פורום הריון ולידה (עמוד 2217)

לדעתי תנסי להכניס לך לראש את העובדה שכל מה שעושה ה' לטובה. והזמן שלך גם יגיע!
ועוד משהו שיכול לעודד, החג הוא זמני וזה רק לכמה ימים.. תאחזי בזה. אמן שיעבור לך מהר ובכיף❤❤❤

אצלי זה היה 3 גיסות בהיריון,
וכל החגים הייתי שומעת סיפורי לידה/היריון וכו בלי סוף ונאכלת בתוך הלב שלי.
היתי מקנאה ממש שהיו מלטפות את הבטן, או לובשות שמלה שמבליטה להן את הבטן.
ומתלוננות על צרבות/ בחילות/ קושי עם הילדים והיריון..
בעלי היה רואה את הכאב שלי ומיד היה קורא לי שלא אשאר בשיחה איתן
והמון עידוד ממנו בעיקר.
המון.
היה פעם אחת שהיינו אסורים וזה בכלל היה קשה.
חיבוק אהובה שלי! מאחלת לך בקרוב ממש ממש ישועה אמיתית בקלות ובידיים מלאות!

מהסיבה הזאת גם.

(אחת לחודש זה נחשב לנסוע לא הרבה??)

היה פשוט נקרע , מנסים להיראות טבעי אבל לא תמיד הולך כי זה באמת קשה.

תדברי על כך עם בעלך שבאמת יהיה ער לסיטואציה ואת לא חייבת לשחק אותה הכי מתלהבת אם מדברים על ההיריון, זה בסדר גם לדבר עם מישהו אחר על משהו אחר או סתם להקשיב.

בסופו של דבר כל אחד והחבילה שלו בעולם הזה אז אולי את רואה רק את ההיריון אבל יש לה מכלול של דברים כמו שיש לך ולי ולכולנו וחשוב לזכור זאת וכמובן אני מאחלת לך שריבונו של עולם ישלח לכם במהרה תינוק/ת בריא/ה וחמוד והריון קל אמן !!

שכשאני המתנתי להריון היה לי ממש,קשה להיות סביב הריוניות מהמשפחה במיוחד כאלו שמנעו ואז כשהחליטו להפסיק מניעה מיד נקלטו ואני שלא מנעתי ורק חיכיתי הייתי ממש נאכלת.
מההשכן השתדלתי למעט באמת בשבתות כאלו ואם היינו אסורים אז ממש לא היה בא בחשבון לנסןע ..
וכשכן נסעתי השתדלתי להיות עסוקה ולא לשבת איתם המון ככה פחות היה לי קשה והשתדלתי למחא את הזמן ולהיפגש גם עם חברות וכו...

ואין אחד לוקח מחברו
מה שמיועד לה מגיע לה, מה שמיועד לך יגיע לך
נראה לי כשחושבים על זה ומאמינים בזה יותר קל
לכל אחת מגיעה בעיתה ובזמנה את שנכתב לה

מבינה את הכאב שלך מאוד לצערי יקירה ומצטערת שאת צריכה לעבור את זה
אין לי כל כך טיפ כי אין מה לעשות פשוט תנסי להתרכז בבעלך ובחג וגם אם יש צביטה בלב תנסי לא לתת לזה להרוס לך את כל הכיף
זה מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן...נקווה שיעזור חח
בהצלחה אהובה וחיבוק ענק! ❤

אבל גרד זה אולי בגלל שגירדת את האיזור(פטריה?) ונפצעת שם ולכן יצא דם בשתן.
בכמ האחות לא אחראית.
אם יש מעט דם תלכי לעשות א''ס!!
תעדכני🙏

לא להילחץ. לעשות תרבית

זה או דלקת בשתן או כלום. יכול לקרות בהריון

אם היה דם היא הייתה רואה עם העיניים בלי הסטיק.

ב"ה הכל תקין. הרופא שבדק אמר שהיא צורך להלחץ מזה ושזה לא קשור להריון( למרות שאף פעם לא קרה לי)
תודה לכולכן על המענה!

תנור וגז
מקרר
ספות
עגלה
משחקי ילדים

כל השאר- מקומות שאת יודעת שיכול להיות בהם חמץ.

ארונות שמאחסנים בהם חמץ
כסאות אוכל של תינוקות
מיקרוגל, טוסטר, נפה ( אנחנו מכרנו למרות שנקינו כי מלא פעמים נתקעים דברים)
תיקים שלוקחים בהם אוכל ( ילדים וכו') וכנל כיסים של מעילים וסוודרים

הוספת דברים חשובים!!

רכב אם יש..
וכסאות בטיחות אם יש.

זה אומר לעבור על הארונות בחדרים, בסלון, כל המקומות שהילדים יכלו לדחוף את הופל מהמשלוח מנות... בעיקר בחדר הילדות.
רק להסתכל ולפנות. תיקי ילדים תיקים שלכם, תיק לידה אם לא פורק סופית זה מקומות מועדים לפורענות.
מטבח: לעבור יותר יסודי, לשאוב או לשטוף סביב תנור, מקרר, מגירות דגני בוקר, מגירות פתיתים וכו'
תחשבי איפה יכול להגיע ביגלה שלם או חתיכת פסטה שלמה.
רכב: לנקות כמו שצריך מן הסתם תשתמשו בו. כסאות ילדים וכו'.
תיקים ומעילים לעבור על כל הכיסים
פירורי חמץ אני מניחה שלא מתאים להתעסק איתם אלא רק אם נשאר זמן.
לגבי תעבדו לפי תיעדוף אחרת לא שווה. את לא באמת יכולה לעשות פסח ביום אחד אז תתחילו ותסיימו קודם כל פסח הלכתי, אח"כ לפי החשק והמצב רוח והמצב הגופני.
אל תשכחי גם לפני שאת מגיעה לדברים שבא לך ולא חייבים- לסיים קודם אריזות כי גם זה לא תהיה לך ברירה.
בהצלחה!

את בחברה טובה😅
אנחנו עשינו מעט מאד ואני עובדת עד יום חמישי
בהצלחה!

הפואנטה היא שגם אם יש הרבה מקומות שיכול להיות בהם חמץ זה לא אומר שצריך לנקות אותם יסודי, מספיק לבדוק שאין חמץ, כולל במטבח, אפילו בארונות מטבח למשל- מוציאים הכל, אם נקי מסתכלים מלמעלה שאין חמץ, אם מלוכלך מנערים עם היד אם עם נייר סופג את הפירורים ובודקים שלא נשאר חמץ וזהו, ממש לא מנקים עם סקוטצ וגם לא עם מגבון (זה במטבח, בארונות בגדים בודקים בלי להוציא, מחטטים קצת בבגדים, כמה דאפשר במדף וזהו)

אני תמיד כשמתחילה משהו מנקה ממש יסודי עד שנמאס לי ואז אני עוברת למתכונת חמץ בלבד, לכן המקפיא מצוחצח והמקרר נשאר עם כתמי שוקו 7כאלה

לק"י

לגבי השאר מסכימה שלא חייבים לקרצף.

