פורום הריון ולידה (עמוד 2218)

אבל ממש לא חושבת שיקרה משהו משבוע בלי ויטמינים

אבל ממה שנראה אין מולטי כשר לפסח

ואני יודעת שבעייתי לקחת ויטמינים בלי כשרות לפסח כי יש שם עמילנים ולרב לרב משתמשים בחיטה/שעורה/שיפון ככה שזה יכול להיות חמץ

בזמנו כשהייתי בהריון רופאת הנשים אמרה לי שממש אין בעיה לוותר על הויטמינים לשבוע.

לפי מה שאני יודעת, מותר לקחת בלי הכשר רק אם יש ממש צורך רפואי.
חומצה פולית יש עם כשרות לפסח, נראה לי כמה חברות. את יכולה לבדוק.
ומולטי ויטמין יש של חברה מסוימת יצור מיוחד כשר לפסח.

של הסרזט יורדת אם לא לקחת את הגלולה יותר מ12 שעות לאחר הזמן
אז אני חושבת שזה לא משנה שעבר כבר שבוע, מרגע שעברו 12 שעות את כבר לא מוגנת והמניעה היא רק על סמך נשקפים...

אם את מניקה יכול להיות שההנקה מוסיפה לך הגנה.
בכ''מ גלולות יותר בטוחות...
(ד''א הסרזט לא מגן מרגע שעברו 36 שעות מהגלולה הקודמת)

וזה ממש מגניב שהזמן כן עובר, למרות שיש זמנים שנראה שלנצח ניתקע בשבוע ההיריון הנוכחי!

הלוואי אצל כולנו שהזמן יתקדם מהר!

המשך הריון קל ותקין

ואני לא מצליחה כבר לסגור את האבזם בסנדלים...
ואין לי בטן גדולה כ"כ, אבל כולי בטטה מהלכת.
לא יכולה להתכופף בכלל!

בגלל זה אני משאירה דברים כמו בגדים שנפלו מהמתקן ומטאטאה אותם עם הטאטוא הרגיל, ואז מרימה עם היעה הארוך, מה לעשות, להביא אותו על כל בגד שנפל זה לא פרקטי🤪

משאירה לבעל את מה שאפשר אבל לא הכל אפשרי.
זה ממש כואב לי להתכופף, הזדקנתי...

בהריון הראשון בחודש תשיעי עליתי מדרגות שתיים שתיים ורקדתי בחתונה כמו משוגעת

מעניין אם אני אזיז עוד קצת את המושב עד הסוף😝

הייתי מתמקדת בזה ומנסה ליצור אווירה נעימה עבורך שיהיה לך כיף ללכת. לא חייבים להיות ביחד, תקחי לך את ההתארגנות כהתפנקות לקראת החג גם.

שולחת חיבוק❤❤
ורק תזכרי...
עוד כמה שעות תהיי אחרי הכל.
ואז בטוח המצב רוח יהיה יותר טוב!!
בהצלחה💗

חיבוק גדול.. בע'ה יעבור ויחזור להיות בסדר
מתפללת עלייך שה' ישלח לך כוח 💓

הרבה פעמים היום של הטבילה מבאס כזה. בעז"ה שיעבור הנאחס ויהיה לכם הכי טוב!

ב"ה שמתי שירים, סידרתי את הבית ואת החדר שלנו וזה ממש נתן כח
יש לכן רעיון לאוכל שווה ומהיר להכין לערב?

תפוחי אדמה ובטטה מוקרמים
ציפס ונקניקיות
פנקייקס
לזניה

מעניין מה יענו

או לשלוח את הילדים עם הלחמניות לקיטנה? מה אכפת לך?

זאת בדיוק הבעיה...
אני אחרי לידה, לא יכולה כל היום לבדוק מה קורה איתם...
אתמול אחרי שמרחו אותי שלוש שעות (!) עם ארוחת צהריים מתמשכת של מלא פירורים,
סוף סוף סיימו ניקיתי את כל הפירורים טאטאתי רצפה חשבתי החמץ מאחורי עד ארוחת ערב
הלכתי שניה וחצי
אני חוזרת כל השלושה יושבים בסלון מנסים להסתיר בידיים את מעלליהם
מצאו חבילת ביסקוויטים ישבו חילקו ביניהם והתחילו לזלול
לכל אחד יש תירוצים. בן ה9 טוען שהוא שם לב שלא אוכלים חמץ איפה שנקי
בת ה7 טוענת שהבטחתי להם אחרי האוכל (יש מצב, אבל לרגע לא התכוונתי בבית)
בת ה3.5 רואה את אחים שלה, מי ישגיח שהיא לא תלך עם זה לחדר??
מי ידאג לטאטא את כל הפירורים? הרגשתי שאני על הקצה ממש..
לכן חשבתי לזרוק הכל וזהו מעדיפה לעמוד לבשל ולא להתעצבן ולגרום לתסכול..
אתמול שומעים מכל השכנים הורים צועקים על הילדים.. לא בא לי
והכי קשה זה עם בעלי הוא בגישה קצת ריחופית..
אתמול חימם אוכל בשרי במחבת חלבי ועוד שולח לי תמונה להשוויץ שהוא דואג לחמם להם אוכל
כתבתי לו שהאוכל בשרי, היום שאלתי אותו מה דין המחבת הוא שואל מה זה לא המחבת הבשרי?
לא כפרה באיזה בית אתה חי...
היום שואל אותי מתי אני הולכת להצביע בטון שזאת מצוות היום ואסור להפר אותה.
ברור שניה אני רצה עם תינוק וילדונת לרדת 3 קומות לחגור באוטו להוציא ללכת מרחק מה מהחניה לקלפי והכל בחזרה.
לא נשמה, לחפש את הת.ז שלי אין לי כוחות.

הוא לא איתי בכלל אין לי כוח להיות תלויה בו בדברים האלה והוא מכין אוכל בבוקר לקייטנות.

