פורום הריון ולידה (עמוד 2153)

תוציאו לה רב קו, לא מסובך
את מטעינה בסכום כסף שאת רוצה, הסכום הנטען אוטו' יטען כפול,
ואז בתשלום יורד מחיר מלא.

למשל הטענת 30, תשלמי 30, יטען 60, וברכבת ירד מחיר כרטיס מלא, ככה מגולם בעצם 50% הנחה.
אם הנסיעה ממש חד"פ אז תשלמי בכרטיס שלך וזהו

אפשר לקנות כרטיס נייר בכל אחת מהתחנות.
וכמו שאמרו-
להוציא כרטיס רבקו לילדה זה הכי משתלם

מגיע בדואר.

אם את גרה בעיר אז תלכי לעשות ואם לא אז אחלה פיתרון למי שרחוק לו

רב-קו אונליין | השירות הרשמי למכירה וטעינה של חוזי נסיעה לרב-קו

כתבת כ"כ יפה

ודמעות.
חזק.
תודה על השיתוף בזה, מעלה את המבט.

שנזכה לימים שקטים ולבשורות טובות!

כל כך נוגע! פתאום הרגשתי גם אני גאה על זה שאני מייצרת עכשיו ילד לעם קדוש

אמן.

נעלית לי דמעות

עוזר להעביר את הקשיים.....

תגידי לו שנעים להכיר

הוא התחתן עם היצור היבבני והבכייני ביותר בעולם החי

אישהההה

אבל לפעמים נראהלי שאני משנה לשנה שוברת שיאים חדשים

ראיתי את הרב איתן שדיבר מדהים, ממש הרגשתי שהוא מקדש שם שמיים (אשרי פלוני שלמד תורה...ראו כמה נאים מעשיו..לא זוכרת את הציטוט כמו שצריך אבל הבנתם) ואת שירה איסקוב שגם ריגשה מאוד (אומץ להיות מול כולם) ואת משואת העם היהודי שהיא מדהימה ודיברה ברהיטות בעברית. השאר לא הספקתי.

אני בכיינית לא קטנה. וחוצמזה שזה מקובל אצל נשים. ואת לא סתומה, לבכות מהתרגשות זה מקסים. (לדעתי האהבלות היא במין השני (; סתם.. כל אחד והתגובה שלו.. לא בחרנו אם לבכות או לא...)

כאילו, איפה הטריגר המרגש פה...

בשירת התקווה הוא החזיק את הבת הקטנה שלו. משפחת שנרב הם מדהימים ומיוחדים!!

לא נשמע טוב.. )
יכולה להקשיב שעות לסיפורים המרתקים שלהם..
ואיזה חמוד הוא!! אמאלה.. הרג אותי-
"אין דתיים,
אין חילוניים,
וואה עמך כולם סדיקים"

(שוקלת ברצינות לנסוע לאשקלון לטעום קצת מהעשבים שלו. אם ככה הוא נראה בגיל 102, גם אני רוצה!! בתנאי, כמובן, שהיקום יהיה מוכן לסבול אותי עד אז🙄)

א נו נושאים ל פידיייייים מתחילה להמטיר🙈

( נכתב בצחוק, שבצידו רצינות 🙂)

ואני לא בהריון..
היה מהמם!

היית צריכה לראות אותי, כמה טישו הלך פה...

והיום מכל דבר שזז- מטס, חניון צהל, חידון תנך ואפילו מרכבים בכבישים... התחלתי לדמוע מהתרגשות.... איזה זכות נפלה בחלקי להיות בתקופה הזאת.. במדינה שלנו.. פשוט לחיות בזמן הזה. לא ברור לי למה זכיתי... אבל הרגשתי מלאת תודה לה' על כל הניסים..
וכמה סבא שלי לא חלם על פסיק ממה שעיני ראו היום....
חלום דורות שמתגשם...

אותו מנגב כמעט דמעות באחת המשואות... אז תרגישי טוב.
(הוא הכי לא בוכה שיש. רק בלידות יש מצב שאפילו לא בכולן לצערי שכחתי להסתכל בחלק )

ביקר אצלנו לפני שבוע

פשוט זה בא בפתאומיות
אכלתי קורנפחקס מתוך רעב לא סתם, ואחרי 20 דקות התחיל לי בחילה ושירותים.. לא עבר עד עכשיו מאתמול ב6 בערב.. בחילות בחילות חולשה בחילות

תרגישי טוב!
מנחמת אותך שלרוב האנשים רוב הוירוסים של הבטן הם בערך יום ועובר..
תנוחי בינתיים!

עובדת מהבית
לא ממש מתערבבת
מעניין מאיפה זה בא
אוף
מגעיל לי

יכול להיות סתם רגישות בבטן, יכול להיות שהגוף שלך זיהה משהו לא ממש טוב באוכל ומנסה להוציא אותו.
יש לך גם כאבי בטן? התכווצויות מעיים?
את לחוצה ממשהו? קרה משהו שגרם לך לתחושת מתח פתאומית?

