פורום הריון ולידה (עמוד 2330)

זה הרופאים שאצלנו.
גיא טווינה מעולה. לדעתי מקבל בבאר שבע.
עזב את העיר שלנו.
הייתי אצלו בסקירה מוקדמת בהיריון של הגדול. רופא מאד עדין וסבלני.

איש טוב.
אצל השותף שלו, לא זוכרת את שמו, עשיתי שקיפות. ד"ר אוהד משהו. בבאר שבע. גם איש מקסים.

היא מהדרום. תבדקי אם מקבלת בבאר שבע. מקסימה.
מאד אהבתי אותה.

יש את דר' נטליה פרידריך המלצות רבות עליה

הוא הבין את ההסבר שלך?
הוא יודע מה קרה לחלק מהנשים בהריון שלא התחסנו וחלו?

מפחידה נשים בהריון ולכן גורמת להן להתחסן, הרי בהתחלה היה אסור

כלומר, אחוזים מאוד גבוהים שלא יקרה לעובר כלום, אבל להטיל עליך כזאת אחריות נשמע לי ממש לא בסדר.

מה אני אעשה שהוא שטוף מוח של רבנים ?
עכשיו השמיע לי רב דגול שאומר שהחיסון פוגע בפוריות
נו כמה עוד שטויות????
אני לא מתרגשת כל זה נובע מבורות ותלישה מהמציאות

זה רק גורם לך ליותר כעס וגורם לו להמשיך עם דעתו ולהיסגר בפני הרצון והדיעה שלך.

אל תתווכחי ואל תריבי איתו,זה מצוי בהמון בתים שאחד רוצה להתחסן והשני מסופק,

לא מומלץ לריב,כדאי לערב אדם שהוא מקבל ממנו ככה יהיה לו יותר קל לקבל,לפעמים

קשה לקבל מהאישה,שוב יקרה אל תריבי ואל תתווכחי זה רק מוסיף לחץ  ויותר מתח

לזוגיות,בהצלחה יקרה שלנו.

על כוס קפה,ושכל אחד יגיד את דעתו

הוא חייב להבין שלפני הכל,זה הגוף שלך,ויש לך קדימות,אבל את מעונינת לשמוע את דעתו

הויכוח לא יביא שום תןעלת

מהחיסון טבעי לגמרי
אבל רחמנות על אלו שעשו להם שטיפת מוח והכניסו אותם לחרדות כאלו.
האם יש איזושהי סמכות שבעלך מקבל ממנו? איזה רב או רופא גדול? הרב פירר?
אני אגיד לך מה הבעיה הגדולה ..אם תתחסני וכל עוד הוא מאמין בזה הוא כל הזמן יחפש מה לא בסדר ויאשים את החיסון.
לדעתי ככה ללכת נגדו זה בעייתי. אני חושבת שאם את רוצה להתחסן תשאלי רב אולי שווה להתאמץ ופשוט לעשות בלי שידע למרות שקשה להסתיר מהבעל אבל אולי לפחות עד שירגעו העניינים

אם את חושבת שזה יעזור הוא מוזמן לדבר איתם. הן יספרו לו מי שוכבת בטיפול נמרץ קורונה. אאחריאו לפני שיילדו אותה... בלי להלחיץ אותך. הוא מבין שזה לא רק החיים שלך זה גם החיים של הילד שלו?

כי הוא אומר שאם לא הייתי בהריון בכלל לא היינו מגיעים לריבים הייתי מתחסנת בלי בעיה
והוא גם בכלל לא בעל שתלטן וכאלה שמחליט לי דברים בחיים לא
הבעיה זה שיש לי בגוף משהו ששיך לשנינו ,

ולפעמים זה סיבוכי פגות, לפעמים לא עלינו הילד לא שורד. אז זה גם פוגע בו.

לכיוון אחר חבל על השלום בית.
יד לי חברות שהגיעו למצב ממש נוראי לדעתי יצטרכו תרופות נגד חרדות בקרוב

מעניין לדעת הן גם שטופות מוח?

כמעט יילדו אותה בשבוע 27
הייתה מאושפזת כמה ימים עם קושי גדול בנשימה

בנס עברה את זה השתחררה אבל עדיין חצי בן אדם סוחבת את ההריון בקושי

צעירה ובריאה לחלוטין

נשמע שאת מאוכזבת וכועסת עליו.
ונשמע שהוא מתבצר בעמדה שלו.
האמת, נשמע לי שיותר נכון שתעזבי לרגע את ענין החיסון ותתמקדי בנושא שלום הבית ואיך מגיעים לדיבור ולהקשבה.
בלי הקשבה ודיבור נשמע לי שלא יהיה גם חיסון...

בסופו של דבר זה הגוף שלי
אבל לא אעשה מאחוררי הגב שלו , יש גבול
לכן מעדיפה להגיע להסכמה

ולכן עדיף לך להרגיע את העניינים, להקשיב לו, לתת כבוד למקום שלו, ולא להישאר ב''שטפו לך את המוח, אתה מדבר שטויות''.

