פורום הריון ולידה (עמוד 2330)

וחלק מגיע תוך חודש וחלק ממש ברגע האחרון.
אני חושבת שהשנה עם הסגרים והכל אולי כדאי להזמין כבר עכשיו מהארץ לפני שיגמר המלאי ממה שרוצים אפילו שזה הרבה יותר יקר

או משהו כזה.
זה מגיע ממש מהר.

משפיעה על משלוחים או שממשיך כרגיל

עם דואר ישראל,
הזמנתי כמה חבילות שונות ממוכרים שונים, הגיע תוך שלושה שבועות (אני גרה בחור) מאוגד בחבילה אחת.
המשלוחים מגיעים ממש מהר בתקופה הזאת..

אבל היה כתוב שזה לא טוב אם זה קורה יותר מ4 פעמים בשעה

אבל הבטן פשוט קשה, לא מרגישה שום התכווצות בזמן מסוים.  מבינה?

עלית עלי

וגם אם זה עבר כבר..

אם זה דפוס שחוזר על עצמו כמה פעמים (בכמה ימים ברצף) כדאי לבדוק כמובן

תודה רבה רבה לך!!

אזורים רכים יותר

1. בגיל הזה לא יודעת אם יש מה "להלחם" על אצבע, יותר חשוב לשים לב בגיל גדול יותר שלא נשאר..
2. לא יודעת כמה היא מקשיבה ומבינה..
הייתי מחכה לשלב שהיא יותר תתעניין במה שקורה.
3. מה הכוונה מנסה להתרומם? אתה שמה אותה על הבטן? חשוב מאוד שילמדו להרים את הראש כשנמצאים על הבטן, זה מקדם לזה שהתהפכו וגם לזחילה.
בהצלחה.

היא מרימה את הראש שהיא על הבטן, הכוונה שהיא על הגב נגיד בטרמפולינה ומנסה לקום

הבן שלי גם עשה ככה, אבל אולי בגיל יותר גדול.
נראלי תקין

1. אין מה להילחם כרגע...
יותר רלוונטי בגיל שנה- שנתיים בעיניי.

2. הבת שלי בת 11 חו' ובקושי יש לה סבלנות לסיפורים קל וחומר להבין אותם

3. מעולה!!! ב''ה

נראה לי שהספרים זה בשבילי....

אם היא לא מתלוננת, זה טוב! למה לא? לך זה כיף, אתן מתקשרות, עושות משהו יחד, גם אם היא לא מבינה את הסיפור, היא שומעת את צליל קולך, את מנגינת הדיבור, היא מקבלת תשומת לב. היא יכולה לראות את התמונות וזה גירוי מעניין, אפילו אם לא מבינים מה מצויר עדיין. אם היא מגלה חוסר סבלנות או מעדיפה לאכול את הספר או לדפדף בו - אז לא לספר בכוח כמובן... כל ילד וההעדפות שלו. אבל אם היא נהנית - יכול להאהיב עליה ספרים ושפה, ובסופו של דבר להועיל ליכולת השפתית והלימודית שלה.

1. אני נלחמתי בגיל הזה ועזר. היא לא מוצצת אצבע וגם לא מוצץ אבל מכורהה להנקה
2. לא ממש הגיל אבל אם את נהנית בכיף
3. מעולה. מפתח את השרירים

בגלל שהיא לא לקחה מוצץ זה היה תחליף מעולה!!

זה נהדר ומעולה. ברור שהיא לא מבינה את המילים והתוכן אבל לגמרי מבינה את הקצב ותינוקות בגיל הזה יכולים ממש להנות מסיפורים. בטח כל אלו עם המקצב כמו איה פלוטו, תירס חם וכו'

1. נראה לי שהיא פשוט מצאה את האצבע שלה, ונראה לי בלתי אפשרי למנוע ממנה את זה, פשוט כי היא כל הזמן עם האצבע...אם זה יום יומיים אולי תשכח מזה אבל אם יותר נראה לי אל תנסי להילחם.

2. חשוב מאד לשמוע דיבורים קולות אולי שירים לאווירה נעימה, אבל אני לא חושבת שיש טעם לספר סיפורים, יותר ממה שיש טעם סתם לפטפט איתה כשאת לידה או עושה משהו. את מותק שיש לך סבלנות !

3. את מתכוונת שהיא מרימה את הראש? זה מעולה. (יש תינוקות שבוכים ולא מסכימים וצריך בכל זאת לנסות לגרום להם, לשכב לידם, לשים משחקים וכו וכו) זה מאד חשוב שתחזק את השרירים האלה, של החזה והכתפיים.

חזרתי. וזה טוב ותורם להתפתחות שלהם. זה לא כמו סתם לדבר עם התינוק. זה יותר דומה לשירים ודקלומים.

תראי שאת מתחילה להקריא את הספרים המוכרים עם הקצב והם יכולים לפעמים להתחיל לחייך ולזהות כל פעם (לא אומרת מידע מקצועי אלא ממה שראיתי על ילדים)

התנוחה של טרמפולינה היא לא הכי בריאה ומפתחת. למרות שלתינוקות זה מאוד נוח וכיף. אז אם היא מסכימה להיות ערה על הבטן - זה עדיף.
(לדעתי הטרמפולינה טובה לזמן שאמא לא יכולה להיות צמודה לתינוק לשעשע אותו והוא בוכה להיות לבד על הבטן)

אני מנסה ליצור סדר בזמן עירות של הנקה , החלפת טיטול, ואז או על משטח פעילות על הבטן, אוניברסיטה או טרמפולינה אבל האחרון בעיקר שאני רוצה להכין אוכל או ללכת לשירותים.
אבל טוב לדעת שזה לא הכי בריא אני אנסה להפחית עוד קצת מזה.
אני שרה ,מדברת לה את המחשבות שלי ואת מה שאני עושה והספרים הגיעו רק לפני כמה ימים שחשבתי להכניס נפח לשיחות שלנו לא באמת חייבת במחשבה שנייה אפשר יותר מאוחר.... היא נראת שבאמת נהנת לשמוע את הקול שלי אז אני אתמקד בזה כרגע.
תודה רבה על התשובות

נראה מחזור..

לא כולן מצליחות לחבר.

מבאס, אם זה חשוב לך אולי כדאי לשקול לעבור לסוג אחר אולי תצליחי לחבר.