וגם לא שמים מאכלים פתוחים ישר על המדפים

לק"י

זו לא היתה ביקורת כלפייך, אלא הערה כללית: החלקים שבשימוש במטבח צריכים להיות מספיק נקיים מחמץ.

לק"י

שמספיק רק להעביר סמרטוט במקרר.
אמרתי לו שזה אצל אנשים שכל השנה מנקים את המקרר (רמז: לא אנחנו).

אם את שמה במקרר שקית עם עגבניות ואז מוציאה עגבניה ואוכלת, למה שהיא תהיה חמץ?
אני באמת מנסה להבין

נגיד אפילו גבינה אז אם המקרר לא נקי יתכן וידבק לי פרור ליד וברגע אחד אני יכולה לשים שניה את האצבע בפה או אני על השולחן וממנו כן אוכלים אם נופל עליו חתיכת אוכל..
או הילדים יכולים לקחת מלפפון ולאכול מיד ולשכוח לשטוף אם הם קטנים ואני לא שמה לב


ההגדרה ההלכתית זה שאיפה שיש סכנה לאכילה אפילו קצת -כן ראוי להקפיד יותר
ומקרר שייש שולחן אלו בהחלט מקומות כאלה

מזל שאת המדפים כן ניקינו יסודי

להוציא חמץ שאת יודעת שיש במקרר בארונות, לטאטא את הבית וזהו. כן. באמת. לא צריך לבדוק בכל מקום ש*אולי* דחפו בו חמץ אם הוא באמת שם.
במיוחד שאת אחרי לידה וכו
רכב כן צריך לנקות
וכל מה שאת עושה מעבר, לבריאות וטוב להדר. אבל ראיתי פסקים מפורשים שאין שום צורך לנקות מעבר לזה באם מוכרים את כל הבית. כל השאר נכלל המכירה וביטול החמץ בשריפת חמץ ומעורר הדין זה מספיק והותר

הרב אבינר
http://www.daat.ac.il/daat/shabat/pesach/aviner.htm

אם מוכרים לא צריך לעשות כלום, לא נשמע ככה מהשאלה.
ואם לא מוכרים אסור שיהיה חמץ כזית וצריך לוודא את זה.
לא צריך להזיז רהיטים ולחפור במקומות לא ריאליים, אבל מדפים ומגירות שידם של ילדים מגיעה לשם אז כן צריך לוודא שאין שם חמץ. זאת גם לא עבודה קשה להסתכל.

גם אם זה לא היה כתוב בשאלה, הנחתי שזאת אופציה הגיונית

ברצינות, בחמישי תעשו בדיקה אמיתית,לעבור אזור אזור בבית שבו עשוי להיות חמץ בעל ממשות ולבדוק.
ואפשר פשוט למכור את כל הבית לגוי

אם אתם לא נוהגים לאכול חמץ מכור, אז באמת לבער את כל החמץ.
להזכירך- פירורים זה לא חמץ בעל משמעות ואין סיכוי שמישהו יטרח לאכול אותם. רק חמץ אמיתי שיש סיכוי שייאכל.

ועוד דבר- קצת קשה אולי למצוא עכשיו אבל להביא מנקה שתקבל ממך הוראות. אסור לך להתאמץ!!

מאז הקורונה

אבל לא בטוחה..
של ירושלים מעולם לא עבדה בשישי..

הם כן נוטים להתלכלך הרבה בגיל הזה.
תבדקי שהגודל מתאים והכנפיים בחוץ...

בס"ד

(אצלי גם הבגדים ממש מתלכלכים מהקקי...)
נקווה שזה רק תקופה...😶

אולי הטיפול לא סגור מספיק טוב?
איזה סיוט עם כל הבלאגן גם זה..💕

הבן שלי בהתחלה היה nb, עברנו ל1 ודי מהר עברנו תמיד 2 (בערך בגיל חודש וחצי, והוא נולד 2.800)

אם ניסית כבר להחליף חברה, הייתי מנסה עכשיו להעלות מידה

א. אתם עם ניו בורן? כדאי לעלות מידה. (לא זוכרת בדיוק מתי ילדת, יכול להיות שזה גם המעבר מידה הבא, גם אם זה נראה שהשניה עברת למידה 1, יש טווח שחופף בין מידה 1 ל2)
ב. לסדר את האיבר שלו כלפי מטה.. אחרת החלק העליון של הטיטול מתמלא, ומתחיל לנזול למרות ששאר הטיטול ריק.

באמת החלק העליון של הטיטול מפוצץ והתחתון ריק.
אלופה.
ננסה
תודה רבה

אחר כך כשסיפרתי על זה לחברות הן אמרו לי "מה, ברור!".. לא זוכרים שזה לא ברור לאמא שיש לה בן ראשון... מין פרט מידע כזה שחשוב לומר לכל אחת, ומרוב שזה ברור זה מתפספס.. (כמו העובדה שיש כיוון לסרט החלקה. גיליתי את זה באמצע השבע ברכות כשאמרתי לאחותי שאני לא מבינה מה הקטע של הסרט הזה והוא ממש לא עוזר...)

כל רגע המטפחת נפלה חחח

אפילו שהניו בורן יותר מתאים בגודל?
)מחר ברית..)

ברגע שעברנו ל1 חדלו הזליגות
ואז גם קראתי וראיתי שהרבה קרה להם ככה
אז בבן השני כבר מראש קנינו 1

אבל זה לא באמת אסון ..תנסי ואם זה טוב אז מצוין ואם לא אז תחליפו

לא ניסיתי ניו בורן.
היה בסדר, אפילו שנולד קטן.
(בבית חולים שמו לו מידה 2).

התחלתי עם מידה 1 ועוד לפני שהחבילה נגמרה עברתי למידה 2. והתינוקות שלי נולדו קטנים, 2.750 ו2.950 קילו. יותר טוב שהטיטול קצת גדול ומקפלים אותו מלמעלה מאשר טיטול קטן שנוזל מכל הכיוונים.
וגם המחיר בהתאם ניו בורן הוא הכי יקר...

הוא היה עם ניו בורן בערך שבועיים

וזה ממש הצלה;)
בן בכור אבל יצא לי להחליף טיטול בעיקר לבנות.. (משפחה של בנות יחסית)

אצלי אפילו אמא שלי לא הבינה מה הבעיה..
כנראה שלא זכרה...

לידה ראשונה אז ביקשנו הדרכה להחלפת טיטול..
(לא שבאמת הייתי צריכה אבל אם יש משהו כזה אז למה לא;) ותכלס, חידשו לי באמת!)

כל הנקה בלילה אבל כל הנקה נאלצתי להחליף לו קומפלט. וזה ילד שקם כל שעתיים להנקה.
היה סיוט. וניסיתי הכל. אבח זה עבר עם הגיל.

וניסיתי את רוב סוגי הטיטולים.
בייביסיטר הכי טובים מבחינתנו הבעיה שאין מידה 1 ו2.

לסדר את האיבר שלו כלפי מטה...

זה טוב גם לאחר כך...

(המוהל אמר לנו)

הוא שתה הרבה מים?

יממה מהלידה הלכתי לשירותים ופתאום יצא ממני קריש דם ענקי בגודל של יותר מכדור פינגפונג.. בצבע אדום שחור כזה. זה תקין?