לעובר, זו אמירה חריפה מאוד ולא מתאימה.
ברור שאין עניין חהשיב לו באותו מטבע ולומר שהוא שטוף מוח, אבל אי אפשר לומר שהוא מדבר כזה יפה.


ולעניין הלא להתחסן מאחורי הגב שלו: גם אם לא תגיעו להסכמה, הוא צריך לכבד את ההחלטות שלך (ואת את העמדות שלו, למרות שאני לגמרי איתל שזה שטויות בשכל)

אבל פה הענין כבר לא קשור לחיסון או לא, אלא לקשר ביניהם וליכולת לפתור אי הסכמות.
גם אני שמעתי אי אלו אמירות לא מתאימות מבעלי.
מניחה שגם אמרתי לו כמה כאלו בחיי...
ככה זה בחיים.
אנחנו לא תמיד רגועים, שקולים ונחמדים.
אבל בסוף, לא משנה איזו מריבה היתה ומה נאמר, חייבים להיות מסוגלים להירגע, ולשבת לדבר בגילוי לב ובמקסימום כבוד אחד לשני.
מנסיוני, תמיד בשיחות האלו, פתאום מבינים...אני מבינה מה גרם לו לסערת רגשות, יכולה אפילו להבין ולהצטער על חלקי בענין.
גם אם אני לא מסכימה איתו בנושא זה או אחר.
כי הנושא זה לא הנושא...הנושא זה אני ואתה והקשר בינינו.
ברגע שיש מצב שכל אחד בשלו, זה לעולם לא יפתר.
אבל צריך בזוגיות לפעול בחכמה.
ואני חושבת שגבר (גם אישה. אבל גבר אולי יותר) שמדבר בצורה כזאת, זה לא כי הוא מגעיל או רע או טיפש. זה כי הוא אולי חסר אונים, או מפחד, או מרגיש שכבודו נרמס, או כל מיני אפשרויות לא נחמדות כאלה.
ולכן, הדיון פה הוא לא על '' מי צודק''. כי כל אחד בטוח שהוא צודק, לכן יש חילוקי דעות ומריבות...
הדיון פה הוא על איך להתנהל נכון עם בן הזוג כדי להגיע להקשבה ולשלום.
אח''כ גם אפשר לפתור את הבעיה האחרת, של החיסון. אבל קודם כל- זוגיות.

את לא צריכה לקבל "הסכמה". זה הגוף שלך! יפה וטוב לדבר על זה כזוג אבל זה בכלל לא נושא שצריך לדוש עד שמסכימים כמו למשל איפה לקנות בית.
זה הגוף שלך, תעשי מה שאת חושבת לנכון, וכמובן תשתפי אותו כבן הזוג שלך מה בחרת. בסדר גם לשתף אותו אחרי שזה נעשה. זה לא נקרא מאחורי הגב וזה לא מעילה באמון

זה שאת נושאת ברחמך את הילד גם שלו ממש לא נותן לו איזו בעלות על הגוף שלך. זו תפיסה עקומה שצריך לעקור.
מה מחר?
מריבות עד אור הבוקר אם כן תשתי קפה או לא?

כמובן שהוא בא מכוונות טובות, ח"ו לא מציעה לך לשבור את הכלים. אבל כן להיות שלמה בעמדתך ובזכות על גופך. להבהיר שזה לא נושא לדיון ולא לוויכוח ואת מאוד מעריכה את זה שהוא דואג לך ולעובר שלכם וזה הדרך שלו להביע את אהבתו

בהצלחה

ויכוח זה פשוט לא דבר משכנע מה לעשות..
ואתם זוג
והכי חשוב שתשמרו על הקשר בינכם על התקשורת המכבדת על הכבוד ההדדי.
אל תאבדו את זה לא משנה מה נושא הויכוח

עוד ועוד הוכחות לא יעזרו כנראה

אבל לעצור את הגלגל..
לשבת ערב אחד בנחת ולומר לו

בעלי היקר
בקשר יכל להיות מצב שלא תהיה הסכמה בין בני הזוג על מעשה מסוים.
אבל הלוואי ולא ניתן לזה להפריד ביננו ולפגום בקשר.
כבוד לכל דעה גם אם שונה זה כל כך חשוב
ולהאשים אותך שאת תהי אשמה..זה לא מכבד..
תדברו מתוך הבעה של הרצון לקשר . לא בהאשמה.

הלוואי שתגיעו להחלטה בנחת ובאהבה

ניסית להראות /להשמיע לו את הרופאים הבכירים שכן אומרים לנשים בהריון להתחסן? ואולי כדאי שתשאלו ביחד את הרופא נשים שלך ואז זה ירגיע אותו..
אני בהריון והיום הרופא נשים מיוזמתו אמר לי שהוא ממליץ בחום להתחסן (לא משנה שכבר התחסנתי לפני..)

