פורום הריון ולידה (עמוד 2323)

יש קטע לנסות לטשטש עם עליוניות רחבות, סריגים וסוודרים? או שמגיע השלב שבו הבטן היא החלק הכי יפה שלי?

אז תהני, למה להסתיר? עברת את השליש הראשון ועכשיו מגיע השלב שאת בעלת מעמד מיוחד 👸
למרות שאני מבינה את הפאדיחה, תמיד אני מרגישה כאילו- לא נעים להציג את זה ברור מידי- נגיד אני לא הייתי שמה חתך מתחת לחזה בשלב שבדיוק יצאה הבטן... קצת אחרי..

הבטן של אחרי החמין יפה? לא ממש... אז זה בערך הגודל פשוט אין שם חמין אלא יצור מקסים ויפהפה אבל מי שרואה אותי מבחוץ אולי לא יודע את זה... זה בדיוק ההתלבטות. עד כמה אני חיה בסרט שיצאה הבטן או עד כמה אני חחה בסרט שלא מנחשים עלי

אז זה יראה בטן של הריון מן הסתם , ואם זה לא מספיק אז תניחי יד עייפה על הבטן

וכמו שכתבו פעם בשרשור של המאותגרות... ברגע שאת שמה יד על הבטן, אפילו אם אין שם כלום, ישר יחשדו שאת בהריון

את לא מכירה את זה שכשאת בהריון פתאום כולם מתייחסים אלייך יפה? מחייכים אלייך, קמים לך, מגישים לך , את נמצאת ליד אנשים שעושים על האש ואז רודפים אחרייך כי 'אמא שלי אמרה שאולי הרחת את זה..' (הכל קרה לי)

יום אחרי הלידה אף אחד כבר לא מסתכל לכיווני😖

הביטוי ב'מעמד מיוחד',
לא באמת מרגישה שאני מעל מישהו חלילה , פשוט זו התחושה שחולקים לך ברחוב..

בסוף כשהגעתי לאירוע ישר כולן ראו עלי והסתכלו על הבטן..כשנכנסתי לשירותים פשוט פרצתי בצחוק ענק.. הייתה שם מראה של כל הגוף ופתאום קלטתי כמה רואים!! אז מבינה אותך חחח

השאלה אם רואים.
אוהבת דווקא שמלות צמודות והן מהממות עלי אבל מרגישה בוטה

שימשיך בקלותתתת🤩🤩

יכולתי להסתיר 🤣🤣
עכשיו אני כבר ממש מסתובבת איתה בגאון גם עם בגדים יותר צמודים

תהני ממנה תהני מהשלב הזה ❤️❤️

ותכלס הייתי מעדיפה שזה יסתתר עוד קצת. אני בגיל ובשלב כזה שכל שניה מסתכלים לי על הבטן לראות אם אני כבר בהריון והייתי שמחה לעוד קצת פרטיות. בעבודה ממש יש נשים שנועצות לי מבט בבטן כל הזמן.

אז בגלל שזה עוד ממש התחלה מבחינתי הייתי שמחה לחכות עם זה, אבל ברגיל- נראה לי שזה הזמן להתגאות ולשמוח בגוף שלנו וללכת עם הבטן הזו בשמחה ובהנאה .

 

לק"י

שואבת בדרך כלל רק אחרי העבודה.
אצלי זה לא גורם לחלב להתמעט ולא לגודש. מקסימום אם מתמלאים- אפשר לסחוט קצת ידנית עד להקלה.

אחרי תקופה שבה הייתי מניקה בזמן מסוים, אז הגוף היה מתרגל לזה.

יש מספיק חלב בזמנים שרגילה לא להניק?

לא היה אצלי הבדל בין הימים.
נניח, כשהנקתי פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, אז בזמנים האלה היה מספיק חלב. ובצהריים לא.

שכולן מדברות עליו. תמיד שאני רוצה להניק אותה יש לי בשבילה וכשהיא במשפחתון ואני לא שואבת אני ממש לא מגיעה לגודש. בשבועות רגילים הנקתי יום שלם רק בסופ"ש ולא הרגשתי צורך לתחזק שאיבות במשך השבוע.
עכשיו עם הסגר היא כבר כמעט חודש רק יונקת ולא נצפה מחסור.
לא יודעת אם לכולן זה ככה אז לא רוצה להמליץ לך ובסוף זה יוריד לך את תפוקת החלב, אבל אם אין לך מלחמה על כל טיפה לדעתי אין לך מה לדאוג..

שונאת לשאוב. היה לי רק ילד אחד ששאבתי לו כל הזמן ולא אכל בכלל תמ"ל.
עם השאר, השתדלתי לשאוב עד גיל חצי שנה, כמה שהצלחתי בעבודה( ואם לא שאבתי מספיק אכלו תמל). ומגיל חצי שנה הפסקתי לשאוב.
אכלו תמל כשאני בעבודה, וינקו בבית. הגוף מתרגל מהר.
אצלי ב"ה, היה חלב בבקרים בשישי שבת, כנראה שהגוף התרגל לא לייצר חלב בבוקר, אבל כשהיתה דרישה החלב יוצר( שמעתי שיש שלב שהחלב כבר מיוצר תוך כדי ההנקה).
תמיד היתי מרגישה זרם חזק של חלב מגיע בסביבות ארבע בצהריים. הגוף מתרגל.
אצלי זה לא פגע בהנקה, ב"ה. ינקו עד גילאי שנה- שנתיים+.
לאמא שלי הנקה לא מלאה גמרה את ההנקה.
לא תדעי עד שלא תנסי.

