פורום הריון ולידה (עמוד 2210)

במיוחד שיש אנשים שזה שיקול בשבילם להיפגש.
לא נכון בעיני לשקר בדבר שחס וחלילה יכול לפגוע במישהו אחר.

כ

אבל כשאנשים שואלים על החיסון הם לא חושבים על זה בצורה הזאת, וחשוב להם שכולם יתחסנו.
אני בעד להשתמש בתירוץ קבוע..או באמת להגיד שהתחסנת כבר, או להגיד שאת מחכה לתור שלך נגיד (למרות שעכשיו כבר אין ממש תורים)

לא בהריון והתחסנתי אבל כל פעם ששואלים אותי אנשים זה ממש מעצבן אותי.
תעני שיש לך תור ובעזה את מתכננת להתחסן. מעבר לזה זה באמת לא עניינם
במיוחד שאת כן רוצה ולא יכולה בנתיים

זה פשוט שיח בסיסי כרגע...
יש נושאים שעולים מהמציאות
כמו שלפני פורים מדברים על תחפושות,
כשיש חיסון מדברים על החיסון.

במכבי יש לעוד 5 שבועות לפחות.
אבל אפשר לקבוע ולדחות אותו שבועיים-3 קודם.

וזהו

אנשי עוברים את זה.

 

היא עלולה להסתבך בויכוח מיותר.

כי הדרך להפחית עד כדי לאפס את ההדבקות היא ע"י כמה שיותר מחוסנים (טבעית או חיסון שפותח במעבדה זה לא הסוגיה כרגע)
אחרי שנה עם
יותר מ5000 נפטרים,
כלכלה משותקת
חינוך משותק
שגרה משותקת.
בדידות שמשתקת,

כדי שאני אוכל לחזור לשגרה אני צריכה שאת תתחסני. וההוא וההיא וגם הוא וגם היא.
אני התחסנתי אבל זה לא מספיק עוזר לי.
אחרת לא יפתחו את מוסדות החינוך של ילדי שסופגים כבר שנה שלמה על גבם הזערורי את הצורך לשמור על בריאותם של המבוגרים
אבל כשמדובר בחבר'ה בני 20-30 פתאום לא מתאים להם "לשאת בנטל" של הסיכון המזערי והחוסר נוחות מתופעות לוואי של החיסון.
אבל ילדים ובני נוער שכל עולמם הנפשי אמור להתפתח בגיל הזה זה בסדר להשאיר בבית עוד כמה שבועות...
עבור חלקם העוד הזה יהיה העוד ממנו כבר לא יצליחו להשתקם.

אחוזי המתחסנים בגילאים הצעירים נמוך מדי.
וכל מי שאכפת לו מהחברה הכללית ולא רק מעצמו מנסה להשפיע ולוודא שבסביבתו הקרובה שמבינים זאת ומשתפים פעולה למען הכלל.

אז עם כל ההבנה לחוסר נוחות שלך, מקווה שתצליחי להבין מאיפה זה נובע ותסכימי "לספוג" את השאלות וההערות שנובעות (ברובן מקווה) ממקום טוב ואכפתי וממקום של ערבות הדדית (האם אי פעם הכנת צ'ופר של ההוא עם החור בספינה? זה בדיוק זה)

והעיקר שיהיה בבריאות וידיים מלאות!

היא מחכה לשבוע 16 כדי שזה יהיה טוב אבל בינתיים חופרים לה

יש כאלה שסתם דשים בזה,
וחופרים,
ורוצים כבר לדעת עם מי הם יחגגו ליל הסדר ועם מי לא

לא כולם באים ממקום הדאגה הציבורית הגדולה הזאת, ויש דרכים ראויות וטובות לעודד חיסונים, לא לחפור לכל אישה ואיש באופן אישי (כאילו, ממש הגיוני שאישה בהריון ולא יכולה להתחסן...)

אפשר לעודד בנתינת מידע, בהעברת סרטונים, ועוד ועוד

אצלנו חמותי מעודדת חיסונים באופן פעיל מאוד מאוד, בכל הסביבה שלה, היא יכולה להיות דוברת משרד הבריאות ולנהל לו את קבוצות הוואצאפ
ועדיין בפן האישי יש לה יותר טקט, היא לא שאלה אותי כלום, רק את בעלי שאלה בעדינות :
מה איתך ? ואשתך מתכוונת ללכת להתחסן ?

