פורום הריון ולידה (עמוד 2241)

וזה באמת עוזר שלא יישרף האוכל.

@אנונימית(:
@רויטל.

באמת לא כדאי להסחף בפורום תוך כדי בישולים

יכול לקחת כמה חודשים טובים למחזור להתאזן

מתחילה לחשוש וכרגע אין אפשרות לבדוק

הבעיה לכאורה היא חוסר איזון הורמונלי. נטילת גלולות היא פצצת הורמונים לגוף בצורה לא טבעית. מה שממש טבעי זה שהגוף מנסה לאזן את עצמו בחזרה וזה ממש הגיוני שלוקח לו זמן. חודשיים זה ממש לא המון זמן...

עד עכשיו היה מגיע, פשוט הפעם הפעם האחרונה שקיבלתי הייתה לפני חודשיים

ואי לא הבנתי כך... ומאז שהפסקת קיבלת כל חודש בחודשו?

היו איחורים של שבועיים-חודש אבל לא כמו עכשיו

איחורים של שבועיים-חודש זה קצת רחוק מוסת סדירה.
אז נשמע לי, לפי מה שאני למדתי במהלך חיי הלא מקצועיים, שאת היית בחוסר איזון מהגלולות ועכשיו יש משהו שאולי טיפה הגדיל את החוסר איזון.
אז או שזה הריון
או שיש גורם כמו שינוי בהרגלי השינה, שינוי בהרגלי התזונה, משהו מיוחד ששם אותך במתח/חרדה מעבר לסטנדרט...

רופאת נשים תוכל לעזור לך לדעת איפה את נמצאת מבחינה פיזית ומבחינת הורמונים בדם. אבל אם עברת/את עוברת שינוי בדפוס התנהלות/או מתח נפשי, זה רק את תדעי.

בקיצור, הייתי ממליצה בתור התחלה ללכת לבירור אצל רופאת נשים. היא תוכל לשים את האצבע יותר טוב מה מצבך הפיזיולוגי כרגע.

בשביל האיזון עצמו הייתי מתחילה להקפיד על שתיית מים מספקת, שינה בשעות טובות לאורך כל הלילה, לעשות נשימות שמורידות את הסטרס (נשימות בטניות, תגגלי או ביוטיוב), להפחית מתוקים כמה שניתן וכמובן פעילות גופנית! אפילו הליכה רגועה כל יומיים של חצי שעה / 40 דק תוך כדי פטפוט עם חברה בטלפון יעשה פלאים. לזרימת דם להורמונים לסטרס...

ואמליץ גם על דיקור שמאוד עוזר לאיזון הורמונלי.

ודבר אחרון, שהוא הכי חשוב בעיניי
תקבלי את הגוף שלך, עם כל "הבעיות" שלו. תקבלי אותו איך שהוא. אחכ תנסי להבין כמה שאת יכולה, מה הוא רוצה להגיד לך. מה חסר לו. מה מפריע לו. הגוף שלנו זקוק לאנרגיה טובה ולרוגע. נסי לראות את האי סדירות הזאת במחזור כהזדמנות ללמוד על הגוף שלך, להקשיב לו, ולתת לו מה שהוא צריך.

בהצלחה רבה!

ומיד גיליתי הריון

זה בדרך כלל סינטטי לגמרי, מחמם אבל יכול לעשות גירוי במגע ישיר, במיוחד לתינוקות קטנים.
פוטר צריך להסתכל כמה אחוזי כותנה יש בו, אני אישית מעדיפה שהבגדים שנוגעים בגוף יהיו מכותנה, ומעליהם שכבות חמות לפי הצורך

קודם כל על הגוף זה סינטטי ולא נעים
דבר שני עדיף שיטת הבצל להוריד שכבה עם צריך

שימי לב שבגד פלנל ישן הוא פחות פרוותי כזה כי התבלה בכביסות ולדעתי פחות מחמם

גרה במקום קפוא. אז שכבה של פלנל ומעלה אוברול פליז בדרכ סגרה את הפינה לימי החורף...

פליז ופוטר הם לא כותנה ויכולים להיות מעל הלבשה בגד גוף כותנה.
מה הגיל של התינוק.ת?
בעקרון הכלל אומר עד גיל חודש להלביש אותם שכבה יותר מאיתנו - וגם על זה הרופאה שלי אמרה שזה לא מדויק לארץ כי בכל מקרה אנחנו במזרח התיכון ולא באירופה ממנה הגיעה ההוראה, ששם המעלות צונחות הרבה מתחת למינוס וכשחם שם פחות חם מפה.
עור התינוק עדין ויכול להתגרות מכל החומרים הסינטטים האלו לכן חשוב שזה יהיה בגד נושם, כי החומרים הסינטטים גורמים להזעה מוגברת שמגרה את העור שלהם. ואם מלבישים תינוק חם מידי, זה מסוכן כי הוא לא יודע לווסת באותה מהירות את חום הגוף שלו ושנית הוא לא נינוח וסובל.
תהיי קשובה לתינוק.ת שלך, אצלי לדוגמא הבן שלי (7חודשים) ממש סובל מחום, אנחנו גרים בירושלים לפעמים חם לו יותר ממני (כשהוא לבוש כמוני) ויוצאת לו פריחה. אנחנו גם לא מדליקים חימום בלילה בכלל. הדרך הטובה ביותר לבדוק אם חם או קר לתינוק זה לפי העורף... אם הידיים קרות בכלל לא מחייב שקר להן.
יותר מידי שכבות לבוש פוגע בהתפתחות התנועתית שלהם , הם לא יכולים לזוז ולחוות בקלות.

