והיא מונחת כל כך קרוב... והאמנתי באמת בכל הכוח שהפעם, אולי הפעם, היא תבין שקשר צמוד מידי זה לא בריא! ופשוט תלך לה להפסקה ארוכה...
אבל היא אובססיבית בזמן האחרון.. מגיע אפילו קרוב יותר ממה ש" סיכמנו" ...
מתגעגעת אליי יותר מידי..וזה לא הדדי
אני לא אוהבת אותה!
והרגע הזה שאת אומרת אולי מראש לא להאמין ולא לצפות?!
כי מה יכול להשתנות אחרי שנתיים מעייפות?
סליחה על המילות כפירה..מבטיחה שלרוב אני לא שם..
פשוט אני עייפה מלהילחם על כל דבר בחיים.
באמת שהכוח כבר אוזל לי מרגישה כמו עלה נידף..
היינו אצל הרופא פריון הכל כך לא אדיב הזה, שפשוט סילק אותנו מהחדר לפני שסיימנו כי הוא היה צריך לסיים.
שהתלונן שלא עשינו את כל הבדיקות, ושאנחנו נראים לו דיי מהוססים
ואני עם דמעות בעיינים אומרת לו " ברור! רגילה להביא ילדים טבעי מה נראה לך כל כך פשוט להחליט על הפריה?! "
יוצאת ממנו עם חבילת דפים עצומה ורשימה עצומה של תרופות, הפניות, והנחיות
ומשאירה את הכל בתא כפפות באוטו. לא רוצה... לא רוצה ככה, לא רוצה את זה כזה טכני ומעייף עם אנשים שלא יודעים כמה מורכב ההליך ה"כל כך פשוט" שהם מנסים לייצג..
ואני באמת שואלת, הקב"ה מה אתה רוצה ממני כעת?
באמת שואלת, לא ממקום של תלונה... מהמקום החסר אונים הזה שרק רוצה לפתוח את הצינורות שנראים כל כך חסומים בתקופה האחרונה...
מזל שהקב"ה ריחם עליי בתקופה הזאת ונתן לי מתנה להיות מובטלת, ושאני פשוט יכולה לעלות לישון כרגע ולשכוח מהכל.. בורחת.
"בגוף עייף מכישלונות....בלב שבור לחתיכות.. נחכה לך שתקבל פנינו"
)
תארתי לעצמי שנמצא בעוד קופות
