פורום הריון ולידה (עמוד 2209)

אם אתם לא יוצאים מהבית בכלל בכלל עד הלידה (חוץ מקניות ודברים חיוניים) אז סבבה. אם לא ואת כן חשופה במידת מה לאנשים, הייתי מתחסנת.

יוצאים לגן שעשועים עם הגדול כל יום
בעלי יוצא לקניות על בסיס יום יומי, וממש מעט סידורים פה ושם
🤷🏻‍♀️מתלבטת

ושמה מסיכה, זה נראה לי בסדר. הייתי מרכזת סידורים ליום אחד וממעטת יציאות כמה שאפשר (על בעלך). אין מה לעשות...

מתי ילדת ביחס לתאריך?

דבר אחרון: תופעות לוואי קשות נצפו מעט, יחסית, אחרי מנה ראשונה. אז להשיג רמה מסויימת של הגנה מפני הנגיף בשלב הזה, את יכולה (כלומרב מנה ראשונה) ובאחוזים גבוהים מקסימום רק תכאב לך קצת היד.

עזרתן לי להחליט!
❤️

אני התחסנתי מנה שניה אז היו יומיים קשוחים..
אבל מנה ראשונה אני חושבת שכדאי
לכי תדעי מה ילד יום ובמי תתקלי במהלך האשפוז..
וגם אח"כ. ממליצה להתחסן לפחות מנה אחת,
גם אם תידבקי חלילה זה יעזור לעבור בקלות.
מבינה ממש את החשש להגיע חלשה ללידה, זה גם היה הפחד שלי אבל להידבק יכול להיות הרבה יותר משמעותי. הגוף אחרי לידה גם חלש לא נראה לי שקורונה זה בדיוק מה שבא לך לחלות

קודם כל
ממש אבל ממש מבינה אותך. זה שורף הכי עמוק...

כמה עצות מעשיות...
אני הבנתי שאני צריכה משהו עמוק אבל לא ארוך. אני לא יכולה ללמוד שיעור של 15 דפים גם אם פעם מאד אהבתי, כי יפריעו לי באמצע, כי אני צריכה זמן לנוח, וכו'. אולי בעתיד כן...היום לא.

אז 2 דברים שאני לומדת -
1. הרבנית ימימה. יש מהלך כלשהו לשיעור, אבל יש גם מקטעים. ואני אוהבת את מה שהיא כותבת

2. יש לי ספר על פרשות שבוע שכתובים רעיונות מהפרשה. עמוקים, מקוריים, מקיפים, אבל קצרים. ככה אני מתקרבת יותר לשבת ולפרשת שבוע גם אם אני לא מצליחה לקרוא משהו ארוך מאד או לשבת ללמוד ממש.

3. אפשר גם לדבר על מה שקראת בארוחת שבת ואז בכלל הרווחת! כי בטח לבעלך יהיה מה להוסיף על זה, וזה לא לימוד ממש מספר.

של סיון רהב מאיר על פרשת השבוע

זו כבר חצי הדרך לפיתרון.

לדעתי כדאי שתגדירי לעצמך, מכל מה שכתבת, מה מקור הקושי שהכי מציק לך (אולי יותר מאחד)- 

השיגרה המתמשכת שלא נוסעים?

ריקנות רוחנית מדברי תורה ומחשבה?

סתם שיעמום?

ריחוק מהמשפחה המורחבת?

ולפי זה לנסות לשפר. צעדים קטנים יכולים לעשות שינוי גדול.

 

גם בהלכה, רואים שיש הרבה מקום להכנות לשבת. אפילו ברמה של גזירת ציפורניים(: גברים שקוראים שניים מקרא ואחד תרגום כל השבוע, גם בעצם מכינים את עצמם לשבת.

אז קודם כל כדאי לך להשקיע לפני:

* אפשר לבקש מבעלך שישאל ביום ראשון איזושהי שאלה על פרשת השבוע. ועד שבת כל אחד מכם צריך להכין תשובה\פירוש\כיוון מחשבה ותשתפו אחד את השני על תה אחרי הסעודה, או בסעודה עם כולם. ככה גם תכינו את עצמכם וגם יהיה לכם תוכן רוחני.

* את יכולה לחפש במהלך השבוע מתכון מושקע למאכל חדש לגמרי שתכיני לשבת.

* לקנות לעצמך ספר עיון או דברי תורה לנשים שאת לומדת בו רק בשבת.

* לקנות משחק קופסא כמו קטאן וכאלו ולהודיע לילדים שכולם משחקים ביחד בשבת אחה"צ

* אפשר להכיןן עם הילדים שלט או קישוטים לשולחן לשבת שלום, או משחק תוצרת בית (רביעיות על בני המשפחה, משחק הזיכרון עם שאלות עליכם) - ממש מרים את האווירה. ומרגישים אחרת.

 

אם הריחוק מהמשפחה קשה אפשר לפנות שעה בחמישי בערב לדבר שיחה ארוכה עם אמא שלך או חמותך, ולאחל שבת שלום כמו שצריך.

