פורום הריון ולידה (עמוד 2189)

האם מותר להיות עם מפזר חום ברגליים, כשהחום עולה למעלה כיוון הרחם וכו? מהרצפה, כשאני בישיבה

אם ניתן להיכנס לקניון איילון ללא מחוסנים?

ההרצאה מדברת על זה שאנחנו מרעילים את גוף שלנו על בסיס יומיומי.
במישור גופני:
•מזון מתועש ומעובד שלגוף שלנו אין יכולת לפורקו בצורה טובה.
לגוף סף יכולת לפלוט החוצה, לכן עם השנים תוצאות פירוק של מזון זה פשוט שוקעים בתוך הגוף. מבחינה גופנית אנחנו הכי דומים לקופים, שהם חיה צמחונית ולא טורפת, אפילו לפי הניבים שלנו אפשר לראות את זה.לכן, לגוף שלנו הכי קל לעכל מזון ממקורות צמחיים ולא בשר.
•ריבוי אכילה.
זה לא מספיק לא לאכול מזון מזיק ולהעדיף מזון נקי, צריך גם לאכול לא יותר ממה שגוף צריך.
לא סתם, כשאנחנו לא מרגישים טוב, התאבון שלנו יורד, כי הגוף שלנו חכם ועושה לעצמו ״צום״, לא עוסק בפירוק המזון שלוקח המון אנרגיה וכך יש לו כח להלחם במחלה.גם תשימו לב, אנשים מבוגרים בד״כ כבר לא יכולים לאכול את אותן כמויות של אוכל שהיו אוכלים בצעירותם.
אנרגיית החיים היא מוגבלת וחבל לבזבז אותה . אם רוצים אריכות חיים ובריאות צריך לחשוב על הדברים האלה כשאנחנו צעירים.
•מה שאנחנו מורחים על הגוף.
לא פחות חשוב ממה שאנחנו מכניסים דרך הפה, זה מה שאנחנו מורחים על העור. לפי מחקרים שערכו, מצאו שכימיקלים כגון פראבנים ,sls וחומרים משמרים והרשימה עוד ארוכה, שנמצאים בהרבה מהתכשירים הקוסמטיים המתועשים יכולים להצטבר בגוף ולגרום למחלות.המחלות הן מהקלות יותר כמו גירויי עור שונים,שאפילו הפסקנו להתייחס אליהם, לקשות יותר, ביניהם סרטן. לדוגמא, אלומיניום שבדאודרנטים מעלה שכיחות של סרטן שד.
•חוסר בתזוזה.
אנחנו דור של מסכים ולא זזים מספיק.
לפי רפואה הסינית, אנרגיית ג׳ין יוצאת דרך זעה ישרה. אם לא נותנים לאנרגייה הזאת לצאת, היא מצטברת בגוף ו״התקיעות״ שלה מחוללת מחלות שונות.

ברובד הנפשי:
הראש שלנו מהבוקר עד הערב עמוס במידע. אנחנו ״מרעילים״ את עצמנו בחדשות רעות. גם לנפש יש גבול כמה היא יכולה לספוג לחץ ומתח. ונפש שלא יכולה כבר להכיל את הכאב הזה, באה לידי ביטוי בחרדות ופחדים לא מובנים/ דכאון ואצל חלק באדישות ואפתיה.
הדור שלנו כל הזמן מחפש ריגושים, אבל זה לא בריא לנפש להיות במצב של אדרנלין תמידי והיא מתחילה להתעייף אם לא נותנים לה הפסקות.