לא והקטע עם המחבת🤣🤣
כל כך בעלי ...
אם ככה זרקי. החמץ בלב יותר גרוע מלא לזרוק את החמץ בבית..

אבל מסתבר שכל יציאה היא חירוף נפש אין לי זמן לנוח.
הילדים גדולים. לא חשבתי שיהיה ככה קשה כשהם בבית, מסתבר שגם לגדולים יש את הצרכים שלהם שמתפוצצים אחרי לידה,
הולכים להיות עכשיו שבועיים לא פשוטים.

עכשיו לפחות הגדולים והתינוק מסונכרנים. הם יצאו והתינוק ישן ובעלי גם מנקה וגם שומר על הקטנה, אז אני יכולה עוד לנוח. אתמול הם היו הפוכים בשעות.
הוא נרדם הם מכסחים. מרגיעה אותם, הוא מתעורר 😔

לק"י

ואחרי בידוד, אז כביכול היה לי זמן לנקות.
והכל מתנהל בעצלתיים.

ושאפו שאת מסיימת!
עוד לא התחלתי

עם חמץ וילדים הייתי זורקת ..
לא נורא תכיני חדש אחרי פסח

קציצות את יכולה להפשיר במיקרוגל, תמיד אנחנו שומרים את המיקרוגל לסוף ממש, זה מאוד שימושי בימים האלה.
או לתת לזה חימום קל על אמגזית או כירה חשמלית.
בשביל מה לבשל מחדש אם כבר יש לך מוכן?

נשמע קשה... כל הכבוד שאת חושבת קודם כל על האוירה בבית....
אם אין לכם שום מרפסת/כניסה לבית לאכול שם,אז וותרי, תנסי למסור לפחות שלא יהיה בל תשחית..

באופן אישי אני מניחה שהייתי מתנהלת אחרת, אבל הנתונים שלי אחרים.
אם את מרגישה שזה מה שהכי יעבוד לך, אז לכי על זה. את הכי חשובה כרגע...

יש רוגע, ובריאות.

לך, לתינוק, לבית. ובריאות הגוף, כידוע תלויה בנפש.

 

קחי דף, תכתבי בכותרת איך את רוצה להרגיש, או מה המצב האידיאלי כרגע.

למשל- "לנוח מספיק", "שהבית יתנהל ללא צעקות", "שכולם יהיו רגועים", "שאני אהיה רגועה", "זוגיות טובה כרגע".

זו מטרת העל שלך.

 

מתחתיה- איך את מגיעה אליה.

בצורה הכי פשוטה (להעיף את החמץ מהבית ולתת להם מלא מסך)

או יצירתית יותר (לקנות קורנפלקס וג'אנק כשר לפסח, להביא עזרה, לקנות להם צעצועים חדשים או יצירות מעכשיו וכו')

אבל זה הבית שלך והילדים שלך ורק את יודעת מה יתן עכשיו את הרוגע או השקט או היעילות או המנוחה שאת זקוקה להן.

ואת זקוקה לזה!

זו מטרת העל שלך!!

אז מה זה מחבת לפח או אוכל מבושל לשכנים?

יש לך תכנית ומטרה ובעז"ה תעברו את התקופה הזו אלופים.

 

 

פרגני לעצמך!

רק לחשוב על הצרכים של כולם מתיש.

אז להכיל, ולהחלים, ותינוק, וזוגיות...

מותר לך הכל.

ראיתי כאן אצל הילדים שלי שלקח להם יום- יומיים להפנים את הקטע של חמץ / נקי לפסח. זה שהתחבאו עם ביסקוויטים לא אומר שזה מה שיהיה מחר. בעצם גם בעלי הניח סנדוויצ'ים (בתוך שקית ב"ה) במקום שניקיתי...

אני חושבת שהייתי שומרת רק את מה שממש ממש שווה, כמו קציצות ופשטידות ונותנת בעצמי בזמן מוגדר בחוץ או כשאני אוכלת איתם.

כל הלחמניות ופסטה לזרוק ברור.
את הילדים לשלוח לפיצה לגינה
אבל לעצמך תאכלי כל יום פעמיים ביום את האוכל מהמקפיא, תיחממי במיקרו האי ממילא לא מכשירים את זה. תשמרי לך שתי צלחות בשריות סכין ומזלג , תחמני לך פעמיים ביום אוכל מזין ובריא שהכנת. תאכלי ותשבעי ותהיי בן אדם ויהיה לך כוחות. ובשישי תשטפי את הצלחת ובמזלג בכיור באמבטיה ו ותשימי במקום.
חיבוק!

<אני לא אחראית על ההלכות הפסיקות והמנהגים השונים. אני רק מקיימת אותן >

אבל זה לוקח חמש דקות

לילדים תתני אוכל נטול חמץ או חמץ ליציאה החוצה,
לנו כילדים לא הייתה חצר או מרפסת שלנו אבל הייתה רחבה של הבנין מתחת לבית, לפני פסח היו שם סעודות חמץ מכובדות למדי

לי זה התחיל בשבוע מאד מוקדם, אבל הרופאה שלי אמרה שלרוב זה מתחיל באמצע השליש השני של ההריון או בשליש השלישי

לדעתי כדאי לך ללכת לרופא שיאבחן את זה, גם בשביל לשלול סיבות אחרות. אין יותר מידי טיפול חוץ ממשככי כאבים (שמותרים בהריון)  וטיפולים טבעיים כמו אוסתואופתיה.

במקרים חמורים אפשר לבקש שמירת הריון

לקחת תוספת סידן או מגנזיום?
או שינית משהו בתזונה?

לו ריח של זרע....

שיענו לי במוקד אחיות. תודה רבה לכן

כמובן, חוויה אישית לא מלמדת בהכאח על האם יש בעיה או לא, אבל מהרשימות שראיתי באתרים של קופות החולים זה לא הוזכר.

מעלים טריים.
וגם, הבעיה היא מינורית...

מה הבעיה בתה נענע?