לא תמיד אפשר לחבר.
אני הייתי מצליחה כל פעם חבילה וחצי. ואז מתחיל דימום.
הפעם הצלחתי לחבר כמעט 3 והפסקתי מרצוני

תלוי את מי שואלים. וכנראה שאין עדיין תשובה חד משמעית...

לדעתי אם את יכולה לחכות עוד קצת אז יתבאר יותר העניין.

https://trailer.web-view.net/Links/0X793EC2A5D71C6F51624BE2D3BCD4D408EC0E9C6614212002137415DAA3A0CC68E60A5030DDE529E8FAF308684FFBF7D805B1F16404158035C681656C51B58376DF7123185F36660D.htm

 

מקוה שזה הקישור הנכון...

אם לא- זה אמור להיות ביוטיוב בשידור חי, תחפשי מכון פועה..

 

אני סומכת עליהם בעיניים עצומות. יותר מכל דבר שאני קוראת/שומעת ברשתות.

ואפילו יותר מרופאים..

אז מומלץ.

אני מתחסנת ביום א' ומניקה תינוק גדול

והוא אמר שאין שום בעיה.
אצלי הבת שלי ינקה כרגיל...
אולי זה משנה טיפה את הטעם, אבל אצלי היא לא הרגישה שום שינוי...

אפשר להניק כרגיל.

שלי ארוכות יותר, זה בטוח

אם ככל שכיסוי הראש יותר גבוה ומרשים הוא בעצם מסתיר קרניים ארוכות יותר.

שפחתכם הנאמנה, חולת שוקולד
הפרס נשלח ויגיע תוך 5 ימי עסקים

הקרניים שלהן יסתבכו אחת עם השניה

ומכיוון שאף אחת לא נימקה מספיק טוב למה מגיע לה לזכות ברירת המחדל היא לבחור בעצמי😆

יש לכן הזדמנות נוספת עד מחר בשעה 13 לנסות להוכיח זכאות לזכיה, קחו בחשבון שאני עם הילדים מהבוקר עד 23 בלי הפסקה, הקטן עבר לחדר ילדים (טוב, הגיע הזמן בגיל 4🤭) והם משתוללים איתו ומצחיקים אותו וכולם רוצים לישון לידו, הרמתי ידיים מהחגיגות האלה (לכן אני ערה בשעות כאלה, חייבת קצת זמן בלי לראות שום פרצוף של ילד)

קמו הבוקר ב 6!! ( הלוואי ובימי לימודים היו קמים בכזאת שעה)
עוד לא התחלתי לבשל שבת 😪
וזהו!!
אמרתי אתמול לבוס שלי, שיתכונן, אני בדרך להיעלם איפשהו ובלי פלאפון ובלי עדכון מוקדם

כי מעודף פעילות על השולחן, המפה הישנה נהרסה.

כמה דקות אח"כ גיליתי אותה גזורה לגמרי!!!!!

לפחות אני יכולה להרגיע את הגננת שאין לבן שלי קושי באחיזת מספריים🤦

איך הנימוק שלי???

שלך בחיים! 🙂

או ממש ממש ממש עקום?

כי מלא אנשים (שלא ידעו מי אחראית על התספורת...) החמיאו לה🤭 והיא התלהבה בטירוף מהרעיון... הייתי צריכה לשמור עליה ב-4 עיניים תקופה אחרי כדי שלא תמשיך את התספורת🤦

איזה מתסכל.

@mam+6

ניצחת, ילדים שישנים מ1 עד 6 זה😡🤪😱

ו@M-P-4 - זכית במקום שני כי אכן הנימוק שלך חזק (פרס ניחומים בדרך)

ככה לוותר על הפרס?

אבל לא רואים אותן מבעד לכיסוי, הן חלשות ונופלות, עייפות ומתוסבכות כמוני וכמו שאר הגוף שלי 😏

אבל אני לא מבינה בזה כמו האחרות

או שממש לפני והיום את כבר אחרי אם עבר כמה זמן

רמת LH עולה [עד לרמה של כ-85] בשעות שלפני לפני הביוץ - ובשיא מתחילה לרדת.   

כך, שהתוצאה שלך היא או אחרי תחילת העלייה או כמעט בסוף הירידה. 

ובגלל שבביוץ יש הפרשת פרוגסטרון, ניתן לקבוע שהיית בתחילת העליה - ויש כיממה וחצי פוריות לפנייך. 

(אם לא דייקתי לגמרי, זה מפני שיותר שנתיים אינני בטיפולי פוריות ואולי משהו הספיק להחליד...)     

יש סיכוי שהספקתי את הביוץ 🙏
הבדיקה הייתה ממש ביום המקווה

יש לך טיפים איך להקטין את ההשפעה של כל אלה?

העולם שלנו היום גדוש בגירויים, שלוקחים מאיתנו המון.היום רוצה לתת לכן דרכים לגמד את השפעתם עלינו.
כל הגירויים האלה שמשפיעים עלינו אני רוצה לחלק ל3 קבוצות:
גירויים ויזואליים
דיבור
העולם הפנימי והרגשי שלנו
גירויים ויזואליים. (עומס במראות)
*מינימליזם, להתפטר מדברים שלא גורמים לנו להרגשת אושר(ממליצה לקרוא את הסוד הקסם היפני מארי קונדו), צריכה מודעת. חפצים שואבים מאיתנו אנרגיות, כשאני מרגישה עומס נפשי אני מתחילה פשוט להפטר מחפצים מיותרים בחלל שלי.
מלתחה מצומצמת שבה דברים בסיסיים שמשתלבים טוב אחד עם השני, מפנים לך זמן ואנרגיה כי את לא צריכה לחשוב כל פעם מה ללבוש.
*להגביל את הצפייה במדיה.
חדשות מלאים בהסתה וגם פועלים מאוד להלחיץ את הבן אדם, לעניות דעתי אין שום צורך לראות אותם. הפרטים היבשים עדיף לקבל ממקור אמין יותר ונטול אינטרסים.אל תפחדו לא להיות מעודכנות.
אני לא רואה חדשות כבר..5 שנים?🤔ותמיד התעדכנתי בדברים חשובים באמת.
*שימוש נבון ברשתות חברתיות.לזכור שהם נועדו לשרת אותך,יוטיוב לדוגמא אחלה פלטפורמה ללמוד . אפשר להשתמש בה ללימוד ולהתפתחות ואפשר פשוט לשרוף את הזמן שלך בשהייה
שם.

