פורום הריון ולידה (עמוד 2331)

הלוואי. אבל יכולות להיות עוד סיבות. כמו שיבוש הורמונלי. שינוי תזונתי. כל מיני. בהצלחה!

אני רואה רק פס אחד...

 

אצלי בתחילת ההריון היה פס נוסף ממש ממש חלש - ברמה שלא יכלו לראות אותו בתמונה, וזה העיד על תחילת הריון, למחר בבוקר בשתן ראשון כבר היה פס חזק וברור יותר.

 

תנסי מחר בשתן ראשון.

אשמח להיות לקוחה
ולגבי צנצנות - תבדקי בשיין, אולי יהיה להם

הוברמן שהיא בעצם מייבאה למטרות כאלה היא אמרה לי שמתחילת הקורונה נהיה שם קצת בלאגן וקשה לעבד איתם אבל אולי זה עוד יסתדר... את יכולה לכתוב בגוגל זה מביא לאתר שלהם

אם כן תפני אלי באישי יש לי על 2 להמליץ לך

בהצלחה רבה!

נשמע מאוד מעניין ולא מוכר.
לאחרונה קיבלתי מתנה קרמים של ערוגות שהם גם אורגניים ולא הכרתי אותם לפני כן, תמיד הייתי קונה מסבון של פעם ועכשיו כשהכרתי אותם כנראה אעבור אליהם. זה מדהים איך הריח של האורגני יותר טוב מהמתועש.. וזה נראה לי תחום שאפשר בו עוד להתפתח המון בארץ, בקיצור בהצלחה!

ממש!!ואיזה כיף קרמים של ערוגות!שמעתי עליהם דברים טובים

עם רחבה ממש יפה

אבל זה הבדל של 3 ס"מ אז לא נראה לי כזה משמעותי.

שימי לב מה הגודל הסטנדרטי שלא תתקעי מבחינת מזרון.

ההבדל בטח איפושהו במעקה..

פשוט זאת המידה מבפנים וזאת המידה מבחוץ

אולי אחד זה גודל חיצוני ואחד זה גודל המזרון

גידלתי שלוש ילדים במיטת תינוק 1.10 והם בריאים שלמים ושמחים, אם אין לך מקום גדול בבית תשקלי לקנות משהו כזה
)קניתי בזמנו בד"ר בייבי)

אני חושבת שגם באתר של ד"ר אילן ברעם שפיתח את ההתקן יש אופציה לשאול שאלות. אולי תנסי שם.

שלי פשוט לא מוכנה.

רק לא מבינה איך לא קר להם?????

מזדהה עם התסכול.

חיבוק!

בס״ד

ואני מרגישה מפוצצת עצבים.


🥺


איך דבר פיצק כזה יכול להעלות רגשות כעס כאלה גדולים. ומה יהיה...



(וברוכה הבאה לכאן 💕, ראיתי את ״הודעת הפתיחה״ שלך מלפני כמה ימים)

ממש מעצבן.

יש גם ימים כאלה, מה לעשות.

תנסי להיכנס כמה דקות לחדר, לנשום עמוק, לאכול משהו טעים, אולי לשמוע שיר אהוב.

לעשות ריסטרט--- ולהתחיל את הערב מחדש!

הצלחה וחיבוק!

(וברוכה הנמצאת)

אצלנו עוזר לפעמים הסחת דעת

קודם כל חיבוק על החוויה ⁦❤️⁩
ממש מבינה ומזדהה עם הקטע הזה שהילדים יודעים בדיוק על איזה נקודה לדרוך לנו חזק ולבחון את התגובות...

בגלל שכתבת שאת רוצה להגיב נכון.. אז הטיפים שלי הם: (נכתב ממקום נורא נוח בבית.. אז ממש לא כביקורת אלא רק אם אולי יכול לעזור למישהי איכשהו מתישהו)

1. להכניס יד מתחת לגופיה להרגיש ישירות את בית החזה. לפעמים תופתעי לגלות כמה הוא חם למרות שהידיים והאוזניים קרות.

2. לאמוד עד כמה קר בחוץ. כמעט רוב החורף אפשר לוותר על המעיל.

3. לשלול התנגדות למעיל על רקע תחושתי ומסורבלות יתר. (יש ילדים שיותר מתאים לתת להם שכבה אחת חמה מאשר 10 שכבות, לצורך הדוגמה חולצה קצרה וגוז'ף)

4. במעט הימים הקרים לתעדף נסיעה על פני הליכה. (נסיעה בעגלה, באוטו וכד') שיש פחות חשיפה לרוח.

5. לזרום עם הילד ובמקום מעיל לדרבן אותו לפעילות ספורט מחממת

6. אם כל הנ"ל לא רלוונטי/ לא עובד לפנות לאפיק השוחד. לא חינוכי- נכון, אבל גם לצרוח על הילד זה לא חינוכי.. אני מכירה את עצמי יודעת מה גבולות יכולת הספיגה שלי (בד"כ גבוהה אבל אם יום או תקופה מסויימת אני חסרת כוחות וסבלנות וקר לי ואני צריכה לשירותים ויאללה הביתה כברררררררר אז לא) ואם אני בדרך להתפוצץ, אז שוחד עדיף על כל ברירה אחרת.

