פורום הריון ולידה (עמוד 2306)

הבעיה היא שאני 9 ימים אחרי זריקת אוביטרל אני צריכה לעשות בדיקת דם בעוד 3 ימים יש סיכוי שזה הריון???? אני מזה במתח!! אתמול בבקר גם כן עשיתי ויצא קו ממש בהיר שבקושי רואים והיום בערב שוב והקו התחזק מעט

ילדה בת 10 בוגרת ומדהימה, גמולה לחלוטין מגיל שנתיים וחצי כולל לילה. בחודש האחרון אני מריחה ריח חריף של שתן במזרן, במכנסיים. לא קרה שום דבר טראומתי לילדה והיא בטוב ממש, יכול להיות דבר כזה פתאום הרטבה לילית בגיל הזה? יש למישהי ניסיון כלשהו?

למה אסור סושי בהריון בגלל הדג החי או האצות?

אם אוכלים סושי עם סלומון מבושל?

הוא הרגע אומר לי:
אולי נשאיר את השמיכות פוך קצת בחוץ שיתאווררו?
😆🙃

@אין לי הסבר

(טוב הוא לא באמת קורא פה, כן? )

אני מרגישה שיש לי כמות מאוד גדולה של חלב, וממש נוזל לי כשהיא יונקת, ומעבר לזה, גם הרפידות ממש ספוגות כל הזמן. אני רוצה לשאוב קצת כדי להקל.
מישהי יודעת כמה פעמים וכמה זמן או כמות כל פעם אני צריכה לשאוב?

ואם כבר. עד שאחליט אם אני ממשיכה להניק או לא, איך אני מפסיקה את ההנקה בלי שיווצר לי גודש? עם או בלי השאיבה

היי כולן
אני שנה וחודש אחרי לידה הנקתי הנקה מלאה 9 חודשים ואז הורדתי ממש את ההנקות... עכשיו אני מניקה אולי פעמיים -בלילה ועל הבוקר...

לקחתי סרזט למניעה והפסקתי בערך לפני חודשיים שלוש. והמחזור לא מופיע...
זה תקין? אני צריכה ללכת לבדוק? יש לי היסטוריה של מחזור לא סדיר...

תאמת לא אכפת לי שהוא לא מגיע- החיים תותים ואני גם לא לחוצה על הריון נוסף כרגע. השאלה היא אם זה מצביע על איזושהי בעיה...

מה אומרות?

לא בהריון. היה את הניתוח של הילד והייתי בלחץ, אבל זהו אנחנו אחרי והוא ב"ה סבבה. כן יש לי כאב שיניים, אשמח אם יש למישהי המלצה לרופאת שיניים נחמדה מאוד למבוגרים במכבי.

מישהי מכירה את זה?
האם זה מסוכן? איך מטפלים?

אני ממש מבוהלת

יש לי כמובן מרשם אבל קניתי את החבילה כבר 3 פעמים!! עכשיו שבוע 30 והבחילות עוד לא עברו לצערי
אם משהי מוסרת אשמח לאסוף. מאזור המרכז/ ירושלים

אבל כן קוראת המוןןן (יותר ממה שהייתי רוצה חחח)

אבל שמתן לב ש

@מקווה לטוב מאוד

@תותית ואגסית

ו @אם כל חי

נעלמו ממש מזמן???

הייתי חייבת לכתוב...

היום אחר הצהרים, הגדולה (בת 3 +) ממש עזרה לי, כשהייתי עסוקה עם הקטן.
בערב, כשהקטן הלך לישון סוף סוף, רציתי כמה דקות שקט, ואז לקלח את הגדולה ולהשכיב אותה.
כבר הייתי עייפה, ולא היה לי כח לכלום.
הגדולה נמרחה, כרגיל. לא רצתה ללכת לאמבטיה. רצתה לסדר את הסלון, אבל לא באמת עשתה את זה. אחרי שהיא כבר התקלחתי לא רצתה לצאת.
ולי ממש לא היה סבלנות אליה.
בסוף ממש צעקתי עליה, וכשהשכבתי אותה לישון, בדיוק הקטן התעורר והייתי צריכה לגשת אליו. אז לא יכולתי לשבת לידה.
וככה היא הלכה לישון לבד.
ואני נשארתי עם הרגשה רעה.

בכללי-הרבה פעמים קורה שיש לחץ של זמן, או שאין לי כח לשטויות שלה. ואז אני כועסת עליה.

זהו, פרקתי

היי שוב!

 

התלבטתי אם כדאי לי דולה ללידה... בגלל שזה הריון ראשון ותכננתי על לידה טבעית, אני פוחדת מהלידה עצמה ומכל הסיפורים שאני שומעת על צוות מזעזע, חוסר יחס, כל מיני פרוצדורות רפואיות שאפשר היה להימנע מהן וכו'. כל זה עושה לי קצת חרדה, ואני פוחדת ליפול על משהו כזה. (כמובן שיש גם המון סיפורים טובים! פשוט מה לעשות שהסיפורים עם החוויות הלא טובות נחקקות יותר בזיכרון..) אז חשבתי שאם אני אקבע דולה מראש אז היא תוכל לעזור לי להתמודד עם זה בלהזכיר לצוות מה אני רוצה ולדבר איתו וכו'..

 

ואז דיברתי עם אמא שלי קצת והיא אמרה לי "למה את צריכה בכלל דולה? אני אבוא איתך ואדאג לכל הדברים האלה".