עלים אלו אינם מומלצים בתקופת ההריון ובחודשים הראשונים לאחר הלידה, מכיוון שהם מעודדים התכווציות רחמיות ועלולים לגרום לייבוש החלב. מפעם לפעם כוס תה עם עלי נענע אינה מזיקה, אך יש להימנע משימוש על דרך קבע ובמינון גדול.

כל תקופת הפוריות

ואם מניקה- אז גם בהנקה.

פרנטל עשיר מאוד ביוד, כי זה משהו שחשוב בהריון, אבל לא טוב לתגבר את זה כל החיים

אז זה אמור להיות סבבה לכל ההריון?

בעיקר אם אני מתעטשת בשכיבה. כנראה שזה מפעיל את השרירים באזור.

לקפל את הברכיים כלפי הבטן בזמן ההתעטשות.

ולא נראה לי שיש עם זה בעיה, סתם לא נעים...

קרה לי כמה פעמים כבר

קרה לי מלא בהריון האחרון

כל פעם נתפס לי שריר אחר....

אם ההריון שלך מאוד צעיר אין סיכוי שבדיקת ביוץ תזהה לך...
כנראה בנות שזיהו היו כבר עם בטא יחסית גבוהה...
תעשי בדיקת הריון ותעדכני🙏

הורמון אבל הוא די דומה לו ולכן בהריון לפעמים מראה חיובי בסטיק ביוץ..

תחכי לאיחור

לבדוק דרך ההנהלה איכשהו אבל זה חריג ואם לא תכתבי משהו נוראי ממש כנראה לא יבדקו ותשארי אנונימית

רציתי לחשוב שיש אפשרות לפרוק משהו אישי בלי שאף אחד ידע 😒

שהרי את מתנתקת מהניק הרגיל ומתחברת בניק אחר.

למנהלים יש כלים להתחקות אחר זיהוי כתובת האינטרנט ממנה התחברת לפורום (ממחשב או מפלאפון). אך גם בידיעת כתובת האינטרנט שלך, כתובת IP, לא את הניק הרגיל שלך.
(לשימוש לטיפול במטרידים. לא משהו שמתעסקים איתו בשוטף).

כך שאין חשש שיוכלו לקשר פוסט שכתבת לניק פרטי שלך.

לחבר את כתובת הIP לאותה כתובת של הניק הרגיל שלי, לא?
אין אפשרות להיות אנונימיים לגמרי במקרה של שאלה ממש אישית?

אפשר לסמוך על המנהלות פה

רק מנהלי העל יכולים. למה שהם יעשו את זה? לא משעמם להם בחיים...

שמישהו יזהה כבר מונעת את הרגשת הפרטיות לשתף משהו ממש אישי...

גם אם זה הריון , בגידה , לידה , גירושין , טיפול זוגי , מחלה, טיול לחול , סיפורי חמות-כלה, סיפורי פסח ניקיון ,  וכו הלכתי על הכי קיצוני
יש מלא אנשים בעולם שיכולים להיות , איך ידעו שזו את ? גם דרך הניק שלך איך ידעו שזו את ? וגם- את מי זה מעניין ? 
ואם לא דחוף לך לשתף אז אל תשתפי.... אבל שתדעי שכנראה זה לא כזה מוזר מה שתכתבי ויש עוד סיפורים כאלה...
 

למשטרה יש אפשרות.
ככה צדים עבריינים ברשת.
גם במקרה של פוסט אובדנות מתחקים אחר הכותב.
כל עוד את לא מתכוונת לנצל את האנונימיות למשהו לא חוקי או לפגיעה בעצמך אין מה לחשוש.

ולפעמים לא כל דבר כדאי לרשום ברשת גם לא באנונימיות.
אם את צריכה עזרה במשהו תחשבי אולי עדיף לפתוח מול איש מקצוע לחלקם יש חיסיון לקוח זאת ההגנה הכי טובה שאפשר להבטיח במקרה שאת ממש צריכה את החיסיון.

לשלוח אליי ולי אין אפשרות לדעת מי את ואני אשלח בניק הכללי אם יעזור לך..

רק בהודעות חשודות.
וגם אנחנו לא נוהגות להשוות...
לכן אין לנו מושג מי כותבת דרך האנונימי.
תנסי לחשוב האם ההודעה שלך מתאימה לפורום פתוח

לעומת זאת אם שולחים הודעה מהניק האנונימי זה הרבה יותר מרגיע שזו מישהי ''משלנו''

מנסה לעזור לך...
כתבת שלוקח כדורים, אולי הם משפיעים? אפשר להתייעץ עם הרופא. זה ידרוש ממך כמובן לפתוח מולו את התחושות שלך אבל- זה בכל מקרה הרבה פעמים מומלץ וכדאי.
הכל בסדר בך! את לא מצפה יותר מידי... יכול להיות שיש לו תקופה מאוד לחוצה ועמוסה? יש ילדים? הוא עובד הרבה? ערב פסח... הגיוני שהוא עמוס ממש ופשוט לא שם?!
אולי תנסי *את* לחזר?
מבינה את הרצון שבעלך יחזר אבל לפעמים כשהוא עמוס ופחות נמצא במקום הזה אז האישה יכולה לחזר ולהחזיר אותו לתוך המיניות עם החשק והמתח המיני וז הוא גם יתחיל לחזר.

רק שאלה קטנה- כתבת שנראה לך שהכדורים הם לקשב וחרדה... מה פירוש נראה לך? את לא יודעת ב100% מה מצבו הבריאותי של בעלך ולמה בדיוק הוא לוקח כדורים? לענ"ד כדאי לדבר גם על זה. אולי הוא בכלל בחרדות והוא מוצף רגשית?

לכאלה שלא אמורים לפגוע כי הקודמים היו כן....
יש 4 ילדים....
אני מחזרת כל הזמן!! משקיעה בי ובו, מטפחת את עצמי, הולכת לידו יותר חשוף וכו'....