כי כולנו צריכים את כולם שיתחסנו ולא מסםיק רק שאני אתחסן אבל בעיני עדין השאלות האלו של נו כבר התחסנת ? במיוחד לנשים שיודעים שיש מצב שצריכות לחכות בגלל סיבות מוצדקות לשבוע מסויים לא הוגנות ומביכות.
אני נתקלתי בשאלות כאלו וזה ממש לא נעים אמרתי בפשטות שמסיבה רפואית הומלץ לי לחכות אבל זה לא נעים
כי אם בחרתי מסיבה כזו או אחרת שלא טוב לי לספר עדיין על ההריון לכל העולם ואגב גם אם לא אכפת לי לספר
למה אני צריכה לתת דין וחשבון..
ערבות הדדית זה חשוב מאוד מאוד אבל עדין צריך לדעת לשמור על כבוד הפרט

ממה שרציתי והתאים לי רגשית, כי כל רגע קיבלתי הודעה מאיש צוות אחר האם התחסנתי... וזה היה מעיק ומעצבן. ולכן כבר הודעתי למנהלת. אבל זה ממש לא התאים לי. והיה סופר רגיש מכל מיני סיבות. וזה מבעס.  אוטוטו אני כבר בשבוע מתאים יותר ומקווה שזה כבר יהיה אחרת. פשוט שנה הזיה!!!

אני ידועה כדחיינית כרונית, אז עד עכשיו קיבלו את התירוץ שאני מתכוונת ועוד לא הגעתי לזה. אבל אנשים כבר מתחילים לחשוב שאני לא מבינה את החשיבות ולהסביר לי שאנשים עלולים למות בגללי אם אני אדבק ואדביק אנשים. כבר שוקלת פשוט לומר לכולם שאני בהיריון וזהו למרות שחשבנו לחכות עוד קצת

בגלל כל הדיונים האינסופיים....

התגברו חרדות.
אני עוד לא מטפלת בהן למרות שהן משתלטות לי על החיים.
פעם אחת חוויתי התקף חרדה. לא הצלחתי לנשום,פשוטו כמשמעו,במשך כמה שעות. כמובן לא הצלחתי לאכול או לישון בגלל הקושי נשימה שהיה.

אני חושבת שעד שאני לא אטפל זה לא יעבור. ובטוחה שיחריף אחרי עוד לידה.

אז כנ"ל אצלך. זו דעתי. במיוחד שיש לך היסטוריה לא פשוטה.
אצלי 2 הלידות בזירוזים.
אבל הילדים והשמירה עליהם והדאגה להם מגבירים ומעלים לי את מפלס החרדה. אני דרוכה כל הזמן.

כמעט לכולנו יש חרדות פה ושם.
בהריון זה כמובן יכול להיות קשה וחמור יותר, באמת הרבה פעמים זה מגיע עם רקע של הריונות קשים/לידות קשות/טראומות סביב זה/תופעות שקשה להכיל/הפלות.
זה ממש לגיטימי והגיוני להיות חרדתית.

מתי צריך לטפל?
כשאת מרגישה שזה משתלט עלייך, מפריע לתפקוד ביום יום, כשאת מרגישה שהמחשבות שלך בתוך זה חלק גדול מהזמן.

איך לטפל? יש המון המון שיטות, תלוי כמובן מה חומרת החרדות.
טיפול בשיחה זה מעולה! יש מגוון שיטות.
טיפולים גופניים-כמו דיקור סיני וכו' יכול להיות בעייתי יותר בתחילת הריון.. צריך לברר

העיקר העיקר להבין שזה ממש הגיוני, וממש בסדר וממש לגיטימי להרגיש ככה,
ואם החרדות ממש גבוהות ממליצה לטפל בהקדם,
כאחת שמתמודדת עם זה תקופה ארוכה (חרדות שלא קשורות להריון, אבל בהריון...)
טיפול מציל חיים, כפשוטו.

בהצלחה וחיבוק!!