את הלחץ אבל זה לא נחשב גדול ואפילו יחסית קטן..
זה תקין לגמרי וקורה בד"כ אחרי לידות
אם הדימום חזק מאוד או יוצאים עוד קרישים גדולים מאוד הייתי בודקת שוב

אחרי כל לידה

אין קשר לקלקסן

אם התחלתי אני יכולה להפסיק? או מחוייבת עד הסוף כמו אנטיביוטיקה או כאלה דברים?

בלידה האחרונה, שהיתה לידה שביעית בגיל 39, נתנו לי קלקסן, אבל רק בזמן שהייתי בבית חולים, ז"א 3 זריקות סה"כ. גם אני לא שמעתי על זה לפני כן, אז לא היה לי זמן לברר, אבל אם זה בא להגן עלי העדפתי לא לקחת סיכונים.

שמעתי, זה לא מזיק..
רק לא נעים

אישית בחלק מהלידות לקחתי ובחלק לא, בלידה האחרונה הסכמתי רק לזריקה אחת (אני מפחדת ממחטים.. 🙈)

אני מכירה לשבוע ולא 10 ימים. זה מלידה רביעית, מעל גיל 35, או אחרי ניתוח קיסרי + אחד מהנ"ל. ויש גם עוד כמה גורמי סיכון. זה נועד למנוע קרישי דם ברגליים שיכולים לייצר תסחיפים לריאות. כי הימים הראשונים אחרי הלידה מועדים לקרישיות יתר ויותר בנשים עם גורמי הסיכון הנ"ל. אין מה להתלבט, אולי לא הכי נעים להזריק אבל זה יכול להציל חיים וזה סך הכל לכמה ימים. למי שאסור לקבל קלקסן (המוגלובין מאוד נמוך, דימום מסיבי, נטייה מולדת לדמם) מראש לא יתנו.

זריקה אחת בכל יום אישפוז (3 ימים)
כי יש לי תמיד ורידים נוראיים בהריונות.

הזריקה ניתנת בצד של הבטן עם מחט פיצית שבקושי הרגשתי.
רק החומר קצת שורף. דקה וזהו.

אני חושבת שחרדת יתר זה ברמה שאת לא מצליחה לישון כי את בלחץ...
מפריע לך לתפקד.

גם אני מאוד דואגת לבת שלי ונכנסת לראות אם היא נושמת(כבר בת שנה)
זה רגש אימהי טבעי...

בגלל שהוא משמיע רעשים מוזרים, אבל בסוף נרדמת... אין לי נידודי שינה או משהו גם כי אני ממש מותשת מההנקות...
אגב, יש לי כאבים מוזרים בחזה, זה קשור להנקות?

ואוף שאת עדיין דואגת לבת שלך, חשבתי שזה עובר מוקדם יותר...

אני שמחה עם הדאגה הזו!
גם אמא שלי עדיין דואגת לי ב''ה

איזה כאבים?
ובאיזה אזור?

בדרכ אישה בדיכאון לא כל כך מחוברת לתינוק שלה ברמה של חרדות
חרדות זה משהו טבעי לכל האמהות, אבל אם זה מטריד אותך ומפריע לך לתפקד זה דורש בירור

נשים שונות, ככה זה יכול להתבטא אצלנו בצורות שונות.

ומאמינה שככל שהוא יגדל ויותר יזוז וידבר ויבטא את עצמו אז נבדוק פחות

תינוקות בני יומם במיוחד, וגם גדולים יותר.
ולא מאמוש, החרדה רק מתפתחת אחרי הלידה

גם אני קמה בלילה לבדוק שהוא נושם....
זה אחד +אחד עם ילדים

בודקת שהיא נושמת מהיום שנולדה (כבר כמעט בת חצי שנה). בכל מיני שיטות כאלה ואחרות. אבל עובדת על עצמי ועל האמונה שה' שומר. ומאמינה שככל שתגדל ארגע עם עניין הזה (ובטח עניינים אחרים יצוצו🤷‍♀️)

ממש מבינה אותך, אבל חרדת יתר לשלומו של התינוק אופיינית לא רק לדיכאון אחרי לידה אלא בכללי לאמהות.. במיוחד בילדים הראשונים...
זה בסדר, כל עוד זה לא הופך *אצלך* להפרעת חרדה= שהחרדה ממש פוגעת לך בתפקוד המינימלי, ז"א- אם את רק רק רק חושבת כל הזמן מה עם התינוק ומה שלומו, אז ממליצה לך להתייעץ על זה, כדי לעזור לעצמך
חיבוק! ההרגשה ממש ממש מובנת..

ואני עדיין קמה לבדוק מה איתו בלילה.
אמנם זה פוחת ככח שהם גלדים, אבל ממש לא עובר.
אני חושבת שיש טיפוסים שהם פשוט חרדתיים, אם זה מפריע לך למהלך היום יום אני ממליצה על טיפול.
אני בטיפול בגלל החרדות שלי, עוזר מאוד.

הם קמים לבדוק מה קורה איתי בלילה.

ולא. ממש לא שייך רק להריון. התקופה הראשונה בעיקר מלחיצה למדי באמת. שימי לו בצל חתוך ליד המיטה יעזור לנזלת. תמיד דואגים להם. אבל התקופה הראשונית באמת יותר קשוחה מהצד הזה. תנסי להזכיר לעצמך שרוב התינוקות בריאים ושלמים וגדלים בבריאות. ושהכל בסדר. שנזלת זה שכיח ובסדר. ובסך הכל לרוב אין צורך לדאוג.

הקטן שלי מחרחר כל הלילה. זה באמת עוזר?

אני תתרנית וכל שנייה הלכתי להריח את החיתול של התינוק מחשש שאולי יהיו לו גדולים ואפספס. ולהיפך מה שחשבת לא רוצה להפחיד אותך אצלי החרדות התעצמו שהבן שלי נולד מדאגה אימהית אבל זה נטו מאחוריי. בקיצור מצבך מצוין את לא לבד

לאט לאט פחות חרדים לשלומם, אבל הדאגה לילדים נשארת עד 120.
אני הרבה יותר חרדתית אחרי הלידה מאשר בהריון...