 

בהצלחה! כל הכבוד לך שאת מחפשת בשבת הרבה יותר מאוכל ומנוחה.

 

לקבל את זה שאת אמא בישראל, מקיימת את הדבתות מטפחת בילדים עושים קידוש מקדשים את השבת במטעמים מיוחדים או 'סתם' טעימים
כן, כל רגע שאת לא מדליקה אור/כותבת וואטאוור זה מקדש את השבת. עצם המחשבה הזאת יכולה לרומם...

ובעיקרון אפשר להחליט שכל מה שעושים חושבים איך הוא ציוחד לשבת.
ואפשר לןמר פרקי תהלים
להתפלל שחרית ו/או מוסף
לקרוא בספרי קודש שיש בבית או להתחדש בסגנון שמתאים לך
ללמוד עם הילדים את הפרשה ברמה שלהם (גיל שנתיים וחצי ומעלה כבר אפשר להעביר מסרים כלשהם)
לצאת לגינה עם בגדי שבת, כן זה חלק מהרוממות. בעיניי.

בהצלחה!

אין ספק שזה מלחיץ זה לא הריון רגיל..ישלך שניים בבטן !

תני לעצמך עוד זמן לעכל

יש פה פורום תאומים תוכלי להתייעץ שם

שימשיך בבריאות ובקלות והפעם ביידים מלאות! זה הכי חשוב!

שתדעי לך שאת ברת מזל

מאחת שמחכה

וזה באמת מפחיד ואחר. וזה טוב שאת נותנת לזה מקום.  תוציאי ותפרקי את כל הפחדים.  

אמרת שזה היה מתוכנן וב"ה קיבלתם הפתעה נוספת. ואני ממש מחזקת אותך שבעז"ה יהיו לך את הכוחות לזה.

ושבעז"ה יהיה לכם זמן לחשוב איך להיערך ולהיעזר.

 

תני לעצמך להרגיש הכל.
אולי תכתבי על דף הכל. יעשה לך טוב...
חיבוק גדול.

וכשתרצי, יש פה פורום תאומים בערוץ...

נשמע שאת בשוק וזה תגובה לגיטימית לגמרי!!
זה לגמרי בשורה שצריך זמן לעכל
אל תתבאסי וקחי את הזמן עד שזה ״ישקע״ ותתרגלי לרעיון
ואל תרגישי רע על התחושות שלך כרגע..
אני בטוחה שעוד כמה ימים תחשבי על זה ממקום אחר ולא ממקום של ההלם ותרגישי קצת אחרת

בקלות ושלא יחסר לך כלום בגידולם

מאוד
תני לעצמך את הלגיטימציה לבכות ולפחד.. וגם לכעוס ולהיות מלאת פחד מהמצב. את נורמלית לגמרי..

מקווה שתמצאי את הכוחות לקום ולתפקד כרגיל 🙏

תאומים!!
מבינה אותך ואת כל הקשיים. ברור זה לא קל
זה לא יהיה פשוט
תקופה קשה גם ככה מעל להכל
יחד עם זאת .. פרה פרה
כל פעם תחשבי רק על הצעד הבא
עכשיו יש דופק יופי ברוך ה'!!! נחכה לסוף טרימסטר ראשון. בנתיים תחשבו איך לשמור על עצמכם ככל הניתן מהקורונה איך אפשר להתארגן כלכלית כדי בכל זאת להקל על העומס
עכשיו הכל נראה גדול וזה מקשה אבל אם חושבים כל צעד בעיתו זה מקל
המון המון בריאות ונחת ותהנו מהמתנה

אני באמת משדלת לקחת את זה לכיוון חיובי..
יודעת שהיו מתחלפים איתי..והנה אני..הייתי רוצה להתחלף עם מישהי אחרת):

אני בתור מצפה ורוצה (מאוד) לא מסוגלת לחשוב על זה ותמיד מתפללת לה' שיתן לי אחד אחד
נכון שיש כאלו שרוצים אבל אנחנו לא בוחרים בזה והגיוני שיהיו גם כאלו שלא ירצו
תני לעצמך את כל הלגיטימציה לעכל את זה!!!!!! גם אם זה מלווה בבכי. זה בסדר. את נורמלית.
חיבוק גדול😘

אז המלצה שלי.
לא לקרוא על הריון תאומים באינטרנט, כי זה סתם מלחיץ ומכניס חששות.

ועוד המלצה שעזרה לי- לשחרר. ולקחת עזרה והרבה.
אני לקחתי עזרה בערך משבוע 25, שהתחיל להיות כבדדד, והיה לי קשה עם שאר הקטנים.
אצלי ההפרשים בלידה היו ( לפני שמונה חודשים)-
ילד בן חמש ושלושה חודשים,
ילד בן ארבע,
ילד בן שנתיים וחצי
התאומות בנות אפס.

היה מאד מאתגר.
והעזרה הצילה אותי ככ.

וככה מבינה את החששות. ככ ככ.
בעזרת ה' לידה בזמנה ביידים מלאות,והריון קל ומשעמם..

