רק הפריה לא גורמת לעלייה בבטא. בכלל צריך לדעת שהפריות מתרחשות כל הזמן, והרבה פעמים הן לא תקינות ולכן לא מתקדמות הלאה. ואין שום דרך לדעת שזה קרה. בהריון כימי יש השרשה אבל ההריון נופל בשלב מאוד מוקדם, לפני שאפשר לראות באולטרסאונד.
גם תסמינים מופיעים רק אחרי השרשה או שהם יכולים להופיע גם בין הפרייה להשרשה?
לפני זה זה לא נחשב הריון. בכל אופן ההשרשה היא כ5 ימים אחרי ההפריה, כך שלא מדובר במשך זמן ארוך.
בעצם כל אחת שהיתה בהריון התחילה בכלל מבטא שלילי.. רק שלא בדקה בשלב הזה אלא אחרי איחור שאז הבטא כבר עלתה. אז כן לכל הריון יש גם שלב שהבטא מאוד נמוכה והתחלתית, הכל שאלה של מתי בודקים. אם את לפני איחור יכול להיות שאת אכן בהריון ופשוט בדקת בשלב מאוד מוקדם. תבדקי שוב בעוד כמה ימים ותראי מה הכיוון. אם זה תקין הבטא תעלה יפה.
אם עשית בפער של יום ועלה ל21 יכול להיות שזה תקין. צריך להמשיך לעקוב אבל כדאי לעשות אחרי כמה ימים.
אלא אם כן קורה משהו חריג כמו כאבי בטן חזקים, דימום או משהו כזה. תעשי עוד כמה ימים בדיקת בטא נוספת, ואם היא ממשיכה לעלות - תקבעי תור לאזור שבוע 8. אפשר ללכת גם לפני אבל יכול להיות שלא יראו הרבה באולטרסאונד.
בהצלחה!
אז אני אשאיר לבעלי להנות מהג'קוזי ואני רק אשכשך רגליים...זה כל כך קשה כשזה קורה😐
את עובדת? יש לך אפשרות לנוח במהלך היום?
הייתה פגיעה, לפני שנים.
ברוך ה מאז זכיתי לחיים שלמים. ועדיין הקטע של הטבילה קשה מאד.
התייעצתי בזמנו עם רב, שפסק לי לטבול בצורה מסוימת.
אבל הבלניות לא רגילות לדבר הזה ולפני כמה שנים היה אירוע מאד לא פשוט ביני לבינן סביב הנושא הזה.
אירוע מאד מאד לא נעים, שגרם לי להרגיש מאד מושפלת.
בסופו של דבר התקבלו פסקים של פוסקים גדולים שגיבו את הדרך שבה הודרכתי לטבול. הסערה שקטה ואפילו ביקשו ממני סליחה.
אבל כל פעם עדיין, כשיש לי טבילה, אני ברמת מתח עצומה.
האם אלו תהיו הבלניות הרגילות? שמכירות אותי ומקבלות את הדרך הזאת?
או ששוב יקרה משהו וזה לא יהיה חלק?
הכל מלווה במתח. יצירת הקשר, קביעת התור, להזכיר להן שזו אני, והאם אפשר להרגיע אותי שמחר תהיה בלנית שמכירה את הסיפור והכל יהיה בסדר?...
כל פעם אני במן עצירת נשימה עד שאני ''אחרי''. אני מתחילה להירגע רק כשאני יוצאת מהמקווה.
לפעמים עולה שאלה הלכתית תוך כדי. אני מסמסת לבעלי, שיבדוק מהר ויחזיר לי תשובה מיד. הדקות עד שהוא מחזיר לי תשובה קשות כל-כך.
ובכללי, אני מרגישה איך החיים שלי קופאים כל פעם שיש לי טבילה.
ערב לפני אני כבר מתחילה להסתגר ולאבד את זה, להיות חסרת סבלנות, לא נעימה.
אני זקוקה שבעלי יתקשר איתי מינימום, זקוקה להמון ספייס, אני הופכת לקשוחה, אני במצוקה.