ילדתי לפני כמה חודשים.
בהתחלה כשהוא היה קטני פצפון כלכך דאגתי לו על כל דבר קטן , אבל הייתי עוד חלשה כדי לבדוק..
כל שניה נלחצתי שהוא לא נושם טוב ושאולי הוא לא בתנוחה טובה וכדאי לי תנוחה אחרת
. אני לא אלאה אותך בפרטים אבל תדעי שבסוף בכל תנוחה יש יתרונות וחסרונות..
ובכל דבר יש המון גישות.
יש שיגידו לך שהדבר הזה מצויין בשבילם ויש שיגידו שזה עלול לגרום לנזק.
ואת צריכה לבחור את דרכך ולהיות שלמה איתה.
איך ?
יש רק דרך אחת..
להאמין ולבטוח בלב שלם שהקדוש ברוך הוא שהביא אותו לעולם דרכך ממשיך ומחייה אותו כל רגע ורגע !
ושאת עושה את ההשתדלות שלך בצורה הכי טובה שאת יודעת, ושזהו - מכאן זה שלו.
ולשחרר !!
לשמוח בכל יום שהוא גדל ומתפתח ולראות את הטוב, את המתיקות , את הנס הזה שקרה לכם כשהוא נולד.
ולא להיכנס לספקות כאלו שיכולות להציף את הלב.
אני אומרת לך שזה הדבר היחיד שהפך אותי לאמא רגועה. פשוט לבטוח בהשם ולהרגיש כמה חסד וכוחות הוא שולח לתינוק שלי. ולא להציק לעצמי אולי כך ואולי כך.
גם יצאתי מקבוצת וואצאפ של כל מיני אימהות שנותנות טיפים כי זה פשוט בילבל אותי והרחיק אותי מעצמי ומהאמא שאני.
תאמיני שהלב שלך יודע מה הכי טוב לו, ומה שאת עוד לא יודעת , תלכי ותתייעצי ותקבלי החלטה ותלכי איתה בשלמות.
הכי חשוב בעיניי אמא שמחה ורגועה.
את יכולה לכתוב לי גם בפרטי אשמח לעזור לך באהבה.
לגבי הדיכאון- בתור אחת שעברה אחד, אולי שניים, את נשמעת מעולה. אל תסתכלי יותר מידי באינטרנט על חומרים זה מאוד מחליש .
ונראלי שגם כל אחת מאיתנו בסתם יום גרוע יכולה למצוא את עצמה מתאימה לקריטריונים.
אז ממש בנחת אל תלחצי את עצמך לשום תוצאה או תחושה ופשוט תאמיני בטוב שבך.
חג שמח אהובה !

בשבילי, שנולדתי לזה, עבודת חיים שלמה להרגיש כך.

אבל לכל ״חוזר בתשובה״ בסוף ה״אורות״ הגבוהים נחלשים,
כמו תינוק שלומד ללכת וההורה לאט לאט עוזב את היד שלו, ההורה נמצא בסביבה, אבל התינוק צריך ללמוד להסתדר לבד!
ויש לו חיים שלמים של עבודה להשיג כל פעם קמצוץ של האור הזה.

מתה על התובנות שלך❤️❤️❤️

אני מאז ומתמיד גם בתור בחורה הייתי תמיד עם די נמוך (בשביל בחורה - לא עברתי את ה 11.4 כמעט בשום בדיקת דם עד היום)
ניסיתי כל מיני תוספים מה שלי נספג טוב ועזר ואפילו פעם אחת כשממש הקפדתי העלה לי ל 11.7 זה 'אקטיפרין'
יודעת שיש קופות שלא מחזיקות אותו בסל,
אני לדוג' במכבי והם לא מחזיקים אותו אבל יש להם תחליף שלו שנראה אותו דבר וגם משפיע בסדר גמור
ומבחינת הכדור הוא הכי פחות מגעיל בקטגוריית כדורי הברזל שאני בולעת (משתדלת🤦‍♀️) מזה 11 שנים בערך
במאוחדת ה'אקטיפרין' בסל

לגבי הברזל זה נשמע באמת תופעות.
לי גם היה ממש נמוך, ולקחתי ברזל טבעי מחנות "בשם מאור הטבע". לא יודעת מאיפה את.
אבל הוא נמצא בבית וגן בירושלים.
הברזל שלו מעולה.
הקפיץ לי תוך כמה ימים.
הייתי עם ברזל נמוך 10 ומשהו לקראת סוף ההריון והגעתי ללידה עם 13 ומשהו.
בנוסף לא היו לי שום תופעות לוואי.
ממליצה ממש!!

של רחמים עדני.
נראה לי יש לו גם אתר שאפשר להשיג אותו דרך שם.

לשתות המון, ולהתפנות כל הזמן. לא להתאפק בכלל.
לעלות את רמת החומציות של השתן, כדאי לאכול הרבה חמוציות, לשתות מיץ חמוציות. ואני לוקחת גם כדורים של מיצוי חמוציות שקניתי בסופר פארם

גם לי באופן אישי קשה מאד עם תוספי ברזל מבחינת עיכול. אקטיפרין לא עשה לי טוב.
ספאטון הוא ברזל נוזלי. לא טעים בכלל. אפשר לערבב עם מיץ ואז זה פחות נורא. אבל יש לו פחות תופעות לוואי של עצירות וכו
לא יודעת לומר לגבי הספיגה שלו..
דלקות בדרכי השתן מצריכות גם שתיה מרובה

כדאי להוריד מוצרי חלב שפוגעים בספיגה של ברזל, ולהוסיף אגוזי מלך, תמרים, אגוזי ברזיל (עד שניים ביום), דגנים מלאים, טחינה מלאה, עדשים, בשר.

חשוב מאוד לטפל בדרך הקונבציונלית (אנטיביוטיקה). ביחד עם הטיפול אפשר להקפיד על שתיה, על ניגוב נכון בשירותים(מקדימה לאחורה), התפנות אחרי קיום יחסים, שר לקנות מיץ חמוציות טבעי ולשתות. ובמקביל ללקיחת האנטיביוטיקה להקפיד לאכול יוגורט ביו, ואפשר גם לחזק עם פרוביוטיקה (למניעת פטריה)

הם מוזמנים לשלם לי על זה
אבל ברזל רך באבקה של אלטמן,
שום תופעת לוואי לא בטעם ולא במערכת העיכול, מעלה את הברזל בצורה מופלאה...
(אצלי זה יותר המאגרים ריקים וההמוגלובין יחסית בסדר)
הוא יקר אבל ממש ממש שווה לנסות,
בבית מרקחת עולה חצי מחיר מבפארמים.

שמעתי על כאלו שלוקחות ספאטון והרופאה הציעה לי דווקא את האבקה של אלטמן והיה מצויין ממש ב"ה!
(שמתי את האבקה בכוס עם קצת מים וזה טעם של תפוז/לימון, ממש בסדר)

לשתות מלאא
להקפיד לנגב (מלפנים לאחור)
להתפנות אחרי קיום יחסים וגם לשטוף קצת חיצונית את האיזור

מבחינת דברים טבעיים לי המליצו על
מיץ חמוציות
חליטת פטרוזיליה (לבשל אותה במים ואז לשתות את המים) אבל מישהי פה בפורום כתבה שזה לא מומלץ בהריון...
חליטה של השערות של התירס (לקחת קלח תירס, לקלף אותו, לבשל את מה שעוטף אותו במים ולשתות אותם) לא ניסיתי בעצמי

כתבו לך גם על פרוביוטיקה, ממש חשוב לקחת במקביל! לי התחילה פטרייה אחרי האנטיביוטיקה אבל נעצרה בזכות הפרוביוטיקה

ולקחת את האנטיביוטיקה בזמן

וחיבוק.. זה סבל

כל - מאילת לך רק בריאות ורוגע בהמשך ההריון.