אני הגבתי כך בהריון התאומים שלי ברמה שהייתי מושבתת בבית יומיים מההלם

ושתביני שאני חיכיתי ממש להריון הזה אבל פחדתי שתאומים גדול עלינו וכל הפחדים צפו 

עם הזמן עיכלתי את העניין והתרגשתי מאוד

אני קראתי עם הזמן מה זה אומר מבחינת הלידה והגידול והתכוננתי  מאיך לנהל סדר יום (למרות שבסוף סיגלתי לעצמי מה שהיה נוח לי אבל לפחות היו לי כיוונים שונים) ועד לראות סרטונים ביוטיוב על הנקת תאומים (זה ממש עזר לי!)

מה שטוב זה שאת באה עם ניסיון בגידול ילדים ככה שאת תדעי לקחת דברים בפרופורציות ולא להלחץ מכל מה שיגידו לך.

 

 

וכן תאומים בהתחלה זה אתגר גדול וחשוב לדעת איך להתארגן ואם יש עזרה עוד יותר טוב

 אח"כ כשהם גדלים זה ממש חמוד!

 

בעז"ה הריון קל ורגוע בידיים מלאות (בתאומים הידיים ממש מלאות=)

בטא 700 זה מאד מוקדם אין פלא שלא ראו כלום.
בטא 10,000 בד״כ אפשר לראות עובר ודופק

זה הרופאים שאצלנו.
גיא טווינה מעולה. לדעתי מקבל בבאר שבע.
עזב את העיר שלנו.
הייתי אצלו בסקירה מוקדמת בהיריון של הגדול. רופא מאד עדין וסבלני.

איש טוב.
אצל השותף שלו, לא זוכרת את שמו, עשיתי שקיפות. ד"ר אוהד משהו. בבאר שבע. גם איש מקסים.

היא מהדרום. תבדקי אם מקבלת בבאר שבע. מקסימה.
מאד אהבתי אותה.

יש את דר' נטליה פרידריך המלצות רבות עליה

הוא הבין את ההסבר שלך?
הוא יודע מה קרה לחלק מהנשים בהריון שלא התחסנו וחלו?

מפחידה נשים בהריון ולכן גורמת להן להתחסן, הרי בהתחלה היה אסור

כלומר, אחוזים מאוד גבוהים שלא יקרה לעובר כלום, אבל להטיל עליך כזאת אחריות נשמע לי ממש לא בסדר.

מה אני אעשה שהוא שטוף מוח של רבנים ?
עכשיו השמיע לי רב דגול שאומר שהחיסון פוגע בפוריות
נו כמה עוד שטויות????
אני לא מתרגשת כל זה נובע מבורות ותלישה מהמציאות

זה רק גורם לך ליותר כעס וגורם לו להמשיך עם דעתו ולהיסגר בפני הרצון והדיעה שלך.

אל תתווכחי ואל תריבי איתו,זה מצוי בהמון בתים שאחד רוצה להתחסן והשני מסופק,

לא מומלץ לריב,כדאי לערב אדם שהוא מקבל ממנו ככה יהיה לו יותר קל לקבל,לפעמים

קשה לקבל מהאישה,שוב יקרה אל תריבי ואל תתווכחי זה רק מוסיף לחץ  ויותר מתח

לזוגיות,בהצלחה יקרה שלנו.

על כוס קפה,ושכל אחד יגיד את דעתו

הוא חייב להבין שלפני הכל,זה הגוף שלך,ויש לך קדימות,אבל את מעונינת לשמוע את דעתו

הויכוח לא יביא שום תןעלת

מהחיסון טבעי לגמרי
אבל רחמנות על אלו שעשו להם שטיפת מוח והכניסו אותם לחרדות כאלו.
האם יש איזושהי סמכות שבעלך מקבל ממנו? איזה רב או רופא גדול? הרב פירר?
אני אגיד לך מה הבעיה הגדולה ..אם תתחסני וכל עוד הוא מאמין בזה הוא כל הזמן יחפש מה לא בסדר ויאשים את החיסון.
לדעתי ככה ללכת נגדו זה בעייתי. אני חושבת שאם את רוצה להתחסן תשאלי רב אולי שווה להתאמץ ופשוט לעשות בלי שידע למרות שקשה להסתיר מהבעל אבל אולי לפחות עד שירגעו העניינים

אם את חושבת שזה יעזור הוא מוזמן לדבר איתם. הן יספרו לו מי שוכבת בטיפול נמרץ קורונה. אאחריאו לפני שיילדו אותה... בלי להלחיץ אותך. הוא מבין שזה לא רק החיים שלך זה גם החיים של הילד שלו?

כי הוא אומר שאם לא הייתי בהריון בכלל לא היינו מגיעים לריבים הייתי מתחסנת בלי בעיה
והוא גם בכלל לא בעל שתלטן וכאלה שמחליט לי דברים בחיים לא
הבעיה זה שיש לי בגוף משהו ששיך לשנינו ,

ולפעמים זה סיבוכי פגות, לפעמים לא עלינו הילד לא שורד. אז זה גם פוגע בו.