כשאני חוזרת מהמקווה, אני בדרך כלל עדיין זקוקה לספייס הזה. חידוש המגע (גם הכי פשוט וסתמי) קשה לי ונדחה מאד.
אני בהתאוששות מהמאמץ הרגשי האדיר.
החלום שלי הוא לנסוע רחוק למקווה שאני יודעת ששם אזכה ליחס לו אני זקוקה.
אבל אין לי רכב ואני לא יודעת לנהוג וזה בעיר אחרת.
מחר טבילה. אחרי תקופה של חסד ארוכה שלא הייתי צריכה. כך שזאת טבילת הקורונה ראשונה שלי.
אני רואה איך הכל עולה שוב ומשתלט עלי שוב. איך אני באי שקט ובעצבים.
המתח, חוסר האונים, הפחד, הנשימה השטחית, ההסתגרות...
ריח המקווה שאני מריחה בדמיוני ומכניס אותי למצב שבו אני מכווצת וחשה בסכנה ובמצוקה.
הלוואי ולפרוק את מה שאני סוחבת איתי כל-כך הרבה שנים יעזור קצת.
אפשר לעודד אותי לקראת הטבילה של מחר?
נב: לא להציע טיפול בבקשה. טופלתי הרבה מאד ובצורה טובה מאד ברוך ה. אבל יש דברים שמשאירים רושם כנראה לכל החיים 
הבנות שלי שאלו אותי כמה פעמים:אמא,מה את רואה שם?את חגה?
אצלי עשו ממש כל טעות אפשרית - כולל להוציא אותי לחופשת לידה חודשיים וחצי לפני שילדתי, בחודשים שהיה לי עליהם תלוש משכורת!
היית בשמירת הריון וקיבלת מהם גמלה? נתנו לך כבר את דמי הלידה ואולי הם עשו טעות בחישוב שם? תבדקי אותם שבע פעמים, הם באמת טועים המון. מהניסיון שלי הם מתקנים אחרי שמעירים להם, אבל חובה להעיר כי מעצמם הם לא שמים לב וטועים.
מתקנים את זה.גם לי ביטוח לאומי לקחו בחזרה סכום של כמה מאות שקלים.
אבל שווה לבדוק את זה .מקווה בשבילך שזה טעות
לפני כמה שבועות הרופאה מילאה לי טופס של שמירת הריון והשאירה לי אותו אצל המזכירה. בין הטפסים שם היא שמה לי טופס הפנייה לרופא הריון בסיכון. באמת שלא הבנתי למה, אני בשמירת הריון אבל ברוך ה' אין סכנה להריון ובטופס של ההפניה היא כתבה כמה סיבות מוקרצות.
היום ברוב שיעמומי נכנסתי לאפליקציה של מעקב הריון ואני רואה שהרופאה כתבה שם 'הפניה למעקב רופא סיכון גבוה- עקב ריבוי תלונות'😨
מה זה ריבוי תלונות? זה שהתלוננתי שהיא מילאה לי משהו לא כמו שצריך ואני לא יכולה לחכות כמעט חודשיים עד שיהיה לי תור והיא תמלא שוב?😑
נשמע לי הזוי
ועוד משהו- סוף סוף התור שלי אליה מתקרב ואני ממש מתלבטת אם ללכת או לבטל ופשוט לעבור רופא, לא רוצה להגיע לרופאה שלא בטוח תתייחס אלי כמו שצריך
אני כמה שעות מנסה להבין למה היא התכוונה ולא חשבתי על המשמעות הזו😁
עזרתן לי😘
אבל אולי זה שישר חשבתי על מה שחשבתי זה בגלל שכבר כמה שבועות אני קצת לא יודעת מה לחשוב על הרופאה. היא עשתה לי בלאגן עם המילוי של הטופס של השמירה והתעקשה שאני אחכה המון זמן, ועד שלא הגעתי למרפאה הראשית ולא זזתי משם כמה שעות (מחוסר ברירה. בחיים לא עשיתי דבר כזה)- זה לא הסתדר.
