פורום הריון ולידה (עמוד 2305)

אחותי קנתה אחד ענק מחזיק לה שניםםםםםםםםםם

רק מרעננת את המילוי מדי פעם. איכות נהדרת.

זה להיות בפורום🤭
אין סיכוי להירדם😅

עוזר לי לראות סדרה בפלאפון..
ואם זה ב23 קבוע אז את יכולה להתקלח וללבוש פיגמה כבר לפני, ולבקש מבעלך שיעיר אותך לעבור למיטה... ללכת לישון ב23 זה דיי סבבה

תעשי הכל עד 11
תתקלחי וכו' ואז אם את נרדמת לא נורא..

זה ככה בימים האחרונים, אבל אי אפשר להגיד שקבוע. (לפני זה הוא היה קם בסביבות 1).
ולא תמיד אני מוכנה לישון ב 23:00. אבל אולי כדאי לנסות להתארגן על זה בימים שמסתדר.
אני יכולה לנסות להיות בפלאפון ולא להירדם, אבל הרבה פעמים אני עייפה מידיי.
לבקש מבעלי שיעיר אותי אי אפשר, כי הוא הולך לישון. אולי אני יכולה לשים שעון מעורר, בתקווה שהקטן לא יתעורר ממנו.

בימים האחרונים הוא מתעורר המון בתחילת הלילה. וכל פעם צריך להרדים אותו מחדש. לפעמים זה הולך מהר ולפעמים ממש לא.
כאילו הוא לא יכול לישון לבד, והוא צריך כל הזמן שמישהו יהיה איתו.
לפעמים הוא נרדם כשהוא נותן לי יד, ולא מוכן לשחרר אותי.
זה לוקח לי את כל הערב. ואז בשלב מסוים אני פשוט נרדמת איתו.
זה הגיע למצב שכמה ימים ברצף ישנתי בלי מקלחת ובלי להחליף בגדים.
אם אני מביאה את הטלפון אלי, אז זה שומר שאני לא ארדם, אבל גם מפריע לו לישון. היום הייתי איתו יותר משעתיים כשכל הזמן הוא מתעורר ונרדם. עד שעזבתי את הטלפון, תוך כמה דקות שנינו נרדמנו.
בהמשך הלילה הוא ישן בסדר, כנראה כי אני ישנה לידו.

איך גורמים לו לישון ברצף, בלי שיתעורר כל רגע וירצה שיהיו לידו?

ככה גם הוא וגם אני לא ישנים טוב.

קשה ממש.
יש מישהי בשם ginisha שיש לה הרצאות על שינה והדרכות איך לסגל להם הרגלים טובים. אולי שווה לכם להרשם לאחת מהן.

יכול להיות גם לפעמים ככה ולפעמים ככה.

מחזוריות היא לאו דווקא של 28 יום.

ואם את עדיין מניקה, זה יכול גם לשבש את זה.

קיבלת רק פעם אחת
הפעמים הראשונות לא תמיד סדירות גם אם אח"כ כן

יש טווח ימים וזה לגמרי תקין

לא 34...
אם קבוע יש לך כל 35 אז זה בסדר

אחרי לידה ראשונה ולידה שנייה, הגוף חזר לעצמו מבחינת זמני המחזור.. עכשיו אני אחרי לידה שלישית, הגיוני שזה ככה?

מה אתך יקרה???

אבא היה חולה קשה מהקורונה עכשיו הכל מאחוריו,שוב תודה לך.

וב"ה איזה נסים עם אבא שלך!

אבל שתדעי לך כמעט לכולם זה קורה, כמובן לכל אחד זה שונה מהשני, אבל כולם מקנאים,

ודווקא קראתי פעם שזה קורה זה מראה שהילד בריא בגופו ונפשו, כי היה לא אכפת לו והיה 

אפאתי אז בטח יש לו בעיה, ולכן יקירה רק תחזקי אותה ותשחקי יותר איתה, ועם הזמן הכל

יסתדר, לדעתי זה לא משהו חריג. בהצלחה רבה רבה לך אמן.

הקנאה לא מדאיגה אותי כמו הבכי בלילה בשקט
זה מה שמלחיץ אותי, זה תקין? היא ממש משתפת אותי בהכל היא ממש רגישה

ככה זה שיש שני ילדים, אני מאוד סבלתי עד שבאה הקטנה כל הבית נרגע ממש ככה כל הבית נרגע.

לכן נראה לי שזה בסדר, בקשר לבכי במיטה תנסי בלילות הקרובים להעביר לה נושא עד שתירדם,

ובעזרת השם הכל יסתדר אין ספק.

הוא בשקט במיטה שאף אחד לא שומע
זה מה שמצער ומלחיץ אותי

תספרי לה סיפור תצחיקי אותה, ככה עד שתירדם.

היא בוכה כשאני לא לידה בכי שקט
אם היתה בוכה בכי קולני לידי לא הייתי דואגת
כואב לי עליה שהיא מופנמת

הייתי עושה מה שהציעה רויטל בימים הקרובים ללכת להשכיב אותה וזה גם זמן איכות ובמקביל מתייעצת עם פסיכולוג

בקשה נפשית, תמצאו לכן מנחת הורים קבועה ומוסמכת שאתן מחזיקות ממנה ותתייעצו כל כל דבר, אין לכם מושג כמה שלווה נפשית וסדר בראש זה עושה כשמתחיעצים מידי פעם, ולא צריך לחכות כשהמצב יהיה כאותי. שווה שווה שווה, מניסיון!