אז איך בכל זאת להמעיט השפעות של כל אלה על חיינו?
״בולם רוגזו, יפחית אוכלו וירבה תנועותו״ רמב״ם מסכם את זה קצר וקולע.
אני בכל זאת ארשום בכמה מילים.
•אוכל מזין ובריא מהצומח: פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות.
•טיפוח טבעי משמנים טבעיים.
•שהייה בטבע, במיוחד באור השמש המספק לגוף את ויטמין d, שנודע כמונע דכאון. האוויר הצח והירוק בעיניים גם משפיעים לטובה על הגוף ועל הנפש.
•תזוזה ופעילות ספורטיבית. ממומלץ לשלב גם פעילות אירובית:ריצה/הליכה מהירה (גורמים לכלי דם להיות פתוחים ולדם לזרום יותר במהירות) וגם מתיחות/ יוגה ( גורמים לאלסטיות בכלי דם. כלי דם, עצבים נמתחים, הדם זורם יותר במהירות והאנרגיה לא ״נתקעת״ בגוף וזורמת בחופשיות).
•לא לשמוע חדשות שמנחילים פחד שהוא מספר 1 במחוללי מחלות, להתרחק מדיבורים מיותרים, מוויכוחים שלא מובילים לשום מקום ורק מתישים את כוחו של אדם. להתרחק מדיבורים עם אנשים פסימיים שלוקחים המון אנרגיה. במקום זה לשמוע דברי אמונה וחיזוק.
•הומור ושמחה. אנשים אופטימיים בריאים יותר. המון פעמים רק הומור עוזר לנו לצאת מהטרגדיה האישית שלנו. לפעמים כדאי לראות את החיים כצופה מהצד ולזהות שהחיים שלנו הם בעצם סרט קומדיה!

לסיכום, אני חושבת שהמגפה באה לתת לנו שיעור. אני ובעלי עשינו שינוי מאוד משמעותי בתזונה שלנו, הבנו שזה אחריות שלנו לשמור על הגוף שלנו. הרי ברור שכמה שהגוף שלנו בריא יותר הוא מחוסן יותר. אנחנו לא יכולים לתלות את בריאות הגוף שלנו רק ברפואה, מתקדמת ככל שתהיה. היום זה מגפה עם שם כזה, מחר עם שם אחר.
בקיצור שורה תחתונה, עד עכשיו דפקנו המבורגרים, שמענו חדשות בלי לסנן, הגיע הזמן שנדאג לעצמנו. ונעשה את זה כל עוד אנחנו צעירות ובריאות.;)

רעיונות למשחקים לקנות לו?
(מתנה מסבתא..)

יושב לי על הלב כבר כמה ימים... ורוצה לשתף, תודה מראש לעונות.
ברוך השם התאפשר לנו לרכוש דירה קטנה. שמנו את כל הכסף שהצלחנו לחסוך על ההון העצמי כדי לקחת משכנתא ועל שיפוץ קל. תוך כדי הוציאו אותי לחל"ת והמשכורת של האיש שלי בהחלט לא מספיקה ונכנסנו למינוס. נהיה לי ממש רע כשהאיש שלי אמר לי את זה. יש לנו תינוקת קטנה ואין לי משכורת מסודרת אלא מקבלת מביטוח לאומי. ההורים שלי עוזרים לנו המון המון ועזרו לנו גם ברכישת הדירה. האיש שלי מסרב לבקש עזרה מההורים שלו. זה סופר מבאס אותי להיות במינוס ועוד יותר מבאס אותי להיות במקום הזה של לבקש עזרה כדי שנוכל לסיים את מעבר הדירה.
אני עובדת מגיל צעיר ויש לי ממש יד רחבה אני אף פעם לא מתקמצנת... ופתאום עכשיו שהאיש שלי מתחיל להתקמצן על דברים בסיסיים זה ממש קשה לי.... זהו פרקתי.

אשמח לשמוע המלצות לאחות יועצת הנקה
בםתח תקווה שמגיעה לבית המטופלת
אם אתן מכירות , תודה

שבוע 5 ברוך השם וקינחתי את האף ואני רואה שיוצא קצת אדום כהה כאילו שהיה דם בנזלת והתייבשה (מחילה על התיאור)

האם מצריך בדיקה?

גבר או אישה, שעובד בשיתוף עם כללית, באיזור הדרום-מרכז (באר שבע, אשקלון..)

יעזור לי.