ואת מהממת שבתוך הסיטואציה את כותבת רוצה להגיב נכון..

מקווה שאתם בטוב עכשיו!

בס''ד

 

תשובה: ''מה שאני חייב ללבוש כשלאמא קר...''

 

אז אני תמיד מנסה לזכור שיתכן שבאמת לא קר להם. הוא מאד דומה (פיזית) לאח הגדול שלו, וגם הוא לרוב מעדיף להיות בלי כלום. אז אולי באמת זה משהו בגוף שלהם. כמו אישה בהריון כזה... זה אחד המניעים העיקריים שגורמים לי להרפות בדרך כלל.

 

מעניין למה היום לא הצלחתי להקשיב לעצמי. אולי כי חששתי מהערות מהסביבה? ואולי כי באמת אני זקוקה להפסקה מילדים בבית.

 

הנקודה השלישית שהעלת ממש מאירה! יכול להיות בהחלט!! זה יכול להתיישב יופי עם כל מיני דברים אחרים של האישיות שלו. אנסה לחקור קצת את הכיוון הזה.

 

 

 

ולגבי הסוף - עדיין לא בטוב, אבל עובדים על זה.

 

תודה שוב!!

 

את בת אדם. אם לא היו לנו רגעי חולשה לא היינו יודעים להעריך את רגעי החוזק שלנו.. שום דבר לא מובן מאליו.
מקווה שאת וכוס תה תוכלו להתאחד בקרוב!

קר להם?

בשעות הערב כשמודדים חום בכניסה למקומות אז הרבה פעמים כשאני מעביר מצח וידיים המכשיר לא קורא את חום הגוף שלי כי הוא מתחת למינימום למרות שחם לי בתכלס.

תחשבי זה הגיוני שמה שחשוף לרוח יתקרר הרבה יותר מהר מבית החזה שעדיין חם אז להוסיף עליו עוד מעיל?

בכל מקרה מעיל לא מכסה את כפות הידיים והאוזניים.

לפעוטות יותר יעיל לכסות את העגלה בכיסוי גשם זה שומר על החום מבפנים.

קרה לי מלא פעמים שהילדים הזיעו בגוף והידיים קרות. אם הם משתוללים בחוץ חום הגוף שלהם עולה אבל הידיים קרות.

היתה מסרבת לגרוב גרביים בחורף. היתה הולכת יחפה גם על רצפה קרה ואמרה שלא קר לה. כנ"ל סוודר כמובן.
אמרתי לה שנשאל את הרופא, והסכמנו שנקבל את מה שהוא אומר. כשביקרנו אצלו בהזדמנות הבאה, שאלתי גם לגבי זה, אבל... הפסדתי

אז לעזוב את הבנות שלי בשקט ולהפסיק לרדוף אחריהן עם גרביים? 

 

 

מה אני אמורה לעשות עם כל הזמן הפנוי הזה? 

עם כל הרוגע שאני מצליחה לגייס בסיטואציות מסוימות, כשנראה לי שהם עושים משהו שיסכן אותם באמת אני מאבדת את זה 💕💕💕

משתגעת מזה.
לכן פשוט לא יוצאת איתה כשמידי קר בשביל לא להיות עם כובע.

אתמול בן השמונה התעקש לישון עם תחתונים. בלבד.
הקטנה הולכת *רק* יחפה
אני בהחלט מציעה כובע/גרביים/מכנסיים
ולפעמים גם פעמיים
אבל מקבלת שזה הגוף *שלהם*

אני שנאתי שנאתי כפפות ובעיקר צעיף
וגם מעיל
בתור ילדה

היום כשקר לי חייבת צעיף על הצוואר

💜

💗💗 הלואי שיותר טוב עכשיו.

בס״ד

וגם בזכות כולכן 💕

אצלי יש אחד שמתנגד למעיל מוכן אפילו להישאר בבית רק לא לשים מעיל.
אז יש לו סוודר טוב ואם אין גשם ההסכם שלנו שהוא יכול סוודר במקום.לא הצלחתי לרדת לעומק העניין מה מציק לו אבל ממה שהצלחתי להבין שזה מסרבל אותו.ניסינו להחליף מעיל לא עזר.
אז באמת אם אין גשם אני לא מתעקשת בכלל יש מספיק דברים אחרים להתעקש עליהם אצלנו.
למשל זה שאם הייתי יכולה לחבר להם את הגרביים והנעלים עם דבק לרגל ולהוריד רק בסוף החורף היה נפלא.מבחינתם ללכת יחפים גם בחורף ואני משתגעת מזה...בחוץ כן בבית שחררתי כבר מזמן