לכיוון אחר חבל על השלום בית.
יד לי חברות שהגיעו למצב ממש נוראי לדעתי יצטרכו תרופות נגד חרדות בקרוב

מעניין לדעת הן גם שטופות מוח?

כמעט יילדו אותה בשבוע 27
הייתה מאושפזת כמה ימים עם קושי גדול בנשימה

בנס עברה את זה השתחררה אבל עדיין חצי בן אדם סוחבת את ההריון בקושי

צעירה ובריאה לחלוטין

נשמע שאת מאוכזבת וכועסת עליו.
ונשמע שהוא מתבצר בעמדה שלו.
האמת, נשמע לי שיותר נכון שתעזבי לרגע את ענין החיסון ותתמקדי בנושא שלום הבית ואיך מגיעים לדיבור ולהקשבה.
בלי הקשבה ודיבור נשמע לי שלא יהיה גם חיסון...

בסופו של דבר זה הגוף שלי
אבל לא אעשה מאחוררי הגב שלו , יש גבול
לכן מעדיפה להגיע להסכמה

ולכן עדיף לך להרגיע את העניינים, להקשיב לו, לתת כבוד למקום שלו, ולא להישאר ב''שטפו לך את המוח, אתה מדבר שטויות''.

לעובר, זו אמירה חריפה מאוד ולא מתאימה.
ברור שאין עניין חהשיב לו באותו מטבע ולומר שהוא שטוף מוח, אבל אי אפשר לומר שהוא מדבר כזה יפה.


ולעניין הלא להתחסן מאחורי הגב שלו: גם אם לא תגיעו להסכמה, הוא צריך לכבד את ההחלטות שלך (ואת את העמדות שלו, למרות שאני לגמרי איתל שזה שטויות בשכל)

אבל פה הענין כבר לא קשור לחיסון או לא, אלא לקשר ביניהם וליכולת לפתור אי הסכמות.
גם אני שמעתי אי אלו אמירות לא מתאימות מבעלי.
מניחה שגם אמרתי לו כמה כאלו בחיי...
ככה זה בחיים.
אנחנו לא תמיד רגועים, שקולים ונחמדים.
אבל בסוף, לא משנה איזו מריבה היתה ומה נאמר, חייבים להיות מסוגלים להירגע, ולשבת לדבר בגילוי לב ובמקסימום כבוד אחד לשני.
מנסיוני, תמיד בשיחות האלו, פתאום מבינים...אני מבינה מה גרם לו לסערת רגשות, יכולה אפילו להבין ולהצטער על חלקי בענין.
גם אם אני לא מסכימה איתו בנושא זה או אחר.
כי הנושא זה לא הנושא...הנושא זה אני ואתה והקשר בינינו.
ברגע שיש מצב שכל אחד בשלו, זה לעולם לא יפתר.
אבל צריך בזוגיות לפעול בחכמה.
ואני חושבת שגבר (גם אישה. אבל גבר אולי יותר) שמדבר בצורה כזאת, זה לא כי הוא מגעיל או רע או טיפש. זה כי הוא אולי חסר אונים, או מפחד, או מרגיש שכבודו נרמס, או כל מיני אפשרויות לא נחמדות כאלה.
ולכן, הדיון פה הוא לא על '' מי צודק''. כי כל אחד בטוח שהוא צודק, לכן יש חילוקי דעות ומריבות...
הדיון פה הוא על איך להתנהל נכון עם בן הזוג כדי להגיע להקשבה ולשלום.
אח''כ גם אפשר לפתור את הבעיה האחרת, של החיסון. אבל קודם כל- זוגיות.

את לא צריכה לקבל "הסכמה". זה הגוף שלך! יפה וטוב לדבר על זה כזוג אבל זה בכלל לא נושא שצריך לדוש עד שמסכימים כמו למשל איפה לקנות בית.
זה הגוף שלך, תעשי מה שאת חושבת לנכון, וכמובן תשתפי אותו כבן הזוג שלך מה בחרת. בסדר גם לשתף אותו אחרי שזה נעשה. זה לא נקרא מאחורי הגב וזה לא מעילה באמון

זה שאת נושאת ברחמך את הילד גם שלו ממש לא נותן לו איזו בעלות על הגוף שלך. זו תפיסה עקומה שצריך לעקור.
מה מחר?
מריבות עד אור הבוקר אם כן תשתי קפה או לא?