אבל אם זה מדאיג אותך, הייתי מתקשרת למוקד אחיות להתייעץ.

עוד לא הרגשתי תנועות בכלל..

זה אמא שמחה. אמא שיודעת שמה שהיא מצליחה זה מה שהכי טוב לה ולילד שלה,
זה קשה ממש לשחרר, אבל זאת האמת, כשאת תהיי שלמה עם עצמך זה יזין אותו בביטחון ושמחה ורוגע
חיבוק!

שתפי, מה בדיוק קורה? הוא לא מצליח להתחבר נכון? מתחבר אבל לא יונק באופן אפקטיבי?

לא מבין מה אני רוצה ממנו

ניסית יועצת הנקה?

עם יועצת אבל היא לא עזרה לי. יש טעם לנסות שוב?

האם הוא אוכל יפה את בקבוקי חלב האם שאת נותנת?
לצערי אין לי המלצה על יועצת הנקה, אם את רוצה לנסות אולי תבקשי שיתנו לך המלצות, יש הרבה טעם בזה ויש גם טיפים איך לתת בקבוק בצורה 'תומכת הנקה'

ובנוסף לזכור, ולהיות רגועה לגמרי לגבי זה, שהמון תינוקות גדלו על תמ"ל ויצאו בריאים ויפים וחכמים ומוכשרים-אם ההנקה לא תצליח את יכולה בלב שלם לתת תמ"ל, הוא צעיר והוא יתרגל ( אושר בהתחלה למהול את התמ"ל בחלב אם אם נראה לך שהטעם מפריע לו, וכך יתרגל לאט לאט. או לשקול החלפת סוג תמ" ל)

חוץ מזה, אגב, שבועיים אחרי לידה זה זמן שגם יולדת מנוסה שההנקה הולכת לה טוב מותשת, זה זמן קשה ועמוס, זה משתפר...

או "מדריכת הנקה"?
( כמובן שיש גם יועצות אבל בד"כ בבית חולים אלה מדריכות הנקה עם פחות הכשרה מיועצת מוסמכת)

גם אם כן תמיד יש טעם לחפש מישהי מקצועית יותר. נדיר שאי אפשר לפתור בעיות בהנקה. זה כמובן קיים (מנסיון אישי וכואב) אבל בד"כ פשוט חסרה הדרכה או מיומנות נכונה.
יכול להיות גם לשון קשורה. רופאי משפחה לצערנו לא מומחים לזה ויועצת טובה תדע לאבחן

בכל מקרה- בלי להמעיט בערך הרב של ההנקה תזכרי שהאימהות שלך לא נמדדת בכמה חלב אם הוא יקבל. אני כן ממליצה לך לנסות להתייעץ ובעז"ה אחרי קצת קשיי הסתגלות ילך לך בקלות אבל אם לא - גם תינוקות עם מטרנה גדלים נהדר ואמא רגועה חשוב הרבה יותר

בהצלחה!
מזל טוב

זה עדיין גיל צעיר ועוד יכול להסתדר, מוקדם לוותר לדעתי.

הרבה מזל טוב ושפע כוחות.

מגיני פטמות. היה לי גם . פשוט שמתי והוא תפס בשניה. מה שכן מומלץ רק לזמן מוגבל שכן לי הוריד טיפה את תפוקת החלב. אז כשתראי שזה הסתדר תחזרי להנקה רגילה. לי ממש היה מוצא אחרון והציל לי את ההנקה.

בגיל שלושה שבועות עברתי לשאיבה בלעדית, למשך שלושה שבועות (בשבתות הבאתי מטרנה וזרקתי את השאוב לפח. אם הוא לא מסכים מטרנה יש מקום לשאלת רב על השארת השאיבות בשבילו).
אחרי שלושה שבועות, בשבת אחת, נמאס לי לשאוב ולזרוק (נחמץ לי הלב כל פעם) ואז ניסיתי לתת לה לינוק וזה פשוט קרה. ההפסקה הזאת עשתה טוב לשתינו, היא תפסה הרבה יותר טוב אחרי ההפסקה הזאת, לפני זה הייתה מתעסקת ופחות אוכלת, וגם מכאיבה בתפיסה שלה..


מסייגת שהיה לי כבר בעבר נסיון של שתי הנקות מוצלחות ב"ה, ויכול להיות שזה סייע באיזשהו אופן.

שלפי כל הדעות צריך לזרוק את החלב השאוב משבת.
יש דעה שאומרת שאם שואבים עם משאבה חשמלית ומתחברים לפני שהיא מתחילה לעבוד - מותר לשמור את החלב. אומרת בשביל כאלה שצריכות לשאוב...

לאמא/גודש וכד' צריך לזרוק...

וכמובן שבשבת עדיף כמו שאמרת משאבה חשמלית שמופעלת על שעון שבת מאשר משאבה ידנית

לפי מה שאני ביררתי, במשאבה ידנית צריך לשפוך גם אם זה בשביל התינוק, ויותר מזה - צריך לשים סבון כדי שזה לא יהיה ראוי / לשאוב לאיבוד לתוך כיור וכדו.

והתינוק חייב אז יש לכך היתר....

על תפוקה, ואז לא משנה איך השאיבה מתבצעת (לפחות אצלנו).
אם תינוק צריך זה סוגיה אחרת וגם את זה השתדלתי לכתוב. תודה

זה יכול להיות מאוד מאוד עוזר.
לי אישית יועצת הנקה עזרה המון! בעוד שאחרת בכלל לא עזרה...