לא אהבתי מעיל, הרגיש לי מסורבל ממש, במיוחד עם הילקוט. בכללי לא השתגעתי על בגדי חורף, גרביונים וכו'.
עד היום האמת.. מעדיפה לפעמים שיהיה לי קצת קר.
אני מבינה שזה ממש קשה כי את דואגת לו.
אבל תנסי להפריד ולהבין שאין פה שום דבר מולך או נגדך. זה לגמרי שלו. וגם אם לך זה נראה ברור שחייבים מעיל, אין באמת אקסיומה כזאת. הכל עניין של תפיסות בראש.. אפשר לנסות להלביש חם בלי מעיל או פשוט לקחת מטריה ולהשאר יבשים לגמרי.
בהצלחה יודעת שזה לא קל❤️❤️❤️

בס''ד

 

אין אקסיומה כזאת את צודקת, אבל נמאס לי כל-כך מילדים משתעלים ונשארים בבית... מרגישה שאין לי יותר כוח להכיל את זה... 

אני ממש פחדתי מהסקירה מהתמונות בסקירה המאוחרת כי לא עפתי על מה שראיתי מבחינת פרופורציות ןבלי עין הרע מהרגע שנולדה היא תינוקת מהממת!! (אובייקטיבית, לא רק אני אומרת )

אולטראסאונד זה לא מצלמה, זה גלי קול.
לפעמים כן אפשר לראות מה הצורה של גשר האף ולדעת אם יש לו אף כמו של אבא או כמו של אמא לא יותר מזה..

ומגניב שכבר ראו את המין. רק אומרת שבשבוע כזה לא תמיד מצליחים לראות את המין המדוייק, חכו לסקירה..

בעלי אמר לי לפני שיצאנו מהחדר שלפי מה שראה יש לנו בן. הרופא אמר "צדקת"

נראים אותו דבר, במהלך ההתפתחות העוברית הדגדגן מאוד גדול ויכול להראות כמו פין..

הדרך היחידה לראות בשבוע 12 בא.ס היא למדוד זווית של האגן לעמוד שדרה וזה רק רופא מומחה יכול לעשות וגם לא נותן מדד של 100% רק רוב הסיכויים

עדיין.
אצלי אישית 2 רופאים אמרו בשבוע 11 ואז בשבוע 13 שזה בן

ואכן בסקירה ראו בן בוודאות

אבל זה רוב המקרים... ובטח לא מה שקובע מה שבעלה ראה בא.ס..

גם לנו מה שאמרו בשקיפות התברר בסקירה ב"ה אבל ידעתי שזה לא וודאי

רוב הסיכויים שזה...״

שלנו גם אמרו בשלב הזה בן,
והטכנאית אמרה לרופא- אל תגיד כל כך בביטחון, אי אפשר לראות עדיין טוב בשבוע הזה,
ובסקירה המוקדמת אכן ראו שזה בת (כיום היא בת שנתיים)

וגם לגיסתי זה קרה. למרות שנדמה שאי אפשר להתבלבל כי רואים את האיבר שלו, מסתבר שאפשר.

לאהוב אותו כשיוולד...
ולא ידעתי שאפשר לשאול על המין🙄

שלו והאף....

הפרצוף של התינוק ממשיך להשתנות.
בערך בגיל שבועיים הוא נהיה ממש פרופורציונלי לגיל

אז נראה לי שזה לא אותו רופא

רופא מעולה
אנושי ומקצועי

נשמע שזה אותו אחד.

קשה קץככה להבחין בפס שני אם ישנו

לא על הדברים האלה אבל אחרים.

והכי התחברתי לזה-

"אני מרגישה שהיא מאשימה אותנו ואז כדי לא להרגיש אשמה אני חייבת להרגיש שהיא האשמה"

רק חיבוק!

חיבוק חוזר

נשמע שמפריע לך גם הסיטואציה עצמה (זה שמזמינים שוב ושוב בזמן לא נוח) וגם התגובה שלך לסיטואציה (מפריע לך שזה מפריע לך...).
אני ממש מבינה אותך וזה מזכיר לי דברים אחרים שהיו קורים לי עם ההורים של בעלי, שגם הסיטואציה עצמה מאוד הפריעה לי וגם הפריע לי עצם העובדה שזה כל כך עצבן אותי.
ב"ה יצא לי כחלק מאימון אישי שעשיתי לברר את הנקודה הזו, והיום אני ממש במקום אחר, אותם דברים שפעם ממש הפריעו לי היום בכלל לא מפריעים לי.
אז אני אנסה קצת לספר על מה שאני עשיתי, ואולי זה יעזור גם לך.