שנית-
לא מומלץ לשחק עם דלקת בדרכי השתן - UTI. דלקות כאלה נפוצות בהריון אבל גם מאוד מסוכנות. הן יכולות מהר מאוד לעלות ולהגיע לכליות, לגרום לכאבים וצירים מוקדמים.
קיצור - נזק לאם ולעובר.
לגבי ברזל - חבל שנמנעת לקחת ברזל מההתחלה. כדורי ברזל יעילים אבל צריך לקחת אותם במשך כ6 חודשים כדי למלא את מאגרי הברזל בצורה אפקטיבית.
יש כדורים המכילים תרכובת של ברזל ומשלשלים בכמות נמוכה כך שלא מגיעים לעצירות.
בשלב הזה ייתכן והרופא יאפשר לך לקבל עירוי ברזל. (ירידה בהמוגלובין + סימפטומטית )

אני בקושי בקושי לוקחת אנטיביואיקה אבל בהריון יש לזה סיבוכים ולכן חובה לקחת,
מיד אחרי האנטיביוטיקה תתחילי לשתות הרבה הרבה מים לאורך היום, לא להתאפק, לשתות מיץ חמוציות (ללא סוכר !) יש רכז טבעי טוב של חמוציות גם בחנויות טבע

לגבי הברזל-כן כל מה שכתבת זה ממש תסמינים של חוסר ברזל, את סובלת בעיקר כי הגוף לא רגיל לחוסר הזה, מי שאצלה זה כרוני הגוף פחות סובל לפחות בהמוגלובין 10...

ראיתי מניסיוני שברזל נוזלי או אבקה פחות עושה בעיות בעיכול
נוזלי- ממילצה על אקוסאפ או ספאטון (עדיף 2 ביום)
אבקה- של אלטמן

את חייבת לעזור לעצמך בנושא הזה כי זה גם משפיע פלאים על ההתאוששות מהלידה !! כשהברזל נמוך הייתי מרוסקת כמעט קיבלתי מנת דם וזה היה מורגש ממש לרעה בהתאוששות

הזמנתי ממנו ברזל ובכללי ערכה להריונית בכ400 שח שכוללת לצד הברזל גם ויטמין די, ויטמין סי, חומצה פולית, יוד וb12. חשוב לחזק את הגוף ללידה

אני קןנה את הברזל הכי יקר ולוקחת גם את שאר הויטמינים שכאן קונה בקופה
לא מגיע ל400 שח

ובכללי ברזל הכי טוב לקנות הכי קטן שיש או לנסות משל חברה, כל אחת ומה שמתאים לה
אני קניתי אריזה גדולה של אלטמן וזה עשה לי ממש בעיות בעיכול הפוך מעצירות ועד שהבנתי שזה זה, מסרתי את החבילה כמעט מלאה

בניגוד לתוספים של בית מרקחת

אני קונה גם תוספים של אקוסאפ (ברזל וויטמין c מעולה) שזה נחשב טבעי
וזה עדיין לא סיבה להפריז במחירים תחת הכותרת טבעי

ושוב אני לא ממליצה לא לקנות ברזל בכמות, ברזל זה ניסוי וטעיה, הברזל הכי מומלץ בעולם לאחת יכול להיות כאבי בטן לשניה, או טעים לאחת וממש מבחיל לשניה.
מניסיון.

חוויתי האישית. לא אמרתי שהוא היחיד ומי שזה לא מתאים לה זה בסדר גמור

עוד שאלה
התחלתי ברזל בטיפות שהמליצו לי בחנות טבע והבאסה .... שאין לו כשרות לפסח
מה אעשה ?

בנוסף לכדורי הברזל (לי אקטיפרין היה מעולה)
גם עוזר מאוד להלאת הברזל ושמירה על הקיים

התחלנו עם המנה המומלצת לפי גיל, חילקנו אותה ל2 פעמים ביום. ככה שבסהכ קיבל את המנה המומלצת.
זה לא עזר.
הרופאה ביקשה שניתן לו מנה כפולה. וזה מה שעשינו

השתמשתי בנוברינג כמה שנים (במצטבר) ותמיד צירפתי 2 טבעות, ואכן לפעמים היו הכתמות בסוף הטבעת השניה ואז הייתי כבר מוציאה ומחכה לוסת.. אם אני זוכרת נכון אומרים בכל מקרה לא לצרף 3 טבעות.. אבל לא בטוח שהזיכרון שלי זה משהו שאפשר לסמוך עליו

אני הבנתי שאפשר לנסות לחבר 3, אבל שאן מתחילים כתמים כדאי להוציא.
פה, שזו השניה, וזו פעם ראשונה שזה קורה לא ברור לי מה הסיפור.

כנראה שהכתמים האלו ימשיכו.
האם עדיף לך יותר להיות מותרים עם כתמים? כמובן עם סיכון להאסר אבל לא בהכרח בכלל.
או שאת מעדיפה כבר להוציא,לקבל מחזור, ולהיות נקיה בעז"ה אחרי הטבילה

עוד אפשרות, כדאי להתיעץ עם רופא, אבל אולי להכניס כבר עוד טבעת למשך כמה ימים ואז להוציא את הישנה? לא ראיתי את זה בשום מקום אבל זה נשמע הגיוני כמו לקחת 2 סרזט וכדו, ודווקא טבעת זה כמות קטנה יחסית של הורמונים אז אולי זה הגיוני. תנסי להתייעץ

מבאס. הגוף שלנו לא תמיד מגיב כמו שהיינו רוצות

באמת מבאס שהגוף לא מגיב כמו שאנחנו מתכננות
באמת נשמע שאני צריכה להחליט מה עדיף.
אני בעיקר תוהה אם הכתמים אומרים משהו על היעילות של ההגנה, וזה אומר שצריך כבר להוציא, או שזה לא משנה..
לא נשמע לי כל כך להכניס שתי טבעות יחד, אבל תודה על הרעיון

אבל אולי לא הבנתי נכון

או 3 שבועות טבעת ×3 טבעות.
אני הייתי עושה לפי ה 3×3 ובדכ עבד מעולה

אבל בכל מקרה אני רק בסוף השבוע השלישי של הטבעת השניה..
(נשמע כבר כמו אחד מי יודע)

קרה לי פעם שלא החזיקה לי כבר הטבעת השניה אבל בפעמים אחרות כן סיימתי 8 שבועות בנחת

ב3 כבר היו כתמים..
הייתי מצרפת שתיים וזהו...

רב ששאלנו הציע לנסות להחליף לטבעת חדשה ולראות אם הכתמים מפסיקים,
ואם לא, להוציא ולחכות לווסת.
נראה לי שווה לנסות בשביל לא להיאסר לפני החג..

אז את גם מושכת 4 שבועות וגם מצרפת- זה ברור שיהיו כתמים...

אם שמים רק טבעת אחת, בלי לחבר - אז אפשר למשוך ל4 שבועות,

אבל אם מחברים - להחליף אחרי 3 שבועות, זה שומר על יציבות הורמונאלית בצורה הרבה הרבה יותר טובה

 

(בשבוע הרביעי כמות ההורמונים נמוכה יותר, ואז מה שקורה זה שיש 3 שבועות כמות גבוהה, ירידה לשבוע, ואז שוב עליה עם הטבעת החדשה וזה משבש את הגוף. ואם מחליפים כל 3 שבועות - הכמות לא משתנה לאורך התקופה)

לא היית מפספסת גם בלי לבדוק במיוחד
לכן לא הייתי מתייחסת לזה כאל סימן למחזור, מצד שני הסימנים האלה לא באמת מעידים וחבל סתם לצםות אז גם לא הייתי מתייחסת לזה כסימן להריון

בסוף זה רק הזמן שיגלה לך ואין ברירה אלא לחכות בסבלנות (או לא בסבלנות)

יש תחושה מסויימת של כבדות ומלאות בתחילת היריון, ולפעמים גם כאב (לא יודעת איפה בדיוק).