להעיר- לדגדג באף, ברגל...
או שאת יכולה להשלים עם תמל אחרי הנקה...

אבל אם בא"ס הכל תקין ומפריע לך, הייתי הולכת לפזיו של רצפת אגן

לא רופאה או משהוא, זה נשמע לי כמו צניחה.
לא מסובך לפתור, ממליצה לדבר עם רופא משפחה שיביא הפניה..

אבדוק את הדגם

הם צרים?

ללכת לבייבי אאוטלט בכפ''ס בסוף הסגר (או לבדוק אם פתוח אין לי מושג) ולחכות בסבלנות לשגיא שיתפנה. הוא אלוף בהתאמת בטיחות מקסימלית לתקציב ולתנאים באוטו.

אנחנו גרים מרחק שעתיים נסיעה משם.. פחות רלוונטי לנו..

מחפשת כסא בטיחות שקל ופשוט לחגור אותו כי הכסא עולה ויורד מהרכב... הרוחב פחות קריטי
ושלא יהיה ממש יקר

משהו שאפשר למצוא באינטרנט

אבל כמו כל כסא, בשביל שיהיה בטיחותי צריך לדעת לקשור טוב.

את מכירה סרטו הדרכה לקשירה של הכיסא הזה?

אבל הכי טוב זה להיפגש עם מומחה. שיראה בדיוק איך.

אנחנו קושרים עם החגורה.

דברי איתי בפרטי..

בעיקרון העיגון עם איזופיקס ממש פשוט (אין כל כך מה לדעת... ספציפית בכיסא הזה הפער בין עיגון עם החגורה לבין עיגון באיזופיקס הוא שמים וארץ! עם החגורה זה ממש לא "קל ופשוט" ועם האיזופיקס כן)

מתאים לשתיכן. יחסית צר ובמחיר סביר

אצלה בבית?

ועוד לא מצאה...
מחפשות יחד..

על ארוחות שמבוססות חלבונים, שומנים (איכותיים) וירקות

בכלללל הצורות והמינים

ביצים (חביתות, פשטידות, שקשוקה)
עדשים
חומוס
שעועית
דגים
עוף בשר
ירקות-סלטים חיים, ירקות מבושלים, מוקפצים, בתנור, מטוגנים (בשמן זית)
זיתים
אבוקדו

אני בזמנים שאני ממהרת אוכלת לארוחת בוקר, 2 ביצים קשות וירקות מיני וזיתים...משביע להרבה זמן.

לעוד רעיונות בכיף

באמת ביצה קשה זו אופציה זמינה וטובה. תודה!

כל תפוחי אדמה, לחם תואכלי  בסעודות שבת,

תוך כמה ימים תראי תוצאות מהממות.

תכיני כמות יפה ביום ראשון, אוכל מגוון ועשיר (אפילו ירקות חתוכים בקופסה, כן, שיהיה מוכן!)
ככה לא תתעסקי כל יום במה אוכלים.
יש ביוטיוב המון המון הצעות להכנת ארוחות מראש, בטוחה שתקבלי שם השראה!

בהצלחה יקירה..❤

אני באמת צריכה לחשוב איך להתייעל!!
אחפש רעיונות.
ו... מה זה מיל פרפ️?

זה מושג באנגלית שאומר "הכנת ארוחות מראש".

פשוט שלא יהיו ריקות.

כוסמין מעולה (גם 80 אחוז זה אחלה).

ככל שתשלבי יותר שומנים (שמן זית, אבוקדו, שקדים וכו') הפחמימות יתפרקו לאט יותר וממילא המספרים יהיו טובים יותר. 

גם ירקות וחלבונים כמובן עושים את העבודה.

ולא לפחד לנסות ולבדוק. נגיד לי תפוחי אדמה מקפיץ ממש את המספרים אבל פסטה מקמח מלא ממש מעולה לי.

 

אני אוהבת שיש לי תפריט די קבוע ואז אני לא צריכה לחשוב יותר מידי כשאני רעבה וממילא אני לא "חוטאת".

 

במאמר מוסגר אני יכולה להגיד לך שהייתי אצל דיאטנית מהקופה בתחילת ההריון (ואני אפילו לא מוגדרת סכרתית אלא גבולית) והיא הורידה לי כמעט לגמרי פחמימות מהתפריט. הייתי רעבה ומתוסכלת כל היום והמספרים רק עלו ועלו לא משנה כמה הקפדתי.

בעצת הרופא שלי שהוא ראש מחלקה בכיר עברתי לדיאטנית פרטית שהזדעזע מהתפריט שהייתי עליו והביאה לי תפריט שמותאם למצבי שכלל 8 פרוסות לחם ביום!!! והייתי מאוזנת לגמרי!!!

 

 

המון בהצלחה! זה לא פשוט אבל שווה את זה

כדי לדעת מה מתאים לי.

אני חייבת להשתדל על זה... הבעיה שאני עם ברזל ברצפה וסוכר שעולה ונוחת במהירות, אז אני מרגישה זוועה... לא רואה את עצמי מצליחה להשקיע כמעט בכלום 😣

העניין שאתמול הדיאטנית אמרה שאני יכולה להכניס פחמימה ששווה לשתי פרוסות לחם לכל ארוחה, והיום אכלתי טיפ טיפ יותר והסןכר היה מזעזע. אני די בטוחה שלא הטיפ טיפ זה מה שגרם לזה, אז אני מבינה שזה די בעייתי להכניס פחמימה.
מעניין שדווקא כשאכלתי פירות בבוקר היה בסדר🤔...