חוץ מזה, יכול להיות שבהתחלה היה לו קשה, עכשיו כשהוא קצת גדל יש סכוי יותר טוב שהוא יתחזק והוא יצליח.. תפני ליועצת הנקה טובה, היא ממש מכולה לעזור לך! בהצלחה ומזל טוב🙂

רק שאבתי והן לקחו בקבוקים...

ב"ה הנקתי בכיף (ועדיין קצת מניקה ) והן כבר חגגו שנתיים....

 

ממליצה מאד מאד לקחת יועצת הנקה טובה

וגם לבדוק לשון קשורה

 

מזל טוב, הרבה הצלחה ומלא מלא נחת

וגם אימא מהממת ומסורה.

יש פה פורום שכן - פורום תאומים - בטח שם ידעו יותר להסביר לך ולהזדהות עם ההלם ועם כל התחושות...

 

שיהיה היריון תקין ובריא!!!

רישמי לי בבקשה

עד שבוע 14

ממליצה מאד מאד מאד לפנות לד"ר נדג'ארי האלוף!!!! מומחה גדול לUS בהדסה עין כרם

הוא מצא את המחיצה שלנו כשכולם כבר התייאשו....

ולקח אותנו כפרויקט אישי, ליווה אותנו כל ההריון (עשה הסדר עם הקופ"ח שלנו וזה היה לנו חינם)

ומוזמנת באהבה לפורום תאומים

פורום תאומים

תודה רבה רבה , כמה מרגיע לשמוע , אני בלחץ מהמחיצה ובכלל מהעניין של הריון בסיכון
אין לי עם מי להתייעץ ולא רוצה לספר לאף אחד כרגע

שזה גדול עלינו...

רצינו את התפילות שלהם

וגם הייתי צריכה עזרה טכנית בלהגיע לביקורות ולתפקד בבית....

אני הופניתי מייד למרפאת הריון בסיכון, בתחילה עשיתי מעקב פעמיים בשבוע במרפאה בשביל למצוא את המחיצה...

עד שהגעתי לנדג'ארי ואז הכל כבר היה נראה אחרת

מלבד המומחיות והמקצועיות שלו, הוא בעל אמונה עצום!!!!

כל ביקור אצלו היה שיעור באמונה ובביטחון ובנפלאות הבריאה

באמת ממליצה לך לפנות אליו וכמה שיותר מוקדם.

6777180

קידומת 02

יום חמישי, זה יום העבודה שלו, חצי יום הוא עובד כפרטי וחצי הסדר עם ביה"ח. 

תנסי להתקשר עוד היום

המשך הריון תקין ובריא

 

גם אנחנו היינו בהלם, אבלי אצלי לא זהים אז פחות סיכון

זה הריון בסיכון אבל אין מה לדאוג,תמצאי רופא טוב והכל יהיה בסדר בע"ה גם אם לא תהיה מחיצה

הם גם היו בשוק בהתחלה וזה היה הריון בסיכון
ונורא חשוב למצוא רופא טוב (לגיסתי היה רופא לא משהו שרק הפחיד אותם סתם) אבל ה גדול תלכי עם אמונה והכל יהיה בסדר והן כבר בנות 7 היום בריאןת ושלמות ויפייפיות!!
בע"ה הריון בריא תקין ומשעמם ביוחד ובידיים מלאות!! ❤❤❤

בבקשה 

 

פורום תאומים

הבטא לא היתה גבוהה מאוד? תסמינים?

איזה שוק זה!!!
בשעה טובה בהצלחה ובבריאות🤗

וגם כשעושים הטווח מאוד רחב... רק הא"ס מראה באמת ושמה זה נקודת ההלם הראשונית....
אפילו שאצחנו החזירו 2 עוברים, היינו בהלם בא"ס..

הריון ראשון בד"כ יוצאת רק לקראת חודש חמישי או אפילו שביעי..
הריונות חוזרים זה כבר מתחיל יותר מוקדם..

אני גם בשבוע הזה ואין אפילו התחלה..
יש בטן יפה ושמנמנה עוד מלפני ההריון אז אני נהנית ללטף אותה ולחשוב שזה של ההריון אבל בתכלס הרחם בשלב הזה עוד די למטה.. 😅

בטן קטנטנה שרק אני שמתי לב אליה אחרים לא יכלו לנחש שאני בהריון בכלל..
נראה לי שמי שיש לה בטן שטוחה יחסית לוקח יותר זמן עד שיוצאת הבטן בהריון ראשון (אני לא רזה במיוחד פשוט מבנה כזה של טוסיק רחב ובטן שטוחה)

אצלי בשבוע 12 לא רואים כלום. גם כשזה לא היה הריון ראשון. רק סביב שבוע 16-17 מתחילים קצת לראות משהו בקטנה.

לא רק הגיוני, ככה זה בדרך כלל

בגלל בידוד הבדיקה נדחתה... בתקווה שתתבצע בזמן.

גם שתייה- לי עזר מיץ אשכוליות או תפוזים 

כל עוד היה לי משהו בפה, היה לי פחות בחילה. אז הייתי אוכלת דברים קטנים- כמו בייגלה (כל כמה דקות ביגלה אחד) וכדומה.
בהצלחה!!

וגם בין עצירות לבחילות.

צריך לזכור שבעבר היה יותר טוב מעכשיו
אבל באמת הוא לא היה טוב

אמנם אין לי זומים על הראש (נמנעים מבחירה)
אבל יש לי מספיק מדברים אחרים.