נשמע שצריך בדיקה של המערכת הלימפטית. יכול להיות בעיה בניקוז או דלקת או כל דבר אחר.

שני, שירה.

אף אחד לא עונה הכל אבל כולם עונים כמעט על הכל..

תכוי מה כן ומה לא שנוכל לדייק

אורי (דגש בהתחלה), אורה, ציון, תאיר, נחמה

שבות,חרות,פדות
תהילה
אמונה
תחיה
גאולה
אביגיל(מלשון חודש אב- יגיל)
עטרת
ציון
יסכה

באב.ואחד השמות שחשבתי עליהם זה אביגיל סתם כי אוהבת את השם ועכשיו חיברתם לי לחודש גם אז תודה חחח

על אחד מהם יש לי דרשה ממש יפהלמה זה קשור לגאולה. מוזמנת לפרטי .

עוד לא מצאתי שם שהתחברתי.
חוץ משמות שכבר תפוסים.
מי שהכי בכיוון שלי זאת @קטני ומתוק.
אשמח לעוד רעיונות.

צפיה, עטרת, עתרת, ראשית

אבל מפריע לי שיש יותר מדי קמץ.
כי יש גם בשם השני שאני חושבת.
או שבסוף אני אחליט על שם שני אחר.

גם מבשרת מופיע שם באחת ההפטרות

לק"י

רק שזה לא עונה להגדרה שם דוסי רגיל

אולי תהיה פה השראה

(על שם סבתא)
זה שם עם שני קמצים, אז לא מסתדר לי שיהיה גם בשם הראשון.
למרות שאני מכירה מישהי ששם ראשון עם שלושה ושם שני עם שניים, וקוראים לה בשני השמות.
אנחנו לא מתכננים לקרוא קבוע בשם השני.
עד כמה זה נורא, או שזאת סתם שריטה שלי?

חוץ מזה, זה לא שם שאפשר לעשות לו צירופים.

לק"י

לשתי הבנות שלנו יש שני שמות, ולרוב קוראים רק בשם אחד.
אצל הגדולה השילוב יותר מוצלח לטעמי "מעיין מרים". וגם יש לי קשר נפשי גדול יותר למי שבשלה קראנו לה בשם השני.
לקטנה קוראים "כרמל צביה".

השאלה איך נשמע לך השילוב של השמות (כאילו, יש שמות שזה מסתדר ויש שמות שפחות..)
בעלי ממש בעד שם שני,
ויש כרגע שם שני שרוצים לקרוא על שם ופסלנו שמות לשם ראשון בהתאם אם זה נשמע לנו קשור או לא.. בפועל לא קוראים בכלל בשני השמות..
(דפקא שלנו, להחליט על שם הרבה לפני הריון או שיודעים מה מין העובר)

ויש בבטן מהמין השני

החלטנו בערך לפני החתונה שיהיה לנו בן בכור ונקרא לו בשם מסויים והשם נשאר לכל אורך הזמן ואכן קראנו לו ככה.. (החלטנו על שם אבל כן אמרנו שנראה אחרי הלידה אם מתאים בכלל, וממש קצת אחרי הלידה שנינו הסכמנו שזה מתאים לו🙈)
ובעז"ה נראה מה יקרה בהמשך 🤗

אבל אולי אין לי טעם

הלל, רוני, הדס, שירה

שני שמות עם הרבה קמצים

אז תחשבי גם על זה...
חוץ מזה, להקפיד על הנקות תכופות יותר, שלא יתייבש. בטח אם חם, אבל גם אם סתם יש שמש. וכובע. ורגליים מכוסות שלא ישרף חלילה.
בעיקרון, אם לך יש כוח ולא שרב- נראה לי אפשרי.

לא בטוחה ש 6 שבועות אחרי לידה מומלץ לך לטייל ככה.....
חג שמח!

אבל אשרייך ש6 שבועות אחרי לידה מתאים לך לטייל😅
אם זה טיול קצר אז סבבה.
להקפיד להניק מלא שלא יתייבש (וכמובן כובע ובגד ארוך דק

זה לא יהיה מסלול כזה. חשבנו לקחת מנשא.

ושבעלך יסחב ..בשביל זה יש גברים

ואם לך יש כוחות אז נשמע לי כיף!

אולי רק עם המון המון מנוחה
היתי הולכת לגיחה לנחל או מעין..חצי שעה כזה לשבת לפיקניק לשכשך רגליים
משהו כזה
לא מסלול של 3 שעות

ארוך בעגלה יותר מאורר ואת שולטת על הצל. כובע זה לא מספיק.
דבר שני פשוט יותר פרקטי לטפל להחליף טיטול בגדים וכו.
כמובן אם יהיה יום חם לא מוציאים תינוק בגיל הזה גם לא בעגלה

בכלל לא חשבתי על זה שלי לא יהיה כוח...
האמת שנראה לי יותר קשה לנקות לפסח מאשר ללכת לטיול ככה שאם אני צולחת את זה אני אצליח לטייל.

ותשלמי את המחיר בחג עצמו
תתכונני לזרום עם מה שיהיה אל תתפתו להמשיך בתוכניות אם יש לך ספק אם זה עמוס לך מדי או לא.
את המחיר את עלולה לשלם בעוד כמה שנים בצניחת איברי רצפה האגן.
תהיי קשובה ממש לגוף ואם יש ספק- אין ספק- לא מתאמצים.

מבחינת כוחות שלך.
מבחינת הגיינה וויסות חום, קור נוזלים שלו.
לדעתי שלושה חודשים זה גיל מינימלי לזה ואישית גם את זה לא הייתי עושה כנראה.

ויסות חום ונוזלים. נראה לי מקסימום נבוא לחלק קצר ממש ורק אם לא יהיה חם באותו יום. מבחינת הכוחות שלי נראה לי שיהיה בסדר

להניק בחוץ (את מניקה?) בדכ ההנקות עוד ארוכות יותר והגוף חלש והתינוקות עוד רגישים לחום קור שמש רוח..

כי ממש רציתי לטייל.
נתקלתי קצת במבטים תמהים של אנשים.
וזוכרת שלא היה לי כח למסלול ארוך.
אם ממש בא לך לטייל, אפשר ללכת לטיול קצר.

מסלול של 3 שעות זה ארוך
עדיף מסלול קצרצר עם פינות חמד, פחות מסלול ממש.
מבחינת התינוק כל עוד הצרכים שלו מסופקים לא חושבת שצריכה להיות בעיה. הוא רגיל למנשא? כי אם לא אז לא כדאי לנסות לראשונה מחוץ לבית בטיול כזה

שאחרי לידה ראשונה גם אני הרגשתי מצוין, והרשיתי לעצמי ללכת למסע שופינג קצת זמן אחרי הלידה, ואח"כ אכלתי אותה... הרגשתי נורא והיה לי לחץ ברצפת האגן שלא עבר כמה וכמה ימים. זה שמרגישים טוב במנוחה, לא אומר שכדאי לצאת למסלול... תשמרי על עצמך. כדאי קצת להחמיר,לדעתי...
גם בנוגע לתינוק - לא נראה לי מתאים. גיל פצפוני...
תצאו פיקניק...