תודה כל הרעיונות והעצות!! אחשוב בע"ה איך ליישם.

איזה לחם זה היה?

ופירות גם תלוי איזה. נגיד תמר ובעיקר מג'הול מלא בסוכר ולכן יותר מ1 סדר"כ כבר לא יהיה טוב.

 

 

חיבוק ענק בינתיים

מותר 30 גרם פחמימה בארוחה, אכלתי בערך 35.
אחרי שעתיים היה לי 180 ( מותר 120).

בבוקר אכלתי רימון וחצי בננה ועבר לגמרי בשלום.

כי הם עם סיבים תזונתיים ונוזלים ולא מעובדים. אבל לא רוצה להגיב על זה כי אני חסרת הבנה בסכרת לגמרי... פשוט ממה שלמדתי לגוף מאוד משנה איזה אוכל אנחנו מכניסים לגוף... כמה הוא מעובד וכמה רחוק מהמקור שלו... (תחשבי כמה תהליכים עברו הפריכיות מאז שהיו באיזשהו שלב באדמה/עץ)

אבל הלכתי לפי ההוראות... נעשה ניסוי וטעייה.

האמת היא שעכשיו אני חוץ מהתזונה גם עם חצי כדור וזה מאוד עזר לי (גם לשמור על השפיות).

 

מפחדת שהגוף יייצר תלות בכדור...

זה בהוראת רופא...

במקביל לדיאטנית.

כל סוף שבוע מתקשרת להקריא את כל התוצאות שלי

לפי הערכים הוא מליחט איך להמשיך לטפל.

 

האמת שלקח לי זמן להבין שאני עושה את שלי והגוף מגיב וזה בלי קשר לרמת ההשתדלות שלי והמאמץ שלי!!

האמת שגם הרופא הדגיש לי את זה כל הזמן...

בכל מקרה התערבות תרופתית ממש לא מעידה כשלון, ב"ה שאנחנו חיות בעולם שיש פתרון לדברים האלה

ועוד יותר מזה, המטרה בהתערבות רפואית (במידה ותצטרכי) היא לתת קצת רוגע ושלווה ומקום לקצת גמישות "וחטא".

 

זה כבר הריון שני שלי ככה.. מוזמנת לפרטי לכל שאלה או סתם לחיבוק

הייתי היום ממש מבואסת מהבדיקה...
גם מתבאסת שאני בהיריון כבר חודשיים ולא שמרתי כמו שצריך.

מקפיצים את הסוכר..
גיסתי למשל יכלה לאכול תמרים וזה לא הזיז לה את הסוכר. לעומת זה פחמימות אחרות ממש העלו לה.. (ותמרים מפוצצים סוכר טבעי.. )

פיתה הכי פחות הקפיצה לי (לחם ולחמניה יותר, ותפוחי אדמה הקפיצו בטירוף את הסוכר),
הוספתי שומנים (גבינה צהובה וטחינה, אפשר אבוקדו, זיתים), ומלא ירקות.
יצאתי עם תפריט קבוע ומסודר, ורק אותו אכלתי (גם ככה לא היה לי תאבון ליותר מזה).

דווקא מתוק לא כ"כ העלה לי את הסוכר. אכלתי ארוחת ביניים של יוגורט מתוק עם שקדים.
הבנתי שככה זה בסכרת הריון - לכל אחת מאכלים אחרים משפיעים אחרת על הסוכר.

יש גם שינויים לאורך ההריון, יכול להיות שמה שיעזור לך להיות מאוזנת עכשיו לא יתאים בטרימסטר שני. 
חשוב גם לאכול מספיק, כמו שאמרו כאן יש מינימום פחמימות שכם חייבים לאכול בהיריון. בקיצור, תהיי במעקב וייעוץ

יש לי תור לעוד שבועיים 😁

פעילות גופנית!
ברור שצריך לשנות תפריט, בשביל זה יש דיאטניות בקהילה שיוכלו לעזור לך.
אבל, וזה אבל מאוד גדול - מה שיעזור לך באמת להוריד ערכי סוכר בצום זה פעילות גופנית.
לא חובה להתאמן והמטרה ממש לא להוריד משקל.
עצם הפעלת השרירים גורמת לניצול סוכר ללא צורך באינסולין ומשפר את תהליך ניצול סוכר.

בהצלחה!

באמת הדיאטנית המליצה, אבל מסיבה רפואית אני צריכה קודם אישור מרופאת הנשים.

אבל אם כבר פרטי- לדר נילי ינאי יש שיטה הרבה יותר בטוחה וללא הרדמה
אין לי מושג אם יש החזרים ממאוחדת, במכבי בזמנו לא היה..

את אמא נהדרת שמתמודדת עם 3 קטנים.

וחוץ מזה חבל להילחץ...
מי אמר שהיא חולה? ושהיא הדביקה אותו? את אוכלת סרטים...
וגם בעלך.
אולי זה לא היה המעשה האידיאלי בשביל להישמר אבל גם לא כזה נורא

בא לחבק אותי כי ראה שאני נסערת
השבוע האחרון היה קשה רק רציתי שיהנה קצת
מקווה שלא עשיתי טעות
תודה שאת עונה

הסגר הזה לוקח את כולנו אל הקצה.
אני בטוחה שאת עושה מה שטוב לילדים שלך. דואגת להם ושומרת עליהם.