קודם כל, עזר לי להבין מה באמת הייתי רוצה שיהיה.
בשלב ראשון - לדמיין את המציאות המושלמת, שהכל הולך כמו שאני רוצה. כשדימיינתי את זה ידעתי שזה לא ריאלי כי אין לי את האפשרות לשנות את חמי וחמותי, אבל זה דווקא עזר לי להשלים עם זה שהסיטואציה לא יכולה להיראות ככה וזה יישאר רק בדימיוו (לפעמים כן יש אפשרות לעשות משהו שמשפיע גם על אחרים - לדבר ולהסביר, אבל במצב שלי, ונראה לי שגם אצלך, זה לא היה רלוונטי).
בשלב שני - ניסיתי לדמיין איך אני רוצה להתנהל, כשהמציאות לא משתנה, אבל אני מרגישה ומגיבה בצורה הכי אידאלית. עזר לי בשלב הזה לראות איך בעלי מגיב לאותם דברים שמפריעים לי, וראיתי שאצלו זה בכלל לא מעורר שום התנגדות והוא אפילו חווה את זה כביטוי של אהבה (לדוג' - הפריע לי מאוד כשהם הציעו לי לקחת עוד מהאוכל ואפילו רצו לשים לי בצלחת. כשזה קורה לבעלי אז אם הוא לא רוצה הוא יודע לסרב, אבל הוא שמח מזה שאכפת להם ממנו, ולא מתעצבן מזה בכלל). ניסיתי לדמיין את עצמי במקום כמו שלו, שאני פשוט מבינה שזה חלק מהדרך שלהם לבטא את האהבה והאכפתיות שלהם, וכשזה לא מתאים אז אני מסרבת בהערכה ובכבוד ולא מתעצבנת בכלל.
אחר כך ניסיתי לברר למה חשוב לי לשנות את ההרגשה שלי, מה זה יעשה לי כשאני אצליח לעשות את השינוי הזה, למה הקב"ה רוצה שאני אעשה את השינוי הזה.
ובסוף ניסיתי לחשוב על משהו מעשי קטן שאני יכולה לעשות כדי להצליח להתקדם לכיוון השינוי הזה. (מה שאני עשיתי זה להחליט לפני המפגשים איתם לכוון יותר בברכת 'קיבוץ גלויות' בתפילות עמידה, כי ההבדלים אצלנו נובעים מהפער התרבותי בין הגלויות השונות שהמשפחות שלנו באו מהן, אז הרגשתי שחלק מקיבוץ גלויות זה שנצליח גם להגיע ליותר קרבה ואהבה למרות השוני התרבותי).
בסופו של דבר מה שעזר זה לא רק התפילה אלא כל הבירור הזה, והחשיבה לעומק על הדברים. אבל היום אני ב"ה באמת במקום אליו חלמתי להגיע בנושא הזה…

לא יודעת אם הדברים מתאימים גם לך. בסופו של דבר הסיטואציה שאת מתארת קצת שונה, אבל גם אצלך אני מאמינה שההזמנה לא באה מתוך רצון להפריע לכם, אלא מתוך חוסר הבנה של הקושי שזה יכול לגרום לכם (וגם חוסר טקט שהיא לא קולטת שכבר לא מתאים להציע אחרי שהסברתם שלא מתאים לכם), אבל בסופו של דבר היא רוצה שתבקרו כי היא אוהבת אתכם ורוצה לראות אתכם.

ובכל מקרה, אם את רוצה לעשות את השינוי בהרגשה שלך, אז את יכולה לנסות לענות על השאלות לפי מה שמתאים לך, ולנצל את הקושי הזה לעבודה פנימית ותיקון המידות.
מסכמת פה את השאלות בצורה מסודרת (עם עוד כמה שאלות שיכולות גם להוסיף אבל אפשר גם לעקוף. אני פירטתי על העיקריות שבהן) -
* במה אני מרוצה מהתגובה/התמודדות שלי נכון לעכשיו? מה אני כבר מצליחה לעשות?
* איך הייתי רוצה שהסיטואציה הזו תיראה במצב אידיאלי בלי מניעות?
* וכשכל הסביבה לא משתנה, איך אני מגיבה באופן הכי אידאלי?
* המטרה שלי:
* למה זה חשוב לי? ולקב"ה?
* איפה בתפילה אני יכולה לכוון על הרצון הזה?
* מה עזר לי בפועל להצליח/להתמודד הפעם או בפעם אחרת דומה? מה עוד יכול לעזור לי?
* מה אני יכולה לעשות בפועל כדי להתקרב למטרה שלי?

סליחה אם נפלתי עלייך כבד מידי, ואולי את סתם חיפשת תמיכה ומקום לפרוק…
בכל מקרה, ממש מבינה את הקושי והתסכול. ומקווה שבכל זאת הצלחתי לעזור במשהו..