רק בחילה אבל במקביל רעב כלומר מרגישה ריקנות בבטן אני אוכלת קרקרים כדי להרגיע אבל אחרי האכילה עולה בחיחה וכך חוזר חלילה מ6 בבוקר

וירוס של שלשולים מאחד לשני

כי בעלי בבוקר הקיא ויש לו שלשולים ובחילות, ואני עם קצת בחילות, כאבי בטן וראש..
חשבתי אולי אכל משהו מקולקל אתמוח במנגל אבל לא אכלנו את אותם דברים..
כנראה זה באמת וירוס..

חשבתי שאכלתי משהו לא טוב אבל אני באותו מצב כבר מאתמול
רק שאני כל היום בבית ולא חלקתי שירותים עם אף אחד חוץ מבעלי והוא בה עוד בסדר

וגם לך @אם ל2 היקרה! זה כל-כך מחמם את הלב!! ברוך ה׳ אנחנו במקום כל-כך יותר טוב. הילד עדיין בשני סוגי טיפול ואנחנו עדיין עושים איתו הרבה עבודה אבל עכשיו הוא חי! הוא רץ, מקפץ, צוחק... יש לו שמחה... הוא יותר מתון באיך שהוא תופס את העולם. ממש תחיית המתים, מבחינתנו. אני בטוחה בטוחה שהתפילות שלכן עשו / עושות המון בשבילנו ואני מודה לכל אחת מעומק הלב. יש עוד דרך ולכן ממש אודה לכל מי שמוכנה להמשיך להתפלל. ושה׳ יחזיר לכן כפל כפליים. תודה.

את אמא כזאת מדהימה ואני נפעמת מהכוחות והעוצמות שאת משדרת.
מתפללת עליכם שתמשיכו לראות רק אור בכל הסיפור הקשה הזה!
גיבורה!❤

גם אני חושבת עליכם הרבה, ומתפללת.
שתמיד יהיה לכם ולו רק טוב!

להיפתח ולשמוח.

מדהימים אתם.

ממש יש לי דמעות מהתרגשות
חושבת עליך המון
את אשה גיבורה
וואו
איזה שמחה עשית ליייייייייי!!! בא לי לרקוד!!
❤️❤️❤️❤️

תודה שעדכנת

בעז"ה שימשיך כך, רק בשמחה ובבריאות ❤

הרבה נחת יקירה, מגיעה לך הכי טוב!

תודה מעומק הלב.

שמחה שראית וששיתפת... כל כך משמח לשמוע על המקום שאתם נמצאים בו עכשיו!
בעז"ה שתצליחו להמשיך בעשייה ובהשקעה שלכם בהצלחה. אשתדל לזכור להמשיך ולהתפלל...

שמחתי כל כך לקרוא!!
נמשיך להתפלל

ככה ממשיכות להתפלל עלינו. זה נותן כל-כך הרבה כוח. תןדה מכל הלב!!!

הלוואי הלוואי הלוואי שמפה רק ישתפר יותר ויותר....

ים של כוחות ⁦❤️⁩

חשבתי עליך ושלחתי לך מסר לפני כמה ימים. כל כך כל כך שמחה לשמוע. ממש! קליל ושמח לי בלב פתאום!! ב''ה!!! שרק ימשיך וישתפר! חג שמח!

ולגבי המסר סליחה, אני לרוב מניק אחר אז לא ראיתי עד שנכנסתי בעקבות ההודעה של בארץ אהבתי. מאד מאד התרגשתי לקרוא שזכרת והתעניינת... ממש. ה׳ יברך אותך ❤️

בכתיבה שלך.

מאחלת לכם שרק ימשיך כך הלאה ועוד יותר טוב!!!

וכל הלא נעים הזה מכביד מאוד על המערכת
אפשר לומר בפשטות שאין לך מושג מה יהיה איתך בלידה
אין לך מושג מה את רוצה ומה יעזור לך
כי גם בשבילך זו פעם ראשונה
(וזה נכון לכל לידה אגב גם שניה ושלישית כי כל לידה זה משהו אחר...)
ולכן את מעדיפה כרגע לא להתחייב לכלום
זו סיטואציה שאין לך בה שום שליטה
והיא מרובת משתנים
אז איך אפשר לצפות ממך לדעת מראש מי את רוצה שיהיה שם ומה יעזור לך?!
זו ציפייה לא הגיונית
שמעמיסה על המערכת ברעשי רקע לא מועילים
את תשמחי מאוד להיות איתה אחרי לפני
בהנקות, בגידול, בקניות סביב זה
בלידה עצמה- אין לך מושג
ולכן כרגע עדיף שלא

זה מה שאני הייתי אומרת
בהרבה אהבה

מראש להגיע להסכמה שאת רוצה שהיא תבוא, אבל שתהיה נוכחת לסרוגין.
כצובן לנסח בצורה נעימה ולא פוגעת- לדוגמא, אני אשמח שתהיי איתי בלידה, אבל מאוד חשוב לנו גם זמן זוגי פרטי. אז אשמח שתבואי אם מתאים לך מתוך הסכמה מראש שנבקש ממך מידי פעם לצאת...
וככה זה משאיר לך מרחב תמרון בלי להגיד- את מעיקה עלי....
בהצלחה!!!