כדאי לבדוק אם אין גורם פיזי לחרדות: לבדוק ברזל, המוגלובין, פריטין, וויטמיני B ו-וויטמין D.

חודש טוב

אם הכאב חזק או את לא רגועה תתקשרי להתייעץ עם אחות/רופאה אם זה מצריך בדיקה.

כבר היית בא"ס ראשון?
אם ראו שק אז בעז"ה זה באמת רק זה.

אבל אני לא רופאה.

לא משפיעים כל כך מהר. זה לא מהרגע לרגע את רואה השפעה.
גם אם תפסיקי זה לא יעשה כלום. כמו שגם אם תקחי שבועיים רצוף זה לא ישפיע לטובה.
צריך לקחת כמו חודשים רצוף כדי לראות השפעה, שבועיים לא מזיק לכאן או לשם.

יש כדורים של כמות הרבה יותר גדולה במרשם, אם יש לך עבר ידוע של חסר כדאי בכל מקרה איזה שבוע לקחת את הכמות הגדולה לפני טיפולים

הלב שלי יוצא אליך ❤❤
כואב לי לשמוע שאת עוברת את זה
זה לא פייר ולא מגיע לך
חייב לכבד הורים עם כל הקושי אבל הם צריכים להבין שזה פוגע והורס אותך ואת הזוגיות שלך ושזה פוגע גם בנכדה שלהם!!
אני לא מכירה אותך אז אני לא יודעת אם אמרת להם בעבר אבל אני חושבת שאת חייבת להסביר להם בפירוט מה שזה עושה לך ושאתם חייבים לשנות את היחסים בינייכם ולהבין אחד את השני והכי חשוב שיש גבולות!
ואולי להתיעץ עם מישהו שמבין בנושא וידריך אותך מה נכון לעשות (יש הרבה רבנים שיכול ממש לעשות ולעודד אם נוח לך עם זה)
ולגבי בעלך אני במקומך הייתי מדברת גם איתו ופותחת את הנושא גם אם זה קשה ולא נוח
כדי שתכלו להתגבר על זה ולהמשיך הלאה ושאולי בעתיד אם יקרה מקרה כזה שוב חס ושלום הוא יבין אותך יותר
את תמיד יכולה לבוא לדבר זה בכלל לא פשוט לעבור דבר כזה
שולחת חיבוק ענק
מקווה שעזרתי קצת ❤❤

שולחת לך כוחות יקרה💜

תמיד אפשר לשנות את המצב,אולי שבעלך יתייעץ עם רב איך לחדש שוב את הקשר,

ואת תשדלי לשמוע דברים מחזקים ומשמחים,אולי תתייעצי עם רבנית טובה שתעזור,

אל תשאירי את המצב כך,תמיד נשמח  לעזור לך.

איך מתמודדת עם דבר כזה???.... איזה עצוב... 😞
מה גרם לבעלך להתרחק? אני מניחה שאם הם הגיבו ככה, יש איזשהו רקע בעייתי... בעלך לא נחשף לזה עד עכשיו? דיברתם על מה שקרה?
חשוב שתסבירי לו שאת כ"כ צריכה אותו עכשיו... אנחנו כ"כ מחוברים להורים שלנו, וזה קשה ומזעזע לחוות דבר כזה מהם!! הוא חייב להיות שם בשבילך...
והכי חשוב שתדעי שאת מהממת, ואישה קדושה ומדהימה ובת של ה', וה' אוהב אותך ומעריך אותך מאוד מאוד מאוד, ומה שהם אומרים לא ישנה כלום!!!

אין לי רגע של נחת ושיש אני מתפרקת מבכי
מרגישה שכל הניסים ונפלאות קורים רק בבית הזה
אחרי שבוע קשה שקבלה בומבה בעין
אתמול נסגר חה הדלת על היד
והיום עד שיצאתי איתה קצת למטה פתאום היה איזה גל של רוח ומאז שחזרנו היא מתבכיינת מלא אפצי ואף אדום