הכדורים כן להפרעות קשב וחרדה.... הנראה לי כי אני במצב מבאס שכבר לא יודעת כלום כאילו.... כן ברור דיברנו על זה על המצב שלו הוא כן מוצף רגשית.... מרגישה אישה מגעילה 😪 כל זה ואני עדיין מצפה ורוצה עוד....

וואו אז בכלל קשה ומבאס כי את ממש ממש לא מגעילה. את רוצה את זה וצריכה את זה והכי הכי מגיע לך בעולם!!!❤
ובעלך במצב נפשי לא טוב והוא לא מצליח כרגע לחזר מספיק למרות שהוא בטוח רוצה.

אין לי עצות :-/... חוץ מזה שאל תחשבי שהוא לא קוצה אותך. לא יודעת איך ההריונות שלך אבל אני חצי הריון מאוד רציתי את בעלי והיה לי קשה. הוא לא היה מגעיל שהוא רצה הוא היה טבעי. מזל שזה ככה.... אז לפעמים עשינו השתדלות. לפעמים ויתרנו. זה תקופה וזה עובר!!!!

את חמודה נורא תודה שהגבת לי

אני רוצה לשמוע גם גברים שיעזרו לי להבין יותר את בעלי,, לא יודעת לתייג המנהלות יכולות לשים את השרשור שלי בפורום המעורב שיש שם גם גברים בבקשה??

ושכחתי לכתוב גם שיש לי בעבודה מישהו שכלל הזמן מחמיא לי ועוד אחד ממקום אחר וכל הזמן אני חוסמת ומתעלמת מהם ברור.... ועכשיו יצא לי להחזיק את עצמי בכוח ולהתעלם שוב כי כאילו יש מחמאות בשפע ואני רק "צריכה" לקהל ובעלי שממנו אני רוצה לא.... ברור שלא אעשה עם זה כלום אבל זה מבאס אותי עוד יותר מבינות....

לק"י

עדיף שתפתחי לך ניק חדש ותכתבי בפורום מעורב את ההודעה שלך.
רק לא בטוחה שבפורום נשואים טריים תקבלי מענה נורמלי, במחילה מכבודם. ותחשבי אם מתאים לך לדון בנושא אינטימי כזה עם גברים.

את 100%, הוא בסדר גמור.
אלו תקופות כאלו בחיים, העומס בהחלט משפיע.
תמצאי לך זמן רגוע לפתוח איתו את הנושא.
תנבי לדייק מאוד מה את צריכה. ממש בריל בתך הקטנה.
תסבירי שכדי להרגיש אהובה לא מספיק לדעת, צריך א ב ג
תדאלי אם חשוב לו שתהיי שמחה בזוגיות.
תשאלי אותו אם הוא מוכן לוותר על משהו מתוך הרשימה של כל הטרדות החשובות כדי למקם איפשהו את ההשקעה בזוגיות.
תסבירי לו שאת כמו בטריה, אם הוא לא יטעין אותך השוטף יום אחד תגיעי לריקון מלא ואז כבר לא תהיה לך מוטיביציה להיטען אז צריך להקפיד על מילוי וטיפול שוטף
ותנסי גם את מהצד שלך לחזר אחריו בדרך שמתאימה לו, כן גם לגברים זה חשוב להרגיש רצויים ואהובים.

בהצלחה יקרה ותזכרי שאין בכם שום דבר פגום! זה טבעו של קשר הזוגיות. שצריך למלא אותו כל הזמן. זה לא אומר שמשהו מקולקל אצלכם!
ואת תוותרי. גם אם עכשיו הוא בתקופה קשה אז לחכות שהגל יעבור ולהעלות שוב ושוב את הנושא. בנחישות אבל גם ברגישות ולא באופן מעיק.
🤗

ממש.

מבינה כל כל את הצורך להרגיש רצויה ואהובה.

אז שני דברים לגבי זה:
א. זה שהוא לא מחזר, זה שהוא לא מחמיא - לא אומר שאת לא ראויה למחמאות, או שאת לא מושכת, או שהוא לא אוהב אותך. (!!)
זה ממש ממש חשוב שתשנני את זה לעצמך כל הזמן. הכל בסדר איתך, הרצון שלך הוא לגיטימי לגמרי, טבעי לגמרי. את בסדר!

ב. אני חושבת שיש כל מיני דרכים שונות להראות אהבה. והדרכים משתנות בין אדם לאדם ובין תקופה לתקופה. כתבת שבעלך בתקופה עמוסה, שהוא לוקח כדורים. אולי הוא לא פנוי כרגע להראות אהבה בצורה שאת רוצה? זה לא אומר שהוא לא אוהב. זה רק אומר שכרגע קשה לו להביע אהבה בצורה שאת רוצה.
אבל תנסי לחשוב עם עצמך, האם יש דברים אחרים שיכולים להראות שהוא עדיין אוהב? האם הוא מביע אהבה בשפה אחרת?
למשל, עובד קשה כדי לפרנס את המשפחה.
למשל, נותן לך לישון עוד קצת וקם לשחק עם הילדים.
יש הרבה הרבה דרכים להראות אהבה.
יש כאלו שמביעים במילים
יש כאלו שמביעים במגע
יש כאלו שמביעים במתנות

ויש כאלו שדווקא השגרה הסזיפית והשוחקת היא הדרך שלהם להביע אהבה.
למשל, אני מכינה כל בוקר אוכל לבעלי לעבודה. קמה מוקדם, כדי להכין לו אוכל.
האם אי פעם אמרתי לו שזה כי אני אוהבת אותו? לא.
זה לא מלווה במכתב
זה לא מלווה בחיבוק
זה לא מלווה במבט אוהב
אבל יום יום אני קמה ומכינה לו אוכל, ומבחינתי, זו האהבה הכי גדולה. לעשות בשביל האחר את הדברים הקטנים, הקשים ולהתמיד בהם יום יום.

אז אולי את יכולה לנסות לחפש נקודות אור קטנות, אולי תגלי שפה אחרת?