ויש לציין שהאמת שהופתעתי שהיא רוצה לבוא ללידה כי לא ציפיתי ממנה.. היא גם גרה רחוק יחסית (בסביבות השעה וחצי, אבל מניחה שזה לא קריטי). אני פשוט פוחדת שהיא תהיה היסטרית מידי ולפעמים היא יכולה להתרגש יותר מידי ולקחת ללב (אתן יודעות איך זה חח).. או מרוב דאגה לדוגמא היא יכולה לריב עם הצוות וזה עלול לעשות יותר נזק מתועלת במצב כזה.

 

מצד אחר לדולה יש בטח יותר ידע רפואי והיא תוכל לעזור כנראה יותר באמצעות הידע הזה אבל מצד שני אמא זאת אמא ומי אמר שאני ארגיש בנוח בחברת אישה זרה במצב כזה?

מה אתן אומרות?

 

מציינת שבעלי בטוח יבוא איתי זה לא שאלה בכלל, ועקב הקורונה הבנתי שמותר עד 2 מלווים קבועים (שזה בעל ועוד מישהו. הבנתי שלפעמים גם רק את הבעל בקושי מכניסים).

לבעלי לא אכפת, הוא אומר שמה שאני מחליטה, למרות שבטח היה שמח לוותר על המחיר של הדולה 

יכול להיות שבסוף אבחר להיות רק איתו וזהו 

 

אז יורשת העצר בת 4 ימים (נולדה בערב שבת)
1.
עברנו את משבר תחילת ההנקה ואת הגודש והיא תופסת יפה ואוכלת.
אבל עוד לא שקלתי אותה.
עד שאני אשקול, אמרו לי שכל עוד היא ממלא טיטולים אז זה סימן טוב.
היא נותנת שתן כמה פעמים ביום אבל צואה היא משמיעה תרועה בקול גדול ואז כשאני מחליפה לה אני מגלה שזה בעיקר הרבה רוח וצלצולים, ז.א. יש ממש מעט אבל לפחות 3 פעמים ביום,
תקין? (זכור לי שאצל הגדול היה נמרח לו כל הגב... פה בקושי צריך מגבונים)
אה... והוא כבר שינה צבע משחור לצהוב (שזה אני יודעת סימן טוב שהיא אוכלת ועברה ניקוי של מערכת העיכול מהמי שפיר)

2.
הפיכת יום ולילה.
ב3 הלילות האחרונים (שזה בעצם כמעט כל חייה) מ12 בלילה עד 4 לפנות בוקר היא לא מפסיקה לצווח ולא מוכנה להתנתק ממני ליותר מרבע שעה. והחל מארבע וכל הבוקר ובצהריים היא ישננ ממש טוב עם הפסקות אוכל כל שעתיים וחצי עד שלוש וחצי שעות.
איך הופכים לה את היום ללילה ואת הלילה ליום?

יש לי תאומות עוד מעט בנות 10.
אחת יחסית מפותחת מאוד לגילה, השניה פחות... ( גם בשכל )
התלבטתי הרבה מתי להתחיל לדבר איתן על מחזור וכו..
אתמול בערב, התאומה המפותחת יותר, קוראת לי לשירותים ומראה לי שיש לה דם בתחתונים, ואומרת ש- וואי תיראי, יש לי אולי פצע וכו..
קודם כל הייתי בשוק ובהלם. לא האמנתי שזה יבוא ככ מהר.. ואחכ הרגעתי אותה ואחרי שיצאה מהשרותים ישבתי איתה בחדר ודיברתי איתה וסיפרתי לה וכו קניתי לה גם ספר שמסביר וכו, וגם גוזיות.
היא מאוד בוגרת ומבינה, קיבלה את זה מאוד יפה
בנתיים התאומה, כל שניה באה אלי לחדר, אמא תדברי גם איתי. מה את אומרת ל** תגידי לי גם עכשיו..
לא השאירה לי הרבה ברירות, ישבתי איתה גם ודיברתי וסיפרתי.
אממה, היא קטנה בגוף וגם בשכל. היא לא באמת הבינה משו ממה שדיברתי איתה. היום כל היום היא פשןט הוציאה אותי מדעתי.
שאלות מהירח.. היא פשוט עדיין לא ברמה הזאת
מה אני עושה איתה???
פרקתי.
סליחה על האורך והאנונימיות...

בס״ד

חושבת עלייך ❤️

@*דיאנה*

(לא הצלחתי לתייג 😕....)

זה ממש מוזר לי
סיימתי ליטול גלולות לפני 8 חודשים ועד עכשיו המחזורים לא היו הכי סדירים אבל עכשיו הוא מאחר לי באעזה חודש וחצי שזה הכי הרבה שאיחר לי. ממש הזוי!!!!!! ומעצבן.. חשבתי שזה כבר אמור להסתדר ולהיות נורמלי

האמת שהוא בעל טוב,
הוא עוזר,
הוא נותן לי זמן שקט ומטפל בילדים,
הוא מקשיב ומייעץ,
הוא לא מחסיר ממני כלום כל מה שרוצה לקנות,
עובד בעבודה טובה,
בעל מידות ממש טובות,
אבא מושלם,
שותף פעיל להכל בבית.

אבל למה?
למה שאנחנו נכנסים למיטה אפילו לילה טוב אין בנינו?
למה אנחנו ישנים גב לגב?
למה אין חום ואהבה?
למה חודשים אנחנו יכולים לא להיות ביחד ורק לי זה יפריע?
למה אני מרגישה ריקה ועצובה?

כי חסר לי בעל.
והתמודדות היום יומית עם הילדים לא מקשה, והבית,והעבודה
רק זה.
שהכל סביב השגרה ,הבית.
ואין בנינו כלום.
כלום.
כלום.
וככה הלב שלי
ריק.


לא יודעת מה רוצה ממכן,אבל הייתי חייבת לפרוק .