כמובן שהוא בא מכוונות טובות, ח"ו לא מציעה לך לשבור את הכלים. אבל כן להיות שלמה בעמדתך ובזכות על גופך. להבהיר שזה לא נושא לדיון ולא לוויכוח ואת מאוד מעריכה את זה שהוא דואג לך ולעובר שלכם וזה הדרך שלו להביע את אהבתו

בהצלחה

ויכוח זה פשוט לא דבר משכנע מה לעשות..
ואתם זוג
והכי חשוב שתשמרו על הקשר בינכם על התקשורת המכבדת על הכבוד ההדדי.
אל תאבדו את זה לא משנה מה נושא הויכוח

עוד ועוד הוכחות לא יעזרו כנראה

אבל לעצור את הגלגל..
לשבת ערב אחד בנחת ולומר לו

בעלי היקר
בקשר יכל להיות מצב שלא תהיה הסכמה בין בני הזוג על מעשה מסוים.
אבל הלוואי ולא ניתן לזה להפריד ביננו ולפגום בקשר.
כבוד לכל דעה גם אם שונה זה כל כך חשוב
ולהאשים אותך שאת תהי אשמה..זה לא מכבד..
תדברו מתוך הבעה של הרצון לקשר . לא בהאשמה.

הלוואי שתגיעו להחלטה בנחת ובאהבה

ניסית להראות /להשמיע לו את הרופאים הבכירים שכן אומרים לנשים בהריון להתחסן? ואולי כדאי שתשאלו ביחד את הרופא נשים שלך ואז זה ירגיע אותו..
אני בהריון והיום הרופא נשים מיוזמתו אמר לי שהוא ממליץ בחום להתחסן (לא משנה שכבר התחסנתי לפני..)

שיכול לעזור ולפתור את העניין? כל הרבנים שאני מכירה אומרים להתחסן

אני לגמרי איתך. אני חושבת שנכון וכדאי להתחסן, למרות שההשפעה של החיסון עוד לא ידועה בוודאות.

אבל מסכימה מאוד עם בת 30, שקודם כל צריך להגיע להקשבה ודיבור, לפתור את הקושי הזוגי.
וזה קשה, כי כשצריך לקבל החלטה מעשית, וכל אחד רוצה שנדמה שלו תיקבע, אז שניכם בעמדת התגוננות וגם התקפה, ולא בעמדת הקשבה. וזה גם גורם לצורות התנהלות פחות נעימות (כמו מניפולציות..), בעל בעצם זה נובע מתוך פחד. כי כל אחד מכם מפחד מההשלכות של הבחירה של השני.

אז קודם כל, נראה לי שהייתי מתחילה בלנסות לתת לו הרגשה שאת מבינה את הפחד שלו. גם אם מבחינה רציונלית את מאמינה שהפחד של לא להתחסן גדול יותר. ושהמקורות שמפחידים אותו מתבססים על מידע שגוי. הוא כרגע מפחד כל העובר. הוא באמת חושש שיכול להיות שהחיסון עלול לפגוע בעובר, ויגלו את זה רק בדיעבד, ואתם תשלמו על זה מחיר ח"ו.
ואם הוא ירגיש שאת מבינה את המקום הזה, את מבינה שזה באמת מפחיד אותו, ואת יודעת שכל מה שהוא אומר ומנסה לשכנע אותך זה מתוך דאגה לעובר ולכם, אז אולי הוא יהיה יותר פנוי להקשיב גם לך.
ואת יכולה לנסות לעזור לו להבין גם אותך. שוב - לא להסכים מבחינה רציונלית, אלא להבין שגם לך יש רגשות בעניין. גם את חוששת מההשלכות שעלולות להיות אם לא תתחסני. גם את קראת ושמעת דברים, וגם את חוששת שאתם עלולים לשלם מחיר אם תחליטו שלא תתחסני וח"ו תידבקי ומשהו יקרה.
(אגב, יכול להיות שיהיה קל יותר לכתוב לו. יש יותר אפשרות לחשוב על המילים ולברור אותן, ולא להיגרר תוך כדי השיחה לדברים שלא תיכננת להגיב ויכולים שוב להרחיק. לא יודעת אם מתאים לכם, אבל במקרים כאלו מורכבים לי לפעמים קל יותר לכתוב. ואז אפשר גם להוסיף מילים של קרבה, שאולי בע"פ יותר קשה כי את לא לגמרי שם, אבל בסופו של דבר הן אמיתיות וכן יעזרו לו גם לשנות את היחס שלו).

ואחרי כל זה, צריך לקבל החלטה מעשית. וזה באמת קשה.
אני הייתי חושבת שמה שיכול לעזור במקרה כזה זה להתייעץ עם מישהו חיצוני שמוסכם מראש על שניכם. זה יכול להיות רופא או רב, אבל ששניכם מסכימים לשאול אותו, ומתחייבים שמה שהוא יגיד אתם תעשו.
לא יודעת אם זה באמת מתאים לכם. אולי גם זה קשה כי כל אחד סומך על אנשים אחרים. מקווה שתצליחו למצוא את הדרך שמתאימה לכם להגיע להחלטה.

בכל מקרה, ממליצה להתפלל הרבה - גם שכל העניין הזה לא יפגע בזוגיות אלא תצליחו להתגבר על המשבר הזה ולהתקרב מתוך זה אפילו יותר, גם שתצליחו לקבל החלטה נכונה ואמיתית, ולהיות שלמים איתה, וכמובן שבעז"ה הכל יסתדר לטובה, וכולם יהיו בריאים...