כי בעלי לא עובד עכשיו,, ויש עוד דברים שלא קל לנו.... אני כן יודעת שהוא אוהב אותי אבל חסר לי לראות את זה בשפה שכתבת אני לא כזה מוצאת? זה עכשיו הפחיד אותי שלא כזה מוצאת.... אולי שישנה הוא דואג שיהיה שקט,, כשכן במגע מרגישה אהובה.... לפעמים מילים או מחמאות.... מה עוד אפשר? זה מלחיץ אותי שלא ישר מוצאת הרבה כי בעבר הייתי מוצאת הרבה יותר וגם מהר אז זה מפחיד מבינה?

דברים שיכולים לי, כי זה דומה אצלנו.
לקח לי הרבה זמן להגיע לזה
אני חושבת שזה בסדר שלא ישר עולה לך.
כשהייתי לנו בעבר תקופה קשה, ישבתי והגעתי לבעלי צנצנת מלאה בפתקים. בחלק היו זכרונות משמחים שלנו, בחלק סיבות למה אני אוהבת אותו / מודה לו, בחלק הקדשות של שירים.

לקח לי המון זמן לכתוב את כל זה
והסוף בעלי בכלל לא פתח את הפתקים
אבל יותר משזה היה בשבילו זה היה בשבילי

זה כיף שאהבה באה ככה בקלות, אבל זה בסדר גם אם לא
פשוט צריך לחפש ולמצוא, במיוחד אם את אומרת שזה היה קיים

ואני גם מאוד מאמינה שיש תקופות ויש תקופות התקופה גם יכולה להיות ארוכה.
אז לפעמים כדאי לשחרר. אבל חשוב גם לדבר, להסביר לבעלך מה את מרגישה. לא לחפור על זה כל יום, אבל כן לדבר על זה.
אם אחרי שדיברת זה לא משתנה, אני במצב כזה שיחררתי, לגמרי.
אני ממשיכה לאהוב אותך ולהראות לך את זה, מחכה לך כשתהיה פנוי.
זה מבאס, זה קשה.
אבל מבחינתי, יש לנו בע"ה חיים שלמים.
אז לא דחוף לי שבדיוק עכשיו יהיה הכל מושלם, יש לנו עוד זמן ביחד, אז גם אם נחכה כמה חודשים, אני אהיה בסדר עם זה.

בסוף זה הגיע, גם מתוך הבנה שלי שהוא שונה ונראה את זה בדרכים אחרות. אבל גם כי פשוט התקופה עברה

בעלך בטיפול ועובר תהליך.

גם את עוברת משהו.

זה לא פשוט.

אין צורך שתרגישי מגעילה.

מגיע גם לך אוזן קשבת, עצות מקצועיות- איך לתמוך בתהליך שלו ואיך להכיל את עצמך עם הקושי שנובע מכל המצב.

 

אני יודעת שלגברים, כשהאישה בדיכאון אחרי לידה ממליצים לקבל תמיכה או טיפול בשבילם.

זו ממש ההמלצה הרשמית.

כי יש השפעה על בן הזוג שצריך לתמוך יותר...

 

ואת כבר שנה ככה!

אפילו לא חייב טיפול ארוך, אולי כמה מפגשים עם מישהי חכמה שתתן לך גב ןדלק להמשך.

(אם תרצי המלצות אפשר בפרטי)

וגם לא בא לי שמישהי תגיד לי שהוא לא בסדר או הנישואים ככה וככה וכאלה.... מה היא תעזור לי בעצם?

ואת מתארת תחושה קשה שלך- התחלת בקצת באסה שהוא לא מחזר (הגיוני, קורה לכל זוג לפעמים) והמשכת בזה שהוא מטופל כבר תקופה... שינוי בכדורים, ניסיון חדש. זה קשה לו אבל בטוח גם לך.

זו בעצם תקופה שדברים מצטברים וככה אנחנו קורסות.

מניסיון, פגישה שתיים של אישה חכמה שמקשיבה לך בלי לשפוט (ממש לא לחלק ציונים לנישואים שלך!), שעוזרת לך למקד מה השורש, מה באמת מפריע לך

ואחר כך למצוא כלים שיעזרו לך שם - בנקודה הכואבת ממש

ובמקומות הפחות חשובים - לשחרר

פגישה כזו יכולה לעשות פלאים.

 

חשוב שתדעי שאישה (ואמא) משפיעה על כל הבית

והשקעה בך תומכת בכל הבית.

נראה לי יותר 20.... תודה אבל.... יש לך המלצה?

אבל כן, יש כזה דבר שבאים פעם פעמיים ל"חיזוק" ולא טיפול מתמשך.

כמה אפשרויות:

טיפול פסיכולוגי- אפשר דרך הקופה. בקופה שלי קיבלתי הפניה פעם מרופאת משפחה, יש מס' פגישות שזה מסובסד ורק אחר כך עלות מלאה. (אפשר בפגישה הראשונה להסביר שאת מחפשת תמיכה נקודתית ולא טיפול ארוך כרגע).

יש את עמותת חיים של טובה- שמסבסדת תמיכה למי שקשה לו כלכלית.

יש כל מיני נשים מתחום הרפואה האלטרנטיבית, גוף-נפש, דולות שעושות עיבוד חוויות לידה, מאמנות... הן לא ממש פסיכולוגיות אבל יכולות לעזור מאוד.

חשוב לקבל המלצה ממישהו שהיה (אולי יש לך חברה או קרובת משפחה).

 

אני יכולה להמליץ על נורית הוכמן מרמת גן, היא עזרה לי פעם עם התינוק שלי והייתה ממש נחמדה, לא שיפוטית ומנוסה. יודעת שהיא עוזרת גם במצבים נפשיים יותר, הכוונה וחיזוק. היא דתית אם זה חשוב לך, לא יודעת מאיזה אזור את...

