אבל אם ניכנס לכל ההפחדות לא יהיה לזה סוף.. ואם יהיה, הוא לא יהיה טוב 
ב"ה הכל תקין אצלך, העוברית מתפתחת יפה, ההריון בסדר ושימשיך כך
יהיה בסדר
חיבוק נשמה
אבל אפשר להבין את הפחד
במיוחד ובמיוחד אם היה לה דימום
בענין של לסחוב כבד הכל תלוי מתי, רב הרופאים מי שאני נתקלתי בהם אם היה דימום יגידו לך שלא לסחוב ולא להתאמץ
ורואים גם בשטח יש כאלו שרק מתאמצות ואז מופיע להם דימום(מניסיון)
אז מאמינה שיש לזה קשר...
יכול להיות שאם אכן הכל תקין אין בסחיבה שום דבר, אבל מטבע הדברים נשים שרוצות להרגיש שעושות את הכי טוב ישמרו על עצמם ויזהרו..- כך בכל אופן אני
שהיה לה דימום בהתחלה
ועד סוף ההריון בגלל זה לא הלכה הרבה ולא התאמצה בכלל, ברמה שלא נקתה את הבית
הכל כמובן היה בהמצלת הרופא לא על דעת עצמה
כן כל מקרה כדאי להתיעץ עם רופא
חרדות תמיד יכולות להישאר לא משנה כמה זמן עבר מהדימום...- לא אומרת אפשר וצריך לעבוד על עליהם...
אבל נורמאלי שהם נמצאות
בכל מילה
כשלי היה דימום הרופא המליץ שבועיים בכלל לא לנסות(אומנם היה לי בשבועות מוקדמים יותר)
כדאי לך להתיעץ עם הרופא..
כי באמת יש הרגשה אחרת, ובצדק אפשר להבין בזה את הבעל, אבל אפשר גם להבין מאוד מאוד את הפחדים שלך
את לא היחידה שככה, אני מעכשיו חוששת מה יהיה כשאהיה בהריון תקין, איך זה יתנהל
אעקב לראות את התשובה שלך מה בסוף עשית שאולי יעזור לי גם
העיקר מאחלת לכם שמה שתעשו יהיה טוב לשניכם
מצידי תזניחי את כל השאר ;)זה לא סוג של מניעה?
אנונימית בהו"להשקט הזהתוהה לי וילדיי בבידוד 
כיף חייםאמהלהמשתדלת לשרוד...
להשאר שפויה...
ולא לחשוב על החג הקרב ובא
יודעת שגם השנה ננקה מה שהכרחי מבחינת ההלכה
ולא אצליח כנראה לקנות בגדים לחג
נסתפק במה שיש
העיקר שנצליח לעבור את השבועות הקרובים בשלווה, בבריאות ובשמחה
תודה אהובות על הדאגה
זה ממש מחמם את הלב
ממוסדות החינוך... כולל התאומות. זה מה יש. מציאות הזויהאמהלהאחרונהמישהי הייתה או מכירה?
וממה שאני יודעת הוא נחשב מומחה ספציפית בתחום סכרת הריון. הריון בסיכון בכללי, וסכרת בפרט. הוא מנהל המחלקה בסיכון והסכרת של שערי צדק. לא יודעת אם ירושלים זה רלוונטי לך. אני לא התחברתי אליו כי הגישה שלו הייתה קצת יהירה מדי בשבילי, אבל אין ספק שהוא איש מקסים ומאוד נגיש, והוא אחד השמות הבולטים בתחום.
אני קצת חוששת לכתוב כדי לא לעשות לשון הרע חלילה, אז אדגיש קודם כל שהוא באמת איש מקסים והחוויה שלי איתו הייתה טובה. חלק גדול מזה שלא הלכתי אליו בסוף זה עצם זה שהוא פרטי ורציתי רופא של הקופה.
בפעם הראשונה שהגעתי אליו הייתי במצב נפשי מאוד קשה, והוא היה קשוב ורגיש מאוד. ברגע שהוא ראה שאני מבוהלת הוא עזב לגמרי את המחשב והדפים והפנה את כל הקשב ותשומת הלב אליי לגמרי. הוא הפנה אותי לכל הבדיקות שהייתי צריכה בצורה מאוד יסודית ומקיפה, בלי לפספס שום דבר. הוא אפילו דאג להפנות אותי לאלטרנטיבות יותר קלות ופחות כואבות של הבדיקות - וחסך לי צילום רחם למשל, שידוע בתור בדיקה נוראית במיוחד לאישה.
הפעם השנייה שהייתי אצלו הייתי קצת יותר מחוזקת, ועדיין לא הייתי בהריון. הוא היה קשוב והוא היה בסדר גמור, אבל מאחר ואני לא הייתי שבר כלי הוא התייחס אליי קצת יותר בזריזות. היה לי מקום לשאול את כל השאלות שרציתי, על זה הוא הקפיד, אבל האווירה הייתה קצת זריזה יותר. הוא שלח אותי לבדיקה ישנה שנחשבת לא אמינה ורופאים כבר לא מבצעים, ואמרתי לו שלא הצלחתי לעשות אותה. הוא הגיב בזלזול מסוים כלפי הרופאים, ואמר שהם כנראה פשוט לא יודעים איך - וזה מאוד הרתיע אותי. הוא באמת יותר טוב משאר הרופאים, אבל אני אישית מאוד חוששת מגישה של "אני יודע טוב ואחרים פחות". הרופאים כן יודעים לבצע את הבדיקה כמובן, הם פשוט לא מאמינים בה ולכן מסרבים.