אני מרגישה שאם לא אפרוק פה פשוט אאבד את השפיות שלייייי

זה בטח לא קל לעבור דבר כזה!
שמת על רמקול? גם בעלך והבת שלך שמעו את הקללות?
אני חושבת שהכי טוב שתגדירי גבולות. אפילו בלי להגיד שנפגעת, אם קשה לך. תתרחקי למרחק שממנו לא תרגישי את הכאב.
אפילו אם מדובר בלתקשר רק בהודעות.
ומשם, תתחילי לעבוד על ״יחסים בינכם״. ואת לא צריכה אותם בשביל זה. אפילו עדיף בלעדיהם, אם היחסים כל טעונים.
את יכולה לרשום מכתבים, או לדמיין אותם .ולספר איך נפגעת. תבחרי בדרך שהכי תצליחי. העיקר שהלב שלך יהיה נקי ותרגישי הקלה.
בהצלחה אהובה.
מקרוב מכירה כמה זה לא קל..אבל את חייבת לעשות את העבודה, בשבילך , בשביל הבעל והילדים, שזה לא ישליך עליהם...

בעלי לא רוצה שנתאכזב אמרנו נמתין עוד יום יומיים...
יש קצת תחושות לא ברורות אבל זה יכול להשתמע לשתי פנים..

יש לי פצעונים קטנים בפנים אבל לא 1 2 אלא כמה בכמות מפוזרים באיזור הסנטר לחי תחתון.. בצורה מוגזמת מהרגיל

גם האיחור וגם הפצעונים... 

יכול להיות שהפצעונים הם מהמחזור, את יודעת הכי טוב אם ככה זה כל חודש, אבל זה גם תגובה של העור להורמונים (של הריון), במיוחד לסוגי עור מסויימים...

בהצלחה!!! שמה שאתם מקווים לו יתגשם  

עם מוגלה כזה (נו מאלה ששמים עליהם קומםרס חם ומעלימים אותם)
מה שיש עכשיו זה אחד קצת קשה כזה בלי מוגלה.. נוקשה כזה ומלא קטנים מזכירים פריחה אבל לא מגרדים ולא כלום סתם מרגישים על הפנים
יש לי הרבה הפרשות שקופות ולחצים בבטן תחתונה כמו כשיש גזים רק בלי..
מפחדת להתאכזב ממש

אם את בהריון-בדיקה אמורה לזהות כבר בשלב הזה כי יש איחור
ואם יצא שלילי תדעי שהמחזור כנראה עומד להגיע
בהצלחה!

אם לא אקבל עד אז כמובן..

אני אישית הפסקתי,
אבל המון כותבות שבהתחלה זה באמת נוראי ואחר כך זה לאט לאט מתאזן.
אז אם יש לך המון בחילות וקושי לתפקד, ממחיצה לך להמשיך לנסות.

בהצלחה

זה רשום בהבלטה בהוראות

גם פעם אחת זה תקין ואם זה לא מוסכם אז זה לא "תקין" ודורש טיפול..

 

זה גם לא יעזור לך שיגידו לך כמה פעמים כי זה דבר מאוד אישי וגם מאוד אינדיוידואלי.. יש הכל מהכל. 

פעמיים...

אם יש לחץ ועומס מאוד חריג בבית, למשל בגלל ילדים חולים, ומגיעים לשבת ממוטטים מעייפות - קורה שאין כוח להיות ביחד גם בשבת.

יש תקופות שיש בהן פחות חשק. תקוםות שטרודים יותר בדאגות ולא מתפנים לזה - לא רק מבחינת זמן, אלא פניות נפשית.

זה מאוד מאוד אישי. ובכל מקרה, בין אם יש אפס פעמים ובין אם כל יום פעמיים ביום, זה תמיד צריך להיות *ברצון* של שניכם.
שלא יהיה מישהו שירגיש שלא נעים אז..

שעושה קורסים לכלות ונשואות טריות בציבור החרדי. ממש מפורט ומורחב..

היא אמרה שאם נמצאים יחד פחות מפעמיים בשבוע צריך לבדוק  למה זה ככה.

ברור שזה לא מדע יבש, יש המון המון גורמים שמשפיעים. אבל לפי דעתי אם הכל תקין, ואין מצב יוצא מהכלל משהו ממש חריג, זו אמורה להיות הנורמה. זו דעתי בלבד..