דיונים על זכות החלטה על הגוף שלך מול זכות החלטה על דברים שעלולים להשפיע על העובר הם הישורת האחרונה
.
הסופו של דבר זה עניין של ניהול סיכונים.
ומאחר ואתם מסכימים ששניכם אחראים על העובר בצורה שווה שניכם צריכים לעשות את המקסימום שבשליטתכם לדאוג לבריאותו.

מצד אחד יש את החשש מהחיסון.

האלטרנטיבה מהצד השני היא לעשות *הכל* כדי לא לחלות בקורונה כי קורונה עלולה להוביל ללידה מוקדמת מה שגם מסכן את העובר אפילו יותר מחיסון.

מה,שזה אומר שנשארה האופציה של בידוד שמירה מקסימלית של שניכם עד הלידה.
וששניכם נושאים בנטל ההשלכות מכך.
האם הוא מוכן לכך? מנסיון, זה לא פשוט בכלל.

אצלי היה 3 חודשים בין הזמן שגילינו שאני בסיכון מוגדל לקורונה בגלל בעיה בריאותית לבים הלידה, בזמן הסה עוד לא היה בהתחלנ חיסונים וכשהיה עוד לא חיסנו נשים בהריון.

וכל הסמן הזה שנינו עבדנו מהבית, בעלי יצא רק לפגישות סופר חשובות שנערכו במרפסת של המשרד שלו, עם מסכות במרחק 2 מטר.
עשינו רק שבתות בבית, הוא יצא חהתפלל רק במניני חצר ועמד רחוק, לא עלה לתורה או התחסן.
קניות עשינו רק משלוחים.

אחרי שבועיים כאלו הוא שולח אותל להתחסן והולך להתחסן בעצמו.






באופן תיאורטי תשאלי אותו

אלי. אני אשלח לו תמונה איך נראית אישה בהריון עם קורונה. עם אקמו (מכונת לב ריאה), מחוברת לדיאליזה, מונשמת מורדמת עם אמינים.

תמונה אחת כזו והוא יטיס אותך על טיל לחיסון הקרוב.

ועכשיו ברצינות- בלי קשר לחדשות ולהגזמות שלהם - את לא רוצה לראות חולות קורונה בהריון. אני רואה אותן, חברות טובות שלי מטפלות בהן יום יום - זה לא מחזה פשוט.
אם בעלך לא רוצה לאבד אותך - אז כדאי להתחסן.
גם אם יהיה נזק לעובר - זה לא שווה את החיים שלך.
גם אם הוא ח"ו ימות בגלל החיסון - החיים שלך קודמים.

אני התחסנתי כי אני מאמינה להמלצות הרפואיות שלא יהיה נזק בע"ה לעובר, ובכל מקרה- אני חוששת על עצמי, וגם מבחינה הלכתית- חיי האישה קודמים לחיי העובר כל זמן שהוא בבטן, לכן אם יש חשש לחיי בעקבות המחלה- אני אעשה הכל להגן על עצמי, בלי קשר לזה שאני מאמינה שהחיסון הזה גם מגן על העובר שלי.

איך הוא מביע את זה

האם באופן כללי בלי קשר לימי הולדת ומתנות וכו- יש בינכם קשר טוב? דיבור טוב? אמון הערכה כבוד?

כי להתנות ולמדוד את ההערכה במתנות זה ממש לא נכון.
יש הרבה הרבה אנשים והרבה גברים שלא טובים בזה מסיבות שונות
וזה בכלל לא מדד להערכה שלהם

צריך להבין שבזוגיות יש לנו ציפיות מהשני אבל הוא לא חייב להעניק לי הערכה דוקא באופן הספציפי הזה
אם יש לי מבט עמוק אני ארגיש את הערכה בהרבה דברים אחרים

כמובן אפשר לבקש ולשתף בצורך שלי אבל באמת כשהוא מרגיש שזה נקודת מבחן שאני בוחנת במהות את האהבה שלו-זה מרתיע ומכווץ

אם תפרידי אצלך אז גם הבקשה הספציפית למתנות תתקבל יותר בקלות

אם זה כדי לפרוק אז חיבוק
ואם כדי לקבל מענה אמיתי וכנה
אז לומר
שלא נשמע משהו קיצוני.
נשמע שאת אישה מתוקה, משקיעה ומפנקת
ושאת נשואה לאיש מקסים וחמוד
ממליצה לא להתחיל עם פצצות כמו ''חושבת להיפרד'' כאילו.. וואו אחותי.. 😱
יש היום ב''ה ככ הרבה יועצים לזוגיות, יש קווי יעוץ חינמיים מטעם קופות החולים אם אין אפשרות כלכלית.. אל תסבכי לעצמכם את החיים עם משפטים ומחשבות כאלה 🙃
תתייעצי
ומבטיחה לך שאם המצב שלכם זה מה שכתבת כאן אז אתם בסדר ובע'ה יש תקווה 💓💓💓
בהצלחה לך מותק
חיבוק על הכל!