שווה ייעוץ עם מומחית/מומחה
אצלינו למשל אפשר לשאול את הפסיכולוג או היועצת של הגן כל שאלה וממש עוזר ונותן מענה

היא מקבלת גם בבית ספר סוג שלל טיפול רגשי
אבל עדין, לא רואה שיפור במופנמות

יש הרבה ילדים מופנמים.
התרבות היום לאנאוהבת את זה. אוהבת החצנה.
אבל לא לכולם זה מתאים.
נשמע שהבת שלך רגישה מאוד, רגישות חיובית.
והיא גם יודעת לבטא את רגשותיה!
היא אמרה לך שהתרגשה ממה שכתבת לה. איזו אבחנה יפה!
היא נשמעת כל כך בוגרת, חכמה, ו... רגישה!
זה לא רע.
זה קסום.
תמשיגי להיות רגישה אליה, בזכותך היא פיתחה יכולות מדהימות!
ואל תצפי ממנה להיות מה שהיא לא.
היא לא מוחצנת. היא מופנמת.
זה האופי שלה.
וכל השאר נשמע לי ממש בסדר

והיא מופנמת, לפעמים זה קשה לי לררות את הפערים בינהן, הפחד שלי שבגיל ההתבגרות היא גם תהיה מופנמת ולא תשתף אותי בדברים

אם היא משתפת אותך עכשיו- אין סיבה שזה לא יקרה בהמשך.
נשמע שאת באמת רגישה כלפיה, ומכילה, ושמה לב.
היא מזהה את זה, והיא מרגישה בטוחה איתך.
ככה נשמע לי.
(ויחד עם זה אני מסכימה גם לדבריה של @הריון שישי לא שזה חריג, אלא שאם את מרגישה לא בטוחה- הגיוני ללכת לייעוץ. שם י יתייחסו להרבה יותר פרטים)

ואין על זה שליטה.
יש אנשים שאוהבים לשתף ולספר ויש כאלה שלא.

אני הייתי כזאת ואני מאד רגישה. וחווה הכל בעוצמות
ויש לי בת כזאת שהמנעד הרגשי שלה מאד מאד רחב
ולא חייבים לצעוק את זה החוצה.

מה שכן, אם פתק ממך כל כך עשה לה טוב
אז תקחי מחברת ואפילו יפה במיוחד שתבחרו יחד.
ותעשו לכם מחברת התכתבויות שאתן משאירות מתחת לכרית כל פעם.
הייתי כותבת שם חוץ מ' אני אוהבת אותך' על שלל צורותיו
כל מיני אנקדוטות שאת חווה ביום. ואיך את מרגישה עם זה. לא משהו כבד, בקטנה כמו ראיתי הלכתי ואיך הרגשתי
זה ממש מפתח ריגשי

אצלינו זה הפך את הקשר לקסום וסודי כזה וזה נתן לה המון

גם אם מתחיל, לא לאסור את עצמך!!! אפילו שזה נראה ממש אוסר.
וממליצה מאוד להתייעץ עם מכון פועה במקרה הצורך.

והלוואי ממש שלא יהיה לך שום דימום ושום תופעות לוואי🙏 חוץ מהמניעה כמובן🤣

בהצלחה!!

אז אי אפשר לנשום לרווחה.. טוב לפחות לא נאסור את עצמנו.. תודה

בחגים התלהבתי והכנתי מלא, וזהו. לא יכולה להריח את זה, לא יכולה לראות את זה...🙄

חשבתי שצריך לטגן את זה..
נחמד!

זה מושלם ממש

בדרכ קוראים בריק.. לפעמים בריקה... אבל יש מלא מאכלים דומים של תוניסאים ומרוקאים ועשיתן לי חשק... 😋

מכניסים את העלה סיגר לשמן חם במחבת
שמים באמצע ביצה אפשר גם עם תפוח אדמה תבלינים פטרוזיליה וכו (הכי קל פשוט ביצה)
סוגרים וממשיכים לטגן, הופכים עד ששחום וזה יאמי

הביצה נהית מוכנה או שהיא די נוזלית?

פעם אחת השכנה שלי הכינה כזה והביצה הייתה ממש על גבול של שלוקה וזה די הגעיל אותי...

אני אוהבת שהחלמון נוזלי (החלבון מתבשל)
אבל ככל שאת מטגנת יותר היא גם מתבשלת יותר

אחותי למשל אוהבת לקשקש את הביצה לפני זה כי היא לא אוהבת עין

נגעלת מביצים🤢
אני עושה עם תפוחי אדמה (פירה) מלא בצל מטוגן, שום, פיטריות, ופללפל חריף..
מושלם!

בגדול, אני שמה על אש יחסית נמוכה כדי שהביצה תתבשל, אבל הטורטיה לא תישרף. לפעמים יוצא יותר מבושל לפעמים פחות, אבל טעים מאוד

כמו בצק עלים?

כשאני צריכה לוקחת מהן.. או לוקחת קפוא כבר משולשים/סיגרים. מעין עולם הבא, ומשמין בעולם הזה🤭

במילוי בשר ,שקדים..
אמלההההההההה... אני רוצה של סבתא😋😋

עלים... 🙈
נעשה לשבת אולי

יש מילויים קלים ויש מילויים שדורשים השקעה בקיצור כל מי שמכינה אם אפשר בקשה משלוחים לאיזורינו

בתנור זה לא נפתח.
אבל אפשר להכין דבק מקצת קמח ומים ואז זה לא נפתח גם בטיגון.

יותר דק אומנם אבל יותר בריא, ואם שוברים ביצה מעל עם גבנצ זה בכלל טעים טעים 😋

כ"כ הרבה וחבל

עכשיו היא כבר לא צריכה לפעמים אצל ילדים יש בעיות שמסתדרות עם הגיל גם לי היההככה אגב כילדה קטנה היו לי משקפים בגיל יסודי כבר הראיה שלי הסתדרה ועכשיו יש לי מספר ממש נמוך עם מעט צילינדר משתמשת בעיקר בנהיגה בלילה

למה לחשוב שזה מוזר? ב"ה שיש כלים לעזור

ותבדקי בהקדם.. זה גיל שעוד אפשר למנוע עין עצלה כמה שידוע לי. גם אם יסתדר בעתיד (בעז"ה 🙏) לא לבנות על זה וללכת לבדיקה אצל רופא עיניים

מה זה משנה אם זה מוזר?