וגם לדעתי לא דומה זוג בתחילת הנישואין לזוג אחרי 5 שנים ולזוג אחרי 20 שנה..
אז באמת אין פה נכון או לא.
אבל בגדול מסכימה עם המדריכה שלך, שאם זה לא כך, צריך לברר האם יש מקום לשיפור

לא מקבלת תשובה של אפס, אם אין בעיה קונקרטית.
גם בהסכמה של בני הזוג זה לא בריא בטווח הארוך.
יש חשיבות למצוות עונה, ואם אין בעיה רפואית או נפשית או מעשית, או לא יודעת מה אז כדאי מאוד לעשות מאמץ כדי לגרום לכך שזה יקרה. בטח אם זה משהו שחוזר על עצמו. יש טיפולים בכל מיני דרכים.

לדעתי יום כן יום לא זה מינימום

💗

המינון תלוי בהרבה דברים ובנחלטה של הזוג יחד

כלפי אשתו (באהבה וברצון וכד') ולכן השיעור המינימלי זו מצוות עונה.

כמה זו עונה ? מקובל הלכתית לומר פעמיים בשבוע (שבת לא בתוך המניין , תלוי לפי מי)

זה לפי ההלכה.

אני חושבת שההמלצה הזו נכונה וגם בריאה.

אבל זו דעתי.

כמובן שזו מסגרת כללית ואם מישהו/יא מעוניין/ת יותר אז יותר, ובלבד שזה ברצון שניהם ובשמחה.

ותיק.

לזוג צעיר חושבת שהרבה יותר. צריכים להכיר אחד את השני ולהתנסות..

אנחנו אומנם לא שומרים, אבל בהחלט יכול לעבור זמן בלי יחסים כי אני לא רוצה.

וואו. שאלה עולמית. כמובן, בלי תשובה נכונה אחת. 

רוצה להתפנות ולהגיב. 

בינתיים אשמח לקרוא את כולכן. 

זה תלוי בהמון דברים. אני לא חושבת שנכון למדוד את עצמך ביחס לאחרים בתחום הזה.

לא מעניין מה אחרים עושים. עושים מה שטוב לנו.

אם טוב לנו כל יום, שיהיה כל יום. ואם טוב לנו פעם בשבועיים, שיהיה פעם בשבועיים. העיקר שזה הדדי.

ואם יש בינינו מחלוקת, אז צריך לפתור אותה.

מתסכללללללללללללל!!!

אנסה לכתוב מאוחר יותר

מקווה שאת עוד עוקבת פה ואשמח שתגיבי שאדע שקראת..


אז ככה.
אני מבינה את המקום שממנו את כותבת. חושבת לפחות. יש בניכם פער ומישהו חושב שלגיטימי שיש רק.x פעמים ויש צד שחושב שזה ממש מעט ולא לגיטימי ותקין.
אז מעבר לכל מה שאמרו שאין פה תקין ולא, אני חושבת שכן אפשר להסתכל על הכלל כדי להבין.

לצורך העניין, אישה שרוצה פעמיים בשבוע (סביר לגמרי) וגבר שמסתפק בליל טבילה ומבחינתו זה מינימום- הוא החריג.

אישה שרוצה פעמיים בשבוע (שוב סביר) גבר שרוצה יום כן יום לא במינימום הוא חריג.

נתתי שתי קצוות בכוונה. וכמובן שזה יכול להיות הפוך עם הגבר והאישה..

היינו שם באחד הקצוות. וכשיש קצה ההשוואה לנורמה היא מובנת.. כדי להבין מי פה "לא בסדר". בסוף זה צורך אינדיווידואלי וצריך לגשר, אבל הרצון להבין את הנורמה תקין לגמרי.

אנחנו הלכנו אחרי כמעט עשור למטפל מיני שעזר לנו להבין את מקור הפער ואחכ דרש המון עבודה שלנו.


הפער הזה קשה ומתסכל ומוביל להמון חיכוכים ומריבות. ממש ממליצה ללכת ולעשות עם זה משנו ועדיף מישהו חיצוני אם בטח כבר דיברתם על זה 100 פעם

בהצלחה!

