פורום הריון ולידה (עמוד 2332)

וחלק מהעיניין שהיא תבדוק מה קורה בזמן אמת.

תראי, בריא זה לא.

אין לי עצה חכמה, קשה מאוד לא לאכול מתוק.

מה שכן, לגבי הפחתה- אני גם אוהבת מתוק (במינון יותר נמוך, נגיד פעם פעמיים ביום משהו מתוק)
החלטתי שאני רוצה לנסות להוריד, ובשבוע די מתקדם ניסיתי להפסיק לגמרי עם המתוק. אני לא יודעת אם זה קשור, אבל אחרי שהפסקתי כמעט ולא הרגשתי תנועות עובר.

הלכתי להיבדק וב"ה הכל בסדר. ואני ממש לא באה להגיד שצריך להמשיך עם מתוק, אבל אני חושבת שאם עושים מעבר תזונה קיצוני בהריון (גם אם לכיוון הבריא יותר) כדאי להתייעץ עם תזונאית האם זה משפיע על העובר ואם כן איך לעשות את זה נכון.
כי להמשיך ככה זה לא בריא לך (לא יודע לגבי העובר), מצד שני בגלל ההריון הייתי רק בודקת איך לעשות את זה נכון.

וכל עוד אין סכרת הריון אכילת דברים מתוקים לא גורמים נזק כזה תעשי את הבדיקה כמו שצריך תוכלי ארוחת בוקר של חלבונים ושומנים לפני ותשבי במרפאה עד הליקחת דם.. אבל.. השמנת יתר יכולה כן לגרום לסיבוכים ואם שוקולד ועוגיות זה על חשבון אוכל בריא אז לא תקבלי כל מה שאת צריכה
תנסי כן לאזן לאכול מתוק כשבא לך אבל לא בכמות ובמקום אוכל מזין

אבל אני לא בהשמנת יתר....
אז מה זה אומר?

סובלת מפטרת בשד בזמן הנקה? קבלי מדריך פעולה מפורט

 

פטריה בהנקה.. - הריון ולידה

זה התחיל בצינון קל

הייתי בטוחה שזה סתם צינון 

אחר כך חולשה וקצת כאבי שרירים

תאמת שבאותו לילה בעלי נורא הקפיא תחדר מהמזגן וקמתי ככה אז לא האמנתי

אבל לא היה לי חום או תסמינים קשים בדרך כלל שאני חולה זה יותר קשה מזה

אבל אחרי שהחלמתי היו לי מלא תופעות כמו כאבי ראש וחולשה

הייתי שם גם בתחילת הריון אולי בגלל זה התופעות של האחרי היו מורגשות יותר

 

לקח קצת זמן אבל עבר לגמרה

אבל אני חושבת שהרגשתי ככה כי הייתי בשבוע 12 או 13 שהחלמתי וגם היה צום באמצע שעוד יותר החליש

בעלי ואמא שלי היו בסדר גמור אחר כך,רק אצלי זה היה מורגש ככה

 

מבינה שיש מיליון תופעות אפשריוות

לא כזה סיפור. יש בדיקות בהמון מקומות. תבדקי באתר פיקוד העורף. רק לבוא עם ת''ז. ויש גם בקופ''ח עם זימון תור. פשוט עושים. הרבה יותר הגיוני מאשר להמשיך להסתובב ולסכן. ממני שבפחות משבוע מקום המגורים שלה עבר מאפס לאדום בוהק.

הוא התחיל עם חום מעל 38 ועייפות נוראה.
אח''כ הלך לו החוש טעם וריח ובין לבין הוא השתעל.
אחרי פחות משבוע הוא התחיל להרגיש יותר טוב..

תמיד מתפעמת לקרוא מה שאת מעלה

אז תמשיכי לחפור...

וחיבוק! ע נ ק !

חיזוקים וחיבוקים 💜

בהצלחה עם הספר (המדהים!), אבל באמת באמת את עכשיו בהריון של אמא שמחה, ואחר כך בעז"ה תוכלי להיות בהריון וללדת עוד אחים ואחיות קטנים.

בהצלחה גיבורה, ותמשיכי לכתוב פה, אוהבים אותך מאוד ושמחים לשמוע ממך ❤️

חיזקת ושימחת!!

מזל טוב ענק ליום ההולדת. את מדהימה

הייתי בטוחה שבאת כדי לבשר על לידת הספרון..
מחכה!! 💓
ןמזל טוב יקרה!

אל תדאגי, אני אבוא לחפור עליו.

 

 

 מזכירה שמי שרוצה יכולה לקבל ממני את קובץ השירים

וגם קובץ של מעין יומן שליקטתי מההודעות שלי בפורומים באותה תקופה.

אשמח להערות והארות!!

קובץ נדיר

מבינה את הקושי ממש!!
פחדתי גם מהתקן, אבל בכלל לא הרגשתי אותו, אולי זה יעזור..
לגבי הגיל, אומנם צעירה ממך, אבל גם אני חשבתי שבגיל הזה יהיה לי יותר ילדים, וה' חשב אחרת.
לי עוזר להפנים שממזמן יצאתי מהתחרות הזאת.. נכון, זה עדיין לא ממלא, אבל אי אפשר ללדת בלי יכולת, אז ממתינים שיהיה אפשר, גם אם ההמתנה לוקחת זמן..