רוב הסיכויים שהיא כבר הרבה אחרי חיסון שני
אז רוב הסיכויים שהיא לא חולה..
וכל הכבוד את נשמעת אמא מהממת!

אני אוכלת את עצמי כל היום...

אני עם שתיים ולא מסתדרת.. וגם הגדול שלי ממש קשה לו עם הקורונה אז אני יודעת מה זה
כל הכבוד שאת מנסה שיהיה לו טוב ושהוא יהנה

מאוד מוקדם.. שבוע 5-6 נראלי..
אבל מומלץ לחכות קצת כדי לשמוע גם דופק. שזה אפשר נראלי משבוע 6. הרבה פעמים ממליצים החל משבוע 7-8..

ללכת יותר מאוחר לאולטרסאונד ראשון.. פשוט בשבוע חמש הרבה פעמים רואים שאכן יש שק הריון אבל עוד לא רואים דופק ואז צריך לחזור שוב(יכולה לספר שאצלי חזרתי בשש וגם לא ורק באמצע 7 מצאו) בדיעבד הייתי מעדיפה להחזיק עוד את הסקרנות ולהבדק בשבוע קצת יותר מאוחר לקראת סוף שבוע שש נגיד.
בשעה טובה!

אחרי זה עובר...
אחרי זה עובר עם דופק...

מומלץ להגיע בשבוע 8 ולראות הכל במרוכז...

אלא אם כן יש חשש או בעיה רפואית

הבנתי שצריך לגעת בבעל , נגיד לתת נשיקה או חיבוק ורק אז להתקלח ... 
תשאלי רב, זה מה שרב ענה לי (ז"א אשתו אמרה לי לגעת בבעלי לפני)אבל תשאלי את הרב שלך

סומכת לגמרי על הניקיון שם. 

יחד אלא איבר איבר.

של המקווה ואז הטבילה לא נחשבת משהו כזה
שמעתן על משהו כזה?

אני לא מרגישה שום צורך במקלחת. גם בואו, צריך להתקלח לפני הטבילה, אח'כ להיות שוב במים במקווה.. מספיק מים ליום אחד

ולא המקווה לכן נוהגים לא להתקלח אחרי
אבל אם אישה חוששת לקורונה או רגישה לכלור או כל סיבה דומה אפשר להתקלח בבית כשלא כל הגוף בתוך המים

זוכרת)

כמו שמתקלחים רגיל

אחרי שמגיעים הביתה ממה שידוע לי אין חשש כזה ולכן מותר.

אישית התקלחתי שוב רק בפעם הראשונה שטבלתי בתקופת הקורונה כשהכל היה חדש ומפחיד..

מאז אני פשוט סומכת על ההקפדה במקווה..

ואם כן אז איבר איבר

גמני יודעת ככה

מתקלחת כשחוזרת הביתה.
אחרת כל הריח של הכלור נשאר

 כי ענית ממש לעיניין  @בתי 123 ישר כוח

רק הייתי מוסיפה שלאשכנזים זה אבר אבר ולספרדים כל הגוף.

אלא כי אני נגעלת להיכנס למיטה לא מקולחת, עניין הגייני וסטרילי שלי

אז לא מכירה מציאות אחרת, אבל תמיד התקלחתי גם בלי קשר לקורונה.
בהדרכת כלות הדגש היה לא להתקלח במקווה, כדי לא לתת מצג שווא שהמים של המקלחת מטהרים, אלא מי המקווה מטהרים, אבל כשחוזרים הביתה אין בעיה להתקלח.
בכללי אני מרגישה ממש מגעילה אחרי המקווה (כמו אחרי בריכה, מלאה כלור וזה מסריח) אז מתקלחת אחרי ולפי מה שאני יודעת (שוב- מהדרכת כלות שבה זה מה שנאמר לי) בגלל שאני מרגישה לא נעים אחרי- זה מותר.
בכל מקרה בחיים לא הייתי מקיימת יחסים עם בעלי אם לא התקלחתי מהמקווה לפני, כמו שלא הייתי עושה את זה אחרי בריכה. זה פשוט מגעיל אותי ולא נעים ואני די בטוחה שגם לו זה לא היה נעים...

תמיד, אני התקלחתי ומתקלחת אחרי המקווה, כי גם אני מרגישה ממש לא נעים ומגעיל אותי ככה כמו שציינת את הדוגמא של הרגשה של אחרי בריכה...

ואני לא מחכה לחזור הביתה, אלא עוברת בקליל במקלחת של המקווה איבר איבר אמרו לי שאפשר.

 

 

אבל בכללי הולכת למקווה די נטוש ואני 95% מהזמן ראשונה

לא מרגישה לכלוך או גועל כמו שחלקכן כותבות... 

אז זורמת. 

 

בכלל, אחרי המקווה אין לי סבלנות לשום עיכוב של שנייה. בקושי נושמת...  

המדריכה אמרה לי שעדיף לא להתקלח אחרי הטבילה, אבל מרגישים צורך, אפשר בבית, כדי שלא יראה כאילו המקלחת היא זאת שמטהרת.
בפועל, טבלתי פעם או פעמיים בתקופת הקורונה, ורק בפעם הראשונה (בתחילת הסגר הראשון) התקלחתי אחרי הטבילה בבית.

שמים כמות כלור נורא גדולה.