מחזקת את מה שנאמר.גם אני חשבתי שאני יכולה לעשות הרבה דברים ואז ההחלמה רק התארכה לי והגוף נחלש ממש במקום להתחזק.

והתינוק פיצי. לא חושבת שכל כך מומלץ מנשא להרבה זמן בגיל הזה ואם תהיה שמש חזקה/חם הוא לא יהנה הוא ממש עדין וקטני בגיל הזה. אני הייתי דוחה ומנחמת את עצמי שבע"ה יהיו עוד הרבה הזדמנויות אבל זו החלטה שלך

זה לא נשמע מתאים ליולדת...
היום הייתי בקניות שעה וחצי עם תינוק במנשא (5 שבועות) והותשתי לגמרי.

3 שעות בחוץ לתינוק כזה קטן. לא הייתי לוקחת סיכון כזה

לא בריא מתחת ל3 חודשים להושיב אותם, רק להניח בתנוחת הנקה.
פחות נוח ויותר חם וגם אישית מרגיש לי לא בריא לגב של התינוק (אבל לא יודעת מבחינה מקצועית).

מצטרפת למי שאמרו לך על הקושי לך כיולדת. מוסיפה קושי בהנקה. לתינוקות לפעמים קשה לינוק בחוץ, בשלב הזה יכולה להיות השפעה של מאמץ, חום, סטרס ושינויים על משק החלב...

אני לא שוללת טיולים בשלב הזה, רק צריך להכיר את עצמך היטב לדעת אם את מסוגלת ואם זה שווה את זה, או שסתם תחזרי כמו סמרטוט עם תינוק עצבני...

לא על הגב, אלא על הבטן, והם יותר בתנוחה זקופה או מכורבלים.

יש מנשאים מגיל כמעט 0 עם רגליים בפיסוק, זה לא נקרא להושיב...

לי יש מנשא מבד גמיש והתינוק שם המון מגיל צעיר
לא ראיתי נזק לגב

רק יתרון לגב שלי שמרים את הילד בלי סוף וכואב בלי מנשא

עם תינוק בדיוק בן ששה שבועות.
היה כיף. התאווררות, ביחד משפחתי.
התינוק היה במנשא וישן כל הזמן.
הרגשתי שהאוויר הטוב והקצת שמש עשו טוב גם לו

אז לדעתי כדאי מאוד להביא בקבוק מים
אמנם הוא קטן, אבל אם חם כדאי שישתה גם קצת מים בנוסף להנקה

אסור לתת מים בגיל הזה בשום אופן.
נותנים תוספת הנקה/תמל לפי הצורך.
יצא לי עם תינוקות קטנים (לא כל כך, אבל בסביבות גיל 3 חודשים בערך) להיות בחוץ כמה שעות בטיולים, ולהניק בערך כל שעה. לפעמים יונקים ארוחה מלאה, ולפעמים רק כמה דקות- שזה בעיקר נוזלים.

אני גם הנה ויצאתי בגיל כזה בקיץ והיה מאוד חם.
אין היה לתת קצת מים כמובן מים רתוחים.
לפעמים ההנקה זה לא מספיק בשביל שהתינוק לא יתייבש..
והוא לא יכול לאכול כל-כך הרבה כי יעשה לו כאב בטן. קצת מים זה בסדר בוודאות

ביום מאוד חם פשוט לא יותאים

ועד כמה שידוע לי אלה גם ההנחיות המפורשות של משרד הבריאות.
הנקה בהחלט יכולה לספק את כל צרכי התינוק, וזה לא בהכרח תוספת אוכל. תחילת ההנקה זה בעיקר נוזלים, וכשהתינוק צמא הוא ינק בעיקר את הנוזלים.
ההבדל הוא שבהנקה נשמר איזון המלחים והסוכרים הנדרשים לתינוק, ומים יכולים לשבש את האיזון אצל תינוק כל כך קטן.
זה מה שאני יודעת.

מסלול אני לא יודעת לא עשינו...
תלוי ממש במזג האויר שנעים ולא חם,
זה מפחיד עם תינוק קטן וגם את עלולה להתייבש
מסלול תלוי בכוחות שלכם, אם יש בן / בת משפחה צעיר ונמרץ פנוי לטייל אתכם נראה לי מומלץ

בטיול הנ"ל בכנרת, תכננו בערב על האש לא מטורף אבל כן הבאתי פרגיות ושניצל וירקות לחתוך סלט וזה היה מעבר לכוחות שלנו ממש,
אחרי נסיעה לצפון + שחיה בכנרת היינו מפורקים

אז ממש לקחת בחשבון את הכוחות ושיהיה ממש בנחת

לא רואה את עצמי הולכת יותר מחצי שעה- גג שעה בדרך עירונית לא במסלול,
וגם אם חם אז ממש לא כדאי גם לך וגם לתינוק יהיה רותח ואפשר להתייבש

עם התינוק צריך לשים לב שאין עליו שמש

ברוך ה!!!
תגדלו אותה בנחת ובשמחה!!!

ב''ה שהיא לא הרבה על הידיים. ככה היא לא תהיה מפונקת😁
לאט לאט תתרגלו לביררכיה המשפחתית החדשה ולתוספת המתוקה🥰

הזמן עובר ולאט לאט הכל מתאזן, ההורמונים, הדינמיקה המשפחתית, הכל נהיה יותר רגוע.
בעז"ה שרק ילך ויהיה יותר טוב❤❤

לאט לאט הכל יהיה בסדר את תראי..

כל ההתחלות הם קשות

 

רק נחת וגידול קל

איזה יופי!
שמחה בשבילך!
המשך התאוששות קלה💗💗

של רצפת אגן אבל לא יודעת אם אפשר בהריון...

לי אחרי ההריון זה עובר כאילו לא היה, אבל תוכלי לבדוק את זה אצל פיזיוטרפיסטית

משתדלת לרוקן את השלפוחית לעיתים קרובות ותרגילי קיגל לחיזוק רצפת האגן...

זה נובע מהתרפות של השרירים ובמיוחד רצפת האגן

הפתרון הוא שניה לפני ההתעטשות מגיעה לכווץ שרירי רצפה אגן וכאילו להחזיק אותם חזק

תתרגלי כיווץ רצפת האגן מהירה (פעמיים שלוש ברצף) ואז תדעי איך לעשות את זה לפני השיעול / התעטשות

לדברים כאלה יש נטיה להחמיר, קל יותר לטפל ככל שתופסים את זה מוקדם.