  זה המספר שלה 0549985788

 

בטוחה שגם לבנות כאן יש המלצות, אולי תכתבי איזה אזור בארץ

גם אני קמתי לתלות כביסה

אינספור מנוחות ועצירות
ולקח לי פי 3 זמן מהרגיל😱
אבל ב''ה שמחה שעשיתי את זה ומקווה שבעז''ה יהיה לי מחר כוח לסיים את החדר והמטבח וברביעי כבר שטיפה של כל הבית והורדה של הכלים שיספיק להכין משהו לחג הזה
(החלום שלי היה שהיום כבר כל הבית יהיה נקי ומחר מורידה את התנור והכלים של פסח, אבל לא יצא ושיחררתי קצת מכל מיני ארונות ומדפים שלא נוגעת בהם כל השנה ובעלי עזר המון וזה מה יש)
ב''ה אין תלונות שתמיד נשחרר בשביל דברים שמחים🙏

שיותר קל לנקות מקרר עם ילד ולא בחודש שמיני...
השנה הרגשתי שיש לי יותר מרחב תמרון פיזי...🤭🤭

אבל עייפה כל היום ומסתחררת מהר😕

אצל ההורים שלי, לנקות מקרר הרבה יותר גדול לקחת לי הרבה פחות זמן ממה שלקח לי אתמול לנקות את המקרר שלי בבית, והוא קטן יחסית.
מתיש.. ואח"כ הרגשתי שאני צריכה מנוחה של איזה שעתיים..

זה באמת עניין אך ורק שלכם ולא שייך שיתערבו.
בע'ה שתזכו בקרוב❤❤

תהיי חזקה ונתפלל עלייך

כל הכבוד על איך שענית

גם כשחיכיתי כמה שנים (לא מרצון) שאלו שאלות הזויות וגם שנולדו לי צפופים אמרו אמירות שה' יעזור...
אני פשוט למדתי להתעלם למרות שזה צובט ממש.. ובע"ה שמתוך הצער והבושה תכנסו מהר להריון בקלות ובבריאות!!

שאלות ממש חסרות טקט ומורידות למפלס מצב רוח ירוד ביותרר. לפעמים לא מבינה מה אנשים חושבים לעצמם, אוףף
הלוואי שמתוך זה תצליחי להתרומם לטבילה בשמחה ולמימוש אהבה שלא תלוי בילדים או לא. ומתוך העצב לנתב את זה לתפילה.
מחבקת מרחוק ❤

ויכולים לשאול שאלות מטומטמות ממש בלי לחשוב שניה על זה שיכול להיות שיש דברים שהם לא יודעים
וזה יכול להוציא מהדעתתתתתתתתתתתת
מכירה את זה מקרוב מזוית טיפה שונה
(אחרי הלידה השקטה היו הרבה ש'ניחמו' אותי שלפחות אנחנו יודעים שהכל בסדר ושאפשר לנסות שוב אחרי חודש - ובכלל אחרי חודש עוד הייתי אסורה ורציתי לנוח עוד קצת והייתי בכלל צריכה למנוע לפי הרופא שטיפל בי וגם רציתי קצת הפסקה להתאושש מהטירוף שעבר עלינו ולהפרד מהילדה שלי, ושיהיה לנו בעז''ה - כאילו חשבתי שלא יהיו, וכאלו שחשבו שחכם להציע לי להיות קוואטר בכל ברית של איזה בנדוד או קרוב כי זה סגולה לפרי בטן,)
וזה שיגע אותי כי כמו שכתבת זה ענין אישי‼
של בני הזוג‼ בלבד‼
ואין לאף אחד זכות ''להיכנס לנו לרחם''‼‼‼‼‼‼‼‼‼‼‼
גם אם זה מאדדדדדדד מסקרן מה קורה איתנו😔
לצערי נהיה מצב שזוג שלא נקלט ישר אחרי החתונה כבר מתחילים לתהות מה קורה איתם ומנסים לברר מה מצבם
חברה סיפרה לי שאחת הגיסות שלה שאלה אותה חודש אחרי החתונה אם היא בהריון😱 כי ברור שהיא תספר לה גם,

מעריכה מאד את התשובה שענית לה, את חזקה וגיבורה
זה לא פשוט להתמודד עם תגובות של אנשים
לצערי יכולה לכתוב ספר מאמירות חסרות רגישות שאמרו לי😣
או ששמעתי מחברות שאמרו להן,

שולחת לך חיבוק גדול והרבה כוחות😘😘😘
ובעז''ה שבקרוב תבשרי אותנו בשורות טובות, הריון קל תקין ובריא ובידיים מלאות🙏🙏🙏

את מצפה שלאנשים יהיה יותר טאקט אבל לא!!
אמאאא השאלות שאני מקבלתתתתת
לפעמים פשוט בא לי להגיד להם
מההה
נראההה
לכםםםם
חלאססססס
אבל אני פשוט מחייכת ומהנהנת בראש ואומרת מתי שה' ישלח...
חצי מהכאב בכל הענין זה העוגמת נפש מהסביבה
חיבוק ענק אהובה מבינה כל כך את הכאב והתסכול שלך
❤

ענית לה יפה שזה אישי
חיבוק גדול

איזה כואב זה... את לא צריכה תזכורות, וכל תזכורת כזאת מכאיבה, גם אם זו גיסה קטנה ותמימה...
אבל בת-דודה של בעלך הגזימה! אוף, איזה עצבים
הלוואי שממש בקרוב יהיו גם לך ילדים, ריבונו של עולם יודע כמה את רוצה...

אני כל כך מבינה אותך! עדיין עצבנית על השאלה הזאת

כמה שאני יכולה להבין מה הרגשת באןתו רגע...
בתור אחת שגם מנסים כבר שנתיים ו4- הביכו והכאיבו לי בככ הרבה סיטואציות שרק השם יודע למה הוא החלט לבעמיד אותנו בהם.
את גיבורה ומהממת שענית לה ככה וטוב שכך׳!
לא מעניינו של אף אחד להיכנס לכם לתןך הזוגיות, המשפחתיות ופרט הרחם הפרטי שלך!
אני יודעת שאחכ שמגיעים הביתה הכאב צף.. אבל אחות יקרה תדפדפי את זה. אנשים שלא יודעים מה את חווה לא מבינים את הכאב ופשוט פוגעים.
זה רק מחזק ומכשל אותך יותר בלי שאת מבינה כמה...
הלוואי שתתבשרי במהרה, תשמרי את הכוחות לדברים יותר חשובים בחיים ואני מקווה שלא תעמדי בסיטואציות כאלה יותר.