די. קשה.

גם לנו אין זומים אלא מרחב קולי וגם אליו לא ממש מתחברת חוץ מלשמוע איפה אוחזים...
אבל הלמידה מרחוק זה סיוט חיי באמת.
למרות שאני בהחלט גאה בעצמי ביכולות ההוראה שגיליתי בעצמי חחח והכי חשוב הבן שלי יודע לקרוא שזה הישג עצום

הגדול שלי יודע שהכל עליו לא מעיז לערב אותי (שכחתי יום אחד להדליק לו את הנקודה חמה ופחד להגיד מילה)
על הבת אסרתי באופן מפורש לחשוב אפילו על למידה מרחוק.
אני מלמדת אותה בבית בשקט מה שחשוב לי שתדע ושלום...
עם משחקים והמחשות היא קולטת בשניה, לא יודעת מה חופרים להם בחוברות ובכיתה כ"כ הרבה.
(חוברת שלמה לחיבור וחיסור מ10 עד 20)

הכנתי לה תבנית והיא מכניסה לשם אסימונים
לימדתי אותה להשלים עשירייה וכאלה דברים
ותוך פעם אחת קלטה את החיבור ואז נתתי לה כמה ימים תרגילים עד שהצליחה בלי התבנית
ואז למדנו חיסור עם התבנית ואז כמה תרגילים בלי התבנית והיא עוקפת את הכיתה שלה בלפחות חודש וביי ביי.

הרבה הרבה פחות אנרגיה מלחבר לזום או לפתוח יוטיוב
ואז לא שומעים או שזה מפריע לאחרים ואמא לא הבנתי ונחזור אחורה וקדימה והמורה לא אישרה ומה המורה אומרת??? וואלה לא קלטה כלום מההקלטה... ומה שיעורי בית ואמא נשבר לי העיפרון האדום ואז תשכנעי אותה שגם ורוד זה גוון של אדום ואז בכי שלה ועצבים שלי.

חרפון מוח.

גם אני פליטת למידה מרחוק, גם אני כפרתי בזה.
אז שחררתי לחלוטין, באמת באמת, מבפנים.
כלומר - מצידי, אל תלמדו. בכלל! האמנתי בזה ככה, שידרתי להן (כיתה א' , ג') את זה. לא הסכמתי לקחת אחריות, לא קשור אלי, לא עוקבת מי התחברה/לא התחברה/עשתה שיעורים/לא עשתה/למדה/לא למדה. פשוט ל א מ ע נ י ן א ו ת י !!!!!
וראו פלא! הבת של כיתה א', האחרונה שלימודים מעניינים אותה, מתחברת באדיקות כל יום ללמידה, יושבת, מכינה שיעורים, לומדת. כמובן שאם יש לה שאלה - היא באה אלי לשאול ואני עוזרת בשמחה.
הבת בכיתה ג' ממש לא מתחברת כל יום, אבל זה עול שלה לגמרי. היא משחקת עם האחים ואומרת לעצמה: וואי, יש לי להשלים עוד 4 ימים...טוב היום אעשה יומיים ומחר עוד יומיים... שוב, לא תמיד עושה - אבל העול עליה.
"ואנצל אני לבדי בעת ההיא"

ובעזרת ה׳ נגאל והוא יהיה טוב יותר!

לא יודעת למה נזכרתי בזה
אבל שמעתי פעם מיילדת נותנת טיפ. אישה הגיעה אליה עם כאבים חזקים ולידה ארוכה והאישה בוכהההה אין לי כח!!!
אמרה לה המיילדת במקום אין לי כח, בואי ננסה לומר ה' תן לי כח!!!
וכמה דקות אחכ היא ילדה
כמו במה שתיארת.. הכי טבעי היה לה להגיד את הדברים הרגילים והשגרתיים, וכשהיא יצאה מהמקום הזה וביקשה גאולה היא הגיעה
אני וההקשרים שלי 😅
שנזכה!!!

אבל תזכרי שבסוף זה מצליח והכללללללל מתגמד ( אני הייתי כועסת שאומרם לי שיתגמד כי אמרתי שסבל כזה לא שוכחים חעולם/ אבל אולי לא שוכחים אבל מתרחקים וזה מתגמד והופך להתרגשות)
אוהבת אותך ומאמינה שבקרוב זה יקרה!
ממליצה לבדוק את עניין הכימיים

מתפללת בשבילך להריון תקין שלם ובריא שיסתיים בידיים מלאות

 

חיבוק גדול יקירה

מאחלת לך בקרוב ממש זש"ק, בבריאות, בשמחה, בשלוות הרוח ובאהבה.

 

מאחלת לך יקירתי שההמתנה הארוכה הזו תבלם ממש עכשיו. ותזכי בקרוב ממש ב-2 פסים יפים שאחרי 9 חודשים מהם יגיע תינוקי.

וכל 2 פסים בעז"ה יבילו לילד בריא בעז"ה.

 

נשמע שממש עברתם תהליך!
אני ככ מבינה את ההמתנה . רק רוצה לשלוח לך מליון חיבוקים!