השילוב של החשש שלי יחד עם הבירוקרטיה המורכבת של ליווי הריון פרטי הובילו אותי לא להמשיך איתו בסופו של דבר. הוא בהחלט קשוב. צריך לקחת בחשבון שהוא עמוס *מאוד*, ואצלי למשל הוא היה צריך לענות לטלפון באמצע התור שלי - וממש ענה לשיחה של חמש-עשר דקות. לי זה לא הפריע בכלל כי אני הבנתי שזה כנראה מקרה דחוף וממש לא זלזול כלפי, יש כאלה שזה כנראה יפריע להן יותר.
אליו. הוא מקצועי וקשוב, וזה מה שחשוב באמת (: למקרה שזה משפיע על ההחלטה שלך
הריון שני שאני איתו.
מאוד מאוד מרוצה!
הוא בקשר איתי ממש כל כמה ימים (!!) בשביל לשמוע את התוצאות של הבדיקות סוכר.
הוא קשוב ודי ענייני אבל אני אוהבת ככה.
הוא ליווה אותי גם בהריון הקודם ובלידה עצמה והיה מאוד עדין ורגיש לצרכים שלי.
יכולה להבין למה הוא הרגיש קצת יהיר ל@ילדת יום הולדת. אבל בסה"כ באמת שהחוויה שלי איתו מעולה.
ואין ספק שהוא אחד הטובים בתחום במשך שנים כבר
בהצלחה יקרה
הכי פמניסטי שיש...
אני בינתיים שמה כרית בין הברכיים בשינה אבל זה בורח וצריכה להעביר צדדים.
חשבתי להשקיע בכרית תמיכה שתשמש אולי אח"כ להנקה ובחיפוש בגוגל עלתה זו של מילגה.
מה אומרות? שימושי?
מישהי קצת מבינה בהארכת חופשת לידה?
בכמה זמן מותר לי להאריך? האם יש סיבות שבהן מותר להאריך יותר?
מי זכאית לחצי שנה?
אני מאד אוהבת את הבגדים שלהם.
אני קונה במלחה בירושלים יש להם סניף.
אין לי ניסיון אני אוהבת לראות בעיניים:
אז היום המעון חזר, ובדרך כלל היא קפצה לי מהידיים ורצה למטפלת..
והיום היא ממש פחדה! לא הסכימה להתקרב למטפלת.
אז היא הציעה לה מוצץ
(ממש עבדנו קשה לחנך אותה שמוצץ זה רק לנסיעות ושינה. ושבמשך היום היא נרגעת עם חיבוק\בקבוק וכו... וככה היא לא מכורה אבל יש משהוא שמרגיע אותה למקרים חריגים...)
המוצץ עיצבן אותי כי לא רק שלא בא לי שתיקח גם שזה לא עבד, היא לא רצתה ללכת למטפלת וזה סתם גירה אותה...
בסוף הצעתי לה מים ושמתי אותה בידיי של המטפלת נשיקה ויצאתי..
ואני שומעת את הצרחות!!
פשוט נשבר לי הלב!!
אבל הייתי חייבת לרוץ ללימודים.. אווווווףף!!! שונאת לשלוח אותה כשלא כיף לה! ככ כואב לי לראות אותה ככה!
אבל אני יודעת שהיא מטפלת מהממת! (עבדתי איתה במשך שנה באותו מעון) ופשוט קשה לי לראות את הילדה סובלת..
מתלבטת אם להוציא אותה מהמעון עד שנה הבאה כי בכל מקרה כל רגע יש סגר או ישוב אדום או מטפלת בבידוד או לא יודעת מה... הבעיה היא שהיא חייבת חברה! זה מחייה אותה..
מה עושים?
אבל בנתיים בית הספר השאיר אותי בתור מלמדת מרחוק. אז זה עבודה רק בערבים.
עכשיו בפועל רק יומיים בשבוע אני צריכה מסגרת בשבילה אבל יש לי מטפלת מהממת שאפשר לשלוח אליהה.. ואז היא חוזרת לישון בבית ובצהוריים אני יכולה להיות איתה..
אבל טוב לה סדר יום..
אבל באמת כמו שאמרתן, ההסתגלות כל פעם מחדש קשה..
אני בהתלבטות..
@האור שבלב, ילדת?
ואם לא איך את מרגישה?
קצת מוקדם מהרגיל, הקדים את האחיות שלו..
אבל זה כנראה בגלל מאמץ יתר
לקחתי סרזט עם פרימולוט נור ועבד לי מדהים!!
אבל מקריאה בפורום נראה שפרימולוט נור לא עושה טוב להרבה נשים...
באיזה שבוע את? נראה לי רעלת זה רק משבוע 20 ומשהו, לא זוכרת בדיוק. אז אם זה מתמשך כבר מלפני כן לא הייתי חוששת לרעלת. מה שכן, אני חושבת שכאבים כל כך חזקים מצריכים בדיקה, בלי קשר לרעלת או לא.
מחפשת דווקא כאלה שיש עליהם המלצה.. ולמה חשוב לב שמזמינים מצעים?
של מצעים יפים 100%כותנה.יש לי אותם שנתיים ומאד מרוצה.
הם עושים משלוחים