חיבוק גדול גדול.
בע״ה תשמרי על אןפטימיות (כמה שאפשר) זה יגיע, זה יקרה.
זו הדרך שלך, זן החבילה שלך וזה המסע שבורא עולם רוצה שתעברי.
ובקרוב מאוד מתוך החושך יגיע האור הגדןל והמיוחל.
❤️

כל הכבוד ששמרת על הגבולות שלך !לא יודעת אם הייתי מצליחה לענות ככה.
החוסר טאקט של אנשים פשוט חסר גבול!
תהי חזקה ושימי פס!
תוציאי את כל הכאב בתפילה זכה לה׳ שאצלו מפתח הילודה!!
🙏🙏🙏
אמן ה׳ ישמע את תפילותייך בקרוב!!

תראי זה לא נגמר. שאת רווקה זה מתי תתחתני שמתעכב עניין ההיריון והילדים אז זה מתי תיכנסי להיריון ושאת יולדת אחד אז שואלים מתי השני וכן הלאה. פה בישראל אוהבים לדחוף את האף. אני ילדתי אחרי שנתיים וחצי נישואין ולמדתי לסנן . תהיי חזקה את לא חייבת לה כלום והיא לא מפרנסת אותך

לק"י

אולי תגיבי בשרשור ההוא מהניק האנונימי שיכול להיות שזיהית אותה?

אני חושבת שכל אחת פה צריכה לקחת בחשבון שאולי יזהו אותה.

שזיהית

נכון, אבל אם זאת באמת היא אני חושבת שזה ישפיע גם על מה שתכתוב מאנונימי..
מצד שני אם אני אגיב לה בשרשור ולא באמת זיהיתי אותה זה סתם יכול להרוס לה..

לק"י

וגם, אולי עדיף לה לדעת שאולי זיהו אותה, גם אל זה אולי.

אבל אני לא אכתוב לה מה אני חושבת בשרשור הראשי..

לק"י

ואז או שתפני אלי גם ואקשר ביניכן.
או שתכתבי לי ואני אעביר לה את ההודעה ממך.

ורק חושדת לא נראה לי שיש טעם לומר משהו. הסיפורים פה ממש חוזרים על עצמם גם אני קוראת פה דברים שבדיוק מתאים לחברה או שכנה אבל בלי שאר הפרטים אי אפשר באמת לדעת.
בכל אופן אני כן הייתי שמחה לדעת

אני רק חושדת כי זה כ"כ הפתיע אותי לחשוב שהיא כותבת כאן... לא מתאים לה

גם אם כתבתי מאנונימי..

אולי נסכם שאם מישהי זיהתה שתגיד לזאת שהיא זיהתה במקום כל פעם לקבל כאלה שרשורים??

באופן כללי אם מישהי תזהה אותי, ממש לא הייתי רוצה שתשלח לי שום הודעה על זה.
יש בתחושת האנונימיות משום ביטחון שאף אחד לא חודר לפרטיות שלי ולא הייתי רוצה לגלות שמשהו בדרך התפקשש..
חושבת שזיהית את הכותבת בטוח או בספק לא חושבת שנכון לשלוח הודעה על זה.
וגם אם אין לך משהו ממש שייתן לה מענה על השאלה שלה מאנונימי אז בכלל אין טעם לתת הרגשה שגם אין לך מה להגיד וגם שזיהית אותה-בעיני פאדיחה לשני הצדדים.

מותר לפתוח עגלה (בעצם בכלל לא לקפל אותה) ולהשאיר את התינוק בפנים.

עדיף להיות בקרון נכים, פשוט דם יש מקום להיות עם עגלה פתוחה בלי לחסום את כל הקרון..
ברכבות הכחולות החדשות נראלי כמעט כל קרון יש לו אזור עם כסאות מתקפלים ואז זה הכי נוח.
רכבת קומותיים זה באחד הקצוות וצריך לנחש באיזה קצה.
כיסא בטיחות לא צריך.
בהצלחה ונסיעה טובה

שתי רכבות אחת אחרי השניה מאותו רציף,
כל אחת הקרון נכים היה בצד אחר.

מותר להשאר עם עגלה פתוחה.

רק תזהרי. אם את יושבת איפה שיש אופניים. לא תמיד הם קשורים ומאובטחים מספיק טוב.

דפי צביעה. אם זה ילדים שהולכים- אפילו לטייל איתם ברכבת
(בנסיעות ארוכות לא תמיד קל להם להחזיק ולשבת במקום)
אגב אולי כדאי לך לקנות כרטיס למקום שמור. אם הרכבת עמוסה זה לא נח במיוחד לשבת על המדרגות עם תינוק ולהניק כשצריך..
(לא תמיד אנשים מפנים מקום)

שם צריך לשמור על שקט ופחות קורה עם ילדים..
גם עם הרכבת יחסית עמוסה, כדאי להגיע לקרון נכים ושם לרוב ריק (חוץ מהרכבת של 8 בבוקר ביום ראשון..😏)

לא הצלחתי למצוא בשום מקום באתר של הרכבת🤷

ילדים עד גיל 5 לא משלמים. אם יש כרטיס מבוגר אחד.

בגלל הבחירות

לא נסעתי ברכבת שנה ומשהו. בזמנו זה היה כל מספר ילדים עד גיל 5.

באוטובוס זה ילד על מבוגר

באוטובוס אפשר לקחת ילד מתחת לגיל 5 על כל תיקוף, גם למישהו בדרגת נוער מותר לקחת איתו ילד קטן בלי לשלם, ולא רק למבוגר.