מאחלת לך שתתבשרי במהרה להיריון קל ותקין שסיומו בידיים מלאןת ואושר עצום.
הנפש שלך תזכה לאןשר שלא ידעה מימיה.
בסוף זה יקרה והתקופה של הסבל תשאר כזיכרון ותו לא.
תמיד תזכרי בסופו של דבר- שלכל אחד יש את החבילה שלו שבורא עולם מנתב. שיגיע הזמן הנכון לכם כזוג, כמשפחה, לך ולגןף שלך זה יקרה!
תמשיכי להאמין ולנסות, זה יקרה אהובה.
הלוואי שבקרוב מאוד.
❤️

מאחלת לך שהתהליך שאתם עוברים כיחידים וכזוג במסע הזה רק יצמיח אתכם, ככל אחד לחוד ועוד יותר את הביחד שלכם.. ❤️❤️❤️ ובע"ה בשורות טובות בבריאות ןבשמחה בקרוב!!

שולחת לך חיבוק ענק יובליי ❤❤
מבינה לליבך כל כך אהובה
הלוואי ויכלתי להוריד ממך קצת מהכאב
אף אחד לא מכין אותנו לכאב הזה של לרצות להיות אמא כל כך כי באמת אי אפשר
אבל ה' רואה הכל והכאב והמכשולים רק יחזקו את הזוגיות ויעשו אותנו הורים טובים יותר בע"ה 🙏🙏
מתפללת שתקבלי את הישועה שלך בקרוב
וכל כך מחכה לשמוע ממך בשורות טובות 🙏🙏🙏

איך הצלחת לבטא את התהליך שאת עוברת מכל הבחינות שלו, ועל המורכבויות שהוא מביא איתו. את נשמעת ממש מודעת לעצמך ורגישה לכל החלקים שבך, ולאלה שבבעלך.
את ממש מיוחדת. עושה רושם של אשה איכותית מאד. בטוחה שהמסע הזה מצמיח אותך עוד, ובוודאי שבסוף יביא לך גם פירות מתוקים..

הלוואי שתזכו בקרוב לזרע בר קיימא בקלות !!

בס״ד

שומעים מכל מילה איך המסע שלכם אל ההורות
והמסע להעמקת וצמיחת הקשר בינך לבין אישך
שזורים זה בזה...

אתם נשמעים זוג מתוק ומהמם ממש!!!
כל-כך הרבה איכויות,
כל-כך הרבה כבוד לדרך ולצרכים של השני,
כל-כל הרבה תקשורת ושותפות...

כאב לי לקרוא על שלושת ההריונות הכימיים שהיו. חיבוק גדול-גדול.

וזה פשוט מדהים איך בתוך כל ההתמודדות את עדיין רואה את הטוב ואת הברכה, ואיך את בוחרת להיות עם הפנים קדימה, וכמה רכוּת, קבלה ואומץ יש בהתמודדות שלך עם המציאות.

בע״ה ובלי נדר אזכיר אותך בתפילותיי יקרה.
אמן שתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב מאד!!! 💗

את מהממת. השיתטף עצמו מקאה על התרוממות מהמצב ויכולת להסתכל בזום אאוט. מדהים.
בע"ה זה יקרה
וממליצה לפנות לרופא פוריות שמומחה להפלות. כימי זה נחשב הפלה בוודאי אם זה קורה 3 פעמים...

עד כמה שידוע לי 3 הריונות שנפסקים כדאי לגשת לרופאת נשים
ולבקש בירור קרישיות ובכלל.

שיהיו לכם בשורות טובות מהרה🌷

אחת אחת!!
אז ב"ה אנחנו באמת מודעים לעצמנו ואחד לשני, מדברים על זה הרבה. רוב הזמן אני בסדר, חוץ מרגעים בשגרה שמפגישים אותי עם ההתמודדות ואז אני קצת שוקעת...
בעז"ה מתחילים טיפול אצל רופאת נשים ורופא פוריות.
אמן אמן על האיחולים הנפלאים!! מאחלת לכן שכל מה שאיחלתן לנו יתגשם במהרה גם אצל מי שמחכה.
תודה על החיבוקים והמילים החמות, זה בדיוק מה שהלב היה צריך ❤❤

לא יודעת למה.. אולי כי זה נותן כוח לשמוע שאתם לא לבד. שיש הרבה זוגות שמתמודדים..

 

אז גם אני כמוך. כלה צעירה. מתחתנת הכל רגיל.
מי חושב בכלל הריון ומה זה אומר. ברור שנכנס. זה הטבע.
בעלי אומר לי בעז"ה לא נצטרך לכתוב את הקביעות( כדי לחשב עונות)
 כי כבר תכנסי להריון וזהו. זה היה לנו ברור.
 

עובר חודש וכואב לי שאנחנו ביחד. כואב זה אומר בכי והתקפלויות. לא מסוגלת שנמשיך.
משתדלת מאוד. וכואב.
מתייעצים עם רופאת נשים והיא אומרת זה שטויות בהתחלה לכולם כואב. לוקח זמן להתרגל. הכל בסדר.
העיקר- לא להילחץ.

אוקי, אז כואב.
ככל שהזמן עובר יותר ויותר כואב.
עוד חודש ועוד טבילה (כמובן עם הקושי העצום של להיות אסורים ולהרגיש אהובה)

וכאב לי מ א ו ד ביום של טבילה שהיינו ביחד. מאוד. 
כמה ימים אחרי הטבילה קמים בבוקר
רואים כל הסדין דם. הרבה דם.
טוב, אז אסורים. וואלה מוזר.
מתקשרים לאמא היא אומרת לכו לרופאה לבדוק.
מתקשרים לרב בעניין הלכתי והוא אומר- אולי היא בהריון? ואנחנו- לא , מה פתאום?! השניה היה מחזור.
הולכים לרופאה היא מפנה לאולטרסאונד עושים- הכל תקין. אין כלום.
אבל הרופאה ממליצה לעשות מידי פעם בדיקות הריון ומביאה הפניה.
לא מתאפקת עושה באותו יום בבית---
ואיזה פלא!! 2 פסים חזקים!!!