ואמא שלי גם טיפוס קצת לחו

אני פשוט ניסיתי לחשוב מי יעשה לי טוב בחדר לידה, למי אני אוכל לבכות ולמי אני אוכל להחזיק חזק- חזק את היד בלי לחשוב פעמיים

בסוף החלטתי לקחת דולה (חוץ מבעלי כמובן) ולאמא שלי אני מטפטפת מעכשיו שללידה אני לוקחת את בעלי ודולה ולבינתיים נראה לי שהיא בסדר עם זה

כמובן שאחרי הלידה ישר נאמר לאמא שלי לבוא

 אני חושבת שבלידה עצמה צריך לחשוב בעיקר על הנוחות של היולדת ועל מה שיעשה לה טוב

אז יכול להיות שאמא שלך תוכל לראות אותך רק אחרי יומיים

אז ברור שאמא יכולה להגיע.
פשוט יכול להיות שהבעל יצטרך לצאת.
אני ילדתי בסגר וככה היה. עכשיו הגיוני שאפשר יותר ממלווה אחד.

ובטוחה שעד שאני אלד (אוגוסט) יהיה מותר יותר מבקרים

אם את לא יודעת אני חושבת שהתשובה היא לא.

תורידי ממך את הלחץ הזה עכשיו , בזמן לידה בטוח לא תרצי להתעסק בזה ..

תודיעי לה בצורה נעימה שאת מעדיפה את הלבד שלך וזהו.

 

זה גם מה שאני עשיתי.

לתת לה יד, שתשטוף לי פנים..

היה לי ממש חסר..

זכיתי להיות בלידות של חלק מנכדי...

ולסייע ליולדות כמה שרק יכולתי.

מאחלת לך החלטות טובות ונכונות

ולידה קלה

למה לא לשתף אותה?

להתחיל רודם כל לשאןל אותה איך היא הרגישה בלידה הראשונה, תני לה להיזכר.
תשטלי אם היא לא היתה לחוצה/פחדה,
מי היה איתה בלידה.

ורק אחרי שהיא תזכר מה זה להיות יולדת פעם ראשונה
להגיד בכנות,
אמא, הכל חדש לי,
אני לא יודעת איך אני אגיב ומה ירגיש לי בנוח
אנ לחוצה מאוד ומלחיץ אותי לענות לך תשובה עכשיו בלי שאני יודעת מה אני מרגישה
יש מצב את זורמת איתי ברגע האמת?
ואפילו אם פתאןם אני אקרא לך ואז בתוך הלידה פתאום אני אבקש ממך לצאת את לא תפגעי?
(שימי לב שלא להגיד *את* מלחיצה אותי, דברי נטו על הרכשות שלך בלי להטיל את הסיבה עליה)

בתשיעי ולא לידה ראשונה, ולא נעים לי לא לקרוא לאמא שלי, היא מחכה לזה מאד ותפגע אם לא אקרא לה ואני לא מסוגלת, לא מסוגלת!!

התלבטתי על הנושא,
ודי היה ברור לי שאמא שלי כן תהיה בלידה,
ואז התחילה הקורונה 😅
כמה זמן אמא שלי הכינה אותי שאולי היא לא תוכל להיות בלידה בכלל וכזה..
איפשהו, זה לא מידי הפריע לי..
כשנסענו לבית חולים אמרתי לה שאנחנו נוסעים והייתי במחשבה שהם גם יבואו (לא ראיתי אותם איזה חודש+ עקב הקורונה)
ואמא שלי יעצה לי לברר בבית חולים אם בכלל יתנו לה להכנס, והתקשרתי ואמרו שאפשר רק מלווה אחד קבוע..
אז בסוף היא לא הגיעה..
היינו בעלי ואני בלידה והיה הכי מקסים וטוב בעולם!!!
ממש לא יודעת מה יקרה הלידות הבאות בעז"ה,
דווקא איפשהו חושבת שאולי "יפריע" לי נוכחות של אנשים נוספים מלבד בעלי,
היה לי ממש משמעותי שהיינו שם שנינו לבד וזהו..
עוד דבר- ב"ה הייתה לי לידה יחסית קלה ולא הרבה שעות, אז נראלי זה גם משהו חשוב,
דווקא נוכחות של אישה שיכולה לעזור (ברמת הלתת יד, מסאג', וכו'..) נראלי כן משמעותי.

בפועל, לא ממש יודעת מה לייעץ לך,
אבל כן רציתי לתת כיוון של לידה שתתאים לך.
אני ממש לא ראיתי את עצמי עוברת את זה בלי אמא שלי (מפחדת ממחטים ממש...) אבל בסוף קרה מה שהקב"ה רצה והיה לי הכי טוב בעולם ב"ה!!

בהצלחה רבה ושיהיה בשעה טובה!!

אמא שלי מהממת אבל נלחצת בקלות. לא יודעת איך היא תתמודד בסיטואציה הזו..
פחדתי מזה ממש. אבל כן תכננתי להזמין אותה..
בסוף. חסדי ה. הצירים התחילו באמצע הלילה (3 כזה). אמרתי, טוב אז נקרא לה בבוקר. אבל הלידה הייתה מאד מאד מהירה וילדתי לפנות בוקר..
קיצר מאז אני לא מזמינה אותה כי הלידות שלי קצרצרות, חסדי ה..

מאחלת לך מכל הלב לידות כמו שלי. קלות מהירות ופשוטות...
לידה קלה בזמנה.