דיבור.
*להיות יותר מודעות עם איזה אנשים אנחנו מדברות. את מדברת עם אנשים שמורידים לך את הבטחון ומזלזלים בך? ואחרי זה את מתפלאת שהביטחון עצמי שלך ברצפה?
את מדברת עם אנשים חרדתיים ואחרי זה גם הולכת מלאה בחרדות?
יש לך חברה שמרכלת על כל העולם ואת בליל בררה מצטרפת לשטף רכילויות?
אנשים פסימיים, שכל היום מתלוננים לוקחים המון אנרגיה.
זה לא חייב להיות ככה. הסביבה מאוד משפיעה עלינו, ואם נקיף את עצמנו באנשים שמאמינים בנו, אנשים עם אותם עקרונות כמו שלנו הבטחון עצמי שלנו בעיני עצמנו יעלה וגם נהיה אנשים חיוביים יותר.
לא תמיד ניתן לגמרי להתרחק מאנשים שלא מיטיבים איתנו.
לפעמים זה אנשים ממשפחה, אנשים שעובדים איתנו. אולם, עצם המודעות להשפעה של אנשים האלה עלייך תגרום לך פחות להיות מעורבת רגשית ולשמור על עמוד שדרה שלך.
*ויכוחים.
ויכוח והרצון להיות תמיד צודקת, תמיד שואבים כוחות. ככל שפחות תכנסי לויכוחים תראי כמה כוחות את חוסכת.
פעם שמעתי משפט ״מי צודק?״ מי שמאושר״, תעשי הכל כדי להיות מאושרת , תהיי את דוגמא אישית לאנשים אחרים. מי שהדרך שלך תעניין אותו כבר יפנה אלייך, ומי שלא , גם אלף שכנועים לא היו עוזרים לך להוכיח לו את האמת שלך.
במיוחד אנשים מבוגרים כמו אמא וחמות שצריך לתת להם כבוד, אל תכנסי איתם לויכוחים, פשוט תגידי תודה על העצות שלהם (ותחשבי אח״כ אם לקבל אותן).

*העולם הפנימי שלנו.

שחרור רגשות שליליים.
רגשות שליליים כמו כעס הם כמו תפוח אדמה רקוב בשק. הם מעכירים את ההרגשה שלנו ומשפיעים באופן יומיומי עלינו. לכל אחת יד משקעים שהיא סוחבת איתה כבר שנים.
היחסים עם אמא /אבא/ חמות/אחים/ חברות/ חבר לשעבר.
חייבים לשחרר את הכעסים האלה כי הם שואבים מאיתנו. יש כמה דרכים שאני מכירה כמו דמיון מודרך בו את מדמיינת את הבן אדם ומתפייסת איתו/ מכתבים בו את מביעה את הכעסים שלך, מספרת איך נפגעת מאותם אנשים וכו׳. אולי מתישהו ארחיב יותר על הנושא.
המחילה בלב לאנשים שפגעו בך, מיטיבה קודם כל איתך. לפעמים בחיצוניות זה לא בא ע״י ביטוי והיחסים נשארים אותם יחסים מצד השני, אבל עצם זה ששיחררת את הכעס משחרר אצלך הרבה מקום בלב.

*השוואה של עצמך לאחרים.
כל בן אדם הוא עולם ומלואו, באת לעולם הזה ייחודית ומיוחדת, אין עוד אחת כמוך. תשקיעי את הכוחות שלך בלפתח את הכישורים שלך.
יש משפט יפה שמישהו אמר:״ תהיה אתה עצמך, שאר המקומות כבר תפוסים״.זה בדיוק זה!
העולם הפיק של פייסבוק ואינסטגרם מראה שהכל מושלם אצל אחרות וזה לא נכון, גם הן טעו ונכשלנו לפני שהצליחו, גם להן יש ימים פחות זוהרים, גם הילדים שלהן מלכלכים וגם הן לא תמיד שומרות על גזרה, גם הן לפעמים חסרות סבלנות וצועקות על ילדים. אנחנו תמיד רואות אצל אחרותאת הצד הנוצץ, את העסק מצליח, את הזוגיות המושלמת ואת הילדים בבגדי שבת נקיים.
תהי ממוקדת במקומות האלה ללמידה ושיפור עצמך, בהעברת מסרים תתמקדי במה שטוב אצלך ועם הטוב הזה תטיבי גם לאחרים. אם את לא יכולה לגמרי להפסיק את השימוש בהם, לפחות תגבילי את השהייה שלך שם. תזכרי שהרשתות האלה נועדו בשביל לשרת אותך ולא בשביל שאת תשרתי אותן.

ואחרון חביב *להפסיק לרצות אחרים*.
תמיד יהיו אנשים שיגידו לך במה את לא מספיק טובה.את לא יכולה להיות מושלמת. חבל לבזבז את כוחות נפש על להראות ככזאת.
זה בסדר להגיד ״לא״ ולהציב גבולות. גם אם בהתחלה אנשים לא יאהבו את זה , בסוף הם יעריכו אותך על זה.
הרצון הזה, למצוא חן בעיני כולם, נובע מרצון לקבל אהבה. תזכרי שלא צריך סיבה מיוחדת בשביל לאהוב אותך.כמו שה׳ אוהב אותך פשוט כי את זאת את. לא משנה מה עשית או תעשי ה׳ אוהב אותך.

רשמתי לכן עצות מנסיוני, לא תמיד בעצמי עומדת בהם ולפעמים נופלת לפח ומרגישה איך בזבזתי את הכוחות על כלום. אבל עצם זה שאני יודעת במדויק לאן לא כדאי לי להכנס, כבר עוזר לי הרבה בחייים. מקווה שגם עזרתי לפחות למשהי כאן.

כמה שאנחנו מתרחקות מהמקור ככה יש את כל מה שכתבת, והמקור זה רק הבורא יתברך,

אם נלך בדרך המקור (על ידי ספרים דרשות הרצאות שקשורים רק למקור)אין ספק שהמון

לחץ המון רוע ירד מאתנו, כי הכל יש במקור ואם נאמץ את מה שכתוב יהיה לנו חיים טובים

מאושרים והמון פחות לחץ,שוב ישר כוח שרשור מהמם.

ומזל שיש לנו את האמונה הפשוט בה׳ ואת השבת לברוח אליהם.
שבת שלום אהובה!

בדרך כלל לא קורה לי בכלל ויש קצת תחושה של חום באיזור כאילו זה שורף

אל תעשי בדיקה פנימית בלי לשאול רב.