אז את יכולה לשלם על עצמך, לפטור ילד אחד. לשלם על הילד השני, והוא פוטר את השלישי.

חלק מהרכבות אין קרון עגלות, רק קרון שהוא כאילו לעגלות או נכים אבל יש שם מקום קטנטן לעגלה,
שנית, גם ברכבות עם קרון מיוחד לעגלות ( קרון נכים) יש למרבה האבסורד מדרגות! קשה להרים עגלה על מדרגות של רכבת!
שלישית, לעולם אין לדעת איפה הקרון עגלות בדיוק עוצר, את עלולה למצוא את עצמך רצה עם העגלה אחרי הקרון
אני כותבת מניסיון טרי ומר

אבל לגמרי עשינו את זה, ומקסימום ישבנו יותר במעבר, בדכ יש שם ספסל.

לא בדיוק מה שאני מרגישה במחזור.

אבל הבנתי מחברות שממש יכולים להיות גם כאבים כמו של מחזור

הכאבים לא דומים בכלל לכאב ביוץ.

כלומר הרגישה אותה

האמת שהיו לי כאבי בטן חזקים, כמו של מחזור, וגם מן כאבי צירים כאלה

כאבי מחזור חזקים במשך כמה ימים..

וזה מאוד לא אופייני אצלי לכאבי מחזור

אבל ככה בדיוק הרגשתי.
לא יודעת אם זו הייתה השתרשות, אבל בסוף זה הסתבר כהריון
בהצלחה!

נחכה ונראה האמת

עדיין יש כאבים עמומים כאלה... ומיגרנה באה והולכת ועייפות.. הכל יכול להיות

אבל תודה לכולן על שהגבתן

הכאב החד שהיה, כמעט שבוע אחרי הביוץ.
לחצים כמו לקראת ווסת, ממש בימים לפני התאריך שהייתי צריכה לקבל..
לחץ שגרם לי ללכת לשירותים כל רגע ולבדוק מה קורה שם.

ומאתמול התחיל לי לחצים ומה שתיארתי

מהבוקר גם לחצים עמומים

לא כמו הכאבי מחזור

משהו שונה

מלבד לכאבים העמומים שאני חשה

ולהפרשות

יש לי תחושה וסליחה על התיאור

בפות

כמו של נפיחות, או כמו כשיש חשק מיני

אבל אין לי חשק מיני

אני לא יודעת כ"כ להסביר את עצמי

אבל אם ביום יום אנחנו לא מרגישות את האיזור שם

אני מרגישה אותו, כמו פעימות לב כאלה

אני מרגישה שאני הוזה אבל אני באמת מרגישה את זה 

זה קרה למישהי?

זה קצת מביך לשאול סליחה

יש שם ורידים ואפשר להרגיש דופק כנראה
לא הייתי דואגת

אני לא דואגת

הייתי רוצה לדעת אם יש לזה סיבה

זה ביצה ותרנגולת.
ככל שחושבים יותר על האיזור (לאו דווקא בהקשר של יחסים) המוח מפריש הורמונים שגורמים לזרימה מוגברת של דם לאיזור ולכן הוא יותר מורגש. וככל שהוא יותר מורגש זה יותר במחשבות.

אגב זה קורה גם עם הדימום של המחזור, עם כח המחשבה אפשר לגרום לדימום להיות אפקטיבי יותר. כנראה שהמחשבה גורמת לפעילות של השרירים שמשחררת יותר טוב את הדימום.

כאבי ביוץ חזקים ואחרי כמה שעות כאבי מחזור של ההשרשה ואחרי כמה ימים הפרשה שקופה עם מעט דם ודקירות בשחלות כמעט תמיד
אחרי כמה ימים בשבוע 3+2 בדיקת הריון חיובית פס חלשלוש

הדם היה כמה ימים אחרי הכאבים?

קיימנו יחסים יום לפני ביוץ וביום הביוץ ובאותו יום כבר הרגשתי דקירות אחרי כמה שעות כאבים

ובערך 4-5 ימים אחר כך הפרשה דמית (שזה היה מוזר לי..אף פעם אין לי דימומים בין לבין)

ודקירות בשחלות פשוט כל הזמן

זה היה משגע אותי

כאילו משהו פועל וחופר שם

בהצלחה יקרה

 

 

מאמינה שיהיה

אמין

בהצלחה!

אני בערך במצבך (כאבי ראש, בטן, עייפות) אפילו עם אותו יום שאני אמורה לקבל.
כרגע גם התסמינים שלי די מעידים על בוא המחזור. אבל סתם מעניין אותי לדעת, סליחה ממש על החדירה לפרטיות, האם יש לך משהו שונה בהפרשות שאת יכולה להסיק ממנו שיש סיכוי שזה הריון?

מחזיקה לך אצבעות 🤞🏻

אני רוצה לדעת בנות בבקשה
כמה זמן נמשכים כאבי השתרשות?
יש לי כאבים באים והולכים אבל זה לא כאבי מחזור זה כמו כאבי מתיחה מוזרים כאלה.... לא כמו לפני המחזור שיש ממש כאב מחזור מובהק
לא היה לי דימום אז אולי זה לא היה השתרשות ?

שימי בחדר בצל פתוח

לעשות לה לפני השינה, ולכסות היטב בפיג'מה ובשמיכה.

האלכוהול יכול להכנס גם בצורה כזאת.

לא נראה לי שיכול להזיק, אבל בסדר.

לק"י

הצטננה לפני שבועיים וחצי, הנזלת נעלמה כבר (וחזרה, אבל זה אולי בגלל הרוח שהיתה עליה הלילה), והשיעול עודנו פה.

זה מעצבן..... והיא קצת מסכנה.

(האמת שגם אצלי הצינון מאותו זמן, ועוד לא הלך לגמרי).

או שאני סתם חוששת?

לק"י

זה יכול להקל עליה, גם אם זה לא שיעול רציני.

מכשיר אדים קרים. לקחתי ממשהי. וגם בצל עזר קצת