עד אז- תתייעצי אם אפשר להתחיל פיזיו בהריון הכי טוב, אם לא אז כל הפתרונות המקומיים שהציעו

בהצלחה

אם הוא רואה ילדים באופק הקרוב אך לא המיידי ועכשיו זה עוד לא הזמן המדוייק הייתי מחכה עוד קצת, כדי שזה יבוא מרצון שניכם..
תוכלי להרחיב מה הכוונה שמורכב לו נפשית כרגע? כי זה שיקול מאד משמעותי

נראה לי כשקשה למישהו, גם המחשבה על זה קשה לו, וקשה לצפות מתי כבר לא יהיה קשה או מתי לא נותנים לקושי להשפיע.
לא מאמינה שיש צפי מתי זה יגיע מרצון, זה משהו שקשה לאמוד אותו...
לגבי קושי נפשי, יכולה רק להגיד שהאיש שלי אברך וראשו בעיקר ברוח, אז כל העניינים הטכניים מאוד מעמיסים עליו וסוגרים עליו. מאמינה שכשהוא חושב על ילדים זה מקפיץ אותו לקונוטציות של מגבלה, עניינים טכניים, סידורים, טיפול במישהו אחר, הוצאה כלכלית... (לא התכוונתי שישתמע מהדברים שזה בסדר שראשו ברוח, או שכל מי שראשו ברוח הוא ככה, אלא רק להציג את הקושי עם המפגש האחר בחיים) - ואולי בעיניו זה לא הדבר המדוייק לו...

חשבתי בהתחלה שאתם מונעים כי הוא עוד לא רוצה.. עכשיו אני מבינה שהפער הוא ברמת הרצון ולא ברמה המעשית. אני מסכימה עם @מחי ומציעה לכם לעשות קצת הפרדה, אתם לא צריכים להרגיש אותו דבר, כל אחד מכם הוא ישות בפני עצמה עם מערכת אמונות בסיס שונות ותפיסות שונות על החיים.. זה הגיוני שהוא לא חווה את עצמת השבר שלך במלואו גם כי רמת הרצון שלו שונה וגם כי הוא גבר.. תיעזרי בחברות, בפורום, ואם צריך גם בדמות טיפולית..
חיבוק גדול!

כן, מודה על זה שאנחנו לא מונעים במיוחד כי אנחנו בבירורים רפואיים על העיכוב, אז אם היינו מונעים השבר היה יותר גדול מבחינתי.
מוצאת ממש נחמה ולב אוהב ומקשיב בפורום, כמה טוב שנפגשנו

בעזרת ה' יהיה לכם ילדים בזמן הכי נכון לשניכם,

וה' ישלח לכם את הכוחות והמוכנות הנפשית, לשניכם.

זה בסדר שאתם לא באותו קצב. אחרי הכל אתם שני אנשים נפרדים, ולכל אחד המקום שהוא גדל בו ונמצא בו כעת, והדברים מבשילים בקצב שונה.

 

ועוד דבר- תינוק מגיע אחרי כמה חודשי הריון.. ככה שיש זמן להתרגל לרעיון.

 

בקיצור- אל תהיי כל כך עצובה,

תתנחמי

האמת שאני באמת נתלית על זה, שיש לו תשעה חודשים לעכל, להתכונן, ביחד כמובן.
ואת צודקת, באמת הקצב בין נשים וגברים הוא שונה. גם כשיצאנו לא היינו מסונכרנים בהחלטה לחתונה חחח (הוא רצה לפניי).
תודה על העידוד, המילים שלך עזרו לי ❤

מה להגיד, אבל עוד החבר'ה פה.
מתלבטת כצה לחשוף. אולי אכתוב מפורט בפרטי
אשתדל לכתוב לך מאוחר יותר.

עדיף באמת בפרטי פשוט...
תודה יקרה ❤

יכולה לעודד אותך שבתור זוג צעיר זכיתי לשמוע מבעלי שהוא לא חושב שהוא מתאים להיות אבא, ולא רואה את עצמו משחק עם הילדים ומשתעשע איתם, וזה בכלל לא מתאים לו. כמובן נבהלתי ונלחצתי. כבר הייתי בהריון והחלטתי פשוט לא לחשוב על זה ושבטח זה יבוא עם הזמן. הריון זה משהו מופשט יותר בשביל גברים והם לא באמת מעכלים את זה עד שרואים את התינוק, וגם אז יכול לקחת להם הרבה זמן להתחבר אליו. זה נהיה יותר קל כשהתינוק כבר מתחיל לתקשר והם רואים שזה לא סתם יצור מעצבן שרק בוכה וצריך לטפל בו כל הזמן, אפשר להצחיק אותו, הוא מחייך, יש תקשורת...
בקיצור בעלי כיום אבא מדהים, משחק עם הילדים, משתולל איתם, מקלח, מחתל, משכיב. כל מה שהוא אמר שהוא בחיים לא יעשה ולא מתאים לו בכלל 😁 בסופו של דבר יש הבדל גדול בין התאוריה למציאות, וכשזה ילד שלך הכל משתנה

ויחווה את הילדים ממקום של טוהר ומתיקות, שיתמסר ויתן להם למלא כת הלב באורה.
אמן אמן!

זה היה הפוך.
התחתנו כשהוא כבר מעל 35. נראה לי שבערך חצי שנה אחרי החתונה הוא כבר היה מוכן לזה, ואני ממש ממש לא.
היה לי קשה עם מחשבה על היריון ועל ילדים מאוד מאוד מאוד. גם תחושות פיזיות של דחיה כשחשבתי על זה.

ולאט לאט זה עבר. מה בדיוק קרה? אני לא יודעת.
אולי תחושת יציבות מסויימת וביטחון שלי בשנינו.

בכל מקרה, שנה וחצי אחרי החתונה הפסקנו למנוע, ואני צריכה ללדת כמה שבועות אחרי יום הנישואין השלישי שלנו.

גם אצלי היה ככה הפוך בהתחלה..

חשבתי על זה שזה הכי קשה בחירות לפני פסח כי כולנו שבורות מהניקיון אבל אם כל אחת תיכנע לעייפות אז יהיו הרבה פחות קולות חחחח
בהצלחה נשמה ואם את ממש לא יכולה אז הכל בסדר

ודוקא המאמץ מייקר את זה יותר

אפילו חזיה לא היה לי כוח לשים, אבל הלכתי

ואת לא מבינה כמה משמח אותי לראות שוב את המילה "מיואשת" שחור על גבי פורום..

להצלחת עם ישראל!

אני התעקשתי שנלך על הבוקר כי ידעתי שלא יהיה לי כוח אחרי היום המתיש הזה...

לאו דווקא הורמונים של הריון...
אבל אם ראית פס מקווה בשבילך שזה אכן הריון🙏
בכ''מ ממליצה לעשות בטא. הרבה יותר אמין

חיבוק, זה ממש קשוח
יכול להיות חוסר בויטמינים כמו בי 12, כדאי לבקש בדיקת דם

להעלות מינון

יכול להיות שירד לך מדי ואז חשוב מאוד לתסף.
בכל מקרה בהנקה כדאי להמשיך עם הפרנטל.
וכן, ללדת זה מעייף. וגם להניק...

תתחילי לקחת ותראי שאת חוזרת להיות בן אדם

כשהיה לי ברזל פחות מ9 באחד ההריונות, עד שנגשתי לעשות עירוי, לא היה לי מושג איך אני שורדת את המחר, כל יום היה נראה לי כמו קיר גבוה שאין סיכוי לעבור בשלום