אני בשוק! מקשרת לבעלי בוכה! הוא בהלם חוזר מאושר!

ככה אנחנו בשמחה שבוע עד שמגיעה התוצאות של הבטא
היא לא תקינה. 

לא עולה יפה.
ובמקביל, הכאבים כבר איומים אני לא מסוגלת ללכת.
מגיעים למיון- הרופאה בודקת אותי- מכאיבה מאוד מאוד.
ואני כלה טריה רק עכשיו מתחילה לעכל את הגוף שלי, את השינוי, פשוט לא מסוגלת.
עשיתי באותו יום 6 אולטרסאונד וגינלי ובאחרון הרופאה צועקת עלי שאין לי כלום ואני סתם..
בכל מקרה, אומרים לבוא יום אחרי לבדיקות חוזרות, מגיעים ומגלים הריון מחוץ לרחם. שק גדול. ודימום מהחצוצרה לאגן.

מחליטים לתת זריקה להפלת ההריון- ככה בלי להסביר כלום ופשוט נותנים.
הולכים הבייתה שבורים, בוכים. אני זוכרת שאני שוכבת על המיטה וזועקת. כ"כ התחברתי כבר לרעיון של הריון.
מעכשיו אנחנו צריכים להגיע 3 פעמים בשבוע לבדיקות דם ואולטרסאונד לראות שהבטא ירדה.
ומזכירה שבמקביל אנחנו אסורים כבר חודש+.. 
דוקרים אותי המון. הידים שלי כחולות. כבר אין מקום לעוד דקירות אז מכניסים לאותה דקרה מפעם קודמת. 

(היו ימים של 5 בדיקות דם)

היה עוד המשך רב.. הלכנו שוב למיון מכאבים והמליצו על עוד זריקה ועוד כאבים וכו'...
בסוף, היינו בבית חולים כחודשים+ ,כמה פעמים בשבוע..
ואז הבטא התאפסה!!

סופסוף אפשר להיכנס להריון!

אבל רגע צריך למנוע 3 חודשים..
ואז סופסוף אפשר לטבול אחרי תקופה ארוכה מאוד שאסורים.. וביום השביעי פתאום רואה כתם דם על התחתונים
מתפללת בלב דופק שזה לא יגדל ולא ירד עוד.
ב"ה מגיעים בהצלחה לטבילה.
ויומים אחרי כן כן שוב דם שפוסל.
נשברתי לרסיסים. הבטחתי לעצמי שאני אעשה את הבדיקות והשבע נקים פעם הבאה בשמחה אבל לא חשבתי שיגיע כ"כ מהר
אני זוכרת שנכנסתי לשרותים ואמרתי לה' "קשה לי מאוד מאוד מאוד. אבל אני עושה את זה בשמחה כי זה הציווי שלך ובוודאי זה הטוב כי טבע הטוב להיטיב ומבקש ממך שבזכות זה ניפקד".

אם זוכרת- אנחנו צריכים למנוע עכשיו עוד חודש וחצי( עבר חודש וחצי מהזריקה)
אז אני לתומי חשבתי, אולי זה יפצה אותי קצת על כל האסור הזה.. ויהיה לנו הרבה זמן ביחד.

פעם אחת בעלי אמר לי" את יודעת היינו 3/4 זמן אסורים ורבע זמן מותרים מאז החתונה.."
אבל, לא. הכדורים עשו לי דימומים וכתמים ובסוף נאסרתי.
עברנו את הזמן הזה בציפיה גדולה ותפילות עצומות לילדים 
(ואני לא מסוגלת לחשוב על איזה משפטים אמר לי בעלי ועל הדמעות)

ואז- ישר שסיימתי את המניעה. נקלטתי!!!

 

זה היה כ"כ מרגש!!!

ושמרנו על זה הכי בסוד שאפשר..

אבל גם זה לא החזיק הרבה..
בשבוע 7+ הייתה הפלה..
ואיתה גם אני נפלתי. אמונית. נפשית.
הייתי בדיכאו במיטה שבוע, לא מסוגלת לאכול רק רוצה לבכות.
ובעלי היה כ"כ מסכן. לא ידע איך ומה לעשות כדי לעזור.

וגם את זה עברנו ב"ה.
ויש עוד המון המון מה להגיד ולספר וכמובן שיש הרבה דברים שקשורים..

ואיפה אנחנו היום?

מחכים חודש אחרי חודש ומתאכזבים מחדש.
אבל הי- אנחנו מותרים איזה שבועיים פלוס בחודש וזה גם לא ברור!

ובנוסף, שמחים שעוד רגע יש שנה והורפאים יסכימו לקבל אותנו לבדיקות.
אבל גם- אוהבים יותר, מעריכים יותר, מתפללים יותר, חזקים יותר ומאמינים יותר.
מרגישים שאנחנו נשואים שנים.. ויודעים כמה ילד זה דבר מיוחד וקדוש ובטוחים שנדע להעריך.