מבינה אותך מאד מאד.....💓💓💓💓

כאילו את היולדת הראשונה במשפחה = אמא שלך אף פעם לא הייתה בלידה של מישהי אחרת כנראה.

לי היה ברור שאני ארצה שרק בעלי יהיה איתי בלידה, וככה האמת כל אחיותי, גיסותי וחברותי.... אז אני ממש לא בטוחה שאמא שלך מצפה שתזמיני אותה. כאילו אני אישית לא מכירה כאלה שאמא שלהם כן הייתה בלידה..

אז לגטימי ממש להציג את הדברים ברמה של רוצה שבניית המשפחה המצומצת שלי תהיה ברמת חוויה שלי ושל בעלי לבד, בלי להכניס שספציפית אותה את לא רוצה שם.

היה סדיר לפני תחילת גלולות?
אלו גלולות? כמה זמן? מניקה? בהריון?

מנסים להיכנס להריון? היו הפלות בדרך? טיפולי פוריות?

כל אלו ועוד יכולים להשפיע על המחזור.

לפני גלולות לא היה סדיר כי ירדתי במשקל.
פמינט, לקחתי 7 שנים ולפני כן דיאנה
לא הפלות ב"ה, לא טיפולים...
ומנסים להיכנס להיריון

מה המצב כרגע? כל כמה זמן?
אחרי שבע שנים הגיוני שיש שיבוש
במיוחד שאת אומרת שגם לפני כן לא היה סדיר
יש כל מיני שיטות וטיפולים לסידור המחזור

אני בטיפול שני של דיקור. מקווה שיעזור

לפני הגלולות הוא ככל הנראה יחזור למצבו הקודם אחרי הגלולות.

יש סיכוי שהוא יחזור למה שהיה.

אבל באופן כללי במהלך השנים הגוף שלנו משתנה, ויכול להיות שהגוף שלך פשוט השתנה. אני מציעה להתייעץ עם רופאת נשים.

איזשהי תקופה שלא ירדת במשקל?
בתקופה שלפני ירידה במשקל המחזור היה סדיר?
גם תלוי מה היה המשקל ההתחלתי, כמה ירדת ובכמה זמן.

ירידה במשקל לא תמיד משפיעה בצורה כזו דרסטית על יציבות המחזור.

לי היה שיבושים במחזור (לא מיד אחרי הפסקה של גלולות אלא פתאום אחרי חצי שנה של הפסקה התחיל להגיע פעם בחודשיים) וגם לא נכנסתי להריון ובפעמים קודמות תמיד נכנסתי מיד.

עשיתי אולטראסונד וראו שם ציסטה שכנראה גרמה לשיבוש לפני שהספקתי לברר כמה זה משפיע על הפוריות נכנסתי להריון. מאז הלידה אני עם גלולות אז לא יודעת אם יש עוד השפעות של הציסטה.

לוקח לגוף זמן להסתגל..

הקטע הוא שהבדיקות יוצאות נקיות רק פתאום בין לבין אני רואה דם

תתקשרי לרב או לנשמת לקבל היתר ללבוש צבעוני
ולבדוק רק ראשון ושביעי

קבלי את כל ההיתרים שאת יכולה, אחרת התקן הופך לעיתים לבלתי אפשרי

נשמע לי מוגזם..

אבל יש מצב סביר שיהיו כתמים לא אוסרים מדי פעם. ואף פעם אי אפשר לדעת מתי המדי פעם הזה ייפול בדיוק

אבל לכל אמצעי מניעה יש את הבאסות האפשריות שלו..
הורמונים: תנודות במצבי רוח, עצבות, השמנה..
שקפים ונרות: חוסר ספונטניות, אחוזי הגנה נמוכים
דיאפרגמה: התעסקות, מצריך שימוש בגל קוטל זרע
ותקצר היריעה..

הרב זכריה בן שלמה יכול לעזור

שאלתי רב מחכה לתשובה..פשוט מתסכל מקווה שיסתדר!!

בלי להתייחס למצבם הבריאותי / פוריות של גברים כאלו ואחרים.

יכולים להיות גברים עם זרע חלש, שזקוקים לזמן כדי לצבור מאגר חדש, ולכן ההמלצה הזו.

לגבר צעיר ובריא, שלא ידוע אצלו על בעיות פוריות, אין מניעה לקיים יחסים יום יום ואפילו כמה פעמים ביום.

אגב - יש לדעת שהזרעונים שיוצאים, החלו להיווצר באשכים לפני 70 ימים... לא אתמול ולא שלשום...
בין 70 עד 150 מיליון זרעונים נוצרים בכל יום באשכי הגבר, זמן ייצור תא זרע בודד מרגע שנוצר ועד שמגיע להבשלה הוא בין 72 ל-73 ימים.

וצריך רק אחד להפריה מוצלחת. 🙂

ועכשיו לעיקר:
כיוון שההפריה של הביצית אפשרית ב 24 שעות לאחר הביוץ, וכיוון שהזרע נשאר חי ואקטיבי לפחות 3 ימים מרגע שיצא מהגבר, אין משמעות מיוחדת לכמות היחסים שמקיימים לפני הביוץ.
כל יום, יום כן יום לא, כמה פעמים ביום - העיקר שתהיה מנת זרע זמינה בחלון ההפריה, ממתינה בחצוצרות לביצית.