שיכול לעזור ולפתור את העניין? כל הרבנים שאני מכירה אומרים להתחסן

אני לגמרי איתך. אני חושבת שנכון וכדאי להתחסן, למרות שההשפעה של החיסון עוד לא ידועה בוודאות.

אבל מסכימה מאוד עם בת 30, שקודם כל צריך להגיע להקשבה ודיבור, לפתור את הקושי הזוגי.
וזה קשה, כי כשצריך לקבל החלטה מעשית, וכל אחד רוצה שנדמה שלו תיקבע, אז שניכם בעמדת התגוננות וגם התקפה, ולא בעמדת הקשבה. וזה גם גורם לצורות התנהלות פחות נעימות (כמו מניפולציות..), בעל בעצם זה נובע מתוך פחד. כי כל אחד מכם מפחד מההשלכות של הבחירה של השני.

אז קודם כל, נראה לי שהייתי מתחילה בלנסות לתת לו הרגשה שאת מבינה את הפחד שלו. גם אם מבחינה רציונלית את מאמינה שהפחד של לא להתחסן גדול יותר. ושהמקורות שמפחידים אותו מתבססים על מידע שגוי. הוא כרגע מפחד כל העובר. הוא באמת חושש שיכול להיות שהחיסון עלול לפגוע בעובר, ויגלו את זה רק בדיעבד, ואתם תשלמו על זה מחיר ח"ו.
ואם הוא ירגיש שאת מבינה את המקום הזה, את מבינה שזה באמת מפחיד אותו, ואת יודעת שכל מה שהוא אומר ומנסה לשכנע אותך זה מתוך דאגה לעובר ולכם, אז אולי הוא יהיה יותר פנוי להקשיב גם לך.
ואת יכולה לנסות לעזור לו להבין גם אותך. שוב - לא להסכים מבחינה רציונלית, אלא להבין שגם לך יש רגשות בעניין. גם את חוששת מההשלכות שעלולות להיות אם לא תתחסני. גם את קראת ושמעת דברים, וגם את חוששת שאתם עלולים לשלם מחיר אם תחליטו שלא תתחסני וח"ו תידבקי ומשהו יקרה.
(אגב, יכול להיות שיהיה קל יותר לכתוב לו. יש יותר אפשרות לחשוב על המילים ולברור אותן, ולא להיגרר תוך כדי השיחה לדברים שלא תיכננת להגיב ויכולים שוב להרחיק. לא יודעת אם מתאים לכם, אבל במקרים כאלו מורכבים לי לפעמים קל יותר לכתוב. ואז אפשר גם להוסיף מילים של קרבה, שאולי בע"פ יותר קשה כי את לא לגמרי שם, אבל בסופו של דבר הן אמיתיות וכן יעזרו לו גם לשנות את היחס שלו).

ואחרי כל זה, צריך לקבל החלטה מעשית. וזה באמת קשה.
אני הייתי חושבת שמה שיכול לעזור במקרה כזה זה להתייעץ עם מישהו חיצוני שמוסכם מראש על שניכם. זה יכול להיות רופא או רב, אבל ששניכם מסכימים לשאול אותו, ומתחייבים שמה שהוא יגיד אתם תעשו.
לא יודעת אם זה באמת מתאים לכם. אולי גם זה קשה כי כל אחד סומך על אנשים אחרים. מקווה שתצליחו למצוא את הדרך שמתאימה לכם להגיע להחלטה.

בכל מקרה, ממליצה להתפלל הרבה - גם שכל העניין הזה לא יפגע בזוגיות אלא תצליחו להתגבר על המשבר הזה ולהתקרב מתוך זה אפילו יותר, גם שתצליחו לקבל החלטה נכונה ואמיתית, ולהיות שלמים איתה, וכמובן שבעז"ה הכל יסתדר לטובה, וכולם יהיו בריאים...

דיונים על זכות החלטה על הגוף שלך מול זכות החלטה על דברים שעלולים להשפיע על העובר הם הישורת האחרונה
.
הסופו של דבר זה עניין של ניהול סיכונים.
ומאחר ואתם מסכימים ששניכם אחראים על העובר בצורה שווה שניכם צריכים לעשות את המקסימום שבשליטתכם לדאוג לבריאותו.

מצד אחד יש את החשש מהחיסון.

האלטרנטיבה מהצד השני היא לעשות *הכל* כדי לא לחלות בקורונה כי קורונה עלולה להוביל ללידה מוקדמת מה שגם מסכן את העובר אפילו יותר מחיסון.

מה,שזה אומר שנשארה האופציה של בידוד שמירה מקסימלית של שניכם עד הלידה.
וששניכם נושאים בנטל ההשלכות מכך.
האם הוא מוכן לכך? מנסיון, זה לא פשוט בכלל.