ובטופס של השמירה היא לא כתבה לי כלום על הריון בסיכון, וגם כששאלתי אותה היא אמרה שזה לא נחשב הריון בסיכון, והסיבה של השמירה היא לא סיכון.
היא כתבה בסיבות להפניה לרופא הריון בסיכון שהייתה לי הפלה ושיש לי סימפיזיוליזיס חמור (ועוד משהו לא רלוונטי). לא חושבת שעל זה הולכים לרופא הריון בסיכון🤷♀️
היא מביאה הפנייה לכל הבדיקות שצריך והיא מסבירה לי הכל וגם יש לה תפקיד בכיר במחלקת יולדות. אבל לא מזמן חברה סיפרה לי שהיא פספסה לה רעלת הריון שגילו לה רק בלידה..
אין לי בעיה ללכת לרופא הריון בסיכון וכבר קבעתי תור. פשוט כל מה שהיה עם הרופאה הזו גרם לי לסלט בראש
הרופאה שלחה אותי לפני חודשיים לאורתופד ולרופא תעסוקתי ששניהם כתבו שאני לא יכולה לעבוד עד ללידה והבנתי שזה מספיק לביטוח לאומי
הייתי אצל רופאה רגילה ועכשיו אני אצל רופא הריון בסיכון. אין מה להשוות בכלל את המקצועיות ואת רמת ההקפדה! אם את יכולה, ממליצה לך לעבור.
אני נמצאת בשבוע 22.
עשיתי הבוקר בדיקת דם ויצא לי המוגלובין 11.1 שזה קצת מתחת לנורמה. לפני חודש וחצי היה לי ערך תקין 12.2.
אני מרגישה ממש ממש חלשה לאחרונה, ורציתי לדעת אם על סמך הערכים האלו אני יכולה לבקש שיתנו לי עירוי ברזל, או שזה עדין נחשב לערכים שהם בסדר?
IRON 59 (הטווח הוא 60-180)
FERRITINE 9 (הטווח הוא 4-204)
אני יכולה להעלות את המינון, העינין הוא שהבנתי שבעירוי יש תוצאה יותר מהירה ומרגישים מיד הרבה יותר טוב.
אני כרגע ממש ממש מרגישה חלשה, הולכת לישון כל יום ב-8 בערב ולמרות זאת תשושה במהלך היום, ולכן מאוד רוצה לעשות עירוי שיגרום לי מייד להרגיש טוב יותר.
רק רציתי לדעת האם זה הגיוני להתעקש על עירוי בכזאת רמה של המוגלובין, או שזה ממש נחשב תקין, ואז אין סיכוי שהרופאה תסכים...
לא נותנים עירוי ברזל בהמוגלובין 11. זה תקין בהריון. כנראה שלא זו הסיבה לחולשה.
מאיזה ערך אפשר לבקש עירוי?
שהתקשורת עם הרופאה שלי קצת לא נעימה לי...
היא נוטה להגיד לי על כל דבר שזה בסדר ותקין, בלי להסביר לי כלום, מרגיש לי לפעמים שהיא סתם מחפפת.
ההמטולוגית שלי עברה על התוצאות של הבדיקת דם ורשמה:
ממליצה מתן אמפולה של פריאיגנקט 500 מ"ג.
(לא הייתי אצלה בביקור, אבל בגלל שהיא שלחה אותי לבדיקה הזאת אז היא אתה את התוצאות)
יש לכם מושג מה זה אומר? זה סוג של תרופה?
זה עירוי בווריד
כמהה ליותראחרונהכי זה יצא בטווח , אבל ממש קרוב למינימום, זה יכול לגרום לעייפות?
B12 כבר הרבה זמן לא בדקתי, פעם אחרונה היתה לפני חצי שנה ואז היה לי ממש ערך טוב (570)
ולגבי מה שכתבתי שההמטולוגית המליצה על אמפולה של פריאיגנקט 500 מ"ג, יש לך מושג מה זה אומר?
מה אני אמורה לעשות? איפה בדיוק לקבוע תור?