לא להגיע למצב שהיחסים הופכים למטלה, למאמץ, למשהו טכני, ליעד לכבוש אותו.

להפרייה - מספיקה פעם אחת, ביממה לפני הביוץ.

כל מה שהזוג עושה יותר מזה - צריך להיות מתוך שמחה, מתוך כייף והנאה, מתוך חיבור של קדושה ולא אקט טכני שדורש מאמץ מיוחד כדי להגיע למיטה ולהיות ביחד.

לגבר לוקח כיומיים לייצר זרע איכותי
אם תקיימי פעמיים כנראה הפעם השנייה תהיה שפיכנ אהל לא כשאת שתשרוד או תכיל כמות נכבדת של זרע
זרע שורד בגוף האישה בין 3 ל5 ימים תלוי באיכות אין קשר לכמות פעמים
ההמלצה יום כן יום לא והיא בין היתר כדי לתת לגבר לייצר זרע איכותי ולא "סתם"

ייצור הזרע נמשך יותר מ 70 ימים.
לא יומיים כפי שכתבת.

הזמן של היומיים הוא כדי לאגור כמות גדולה, למי שאולי יש לו בעיית תנועתיות וזרע פגום ולכן יוצאת כמות מועטה של זרע תקין בכל שפיכה.
לגבר בריא אין בעיה כזו.
אם לא ידועה בעיה רפואית של הגבר, אין מניעה ליום יום, ואפילו פעמיים ביום.

מרופא נשים לעשות פעם ביומיים שלושה
כי ברגע שעושים על יום הזרע נחלש
ואז כשמגיעים ליום ביוץ קשה להיקלט
לכן פעם ביומיים שלושה הזרע החזק נשאר בגוף
לדוג אם עשיתם ראשון עד חמישי ובחמישי היה לך ביוץ אז הזרע החזק כבר יצא וקשה להיקלט
ככה הוא הסביר..

כנראה שזה אחד מהדברים שהרפואה עדיין לא סגורה עליהם לגמרי

מדע הרפואה יודע שאין דרך אחת מסויימת כדי להצליח להכנס להריון.
יש שנכנסות להריון מפעם אחת ואפילו ייתכן שעקב טעות או פקשוש, יש שמנסים חודשים רבים, יש שמצליחים בקלות יותר ויש שצריכים להגיע לטיפולים.

מדע הרפואה אינו מדע מדוייק.
שנת הקורונה שיקפה לכולנו עד כמה עולם הרפואה מלא הפתעות, איך אנשים שונים מגיבים לגמרי אחרת למחלה ולחיסונים.

בהצלחה לכם, במהירות ובקלות!

בכל אופן מבחינה פיזיולוגית הזרע שורד בגוף האישה 3 ימים, ככה שפעם ביומיים שומר על נוכחות טובה, וגם מאפשר לזרע את האיכות הטובה שלו.

ו @כינוי-לרגע זוגות שיודעים על קשיי פוריות ספציפיים אצלם יקבלו הדרכה פרטנית ספציפית יותר בהתאם

כל עשר דקות בודקת אם כבר ירד המן 😅

ממש ככה

גם לא צריך להתאמץ, גם אין ריח של בישול, וגם כל פעם יכולה לכוון על החשק העדכני

אוי אחד הטובים...

בול!!!!!!!

בול!
ואחר כך להתלונן אלפיים פעם לחלל הסלון הריק שאין מה לאכול, ולהתפלא שאף אחד לא נלחץ.

התגעגעתי אליך💞

פותחת את המקרר ואת המקפיא כדי לחפש מה לחמם. ואז תופסת את עצמי- אם לא תכיני, לא יהיה לך

כמו שבערב פסח אני מעיפה את כל הכיסאות פלסטיק והדברים המעצבניםשצריך לשטוף לאמבטיה, כדי שאמא שלי תעשה...
ובאורח פלא הם נשארו שם! באותו מצב!!😫

באמת האמא מעיפה הכל לאמבטיה שהילד התורן ינקה, את עושה מצויין רק חכי כמה שנים.

אבל מודה שלפעמים אמא שמה לי אוכל במקרר אז אני לא כזאת הזויה שאני פותחת את המקרר בציפיה להפתעה 🤣

ואי כל כך!

בחיים לא קרה לי..

אז זה לפחות מנחם

והיה בעיקר אוכל מעובד ולא בריא🙈 אבל עדיין. הגעגוע הוא לאוכל מוכן..

כדי לגלות שמה שבישלתי נאכל⁦☹️⁩

למה אין קופסאות עם אוכל במקרר?

אני לא צריכה לקבל מחזור

מישהי יודעת לעזור לי?

להשתדל פחות לחשוב

ממה הדקירות נובעות?
אני לא מבינה את התגובה
אני שואלת ממה זה נובע

ויש לי קצת כמו מיחושים לכיוון אמצע הבטן
זה באיזור שאם את לוקחת את העצם של האגן
נגיד חצי אצבע מעליו אלכסון לכיוון אמצע הבטן

לק"י

אולי זה ממשהו אחר.