חיבוק ענק בהצלחה עם ההתקן והספר ❤

ניחמת קצת. 

ואני לא מרגישה בתחרות- יצאתי ממנה מזמן עוד כשהייתי גרושה. 

פשוט מרגישה שרוצה עוד ילד, גם אם כרגע זה לא ריאלי בכלל. 

המליצו פה הרבה על תחבושות אוניון לסידור המחזור

אני יודעת שיש גם בשערי רווחה בי-ם

ואצל משווקות של "מגע הקסם"

37-40 יום זה ארוך מאד

נגיד חודש שעבר קיבלתי אחרי 28
ועכשיו אני ביום ה35 ועוד לא קיבלתי.. אתמול בבוקר עשיתי בדיקה של לפני איחור ויצא שלילי
אין לי מושג מה עובר על הגוף שלי

לגבי ביוץ
את מנסה לבדוק עם מקלונים
או עוקבת אחרי הפרשות?

זיהיתי לפני חודשיים אבל לא נקלט
חודש שעבר לא הצלחתי לזהות שום בדיקה לא יצאה מספיק חזקה כמו הבקרה. כנראה בגלל שבדקתי בשעות די מוקדמות ולא כל יום אותה שעה

אם את דואגת אז אף פעם לא מזיק לבדוק, אבל לא נשמע לי סיבה לדאוג יותר מדי...

באמצע הרחם

בתחילת ההריון מידי פעם דקירות חדות בצד. בעיקר בתזוזה ובמיוחד אם שיניתי תנוחה באופן פתאומי

הרופאה אמרה שזה תקין.

אבל זה תמיד עבר לי אחרי שנייה, את תמיד יכולה להתייעץ עם המוקד אם את חוששת

שמתי לב שזה מורגש גם בפיפי
אולי זה דלקת?

הבחילה מגיעה לפעמים כשמפוצצים ולפעמים כשרעבים מדי🤦🏻‍♀️

אני לא יודעת לקשר חחח

שיש לי מעבר מטורף בין שובע לרעב ומרעב לשובע
ברמה של רעבה בטירוף ואז שבעה מביס אחד

ב"ה שבנסיבות משמחות... אבל זה עדין לא כיף. נקווה שישאר בגדר בחילות קלות

בואי נקווה שישאר ככה ולא יחמיר.. ואם כן אני כבר בהיכון לקחת כדורים

אם כן, ממליצה להוריד אותו זמנית. (כמו שמן, חצילים. קולה חלבי)

ובשעה טובה!
הריון ארוך, קל ומשעמם! בבריאות!

חושבת שזה קשור לאוכל עצמו או שזה בגלל הבוקר? זה פשוט מה שאני אוכלת בבקרים

ותראי אם זה עזר במשהו.
זה די ניסוי וטעייה.

מנסיוני למדתי
ש99.9% מהדברים שחווים בהריון זה תסמיני הריון
פשוט הזוי
יום אחד שלשול - הריון
יום אחרי זה עצירות - הריון
יום אחד לא רוצה לאכול כלום- הריון
יום אחרי זה רוצה לאכול את כל המקרר - הריון

וכנל כאבים בכל מקום בגוף חחח 🤪

הסגולה אומרת לרשןם פתק עם משאלות ליבך (יש גם הקדמה שצריך לרשום אחת הבנות רשמה כאן בשרשור קודם אם תרצי אבדוק לך)
ולשים את הפתק מתחת לחנוכיה ביום האחרון של חנוכה כאשר את מעלה את החנוכיה לארון.
בעוד שנה לפתוח את הפתק ולראות האם מה שרשמת קרה..

לשים פתק בחנוכיה נשמע לי כבר על גבול העבודה זרה.

ולכתוב את הבקשה על פתק... העיקר זה התפילה... והאמונה בה' שיזכה אותך וכחיזוק לזה את מתעדת את זה על פתק...

הפתק הוא רק אמצעי..
את מתפללת בנרות על מה שאת רוצה וכותבת בפתק שבלי נדר שבשנה הבאה כשתיוושעי תקראי בנרות נשמת כל חי ותפרסמי את הנס..

זה פרסום הנס של אחר כך ולהודות עליו ברבים..
לא רק לשים ולחכות..

הסגולה היא אמונה שהכל מהשי"ת, כל שמונת הימים הם ניסים בע"ה. להודות פותח שערים. חג ההודיה. בנוסף צירפתי קישור לתיקון חנוכה לומר כל יום לפי מס הנר. בהצלחה בשורות טובות

אני שנה שעברה התפללתי מול הנרות בנר שמיני ושמתי פתק בחנוכיה.. הוא נעלם לא מצאנו אותו השנה אז אין לי הוכחה.. אבל ב"ה התקיימה הבקשה.. מעניין מה המקור לזה

 

הרבה תהילים, לקיים עוד מצווה ועוד אחת, חיזוק באמונה ולהתקרב לה' מאוד מאוד. 

 

אבל אין לי עדיין הוכחות... זה פשוט נראה לי תמיד הדרך הנכונה לעבוד את ה'. 

 

כן שמעתי על דברים כמו 40 יום ללמוד הלכות צניעות ודברים כאילו...