וכתם אחד חום על פד .אז אולי בכל זאת צריך לעשות בדיקות וטבילה אחרי שכל הכתמים ייעלמו

את יכולה סתם לאסור את עצמך וחבל

אני לא פוסקת הלכה.

תשאלי רב ותפרטי לו בדיוק מה ראית..

תקפידי ממש לא לעשות בדיקה פנימית ולא להסתכל על נייר טואלט, או לפחות להמתין קצת בין סיום מתן השתן לבין שאת מנגבת..

בכל מקרה היום בבוקר היה ממש דימום

אם את חוששת תלכי להיבדק

וגם לשתות המון - כי זה לפעמים מהתייבשות
וגם שוקולד עוזר..

ואם את לא מרגישה תלכי להבדק

הוא עושה לי חרדות התינוק הזה 🥺

טוב לשמוע..

לילדים שלי יש מלא פעמים קוצר.
אבל זה תלוי באיזו רמה.
אם הילד ממש מתקשה לנשום וקצת אפטי או מכחיל חלילה זה מיון.
אם הוא מתנשם בכבדות ומהר, זה לקופת חולים. לכי עכשיו בבוקר.

עכשיו יותר רגוע
אנחנו נותנים תרופה שעלולה לגרום לזה ולכן חוששת אבל לא באלי סתם לרוץ למיון כי אני פחדנית
וגם לא באלי לא לרוץ למיון סתם ושחלילה יקרה משהו.
בעיה.

כמה נשימות אמורות להיות לו בדקה?
בכבדות זה שאת שומעת כל נשימה? מתלבטת אם זה גם מהר

אתמול הוא רוב היום בכה, גם על הידיים ותוך כדי משחק. ובלילה התלבטתי אם יש לו קוצר.
ואין לי מושג אם יש קשר בין השניים.
ואני לא זוכרת אם זה היה ככה גם לפני התרופה.
ואיזו אחריות מפחידה 😐

בכבדות הכוונה שאת רואה את הבטן שלו נשאבת פנימה בכל נשימה. כאילו מתאמץ. לאו דווקא בקול.
אני לא זוכרת כמה נשימות צריכות להיות בדקה לתינוק אני זוכרת שישבתי עם הבן שלי באחד הלילות ושמתי סטופר וספרתי נשימות שלו והוא לגמרי עבר את הכמות הנורמלית

הלכנו בבוקר לרופאה והיא אמרה שהוא בקוצר. אבל לילד שלי יש היסטוריה עם זה אז אני לא מתרגשת.
ברוך השם טפוצטפו לאציצא ללכת למיון על זנ.

הוא ישן לך הלילה? בדכ בקוצר הם חסרי מנוחה בשינה

תתקשרי לקבוע תור.
מיון זה למקרים מסכני חיים.
הילדים שלי אסמטים. אנחנו לא רצים על כל התקף.
אבל מהשיעול הראשון אנחנו במרפאה ואז מעקבים שם עד שנגמר ההתקף.

זה היה לו גם לפני התרופה אבל לא בכזאת מהירות.

אם הוא בקוצר אז גם ביום אמורים לראות את הנשימות הכבדות, לא?

ללכת איתו לרופאה הבוקר זה להחזיר את בעלי מהעבודה עכשיו ואני מתלבטת אם זה נחוץ

אולי אתקשר הבוקר לבית רפואה ששם אנחנו במעקב של התרופה ואתייעץ עם האחות.
תודה לך שהגבת! ♡

ורפואה שלמה❤

בקשר לזה שהוא מזיז את הראש מצד לצד
גם הילד שלי עושה את זה מגיל לידה ועד עכשיו(בין שנה וקצת) זה עוזר לו להירדם.
מכירה עוד תינוקות שעושים את זה .
רפואה שלמה !!

אבל השבוע זה נהיה ממש מהיר ובאטרף ויותר זמן.
והוא לא עושה את זה לפני שנרדם אלא מתוך שינה אחרי שישן כמה זמן.
גם אצלך?
מקווה שכשיגדל יפסיק עם זה

מתוך שינה גם
אני רגילה לזה כבר
אני לא שוללת התייעצות עם רופא
אני פשוט יודעת לזהות שזה סתם משהו שהוא עושה כדי להירדם או להכנס לשינה עמוקה יותר
אבל אולי עדיף להתייעץ עם רופא בשביל השקט הנפשי הכי טוב❤

שימוש בשרירי עזר. רואים בגב שהעור נכנס בין העצמות.
שהנחיריים מתרחבים.
ומאמץ. רואים שהילד מתאמץ לקחת אוויר.

לפי מה שאני יודעת- זיהוי קוצר/התקררות זה רק עם שמיעה ע"י סטטוסקופ.
בכל מקרה, הרבה פעמים נזלת אצל ילדים אסטמתיים עלולה להדרדר מהר לקוצר נשימה.

זה תלוי בעוצמה של הקוצר.
וזה גם תלוי בסיטורציה.

וכן. בלילה בד"כ יש החמרה של הקוצר נשימה.

כדאי להייעץ עם רופא ולקבל ממנו את כל ההנחיות הרלוונטיות.

יש לנו תור לרופא ב5 וחצי בעז"ה

תודה שאת מתעניינת!

רפואה שלמה! ומהירה!

תעקבי שהוא שותה מספיק. שלא יתייבש חלילה.

בקוצר נשימה הרבה פעמים הם גם מתקשים לאכול.
ואז ההמלצה היא לתת במנות קטנות לעיתים קרובות.

אני מאמינה שלישנוניות יש קשר לתרופה שהוא מקבל אבל אמרו לי שבמקרה שהוא ישנוני ללכת לרופא.
וגם רוצה להיות רגועה לפני שבת שהנשימה שלו בסדר.

(אמרו לנו במקרה של קוצר נשימה ללכת למיון, לכן רציתי לדעת איך לזהות)

מסקרנות.
אף פעם לא קיבלתי הנחיה כזו. ברוך השם.
בהכל טיפלו בקופה.

לאחד הילדים שלי היה קוצר ברמה כזו שהרופאה שאלה אם הוא מצליח לרוץ. ועדיין הלכנו לקופה ולא למיון.


וטוב עשית שקבעת תור .

היא מיועדת להורדת לחץ דם בעיקרון, אז אולי השילוב של לחץ דם נמוך וקוצר לא מוצלח? לא יודעת

בשורות טובות!