כי אני כל כך שונאת להתקלח משום מה ואחרי המקווה אני מרגישה כזו נקייה ויש לי תירוץ שלא בא לי להתקלח שנה.. אל דאגה אני מתקלחת בכוח, לא באותו ערב, אבל בהמשך

קורונה מדבקת בהדבקה טיפתית, מאדם שנמצא בקרבתך. לא ממשטחים ולא מהמיים במקוה.
לא נראה לי שאפשר להדבק באופן כזה, וגם אם מכן, מהיציאה מהמקווה עד ההגעה הביתה עובר זמן כלשהו, שגם אם היה אפשר להדבק, נדבקת כבר, מקלחת כבר לא תעזור. נראה לי יותר פסיכולוגי.
באופן אישי, אני לא מתקלחת מייד אחרי המקווה, מרגישה מאוד נקיה אחרי מקווה.

אגב זורם גם עם עוד ירקות בפנים אבל ילדים הכי אוהבים עם בטטה🤪❤️

היי,
1. כדאי לקחת קודם את הגודל הרגיל ולפי זה לראות. יכול להיות שלא יספיק לך ואת תדממי יותר אבל בדכ זה מספיק.
2. לא כואב זה רך יחסית ואחרי שמתרגלים לא מרגישים.
3. אסור להכניס עד הסוף את צריכה להכניס בצורה שתשב שם טוב אבל לא תגיע להתקן שממש יושב למעלה
4. שימי לב שצריך כל כמה שעות להחליף (נראה לי שמשהו כמו 6) ואסור לשכוח שם טמפון זה עלול לגרום לזיהום חס וחלילה.
5. ממליצה עם חוט מוליך שאפשר להוציא בקלות

כנראה התכוונת למוליך להכנסה.
יש ללא מוליך (מכניסים עם האצבע פנימה) ויש עם מוליך (גליל פלסטיק או קרטון) שדוחף את הטמפון פנימה.

ובשלושה סוגי גדלים: קטן, רגיל וסופר.

ממליצה להתחיל להתאמן ולהתנסות עם טמפון עם מוליך, גודל רגיל.


ממליצה לקנות טמפונים מחברת ko+ex היא מעולה, ממליצה בחום.
זה מגיע עם מוליך מפלסטיק וזה עושה את כל העבודה.
מוווושלם חיוך לא צריך להתאמץ וזה בפנים כמובן לא מרגישים...

בהחלט כדאי שתהיה את האופציה הזו.
ממליצה על טמפקס עם מוליך אבל יש נשים שיותר נוח להן דוקא בלי
בקשר להתקן שמעתי גם משהו כזה פעם אבל לפי מה שידוע לי אין בעיה להשתמש.
שימי לב לכל ההזהרות החלפה כל מס שעות ועדיף לא בלילה

ותשימי גם פד ליתר בטחון
אחרי שתתרגלי אם תראי שצריך יותר ספיגה תנסי גדולים יותר

אם את לפני לידות ובעלת גוף קטן תתחילים בגודל מיני

אם אחרי לידה תתחילי ברגיל

יש לי דימום בכמות גדולה במחזור... בפעם הראשונה שהשתמשתי בטמפון השתמשתי בגודל הרגיל, הייתי בטוחה שהוא מגן עלי פיקס אבל אחרי איזה 4 שעות פתאום קלטתי שכולי מלוכלכת נורא! כל הבגדים דם בכמויות עצומות, ברגע שהוא הפסיק לספוג אז הכל נשפך...

אז לפעם הראשונה ממש מומלץ פד מתחת. מאז השתמשתי שוב כמה פעמים, בלי פד מתחת (הסיבה שעברתי לטמפון זה כי הפד עושה לי שפשפת...) פשוט לקחתי את הגודל הגדול ובימים הראשונים של הדימום המסיבי אני מחליפה כל ארבע שעות בערך. בימים האחרונים של המחזור אפשר להישאר איתו יותר בכיף.

רק שימי לב שצריך להחליף טמפון כל פעם שהולכים לשירותים כדי למנוע זיהומים!

נורא מפריע לי להכניס לשם משהו...

גם כשאני עושה הפסק טהרה כמעט תמיד הרב מתיר לי לעשות בלי מוך דחוק כי זה קשה לי-פיזית ונפשית.

זה פשוט עושה לי רע

אבל ממש חשוב לי לנסות בעיקר בשביל הילדה שלי שתכף מתבגרת לי מדי... ואני רוצה לתת לה את כל האופציות...

לא יכולה להסביר לה על טמפונים בלי שניסיתי...

את יכולה לומר לה שלך לא התאים, ותלמדו ביחד איך לעשות את זה/תבקשי מישהי אחרת שהיא תרגיש בנוח שתסביר לה.

לי אף פעם לא הסבירו מה ואיך...

את כל תהליך ההתבגרות שלי עבדתי ללא הדרכה והבנה מספקת.

יש לי ב"ה אמא מקסימה, חמה ומסורה, אבל בעניין הזה הייתה מאד סגורה בלשון המעטה...

וגיליתי את האור! הרבה יותר נוח ונקי. אני משתמשת בגודל הכי גדול-סופר. ותמיד שמה גם פד מתחת. כשהטמפון ספוג בכלל לא כואב להוציא. בהתחלה הכנסתי עם רגל אחת על מושב האסלה, ואחת על הרצפה.
לא מבינה בהתקן... בהצלחה!

לשים מגן תחתון ולא פד כשמתמשים בטמפון
פחות מזיע ופחות מגרה.

את יודעת למה? תוהה לעצמי מה ההבדל בין זה להנקה..