גולף, פוקס וכד'

בעיקרון הספירה של השבועות ממש לא מדוייקת עם החודשים כך שזה לא משנה.
אם את סופרת מהסוף אז 36 זה כבר תחילת תשיעי מ37 זו כבר חידה בזמנה

בעיני זה פשוט- תחילת 36 זה חודש לפני התל"מ, תחילת תשיעי. לידה במועד זה משבוע 37.. זהו🤷‍♀️

את גם בסמוך אלי אמורה ללדת לא? 

איזה כיף

אותי הלחיצו שיעשו זירוז כבר ב38 בגלל עובר גדול וריבוי מים, מקווה שהתאזן איפשהו כבר חח

רק בשישי יצאתי מבידוד🤦‍♀️

ומחר בבוקר חיסון שני בעזרת ה'

לא פחדת?

אני צריכה לעשות בדיקה סרולוגית..

אחרי כל הבידודים והמאומתים שהיו סביבי

מזל שהתחסנתי, בעלי היה חולה ולא נדבקתי ממנו.. ב"ה

על החיסון הזה שלא ידוע כלום עליו למעוברות ... 

אבל להידבק בקורונה יותר הפחיד אותייי XD

אבל באמת הכל מפחיד.. זה עניין של ניהול סיכונים.. לא נשאר לך הרבה.. אם בעלך מחוסן, הייתי פשוט מסתגרת בבית עם הילדים..

לכן ברור שאין התאמה לשבועות.

שבועות הריון סופרים כידוע מוסת אחרונה, ולפי זה נקבע התל״מ, בהשלמת 40 שבועות מלאים.

לא הבנתי את הספירה, איך בחודש אחד יש 6 שבועות באחר 4 ושני 5

ולדעתי זה הכי הגיוני. זה לספור שבועות רגיל וחודשים לפי התאריך בחודש שבו את אמורה ללדת.

לדוגמא אם התאריך שלך זה 15.5 אז ב15.4 את מתחילה תשעי ב15.3 שמיני ב15.2 שביעי וכו.

זה לא באמת חודש במשמעות 4 שבועות, ולא חודש 30 יום.
חודש ראשון זה משבוע 0-6, כש שבוע 0 זה תחילת הווסת האחרונה. אז ברור שזה לא חלק מה הריון.
בחודש שביעי, ובחודש חמישי יש 5 שבועות...
תשיעי מתחיל בשבוע 37, אבל בכל זאת חלק סופרים מ36.

עכשיו ראיתי שרשום לא להפסיק חפיסה באמצע.. נשארו עוד 4 כדורים, זה אכן כזה קריטי?

את מפסיקה בשביל ההפסקה בין חבילה לחבילה (והחבילה לא כוללת פלצבו) אז לא מפסיקים לפני.
את פשוט לא מוגנת בזמן הזה

שהוא בצבע לבן...
אבל אם רוצים לדלג על המחזור, לא לוקחים את ה4 בצבע הלבן אלא עוברים לחפיסה חדשה. ככה אני עשיתי, חיברתי כל פעם 3 חפיסות.. וזה היה יסמין פלוס

זה לא נעים לנו המבוגרים לראות את זה ומביך אותנו, אבל אין שום קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שמבוגרים לפעמים עושים. זה שלב שהרבה מאוד ילדים עוברים ואין בו שום דבר חריג, פשוט לנו זה ממש מוזר לראות את זה. בפסיכולוגיה זה נחשב לעוד שלב התפתחותי, בדיוק כמו השלב שבו מכניסים הכל לפה ואחר כך שלב הגמילה שמתעסק בעיקר בישבן. לרוב עובר מעצמו אחרי תקופה. זה פשוט אזור רגיש עם הרבה תחושה, אין בזה שום דבר מיני חלילה (:

אפשר לומר שזה פרטי ועושים את זה רק במיטה..
והתפתחותית זה לגמרי תקין כמו שילדת יום הולדת אמרה

זה משהו שילדים עושים, הם מגלים את הגוף שלהם וזה נעים להם גם...
לנו זה נתפס כשמשהו שלילי. אצלי הן בנות אז מבחינה הגיונית מעשים שלא יתעסקו שם אז גם אומרת את זה- שה ידיים מלוכלכות. אבל פה את מתארת משהו שונה...

הבן שלי הבכור,כלוםםם . כל אחד ודרכו..
במילים אחרות אתן אומרות לא לדבר על זה. או שכן להגיד לו שעל הרצפה לא שוכבים ואם הוא עייף שיילך למיטה... או שגם את זה לא?אני מעדיפה לא לאמר שעושים את זה במיטה , אני מרגישה שאם אומרים את זה זה סוג של נותן לגיטמיציה שעושים את זה ,אבל.במיטה... אני מבחינתי כביכול לא רואה את זה רק רואה שהוא שוכב על הרצפה , כאילו הולך לשון אז אומרת לו שאפ הוא עייף שילך למיטה.