וגם - מדובר פה בעצם על עירוי בודד? את יודעת עד כמה הכמות הזאת של 500 אמורה לעזור?
וקובעת תור למרפאת אחיות
אשמח לשמוע מבנות שילדו בהדסה הר הצופים.
איך היתה לכן הלידה? הסכימו ללדת בתנוחות אחרות? איך הצוות?
ואחרי הלידה, יש אפשרות לאפס הפרדה שהתינוק איתי מהלידה בלי הפרדה?
הבעל יכול להישאר איתי בלילות? ממש חייבת אותו.
אשמח לשמוע כל מה שיש לכן להחכים אותי.
תודה
הריון ולידהמקפיצה, אשמח ממש לשמוע מעוד בנות.
הבנתי שיש מחלקה חדשה של אפס הפרדה, היא כבר נפתחה?
לקחתי אופטלגין עכשיו ואתמול בצהרים עשיתי חיסון שני
ופתאום עולה לי מחשבה אולי לא טוב לקחת אחרי החיסון, מסכן או שעלול להפחית מיעילות החיסון??
משהי יודעת ?
אשמח לתשובה
תודה
הרגעתן אותי
התחלתי ממש להילחץ...
תודה
)משהו כמו-שמתן לב שאני בהריון? כן?
חחח רציתי לספר ולקח לי זמן..או רציתי כבר לספר לכן וחשבתי שהבנתן לבד
ועל זו הדרך..
מחפשת כזה עם רצועות גם מהכתף, מקום לרגליים של התינוק, שיש לו כמה מצבי ישיבה, ובד שמתנקה בקלות
אשמח להמלצות!! וגם אם קניתם ממקום מסוים ואתם מרוצים...
מתחדשת11מתחדשת11אחרונהאבל אם ניכנס לכל ההפחדות לא יהיה לזה סוף.. ואם יהיה, הוא לא יהיה טוב
ב"ה הכל תקין אצלך, העוברית מתפתחת יפה, ההריון בסדר ושימשיך כך
יהיה בסדר
חיבוק נשמה
אבל אפשר להבין את הפחד
במיוחד ובמיוחד אם היה לה דימום
בענין של לסחוב כבד הכל תלוי מתי, רב הרופאים מי שאני נתקלתי בהם אם היה דימום יגידו לך שלא לסחוב ולא להתאמץ
ורואים גם בשטח יש כאלו שרק מתאמצות ואז מופיע להם דימום(מניסיון)
אז מאמינה שיש לזה קשר...
יכול להיות שאם אכן הכל תקין אין בסחיבה שום דבר, אבל מטבע הדברים נשים שרוצות להרגיש שעושות את הכי טוב ישמרו על עצמם ויזהרו..- כך בכל אופן אני
שהיה לה דימום בהתחלה
ועד סוף ההריון בגלל זה לא הלכה הרבה ולא התאמצה בכלל, ברמה שלא נקתה את הבית
הכל כמובן היה בהמצלת הרופא לא על דעת עצמה
כן כל מקרה כדאי להתיעץ עם רופא
חרדות תמיד יכולות להישאר לא משנה כמה זמן עבר מהדימום...- לא אומרת אפשר וצריך לעבוד על עליהם...
אבל נורמאלי שהם נמצאות
בכל מילה
כשלי היה דימום הרופא המליץ שבועיים בכלל לא לנסות(אומנם היה לי בשבועות מוקדמים יותר)
כדאי לך להתיעץ עם הרופא..
כי באמת יש הרגשה אחרת, ובצדק אפשר להבין בזה את הבעל, אבל אפשר גם להבין מאוד מאוד את הפחדים שלך
את לא היחידה שככה, אני מעכשיו חוששת מה יהיה כשאהיה בהריון תקין, איך זה יתנהל
אעקב לראות את התשובה שלך מה בסוף עשית שאולי יעזור לי גם
העיקר מאחלת לכם שמה שתעשו יהיה טוב לשניכם
מצידי תזניחי את כל השאר ;)זה לא סוג של מניעה?
אנונימית בהו"להשקט הזהתוהה לי