יכולה לגרום להתכווציות ולהיות מסוכנת להריון אבל שאיבה יותר

מקווה שאני לא עושה טעות שאני ממשיכה להניק🤔

מניקה..אבל לא מלא..
לא שואבת אפילו שבדיוק קניתי משאבה חדשה והקרטון טרם נפתח🙊
הטא באמת לא שבע מההנקה ומשלבים בקבוק
מתכננת להמעיט ועוד חודש-חודשיים להפסיק

ומקשיבה לעצמי- אם יש התכווצויות או דימומים חו''ש אז לא מושכת בכלל ומפסיקה

בעבר נאלצתי אכן להפסיק בבת אחת. לא קל..אבל התוצאה שווה הכל

אצלי זה כבר ממש לא תחליף לארוחה אז זה סתם לפינוק כזה.. לכן זה מגביר את ההתלבטות
את לא שואבת כי את לא צריכה או כי את מעדיפה שלא בהריון?

מאחר ולי כן היה נסיון לא טוב עם הנקות ישצרו התכווצויות וכתמים אז לא משחקת בזה..להניק בינתיים ממישיכה במינון נמוך
ושאיבה לא..

מקווה שיהיה בסדר בעז"ה.. תודה!!

ותכלס בהתחלת ההיריון גם שאבתי (כחודשיים).
כשהתייעצתי אמרו לי שאם אני מרגישה כאבי בטן או חלילה יש דימום מיד להפסיק לשאוב.
להניק הנקתי כל ההריון, בדרך כלל גמלתי כחודש לפני לידה, מה שכן כבר אי אפשר להסתמך על ההנקה כדבר מזין, חייבים תוספות, אחרת הילדים אצלי לא היו שבעים.
מזל טוב ובהצלחה

אני שאבתי קצת בתחילת הריון.
לא קרה כלום.
רק שנהיה פחות טפחות חלב.

אם אין היסטוריה של דימומים/הפלות/לידות מוקדמות/ צירים מוקדמים. אין איסור להניק.

לפי היידוע לי - אם לא אסרו אישות, אין בעיה עם הנקה.

והנקתי עד חודש רביעי..

5 דקות בדיוק

מכניסים מלקחיים כדי לפתוחתנרתיק וקטטר

המכונה מעלייך מצלמת וזהו הכל נגמר

לא כאב לי בכלל

ושמעתי מאחרות שזה כואב

אין לי מושג מה חחחחחח

לקחתי כדור משכך כאבים כדי שלא יכאב לי אחר כך

אבל היה בסדר גמור

בהצלחה

 

ולא יודעת מה עוד...

זה מלקחיים שפותח בשביל להכניס תקטטר

שהקטטר עצמו הוא דק דק

אז תחשבי שמכניסים את זה לדקה תקטטר מצלמים לך איך הנוזל נשפך בתוך הרחם( שאין חסימה או משו)

ומוציאים זה הכל

 

עדיף לא לגגל על זה באנטרנט

סתם הלחצות על 5 דקות בדיקה

ובנינו בדיקת פאפ כאבה לי אם כבר

 

לא עשיתי.חברה שעשתה אמרה שכאב לה מאודדדדד

ואי סליחה אם הלחצתי...זה תלוי גוף...תלוי למה את מופנת....ככ הרבה דברים ...

אומרים שעוזר לקחת אדוויל או כדור אחר לפני

ואז שהכניסו את הצינור זה נורא כאב לה.

זוכרת שהייתי כל כך לחוצה מכל הסיפורים והתיאורים שקראתי ברשת, ובפועל היה ממש בסדר .. קצת אי נעימות וזה הכל.. כדאי לבוא רגועה עד כמה שאפשר, להתפלל כמובן.. אם את רוצה לקחת כדור לפני ליתר ביטחון.. שיעבור לך בקלות ושיהיו בשורות טובות!

אבל לא ידעתי שזה אמור לכאוב,ולא כאב בכלל

כמו שכתבת,אי נעימות קלה

רק אח"כ שמעתי סיפורי זוועות

אני עשיתי בבית חולים " מאיר "

היה שם רופא והוא היה הכי עדין בעולם לא הרגשתי כלום ה

 

זה באמת כלום

 

אומרים לקחת אופטלגין לפני, הבדיקה עצמה כמה דקות, קצת לא נעים, וזהו.
בהצלחה ותרגישי טוב!
יש מישהי מומלצת בפרטי

לנשום עמוק. ולשים לב שהבדיקה מטמאת אני דיממתי ולא הייתי מוכנה לזה..

סהכ כמה שעות של טיפות דימום

אני נורא פחדתי, ועשיתי את הבדיקה הזו בהרדמה
בהתייעצות עם עוד נשים שחוו את זה.
אם אכן ישלך חסימה, זה יכאב מאוד! וגם מבצעים צינתור שלהם באותו זמן.
אם אין לך אז זה לא כואב.
לא רציתי לקחת את הסיכון שאעצור בדיקה באמצע, ואולי יכאב לי.
לכן העדפתי להוסיף כסף ולעשות אצל מומחה ובהרדמה,
ולעבור את הבדיקה הזאת בשלום.

לכן, אני לא מסכימה עם האימרה "לא מבינה מה כואב"
תחשבי רק על עצמך באותה סיטואציה,
והאם את רגישה.. או האם יש לך כוח סבל. במידה וחלילה ימצאו חסימהbr />תשקלי את כל האופציות!

1. לגבי כואב או לא כואב-

יש נשים שזה לא כואב להן בכלל. יש נשים שכן.