אפשר גם להגיד שזה משהו שלא כל כך נעים לראות כי זה אזור פרטי שלו, וכמו שלא עושים פוקים בחדר שיש בו עוד אנשים ולא עושים קקי ליד אנשים, גם לא עושים את זה ליד עוד אנשים. מה שאת מרגישה בנוח, כל התגובות הן טובות כל עוד את לא אומרת לו שזה פסול ושיפסיק

אני לא חושבת שצריך לשלול את זה לגמרי. כי אז הם גדלים עם תחושת אשמה ובושה סביב המגע בגוף שלהם.
אני אישית אומרת לבת שלי שמותר לגעת באיברים פרטיים רק בשירותים מקלחת או במיטה, כשזה פרטי עם עצמה ולא ליד אנשים אחרים.

לדעתי צריך להסיח את הדעת..אח"כ הם/ן יגדלומבידיעה שאין בעיה עם אוננות..ומעבר לפאן ההלכתי, יש את הפאן החומרי, שלהתרגל לאונן זה גרוע..

אין בזה גירוי מיני בגיל הזה. רק תחושתי.

לא הבנתי מה. זה הפן החומרי?..

זו לא אוננות.
זה חלק מההתפתחות התקינה שלהם.
אם היה מדובר על גיל גדול יותר, הייתי אולי מתייחסת לזה אחרת. אני חושבת שיש מרחק מאודדדד גדול ממה שהתרחש כאן ומדובר עליו ממה שיש איתו בעיה הלכתית או הרגלי אוננות. הרי אם יש לילד צורך הוא יעשה את זה כך או כך, השאלה אם הוא ירגיש עם עצמו נורא ואיום או לא.

כמו להוריד בגדים בחדר פרטי ושירותים בחדר פרטי.

לא ראיתי שום תופעות מיוחדות
הנקתי כרגיל אחר כך, אבל לא חשבתי לשאול. פשוט לא קיבלתי הנחיה אחרת, אז זה מה שעשיתי

הדבר היחיד שקמתי באמצע הלילה להניק במיטה וגיליתי שכואב לי לשכב על הצד איפה שהחיסון... נאלצתי לשבת (בחיים לא יושבת באמצע הלילה)

תופעות לוואי בכללי מאוד אינדיבידואלי. אבל אין קשר להנקה.

לא היה כלום.
שום תופעה מיוחדת. הכל היה רגיל עם החלב ועם התינוקת

מניקה תינוקת בת שנה ו8.
שום שינוי.
בגיל הזה, מניחה שאם היה שינוי כלשהוא, היא היתה מוצאת את הדרך להראות לי שמשהו השתנה.

זה תהליך ארוך... צריכה להביא טופס מהרופא והכל..

בזמנו כשהייתי צריכה הרופאת נשים הוציאה לי תוך יום ומיד שלחתי אליהם.

אולי שווה לנסות...

 

בהצלחה!!

US $25.97 30% OFF|300pcs = 10 חבילות אניון סניטרי מפית לנשים מפית סניטרי טמפונים להרוג חיידקים אניון כרית עם שימוש יומיומי אניון היגיינה כרית|מוצרי היגיינה לנשים| - AliExpress

למה לא לבקש מהרופא שלך? שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך..

הרופאה אכן נתנה לי אבל לא אותם כדורים

אני מקווה שזה יצליח אני כבר על סף יאוש

ועכשיו קיבלתי אסטרופם

ואין לי מושג אם יש לזה אותה השפעה

 

אמנם הבדיקות שלי לא תקינות ממש

אבל בכל זאת

אפשר לעשות את הבדיקה לפי ההלכה..

אבל לפי מה שהבנתי, הם בהחלט יכולים להסביר מה החשיבות של הבדיקות ואיך אפשר לעשות אותן כדי שזה לא יחשב שזל.
אני לא יודעת לגבי מה שאת אומרת שהבדיקות שלך לא תקינות ככ. מניחה שזה תלוי אילו בדיקות וכמה רחוקות מהטווח התקין.

ובחודשים שנקלטתי נטלתי כדורים והופ- הריון

בעלי בטוח שזה יקרה גם עכשיו אני גם רוצה להאמין

הוא לא מעוניין כי אכן ישלי בעיה fsh גבוה לגילי

וגם לעבור על ההלכה

ואולי גם נפשית

 

 

תבואי בראש פתוח. לא בראש של בואו תשכנעו אותו,
ותתייעצו איתם לגבי כל המידע הרלוונטי.

אולי באמת בדיקת זרע זה לא מה שצריך ואולי כן, ואם הם יחשבו שכן אז יש להם את הכלים לתת לו את הידע וההכוונה רפואית והלכתית שאולי יעזור לו לקבל את זה.

לא יודעת איך קובעים איתם פגישת יעוץ מפורטת אבל שווה לברר

עזרת לי מאוד

 

בכל מקרה כדאי לקבוע פגישה לפני כן (אולי עכשיו זה טלפוני? אין לי מושג) לבדוק התאמה
המון בהצלחה!
(לא ילדתי במים בעצמי אבל עשיתי את המפגש הכנה)

בתי