לי נראה תמיד שזה לא ה"40 יום" או הסגולה זה פשוט זה שאת עושה את רצון ה'.

 

חושבת שכל זמן בשנה הקב"ה נותן את השפע שירד בזמן המקורי.

כל שנה יש בראש השנה עניין של המלכת ה'. 

ביום כיפור זמן כפרה. 

בפסח זמן של חירות. 

אדר הוא חודש של שמחה, 

ולחילופין לא טוב לעמוד לדין מול גוי בחודש אב כי זה זמן קשה.

בחנוכה זה זמן של ישועות ונפלאות... ומנגד נדמה לי גם זמן טוב כדי לעשות קפיצה גדולה והתקדמות משמעותית רוחנית. אני משערת שזה מגיע כשאת\אני מתחברים לרעיון של חנוכה: 

להקרבה של החשמונאים ולמסירות הנפש שלהם כדי לעשות את רצון ה' ולהסכים לוותר על הכל הכל הכל כדי לקיים את מצוות ה'. 

גם אני מייחלת לישועות בכמה נושאים ומרגישה שכדי לזכות בהם מתאים לי לקבל משהו, להיות עבד אמיתי של ה'. 

לעטוף את זה בתפילות ובהרבה פרקי תהילים (אני באופן אישי אומרת את זה בזמן של הדלקת נירות)

אף פעם לא השקעתי ככה בחנוכה אבל השנה אני באמת חולמת ומקווה שהזמן הזה יהיה התחלה של אור גדול.

 

לי וגם לבנות הנדירות פה בפורום (וגם את בתפילות שלי ) 💗💗💗

מאמינה כשאתה נותן משלך אתה מחזק אצלך את האמונה שזה לא משלך, אתה מגביר את הטוב בעולם,
והטוב חוזר אליך כפל כפליים.

שנה שעברה ביקשתי בקשה מול הנרות ורשמתי בפתק את הבקשה והבטחתי לומר נשמת כל חי בשנה הזו מול הנרות במידה והבקשה תתגשם!
התגשמה ב"ה!

בס"ד
"מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה"
*כתיבת הבקשה*
אבא שבשמיים רחום וחנון, אני מבקשת לא מצד מעשי ולא מצד מצוותי אלא מאוצר מתנת חינם בלבד, מצד הרחמים שלך ומצד אהבתך אליי, יהי רצון מלפנייך בורא עולם שבזכות האור שיורד אלינו בחג הקדוש הזה, בזכות שמונת נרות חנוכה שדולקים כעת, שמונה מספר מעל הטבע, אזכה בזו השנה ברחמים רבים ומרובים.

אני חושבת שמישהי העלתה את זה אחרי שקרה לה נס.
אז גם אני כתבתי ככה וברוך ה' הבקשה התקבלה

1 לבקש מה שצריכים בזכות הנרות הדולקות,

2 להגיד את שיר השירים ולבקש על מי שצריכים רפואה

3 להגיד את האותית מפרק קי''ט מתהלים למה שצריכים

למשלה רוצה בנים את אומרת את האותיות בית  נון  יוד  מם

צריכה רפואה אומרת את האותיות ר  פ  ו  א  ה וכן הלאה

זת שעת רצון מובא בספרים כמו נעילה של כיפור,בהצלחה יקרה.

סגולה לבנים

אבל דווקא העניין של נר חנוכה זה לא ממש סגולה, אלא באמת תפילה מהלב, בזמן שאומרים שמסוגל לתפילות.
ובתפילה אני כן מאמינה.
ואני יודעת שלא תמיד התפילה מתקבלת, כי לפעמים הקב"ה יודע יותר טוב מאיתנו מה באמת יקדם אותנו בעולם הזה, ומה המסלול המדוייק שאנחנו צריכים לעבור, וזה לא תמיד תואם את מה שאנחנו רוצים, אבל לפעמים השפע שהקב"ה רוצה לתת לנו רק מחכה לתפילה שלנו, ועל ידי התפילה נהיה ראויים לו.

ממליצה גם לך, לא להתייחס לזה כסגולה שאת לא באמת מאמינה בה אבל עושה כי אולי במקרה בכל זאת תרוויחי (כאילו שאת קונה כרטיס לוטו למרות שאת יודעת שהסיכוי שלך לזכות הוא אפסי), אלא ללכת ממש למקום של תפילה, מעומק הלב, להתחבר לקב"ה, לשפוך בפניו את כל הכאב וכל הציפיה וכל מה שאת מרגישה, ובעז"ה שהתפילה תתקבל...
(ואת הפתק את יכולה גם לכתוב, או יכולה גם לוותר, אני בטוחה שלא תשכחי את התפילה הזו אם בעז"ה תיוושעי...)

אמן שה' ישמע את כל תפילותייך

ביום השמיני לאחר הדלקת נרות
לקרוא תפילה מסוימת שהוא חיבר, תפילה יפה מאוד.
נראה לי שפרסמו את זה היום כאן בפורום בשם הרב אלנקוה, תנסי לחפש

להתפלל ולבכות מול הנרות עד שהשלהבות מטשטשות מהדמעות ונדמות כלהבה אחת ולבקש את תפילתך! לי זה עבד כשהתפללתי על זיווג- כמה שבועות אחכ הכרתי את בעלי ב"ה!! ישועות בקרוב אמן!

