דברי איתה, שירי לה שירים...
לשים על משטח פעילות, על הבטן ולפזר כמה קשקשנים מסביב.
מתואמת
ואנשים - כאלה שבאים לפיקניק או להתבודד כמוני.
)
מתואמתמתואמתדובדובההיי יקירות,
לפני שבוע חוויתי כאב בטן (ממש כמו של מחזור) ואני תוההה אם זה יכול להיות כאב של ביוץ?
גם בלי תנור הסתדרתי
אח"כ קניתי טוסטר אובן גדול
את מכינה ככה כל השבת?
אצנלו זה ככה:
7 סלטים
ירקות טריים חתוכים גס (ילדודס אוהבים)
דג בסגנון חריימה (זה מה הולך כרגע)
עוף תפוח אדמה ואורז
לצהרים חמין, תפו"א וביצים
שלישית- דגים כמ בראשונה
אם מספיקה 3-4 קנוחים (זה השריטה שלי!)
שיש הורים או עוד אנשים
אז לערב מוסיפה עוד 3 בערך
פסטלים של סיגרים תפוח אדמה ובצק פילו ממולא בשר
ומכפילה כמויות של השאר ועוד סוג חמין בשניה
איך את רואה את הטוב והמואר!
בעז"ה שילך הכי בקלות שאפשר, ושתבשרי לנו בשורות טובות מהר!
של @מק"ר לשטוף עם בקבוק מים קטן עם פיה.
ניסיתי לראשונה בלידה האחרונה וזה היה מצוין!
פשוט שטפתי במים חמימים מהבק'+ סבון אחרי כל ביקור בשירותים.
הקל גם על הכאבים...
זה היה מעולה
אמ פי 5ממש מומלץ לשטוף בל פעם שהולכים לשירותים.
לי הדולה שליוותה אותי בלידה הראשונה המליצה ג"כ על בקבוק עם פיית ספורט. כל פעם אחרי השירותים פשוט לשטוף למטה. סבון מומלץ רק פעם ביום שלא יתייבש. אני אישית הייתי מרססת בכל פעם גם תרסיס אלוורה של פוראוור, הרגשתי שזה נותן לי יותר לחות למקום ואז פחות כואב.
מבחינת זה שהכאבים חזרו- זה גלים כאלה. בד"כ אחרי שמתגברים הכאבים מגיעה הקלה נוספת. שוב קצת מתגברים ושוב הקלה משמעותית עד שבעז"ה המקום נרפא. אז אם זה לא כאב חריג זה ממש בסדר, ותדעי שהנה הנה ההקלה בדרך...
באמת עכשיו זה הכי קשה, אבל בעז"ה תוך שבוע-שבועיים תרגישי הרבה יותר טוב.
בהצלחה והמון מזל טוב!
את מציירת ממש יפה!!
אבל זה לא הרס מדי... זה עדין מהמם 😁אם_שמחה_הללויהמתואמתאם_שמחה_הללויהמדהים
אם_שמחה_הללויהאמ פי 5כועסת על עצמי
ודואגת לי.
מהבוקר אכלתי רק זבל.
שום דבר מזין לא נכנס לי לפה.
זה פשוטו כמשמעו מבחיל אותי לאכול דברים שהם לא חטיפים או ממתקים.
מה יהיה איתי השם מה!
הדאגה הקטנה שלי היא המשקל,
אני יותר מפחדת מההרגלים הרעים שנרקמים וקשה להיפטר מהם, מהבריאות שלי
מהבנות שלי שרואות את זה...
הלוואי ואחרי ההריון זה יעלם כלא היה.
הריוניסטיתאחרונהזו תרופה חזקה שממה שאני יודעת לא מיועדת לנשים בהריון.
צריך 2 אמפולות שכל אחת בערך 300 שח..
רופאת נשים נתנה לי מרשם בפעם הראשונה
ובפעם השניה רופא המשפחה
אין תופעות לוואי. אבל לא קיבלתי את העירוי בזמן הריון אז לא יודעת איך זה אחרת.
הריון ראשון13פרינג'קט מאוד יקר, זאת אחת הסיבות שלא נותנים אותו.
בפועל, יש הנחה. ועדיין הוא די יקר יחסית לוונופר שהעלות שלו בהשתתפות מאוד נמוכה.
יעילות -
וונופר את מקבלת את הברזל לאט והגוף סופג אותו בקצב שלו.
פרינג'קט את מקבלת במכה הכל - והאמת שגם אותו הגוף סופג די טוב.
