לאט לאט,
תראי כמה את עובדת ועברת!
נתחיל מהכותרת שלך - את מותשת. צודקת. שתי מילים שמביעות בתוכן פשוט הכל.
את *לא* אמא דפוקה
את *לא* דפוקה
זה *לא* שמשהון בך לא עובד טוב -
זה שאת פשוט (לא פשוט בכלל) מ-ו-ת-ש-ת!!!
עברת דירה לאחרונה!
שזה כבר שינוי וטלטלה גם אם הדירה היא דירת החלומות.
זה מקום חדש
זה חברים חדשים
זה מוסדות לימוד חדשים
זה להתרגל מאפס לבית, לשירותים, לחדר שינה, להכל
ולא רק את, גם בעלך, גם הילדים וכל אחד מהם
זה להתרגל מחדש לסופר, לקופ"ח, לסביבה, לשכנים, לרעשים, למראות, לריחות
ל-ה-כ-ל
זה להעביר חיים שלמים ממקום למקום!
רגע!
עברת כאן שינוי רציני!
(גם בעלי וגם אני היינו מושבתים שבועיים עם מחלה פיזית אחרי מעבר הדירה האחרון, למרות שהיה לדירה שממש אוהבים...)
לא מספיק זה -
עברת פיטורים!
ועברת פיטורים ***מכוערים ממש***
כאילו מה?! עוד משהו?!
גם פיטרו אותך
גם עניין הפרנסה שמדאיג
גם העלבון הצורב ותחושת הכעס
ועוד זה נעשה בצורה מכוערת *ממש*
וואו!!!
ו...
ו...
וואו אין לי אוויר אפילו לכתוב את זה - והריון!
ועוד הריון לא צפוי!
ועוד הריון מאתגר!
ועוד בהתחלה שלו!
חח סליחה מרוב שזה נשמע הזוי זה יכול להצחיק (ממש לא צוחקת עלייך חלילה) - זה כאילו מרפי בא וכל הדברים יחד בבליל הזוי כזה...
כאילו עברת דירה? יופי
נפטר אותך גם? יופי
בצורה מכוערת גם? יופי
ואז הריון שגם ככה מרגישים סמרטוט? יופי
ועוד לא צפוי? יופי
ועוד מאתגר? יופי
ועוד בהתחלה שלו שהגוף מרגיש כזה עייף ומותש וכל השינויים ההורמונליים והכאבים והמחישוים ונידודי שינה וצרבות ועייפות תהומית ותשישות תהומית ומה לא!!!
אה רגע לא נגמר? לא!
יש גם שני ילדים מתוקים!
בגיל מאתגר!
שבודקים גבולות!
שמטפסים על הבית ועל העצבים
יווו אז גם אין שנייה של פנאי
לא בגוף ולא בנפש פנאי
אז בטח שאת מרגישה שאת צריכה איפוס!
ברור!!!
ובטח שאין לך זמן לעצמך
ובטח שאין לך זמן לנשום!!!!
אבל זה בגלל כל המציאות המטורפת הזו שעכשיו תיארת!
ו***לא*** בגלל שאת דפוקה!!!
מה דפוק בך?! את מדהימה!!!
את בן אדם!
סך הכל בן אדם אחד!
בשר ודם!
כמה אדם אחד יכול לספוג ועוד ועוד ועוד ועוד?
יש לנו יכולות מוגבלות, כך הקב"ה ברא אותנו - אנושיים, מוגבלים.
אין לנו באמת יכולות של בלי סוף כמו הקב"ה. ממש ממש לא.
אז את הגעת לקצה גבול היכולת שלך. כי את אנושית!
אנושית וטובה ומדהימה
לא לא לא דפוקה!!!
אז מה שצריך עכשיו הוא באמת להיטעןם מחדש.
לצבור עוד כוח
ועוד שעת שינה
ועוד רוגע
ועוד שקט נפשי\
ועוד עזרה
ועוד נשימה
ועוד התמלאות
אז זה שאת נעזרת במשפחה - מ-ע-ו-ל-ה!!!
שלא תרגישי לשנייה רע עם זה
את אנושית
ותודה לאל יש לך משפחה שיכולה לעזור - יופי!!!
אני בטוחה בטוחה שאלף פעמים בחייך גם את עזרת להם,
ועכשיו הם עוזרים לך. איזה נהדר זה!
איזה נהדר זה שאת מזכה גם אותם להעניק למישהי שהם כה אוהבים
איזה נהדר זה שאת מזכה אותם לעשות טוב,
להרגיש משמעותיים בעולם, בעלי ערך
את יודעת איזו מתנה נדירה זו *להם*?!
אין משהו יותר טוב שאת יכולה להעניק לאחר מאשר הרגשה שהוא נותן ומעניק! אין!
ואת נותנת להם את זה
אז גם כשאת מקבלת, ואפילו הכי - את נותנת! ואפילו הכי! 
