הרהורים על שנת לילה
אני מרגישה שהצורה שבה הבת שלי(10 חודשים ) הולכת לישון צריכה שינוי כיוון. אני יודעת מה היא כביכול הרדמה אידיאלית אבל מרגישה שזה שינוי שצריך להעשות כשיש בשלות מצידה ומצידנו ותנאים מתאימים מבחינה טכנית ונפשית. מצידי לחכות עם השינוי עד ליום שבו יהיה ריאלי להרדים אותה ללא תלות בהנקה או בנדנוד כאשר היא כבר לא תינק בלילה בכלל ותלך לישון בשעה קבועה בחדר שלה במיטת תינוק(כרגע אין חדר פנוי עד שנעבור דירה וזה בתכנון רק עוד כמה חודשים וגם אין מיטת תינוק גדולה אלא לול קטן יחסית שהיא לא ישנה בו כי היא בוכה כשמעבירים אותה ) . אבל מרגישה שיש דברים שממש מקשים עלי כבר עכשיו , ולכן רוצה לעשות שינוי רק בחלק מהדברים אבל בשביל זה רוצה להתיעץ מה מההרגלים שהכי קריטיים לשנות לה כדי להשיג את מה שהיתי רוצה. אשמח לפרט בדיוק מה אני עושה כרגע ולשמוע מבעלות נסיון על מה הכי מומלץ לתת את הדגש בשביל להשיג את מה שאני רוצה. אז ככה, כרגע היא לא ישנה בשעה קבועה(אני מאד מנסה שזה יקרה, רק שזה תלוי מתי ישנה צהריים וכבר תקופה שזה לא יציב), היא נרדמת בהנקה שיכולה להמשך שעה + אם היא לא ממש סחוטה מעיפות, או שנרדמת בנדנוד בעגלה, לרב היא ישנה אתנו במיטה כבר מתחילת הלילה(למעט לילות שנרדמת בעגלה), והענין הכי עיקרי שגם אם היא הולכת לישון באזור 7 שזה אידיאלי מבחינתי להתחלת שנת לילה היא קמה אחרי 2-3 ערנית לגמרי ונרדמת שוב רק ב11-12, בטח אם היא נרדמת כבר ב5 אחהצ שאז זה ממש לא ללילה וקמה שוב ב7-8.
עכשיו מתוך כל הרשימה שכתבתי זה הדבר שהכי מפריע לי. אין לי בעיה עם הרדמה בהנקה ואין לי בעיה עם נדנוד. אין לי בעיה שהיא ישנה אתנו במיטה גם. מפריע לי שאין לי לילות. כי השינה שלה לא רציפה. ברור לי שזאת נקודה שצריך לעבוד עליה. וברור לי גם שהכיוון הוא כן לנסות להרגיל אותה לישון בזמנים קבועים. השאלה על מה עוד היתן מתעקשות. אני לא נבהלת מבכי במקרה שהוא מקבל מענה ואין לי בעיה עקרונית לשבת איתה ולהחזיק לה את היד אם המסקנה היא להרגיל אותה לישון בלול. השאלה שלי איזה צעדים עוד כדאי לעשות כדי באמת להבטיח שהשינה שלה תהיה יותר רצופה. האם אתן מפרידות שינה מהנקה בשביל זה? האם אתן נמנעות בכל מחיר בהרדמה בעגלה בשביל זה?
אני מוכנה להתאמץ ולהרגיל למשהו חדש רק אם הוא באמת ישרת את המטרות שלי. אם לא יהיה לי ברור שזה משרת את המטרות שלי(מטרת העל- שינה רצופה עם קימה לארוחות בלבד ללא חזרה לפעילות) אני לא יראה סיבה לתת לה לבכות בלול ולא להרדים בדרך הרגילה שלה. כאילו ברור שבאיזה שלב אני כן ירצה שהשינה תהיה במיטה מתאימה ותדע להרדם לבד אבל זו לא מטרת העל שלי כרגע. מקוה שהיתי מובנת... סליחה על האריכות. אני ממש מתחבטת בזה, ושונאת להתחיל תהליכים כשאני לא מאמינה עד הסוף. אני טיפוס גמיש שצריכה מאד להאמין שכך ולא אחרת זה מה שנכון לי כדי להצליח להתמיד במשהו.