אתם מדברים על זה? מה דעתו בעניין?
אומר לך את האמת, גם לנו פעם היו המון ויכוחים ומריבות על זה. עד כדי כך שהרגשתי שממש כל פעם שהוא מדבר עם אמא שלו הוא מוצא דברים להתעצבן עליהם בבית. עברנו תהליך והיום אנחנו במקום אחר לגמרי, היום גם הוא מרגיש צורך לשים גבולות זה רק קשה לו. לפעמים הוא אפילו מבקש שאני אכתוב בשמו כי הוא לא מצליח...
אובייקטיבית, פעם בשבוע זה ממש המון. לדעתי לפחות. אולי הזמן גם לחשוב כמה קרוב רוצים לגור אליהם, כי זה נגזר אחד מהשני.
זה באמת באמת סיטואציה לא קלה שלוקחת המון כוחות
התאומים הקטנטנים אוטוטו בני 4 חודשים ב"ה.
מצד אחד, ממש קשה לי להישאר בבית כי אני הטיפוס שצריך לעבוד, לצאת ולהתאוורר ולראות אנשים, מצד שני ראיינתי מטפלות ואני ממש חוששת כי הם כאלו מתוקים וקטנטנים וחסרי ישע ועם כל מה ששומעים היום זה נורא מלחיץ, בפרט תאומים שאפשר לאבד עשתונות מרב לחץ ועומס. אומרים לי להתקין מצלמות אבל באמת אפשר לשבת ולצפות בכל כך הרבה חומר?
מצאתי מישהי שתגיע היום ליום ניסיון וכמובן אהיה איתה יחד.
איך אני אמורה להתרשם ממנה? מה אני אמורה לבקש ממנה? איך לגרום לה להעריך את האוצרות הקטנים?
ואיך לשחרר? מלא פעמים כשהם מחייכים אלי כשאני מלבישה או מאכילה אני אומרת לעצמי שאולי אשאר איתם אבל אין מצב, אני קורסת מעייפות ועומס וחייבת זמן לעצמי.
צריך מלא סיעתא דשמיא.
גם לי הכי חשןב המלצות ממקור ראשון, ככה הגעתי למטפלת שמטפלת בקטן שלי. היא מטפלת רק בו, ובכלל לא תכננתי לקחת מטפלת פרטית (מטפלת אצלה בבית) אבל קבלתי כאלה המלצות חמות עליה מחברה שהחלטתי ללכת על זה. גם הגן שרשמתי אותו אליו לשנה הבאה הוא גן שהומלץ לי עליו בחום ע"י כמה חברות מהעבודה שהילדים שלהם היו בו.
אם אין לך אף מטפלת או מעון שממליצים עליו מאוד אז לפחות לראות איך היא מתנהלת עם התינוקות, בטבעיות, בחום, ברוגע. איך היא מדברת אליהם, שהיא לא לחוצה. וכמובן לבקש ממנה המלצות ולדבר עם הממליצים ולתחקר אותם.
או שהיו עוד דברים? איך היא היתה איתם חוץ מזה? בסופו של דבר תחושת הבטן שלך חשובה, אם לא הרגיש לך נכון, אז זה לא זה כנראה.
תינוק אחרי בריתאו מיי גאד
חשבתי שאחרי הלידה יש פחות דברים שמכניסים להיסטריה ופחדים... מרגשששכל היתר חולףפשיטאואחריהם הריון עם בחילות נוראיות.
הספיגה של הברזל נפגעת כשהוא בא יחד עם מוצרי חלב - אבל גם ספיגה פחות טובה זה עדיף על לא בכלל. פרנטל בכל מקרה לקחת, הוא מכיל המון דברים שלא מושפעים ממוצרי חלב וחבל לוותר עליהם
קטני ומתוקלא עושים אחת גם לפני שתית הסוכר?
(הריון קודם שלחו אותי ישר לבדיקה של ה-100 לכן לא עשיתי 50 ושם זכור לי שעושים בדיקה גם לפני השתיה...)
nipt החברה הכי מומלצת היא גנומיטי אומנם עולה יקר אבל הם הכי מדוייקים ועשיתי על זה ברור רציני הרבה בהצלחה
אשמח לעזרה 🙏מתפללת שיצליח:)כל גמילה בפני עצמה היא התמודדות שגורמת לילד לתסכול ולצורך להסתגל מחדש. בזמן גמילה עדיף להתמקד כל פעם בהסתגלות מחודשת מסוג אחד, ששאר הדברים יישארו כמו שהיא רגילה ואוהבת.