זה מוקדם להרגיש משהו לא

לא בהכרח בגלל הריון
כי אני בשלב מוקדם להבין אם יש או אין
פשוט כאב לי כמו בביוץ
והביוץ היה
בגלל זה שאלתי
האם יש סיבה אחרת לכאב כזה

לק"י

או שיש כאב שדומה לשל ביוץ, אבל לא קשור רק לזה.

כאילו עוד שניה מגיע המחזור

מזל טוב ובשעה טובה!

נשמע שבתחילת השבוע הייתה השתרשות
בהמשך זה קורה בגלל התרחבות הרחם
כל עוד אין דימום והכאבים עמומים הכל בסדר
מזל טוב!!

בסופר פארם מסבירים:
מטאפולין® היא הנגזרת הטבעית והפעילה של חומצה פולית ( ויטמין B9 ) המאפשרת זמינות ביולוגית מידית ללא צורך בהמרה נוספת והינה שוות ערך ביולוגי לנגזרת הפולאט הקיימת בטבע.

אין שום בעיה לקחת חומצה פולית באופן קבוע.
יש אסכולה ברפואת הנשים שממליצה לנשים בגיל הפוריות ליטול חומצה פולית בקביעות, לא רק כהכנה להריון.

לגבי ההמלצה
להמשיך לקחת עד ההריון+לאורך כל ההריון
בכלל ההמלצה של משרד הבריאות היא לקחת כל תקופת
הפוריות

הבן שלי בא לשאול אותי עם היום נובעים לסבתא ועכשיו לא מצליחה להרדם.עד שיכולה לישון קצת...

בשעה כזו...

מה זאת השעה הזאת, ולמה חוץ מהנקות לילה צריך להיות לי גם השכמת מואזין....😫🥱

אנחנו קמנו ב3 לפנות בוקר לצלילי מוזיקה כאילו 12 בצהריים.
הזיה!
אין לאנשים דין ודיין.

בשתיים בלילה עוד שוררו להם
אני לא מבינה איך זה לגיטימי גם עם ליל יום העצמאות!!! בושה

של שכנים אגואיסטין שסיימו אותו רק בחמש וחצי!!!

משטרה אחותי

גם אנחנו היינו בשוק!!!
אלא אם כן זה מעבר לסביר.

אם זה בגדר בסביר מותר.
הזיה.
פשוט פה זה היה חגיגה כל הרחוב שמע!
הזיה.

אבל פה בשכונה זה היה מעבר לסביר בוודאות.
אני אפילו לא בטוחה שזה היה ברחוב שלנו. אולי רחוב ליד.
זה היה טירוף.
כל החלונות בבית סגורים ואת שומעת אותם.
הזיה.
ושירים מזרחיים כאלה. כאילו מסיבה בבית לידי. וזה לא היה בבית לידי! זה היה חזק בהגזמה.

ובאמת המשטרה כנראה הפסיקה אותם כי הם עצרו ב3 ארבעים את החגיגה.

ובאמת כנראה באו אליהם כי הם סגרו בסוף.

אנשים מבוגרים? ממש ממש מוזר. בבמות אני מבינה.. אבל בבתים?

ויותר מטריד אותי שאנשים מרגישים נוח עם עצמם לשים מוזיקה בקולי קולות בלילה.
עד כדי אתם רואים רק את עצמכם? מה נסגר?
זה להיות אגואיסט בצורה הכי שפלה שיש בעיני

ולג בעומר

גיליתי שומעים אצלנו מואזין.
במשך היום לא שומעים.
וגם רוב הזמן החלונות סגורים.

מ3-5 עם פוצקה...

יש סיפור שמספרים, לא יודעת אם הוא נכון, לפני שנים רבות, שנכנסו כמה חבר'ה לאיזה כפר ושמו קלטת עם שירי חברון 😅🤭

כשהייתי רווקה הרגשתי את מה שאת הרגשת. אומנם זה לא היה אבי אלא אבא חורג.
כשהתחתנתי ונולדו לי ילדים הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך לחיות עם המחשבה שזה אחריות שלי *שאמא תהיה מאושרת*. יש לי ילדים ובעל שצריכים אותי ואת הפניות הרגשית שלי. זה תיק כבד מדי בשבילי.
בכל מקרה, תפילה על אמא, שתהיה מאושרת. גם אם לא תתערבי בזה פיזית. זה דבר הכי גדול את יכולה לעשות בשבילה!

אך האחריות לא עלייך.
אל תקחי את התיק על עצמך....
היתי במקומך מציעה לאמא ללכת לטיפול וזו היתה ההשתדלות שלי בנושא.

@חלונות המדהימה

כי באמת שאין לי מושג.. ב"ה לא חוויתי ולחשוב על להכווין את ההורים מאוד קשה לי. מנגד אבא שלי חווה. וכיוון את אמא שלו להתגרש. סבא שלי ז"ל ניתק איתו קשר לתקופה מסויימת אבל הוא עבד קשה וחזר להיות איתו בקשר. ככה היה הכי טוב לשניהם..