מישהו שעוסק בתחום של טראומות (והפרעות אכילה אבל לא קריטי)

אשמח גם בפרטי

תודה רבה
סליחה שלא לגמרי קשור לפורום

היי מניקה הנקה מלאה תינוקת בת 5 שבועות,
מאתמול אני סובלת הפיטמה מדקירות , שריפה , מאתמול כל חיבור שלה זב כאבי תופת , והיום החלו להופיע נקבוביות שקופות לבנות על הפיטמה .
קראתי באינטרנט וזה נשמע כמו פטריה .
זה רק בצד ימין .
לקטנה שלי לדעתי יש ריפלוקס כי היא פולטת המון עוד לפני הופעת הפטריה( אם זה בכלל פטריה )
והלשון שלה די תמיד לבנה בגלל שעולה לה האוכל ..
אז איך אני יודעת לזהות אם זאת פטריה אצלי ואצלה?
מה בדרכי טיפול ?
ולאיזה רופא פונים בשביל לאבחן את זה ..

הספקתי לעשות הפסק אחרי מחזור, ואז התחיל לי דימום רציני בחזרה.. בחיים לא היה לי כזה דבר.
ועכשיו אני קוראת שזו תופעה שנהיתה נפוצה אחרי החיסון השני. שמעתן על זה?

אז עתידה לעבור הזרעה, ואמרו לעשות יום אחרי יום. יש פה עוד מישהי שאמרה? הבנתי שיש רופאים שאומרים שזה עוזר, ויש רופאים שאומרים שאין עניין

@אני זה א אולי זה יעזור לך להבין את חוכמת ההחלטה.

הודעת משרד הבריאות:


משרד הבריאות מפרסם את דיווח מועילות החיסון נגד נגיף הקורונה בישראל ע"י האגף לאפדימיולוגיה במשרד הבריאות.


*תוצאות מועילות החיסון כפי שהן עולות מהנתונים שנאספו בישראל עד לתאריך ה-13.2.21.*

מועילות החיסון מודדת את הסיכון לחלות במחלה לאנשים שחוסנו ב2 מנות חיסון לעומת אנשים שלא חוסנו כלל.


על פי הנתונים העדכניים ביותר- החיסון נמצא עם מועילות גבוהה מאוד נגד תחלואה, תחלואה קשה אשפוזים ותמותה.


*מועילות החיסון כעבור 14 יום מקבלת מנת חיסון 2:*

95.8% במניעת סך מקרי התחלואה.
98.0% במניעת מחלה עם חום ו/ או תסמינים נשימתיים.
98.9% במניעת אשפוזים עקב קורונה.
99.2% במניעת תחלואה קשה עקב קורונה.
98.9% במניעת תמותה עקב קורונה.




מצ"ב מצגת הנתונים.



*מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי:* "בזכות מערכת הבריאות החזקה של מדינת ישראל, שאיפשרה לנו להגיע בזמן קצר לחיסון נרחב מאין כמוהו באוכלוסייה, והיכולת שלנו למעקב אפידמיולוגי מקיף, אנחנו המדינה הראשונה בעולם שיכולה להדגים את האפקט של חיסון קורונה בעולם קליני אמיתי.
 
החיסון מפחית בצורה משמעותית תחלואה קשה ותמותה וניתן לראות השפעה זו בנתוני התחלואה במדינה.


המטרה שלנו היא להמשיך לחסן את כל האוכלוסייה מגיל 16 ומעלה, ובבוא הזמן גם מתחת לגיל 16, כדי להגיע לכיסוי נרחב באוכלוסייה שיאפשר לנו לחזור לשגרת חיים לה כולנו מייחלים".
                                            