שנמשיך עם הטיפול ונעקוב ובמקרה שממשיך להיות ישנוני לחזור אליו

לדעתי בבית עם ילדים מומלץ שיהיה אוקיסמטר (המכשיר שמודד סטורציה בדם).
קניתי לנו בעליאקספרס (בערך ב-40 ש"ח) אחרי שפעם היה לבן שלי (בגיל חודש) סטורציה נמוכה ושלחו אותנו באמבולנס למיון (ואני בכלל לא חשבתי שכל כך דחוף להיבדק מיד אצל רופא, אפילו האחות טיפת חלב שהייתי אצלה רגע לפני הרופא לא היתה נראית לחוצה בכלל, ורצתה לתת לו חיסון כרגיל, למרות שהיה מקורר והשתעל...)

עכשיו שיש לי בבית, אז בכל פעם שיש לי ספק אני יכולה לבדוק ולהיות רגועה אם הכל בסדר (או לפנות לטיפול אם לא בסדר...).

הפעם זה לא יעזור לך, בעז"ה הרופא יבדוק ואני מקווה שהוא יראה שהכל בסדר.
אבל להמשך - אולי שווה לקנות.

נשימות בדקה ושימוש בשרירי עזר נשימתיים.
בצוואר, אף.
את יכולה לבדוק ביוטיוב איך זה נראה.

כי את יודעת שיש אנשים נדבקים ולא מרגישים ויודעים שזה cmv...

אין לי הרבה עצות אבל שתדעי שבערך 90 מהאוכלוסיה מחוסנת אז זה ממש טוב, וגם עכשיו בקורונה מפקעדעם על כל חום וכד' אז זה דווקא לטובתך

בקיצור, צריך להתפלל

בהריון הראשון זה היה קל. בהריון השני כבר היה ילד בן שנתיים פלוס במעון ובתהליך גמילה אינסופי...
אז מקפידים ממש לשטוף ידיים כל פעם שנוגעים בהפרשות שלו ועדיף לנשק את התינוק בראש/מצח ולא בלחי כי שם יש רוק ומתפללים...
(ואחרי הלידה עושים מסיבת הדבקה חחח)

כמה זמן אחרי שהילד נכנס למעון התחלתי לעשות סוג של מעקב לcmv, מידי פעם בדיקת דם ועד עכשיו יצא שלילי..

זה דברים שמראש אמרו לי ומשתדלת ליישם,
בעז"ה צריך להשתדל יותר..
תודה.

אז אני צריכה לבדוק אולי גם אני נדבקתי ולא היו לי תסמינים (הלוואי!)

לא מחלה נוראית יום אחד של חולשה וחום וזהו...

היו לי הרבה נוגדנים ב"ה.. חשבתי שזה בגלל שחליתי באבעבועות רוח כשהייתי קטנה

חולים בזה פעם אחת, זה וירוס כזה שאין לי מושג מה הוא בדיוק...
אם אישה נדבקת בהריון בוירוס הזה, זה עלול ח"ו להזיק לעובר ולגרום למומים וצריך מעקבים מיוחדים...

רק לא הבנתי מה זה ומתי חליתי בזה

כמה שידוע לי יש שני סוגים של וירוסים למונו- cmv ו ebv..
הגיוני שהיית פעם עייפה, חשבת שפעת,חשבת דלקת גרון, אנא עארף וזה היה זה 🙃 בעיקר ילדים עוברים את זה ממש בקלות לרוב, ואז כבר יש את הנוגדנים.

לא זוכרת שנתקלתי בזה בהריון...

לא דיברו איתי בכלל על זה בהריון🙄

ממש מוזר..
לא אמרו לך להיות במעקב על זה או משהו כזה?

כמה שבועות של חולשה מטורפת

אני לא חוויתי בכלל מחלה ממושכת, רק בדיעבד כשראיתי את הנוגדנים והרופא הזיהומולוג אמר לי השערה פחות או יותר באיזה תקופה נדבקתי, נזכרתי שהיה לי יום אחד של חום בתקופה ההיא והוא אמר שכנראה זה היה זה..

לי היו נוגדנים בהריון ולא ידוע לי שחליתי בזה בכלל

תארי לעצמך כמה ימי וירוס וחום...
בטוח קרה לך

אני נדבקתי בcmv עם תינוק בן חודש
פשוט היתי עם מסכה וממש הרמתי רק לצורך השתדלתי לא להתקרב
וברוך ה אף אחד לא נדבק
אם הילד שלך ירגיש לא טוב זה רק לשים מסכה ולהשמר יותר מידי אין מה לעשות
גם אני פחדתי מזה תאמת תודה לה' שנדבקתי חודש אחרי לידה
בע"ה הריון קליל ובריא

הייתי עם 40 חום מעלות וכמה ימים במיטה
אז לא רוצה לחשוב מה היה קורה לתינוק בן חודש שידבק בזה חס ושלום
תודה לה' שזה פעם אחת ודי

זו מחלה שאצל ילדים מופיעה ללא תסמינים

פשוט להסביר שאין הקבלה בין הנזק שיכול להיגרם לעובר מהמחלה, לבין זה שהמחלה לא נחשבת מסוכנת לתינוקות

אבל תודה בכל זאת❤❤

כאילו, מאיפה הגיע אלייך פתאום חודש אחרי לידה?

חח אחרי הלידה של הגדול הייתי "שמחה" להדבק בשביל להוריד את הלחץ של זה..

דווקא לא יצאתי מהבית
ולא זכור לי שהבת שלי היתה חולה
במשהו כזה אולי היא היתה בלי תסמינים והדביקה
נשמע הכי הגיוני

ואני עובדת עם ילדים..
צאיך לשים לב שכל מה שאת מכניסה לפה שלך יהיה אחרי שטיפת ידיים עם סבון, אין דבר כזה לעבור ליד משהו ופשוט לנשנש, תמיד להיות במודעות.
ותפילות כמובן

הייתה מחשבה אם בגלל זה דווקא ללכת לעבוד במעון יום- יומיים בשבוע אבל בפועל לא יצא גם מסיבות אחרות..

לשמור לא לאכול משאריות שלו / ביחד
ולא לנשק בפנים או ליד הפה

לא לנשק את התינוק בפנים? זה קורה בלי תכנון אפילו... אינסטינקט...

ואחרי הלידה יגיע הזמן להידבק...

קראתי את כל התגובות והחכמתי

שלחתי מאנונימי אז קצת לקח לי זמן לראות שענו ולהתחבר להגיב..