לפחות בהתחלה.. אח''כ מתרגלים.
זה בסהכ בשבילו בסופו של דבר

אבל כן היו משקפיים יחסית צמודות.
ועם שרוך כמו של המבוגרים..

אגב לגיל 3.5 כבר מצאנו משקפיים ממש יפות (בניגוד להיצא שהיה ל2.5).
בהתחלה לקחתי את זה מאוד קשה אבל אחרי שניה זה עובר ורואים כמה היא מהממת גם עם משקפיים.

לק"י

די בתחילת ההריון, בשליש הראשון נראה לי. לא זוכרת מתי בדיוק.

אין עניין לסיכונים, זה רק ירגיע אותך

במחשבה שנייה, אם את אופטימית, זה הכי טוב.

נראה שאת תלכי רק כדאי להרגיע אותי (סתם..)

אבל אם את רגוע תחכי לראשון, אולי אני סתם לחוצה

אל תקחי סיכון על שבת, גם אי אפשר להתייעץ טלפונית תמיד עדיף להיכנס רגועים לשבת...
בע"ה הכל בסדר

או במוקד כלשהו?

תבדקי במרכז בריאות האישה באזורך.
אם אין רופא תורן יכניסו אותך כנראה בין התורים

תגידי שיש לך דימום בהריון ואיפה את יכולה להיבדק...

וגם את יודעת אם זה בסדר לחכות ליום ראשון?

לא אומרת שיש לך משהו קריטי להילחץ, לרוב הכל בסדר. אבל חשוב להיבדק...

איפה זה היה עד עכשיו?

גם לי היה ואמרו לי במיון שכנראה היה דימום שלא יצא ורק עכשיו יוצא..
אבל כן צריך לבדוק.
האמת שבשבוע שלך כבר לרוב לא נותנים תמיכה הורמונלית אבל בכל מקרה כדאי לבדוק ולראות מה המצב..
לפעמים מקבלים הנחיה לנוח

כי מי יודע איזה דורת יצאו מהנשמה הקדושה הזאת,

ובעזרת השם כשתלדי למדת מהנסיון מהעבר ובטח

לא תחזרי לעצבות שהייתה לך פעם, בינתיים תקראי

המון על מצוות השמחה,ואין ספק שהכל יהיה בסדר,

אל תדאגי ואל תלחצי רק תרווחי יקרה,שיהיה לך המון

המון מזל טוב אמן.

אני באמת רוצה להרגיש שלווה פנימית, שחרור כזה.
ולא פחד מהעתיד

למרות ניסיון העבר.
אני גם ב"ה יותר רגועה מבעבר.
בהריון האחרון יכול להיות שחוויתי דיכאון, לא טיפלתי בזה. אבל הייתי ממש כבויה, והיו באמת כמה ילדים קטנים יחד.
עכשיו אני יכולה לישון מתי שאני רוצה, לנוח

ואולי זה מה שמפחיד אותי. התלות שתהיה אח''כ, חוסר העצמאות שלי...

הרב מאיר שוורץ או הרב ליאור גלזר או הרב מיכאל לסרי,

רק תכתבי ביויוטיוב בהצלחה רבה יקרה.

אני אתן לך מבט שונה,

בעייני תהני מכל רגע,

תנסי לחשוב למה זה קורה לך העצבות, תמצאי לעצמך זמן שאת עושה משהו שעושה לך טוב,

ולא סתם, תקבעי לך יום, צאי עם חברות, תאספי לך חוויות טובות מהזמן של ההריון,

אני חושבת ובאמת מאמינה שאישה שכל  היום תקועה עם הילדים בבית יכולה בקלות ליפול לעצבות,

ולכן תדאגי לעצמך(כי ביננו אף אחד לא יעשה את זה בשבילך) אנחנו צריכות לשמור על עצמינו, לא לחכות לאף אחד!

ובעזה יהיו לך ולבעלך רק חוויות טובות ותרצו לחזור כל הזמן לתקופה הזו.

חיבוק מרחוק

גם אצל הרצופים עבדתי כל הזמן.
עדיין הייתה בדידות בגידול שלהם. תחושה כזו

אני מאוד רוצה להנות מההריון, אבל הרבה פעמים נכנסת למחשבות של מה יהיה.
כנראה אצלי שינויים משמעותיים לא באים בקלות.

אני למשל מקפידה לצאת להליכה בבוקר כמה פעמים בשבוע להתאוורר
כשאני עובדת אני באמת עסוקה. אבל בשעות המנוחה, בלילה, בשבת... יש לפעמים תחושת מועקה של פחד מהעתיד. מהשינוי שהתינוק יביא

כי התרגלתי לעצמאות. נכון שזה משהו שולי לעומת הבאת חיים לעולם. אבל נראה לי שיש לזה חלק משמעותי בפחדים מהעתיד

רק מעיד על חוכמה, זה לא פשוט לגדל ילדים, אפילו שיש לי רק אחת לפעמים קשה לי,

טוב שאת עושה משהו עם עצמך,

ויופי שאת יודעת מתי זה קורה המחשבות..תנסי לא להיות לבד, אולי לבקש מבעלך לעטוף אותך חודש חודשיים, בסוף זה יעבור