אם הגעת עד לפה..
מצרפת קטע שלי עוזר המון-
 

"תכלית התפילה- לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ואמת

לעומת תכליתה של התפילה, והשגת המבוקש שבאה על ידה, לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ושלמות ולהוציא שלמותה אל הפועל, דרכי הציורים האלה רבים ורחבים, ומסתעפים לפרטים רבים שאין להם קץ, וצור העולמים לפניו נגלו כל תעלומות, איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר לכל נפש פרטית שתשלם בו, שלפי צורך השתלמות זו מקביל בסידור חכמתו העליונה, מצב החסרון המזדמן המצריך את התפילה. ולפעמים תתאחר התקבלות התפילה, כפי מה שלא הספיק אותו הציור הרוחני הדרוש, להשתלם כראוי בכל עמקו בנפש ובכל גווניו, עד שיהיה נשנה ונכפל כמה פעמים. על כן האדם שלא נענה, עליו לחזור ולהתפלל, ולא לאמור נואש, חלילה, כי הקצור קצרה ידו יתברך מפדות, אלא שבחכמתו העליונה הוא חושב מחשבות ליתן לאדם אחרית ותקווה, ושכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחיות ושלמות חשובה.
והנה כך היא המידה באדם, כשהוא עושה פעולות ואינו בא בהן למטרתו מתחלש לבבו, אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו, אלא שלפי רוממות המטרה צריך הוא ריבוי פעולות, לבבו מתאמץ להוסיף בעבודתו. על כן אמר 'קווה אל ה', והתקווה היא בעצמה מידת שלמות, ויסוד התקווה הוא מעלת השלמות הראויה להימשך מכשרון הפעולות הקודמות לה, ולפי ערך היסוד הזה של הנהגת תכלית פעולת התפילה, תדע נאמנה כי בכל ציור של תקווה לה', נתקרבת יותר אל המטרה, אלא שלא הגיעתך עדיין, לפי שלא השלמת עדיין, על כן 'חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה' ".   

אורות התפילה

 

קודם כל את מהממת ורואים מצורת הדיבור שלך פה שאת כל כך כל כך חזקה! גם נפשית וגם האמונה שלך
זה כל כך לא פשוט לעבור את מה שעברת
זה מנחם לראות את הדברים הטובים שבכאב הזה
את ההתחזקות והחיבור המטורף שנוצר בין בני הזוג גם אם יש כאב ואכזבה מהתהליך שבכלל לא ציפנו שנצטרך לעבור
חיבוק ענק ומקווה שתזכי בקרוב לשמחה גדולה שבסופה יחכה לך תינוק או תניקת קטנים וחמודים והכי חשוב בריאים ושלמים
❤

ממש עכשיו התלבטתי אם למחוק הכל..
ועזרת להחליט.
תודה יקרה!!:-*

וזה כל כך מחזק את הלב לקרוא את זה
אני בטוחה שאני לא היחידה
❤

גדול.
תודה על השיתוף ועל האומץ לחשוף.
זאת נשמעת מציאות ממש קשה אמונית ונפשית. ליבי איתך!!ואפילו בדברים שכתבת נשמע שבסוף, ז"א עכשיו, את בוגרת יותר, מנוסה יותר, מרגישים את ההתגדלות הרוחנית, האישית והזוגית שלך מתוך המילים. מדהים! את מדהימה!
אני מאחלת לכם לזכות לדבר שלו אתם מייחלים, במהירות, בקלות, מתוך הערכה ותחושת ביטחון גדולה. שתמשיכו להתגדל ביחד ולשמוח בטוב שיגיע אליכם.
הפסקה של הרב קוק מדהימה ומחדשת כל כך. היא גרמה לי להסתכל על זה אחרת. המטרה שלנו היא דבר כל כך גדול וקדוש שצריך להתפלל בהתאם, ובמקום להיחלש, צריך להתחזק. וואו, זה כל כך מדוייק לשלב שבו אני נמצאת כרגע. תודה גם על זה.
בהקשר הזה, נזכרתי במשהו שקראתי שהרב זילברשטיין כתב בהקשר של קדושת ההריון וילדים בכללי: "... והייתה האם דומה לארון קודש שספר תורה מונח בו, שאוצרת בקרבה תינוק אשר נר אלוקים על ראשו ולומד כל התורה כולה".

שבעז"ה נזכה כולנו. והתהליך שנעבור יהיה קצר.
נשיקות וחיבוקים ❤❤

@בודדה את מהממת וחזקה! חיבוק גדול ואמן שתזכי בקרוב!!

מה עברתם בזמן כל כך קצר!
מאחלת לכם ישועה מהרה ממש

מצטרפת לכל החיבוקים שנתנו לך כאן,
מתפללת ומקווה בשבילך שזה יקרה בקרוב.
בכל שרשור שאת מעלה אני אומרת "אולי עכשיו?"
מקווה ומתפללת.

אל תתייאשי, אני בטוחה שהקב"ה שומר עלייך..
אבל כן תתפרקי, תרשי לעצמך כשאת צריכה❤
חיבוק גדול גדול..

לקצר את הדימום בשלב כזה מוקדם

קחי את הזמן בנחת!!!!!!!!!

כ"כ זוכרת את הרצון לטבול כבר, להיות שוב מותרים.
אבל גם במהלך הבדיקות, עלולים להופיע הרבה כתמים שיכולים לאסור וסתם לגרום לייאוש ותיסכול.

וגם כשמותרים, המקום עדיין מאוד רגיש, וזה קשה עוד יותר. גם אם הבעל מאוד רגיש ותומך, לפעמים קשה יותר המרחק הפיזי כשמותרים מאשר כשאסורים.

תני לגוף את הזמן שהוא צריך להתרפא. תתמקדי בדברים הטובים שיש סביבך עכשיו!