אצלי היה 3 חודשים בין הזמן שגילינו שאני בסיכון מוגדל לקורונה בגלל בעיה בריאותית לבים הלידה, בזמן הסה עוד לא היה בהתחלנ חיסונים וכשהיה עוד לא חיסנו נשים בהריון.

וכל הסמן הזה שנינו עבדנו מהבית, בעלי יצא רק לפגישות סופר חשובות שנערכו במרפסת של המשרד שלו, עם מסכות במרחק 2 מטר.
עשינו רק שבתות בבית, הוא יצא חהתפלל רק במניני חצר ועמד רחוק, לא עלה לתורה או התחסן.
קניות עשינו רק משלוחים.

אחרי שבועיים כאלו הוא שולח אותל להתחסן והולך להתחסן בעצמו.






באופן תיאורטי תשאלי אותו

אלי. אני אשלח לו תמונה איך נראית אישה בהריון עם קורונה. עם אקמו (מכונת לב ריאה), מחוברת לדיאליזה, מונשמת מורדמת עם אמינים.

תמונה אחת כזו והוא יטיס אותך על טיל לחיסון הקרוב.

ועכשיו ברצינות- בלי קשר לחדשות ולהגזמות שלהם - את לא רוצה לראות חולות קורונה בהריון. אני רואה אותן, חברות טובות שלי מטפלות בהן יום יום - זה לא מחזה פשוט.
אם בעלך לא רוצה לאבד אותך - אז כדאי להתחסן.
גם אם יהיה נזק לעובר - זה לא שווה את החיים שלך.
גם אם הוא ח"ו ימות בגלל החיסון - החיים שלך קודמים.

אני התחסנתי כי אני מאמינה להמלצות הרפואיות שלא יהיה נזק בע"ה לעובר, ובכל מקרה- אני חוששת על עצמי, וגם מבחינה הלכתית- חיי האישה קודמים לחיי העובר כל זמן שהוא בבטן, לכן אם יש חשש לחיי בעקבות המחלה- אני אעשה הכל להגן על עצמי, בלי קשר לזה שאני מאמינה שהחיסון הזה גם מגן על העובר שלי.

איך הוא מביע את זה

האם באופן כללי בלי קשר לימי הולדת ומתנות וכו- יש בינכם קשר טוב? דיבור טוב? אמון הערכה כבוד?

כי להתנות ולמדוד את ההערכה במתנות זה ממש לא נכון.
יש הרבה הרבה אנשים והרבה גברים שלא טובים בזה מסיבות שונות
וזה בכלל לא מדד להערכה שלהם

צריך להבין שבזוגיות יש לנו ציפיות מהשני אבל הוא לא חייב להעניק לי הערכה דוקא באופן הספציפי הזה
אם יש לי מבט עמוק אני ארגיש את הערכה בהרבה דברים אחרים

כמובן אפשר לבקש ולשתף בצורך שלי אבל באמת כשהוא מרגיש שזה נקודת מבחן שאני בוחנת במהות את האהבה שלו-זה מרתיע ומכווץ

אם תפרידי אצלך אז גם הבקשה הספציפית למתנות תתקבל יותר בקלות

אם זה כדי לפרוק אז חיבוק
ואם כדי לקבל מענה אמיתי וכנה
אז לומר
שלא נשמע משהו קיצוני.
נשמע שאת אישה מתוקה, משקיעה ומפנקת
ושאת נשואה לאיש מקסים וחמוד
ממליצה לא להתחיל עם פצצות כמו ''חושבת להיפרד'' כאילו.. וואו אחותי.. 😱
יש היום ב''ה ככ הרבה יועצים לזוגיות, יש קווי יעוץ חינמיים מטעם קופות החולים אם אין אפשרות כלכלית.. אל תסבכי לעצמכם את החיים עם משפטים ומחשבות כאלה 🙃
תתייעצי
ומבטיחה לך שאם המצב שלכם זה מה שכתבת כאן אז אתם בסדר ובע'ה יש תקווה 💓💓💓
בהצלחה לך מותק
חיבוק על הכל!

גולף, פוקס וכד'

בעיקרון הספירה של השבועות ממש לא מדוייקת עם החודשים כך שזה לא משנה.
אם את סופרת מהסוף אז 36 זה כבר תחילת תשיעי מ37 זו כבר חידה בזמנה

בעיני זה פשוט- תחילת 36 זה חודש לפני התל"מ, תחילת תשיעי. לידה במועד זה משבוע 37.. זהו🤷‍♀️

את גם בסמוך אלי אמורה ללדת לא? 

איזה כיף

אותי הלחיצו שיעשו זירוז כבר ב38 בגלל עובר גדול וריבוי מים, מקווה שהתאזן איפשהו כבר חח

רק בשישי יצאתי מבידוד🤦‍♀️

ומחר בבוקר חיסון שני בעזרת ה'

לא פחדת?