קשה יהיה כי באמת את רגילה למשהו אחר לשקט יותר לחופשיות יותר
אבל התינוק הזה דווקא בגלל שנלחמת ועבדת קשה להביא אותו יביא לך אושר ושמחה
ישאיר אותך צעירה יותר
למרות הקושי שיהיה בחוסר שינה בלטפל לבד
תנסי להנות מההריון להתפנק בבגדים יםים
ואחכ את כל הפינוק הזה תעבירי לביבי תתפנקו בדברים חמודים ויפים
והאושר ימלא אותך
ובעזרת ה' בעלך יהיה איתך
תשקיעי כרגע בעצמך
מקווה שהבנת מה שהתכוונתי לומר

באמת חולמת על כל הבגדים החדשים לתינוק, עגלה /. הכל הכל העברתי. אין לי בגד הריון אחד בבית ;)

חושבת גם שאני ממש בתחילת הריון, חוץ מחמותי ואמא שלי וחברה קרובה אף אחד לא יודע
גם לא רואה עדיין שינויים פיזיים אז אולי לא מרגישה בהריון.
נראה לי גם שכשאשתף את הסביבה "אכנס" לעניין שאני בהריון, להתרגשות של הסביבה

מי ששמע שאני בהריון כמעט התעלף ;) כולם התייאשו שנביא עוד ילד....

גם אצלי יש הפרש גדול בין הגדולות לקטנה
עד לא מזמן הייתי ממש צריכה לריב בשביל לקבל אותה לעצמי, ולהטיל ווטו שאני האמא פה
(חוץ מהלילה שהן לא שומעות)
את לא מבינה כמה קל יותר לגדל תינוק כשיש גדולים בבית. זה פשוט עולם אחר. ואחרי הרבה שנים בלי תינוק כולם מחכים לזה וזה חדש ומקסים ומתוק ורך וכולם רוצים להחזיק בקיצור, הסירי דאגה מליבך זה ממש עולם אחר

העלת חיוך על שפתיי

הילדים שלי לא יכילו את האושר כשישמעו. הם כל הזמן מתפללים לזה.
זה מה שאני אומרת גם לעצמי. שלא יהיה לי את הימים האלה בלי שירותים ומקלחת... כמו שהיה בגידול הצפוף.

צריכה לחזור על המשפטים האלה ולחזק את עצמי

גם לי ב"ה יש גדולים. וכן, אין כמעט את הימים בלי שרותים ומקלחת. יש ב"ה הרבה ידיים באזור.
כשקרה לי שהייתי רק עם קטנים בלי הגדולים, כי הגדולים לא היו בבית. נזכרתי איך זה שאי אפשר ללכת אפילו לשרותים.
הפחדים שלך מובנים, התרגלת לעצמאות. אבל גידול של תינוק כשיש גדולים הוא שונה, יש יותר עצמאות. כמטבן שאת האמא, והאחריות עלייך ואת קמה בלילה .
אצלי היה משהו אחר בגידול של הקטן , אולי כי שיערתי שהוא האחרון, נהנתי הרבה יותר, יש דברים שזורמים יותר כי את מנוסה, כמעט תמיד יש ידיים נוספות.

גם אצלי מניחה שלא יהיו עוד...
ההריון הזה הוא נס מכל כיוון שהוא.
לכן מפריע לי שבמקום להנות אני מתמקדת בחששות

יש לי 5 שנים בין הקטנה שלי לזה שלפניה. הגדול שלי היה בן 17 כשהיא נולדה. וזה ממש ממש חיים אחרים.אם היא לא רגועה- אח אחד לוקח אותה לטיול בחוץ, צריכה מקלחת-אח אחר מקלח. אפילו היה אחד שעזר לי להרדים אותה בתקופה שעשתה עם זה בעיות. לי נשאר לחבק ולנשק כל היום.
מזדהה עם הפחד מהשינוי, אבל אני חושבת כשזה קורה, מתרגלים מהר למציאות החדשה, והאושר גדול כל כך הרבה יותר מהקשיים.
הריון זה זמן מורכב- החולשה, ההורמונים, הפחדים. זה טבעי.גם לי היו נקודות שבירה, במיוחד בהתחלה כשלא הרגשתי טוב-בשביל מה הייתי צריכה את זה? צריך לקבל את עצמנו ברגעים האלה ולהבין שאלו רגשות טבעיים וזה יעבור.
מאחלת לך הרבה שלווה, רוגע ואושר גדול בעז"ה.

הרגעת אותי גם את...

שמחה שפתחתי פה את הנושא ואכנס לקרוא את התשובות שארגיש מועקה

באמת עם האחיינים הקטנים הילדים שלי עושים את זה מקלחים בכיף, מעסיקים
אז כתינוק פיצי לא יודעת כמה אשחרר... אבל לפחות בהמשך יש עוד ידיים שנהנות מזה

הקושי שלך מאוד מובן. השינוי שצפוי להיות בלידה הוא שינוי משמעותי. אחרי הרבה שנים בלי תינוק בבית, פתאום לחזור לשלב של לטפל בתינוק קטן, עם כל העומס שזה כולל, והחופש שקצת נלקח ממך, זה באמת שינוי שהגיוני שתפחדי ממנו (כמעט כמו לידה ראשונה, רק שהפעם את יודעת מה צפוי לך..).

אני חושבת שכל מה שהציעו פה הוא נכון מצד אחד, אבל מצד שני נשמע לי שאם תתמקדי רק בלהתאוורר ולשמח את עצמך, זה לא יעזור להתמודדות מול הרגשות שלך, אלא ידחיק אותם, ואני לא בטוחה אם זה יהיה לך נכון. כי רגש שמודחק, זה לא דבר טוב. בסוף הוא כן ישפיע.