לא חושבת שצריך להסתכל על זוגות אחרים בשביל לחשוב מה הנורמה התקינה
הכי חשוב שזה יהיה רצון של שני בני זוג ולא שאחד רוצה והשני מחויב

אם את מרגישה שיש פער בניכם ממליצה ממש לטפל.
אצלנו זה יכול להיות אחת לחודשים אפילו שלוש ויהיו באמצע הרבה מריבות וכעסים וזה יצר בנינו פער ענקי שעכשיו אי אפשר כלכך לתקן
יש המון דמעות סביב הנושא .
לא להישאר אדישה תטפלו בזה כמובן אם את או הוא מרגישים צורך
אצלנו זה "קבר" את הזוגיות

כשאני אוכלת הרבה קמח לבן יש לי צרבת.

כנ"ל הרבה מוצרי חלב.

כנ"ל עגבניות ואוכל מטוגן.

 

סיוט.

גם אני יודעת שהתימנים יש להם המון בצקים,

כמו לחוח מלווח קובנה אולי יש עוד?

חריף
שוקולד מדי הרבה 
שמן בכמות גבוהה
שומן
 

אצלי אפילו טונה בשמן עושה צרבת ואנע לא בהיריוו.

חחח.. בדיוק צחקנו על זה שככול זמזדקנים רשימת ה ״אוי זה עודה לי צרבת״ גדלה🙊🙈🤪😅
גם אצל גברים....

אבל לי הם עושים צרבת נוראית עד כדי קיא

זה מיד כשאני קמה בבוקר ועד שמשו נכנס לפה...

במיוחד מהשליש השני

זה קשור לזה שיש שינוי הורמונלי גם ברוק
ומכאן גם שינוי בספיגה בקיבה...
אוףףף
יש אפילו מצבי קיצון שלוקחים כדור לסייע לקיבה עם החומציות יתר..(בהתיעצות עם רופא כמובן)
בהצלחה יקרה!
מקווה שתצליחי למצוא את מה שעושה לך טוב.

וזה ממש מבאס כי אני עכשיו בשינוי תזונה גם לצרבות וגם בכללי, וצריכה להפחית פחמימות וזה ממש קשה בלי מרקים!

אבל לא נמנעת.. אוכלת ושורדת את הצרבת אח"כ..
וזה בלע קשר להריון.. רופא אף אוזן גרון אמר לי אחרי בדיקה שיש לי ריפלוקס

לשכב על צד שמאל כרבע שעה.
לי ממש עזר, זה מקל על הנשימה.

אפשר על הספה כשהילדים מסביב, כששקט אני נכנסת לחדר ועושה גם נשימות הרפייה על הדרך.

צרבות זה אחד הדברים הנוראיים!
יש מאכלים שידועים כעושי צרבות ועל כל אחת זה משפיע אחרת.
אני אישית לא נוגעת בחצילים, עגבניות לא מסוגלת להוציא מהתפריט...
מלפפון קשה וטרי גם מקל. פעם שמעתי מישהי שלצרבות אוכלת טחינה גולמית, לא אוהבת אז לא ניסיתי.

כל טעם 'חזק' מדי- מתוק מאוד, חמוץ מאוד, מלוח מאוד, חריף מאוד

אוכל שמן/ מטוגן

קפאין (קפה, שוקולד, קולה ומשקאות אנרגיה)

מנות גדולות מדי

שיהיה נעים ולא חם ועל הזרמים

אם המים חמים.

אם זה ג'קוזי בייתי שמאפשר לי לשלוט בטמפרטורה ובזרמים, במה זה בעצם שונה מאמבטיה רגילה?

אפשר להיכנס לזה כמו אמבטיה פושרת. לא חמה מידי אבל לא קרה מידי.

באמת מסקרן!!! מתה לעשות גם אבל מתקמצנת על הכסף כי די ברור לי שלא נדבקנו (שמרנו ברמה פסיכית).. בעז"ה רק בבריאות!

אולי אני ינסה לבקש גם..

ממש מעצבן
הפסד שלהם אי אפשר להיות חנות אינטרנטית ולהכביד על החזרות עם כזה קנס, אחרי שגם המשלוח על הקונה . זה פשוט לא הולך.