יקרה, אני מבינה אותך כ"כ, מרגישה אותך כ"כ, מזדהה איתך כ"כ! את צודקת כ"כ! מגיע לאמא שלך הכי טוב בעולם!
כתבת: תכלס לא נעים לי להגיד- לאמא שלי מגיע הרבה יותר.
למה לא נעים לך להגיד? בתוך עצמך? להגיד לה?
יקרה, לכל אישה! לכל א י ש ה מגיעה זוגיות אוהבת, אמיתית, לא אלימה, מצמיחה ומגדלת! בטח ובטח לאמא שלך, שגידלה אתכם, הילדים, בתוך מסגרת של נישואים כאלה ויצאתם בריאים בנפשכם - בטוח היא אישה גדולה וראויה לטוב!

תראי, באופן כללי אי אפשר אף פעם לעזור למי שלא מבקש עזרה, בטח שלא בנושא כ"כ רגיש ומורכב. עם כמה שזה כואב ושורף ומקומם - אין לך צעדים מעשיים שאת יכולה לעשות בשבילה/במקומה.
זה תהליך ארוךךך ומורכב של האישה, של אמא שלך, שהיא צריכה לעשות ולעבור עם עצמה. היא מודעת למצב בו היא חיה? היא מגדירה את הזוגיות שלה כלא תקנית ואלימה? הרבה פעמים האשה נמצאת עוד הרבה לפני זה ואפילו לא יודעת להצביע ולהגדיר שהיא חיה בבעייתיות.
בכל אופן מה כן אפשר לעשות?
אם היא נמצאת במקום לא מודע - העזרה שלך יכולה להתבטא בפקיחת העיניים שלה. לדבר איתה באופן כללי על זוגיות, על אהבה, על מה היא מרגישה... כתבת שהיא הרבה חוששת ממה יגידו - מאוד מבינה את המקום הזה. גם אני גדלתי בו. אבל אין לך מושג כמה כוח יכולים הילדים לתת בדיוק בנקודה הזו! אמא, אנחנו איתך! לא נעזוב אותך אף פעם! לא אכפת לנו מה יגידו, יחשבו, ידברו. אכפת לנו רק מהאושר שלך! מאיך את מרגישה ומה את רוצה לעשות! - זה כוח עצום וגב חזק מאוד בשבילה.
אם היא נמצאת כן במקום מודע. יודעת שהיא חיה בזוגיות אלימה, יודעת שזה לא תקין, מחפשת כוח ואפשרות לשנות - פה המקום שלך בענק! להיות שם בשבילה כשהיא צריכה. להקשיב, לעודד, לתמוך, ליעץ, לעזור.
שוב, אני לא יודעת מה מצב המודעות שלה, ומה מצב הקשר ביניכן. אבל טוב שהיא תדע מה דעתך על הזוגיות שלה. ככה פשוט בלי להתבייש. שתדע שאת נמצאת שם בשבילה תמיד. שאת רוצה ונכונה לעזור לה בכל אשר תידרש. שאת תהווי לה גב חזק מול החברה. - וכשהיא תגיע עם עצמה למקום שרוצה שינוי, שיש לה מספיק כוח כדי לקום ולעשות דברים - תיהיי שם בשבילה בכל הכוח.

יכול להיות גם שלא. שהיא לא תמצא את הכוחות לשנות, שזה לא יצליח. וזה כואב.
מאוד.
אבל אין לנו מה לעשות. זה החיים שלה והבחירה שלה. תמיד את יכולה להתפלל על זה, לטפטף את דעתך, ולחכות לה עם הלב הכי גדול.
בהצלחה אהובה❤️

שאלה שלי מה לעשות כשהיחסים עם אמא אף פעם לא היו מספיק פתוחים כדי לשאול אותה את השאלות האלה (בגלל האופי הסגור שלה).
אמא שלי התחתנה שנית, כשגרתי איתה ועם אבא החורג, זאת לא הייתה חוויה טובה, ברוך ה׳ לא ראיתי אלימות מסוג כלשהו, אבל כן התקפי זעם מצידו ואמא שלי הרבה ספגה.
עכשיו כשהתחתנתי , עברתי לגור בעיר רחוק. והפסקתי לחשוב על זה יותר מדי והתמקדתי יותר בחייים שלי.
מה שקורה שמאז הקורונה אנחנו בקושי נפגשים, גם עכשיו אחרי שכולם מחוסנים. מילא אנחנו, ניסיתי לא לקחת את זה קשה.
אבל ואפילו את סבא וסבתא הם לא הזמינו לליל הסדר וגם לא עכשיו ליום העצמאות. וקשה לא לי להאמין שזה בגלל אמא.
יש לי הרגשה כאילו הוא מנסה להרחיק אותה ורוכב על ״הגל״ של קורונה. תגידו , אני סתם אוכלת סרטים?

לא יודעת מה לעומת על השאלה שלך. לא להיפגש עכשיו אחרי שכולם מחוסנים זה באמת תמוה. מאוד מבינה את החשש שלך...
ניסית אולי להזמין את עצמכם? לא לתאריך מסויים אלא פשוט להגיד שאתם מתגעגעים ולשאול מתי אפשר לבוא.
וחיבוק על כל מה שעברת, נשמע לא פשוט...

תודה על התגובה!
עד עכשיו חיכיתי שזה יבוא ממנה, אבל כנראה שזה באמת מה שאני צריכה לעשות.

קשה לנחש כי אנחנו לא באמת מכירות את הסיפור כמו שצריך...
חיבוק על התחושה הקשה הזאת!
יצא לך להתקדר להזמין את עצמך או אותה אליייך? מה היא אומרת?