לדעתי, תתני לעצמך זמן ומקום כן להתייחס לרגשות שעולים בך. זמן ממוקד, שלא מתפרס על כל היום. ואז בשאר הזמן תוכלי להשתמש בעצות השונות שכתבו פה כדי לחזק את עצמך, לשמח את עצמך, וכו'.
אבל שיהיה לך זמן שבו את מתייחסת ישירות לרגשות שעולים בך. אולי בטיפול מקצועי, ואולי משהו שתעשי עם עצמך לבד - בכתיבה, במחשבה, בהתבודדות, בתפילה, מה שמתאים לך...
ובזמן הזה מותר לך להרגיש כל מה שאת רוצה. ואפשר לברר יותר לעומק למה הרגשות האלו עולים בך. ואפשר לשאול את עצמך איך היית רוצה להרגיש ומה יעזור לך. ואפשר להתפלל לה' שיעזור לך שהפעם יהיה לך יותר קל, ושיעזור לך לחוות את ההריון בשמחה.


(ובכיוון אחר לגמרי - אמא שלי גידלה 9 ילדים, ותמיד אמרה שהשלב הכי קשה היה שכולם היו קטנים. ברגע שהגדולה היתה בת 7-8 אז כבר היה אפשר קצת להיעזר בה, ומהשלב הזה כבר נהיה יותר קל. אז אולי גם אצלך, עכשיו כשיש כבר ילדים גדולים בבית, השלב של אחרי הלידה יהיה פחות מאתגר ממה שאת זוכרת שהיה לך אז...)

הרבה בהצלחה, ושיהיה בשעה טובה ובהרבה שמחה!

באמת חשבתי לחזור לטיפול הפסיכולוגי
זה אופציה.רק שאני ככ עייפה פיזית שאחרי העבודה לא בא לי כלום
אבל אם ימשיך אלך
אני מנסה לחזק את עצמי מבפנים, לכן פתחתי את זה פה. לברר ביני לבין עצמי מה הקישי שלי ואיך אני עונה לעצמי עליו.
אני טיפוס שצריך שליטה ולכן חוסר וודאות לגבי העתיד מכניס אותי למתח.
בא להיות הטיפוס המשוחרר, השמח, שלא דואג ולא חושב כל הזמן על העתיד ומה יהיה..הרי בסוף אתמודד עם זה, וחושבת שס"ה אצליח להתמודד בלי להתמוטט.
באמת ילדים גדולים שיוכלו להחזיק רגע, להביא חיתול וכו

אבל משהו פנימי חוסם אותי מההנאה והשמחה המשחוררת...

נשמה
יואו, איזה מבאס זה!
ואת תותחית עלללללל
איזו נמרה את!!!!
לא לאכול בין הארוחות (ועוד בהנקה)
לא אכלת עוגות ושוקולד וגומי
יא וואלי 🙌

שמעתי שקשור לתפקוד של בלוטת התריס, אולי כדאי לבדוק. ןבהצלחה נשמה, יואו! את תותחית!

ואחרי תקופה הייתי מאוזנת.
אבל מכיתה י''א לא בדקתי אותה🙈 הייתי אתמול אצל הרופאה והיא הביאה לי הפניות לבדיקת דם ואולטרסאונד כדי לבדוק אם זה חזר..
את אומרת שזה יכול להשפיע?

ותודה על העידוד! זה נותן כוח להמשיך למרות שלא ראיתי תוצאות בשטח. נפשית זה עשה לי טוב לצאת ולהזיז את הגוף..

אבל אם זו לא הבעיה, אני ממש ממליצה ללכת לדיאטנית קלינית בקופה (את יכולה לבקש הפניה) והיא תוכל לעזור לך יותר מאיתנו.

מצד אחד מבואסת. מצד שני יש לזה הסבר סוף סוף..

הלוואי ותהיי מאוזנת ותצליחי לרדת במשקל

עשית כושר לבד עם עצמך או שנרשמת לחוג או משהו? ותדעי שגם אם לא ירדת בטוח עשית טוב לגוף שלך... ובע"ה מתפללת שתרדי בקרוב... אני גם באותו מצב אבל אין לי משמעת עצמית כמוך... מצדיעה לך!!

עשיתי הכל חוץ מהתרגילי בטן כי עוד לא הייתי אצל הפיזיוטרפיסטית רצפת אגן שתבדוק לי אם יש היפרדות בטנית. לא הצלחתי להבין מהסרטונים אם יש לי הפרדות..

תודה!

כושר יומי לנשים.
אחת האפשרויות הראשונות (זה תמונה אדומה כזאת של לפני ואחרי)
יש שם תמונות לא צנועות. הזהרתי את בעלי לפני. רוב התרגול הוא באנימציה. אבל התמונה הפותחת לא צנועה..

הרגשת קלילה יותר?
השינוי הרבה פעמים מורגש יותר בהיקפים. אם כבר לבדוק אז לבדוק היקפים.
את יכולה גם לצלם את עצמך..וככה לעקוב אחרי השינוי..

יכול להיות באמת שבהיקפים ירדתי. איך בודקים את זה? איפה מודדים?
אמדוד עכשיו כדי שיהיה לי להשוות להמשך..

בפנים אני מרגישה ממש שמנה. כל התמונות שלי אני נראית דובה😩 וזה אני לא מרגישה שהשתנה..

גם אצלי!
בודקים חזה, מותן ומותניים.

וחבל על התסכול
גם אם אצום יום וליל.
אני יורדת הכל בלי למצמץ כשאני מפסיקה להניק.
ניסיתי ככ הרבה ולא ירדתי גרם.
כשסיימתי להניק מיצמצתי פעמיים והשלתי מעליי יותר מ12 ק''ג

יאללה תפתחי שיטת כך- מצמצי- ותרדי- 12 קג בשני מצמוצים בלבד

אני נרשמת לתכנית כפולה (יעני ארבעה מצמוצים ל24 קילו)

💓

כי נכנסתי להריון תוך כדי הנקה כשהגדולה הייתה בת 11 חודשים....והמשכתי להניק עד חודש רביעי.. ומקווה שגם עכשיו זה מה שיקרה.
לא אפסיק הנקה בשביל זה..