ממש מודה לך על ההשקעה הגדולה בכתיבה מהלב, לפרטי פרטים.
מעריצה אותך על העבודה שהיית נכונה לעשות כדי להגיע למקום הזה, המעובד, השליו. על הצבת יעד ומציאת הדרך להגיע אליו..
אני טיפוס שקשה לו לעשות עבודה עצמית, כי זה דורש..
ממש התחברתי למה שכתבת עח המקום הזה שזה בא מאהבה.. ואיך אם אכנס לנעליים של אחד הילדים שלה ארגיש את זה..
אני יודעת שזה בא מאהבה.. היא באמת מאד מאד רוצה שנבוא. מבחינתה שנגור שם לנצח. ואמא שלי שהיא כזו מכבדת הרבה פעמים גם לא מתענינת מספיק.. זה הצד השני של המטבע..
תודה על זה! אקרא שוב את הדברים שכתבת❤

וכל העבודה שעשיתי זה היה ממש מתנה מהקב"ה - עשיתי אימון עם חברה (שהיתה בסטאז', אז ניצלתי את ההזדמנות וקיבלתי מתנה לחיים...), והיו כמה מפגשים שעובדים בהם על משהו ממוקד - משהו שיש לי בו פער בין הרצוי למצוי. ובדיוק סמוך לאחד המפגשים האלו היה משהו עם ההורים של בעלי שממש הפריע לי, וממש הפריע לי שכל כך הפריע לי, אז העליתי את זה במפגש הקרוב, והמאמנת המהממת עזרה לי לעשות את כל הבירור הזה.
התהליך היה כל כך מעולה שכתבתי לי את כל השאלות שהיא שאלה אותי שהרגשתי שהיו משמעותיות לי במיוחד, כדי שאני אוכל לעשות את זה בהמשך עם דברים אחרים שאני רוצה לעבוד איתם.
וזה בהחלט דורש פניות. אני ממש מבינה שלא תמיד יש את היכולת (הטכנית או גם הנפשית). אבל אפילו רק מחשבה על הדברים גם מקדמת במשהו. ואולי בהמשך תרצי להיכנס לזה יותר לעומק...
בהצלחה רבה!

הלוואי שאצליח ליישם!

תודה לך על זה

תודה @בארץ אהבתי
פתאום אני שמה לב שיש לי כמה הודעות שלך ששמרתי אצלי.. (: תודה💕

לק"י

נראה לי שזה מסוג המקרים שאין טעם להסביר ולתרץ.
רק להגיד שאי אפשר וזהו.

עם בעלי.. והוא מסביר ומתגונן והיא שוב שואלת ולא מבינה.. מעדיפה לא להתערב להם בקשר..

מה הקטע להחליט לכם על הלוז?? אתם עם תינוק קצת התחשבות... מעצבן

כאילו מה הכוונה אתם לא באים כי הוא ישן? מבחינתה זה בכלל לא סיבה רלוונטית.. זה פינוק

אני אישית אחת שלא כל כך מתרגזת מדברים כאלו(אולי כי חמותי לא מזמינה אותנו בעיקר רוצה שקט לעצמה חחח)
ונראה לי שאולי זו דרך שלהם להביע את האהבה ואפשר להגיד להם בעדינות שזה מלחיץ אותכם.
ואולי לקבוע יום קבוע פעם בשבוע או בתדירות שטובה לכם שנוסעים אליהם וככה הם יודעים שאתם באים ופחות ינדנדו בהזמנות..

אנחנו הינו עכשיו שבת אחרי שנה שלא היינו וטרם התאוששתי...
בואי ספרי את איך אפשר...

רק לגבי ה"לא מבינה" כשאומריםצלה שאי אפשר מאוחר- היא לא חייבת להבין. אפשר לאהוב ולשמור על קשר חם גם בלי להבין...
חוזרים על זה כמו מנטרה וזהו. אחרי 19:00 אנחנו לא באים. ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.
למה? ככה. אחרי 19:00 אנחנו לא באים.
זהו.
בלי להיכנס לזה רגשית.
כשאתם תדקלמו את זה 100 פעם זה אולי לא יעזור שהיא תרד ממכם, אבל לכם זה יעזור שהנושא כל כך יעבור לידכם שלא תהיה בעיה להמשיך כל שיחה בכיף ובנעימים.

דווקא יש משהו מקל בזה שהבעיה מתמקדת במשהו ספציפי שחוזר על עצמו.

כנראה אין לנו את אותם חם וחמות.. אין לי בעיה ללכת לשם כל שבועיים, הם אנשים ממש טובים וחמודים.. רק שזה מספיק לי..
הבעיה שהיא מדברת עם בעלי בטלפון והוא ילד ממש טוב ואני רק שומעת את השיחה מהצד. איך שהיא משגעת אותו והוא מנסה לענות ושוב ושוב.. וזה מחרפן אותי. ואני לא במקום של לחנך את בעלי איך לדבר עם אמא שלו.. הוא כנראה מסתדר עם זה פשוט כי הוא הבן שלה..

השבת הלכנו אחרי בדיקת קורונה לכולם ובגלל שלא נהיה שם עד שאתאושש מהלידה זה אומר עוד חצי שנה לפחות.
האמת לא היה חסר לי למרות שהם אנשים טובים, פשוט אוהבת את הנחת בבית שלי..

בכל אופן לגבי השיחות עם בעלך תגידי לו שמחרפן אותך לשמוע את זה אז שלא ידבר איתה לידך.
עם כל הסקרנות, עדיף פשוט לא לשמוע וזהו.

