בס"ד
אוהבת לשמוע את הדעות המגוונות והחכמות (!) שיש פה,
זה יהיה קצת ארוך אז תודה מראש למי שתקרא ועוד יותר תודה למי שתגיב
רקע - נשואים 3 שנים עם 2 ילדים קטנים , אחרי החתונה גרנו שנתיים בעיר ובשנה האחרונה עברנו למושב ליד ההורים של בעלי.
החוזה נגמר בסוף השנה (העברית) ואני בהתלבטויות מה לעשות.
ההתלבטות היא כזאת- מצד אחד ,טוב לנו פה, ההורים של בעלי לא מתערבים מצד אחד אבל מהווים תמיכה גדולה מצד שני, ההוצאות לא גדולות .. יש לבעלי אחיות קטנות שעוזרות לנו עם הילדים ,במיוחד בקורונה זה פשוט נס.
מצד שני, בא לי מאוד לגדול ולהתפתח כמשפחה , מרגישה שהמציאות העוטפת הזאת ליד ההורים לא ממש מאפשרת את זה. מאוד בא לי להיות רק אנחנו , להתמודד עם העצמאות שלנו כמשפחה , בנוסף , יש איזה נקודה קטנה שאני מרגישה שהקרבה להורים לא הכי נכונה לזוגיות שלנו מבחינה מסויימת, מדגישה שמדובר בנק' קטנה (אם זה היה משמעותי זה היה גורם מספיק חשוב בשביל לעבור) ולכן היא מצטרפת לשיקולים למה כן לעבור .
יודעת שמעבר דירה- וורוד ,זה לא. כאן, במושב יש המון עזרה ותמיכה שברור שיהיה קשה מאוד בלעדיהם.
מבחינה כלכלית גם כדאי להישאר פה .. כאילו השכל אומר - ברור שתשארי !! והלב אומר- תעברייי ,תפרשי כנפיים.
בעלי איתי במה שאחליט אבל בגדול כן בעד להישאר.
החלטתי כבר שנשארים ואז פתאום שוב חזרו ההתלבטויות ביתר שאת..
אולי יהיו לכן נקודות להאיר שיעזרו בהחלטה בלב שלם ושמח?