גם אני לא הייתי מפסיקה הנקה בשביל זה
אז אין באמת איך לדעת כרגע
רק מעלה את האפשרות שלפעמים זה לא הולך כי יש עוד גורמים שיכולים להשפיע שלטו דווקא בשליטתנו ופשוט לא לקחת ללב...
אם הייתי יודעת אצלי מראש שזה ככה היה חוסך לי כאב לב, הייתי פשוט מחכה לשלב אחר בחיים

האם זה מסביר את ה 40 קילו עודפים שלי?

האם ביום שאפסיק להניק ולא אהיה בהריון אמצמץ (כמה שצריך..) והופ הם ירדו?

כמה עולה כל מצמוץ?

אבל יש למישהי שיטה בשבילי כשאני מניקה?? 😭
אני כבר עכשיו רואה איך אני מתנפחת כמו סופגניה של שמו

כאילו שיש כוח...

בת 30 את לא מרוכזת 🤔
כשאני מניקה לא עוזר לי כלוםםם

לא, אני בהחלט לא מרוכזת.
אבל אני מורידה לך ניקוד על בעיה בניסוח השאלה.
אם את אומרת שכלום לא עוזר לך בהנקה, איך את בדיוק מעזה לשאול אם יש שיטה שיכולה לעזור לך? הרי כלום לא עוזר.
סתירה מובנית בגוף השאלה!!
זהו, התקזזנו

חשבתי אולי מישהי יכולה לגהק עבורי בהנקה ואני אמצמץ בשבילה אחרי הנקה

מה שנקרא ''נחזור אלייך כשיהיה רלוונטי''

תקפידי על תזונה וספורט ברמה שגורמת לך הנאה והרגשה טובה ולא רק בגלל המשקל.
הגוף שלך עבר המון תפנקי אותו במה שטוב לו.
בע"ה הוא יחזיר לך כגמולך בבוא הזמן!

בד"כ לוקח זמן עד שהגוף מגיב לשינויים כאלו.
בהצלחה!!

(בא-לי-גם)

אבל מבאס שהגוף לא זז...

התוצאות גם יגיעו ,יש אולי סוג של מאכל שהוא דווקא מונע ממך לרדת,

 

אולי תעברי לחלבון מהצומח ,כמו אגוזים ושקדים לא קלויים,כמו שומשום

מלא טחון, כמו אפונה ירוקה טריה וכ,, שוב יקרה לא להתייאש ואת תרדי

בגדול ובבריאות.

ואפילו עליתי במשקל 😭😭
אוף אוף...
התחלתי טיפול לבלוטת התריס.. מה עוד אפשר לעשות? מבואסת בטירוף 😩😭😩

ושנה!!! לא הורדתי כלום, נשארתי על אותו משקל.

 

שאם את עושה כושר אז זה הגיוני שתעלי במשקל כי את מפתחת שריר

אבל זה כן מחטב את הגוף.. 

ומבאס.. כי מרגישה שמתאמצת אבל לא רואה את זה בפועל..
הלוואי שרק בגלל זה העליה ולא בגלל שומן ..

וביום הביוץ זה התגבר עד עכשיו...

שנקראים שיח אברהם לאיזון הורמונלי. בהצלחה

הרופא שלי אמר לי החל משבוע 12.

יש כל מיני סוגים. נראה לי ששל אלטמן הכי מומלץ בגלל שביחס למנה המומלצת מכל דבר הוא הכי קרוב (וגם מה שהוא מעבר, זה בדברים שגוף יודע לפנות). אני אנסה לחפש את הלינק הזה.

"מולטי ויטמין לנשים בהריון: באיזה פרנטאל לבחור? - תזונה טובה - טובה קראוזה" https://tzuna-tova.co.il/prenatal/

ממליצה לקרוא

בכל מקרה זה לא מזיק... יכול לעשות בחילה ולגרום להקיא בתקופה של הבחילות...

פרנטל תקחי בניפרד

שזה קטן, מאשר פרנטל שזה גדול.

הרופא שלי המליץ לי על פרנטאל על ההתחלה.

אישית ממליצה על של אלטמן היחיד שלא גרם לי להקיא

לקחתי בהתחלה רק חומצה פולית, והרופא נשים אמר בשבוע 14 בערך לעבור לפרנטל. לקחתי של אלטמן. עד סוף ההריון (נראה לי שאומרים להמשיך גם אח''כ. אני לא המשכתי)

לא מניסיון, אבל מבנות סביבי מהיכרות קרובה,
לא נעים
אבל סביל
סיוט זה בטח לא
ברוך השם שנתן את הבינה ופתרונות בימינו לבעיה כזאת
מכירה מישהי שאחרי 3 הפלות מאוחרות ילדה כבר 4 די צפופים בהריונות עם קלקסן

תודה רבה ממש על הפירוט והרצון להרגיע ממש מעריכה

אבל בעז"ה עכשיו כשמשערים מה הבעיה לפחות יש פתרון.
אין לי תשובה לשאלות שלך אבל אולי אפשר לדבר עם מכון פועה יש להם המון נסיון ואולי גם עיצות

עברתי ב"ה 4 הריונות עם קלקסן יומיומי, מתוכם הריון אחד של תאומים, ממש לא הריונות סיוט! לא מבינה למה רופאה אמרה לך כך. נכון שזה לא תענוג גדול אבל שווה לגמרי את אי הנוחות הרגעית. ב"ה שיש פתרון לבעיה ואפשר ללדת ילדים בריאים ושלמים.