גם אצלנו תינוק בשעת השינה ישן במיטה שלו בשעה הרגילה אלא אם יש משהו ממש מיוחד. אצל הבכור היה צריך להיות משהו קיצוני כמו חתונה של אחות, התינוק הנוכחי (מס' 4) כבר הרבה יותר זורם עם הלוז של הבית, אבל עדיין לא כמו הילדים של אחותי שמינקות באים עם ההורים בלילה לאן שמתחשק - הופעות, פקל קפה, לבקר משפחה. מנסיוני הפערים בנושא הזה מעוררים משומה המון אמוציות ויכוחים, יותר מהרבה נושאים אחרים בהורות. אולי חמותך היא מהאנשים שמאמינים שתינוק מצטרף להורים ויכול להיות גמיש בשעת השינה שלו. לא שזה איכשהו נותן לה לגיטימציה להתערב אבל זה נושא קלאסי להתערבות של הסבתות... לפחות אצלנו זאת ביקורת די שכיחה על ההתנהלות שלנו מכל מיני כיוונים במשפחה לאורך השנים. למדנו לא לתרץ או להסביר ולא להכנס לוויכוח הבלתי נגמר הזה, פשוט לעשות מה שנראה לנו נכון לילדים שלנו. היום כבר למדו לכבד את ההתנהלות שלנו (ועדיין מכנים אותה "השגעונות שלנו". מה לעשות). ואגב, אנחנו מנסים להתחשב גם בשנצ של הילדים, מה שגורר ביקורת חריפה עוד יותר...

אני מודעת לזה שחלק מבעית השינה של הבת שלי זה קודם כל הקושי בראש שלי לקדש את השעות שינה שלה ולהחליט שלא יוצאים מהבית אחרי השעה 7-8בערב. אני טיפוס של לילה והאמהות ממילא דורשת המון ויתורים אז לפחות בקטע הזה של לצאת בערבים ולהתנייד עם התינוקת אני חיבת את החופשיות שלי

כשנהייתי אמא ראיתי כמה חשוב לי שהתינוקי יישן טוב, כדי שהוא יהיה נינוח יותר, שמח. והוא ישן הכי טוב בעריסה, בשקט. שזה מאד הגיוני.. אין לי כרגע רצון לשנות את ההרגלים שלו..
מצדיעה לך על ההיצמדות לעקרונות שלכם

שברור שצריך לכבד החלטות של זוג צעיר ולא להתערב להם, ובעזרת ה' מתפללת שאדע לכבד כאמא גם כשלא אבין.
וכמובן שזה לא בסדר שהחמות חושבת רק על הנוחות שלה, אבל יכולה אולי קצת להסביר את הצד שלה
אתם זוג צעיר וזה ילד ראשון שלכם, אז ברור לכם, שאי אפשר לבוא מאוחר עם תינוק ישן. לפעמים אחרי שמגדלים כמה ילדים, זה כבר זורם יותר, התינוק רגיל לרעש/ להתעורר ולהרדם שוב וכו... יותר רגילים לצאת איתו לכל מקום ובכל זמן ופחות משביתים את החיים בגללו( אצלי זה ככה... יצאתי עם תינוקות קטנים כמעט לכל מקום ובכל זמן) אולי ככה החמות שלך גידלה את ילדיה ולכן היא חושבת שאתם כבדים ולא זורמים, שזו כמובן זכותכם המלאה.
וגם אולי היא לא יכולה לצאת מוקדם מהעבודה, ומה שנראה מאוחר בעינכם , לא מאוחר בעיניה.
אז זו זכותכם לחיות כפי רצונכם , וכנראה שרוב החמיות לא עברו קורס הכנה ללהיות חמות וחושבות שבדרך שהן גידלו ילדים , גם אתם צריכים .
אז מסבירים ( רצוי מאוד שבעלך יסביר לה), פעם ועוד פעם, עד שהיא תבין את הגבולות שלכם.

הלחץ דם יכול לצנוח..זה החשש..

כי כמו שכתבו זה מוריד לחץ דם ויכול לגרום למצוקה ח״ו
לכן גם ברחבי האינטרנט כותבים שאסור ...

ג׳קוזי ממש אסור למיטב ידיעתי

ממה שריאתי עשו מחקר ולא הצליחו לקשר בין הפלות לשיהיה באמטיה. יש חשש בגקוזי אבל לא אמבטיה.
בהכי מחמיר ראיתי עד 30 דק. ועד 38 מעלות
תשתי מלא ! ושימי לב לעצמך. ותשאירי חלון קצת פתוח שיהיה אוויר. הפחד הוא מהתחממות יתר. שזה בעיקרון לא משו שקורה באמבטיה מהר . אז פשוט שימי לב
אני עשיתי אתמול אמבטיה היה נהדר ממש הרגיע אותי .
אני לא מאמימה בלהשתגע בהריון יש המון דברים שאומרים שאסור כי לאחת היה חברה ש..אז פורפורציות..
תשאלי ואם את ממש בלחץ תשאלי רופא.