אני  מאוד מאמינה בהתאמצות,זאת אומרת הקב"ה רוצה לראות שאת משתדלת גם

הוא לא כספומט

אני השתדלתי לעשות דברים שבעבר בקלות הייתי אומרת עליהם לא,והיום אני קצת מתאמצת בשביל האחר

כמו לראות משהו ברחוב ולפרסם השבת אבידה

להשאיר דירה לשבת לשכנה וכו וכו

לא יוצאת מדעתי,אבל ממש משתדלת

אני ראיתי ישועות ב"ה,לא יודעת אם בזכות זה,אבל ייתכן

זה לא סתם, את מושכת אלייך שפע אלוקי!
ה' רואה שאת אומרת כן, אז הוא גם אומר לך כן.

אבל לקחתי אפידורל משלב מאוד מוקדם, אז הרגשתי קצת חסרת שליטה. כי לא הרגשתי שום דבר...
אז עכשיו אני רוצה לנסות לקחת אפידורל בשלב מאוחר יותר, אז הלידה כנראה תהיה אחרת

ופחדתי מהלידה מה יהיה
מה יהיה אחרי איך אתאושש וכו'..
נראה לי נורמלי זה לידה שניה שלך את יודעת לקראת מה את הולכת..
כל עוד זה פחד רגיל וחשש נשמע לי סביר
את אומרת שזה לא פחד משתק.
טבעי לפחד

זה עוזר לשמוע שזה נורמלי וטבעי, כי אני מרגישה שזה מאוד מעסיק אותי ולא בטוחה כמה בעלי מבין ממה אני חוששת.
אז טוב לדעת שאני לא מגזימה

הכל יותר פשוט שמסתכלים מהצד..
לא עברו לידות הנקות..
לכן לא מספיק מצליחים להבין הם גם פחות רגשיים
אבל בטוחה שהוא מתרגש לא פחות

וזה רק מראה שאת אישה בריאה בגוף ונפש,

רק לא לחשוב הרבה מהעניין, ותקווי לטוב,

ובעזרת השם הכל יהיה טוב.

מתפללת על זה

אני חושבת שגם בלידה עשירית יש פחד כלשהו...
ופחד מההתאוששות הוא מאוד טבעי כי באמת כל לידה היא משהו שונה והתאוששות שונה
ותלויה בכל כך הרבה משתנים וגורמים....


הלוואי שתיהיה לך חוויה טובה ונעימה

תודה רבה

אם לא היית חוששת זה היה לא נורמלי.

אגב, לא רוצה להלחיץ אבל התאוששות עם ילד בבית לא דומה בכלל להתאוששות אחרי לידה ראשונה אז קחי בחשבון ותני לעצמך את הזמן לעכל ואל תצפי שאת כבר "מנוסה" אז יודעת איך מתמודדים.
כלומר את תתמודדי כמו אלופה, אבל זאת התמודדות עם סיטואציה חדשה, לא עם סיטואציה מוכרת.

בהצלחה!

זו אחת הסיבות שאני לחוצה

התחלתי כבר להקפיא אוכל, וגם דיברתי על זה עם בעלי (כי עכשיו אני רוב הזמן לבד בבית עם הילד) שאחרי הלידה אני לא אחזור מיד למה שהיה לפני כן.

אבל כן, זה גם חלק מהחשש שנצטרך לבנות מחדש את השגרה שלנו. וחוששת מהטלטלות שזה יכול להביא

תודה

וברור שזה מטלטל את הבית.
ממליצה לך להכיר לו נערה או שתיים מעכשיו שיוכלו להגיע אח''כ לעזור בתשלום.

נראה לי עם עזרה טכנית נסתדר, תודעתית זה קצת יותר מאתגר.

אבל יהיה בסדר בע"ה

לבקש מהבעל לפני שהוא יוצא מהבית להצמיד את המיטות ואז אפשר בשכיבה לעשות יותר דברים עם התינוק והילד וככה להפחית קנאה

באפוריה דמיונית חח. ומהשניה ועד בכלל- מאוד הגיוני לפחד, והמציאות- ברוך השם הרבה פחות מפחידה מהדמיונות. שיהיה לך בשעה טובה ובקלות.

חושבת על הלידה ומפחדת ...
הלידות שלי ב"ה תודה לה' תקינות אבל זה מפחיד ..מה לעשות ..וזה כואב ....אז כן ..מפחדת.


להתפלל
לבקש מה' לידה טובה וקלה ובריאה וידיים מלאות
דולה/ אמא וכו' ..להחליט מי יהיה איתך בלידה
מה יעזור לך..(למשל אני רוצה לקחת אפידורל..)

להתפלל על מישהי שנמצאת במקום שלך והיא עלייך ..המתפלל על חבירו נענה תחילה ..

אני מאוד חששתי מהלידה השניה.