אני צריכה לעשות בדיקה סרולוגית..

אחרי כל הבידודים והמאומתים שהיו סביבי

מזל שהתחסנתי, בעלי היה חולה ולא נדבקתי ממנו.. ב"ה

על החיסון הזה שלא ידוע כלום עליו למעוברות ... 

אבל להידבק בקורונה יותר הפחיד אותייי XD

אבל באמת הכל מפחיד.. זה עניין של ניהול סיכונים.. לא נשאר לך הרבה.. אם בעלך מחוסן, הייתי פשוט מסתגרת בבית עם הילדים..

לכן ברור שאין התאמה לשבועות.

שבועות הריון סופרים כידוע מוסת אחרונה, ולפי זה נקבע התל״מ, בהשלמת 40 שבועות מלאים.

לא הבנתי את הספירה, איך בחודש אחד יש 6 שבועות באחר 4 ושני 5

ולדעתי זה הכי הגיוני. זה לספור שבועות רגיל וחודשים לפי התאריך בחודש שבו את אמורה ללדת.

לדוגמא אם התאריך שלך זה 15.5 אז ב15.4 את מתחילה תשעי ב15.3 שמיני ב15.2 שביעי וכו.

זה לא באמת חודש במשמעות 4 שבועות, ולא חודש 30 יום.
חודש ראשון זה משבוע 0-6, כש שבוע 0 זה תחילת הווסת האחרונה. אז ברור שזה לא חלק מה הריון.
בחודש שביעי, ובחודש חמישי יש 5 שבועות...
תשיעי מתחיל בשבוע 37, אבל בכל זאת חלק סופרים מ36.

עכשיו ראיתי שרשום לא להפסיק חפיסה באמצע.. נשארו עוד 4 כדורים, זה אכן כזה קריטי?

את מפסיקה בשביל ההפסקה בין חבילה לחבילה (והחבילה לא כוללת פלצבו) אז לא מפסיקים לפני.
את פשוט לא מוגנת בזמן הזה

שהוא בצבע לבן...
אבל אם רוצים לדלג על המחזור, לא לוקחים את ה4 בצבע הלבן אלא עוברים לחפיסה חדשה. ככה אני עשיתי, חיברתי כל פעם 3 חפיסות.. וזה היה יסמין פלוס

זה לא נעים לנו המבוגרים לראות את זה ומביך אותנו, אבל אין שום קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שמבוגרים לפעמים עושים. זה שלב שהרבה מאוד ילדים עוברים ואין בו שום דבר חריג, פשוט לנו זה ממש מוזר לראות את זה. בפסיכולוגיה זה נחשב לעוד שלב התפתחותי, בדיוק כמו השלב שבו מכניסים הכל לפה ואחר כך שלב הגמילה שמתעסק בעיקר בישבן. לרוב עובר מעצמו אחרי תקופה. זה פשוט אזור רגיש עם הרבה תחושה, אין בזה שום דבר מיני חלילה (:

אפשר לומר שזה פרטי ועושים את זה רק במיטה..
והתפתחותית זה לגמרי תקין כמו שילדת יום הולדת אמרה

זה משהו שילדים עושים, הם מגלים את הגוף שלהם וזה נעים להם גם...
לנו זה נתפס כשמשהו שלילי. אצלי הן בנות אז מבחינה הגיונית מעשים שלא יתעסקו שם אז גם אומרת את זה- שה ידיים מלוכלכות. אבל פה את מתארת משהו שונה...

הבן שלי הבכור,כלוםםם . כל אחד ודרכו..
במילים אחרות אתן אומרות לא לדבר על זה. או שכן להגיד לו שעל הרצפה לא שוכבים ואם הוא עייף שיילך למיטה... או שגם את זה לא?אני מעדיפה לא לאמר שעושים את זה במיטה , אני מרגישה שאם אומרים את זה זה סוג של נותן לגיטמיציה שעושים את זה ,אבל.במיטה... אני מבחינתי כביכול לא רואה את זה רק רואה שהוא שוכב על הרצפה , כאילו הולך לשון אז אומרת לו שאפ הוא עייף שילך למיטה.

אפשר גם להגיד שזה משהו שלא כל כך נעים לראות כי זה אזור פרטי שלו, וכמו שלא עושים פוקים בחדר שיש בו עוד אנשים ולא עושים קקי ליד אנשים, גם לא עושים את זה ליד עוד אנשים. מה שאת מרגישה בנוח, כל התגובות הן טובות כל עוד את לא אומרת לו שזה פסול ושיפסיק

אני לא חושבת שצריך לשלול את זה לגמרי. כי אז הם גדלים עם תחושת אשמה ובושה סביב המגע בגוף שלהם.
אני אישית אומרת לבת שלי שמותר לגעת באיברים פרטיים רק בשירותים מקלחת או במיטה, כשזה פרטי עם עצמה ולא ליד אנשים אחרים.