דבר ראשון שולחת לך חיבוק גדול גדול. מזדהה איתך לחלוטין! תחילת הריון זו תקופה לא פשוטה בכלל
אני בחודשיים וחצי הראשונים לא תפקדתי בכלל, גררתי את עצמי לעבודה ובכל יום מאז שחזרתי לא זזתי, ובתחילת חודש שלישי נכנסתי לשמירת הריון שצריכה להיות עד ללידה ככה שאני לא עושה כמעט כלום בבית ובעלי עושה הכל (סדר, ניקיון, כביסות, אוכל.. אין עדיין ילדים שצריך לטפל בהם)
מה שמעודד אותי זה שאני מזכירה לעצמי שאני לא 'סתם נחה ולא עושה כלום'- אני מגדלת חיים שלמים בתוכי, וזה דבר ששואב כח. אני נחה עכשיו בשביל לשמור על עצמי ובשביל לשמור על התינוקי שגדל לי בבטן. אני שומרת על התינוקי בשבילי ובשביל בעלי. ולגדל ילד, גם בבטן, זה דבר שדורש המון המון כח.
ועוד משהו- בדרך כלל הקושי העיקרי עובר באמצע- סוף חודש שלישי ואז אפשר לקום ולתפקד (לפחות חלקית) ולעשות יותר בבית. ככה שהרבה פעמים מעודד לזכור שהקושי הוא קושי זמני שבעזרת ה' יעבור בקרוב.
בעלך נשמע איש מקסים, שמבין שאת לא יכולה עכשיו לעשות יותר מידי, ונותן לך לנוח כמו שצריך.
אני חושבת שכדאי לך לדבר איתו ולהסביר לו על הקושי שלך- על הבחילות, החולשה והעייפות וגם שקשה לך לא לעשות כלום ושהכל נופל עליו. עצם השיתוף יעשה לך טוב, והוא גם יבין את מה שאת עוברת טוב יותר. וגם, תקשיבי לו ותביני מה הקושי שלו וגם אם לא תוכלי לעזור לו בפועל- זה שאת מבינה אותו ולא רואה בו כמובן מאליו יעשה לו טוב.
כל הכבוד לך שאת רוצה לפרגן לבעלך ולתת לו. הגברים מחכים להערכה מצד האישה ובאמת חשוב לעשות את זה!
אפשר להראות לו אהבה ולפרגן לו בכל מיני דרכים. בטוחה שחלק מהם את עושה.
-להחמיא על כל דבר שהוא עושה, אפילו דבר קטן. להשתדל לפרט את מה שהוא עשה. לא רק 'תודה שסידרת את הסלון' אלא 'תודה שסידרת את הסלון, הרמת את כל המשחקים של הילדים לחדר ופינית את השולחן'. ותמיד להוסיף ולאמר לו כמה את אוהבת אותו וכמה זכית בו.
-לכתוב פתקים חמודים, אפילו קטנים כמו 'תודה רבה על הכל, אוהבת אותך' ולהשאיר לו עם או בלי שוקולד על הכרית/ בתוך התיק של העבודה או בכל מקום אחר.
-לתת לו חיבוק ולהגיד לו שאת אוהבת אותו (אולי הכי פשוט ומובן מאליו אבל עושה טוב).
-לנסות לחשוב על חפץ שהוא אוהב ורוצה ולקנות לו אותו בהפתעה ולצרף מכתב מרגש (כמובן תלוי בתקציב- אם יש).
כמובן- אלו רק רעיונות ותעשי מה שמתאים לך
אולי כתבתי מגילה
אבל אלו הדברים שאני משתדלת לעשות ואלו הדברים שעזרו לי
ומוסיפה, אם יש לך חברה טובה שכבר סיפרת לה על ההריון- את יכולה לשתף אותה בקושי, וגם כאן בפורום תמיד שמחים לעודד ולחזק.
אם את צריכה עוד משהו את יכולה גם באישי בשמחה.
חיבוק❤
. , אולי קשור למבנה פנימי ואולי המקצועיות של הרופא אבל אצלי לא כאב כמעט כלוםתרגישי טוב