כתבת שהחוויה שלך מהלידה הראשונה היתה של חוסר אונים וברור שמצב כזה מוביל לחששות מהלידה הבאה כי במצב בו את מרגישה חוסר שליטה נשאר רק לפחד.
לכן, ההמלצה שלי היא למנוע עד כמה שאפשר את חוסר האונים.
כתבת שתבקשי אפידורל בשלב יותר מאוחר שזו אכן דרך לכך אבל חשוב שתלמדי להתמודד עם הצירים כדי שתצליחי לדחות את האפידורל או אפילו לא לקחת בכלל.
אני ממש מזדהה עם החוויה. בלידה הראשונה הייתי שעות עם אפידורל והלידה נגמרה בואקום. חוויה לא נעימה עם צוות של מלא מתמחים סביבי. חוסר אונים ממש.
לקראת הלידה השניה הלכתי לפגישה עם דולה לפני הלידה כדי שתלמד אותי תנועות ותנוחות. רציתי ידע ושהמושכות יהיו בידיים שלי.
וב"ה היתה לידה מדהימה. לא לקחתי אפידורל, הצירים עברו ממש בסדר והיה חלום.
אציין גם שבלידה השניה הלכתי לבי"ח יותר רחוק מהבית אבל בגישה יותר טבעית. זה גם עזר.

בהצלחה ממש!!

זה כבר עשינו, קורס הכנה ללידה עם דולה
מקווה שיעבור בטוב

לי.
הרגעתם אותי ועזרתם

מי ששלח אותו אליכם יודע מה טוב לו! ומה טוב לכם!

אני בטוחה שאתם ההורים המושלמים עבורו. אף אחד אחר לא היה יותר טוב עבורו מכם! את יכולה להיות בטוחה בזה.

ועכשיו-

תמיד דברים מפחידים בפעם הראשונה. גם אני שהגעתי להורות אחרי הרבה שנים של טיפול וחינוך ילדים- חששתי מכל מיני דברים, וכ-----ל ההורים בעולם אף פעם לא יודעים תמיד מה טוב לילד שלהם, או איך עושים הכול.

את בחברה טובה יקירה! הורות זה משהו שמתפתח וממשיכים ללמוד אותו עד 120... אז ברגע שאת נכנסת לתהליך את רק עולה שלב בכל יום מחדש!

מצדיעה לך, את אמא מהממת. בטוחה בזה. אפילו אם את מפחדת לפעמים. הרגעים המפחידים יעברו בעז"ה ויבואו רגעים שלווים ובטוחים יותר!

למעשה, בדורנו יש כ"כ הרבה ספרים ומידע נגיש בכל תחום, שאת פשוט יכולה לרכוש ספר/ לחפש מידע באינטרנט/ להתייעץ בפורום... ע"מ להבין דברים טוב יותר. וכמובן להתייעץ עם אמא/ סבתא/ דודה/ חברה/ אחות בטיפת חלב וכד'.

בכללי אני דוגלת בכך שידע הוא כוח. בכל דבר. ואם את רוצה להעמיק את הידע אז יש מעבר לספרים ומידע גם הדרכות הורים וכל מיני דברים בסגנון, שאז זה מותאם ספציפית לצרכים שלך.

באופן כללי- לכי עם לב האם שלך ותדעי שאת האמא המושלמת בשבילו! חותמת על זה.

בהרבה אהבה!

בטח שזה קשה מאוד מאוד מאוד. נראה לי רק כשהבכור היה בן חצי שנה בעלי אמר לי שחזרתי לחייך כמו קודם. זה השינוי הכי הכי גדול בחיים. אז קודם כל לדעת שזה קושי נורמלי והגיוני (גם אם לא מדברים עליו וגם אם מצפים שתנצצי מאושר). והקושי בכלל לא סותר את השמחה ואת האהבה העצומה שממלאת את הלב. ודבר שני בעיני זה לפרק את הקושי. להיות מאוד מאוד בהווה. לא לאכול סרטים על מה יהיה תכף ואם ואילו ומתי. עכשיו מה קשה? יש לי מה לעשות? יש לי עם מי להתייעץ? אני פשוט צריכה להבין שזה מה יש עכשיו ולשרוד? בלילה לבן ומתיש למשל. ולפעול ככה. וזה משתפר. לאט לאט לאט. מקבלים יותר ביטחון. לומדים מה עובד לכם. מה נח לכם. התינוק קצת גדל. יש עוד אתגרים ועליות וירידות. תמיד. אבל המגמה היא שיפור הדרגתי. בהצלחה מותק!

האמת ששלחתן כוחות!

פשוט ההתחלה היא ככ הרבה שדות קרב שצריך להחליט איפה נלחמים ואיפה מרפים. נראה לי שזה עיקר הקושי, כי זה אומר שיש דברים שאני עושה ויודעת שהם לא הכי טובים בשבילו באידיאל, אבל פשוט בוחרת כרגע אחרת. כדי להצליח לא לקרוס.