לדעתי צריך להסיח את הדעת..אח"כ הם/ן יגדלומבידיעה שאין בעיה עם אוננות..ומעבר לפאן ההלכתי, יש את הפאן החומרי, שלהתרגל לאונן זה גרוע..

אין בזה גירוי מיני בגיל הזה. רק תחושתי.

לא הבנתי מה. זה הפן החומרי?..

זו לא אוננות.
זה חלק מההתפתחות התקינה שלהם.
אם היה מדובר על גיל גדול יותר, הייתי אולי מתייחסת לזה אחרת. אני חושבת שיש מרחק מאודדדד גדול ממה שהתרחש כאן ומדובר עליו ממה שיש איתו בעיה הלכתית או הרגלי אוננות. הרי אם יש לילד צורך הוא יעשה את זה כך או כך, השאלה אם הוא ירגיש עם עצמו נורא ואיום או לא.

כמו להוריד בגדים בחדר פרטי ושירותים בחדר פרטי.

לא ראיתי שום תופעות מיוחדות
הנקתי כרגיל אחר כך, אבל לא חשבתי לשאול. פשוט לא קיבלתי הנחיה אחרת, אז זה מה שעשיתי

הדבר היחיד שקמתי באמצע הלילה להניק במיטה וגיליתי שכואב לי לשכב על הצד איפה שהחיסון... נאלצתי לשבת (בחיים לא יושבת באמצע הלילה)

תופעות לוואי בכללי מאוד אינדיבידואלי. אבל אין קשר להנקה.

לא היה כלום.
שום תופעה מיוחדת. הכל היה רגיל עם החלב ועם התינוקת

מניקה תינוקת בת שנה ו8.
שום שינוי.
בגיל הזה, מניחה שאם היה שינוי כלשהוא, היא היתה מוצאת את הדרך להראות לי שמשהו השתנה.

זה תהליך ארוך... צריכה להביא טופס מהרופא והכל..

בזמנו כשהייתי צריכה הרופאת נשים הוציאה לי תוך יום ומיד שלחתי אליהם.

אולי שווה לנסות...

 

בהצלחה!!

US $25.97 30% OFF|300pcs = 10 חבילות אניון סניטרי מפית לנשים מפית סניטרי טמפונים להרוג חיידקים אניון כרית עם שימוש יומיומי אניון היגיינה כרית|מוצרי היגיינה לנשים| - AliExpress

למה לא לבקש מהרופא שלך? שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך..

הרופאה אכן נתנה לי אבל לא אותם כדורים

אני מקווה שזה יצליח אני כבר על סף יאוש

ועכשיו קיבלתי אסטרופם

ואין לי מושג אם יש לזה אותה השפעה

 

אמנם הבדיקות שלי לא תקינות ממש

אבל בכל זאת

אפשר לעשות את הבדיקה לפי ההלכה..

אבל לפי מה שהבנתי, הם בהחלט יכולים להסביר מה החשיבות של הבדיקות ואיך אפשר לעשות אותן כדי שזה לא יחשב שזל.
אני לא יודעת לגבי מה שאת אומרת שהבדיקות שלך לא תקינות ככ. מניחה שזה תלוי אילו בדיקות וכמה רחוקות מהטווח התקין.

ובחודשים שנקלטתי נטלתי כדורים והופ- הריון

בעלי בטוח שזה יקרה גם עכשיו אני גם רוצה להאמין

הוא לא מעוניין כי אכן ישלי בעיה fsh גבוה לגילי

וגם לעבור על ההלכה

ואולי גם נפשית

 

 

תבואי בראש פתוח. לא בראש של בואו תשכנעו אותו,
ותתייעצו איתם לגבי כל המידע הרלוונטי.

אולי באמת בדיקת זרע זה לא מה שצריך ואולי כן, ואם הם יחשבו שכן אז יש להם את הכלים לתת לו את הידע וההכוונה רפואית והלכתית שאולי יעזור לו לקבל את זה.

לא יודעת איך קובעים איתם פגישת יעוץ מפורטת אבל שווה לברר

עזרת לי מאוד

 

בכל מקרה כדאי לקבוע פגישה לפני כן (אולי עכשיו זה טלפוני? אין לי מושג) לבדוק התאמה
המון בהצלחה!
(לא ילדתי במים בעצמי אבל עשיתי את המפגש הכנה)

בתי

אני מכירה חנות באשדוד

למשל גיסתי, בהריון מתקדם, לא מתכוונת להתחסן..
ואנחנו במשפחה גם בדעה כזו.
אבל כשאצטרך לחזור לביהס, אולי יהיו דברים...לא יודעת פשוט תוהה בענין הזה

בהצלחה בכל מקרה במה שתחליטי

סיכוי מאוד להיכנס להריון עם גלולות כשלוקחים כמו שצריך. אז מה הסיכוי שיקרה לך על החודש השני??