- ולגבי הטיפוח וההשקעה במראה וכו' - שוב, אנחנו בני אדם עם אנרגיה מוגלת.
אי אפשר גם וגם וגם וגם
ב"ה כאשר תתמלאי ותגיעי יותר לאיזונים הנכונים לך - תמצאי גם יותר זמן, ובעיקר פניות גם לזה. זה יגיע.
זה חשוב לך אז זה יגיע.
עכשיו תרפי מעצמך
תורידי מעצמך רגשות אשמה
הלקאות עצמיות
תחושה שאת דפוקה חלילה
תחושה שכאילחו מישהי או מישהו בעולם יכול להיות סופרמן או מלאך, בעוד הוא רק בשר ודם!
את מאה אחוז!
ואם את מרגישה שאת על 0% באנרגיה ובבטריה - זה הזמן להטעין ולהיטען!
במה?
בכל מה שעושה לך טוב!
בכל מה שמשמח אותך
בכל מה שנותן לך אוויר לנשימה!
את ממש *לא* צריכה להציג שהכל מושלם, כי אין מושלם חות מהקב"ה! אין!
אנחנו, כולנו, בהשתלמות, לא מושלמים!
אז ממש לא צריך להוציא עוד אנרגיות שאין על ההסתרה או ההצגה הזו שהכל מושלם! לא!
מותר שיהיה קשה!
מותר לומר שקשה
מותר לבכות
מותר לבקש כוח
מותר להיות אנושית
מותר לא להיות מלאך
מותר.
ואף רצוי.
הכל בסדר יקרה!!!
תתחילי בקטן.
אולי במשפט האחרון שלך שטומן בחובו הרבה -
בזה שכתבת שאת מרגישה אמא דפוקה -
אז קודם כל את לא!!!!!!!
דבר שני - נסי לקחת 5 דקות (5 דקות על השעון! לא יותר!) ביום עבור כל אחד מהמתוקים ולהקדיש לו אותם נטו.
סיפור חמוד
חיבוק ארוך
דיגדוג
חיוך
מבט בעיניים
לשתף אותו, לשמוע ממנו,
לעשות יצירה קטנה,
לעשות יחד משהו כיף,
אפילולצאת לקנות גלידה
קחי את ה5 דקות זהב האלה ביום עם כל אחד ותכניסי לתוכן את כל התוכן שאת רוצה.
כל יום עוד 5 דקות זהב ועוד ועוד ועוד
ובשאר היום אל תאשימי את עצמך!
תעשי רק רק מה שאת יכולה ומה שאת מסוגלת
תתחמי את הזמן שתדעי שבשאר הזמן את יכולה גם להיטען בעצמך.
ולאט לאט שתרגישי עוד כוח ועוד התמלאות - תוכלי להגדיל את זה וגם דברים אחרים שחשובים לך.
הבעיה ביצר הרע הזה,
זה שהוא מכניס לנו את היאוש.
היאוש הזה שהוא יותר נוחראי מהעבירה/המעשה הרע/החטא/תחושת הפספוס עצמה
כי הוא מכניס אותנו למעגל הרסני שמזין את עצמו שאומר לנו: את אפס! את דפוקה! את לא שווה!
את גם אף פעם לא תהיי! ולא תצליחי
וכו' וכו'
ועצם היאוש *הזה* הוא הוא שגורם לנו הרבה פעמים לחידלון ולהיות עוד יותר למטה למטה בתחתית של התחתית...
אז לא!
צריך שבור את המעגל הזה
צריך להעיף את היאוש הזה
וברגע שנופלים - לקום!
ישר אחרי!
"שבע יפול צדיק וקם"
נפלנו? לא נורא, נקום הלאה, נתגבר, יהיה יותר טוב מחר.
וזה נכון גם לתחום שאנחנו מרגישות אמא גרועה או כל מה שתיארת - גם בזה - ישר לקום!
לעשות1
להתחיל!
במשהו קטן
השאר כבר יבוא...
תני לעצמך חיבוק גדול
תני לעצמך הטענה וכוחות
תני לעצמך לגיטימציה לקושי
תני למשפחה שלך לזכות בזכות להעניק ולתת לך
תני לילדייך ולכל הסביבה את הזכות ללמוד שאת רק בן אדם (כמוהם) ולפעמים קשה לאנשים והכל בסדר! הם אנושיים וטובים עדיין!
תני לעצמך זמן טוב, בקטן, עם ילדייך ברוגע ובטוב
תני לעצמך את הזכות להיות בכנות ולא בהצגה, גם כשקשה
הכל יהיה בסדר
את טובה
מאוד!
את אמא נהדרת!
את אמא טובה!
ב"ה צעד צעד
בהצלחה רבה יקרה וחיבוק גדול גדול
❤🌹❤