מצחיק איך דווקא מבחוץ אני נראית מפוצצת באדרנלין, מעניין מתי האמת תתפרץ

בגלל התולעים

בעקרון שיא ההגיוני.
אם זה לא רק עייפות אלא את מסיימת מטלות פשוטות יחסית בנשימה כבדה, הייתי בודקת המוגלובין

תרגישי טוב (לב)

אני אחרי עירוי ברזל אז ההמוגלובין עוד טיפה נמוך אבל הפריטין מלא.מקווה שלאט לאט אתחזק

ידיים עייפות נורא
רועדות מידי פעם

אומרים לקיים יום כן יום לא כדי לכסות מקרים בהם יש בעיית זרע כלשהי.
אם לא ידועה בעיה אין מניעה מלקיים פעם ביום ואפילו כמה פעמים ביום💁

אלא יום כן יום לא, ולרוב כשמדברים על איכות הזרע זה בכלל על מנת להקלט אם איכות הזרע ירודה לרוב לא מצליחים להקלט בכלל, אבל יכול להיות שעוד לא היה לך הביוץ ככה שהלילה לא משפיע

ב"ה אין לנו בעיית זרע בכלל. יש לנו כבר כמה ילדים ותמיד נכנסתי להריון די מהר...
פשוט פתאום די חששתי מזה!

בהחלט שיש לזה השפעה. יופ כן יום לא. וכל פעם פעם אחת בלבד. זה משפיע על איכות הזרע בלי קשר לבעיה כלשהי. בהצלחה.

שאולי יש עניין יום כן יום לא. אבל אם מקיימים יחסים באותו מרווח זמן יש סיכוי שהזרע דווקא מתחזק ויותר טוב.
ככה המלצתי לחברה שהייתה בטיפולים בגלל בעיית זרע ונכנסה ל 2 הריונות צפופים...

האמת שלא דאגתי אם אצליח או לא אצליח להיכנס להריון.. לא דחוף לי עכשיו הריון.
פשוט חששתי שאם כן אקלט זה עלול להיות הריון לא תקין..

ברוב מוחלט של המקרים הזרע שנוצר הוא תקין. לא חושבת שמצאו קשר בין תדירות למקרים הנדירים מאוד של זרע לא תקין (תסמונות למינהם)

כשמדברים על עניין התדירות מתכוונים יותר לאיכות נוזל הזרע- כמה תאי זרע ועד כמה הוא "פעיל" או "תנועתי" שזה פרמטרים שמשפיעים על כניסה להריון. וגם כאן- כל עוד אין סיבה לחשוש אין צורך להתעסק בזה. חבל..
תהנו בספונטניות ושימו דגש על הזוגיות וההנאה.

אם הזרע תקין גם מפעם אחת אפשר להקלט, שזה כמובן בתזמון של הביוץ

זה באמת מאתגר מקום סגור בירושלים...

היינו שם השבוע עם בת שנתיים ונהנתה בטירוף! לא עמוס בכלל כי צריך להזמין כרטיסים מראש (שכדאי להזמין בהקדם.. אחרת לא תוכלו להכנס)

אורך המסלול לקח לנו שעה ורבע בערך. אבל ממש אפשר יותר אם קוראים ממש על הדגים ומקשיבים להדרכות..

תיהנו!

זה לא משעמם לראות רק דגים?

רק יודעת שהוא קיים. מחכה שהבת שלי תגדל עוד קצת כדי שתהנה מדברים כאלו...
בינתיים היא ממש נהנית משלוליות

לא לגמרי לגילאים שלכם אבל, מקום סגור קצת קשה למצוא 🤨

קוראת סיפורי לידה. ורוצה לדעת מה יהיה סיפור הלידה שלי (איך היא תתרחש)
ממש עד הירידה לפרטים הקטנים.
לא כל סיפור לידה הוא קל. אבל כל סיפור הוא סיפור אחד ולא אלף תרחישים אפשריים.

זוכרת ששאלת רב אם לצום בתשעה באב והיית בהתחלה... יאוו!! גם אני, מצמצתי ואני כבר שמיינלך רצינית

אצלי זה בינתיים לא עובד
אבל אינשאללה, בסוף הוא יצא ממני, ככה אומרים😁

יש רק דרך אחת החוצה.. (בדרך כלל)

והכי חשוב בידיים מלאות!

שמיינלך זה שלי😌

זאת באמת ההפתעה הכי גדולה שיש לנו בחיים,
דווקא הציפיה והחוסר ודאות יכולות לתת לאירוע הזה להיות עוצמתי יותר ויותר

וואלה לא בא לי הרפתקאות 🙈

מה לעשות - מי שפיר ושפריצים של דם זה חלק בלתי נפרד מהלידה...
ואוף, איך אני מזדהה איתך לגבי ידיעת סיפור הלידה מראש! אפילו עכשיו, כשאפילו עוד אין היריון באופק, אני משתגעת מכך שאני לא יודעת איך יהיה סיפור הלידה הבאה שלי, בעזרת ה'...

הדאגה סתם מלחיצה, רוב מוחלט של הלידות עוברות טוב מאוד ב"ה גם שלך תעבור בכייף ובשלום והכי חשוב בידיים מלאות אמן

אמרה לי לכתוב את סיפור הלידה שלי۔
והיא אמרה שזה מתגשם במציאות (מחשבה יוצרת מציאות)
לא עשיתי את זה 🙊 אבל את מוזמנת לנסות

יש סיפורי זוועה ממש מפחידים.

ואגב, לדעתי ממש הפוך! אני אומרת מ ז ל שאני לא יודעת איזה סיפור לידה אני אעבור, כי כשאני בתוך הסיטואציה אני מתמודדת, כי אין ברירה אחרת, והקב''ה נותן כוחות מטורפים לאותו רגע, ואם הייתי יודעת מה אני אעבור לפני הלידה הייתי מתה מפחד!