גם אם כואב - הכאב הוא קצר מאד ונגמר ברגע שהבדיקה נגמרת.

חשוב לי להביא לך את הצד הזה, לא כדי להלחיץ, ממש לא. אבל לי כולם אמרו לפני - בקושי מרגישים, מה פתאם, זה שום דבר.

ואז את באה לבדיקה ומרגישה מפגרת.

את לא תדעי מראש אם יכאב לך או לא, 

זה עשוי להיות רק לא נעים,

ועשוי להיות כואב - פחות מדקה. באמת. תנשמי עמוק, תרגיעי את עצמך, דמיון מודרך קצר. וזהו, זה עובר.

פשוט תהיי מוכנה לזה שאת לא יודעת מה יהיה, ומה שיהיה - את בסדר! את נורמלית! הכל הגיוני!

 

2. לגבי טהרה-

זו בדיקה יותר פולשנית מאשר א"ס רגיל למשל.

ויש כל מיני דיעות לגבי זה.

אין מה לפסוק הלכה מהפורום, כבר ראית שנכתבו פה שתי דעות - אוסר, ולא אוסר.

פשוט לשאול רב שמקובל עליכם, ולקבל הנחיות מדויקות.

 

בשורות טובות!

באמת שיש כאלה שכואב ויש כאלה שלא החלטתי פשוט לא לקרוא על זה יותר וזהו מה שיהייה נתמודד

אקח כנראה אופטלגין אחד לפני וזהו 

אני גם ככה לא מתכוונת לעשות הרדמה זה מפחיד אותי יותר מכאב 

אז מה שיהייה יהייה נבוא מוכנים לכל תרחיש 

עברתי דברים כואבים בחיי כמה סטריפינגים כואבים במיוחד זירוז עם החדרת בלון שזה ממש ממש לא נעים בלשון המעטה

24 שעות של פיטוצין בלי אפידורל אז נראה לי יהייה בסדר...

תודה רבה על התגובה מאד מעריכה

ולגביי אם זה אוסר או לא באמת אשאל רב ...

לא כאב בכלל הרגיש רק קצת כמו צירים לשתי דקות וזהו

אבל משהו אחר שרוצה לציין זה שעשיתי במעייני הישועה אצל דוקטור טוגנרייך 

הוא הייה מקצועי מאד אבל ממש לא נחמד אפילו מנוכר שאמרתי לו שאני מפחדת שיכאב לי הוא אפילו לא הגיב לא התייחס למה שאמרתי בכלל הייה מאד קשוח לא ניסה אפילו להרגיע רק אמר מה עושה בכל שלב וזהו הייתי בהלם כי הייו עליו ממש המלצות חמות זה שהוא מקצועי אין עוררין אבל לנשים שחשוב להן האמפתיה זו נקודה חשובה

לי אמפתיה זה משהו מאד חשוב זה מרגיע אותי וההתנהגות שלו הייתה ממש לא נעימה אמרתי לו אפילו אם יכאב לי אני יכולה להגיד לך ותעצור אז הוא אומר לי זה יכאב לך ... זהו 

הייתי פשוט בהלם 

אז רק לידיעה 

(אולי בפרטי הוא נחמד הייתי בהלם מהיחס יצאתי בתחושה רעה לא מכאב אלא מהיחס...)

אצלי גם זה שעשה לי לא היה רופא נעים! היה מבוגר וחסר סבלנות..  נתן לי הוראות מה לעשות

חיבוק גדול

 

 

איך רופא יכול להתנהג ככה ועוד שאומרים עליו כאלה דברים טובים......

להיות מקצועי זה לא הכל בחיים יותר חשוב להיות בנאדם.

אבל שתדעי שהוא מקבל מלא בנות. אחת אחרי השנייה, ומאמינה שאיפשהו הוא כבר נהיה אדיש לזה.
אני עשיתי אצלו צילום רחם בהרדמה, וגם לא היה דיבור, אחרי שהתעוררתי מההרדמה הוא בא אמר לי שהכול תקין והלך.

מבינה שההרגשה לא נעימה.. הכי חשוב זה רופא פוריות תומך ומכיל ❤️

ואין לו שמץ של מושג🥴

סתם מבאס🥴

ובגלל זה פעם ראשונה שהשתמשתי בשירותים שלהם בגלל זה🤫

פשוט הוא מאוד אוהב להיכנס לחדר שלנו ולעשות לי "סדר" במגירות🤷 אז הם החליטו פשוט לנעול את החדר כדי שהוא לא יעשה בלגאן..

עודף אחריות 😅

ואיפה בן השנה נמצא?
נס שלא נעלו אותו בחדר חחח

😆😆😆

כדי שלא יהיה לי אואטינג מטורף🤭

אפשר לחזור להשתמש בשירותים שלנו🎉🎉🎉

כל הכבוד לך, את מדהימה!!