ובכל זאת, טיפ קטן שיכול לעזור לך וגם יחזק את מה שאני אמרתי- תנוחי הרבה!!!
אצלי אני ראיתי שכל פעם שהתאמצתי מידי, הדימום היה חזק והרבה יותר🤫

האחת: לנוח. לשכב ככל האפשר לעמוד ללכת וכל זה כמה שפחות.
השניה: לשתות כפית של קינמון בתוך תה או מיץ פעם ביום

יש שם מלא מלא סוגים וסגנונות

מכנסיים לגברים עם התאמות גובה ורוחב במחירים סבירים
ודברים נחמדים

תמדדו לו גובה והיקפים רלונטיים

אפשר לקנות slim fit וזה אמור לפתור את הבעיה של רזים.
זה לא ישב עליו צמוד מאוד אלא בינוני.

אני לא יודעת לגבי חנות אינטרנטית אבל רוב החנויות שמוכרות בגדי יוקרה וחליפות (בגיר וכו) אכן פתוחים. פשוט צריך להתקשר למספר שרשום על דלת החנות והם ידריכו אתכם איך להיכנס מאחור.

בהצלחה

(מתי את אמורה ללדת?) אם את מחפשת נעליים נוחות ממליצה על נעלי מורן
יקראבל כמו כפפה נח ממש!

@מצפה להריון בעה 

העיקר להיות קצת בבית ולישון יותר

רוצה כבר לצאתתתתת

א"א בישוב שלנו אפילו לרדת לגינה, כי יש פה הדבקה מטורפת...

אז בעצם הבידוד נמשך ונמשך ונמשך

ואיי קשה ממש!
תצאו לסיבוב בלילה🤪

הזיפט שאני נמצאת בו כל השבוע חא יודעת למה אבל ההכנות לשבת ושבת עושות לי טוב.
חוץ מזה שמחר יש לי תור לרופאת הריון בסיכון שתגיד מה צריך הפעם תתפללו שבלי זריקות ורק מעקבים🙏🙏🙏
וחוץ מזה לא יודעת מה איתכן אבל אצלי כל יום צריך לבשל ולא ממש שואלים אותי אם בא לי חחח החברה פה טורפים סירים ואנחנו בסכה משפחה לא ענקית 4 ילדים מתחת גיל 10 הריונית 1 שלא אוכלת כמעט כלום ואבא שמגיע רק בערב חחח

הרבה מעבר לכוחותי...

במיוחד שרק לפני רגע הייתה שבת

בהצלחה רבה מחר אצל הרופאה

נתפלל

אני לא באמת ישנה יותר, רק מבשלת ומבשלת וסובלת מהריחות... משעמם בשבת בסגר...

אפילו שנתיים. לא בטוחה ששנה הבאה זה מאחורנו

לא צריך שום מגבון, הכי טוב זה מים וסבון...
ובעלך יכול לקחת את הכרטיס שלך ולשים במקומך.

הכי טוב - אחרי מקלחת טובה בבוקר וניקוי של האזור לעשות את הבדיקה.

הגיוני ממש..
לי ראו אותה רק בסוף חודש שביעי..
הריון שני כבר ראו מוקדם יותר...

אבל ככל שהתקדמו ההריונות, והייתה תוספת של בטן טבעית - ראו מהר יותר....

סביב 13 בהריון ראשון
הלך והקדים עם ההריונות (באחרון כבר ב10 ראו)

כי תמיד יש לי בטן מכובדת גם ללא הריונות

בראשון חודש חמישי בקושי שמו לב
ועכשיו כבר בחודש שלישי

לא הריון ראשון..

העובר פיצפון ממש

גם מה היה גודלה לפני חחחח,
אני לא שמנה אך תמיד הייתה לי כרסונת ואני גם בשבוע 18 והיא כבר ממש בחוץ

הזוי אבל כבר חברה שלי בחודש שני ראתה ובשלישי כבר בקושי יכלתי להסתיר
רביעי כבר ממש בלט
אבל דווקא זה ביאס אותי!
הלוואי עלי בשבוע 18 עם בטן פיצית!!

סביבות שבוע 20 הבטן הייתה בחוץ אבל קטנה.
בשביעי שאלו אותי בעדינות אם אפשר להגיד בשעה טובה

עכשיו (הריון שני) אני ב21 ונראית כמו פילה ממוצעת
הבטן יצאה מתחילת ההריון, נסוגה קצת בסביבות שבועות 14-16 וחזרה החוצה בגדול..

במה זה תלוי?
בעיקר בהריון ראשון..
הגיוני לי שבהריונות הבאים הבטן תצא מוקדם יותר..
השאלה על הריון ראשון..

בדרך כלל בהריון הראשון השרירים בבטן חזקים יותר ולכן הבטן יוצאת החוצה מאוחר יותר.
ובהריונות חוזרים- השרירים נחלשים והבטן יוצאת החוצה מהר יותר...

כלומר,
אם לאחת יצאה הבטן רק בחודש שישי, ואחת כבר בשלישי - ששתיהן בהריון ראשון - במה זה תלוי?
מקווה שתצליחו להבין אותי, לא הצלחתי לנסח טוב

אם בהריון ראשון חדי עין שמו לב בשבוע 18 שאני בהריון

אחרי 4 לידות אני אישית עליתי כמה קילו כל הריון וזה מתבטא גם בבטן
וגם שרירי הבטן חלשים יותר

גם אני שם...

ברוך ה' שלא קרה לה כלום ❤

ברוך השם שלא קרה כלום.
שזה רק ברכוש.