נכון שיש עניין להתפלל ושהכל יתהפך לטובה.
אני לא מתה מפחד משום תסריט בפני עצמו. אני מפחדת כשכל התסריטים והחששות מתערבבים ביחד...

ולא מאמינה באמירה כשנגיע לגשר נעבור אותו.. אולי בגלל שבכל הלידות שלי היו קבלת החלטות שגויות בתחילת התהליך שרק סיבכו את העניין.

(החל מהלידה הראשונה שהייתי נעולה על אפידורל, בלידה השניה שהיה לי חוסר ביטחון לקבוע שציר מסויים הוא אכן ציר אז תזמנתי כל 7 דקות במקום כל 3 ובלידה השלישית שהייתה בשבת ופחדתי ברגע האמת להתעקש לנסוע לבי"ח שקצת יותר רחוק ומשם הכל הסתבך)

מחושבת ומתוכננת, וזה מקסים. מורגש מאוד בהתמודדות שלך עם סיטואציות מורכבות, והתגובות שלך לבנות פה.
בגלל זה בנות כל כך אוהבות את התגובות שלך!!
אבל בלידה זה קצת שונה.
אי אפשר באמת לדעת מראש מה הולך להיות.
ההכנה מראש צריכה להתמקד בדברים אחרים.
צריך לנסות לחשוב במה את כן יכולה להתכונן (ולא להתעסק בלכעוס על מה שאי אפשר לתכנן...)
לדוגמא- לנתח את הלידות שהיו לך, להבין את הטעויות ולהסיק מסקנות.
לחזק את הביטחון העצמי שלך, לדעת שאת מכירה את עצמך הכי טוב, לסמוך על עצמך, כדי שתוכלי להיות קשובה לעצמך ברגע האמת. וכו'.

אני מוכנה לכתוב לך כבר עכשיו את התגובה שלי -

"מזל טוב! איזה לידה מדהימה! נשמע שידעת בדיוק מה לעשות בכל רגע, וקיבלת הרבה תמיכה מהסביבה! איזה כיף!
התאוששות קלה ותגדלו בנחת "

כתבת את זה על סמך הודעות קודמות שלי או שניתנה לך נבואה להעלות על הכתב את מה שאני אפילו לא מעיזה לחלום עליו? 😜

תמיכה מהסביבה המוכרת לא תהיה לי, אבל מתפללת ליפול על שליחים טובים ונאמנים. אולי אליהו הנביא יבוא ליילד אותי.. חח

מקווה ממש שתהיה לידה טובה טובה!

דמיינו סיפור
מוזמנת לכתוב

השאלה אם להתמכר לסיפור מושלם לא ריאלי (לידת מים בסביבה פסטורלית)
או לדמיין את ההכי טוב במסגרת הריאלי 😜
או לנסות לא לחשוב על זה (לפחות לא כרגע כשיש לי עוד חודשיים..)

גם ככה בראש אני תמיד אפנטז ואבנה לי סיפור מושלם של מה שיקרה

אז אולי להעלות על הכתב ולהשתעשע אח"כ באיך היית אופטימית יכול להיות נחמד...

תבחרי את האופציה שאת הכי מתחברת אליה
בהצלחה!!

הגרסא המושלמת שתישאר כפנטזיה
והגרסא הריאלית, בה הדברים לא תמיד הולכים כמו שצריך, אבל את פועלת בצורה נכונה עבורך, וזה עוזר לך לעבור את החוויה בצורה הכי טובה שאפשר.

(על לידה אף פעם לא עשיתי את זה, אבל בדברים אחרים שכתבתי לי חלומות מהסוג הזה, בשתי הגרסאות, זה עזר לי מאוד, גם להבין על עצמי הרבה דברים, וגם לזכור בזמן אמת מה אני רוצה מעצמי ומה חשוב לי)

ולא חלמתי כמה השם גדול וכמה טוב הוא .
הלידה עברה מעולה ברוך השם לא דמיינתי כמה יכול להיות טוב וכמה מגיע לנו טוב
אז תבקשי ותחשבי על הכי טוב שיש..

אין שמחה כהתרת הספקות
לפעמים החוסר וודאות גרוע מכל 😑
בעז"ה לידה קלה מעצימה משמחת בריאה ועם ידיים מלאות!!

שלי הדולה עשתה דימיון מודרך וקמתי וצחקתי שזה סיפור יפה אבל תכלס זה מה שקרה בסוף! לא האמנתי

נשמע מעניין...

אפשר לקרוא לזה גם חזון לידה. 
תשבי עם עצמך תכתבי את הלידה הכי מהממת שאת חולמת עליה לפרטי פרטים. תתלי על המראה ותקראי כל יום. זה עוזר.
הצבת חזון לידה מול העיניים בהריון היא כמו תהליך של דימיון מודרך שמכין את הגוף לתרגול לפני הלידה. שמעתי נשים רבות שמספרות שהם עשו את זה והלידה שלהם היתה ממש ממש דומה לחזון.

בקטע של לידה מחשבה ודמיון לגמרי יכולים לצור מציאות ללידה טובה!

