היי חברות, לא יודעת אם זה מההורמונים של ההיריון אבל מוצאת את עצמי פשוט יושבת בחדר ובוכה מזה שאנחנו צריכים לחזור הביתה, אנחנו אצל הוריי מיום חמישי ובעלי חייב לחזור לעיסוקיו ובכללי גם יש לי מה לעשות בבית, אבל פשוט קשה לי כל פעם מחדש והפעם הרבה יותר. מרגישה מפגרת אבל אני גרה ממש רחוק מהם בערך 3 שלוש נסיעה וזה סוג של מחזיר אותי לילדות כל פעם מחדש כשאנחנו פה ולא באלי ללכת.. יודעת שזה יעבור לי כשנגיע הביתה אבל פשוט קשה לראות את האחים וההורים פעם ב3 שבועות או חודש.
ובמקום לשמוח על זה שטיילנו ושהיה כיף אני פשוט רק עצובה מזה שהולכים
אני בהיריון ראשון