😲

קרה לי משהו מעצבן ופוגע נורא! ממש הכניס אותי למצב רוח ירוד וחוסר תפקוד מוחלט.
הילדים לקחו אחריות על אחותם הקטנה והוציאו אותה מהמצב רוח הנודניק שלה (גם בעזרת יוטיוב)
לקראת 5 כבר ממש התעודדתי ששרדנו את הזמן העייף שלה (בד"כ לאחרונה היא ישנה צהריים כי אין לי כח להחזיק אותה ואז היא משגעת פילים בערב)
הכנתי להם אוכל מהיר אחרי שצהריים אכלו קורנפלקס עם חלב,
ואז ראיתי את המיקרו המטונף והמסריח ובלי לחשוב פשוט קרצפתי וחיטאתי אותו.
ואז המכונה סיימה והכנסתי חדשה בטעות בלי לחשוב (אם הייתי חושבת הייתי מגיעה למסקנה שאין לי כח לטפל בעוד מכונה היום)
ואז ראיתי שיש סימנים מסריחים על המגירה של האבקות כביסה ומסביב.
לקחתי חולצה ישנה של בעלי שהחלטתי שמקומה בפח ולא בארון וניקיתי הכל! מכל הכיוונים..
ואז ראיתי עוד כמה דברים שהפריעו לי בארון בחדר כביסה ושלחתי את הילדה לכמה נגלות לפח מתוך עצבים על החפצים המיותרים (שני בקבוקי ג'ל כביסה ריקים הצטברו להם!)
ואז הילדים החפרנים שלי שאלו למה החמאה בחוץ (כי פעם לאמא היה מצב רוח והיא חשבה לאפות ועכשיו כבר לא!! יופי???)
ולא עניתי.
ואז הבן בא ושאל אם הוא יכול להכין עוגה. וואלה לא יודעת למה אמרתי לו כן אבל החמוד הזה ממש השתדל ולמד יפה
נכון זה הקים אותי על הרגליים אבל היה שווה.

והכביסות נעלמו מהספה. מבטיחה לא יודעת איך. כנראה גם מתסכול פשוט הייתי צריכה להפנות את העצבים שלי לעשות משהו עם הידיים...

זה באמת הכניס אותי לשליטה. כשהילדה רצתה להראות לי מה היא רשמה בספרון שלה, אמרתי לה שתעשה שיחת וידאו עם אבא שלה ותראה לו.
היא הייתה בעננים ואני הייתי גאה בתגובה שלי.
מצד אחד לא ויתרתי על עצמי ואם אין לי סבלנות לאף אחד אז לא בכח, מצד שני לא ביאסתי אותה עם תגובה מגעילה כזאת שאין לי כח לראות את הספרון שלה...

ועדיין יש בי תקווה שהבשורה שקיבלתי תשתנה, אבל גם אם לא אני יותר ויותר משלימה עם זה ומנסה פחות לקחת את זה רגשי...

אז זהו, הזדהיתי!

ניסחת את זה מדויק! מדהימה!
ובאמת חשוב לטפוח לעצמנו על השכם על כל דבר חיובי שאנחנו עושות! ויש הרבה!בלילה לפני השינה אני מכריחה את עצמי להזכר, כי אם לא עושים מאמץ לתת לזה ערך הכל נראה כחסר ערך ופשוט, אבל זה בעצם דברים עצומים!!

תבדקי

שאלה טובה🤦‍♀️

שופרסל.

מגע הקסם פס לבן.

גוד קייר.

 

קוטקס כבר לא רק לבנות אלא עם דוגמא פרחונית עדינה אאל"ט

מזל שהכל בפורום ממוספר ומתוארך... 

אחת ההודעות הכי כאובות היתה בי״ט בניסן, ושנתיים אחר כך פוצי נולדה ביום הזה. 

 

בע"ה בפעם הבאה לא יגיע המחזור, ובמקומו יעברו עלייך תשעה חודשים בציפייה מתוקה ללידה, ואחר-כך שוב יופיע הדימום, כשכבר תחבקי תינוק בריא ושלם, ואולי אפילו עוד כמה מחזורים - כדי שתוכלי להיכנס אחר-כך להיריונות נוספים בע"ה...
מתפללת איתך...

אמן!

התחדשתי לי במטפחת נדירה של הדרא שנגמרה מזמן במלאי, ועכשיו השגתי אותה במקרה חדשה דנדשה במקום אחר, גם אחרונה. אז זה קצת מנחם אותי עכשיו...
יש לי מזלות טובים עם השגת מטפחות אחרונות וחיסול מלאים😅

בעזרת השם שמהיום יתחילו לך 9 חודשים של הריון תקין ומהמם..מקווה בשבילך וגם בשבילי

זה קשה ללכת אל הלא נודע בלי שיודעים מה יהיה אבל תמיד יש תקווה תזכרי את זה

מאחלת לך כל הטוב! ורוצי לפנק את עצמך כי הכי מגיע לך בעולם

מתפללת יחד איתך!

ותתחדשי על המטפחת
תמיד כיף..

ומחכה בעזרת השם לפוסט שתבשרי לנו כבר שנקלטת..

מזדהה עם התחושה..

 

(ואת לא חייבת לענות, אבל האם נבדקתם אצל רופא? כי זיהוי הבעיה, אם יש,  זה כבר מקדם לפיתרוןבעז'ה)

 

בעז'ה שתתבשרי בבשורות משמחות!!

 

 

חיבוק ענק ❤

לא להתייאש, תבטחי בה'!
הישועה תגיע בע"ה בקרוב
ואת תהיי אמא מהממת
❣️🤗
תתחדשי על המטפחת.

שהיום הזה יהיה היום הראשון בחישוב של גיל ההריון
מהממת! את הולכת להיות אמא ואת תהיי אמא נהדרת! הלוואי שהיום הזה קרוב, הלוואי שיכולת לדעת מתי הוא יבוא, להיאחז בו...
אהובה, אנחנו איתך!

היום הראשון של המחזור הוא היום שבו מתחילים לספור את שבועות ההריון. 

הכל נראה אבוד אבל המסע מתחיל. 

 

מאחלת לך שתזכרי את התאריך הזה בשמחה.