תאמיני בזה. תכניסי את האנרגיות והמחשבות הטובות לגוף שלך ובעזרת ה' תראי שהוא יענה לך!

אגב ברוב הקורסים של בכנה ללידה בשטות של ללא כאב/ אהבה זה מה שעושים...

שתיהיה לידה מהממת בריאה ותצאי בידיים מלאות!

ילדים לומדים דברים כאלו מחיקוי של אחים שלהם.
אם היא בכורה שתלמד ממך.
זה לוקח זמן.
בהתחלה כשמביאים להם מים לשטוף ולירוק הם קודם בולעים את המים ואז יורקים על "ריק". לאט לאט לומדים.
תראי לה איך את מכניסה לפה ומיד יורקת (בלי משחה)

מבחינת אם מסוכן לבלוע את המשחה על בסיס קבוע אני לא יודעת, אבל גיל שנתיים זה ממילא בתפר של ההמלצה לצחצח בלי משחה אז אולי אפשר יום עם משחה והיא תבלע ויום בלי משחה בכלל.
לבנתיים עד שתלמד.

מוקד?

ואת לא מסוגלת לשתות/לאכול - בוודאי!!!

הכל מגעיל אותי..
באלי להקיא תוך כדי שאני אוכלת

עד כמה זה באמת מועיל?

לא פרמין אלא סוג אחר שהבנתי שעןלה המון כסף אבל אם הגעת למצב כזה אולי שווה לך לברר?
כל דבר שאת אוכלת את מקיאה? אין שומדבר שמצליח להישאר קצת בקיבה?
בהיריון שלי בהתחלה סבלתי נורא הקאתי המון אבל משום מה כל מה שהיה קר ומוצרי גבינה הצלחתי לאכול..

אם עוד לא ניסית  זה הכדור!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

יקר אבל שווה כל פרוטה

לא מרגישה שהוא עוזר לי

קראתי בעלון שיש שלבים ויש מינון שעחלה עד להשפעה.

בעיקרון ההתמודדות היא בעיקר באכילה. לאכול כל מה שאת כן מסוגלת. לשתחת מה שאת מסוגלת
לחשוב כל פעם להחליף ולגוון כי אם הקאת משהו זה קשה לחזור ולאכול אותו מנסיון....אבל להכריח את עצמך לאכול זו הרפואה הכי טובה. בזמנות קטנות עם מרווחים קטנים.

אבל אח''כ סובלת מבחילות ככ קשות שזה פשוט מתסכל

אבל לא תתמוטטי ותגיעי לעירויים וכו.

אפילו רופא משפחה יכול לתת מרשם לזופרן.
תקני ארטיקים , תקפיאי קוביות קרח עם חתיכות לימון.
בלי אוכל אפשר לשרוד. בלי מים לא! אז תכניסי נוזלים בכל דרך.. ואם את לא מצליחה אז למוקד. לקבל עירוי נוזלים וזופרן

לא מוציא ממעגל הבחילות ולא באמת נותן כוח. בהחלט את צאיכה לנסות מרשם תרופתי אחר או לבדוק את הקיים.

אף אחת לא מכירה את ההתקן הזה?

ניסתה להסתכל בעלון מידע המצורף? אולי זו תופעת לוואי רגילה? אפשר למצוא אותו באינטרנט.

היו לי כאבים ממש חזקים שלא הצלחתי לתפקד כרגיל.

הורדתי בעבודה

הלכתי אחרי שבוע לעשות U.S. לראות שהכל בסדר

אז אני מאלה שצריכות יותר זמן להתרגל...

כנראה שגם אחותך כזו.

אגב אני בסיום מחזור שני כמו שהבטיחה הרופאה

אבל באמת, בקושי יצא משהו...

מחכה לחיים חדשים סוף סוף

ובהצלחה לאחותך

תנסי לאוורר ולנקות עם חומר של עובש ושווה לדאוג לאיטום נורמלי שם

לפני השיפוץ...
אוף אוף אוף נמאס לי מהדירה הישנה והמוזנחת הזאת.
מרגישה שמשקיעה כל כך הרבה בתחזוקה שלה

זה שכירות?

במקלחת.
וכל החול מהשירותים והלאה נרטב ומשם הרטיבות. בחדר של הבנות שלי.
והייתה רטיבות במטבח לפני שנתיים אז ביקשנו מה אינסטלטור לבדוק- הוא אמר שזה לא פעיל...

יש לך קטנטנות בבית.
אתם חייבים בעל מקצוע שיעשה סדר ויבדוק את כל הצנרת והכל.. אי אפשר כל פעם לפתור רק נקודתית.
אמנם בחורף פחות מתאים לעשות טיפול שורש אבל חודשיים אחרי שייגמר החורף זה הזמן...

לבנתיים צריך פלסטר אין ברירה...
מתסכל ממש! שילך רק על עצים ואבנים.. העיקר הבריאות!

את צריכה בעל מקצוע שיאתר את מקור הרטיבות.

אחרי צהריים כשאת בבית, ואז באתר הבניה כבר לא עובדים מ4... 

יש מין מברשת כזאת עם נוצות (הבנת למה אני מתכוונת?) איתה זה בצ׳יק כל יום.שלפחות בעין ייראה לך נקי