בבדיקות דם לפני החתונה ידעתי שטרם נדבקתי בcmv ואז חצי נשמרתי (לא היה מסובך בכלל) עד ההריון הראשון שגם בו נשמרתי.
עכשיו בהריון שני עם ילד במעון מקווה להצליח גם להשמר בעז"ה, וכמובן להתפלל לטוב
אני יודעת שזה משהו שאפילו לא מרגישים שחולים בו, אבל אני במעקב על זה ככה שיודעת בוודאות שלא נדבקתי..

בהתחלה זה יכול להיות יותר בעייתי

וחוויה כידוע זה סיוט שחלף 

זה או הם או אני, לא ביחד
אםילו כשאני מטאטאה והקטן רוצה לעזור לי עם היעה אני אומרת לו שיאסוף לבד והוא אוסף לבד כמה שמצליח

עכשיו זה דורש ממך הרבה. אבל ברגע שהם ידעו, הם כבר יוכלו להכין בלעדייך וזאת תהיה עזרה משמעותית.
בת ה12 שלי השבוע מכרה עוגות שהיא הכינה לגמרי לבד. וזה ממש נחמד שהיא והשניה יכולות לארגן ארוחת בוקר וצהריים אם צריך

רק שבא לי לקפוץ לשלב שזה כבר לגמרי לבד חחח
אני יודעת שזה לא קורה וצריך את התהליך אז בנתיים משחררת כשיש לי כוח ואני תמיד מזכירה לעצמי שכייף זה לא אבל בסוף משתלם..
היום למשל נתתי להם להכין את העוגההרק כי ידעתי שאת שאר המשימות שלי להיום סיימתי ככה שלא היו לי עוד דברים על הראש..

נכון ההתחלה סיוטית
קליפות עפות לכל מקום אפשרי חוץ מלזבל,
שלושת רבעי מהחומרים מגיעים מחוץ לסיר/ קערה שהיו אמורים להגיע אליה.
את מבקשת שויוציאו גזר מהמקרר, מגיע מבול שאלות.
כאב ראש נורא.

אבל יבוא יום- והם ידעו להושיט יד. ידעו לקלף ולחתוך כמו שצריך ולשטוף כלים בלי לשבור אותם, ולהעמיד אותם לייבוש כמו שאת אוהבת
ויעשו הפתעה ויבריקו את הכיור. כי זה מה שמשמח את אמא.
ומבחינתי "רק" לשלוח אותם לסופר הקרוב להשלים מצרכים ולדעת שהמשימה תבוצע כראוי,
רק זה שווה לי מיליונים.

עוגות זה למתרגמים. עד כאן. אבק קקאו שמתפזר על כל המטבח זה צעד אחד הרבה יותר מדי בשבילי.
אבל שאר הדברים יותר ניתנים להכלה והעזרה בהמשך הרבה יותר משמעותית בשבילי מאשר שידעו להכין עוגה עם קקאו בלי לפזר אותו...

גם חלות להכין את הבצק זה רק אני, אחרי שיש בצק זה עוזר לי שהם עוזרים ללוש ולהכין צורות. פחות עבודה פיזית בשבילי.
אז בשביל החוויה הם מורחים ביצה ומפזרים מבול של שומשום... לא נורא אני מלמדת גם לטאטא בסוף את הרצפה מכל כמויות השומשום.
רק שלא יגעו בקמח.

האמת שפעמיים "שחררתי"אותם ללכת לבד למכולת ובפעם השניה גיליתי שהם חצו כביש סתם כי רצו לשבת על ספסל בצד ממול ובלי מעבר חציה ומאז הטלתי וטו על העניין יש אצלנו כבישים מסוכנים והחלטנו יחד שנחכה עוד קצת..

ומכין הרבה דברים לבד

רק הכלים, ה', הכליםםםםםםםםםםםםם

 

(פעם הם גם שטפו אחריהם. בימי הסגר העליז הזה הם עושים מה שהם רוצים. 

ואין זמן לחנך ולעבוד במקביל)

השלב שבו אחרי כמה פעמים כאלה אפשר לתת להם להכין לבד פסטה או ארוחת ערב ואפילו שבת שווה הכל

או מתכון מהאינטרנט - וללכת משם. בלי אחריות על התוצאה
אבל בסוף הם ילמדו... גם אם אח"כ נותר בלגן.
הבת שלי עכשיו מכינה לא מעט דברים בעצמה, ואפילו בצורה מסודרת ונקייה (אם כי בעיניי היא משתמשת ביותר מדי כלים...) - וזה כיף. גם הבן שאחריה יודע להכין חביתות ומרק (זה לא קורה הרבה, אבל הוא יודע). ושלושת הבאים אחריהם (בני 6 ו-8) יודעים להכין טוסטים ולחתוך ירקות.
כבר כמה שנים שיש לנו נוהג בבית שהם עושים מדי פעם "מסעדה" - מכינים אוכל לארוחת ערב, וגם מגישים אותו בצורה יפה ומסדרים את המטבח (אפילו עם שלטים שמודיעים על המסעדה ). אמנם יש הרבה בלגן מעבר - אבל זה בהחלט נחמד!

לפני שנה עשו פיצריה יחד עם עוד אחיינית ואני הייתי הפועלת השחורה עבדתי יותר קשה מלבד חחח
לשטוף את הבית הם ממש נהנים ואפילו יודעים והגדולה כשעושה לבד ממש השתפרה בקיצור לאט לאט..

אנחנו עושים ערב שבועי שההורים יוצאים לבילוי זוגי והילדים עושים לעמצם מסעדה..

ככה כולם מרוצים והילדים עוד מעודדים אותנו לצאת..🙂

איפה אתם יוצאים לבילוי זוגי בימים אלו?

עושים מעגלים משומקום לשומקום אבל לפחות בשקט ולבד..

תכל'ס - גם לפני הקורונה - זה לא שהיינו הולכים למסעדות... במקסימום לחדר בריחה או לקניות ביחד.
פשוט נהיה לי מדכא לבלות רק באוטו, אף שבעבר כן היינו עושים את זה...

אימצתי!!!