איך היא נשמעת? תקבעי לך כלל שפעם בחודש את מבקרת או מזמינה , לא נראה לי נורמלי לגור באותה הארץ עם הורים ולא לראות אותם אחת לפרק זמן סביר
ולדבר הרבה, להתעניין, לשאול ולשמוע וככה לנסות להבין מה קורה שם. נשמע קשה ❤️

כי כמו שאמרתי היו בעיות בתקשורת בתחילת התשובה והנישואים, היה הרבה ביקורת מצידה. דווקא קצת ספייס עשה לשתינו טוב. לדעת להעריך אותה על כל מה שעשתה בשבילי והיא גם נהייתה יותר מתונה בביקורת.
לפני קורונה היינו באים קבוע פעם בחודשיים כזה, מזמינים את עצמנו, מזמינים אותם..
אבל מאז הקורונה זה השתנה.
דיברתי עם אחותי שגרה איתה באותה עיר, היא אמרה שגם אליהם הם לא באים. בגלל קורונה.🤷🏼‍♀️

מה קורה מתי תבואו אתם מחוסנים, וכו. ומה עם להיפגש בפארק פתוח? לא נםגשתם בפסח?
בינתיים להמשיך לדבר ולדבר איתה בתדירות הכי גבוהה שאת מרגישה שמתאים לך, ליצור ערוץ תקשורת ושיח כמה שיותר
🌹

שממש שומעים את הקושי והכאב מדברייך. ביקורת זה דבר קשה ותהליך תשובה ביחד עם זה ממש לא קל. נשמע שעברת דברים לא קלים וכל הכבוד שאת מצליחה להיות אכפתית ולנסות לכבד הורים כמה שאת יכולה. יש לזה שכר גדול גדול (מלבד דוגמא אישית חשובה לילדים שלך)
מאחלת לך שתצליחי לבנות גשר בינכן ❤️❤️

ותודה לכולן על המקום לפרוק.
גם כשאתן לא במקום הזה והיחסים שלכן טובים ופתוחים יותר ואולי היה קצת קשה להבין אותי ,עזרתן לי בזה שהייתן אוזן קשבת♥️

צמחה "אם שמחה הללויה". מאיפה ואיך הגיעה הרגישות הגבוהה, יכולת הניתוח, העומק, התובנות.. - זה הכאב. אם מתמודדים איתו ויכולים לו - צומחים ממנו.

אני לא באמת יודעת לייעץ לך לגבי אמא שלך, כי לא חוויתי סגנון תקשורת חסום עם אמא. גם אי אפשר לדעת מה באמת קורה אצלה. האם טוב לה? אולי לא טוב לה, אבל היא בוחרת להמשיך כך? היא מודעת למצבה? היא רוצה לשנות? כאמור, אנחנו לא יודעות את התשובה לכל זה, ולפי דבריך - היא גם פחות תשתף במקרה שתשאלי.

מה אנחנו כן יודעות? שאמא יש רק אחת!! ולזמן קצוב!! (עד 120 בעז"ה). תחשבי כמה הקשר ביניכם יכול להיות לך ולה משמעותי.
אם בהיותנו ילדים - ההורים הם המשפיעים, הם קובעים כביכול איזה סוג קשר ליצור עם הילדים ומהי מידת הקרבה והפתיחות שיהיו ביניהם. כשאנחנו עצמנו הופכים למבוגרים - הרי עכשיו גם אנחנו בעמדת השפעה. אני בטוחה שאת יודעת ליצור במעגלי חייך השונים קשרים חמים וקרובים ופתוחים. למה שלא תנסי לשנות את הקשר גם עם אמא שלך? להטעים לה משהו חדש, קרוב ואוהב?
אני יודעת, ככל שהקשר קרוב - הוא מסובך יותר, טעון יותר, קשה יותר. אבל לנסות, אפילו רק להעלות למודעות - תמיד אפשר.
אני בטוחה שאם תנסי - תגלי דברים חדשים ומרתקים❤️

ה׳ יש לך לי את החכמה לעשות את הצעד הזה..

תדריך אותה איך לטפל בבעיה, וכמובן שמשהו שיידבר עם אבא,

לפעמים יש כאלה מומחים שיכולים להציל את הזוגיות,

 

1. חיבוק.. צר לי.. זה ממש ממש קשה
2. אמא שלך בוחרת להיות במקום שבו היא נמצאת, גם אם זה נראה שלא. היא התחתנה איתו והיא בוחרת בכל יום להשאר איתו. כדי לצאת מהמצב היא צריכה לבחור בזה.
זה משהו שממש ממש קשה לראות אבל ככל שעובר הזמן זה נעשה לי יותר ויותר ברור!
3. ממש מציעה לך לקבל עזרה עבור עצמך.. מו הסתם גדלת עם ההורים הללו וזה מותיר רושם. ממש ממליצה על טיפול כדי לקבל כלים להתמודדות בחייך שלך וגם כדי להתמודד עם הקושי המתמשך לראות את ההורים במצב בו הם חיים.
(אישית אני בטיפול כבר כמה שנים והחיים לפני ואחרי הם הבדל של שמים לארץ)