תודה רבה ממש מעריכה זה בהחלט ממש חיזק אותי!! תודה רבה ממש מודה לך מקווה בעז"ה לשרוד את זה אני ממש חוששת ממחטים וזריקות

כמה סבל וצער כמה
הלוואי שתבוא לך ישועה בקרוב ושיהיה הריון תקין וקל ילד בריא אמא בריאה ורק שמחה ובריאות מעכשיו ועד עולם!!!!

גם אני עברתי לידה שקטה ולא אובחנתי עם קרישיות אבל לקחתי בכ"ז קלקסן בהמלצת רופא מסוים בהריונות הבאים (רוב הרופאים חשבו שאין צורך).
זה טיפה כואב אבל הרגשה מדהימה לדעת שאת עושה הכל בשביל להיות אמא ובשביל ללדת תינוקות בריאים.

תודה רבה על הפירוט,מקווה שהכל יהיה בסדר ובעז"ה אצליח להתמודד עם הכל בעז"ה רק ידים מלאות בבריאות ושמחה לכולנו!!

היי,

עברתי גם לידה שקטה בשבוע 32 ולאחר בירור קרישיות נמצאתי חיובית וגם מצאו אטמים בשילייה.

בהריון הנוכחי אני מטופלת בקלקסן ואספירין. בהתחלה הזריקה לא נעימה אבל לאט לאט מתרגלים ותתחילי להזריק במהירות מבלי להרגיש. הזריקה לא כואבת רק החומר קצת שורף וזה עובר מהר.

בעזרת השם בהיריון הבא שלך תעשי תחילה זריקות עם אחות דרך הקופה היא תדריך אותך להזריק נכון.

האספירין כדור קטנציק אין מה לחשוש.

 

 

 

וואי מחבקת אותך תודה ענקית על השיתוף הצלחת ממש להרגיע אותי ולתת לי כוחות!!!

לאחותי יש קרישיות יתר סבלה מהפלות חוזרות בעקבות כך,
אבל עברה 2 הריונות ולידות בעזרת זריקות יומיומיות של קלקסן
וכדורים.
אמנם זה לא נעים אבל אחרי הכל שוכחים את הכאב ומקבלים תינוק בריא בעזרת השם
תהיי חזקה! ♥️

זריקה קטנה פעם (פעמיים) ביום. וכדור קטן (הוא באמת פיצי.

לא צריך להיבהל

אבל זה כמה דקות מעצבנות כל יום.
אני לא יכולה לומר שזה השתפר לי, דווקא הרגשתי שיש לי פחות ופחות מקומות שאני יכולה לדקור בהם בלי שיכאב, אבל זה לא הופך את כל ההריון לסיוט.

שתהיננה לך בשורות טובות, ישועות ונחמות!

גם אני בהתחלה נבהלתי עמוקות מהרעיון של הקלקסן, לקח לי כמה ימים להתרגל, משם והלאה זה היה מתנה!
התחושה הזו שאני מגנה על הילד שלי מפני מה שקרה לאחיו (גם אחרי הפלה ולידה שקטה), שאני יכולה בידיים שלי לדאוג לו!
מאחלת לך הריון שמח כמו שהיה לי! בכלל רק חיים שמחים!

ושמח בידים מלאות בבריאות ושמחה וארגיש שהכל בסדר ולא אתפרק מהדרך הארוכה

לא עברתי, ב'"ה
אבל אני עובדת עם מלא נשים כאלה. זה נסבל לחלוטין. פשוט צריך הדרכה נכונה לגבי אופן ההזרקה.
ואני הייתי עוזבת את הרופאת משפחה הזאת. 

הרבה בריאות ובשורות טובות

יקרה ואהובה
איזה כאב וקושי. שולחת לך חיבוק גדול גדול
הרבה בריאות ואמן רק בשורות טובות! ❤️

גדול...
לגבי הקלקסן זה לא נעים אבל ממש לא נורא. הריון רגיל רק ענין הזריקה שנכנס לריטואל היום וכמו לכל גדבק מתרגלים.
אצלי זה פשוט גרם שכל זריקה או בדיקת דם שפעם הייתי מתעלפת בץהיום עוברת בלי מצמוץ...

אבל אחרי זה זה עובר, אם ממשיך תבדקי ברזל וB12

היא גורם משמעותי לעייפות

יש בדיקות שמעריכות את מצב העובר. יש רופאים, שאמנם לא ירצו לקחת שום סיכון בדרך כלל אבל לדעתי לפחות כדאי להקשיב להם.
42 זה כבר בהחלט הריון מתקדם מאד. יש כל מיני פרמטרים שצריך להתחשב בהם כמו מצב השליה וכו'. קיצר במקומך הייתי נבדקת ומתייעצת.
בהצלחה! קשה הסוף

ובאותו יום ילדתי

שולחת משהו באישי

כל כךךךך מבינה את התסכול שלך , במיוחד שכולם שואלים מה עוד לא ילדת כאלו זה אשמתך
אפשר לזרז ולהקל ע'י קפיצה על כדור פיזיו כדי להקל על התינוק להכנס לתעלה. (אפשר לקחת מיד שרה)
אמבטיות חמות והמון רוגע

ממליצה על דיקור סיני, יש כאלו שממש מומחים בהשראת לידה!
יש לי מספר של אחת אלופה (מנסיון!), אם את רוצה בפרטי..

הייתה לי הרגשה מההודעה הפותחת שאת לא שואלת כי את רוצה להוציא אותה

יקרה, תבחרי את המלחמות שלך. ילדה מצוננת זה לא כיף. אבל גם בעל שמרגיש שאין לו זכות להחליט מתי ולאיפה להוציא את הבת שלו- זה גם לא כיף.