( מלבד הסיכוי הנמוך לבייץ עם הגלולות גם צריך שתקיימו יחסים בדיוק אז וגם להיכנס ל20 אחוז של הריון בקיום יחסים בזמן ביוץ. זה סיכוי נמוך....)

לגבי הצמדת חפיסות- אין סיבה להפסיק רק בשביל לוודא שאת לא בהריון. בדיקה ביתית זה הרבה יותר פשוט.
אבל אם התופעות מהגלולות (כאבי ראש, חוסר חשק, רגישות בחזה) מפריעות אולי שווה לעצור לתת לגוף את ההפסקה הזו קצת זמן להתרגל. לא יודעת....
מצד שני זה עכשיו נידה וכו

ואם אחרי 3 חודשים עדיין מפריע לך שווה לחשוב אם באמת זו המניעה שהכי מתאימה לך

זאת חפיסה שמינית שלי.. משמע יותר מחצי שנה (בהתחלה לא הצמדתי כי לא ידעתי על האפשרות הזו)

ולא היה לי שום תופעות לוואי. בגלל זה מעט מלחיץ

הסיכויים להכנס להריון מאד נמוכים..

התופעות שאת מתארת הם גם תופעות של גלולות.

דרך אגב, גם אם לא מגיעה הווסת אחרי שגומרים חבילה זה לא אומר שאת בטוח בהריון. יכול להיות שרירית הרחם ככ דקה שאין לה מה להתפרק ולהוציא.
מניסיון שלי, עברתי מסרזט לגלולות משולבות רגילות, ב3 חפיסות הראשונות לא קיבלתי מחזור ושום דבר בין החבילות. לא חיברתי. בוודאות לא הייתי בהריון.

מעניין.

העניין שלא היה לי בכלל תופעות לוואי מהגלולות עד עכשיו ב"ה, ואני איתם פרק זמן לא קצר
אחרת לא הייתי דואגת

צריך בד"כ לפספס גלולה..
הסיכוי להכנס להריון עם גלולות הוא ממש נמוך, והן נחשבות לאמצעי מניעה מאד יעיל.
הרבה פעמים תופעות לוואי יכולות להיות מהגלולות, או פסיכולוגיות..

כמו שאמרו לך כבר, תעשי בדיקת הריון. אבל תנשמי עמוק. רוב הסיכויים שאת לא בהריון.

טוב. תודה

מקווה שזה פסיכולוגי,
כי כמו שאמרתי זה התחיל אחרי שחברה סיפרה שנכנסה להריון עם גלולות....

אמרו לי לשתות הרבה מים. עכשיו קצת יותר טוב

תחילת הריון לעיתים קרובות יש עצירות (זה קשור לרמת הפרוגסטרון הגבוהה למיטב ידיעתי)

ממה שהבנתי ההורמונים של ההריון גורמים לשרירים להתרפות כדי שהרחם תוכל לגדול ולא להשאר מוחזקת במקום שלה וזה מרפה גם את השרירים שעוזרים לנו להוציא את הזבל החוצה

לשתות הרבה מים ואפשר גם תאכול הרבה ירקות זה גורם ליציאות להיות רכות יותר

אל תאכלי דברים שידועים כגורמים לגזיםף דוגמת כרוב או קטניות,

תעדיפי ירקות מבשלים על פני חיים

תשקלי לקחת פרוביוטיקה

תשתי תה שומר

ואפשר גם לקחת הומאופתיה, מאד עוזר. (אם תרצי - צרי אתי קשר)

ותרגישי טוב!

זה פשוט פלא!

במיוחד שיש אנשים שזה שיקול בשבילם להיפגש.
לא נכון בעיני לשקר בדבר שחס וחלילה יכול לפגוע במישהו אחר.

כ

אבל כשאנשים שואלים על החיסון הם לא חושבים על זה בצורה הזאת, וחשוב להם שכולם יתחסנו.
אני בעד להשתמש בתירוץ קבוע..או באמת להגיד שהתחסנת כבר, או להגיד שאת מחכה לתור שלך נגיד (למרות שעכשיו כבר אין ממש תורים)

לא בהריון והתחסנתי אבל כל פעם ששואלים אותי אנשים זה ממש מעצבן אותי.
תעני שיש לך תור ובעזה את מתכננת להתחסן. מעבר לזה זה באמת לא עניינם
במיוחד שאת כן רוצה ולא יכולה בנתיים

זה פשוט שיח בסיסי כרגע...
יש נושאים שעולים מהמציאות
כמו שלפני פורים מדברים על תחפושות,
כשיש חיסון מדברים על החיסון.

במכבי יש לעוד 5 שבועות לפחות.
אבל אפשר לקבוע ולדחות אותו שבועיים-3 קודם.

וזהו

אנשי עוברים את זה.

 

היא עלולה להסתבך בויכוח מיותר.