אצלי בן השנתיים ממש אוהב להצטרף ולעזור - מקלף גזר וקישואים (כמובן אני צריכה לסיים אחריו..), כשאני מכינה עוגות עוזר לי לשפוך את החומרים ולערבב.
פעם הוצאתי כמה ביצים לשיש להכין חביתות, עוד לפני שהספקתי לקלוט מה קורה הוא התחיל לפתוח את אחת הביצים (ממש חיקה אותי, לא סתם שבר בלי הבחנה, סדק אותה יפה בעדינות על שפת הכיור ואני הספקתי ולקחת לו ולפתוח אותה לתוך הקערה...🙂 אבל בפעם אחרת כן הספיק לשבור את הביצה בלעדי...).
אבל זה באמת מתיש. צריך כל הזמן להשגיח ולשמור שלא יעשה שטויות...

אם זה היה תלוי בסבלנות שלי נראה לי שהם בחיים לא היו נכנסים. למזלי בעלי מבשל הרוב בבית ולו יש סבלנות ללמד ילדים ועכשיו אני קוצרת את הפרות.

הגדולה מכינה הכל כולל אפיה הבא אחריה מבשל המון דברים ןזה ממש מקל בטח עכשיו שאני עובדת מהבית וכולם חוץ מבעלי בבית אז הגדולים מכנים אןכל טרי בהכוונתי.

לבישולים הוא לא מתקרב בקושי חביתה,האמת שקצת מתסכל אותי בזמן האחרון, בא לי ארוחת ערב מפנקת בלי להזיז אצבע.

באפיות הוא טוען שבתור ילד היה אחראי אפיות בשבת מעניין לא ניסיתי\

אחרי החתונה הוא שיחרר קיטור אצלנו, בהתחלה היה לי קשה עם זה כי הרגשתי שזה צריך להיות התפקיד שלי.

היום הוא מבשל הכל ואני נהנית מזה.

לי יש קטנים יותר, אבל מה שאני משתפת אותם זה לשפוך את החומרים לקערה, קצת לערבב לפעמים, אז אני בשליטה על העניינים.

הרבה בלאגן, אבל הם מבינים איך פועלים ואיך עושים.
הבת הגדולה בת 6 מקציפה לי שמנת מתוקה בדיוק איך שצריך, בהתחלה היה מיקסר ידני אחכ עברנו לאחד אחר גדול יותר לא ידני והיא שופכת ומסתכלת מגבירה את המהירות או מורידה כשצריך.
בהחלט עזרה. כמובן שגם בעלי נכנס לתוך העסק הזה כי אני עובדת מהבית כרגע אז לא יכולה להיות הרבה איתם בבישולים וכו...אבל הם בהחלט עוזרים לו בכל מה שצריך. אחריה יש בן 3 וחצי שגם נכנס ועושה חמוד...כמובן שהתינוקת בת שנה ו3 חןדשים בין הרגליים ותמיד זה לקום ולקחת אןתה

וגם חשוב שרופא מקצועי יסתכל עליו ויעריך את המצב,חשוב לעקוב כי זה משמעותי לעניין הברית. לגבי משקל יש רופאים שיש להם משקל אבל לא לכולם
ממליצה לבדוק הכל דרך הקופה

בשיחרור הבילירובין היה 4.7

לק"י

אלא אם כן, ראו עליה או משהו כזה.
אצל הילדים שלי הפסיקו לעקוב במספרים הרבה יותר גבוהים.

אולי הם לא רוצים לקחת אחריות לפני ברית ורוצים שנוודא שלא עלה שוב..

לא קשור לברית, אומרים את זה גם לבנות...

לק"י

וב"ה כבר לפני השחרור ראו שהבילירובין יורד.
אצל שני הגדולים באמת עשינו מעקב צהבת אחרי השחרור, אבל שניהם היו עם צהבת עוד מאחרי הלידה.

ולגבי המשקל- אומרים ללכת לטיפת חלב בגיל שבוע או שבועיים נראה לי.
האמת שאני לא הולכת....

הוא בן כמה ימים. אולי רק לעניין הברית, אם הואן נולד פחות מ3 קילו אז צריך לראות

ובפרט שהנגיף משתולל עכשיו 😫

האחות אמרה שהיא תגיד לי מחר שעה שריק שם כדי שלא נסתכן

כי ככה אמרו לי בשחרור
האחות אמרה לי שאסור להם לבדוק צהבת
ומתי אני רוצה להזמין תור לחיסון
ברור שלשם לא חזרתי
פניתי ללשכת הבריאות והעבירו אותי טיפת חלב
אז תבדקי טוב לפני שאת יוצאת עם הבייבי

מסתבר שהיא אחות במרפאה בלי קשר לטיפת חלב אז היא תקבל אותנו בזמנים שאין טיפת חלב והיא אמרה שצהבת היא בודקת על המקום אז בעז"ה נלך אליה..

תודה!

ואם האחות חושדת שיש בעיה - היא שולחת אתכם לבדיקה.
4.7 זה ממש נמוך, אם זה עלה למספר שבעייתי בברית זה היה ניכר גם חיצונית, והמוהלים יודעים להבחין בזה (לדעתי גם את יכולה לראות, אבל אני חוששת להגיד ככה כהוראה גורפת, לא יודעת מי יסמוך על זה...).
אם יש חשש - הייתי הולכת מלכתחילה לקופה או למוהל שיש להם מכשיר לצהבת.
אצלנו המוהל הגיע יומיים לפני הברית לראות את התינוק, ורואים שיש לו ניסיון בזה. למוהל שלנו יש מכשיר צהבת, אז הוא בודק במקום אם יש לו ספק הכי קטן שיש בעיה.

הוא נראלי צהוב בגלל התאורה פה או שהוא באמת ככה..

לק"י

לפחות אצל ילדים עם צהבת, לפעמים הבילירובין תקין ולוקח זמן לצבע הצהוב להיעלם.

כלומר, תינוק שהיה עם 4.7 ופתאום נהיה צהוב - כנראה הבילורובין עלה, וצריך לבדוק לכמה.
או אולי אומר את זה אחרת -
תינוק שהצבע שלו לא צהוב, לא ייתכן שיש לו צהבת.

בהרבה קופות חולים יש. בעיקר באיזורים דתיים יותר.

המכשיר הוא מאד לא מדויק.

אם הצהבת ברמה גבוהה, יפנו אתכם לבית חולים לבדיקת PCR.

 

שיעלם בקרוב.

בהצלחה רבה

לק"י

במכבי אצלינו עושים בדיקת דם לצהבת. לא צריך ללכת לבית חולים.

ולכן אם התוצאה גבולית
עושים בדיקת דם

לא צריך בית חולים
אצלנו במרפאה קטנטונת בכללית עשו לי בדיקת דם

שאם יש צהבת לתינוק לטול לו ידיים וזה עוזר.אבל 4.7 זה ממש נמוך,מזל טוב.