תשמחי שהוא מעוניין להיות איתה ולהוציא אותה. אפשר להוציא אותה עם חרמונית עטופה היטב.

סתם שתדעי מבחינת מחלות ילדים שמורים מדי נוטים לחלות יותר..
יש דברים גרועים יותר, בסוף היא תתחשל.

אוף 
איך זה שאת ישר חושבת על איך הוא ירגיש וצודקת בזה 
ואני? אפילו לא עבר לי המחשבה הזו שהוא ירגיש שאין לו זכות וכאלה
מרגישה שיש נשים שקיבלו חכמה איך להתנהג עם הבעל ואני לא... אני באמת לא יודעת
אוף. אני מתוסכלת כולה רציתי טוב לילדה

אין לי כבר חשק לכלום 
הוא אמר לי עכשיו "שוב את מזלזלת , ביקשתי ממך לא לזרוק את העדשים מהמקפיא " וזרקתי... אוף אין לא יודעת

אם זה היה מקולקל תסבירי, אם שכחת שהוא ביקש תגידי סליחה, לא נורא, הכל טוב.

הקטע שהייתי אומרת סליחה
אבל הדיבור הזה "שוב את מזלזלת , שוב , אחכ את שואלת למה אני אומר מזלזלת.." 
כל מיני כאלה , גורם לי להתעצבן ולא לבקש סליחה !
מי מזלזל בךךך ?? אני לא מזלזלת !!!!!! 
גם לא זרקתי את זה, שמתי את זה ליד הדלת לתרום 

חשבתי על זה כי פשוט חוויתי את זה על בשרי...
איך אומרים? חכם לומד מהניסיון של עצמו
נבון לומד מניסיונם של אחרים..
משהו כזה.

קיצר רציתי לחסוך ממך את העוגמות נפש שאני חוויתי לכן כתבתי..
חוץ מזה שעם ילד אחד קשה לשחרר, בילד השלישי כבר אין ברירה אם צריך קצת שקט לעשות דברים כדאי מאוד שיהיה אבא פעיל שרוצה ויודע ומעוניין להפעיל את הילדים וזה יותר קל בחוץ בכל מקרה
אבל בכל מקרה את המיומנות רוכשים עם הזמן החל מהילד הראשון.
חוץ מזה שגם אני כאמא עושה המון טעויות ולומדת כל הזמן אז זה נראה קצת לא פייר להיות הבוחנת של האבא. זכותו גם להתנסות ולטעות.

יש דברים שאני מתעקשת עליהם, יש דברים שלא.

ואם אתעקש אז שוב הוא יגיד לי שאני מונעת ממנו את זכותו 

קודם כל התזמון. לא לריב על הנושא כאן ועכשיו.
עדיף לדעתי לוותר פעם אחת באופן חד פעמי ולשמור את השיחה לזמן רגוע ושקול יותר.
לדבר על מתי מוציאים ילדה מהבית ובאיזה לבוש כשהנושא הוא תיאורטי ולא "חם"

דבר שני כל אדם לא אוהב לשמוע "לא" מוחלט. לכן במקום שהשיח ישמע "אתה לא מוציא אותה" "אני כן מוציא אותה"
אפשר להגיד אולי כדאי לצאת שעה קודם, בלבוש יותר טוב, לזמן קצר יותר, אולי כדאי פעילות אחרת וכו' זה נשמע הרבה יותר מרוכך ומכבד מאשר לא מוחלט ומבחינת הקור יכול להשיג את אותו אפקט או כמעט אותו אפקט.

חוץ מזה שיש לי בעצמי עוד המון המון מה ללמוד ולהשתפר בנושא.
ממש לא חושבת שאני יכולה לשמש דוגמה או מומחית בנושא.
הזוגיות אצלי זה משהו בהחלט לעבוד עליו
וזה שבעלי אבא פעיל מאוד בגידול הילדים מצד אחד זו זכות וכיף לא נורמלי. ממש אושר לראות אותן נהנים יחד ובונים שפה משותפת להם ולאבא, מצד שני זה מביא להמון חיכוכים כמו שאת מתארת.

אבל את יודעת זה היופי בפורום כל אחד מוסיף מה שיש לו, לא צריך להיות מומחה מדופלם כדי שיהיה מותר לכתוב
ואני בטוחה שיש לי המון מה ללמוד ממך...

ואמאלה קראתי 'בסוף היא תתחשמל' ולא הבנתי למה 🙊🙄🤭

ואמרנו אני ובעלי שלא יוצאים יותר בערב !!!!!!!

היו רוחות חזקות וקפואות

מהר הלכנו

זה כבר הימים האלה שיוצאים בערב וקרררררר חודר לעצמות

אין פה רוחות אבל קר

איך היית מגיבה?

לכן תמיד לבוא ולרחם על השני רק מרוויחים,לא כל דבר להתווכח חבל,

החיים עוברים והמשקעים נשארים.בהצלחה רבה יקרה.

קניתי בסוף בקיוי ממש ממליצה הרבה פריטים ב19.90 שח

אני יודעת שאמא שלי קונה לאחותי בשיין שמלות מעלפות ממש ואיכותית יחסית
(אחותי בת 2.5)
לאח שלי מזמינה חולצות משיין נראלי וג'ינסים מנקסט.
זה יוצא ממש זול, יחסית איכותי, ותכלס ממש שווה...

בני 4 ושנתיים כמעט

איך אפשר לדעת את המידה

ותמיד תסתכלי בתגובות, אנשים כותבים איך האיכות, שולחים תמונה ובמציאות לפעמים זה נראה שונה, כותבים אם זה גדול או קטן...