🤔
כי יש להם אחלה בגדים

הם שולחים לך דף גוביינא, אותו את אמורה להדביק על השקית במקום כתובת, ולא לשלם בדואר.

אם כבר החזרת ושילמת, תבקשי מהם החזר כי ה25₪ אמורים לכלול את המשולח.

אין מידות!

ולגבי המחיר, בדרך כלל קונה מארזים או שאני מוצאת דברים במחירים ממש זולים כמו שמלות

אם את לא בטוחה שיש לך

במיוחד אם היא לא ראתה אצלה.

הכי טוב להתייעץ עם המכון הטרטולוגי.

תמיד אני "ניצלת" מזה, כי אני או בהריון או מניקה🤭 בעלי אמר שיש לזה טעם מחריד🤮

זה בסך הכל כדור. או שהוא לקח את הסירופ ואז השאלה הנשאלת היא... למה??

עד אז הוא באמת סבל עם הסירופ🤭🤭🤭

בעיקרון למבוגרים נותנים כדור אבל יש חוסר במלאינשל הכדורים לכן נותנים גם למבוגרים את הסירופ.. טיפה טעם טפל לא מעבר ...

בהצלחה יקירה

2 פרקי תהילים והתינוק מתהפך בדוק ומנוסה קרה לי בשבוע 35 בהצלחה בשורות טובות!!!

אבל בהחלט עוד יש סיכוי.
יש תרגילים של עמידה על 6 ולהזיז ידיים ורגליים נגדיות. או עמידת "נר" של פלג גוף תחתון כמובן להישען על משהו. בערך רבע שעה פעמיים ביום.

זה מועיל. אבל לא בטוח שזה יעזור, זה ממש לא מאה אחוז.
הציעו לך היפוך קונבנציונלי? הבנתי שזה ממש לא תמיד עובד ועשוי לכאוב אבל זה כאילו הפתרון לפי הספר.
אני מכירה מישהי שעובדת בשיטה של תרגילים ותנועות תו"כ ניטור בא"ס שמאפשר לה לכוון במדויק. הבנתי שהיא מצליחה גם להפוך. מכירה אישית שהיא עזרה למקם עובר שנתקע במקום כואב ולא התפתחה לידה.
היא יחסית יקרה, כמה מאות שקלים לטיפול אבל בעיני זה שווה כל שקל אם היא תצליח

אם את מאזור ירושלים אשמח לתת לך מספר

המרכז אם את רוצה.

ולפי מה שאני יודעת יש החזרים מהביה"ח-לא בטוחה ב100%

בכל אופן, ממליצה לך לברר בביקור חולים, יש שם כמה שיודעים ליילד עכוז (בתנאים מסוימים).

אין מצב שייאפשרו לידת עכוז בלידה ראשונה. וזה ממש מסוכן. כדאי לנסות היפוך אם לא נוסה עד כה.

גם על היפוך.
(אני דווקא מכירה מישהי שעברה לידה ראשונה בלידת עכוז בביקו"ח, כך שכנראה מתחשבים בעוד דברים)

בלידה ראשונה.
להתייעץ עם מומחים לעניין. בפורום יכולים רק לתת מידע אבל ההחלטה היא שלך.

יש קבוצת פייסבוק שנקראת לידת עכוז זאת גם אפשרות ועתנו לך תמיכה ואת כל האינפורמציה.
זה ממש כן אפשרות וגם יש דברים טבעיים כמו תרגילי ספינינג בייביז דיקור ואמבריו בלנס אצל רות פדידה.
ובביקור חולים יש תמיד רופא שמקבל לידת עכוז אז ממליצה ליצור קשר שם.

לבדוק שאין ספר קודש הפוך בבית (ידוע)

בית חולים ביקור חולים יש להם מומחיות מיוחדת ללידת עכוז.
גם את ההיפוך עשינו שם בשבוע 38, וואו זה היה מדהיםביותר.
אם קרוב לך, מציעה לך ללכת לדבר איתם

אצל מישהו מומחה אפילו, פרטי כי זה קצת מאוחר
מאוד לא מומלץ לידת עכוז בלידה ראשונה

בביקור חולים.
יש שם רופאים שמומחים לזה,וכמובן שבודקים לפני שאת עומדת בתנאים המתאימים (רוחב אגן,משקל תינוק,מנח שלו וכו..)תבדקי איתם..
הייתה חווית לידה ממש טובה ב"ה.
בהצלחה!!