כי הדרך להפחית עד כדי לאפס את ההדבקות היא ע"י כמה שיותר מחוסנים (טבעית או חיסון שפותח במעבדה זה לא הסוגיה כרגע)
אחרי שנה עם
יותר מ5000 נפטרים,
כלכלה משותקת
חינוך משותק
שגרה משותקת.
בדידות שמשתקת,

כדי שאני אוכל לחזור לשגרה אני צריכה שאת תתחסני. וההוא וההיא וגם הוא וגם היא.
אני התחסנתי אבל זה לא מספיק עוזר לי.
אחרת לא יפתחו את מוסדות החינוך של ילדי שסופגים כבר שנה שלמה על גבם הזערורי את הצורך לשמור על בריאותם של המבוגרים
אבל כשמדובר בחבר'ה בני 20-30 פתאום לא מתאים להם "לשאת בנטל" של הסיכון המזערי והחוסר נוחות מתופעות לוואי של החיסון.
אבל ילדים ובני נוער שכל עולמם הנפשי אמור להתפתח בגיל הזה זה בסדר להשאיר בבית עוד כמה שבועות...
עבור חלקם העוד הזה יהיה העוד ממנו כבר לא יצליחו להשתקם.

אחוזי המתחסנים בגילאים הצעירים נמוך מדי.
וכל מי שאכפת לו מהחברה הכללית ולא רק מעצמו מנסה להשפיע ולוודא שבסביבתו הקרובה שמבינים זאת ומשתפים פעולה למען הכלל.

אז עם כל ההבנה לחוסר נוחות שלך, מקווה שתצליחי להבין מאיפה זה נובע ותסכימי "לספוג" את השאלות וההערות שנובעות (ברובן מקווה) ממקום טוב ואכפתי וממקום של ערבות הדדית (האם אי פעם הכנת צ'ופר של ההוא עם החור בספינה? זה בדיוק זה)

והעיקר שיהיה בבריאות וידיים מלאות!

היא מחכה לשבוע 16 כדי שזה יהיה טוב אבל בינתיים חופרים לה

יש כאלה שסתם דשים בזה,
וחופרים,
ורוצים כבר לדעת עם מי הם יחגגו ליל הסדר ועם מי לא

לא כולם באים ממקום הדאגה הציבורית הגדולה הזאת, ויש דרכים ראויות וטובות לעודד חיסונים, לא לחפור לכל אישה ואיש באופן אישי (כאילו, ממש הגיוני שאישה בהריון ולא יכולה להתחסן...)

אפשר לעודד בנתינת מידע, בהעברת סרטונים, ועוד ועוד

אצלנו חמותי מעודדת חיסונים באופן פעיל מאוד מאוד, בכל הסביבה שלה, היא יכולה להיות דוברת משרד הבריאות ולנהל לו את קבוצות הוואצאפ
ועדיין בפן האישי יש לה יותר טקט, היא לא שאלה אותי כלום, רק את בעלי שאלה בעדינות :
מה איתך ? ואשתך מתכוונת ללכת להתחסן ?

כי כולנו צריכים את כולם שיתחסנו ולא מסםיק רק שאני אתחסן אבל בעיני עדין השאלות האלו של נו כבר התחסנת ? במיוחד לנשים שיודעים שיש מצב שצריכות לחכות בגלל סיבות מוצדקות לשבוע מסויים לא הוגנות ומביכות.
אני נתקלתי בשאלות כאלו וזה ממש לא נעים אמרתי בפשטות שמסיבה רפואית הומלץ לי לחכות אבל זה לא נעים
כי אם בחרתי מסיבה כזו או אחרת שלא טוב לי לספר עדיין על ההריון לכל העולם ואגב גם אם לא אכפת לי לספר
למה אני צריכה לתת דין וחשבון..
ערבות הדדית זה חשוב מאוד מאוד אבל עדין צריך לדעת לשמור על כבוד הפרט

ממה שרציתי והתאים לי רגשית, כי כל רגע קיבלתי הודעה מאיש צוות אחר האם התחסנתי... וזה היה מעיק ומעצבן. ולכן כבר הודעתי למנהלת. אבל זה ממש לא התאים לי. והיה סופר רגיש מכל מיני סיבות. וזה מבעס.  אוטוטו אני כבר בשבוע מתאים יותר ומקווה שזה כבר יהיה אחרת. פשוט שנה הזיה!!!

אני ידועה כדחיינית כרונית, אז עד עכשיו קיבלו את התירוץ שאני מתכוונת ועוד לא הגעתי לזה. אבל אנשים כבר מתחילים לחשוב שאני לא מבינה את החשיבות ולהסביר לי שאנשים עלולים למות בגללי אם אני אדבק ואדביק אנשים. כבר שוקלת פשוט לומר לכולם שאני בהיריון וזהו למרות שחשבנו לחכות עוד קצת

בגלל כל הדיונים האינסופיים....