לא יודעת אם מומלץ להוציא אותה בקור בלי רכב

באופן קבוע

אותה אצל אמא שלי..
אבל היום היא לא בבית..
בדרכ אני עם האוטו.. השבוע חדפ לא..
והאמת- אני לא אוהבת לבקש מאנשים אחרים כי אני ממש מקפידה לחגור בכיסא בטיחות בכל נסיעה. ולא סומכת על אנשים אחרים/לא בטוח שבגלל יהיה להם כיסא..
אנשים פה בישוב חופשי נוהגים עם הילד על הברכיים..

הלוואי כולם ילמדו ממך,בקשר לילדה היות שזה רק שבוע האם אפשר לבקש מהשכנה?

ולקחתי את הגדולה בעגלה. זה היה הכי נח

מנשא ומעל זה סווצ'ר/מעיל, ולשים לב שיש פתח לנשימה לקטנה כל הזמן.
כיסוי עגלה מגן גם מגשם.
ולקחת לקטנה עגלה או משהו שתוכלי ללכת מהר.

צריכה למצוא סוודר מספיק גדולה שיכיל גם אותה..

עוטפת את הגב שלו, ותוקעת את הקצוות ברצועות של המשא

וזה מסוכן.

לגדולה עדיין יש עגלה?

אם הגדולה הולכת זה יכול לקחת גם רבע שעה..
ויש לי עגלה בשבילה..

הייתי שמה את הקטנה במנשא
לוקחת את הסוודר / מעיל הכי גדול של בעלך ושנה מעל במנשא (כמובן תוודאי שנשאר מקום לנשום)

לוקחת את העגלה בשביל הקטנה, ומקווה שבטווח של הרבע שעה לא ירד גשם

את יכולה לשים אותה כבר בבית ולצאת ככה את יכולה גם להחזיק מטרייה

לא אקנה רק בשביל הימים האלה.. אבל זה רעיון. ..

זה מאד עוזר

מעיל חמים מפליז. לא מבד של מעיל. וכיסוי גשם לעגלה. אפשר גם שמיכה אבל שימי לב שלא חם וחנוק לה מדי ויש חורי אוורור בכיסוי.

משאירה פתוח מלמעלה כדי שיהיה אוויר

אעדכן בעזרת ה'..

וגם לא ירד בדיוק כשם..
אז השארתי אצלה את הקטנה והלכתי ברגל עם הגדולה..
שומרת לי את העצות!

הקטנה עלייך במנשא ועליה לסגור את המעיל עם הריצרץ ככה שרק הראש שלה מבצבץ (עם כובע כמובן!!)
אם אין לך מעיל שמכיל את שתיכן אז לתלות שמיכה על המנשא קצת ארוך באורך. וברוחב שיהיה מספיק לסדר מתחת לכתפיות של המנשא.

בת השנתיים בעגלה עם כיסוי גשם.
להושיב אותה ישיבה מזרחית שכל הרגליים יהיו מכוסות או עם מגפיים.

אולי תשלמי לאיזו נערה סכום כמו בייביסיטר ושהיא תוציא את הגדולה מהמעון ותלך איתה הביתה?

זה מועשר ברכיבים תזונתיים גבוהים יותר "אקסטרא קאר" - אקסטרא.
אז לדעתי זה מומלץ מעל הרגיל , כי גם ככה זה במקום הנקה , אז מה שהכי טוב והכי קרוב (איכשהוא) לויטמינים ולימנרלים ולכל הטוב שיש בהנקה . (אני השתמשתי)

למרות שהיה קטן המטרנה הרגילה ישבה עליו יותר טוב מהאקסטרה

אבל פשוט נראה לי שהוסיפו שמה יותר חיידקי ביו

אולי מבחינת מחיר יש עליה הרבה יותר מבצעים שבמטרנה הרגילה אין 

אבל לריפלוקס זה רק נוטרילון AR מניסיון עם שתי ילדים ממש כמו קסם

קצת יקר אבל משתלם !

בהצלחה

ואנחנו משתדלים לא לאכול .. ידוע לך שיש כזה חלב ישראל?? תודה רבה לשתיכן!!

עשינו שאלת רב  ואמר שבמקרה כזה מותר

תלוי מה החומרה אצלך אצלי זה היה ממש בלתי נסבל .

אבל אני יודעת שיש כאלה ששמות קצת דייסת קורונפלור להסמיך

אם מתחת לגיל חצי שנה אז באישור רופא כמובן

 

זה לפי תקופות... יש זמנים שהיא ממש רגועה מותק ופולטת אחת לכמה זמן ויש זמנים שפולטת כל מה שאוכל.. הלכנו פעמיים לאוסטאופת... ועזר חלקית... היא יותר רגועה אבל עדין פולטת...

משהו די חדש וזה חלב ישראל

תוכלי לשלוח תמונה?
תודה רבה רבה

מצרפת תמונה

יש בפנים פרוביוטיקה.

אבל לא חושבת שזה עוזר לריפלוקס, אם כבר אז לגזים...