היתה לידה טובה עם רופא שמתמחה בזה. יש כמה תנאים שבה ניתן ללדת עכוז. אם את עומדת בהם, ממליצה. אם זו לידה ראשונה, אז את לא עומדת בתנאים. למרות שאני מכירה מישהיא שילדה עכוז בלידה ראשונה לפי המלצת הרופא והיה לה סבבה אבל העובר היה קטן. תתיעצי עם רופא שמתמחה בזה - פלוטקין בשע"צ למשל.

התייעצתי עם רופא משם ונתן לי שבוע ללידה ספונטנית (בגלל המשקל) ואם לא אז ניתוח...
מכירות שיטה לזרז את העניינים ולקדם לידה?

לק"י

לא חושבת שיש מה לראות בשלב כזה.
זה יכול להיות הריון כימי...

יכולים לעשות

הפנו אותי כי זה דימום כבד.

 

לק"י

אצלי כשיצאה בדיקה חיובית ואז מחזור, לא זוכרת שהיה שונה.

לק"י

זה שלב ממש מוקדם, שסביר להניח שלו חיכית עוד יומיים כדי לבדוק הריון, לא היית מגלה את זה בכלל.

אם הדימום מסכן אותך או לא. לכן נראה לי שכן חשוב לבדוק.

הסתבך קצת? התחיל היריון חות רחמי ועכשיו הוא נופל או משהו.

אני ממש לא בקיאה, אבל חושבת שכדאי לבדוק ליתר ביטחון

אם מחליפים פד מלא אחרי חצי שעה- שעה

אם יש דימום וגם סחרחורת חולשה גדולה או תחושת עילפון צריך מיון

ולא כאבים עזים או תחושת עילפון, והדימום הוא כמו מחזור ולא יותר מזה אז אין סכנה ואפשר לחכות ליום ראשון.

דימום שמסכן זה משהו שאת יכולה לזהות בעצמך- זה דימום מסיבי כמו ברז שנפתח.

אולי את במחזור רגיל

הבדיקות האלו לא אמינות מנסיון

תבקשי מבעלך לעשות גם בדיקה ואז תראי אם זה יוצא חיובי זה סתם

מאחלת לך בשורות טובות בקרוב

 

אבל חכי לחכמות הפורום

פשוט כי לא נוח לי לחגור אותו הפוך

חוקית ממה שזכור לי אפשר ואם הוא מסתקרן הייתי מעבירה כבר עכשיו

למשוך את עצמו כי הוא רוצה לראות אותי. אני שרה איתו שירים והוא רואה אותי מהמראה שלו אבל זה לא אותו הדבר.

ולא במושב הקידמי

לפי החוק- שנה פלוס משקל מעל 9 קילו

אצלי הם גדולים ובגיל שנתיים זה כבר ממש לא נוח. אז הופכים בד'כ איפשהו בין גיל שנה לשנתיים.

כשקנינו כסא, והיו כמה נסיעות שהיא הקיאה (כנראה במקרה כי לא הרגישה טוב באותם ימים אבל היא בחיים לא מקיאה בנסיעות בכללי)
וכבר התחילה לבכות ולהתעצבן ולרצות לראות את הדרך...

יושב במושב האחורי.

מגיל שנה ומשקל 9 ק"ג.

ההמלצות של בטרם זה עד גיל שנתיים.

 

אין לנו רכב, אז משתמשים רק בנסיעה עם ההורים.

וזה בדרך כלל בלילה, כשהוא ממילא ישן, ויותר נח שהכסא יותר שוכב.

אז בינתיים הוא עדיין נגד כיוון הנסיעה.

(באותו גיל כמו הבן שלך).

בפועל, פעם אחרונה שנסענו עם כסא היה לפני איזה חודשיים...

עד גיל שנה חובה להושיב הפוך כי ככה הראש שלו פחות מיטלטל בנסיעה.

מאוד על הקורס האינטרנטי של בית חולים מאיר
זה ללא תשלום אם אני לא טועה