אני בשבוע 28, אחרי קורונה אבל עוד לא לגמרי התאוששתי. כל פעולה שאני עושה מאוד מעייפת אותי. חזרתי בשבוע האחרון לתפקוד חלקי בבית, עם הרבה הפסקות ומנוחות אחרי כל דבר שאני עושה.
לפעמים אחרי משהו שממש מתיש אותי, מתחיל לי קצת כאבים באזור הבטן, שלרוב עוברים די מהר אחרי מנוחה.
אתמול חזרתי באופן חלקי לעבודה, וחזרתי הביתה מהעבודה מפורקת ממש. לא הייתי מסוגלת לזוז, הרגליים שלי כאבו ממש ומידי פעם הופיעו גם כאבים בבטן.
הלכתי לישון מוקדם בתקווה ששנת לילה טובה תעזור, אבל קמתי היום אותו דבר אם לא יותר גרוע. ברגע שאני קמה ועומדת/הולכת, הרגליים שלי כואבות וגם הבטן.
תוהה אם צריך להתייעץ או להימנע מכל מאמץ. נראה לכן שזה יכול להיות בעייתי?

אז כרגע לאחר יום מפרך של למידה למבחן.. עד לפני שעה היה נראה שלעולם לא אצליח לפתור משהו מהחומר, וברוך השם גייסתי כוחות ובחצי שעה האחרונה ממש חל שיפור..
בנוסף בעלי ואני אכלנו ארוחת ערב יחד ודיברנו ונהנינו ממש מהבית דבר שלא קורה הרבה לאחרונה במירוץ של תקופת הבחינות ושל העבודה
מוזמנות לשתף!!

אחרי חודשיים+ של דימומים בעקבות התקן (4 חודשים אחרי הלידה). הרופא שלח אותי לאולטרסאונד.
שם נמצא חשד לפוליפ.
אני ממש בלחץ.
אפשר לצאת מזה בשלום? כמה התערבות זה מצריך?
ומה ההשלכות?
אשמח לשמוע ממכן.

תודה!

אני אחרי IVF סבב שני,
כבר שנה וחצי שמנסים להיכנס להריון..
בהתחלה ניסינו טבעי, ואז התחלתי כדורים למיניהם והברכות ובסוף הגעתי לIVF..
הסבב הראשון היה כישלון אמיתי, ונשארתי אפילו בלי מוקפאים.
ועשיתי שוב שאיבה, יצאו רק 4 ביציות ורק 2 הופרו.
בכיתי את נשמתי...

שבועיים שאני מחפשת סימנים, וכלום! שום דבר!!
לא כאבי מחזור, לא מיחושים בבטן, כלום כלום כלום!!!!!
והנה היום בבוקר הלכתי לעשות בדיקת בטא ועכשיו אני מקבלת תוצאות ורואה 130!!!! אני לא מעכלת, לא קולטת, לא מאמינה..

אני באמצע יום עבודה ובא לי לצרוח מרוב אושר!!!
גם בעלי לא מאמין.. והכי מבאס שאני בתקופה מזה לחוצה בעבודה יד שאגיע הבייתה זה לפחות 10 בלילה...

מה עושים עכשיו בנות?? אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי , איך ממשיכים? איך יודעים מה גיל ההריון,? איזה שבוע אני?
(אני 12 ימים אחרי החזרת עובר יום 3)

עד כמה אתן שומרות על קשר עם חברות ילדות טובות?
עד הנישואים היינו קבוצה מגובשת של 5 חברות,
ומאז שכל אחת התחתנה (ועברה עיר) הקבוצה די התפרקה.

מתוך הקבוצה הזו שמרתי על קשר עם 2 בלבד (טלפוני בלבד).. ממש קשה להיפגש.

אני מרגישה שאני מצידי לא עושה מספיק בשביל לתחזק קשרים, ולמרות שאני רוצה פשוט ״אין לי כוח״ להזיז את עצמי אף פעם.. עד שיש לי שקט בא לי להיזרק על הספה או לא לעשות כלום.

שדברים שאני אמורה לגמור ב3 שעות מתמרחים 7-8 שעות.אני טיפוס שלוקח למח שלי זמן להתניע לפני שהוא מצליח להפיק משהו, וכשהתינוקת שלי מזכירה לי שהיא קימת כל שעה בערך אני אחכ צריכה להתחיל הכל מהתחלה...
אם היא קראה לי בשלב של חימום המנועים הכל הולך לטמיון...
זה למה אני ערה אם שאלתן..