יש גם מהדרין.
בכללי הבנתי שמטרנה מהדרין פחות נוחה לעיכול, כנראה בגלל הסוג של א.חלב.
אז כל אחד יעשה את השיקול, אבל אם עדיין יש בעיות של גזים שווה לחשוב לנסות את החלב נוכרי אם זה לא קריטי

אינלי מושג רק מאחלת הרבה הצלחה!

הזדהית עם חלקם בתור הבני דודים של הניק שלך?

חולה על סופגניות. חנוכה אני חוגגת... אבל רק על השוות!

שחולת סופגניות, ספינג, דונטאס וכו..
כל מה שמטוגן ומצופה בים של שוקולד אצלה בפה בשבוע הזה ובכמויות
תמיד אני אומרת לה שאם נסחוט לה את הקיבה יצא משם עוד נס פח השמן🙈

קבוע שמיד אחרי חנוכה שבוע שלם היא אוכלת רק ירקות.
מבושלים, חיים
ומרגישה את הגוף מתנקה...
פחות מזיז לה הקלוריות🤨

ספציפית על הנקה. תודה

יש דעות ש2000.

צורכת אותם ללא פחמימות זה משמעותי ?

בהנקה לא מומלץ לוותר על פחמימות. את יכולה לאכול פחמימות בריאות- פחמימות מלאות כמו אורז מלא, לחם מקמח מלא, קינואה וכד' .

אבל קראתי שהנקה זה לא זמן לשינויים דרסטיים התזונה.

אצלי כשעשיתי מין שבוע ניקוי כזה, הטעם של החלב השתנה והפיצית עשתה פרצופים (אשכרה לא הסכימה לינוק מידי פעם אלא רק מתוך שינה כזה!! שתהיה לי בריאה)

בעיקרון צריך פחמימה להנקה.
האם ההנקה שלך מלאה?
כי את יכולה לשלב פחמימות בצורה של קטניות- יש בהם ערך פחמימות אך הן יותר בריאות

אבל יונקת די הרבה במהלך היום

אבל יונקת לאורך הלילה וגם על הבוקר ואיך שחוזרת

פילאטיס עם ורה.
תחפשי

יש את הקרחים הכחולים האלו ששמים בפריזר, אני הייתי לוקחת אחד כזה וממש שמה אותו על הטחורים כמה זמן שהצלחתי. זה הציל אותי . בשילוב מגבונים מיוחדים ומשחה כל הזמן

כואב לי איתך.
מי אמר שזה טחורים???
לפי העוצמה של הכאב זה יותר נשמע כמו פיסורה.
הלכת לפרוקטולוג??
אם זה פיסורה, עברתי את הייסורים האלה אחרי לידת הבכור... אחת התקופות הקשות בחיי. אשמח לעזור לך!

זה ככל הנראה קריש דם שנוצר שם בטחורים.. זה מלווה בכאבים עזים
ואין תור לפרוקטולוג חוץ מעוד כמה ימים אוף..
כל הלילה לא ישנתי רק בכיתי מכאבים בלתי פוסקים
זה יותר גרוע מצירים הסיוט הזה😭😭😭
לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי מרוב כאב

שאצלי תוך כמה ימים ממש עבר לבד.

בנתיים להקל על עצמך תשבי באמבטיה עם מים חמים חצי שעה.

יש לך איך להגיע לשם?
דברי איתי בפרטי אם רלוונטי

אבל אשמח לקבל את השם של המשחה

היה לי טחורים מאוד רציניים אחרי אחת הלידות ברמה שהרגשתי שחותכים אותי.
צרחתי כל הלילה.. ככה שבוע.
משחה לא עזרה. כלום לא עזר.עד שבעלי מצא משהו נתרופטי. משחה מיוחדת שהצילה אותי.
המשחה מהבית מרקחת הזה...
אולי שווה ליסוע או לבדוק אם מישהו שאת מכירה באיזור

תודה בכל מקרה
אין לי אופציה בכלל להגיע לאזור..
אחכה לתור של הפרוקטלוג😭

היה לי וירוס שלשולים שהחמיר את הכל

רק אם את בהריון תבדקי אם הכל מותר.

 

טחורים תרופות סבתא- 28 דברים שאתה יכול לעשות בבית לטיפול בטחורים

צירים-
אם יש את מודדת כמה זמן אורך כל ציר ומה ההפרש בין תחילת ציר לתחילת הציר הבא.

ירידת מים-
טפטוף של מי שפיר זו ירידת מים!
אם יש טפטוף אז כנראה התינוק יושב נמוך ולכן חוסם למים את היציאה...

בשעה טובה יקרה!!
לידה נעימה😁💕

זה לא שיש טפטוף, רק שואלת כדי להכין את עצמי לאופציה

1. נכון לא צריך כל עוד זה לא מוביל ללידה. כי כבר לא יעצרו לידה אם היא מתפתחת.
2. דין טפטוף בעיקרון כדין ירידת מים.

בשעה טובה ובהצלחה!

כשיש טפטוף- חייבים להיבדק ולהתאשפז לעקוב שלא מתפתח זיהום חס ושלום...