מזל טוב

בדקה משקל.
היה שם במרפאה מכשיר לבדיקת צהבת.

הבעיה היחידה היתה שהלכתי למרפאה ליד ההורים, ואז זה הגביל אותי מבחינת רופאים ברבעון.

לק"י

הגיוני שיאשרו לעבור לרופא אחר בלי בעיה.
צריך לנסות דרך המוקד.

פשוט במקום שיהיו לי שני רופאים שאני יכולה ללכת אליהם. הלכתי רק לאחד. והיה פעם שהלכתי לסניף אחר, במקום פחות נח, כי היא עבדה רק דם באותו יום.

אני הייתי עם הבת שלי אצל רופאים ליד ההורים ולא הגבילו אותי עם הרופאים באיזור שלי

וזה באמת עוזר שלא יישרף האוכל.

@אנונימית(:
@רויטל.

באמת לא כדאי להסחף בפורום תוך כדי בישולים

יכול לקחת כמה חודשים טובים למחזור להתאזן

מתחילה לחשוש וכרגע אין אפשרות לבדוק

הבעיה לכאורה היא חוסר איזון הורמונלי. נטילת גלולות היא פצצת הורמונים לגוף בצורה לא טבעית. מה שממש טבעי זה שהגוף מנסה לאזן את עצמו בחזרה וזה ממש הגיוני שלוקח לו זמן. חודשיים זה ממש לא המון זמן...

עד עכשיו היה מגיע, פשוט הפעם הפעם האחרונה שקיבלתי הייתה לפני חודשיים

ואי לא הבנתי כך... ומאז שהפסקת קיבלת כל חודש בחודשו?

היו איחורים של שבועיים-חודש אבל לא כמו עכשיו

איחורים של שבועיים-חודש זה קצת רחוק מוסת סדירה.
אז נשמע לי, לפי מה שאני למדתי במהלך חיי הלא מקצועיים, שאת היית בחוסר איזון מהגלולות ועכשיו יש משהו שאולי טיפה הגדיל את החוסר איזון.
אז או שזה הריון
או שיש גורם כמו שינוי בהרגלי השינה, שינוי בהרגלי התזונה, משהו מיוחד ששם אותך במתח/חרדה מעבר לסטנדרט...

רופאת נשים תוכל לעזור לך לדעת איפה את נמצאת מבחינה פיזית ומבחינת הורמונים בדם. אבל אם עברת/את עוברת שינוי בדפוס התנהלות/או מתח נפשי, זה רק את תדעי.

בקיצור, הייתי ממליצה בתור התחלה ללכת לבירור אצל רופאת נשים. היא תוכל לשים את האצבע יותר טוב מה מצבך הפיזיולוגי כרגע.

בשביל האיזון עצמו הייתי מתחילה להקפיד על שתיית מים מספקת, שינה בשעות טובות לאורך כל הלילה, לעשות נשימות שמורידות את הסטרס (נשימות בטניות, תגגלי או ביוטיוב), להפחית מתוקים כמה שניתן וכמובן פעילות גופנית! אפילו הליכה רגועה כל יומיים של חצי שעה / 40 דק תוך כדי פטפוט עם חברה בטלפון יעשה פלאים. לזרימת דם להורמונים לסטרס...

ואמליץ גם על דיקור שמאוד עוזר לאיזון הורמונלי.

ודבר אחרון, שהוא הכי חשוב בעיניי
תקבלי את הגוף שלך, עם כל "הבעיות" שלו. תקבלי אותו איך שהוא. אחכ תנסי להבין כמה שאת יכולה, מה הוא רוצה להגיד לך. מה חסר לו. מה מפריע לו. הגוף שלנו זקוק לאנרגיה טובה ולרוגע. נסי לראות את האי סדירות הזאת במחזור כהזדמנות ללמוד על הגוף שלך, להקשיב לו, ולתת לו מה שהוא צריך.

בהצלחה רבה!

ומיד גיליתי הריון

זה בדרך כלל סינטטי לגמרי, מחמם אבל יכול לעשות גירוי במגע ישיר, במיוחד לתינוקות קטנים.
פוטר צריך להסתכל כמה אחוזי כותנה יש בו, אני אישית מעדיפה שהבגדים שנוגעים בגוף יהיו מכותנה, ומעליהם שכבות חמות לפי הצורך

קודם כל על הגוף זה סינטטי ולא נעים
דבר שני עדיף שיטת הבצל להוריד שכבה עם צריך

שימי לב שבגד פלנל ישן הוא פחות פרוותי כזה כי התבלה בכביסות ולדעתי פחות מחמם

גרה במקום קפוא. אז שכבה של פלנל ומעלה אוברול פליז בדרכ סגרה את הפינה לימי החורף...

פליז ופוטר הם לא כותנה ויכולים להיות מעל הלבשה בגד גוף כותנה.
מה הגיל של התינוק.ת?
בעקרון הכלל אומר עד גיל חודש להלביש אותם שכבה יותר מאיתנו - וגם על זה הרופאה שלי אמרה שזה לא מדויק לארץ כי בכל מקרה אנחנו במזרח התיכון ולא באירופה ממנה הגיעה ההוראה, ששם המעלות צונחות הרבה מתחת למינוס וכשחם שם פחות חם מפה.
עור התינוק עדין ויכול להתגרות מכל החומרים הסינטטים האלו לכן חשוב שזה יהיה בגד נושם, כי החומרים הסינטטים גורמים להזעה מוגברת שמגרה את העור שלהם. ואם מלבישים תינוק חם מידי, זה מסוכן כי הוא לא יודע לווסת באותה מהירות את חום הגוף שלו ושנית הוא לא נינוח וסובל.
תהיי קשובה לתינוק.ת שלך, אצלי לדוגמא הבן שלי (7חודשים) ממש סובל מחום, אנחנו גרים בירושלים לפעמים חם לו יותר ממני (כשהוא לבוש כמוני) ויוצאת לו פריחה. אנחנו גם לא מדליקים חימום בלילה בכלל. הדרך הטובה ביותר לבדוק אם חם או קר לתינוק זה לפי העורף... אם הידיים קרות בכלל לא מחייב שקר להן.
יותר מידי שכבות לבוש פוגע בהתפתחות התנועתית שלהם , הם לא יכולים לזוז ולחוות בקלות.