בפועל - זה ממש תלוי רופא וגישת רופא. יש לי 2 רופאות נשים מצוינות שאני עובדת איתן וכל אחת ממליצה משהו אחר.
אחת מתופעות הלוואי של הוונופר היא נפילת לחץ דם, לכן אישה עם ל'ד נמוך לא נתחיל לה וונופר.
מה שאין אגב בפרינג'קט.
לפרינג'קט צריך בדיקות דם מקדימות -
המוגלובין
תפקודי כבד (כי יש לו סכנה של פגיעה בכבד)
פריטין.
זה בגדול...
אבל עלולה לקרות
.לא כרגע. ועוד אגב, בי12 לא מספיק שיהיה על מצב מינימום סביר. כדאי שיהיה בחלק הגבוה של הסוגריים.
..
פשוט מסתדר מבחינת הבייביסיטר לתינוק.
צריך להביא מכתב שחרור או לא חובה? וממתי אפשר לשים התקן?
תודה
לי הרופא אמר בביקורת האחרונה לפני הלידה שאם אני רוצה לשים התקן לבוא מלכתחילה אחרי חודש ולא 6 שבועות.
אז 5 וקצת ברור שאת יכולה ללכת.
בהצלחה!
והכל היה בסדר ב"ה
ופעם אחת לא היה תור זה או אחרי שבועיים וחצי או אחרי חודשיים וחצי
בחרתי באופציה הראשונה
אני כל היום בוכה שהבטן שלי לא גדלה מספיק וזה לא בסדר.
אז זה באמת מחמאה!
פשיטאכל חיי חיכיתי להיות בהריון עם בטן יפה. ב"ה היא באמת גדלה יפה אבל פיצייתת.
בגלל ההקאות בקושי העליתי קילו . (שזה בעיקרון גם מצוין) אבל יאלה בטן צאי..
לא מחוברתאבל חמצוצים וארטיקים זה פשוט עזר לי ברמות.
ואז אין את הצורה המעצבנת הזאת ויש לי רק צמיג אחד ולא שניים
הריון ראשון13אחרונהגם אני היתי קטנה
ואחרי לידה 5
הכל גדל
השינוי העיקרי שלי בהא הידיעה
התחיל אחרי לידה 5. גם מבחינה שציינת
החלק היותר מבאס זה שעליתי כ-15 ק"ג מיותרים לגמרי ביחד עם זה
ותמיד שאלו אותי (עד עכשיו: מה את בהריון עוד הפעם...)
תאכלי תאכלי
את צריכה להתמלאות
כאילו לא מספיק השמנתי גם ככה
))))))))אמ פי 5נמצאת בתקופה קשה, עם הרבה הסתכלות על אחרים... קשה לי עם זה ועושה אותי מדוכאת...
איךם אתן מסתכלות על כל הטוב שיש לכן?
וגם חיזוקים ישמחו אותי...
כל יום מספר קבוע של דברים- 5 או 10 דברים טובים שיש לך או קרו לך?
אפילו דברים פשוטים ומובנים.
וחיבוק על התקופה!
יש הרבה אנשים שחשבתי שהכל נוצץ אצלהם
ואז גיליתי שיש המון בעיות..
תאמת אותי אישית מכניס לדיכאון ממש לשמוע דברים כאלה.
מרגיש שמרוב הדברים הרעים שאני שומעת על אחרים אין תקווה לכלום.
מעדיפה להסתכל על הדשא הירוק בחוץ...
בס''ד
אני מצטערת שעוברת עלייך תקופה כזאת!! אני מקווה שלא מדובר בדברים רציניים מדי, ושהכל בר שינוי.
ועדיין, תקופה קשה - זה קשה... 
.
מנסה גם לענות, עם כמה כיוונים:
1) מה באמת-באמת יהפוך אותנו למאושרים? סיפור 
היו היה איש, שחי בכפר קטן, ושהייתה לו תרנגולת.
יום אחד, התרנגולת פתחה את פיה ולתדהמת האיש אמרה לו את הדברים הבאים:
''תבקש ממני משאלה. מה שאתה רוצה - ואני אגשים לך!''.
האיש, בהלם, נשאר שותק למשך דקה ארוכה.
התרנגולת התעקשה: ''אתה רוצה מכונית? אתה רוצה בית חדש? מיליון שקל?''.
מיליון שקל... וואו... עם מיליון שקל אני אוכל לעשות כל-כך הרבה דברים!
''כן, ענה לבסוף האיש, אני רוצה מיליון שקל!''.
ואז התרנגולת ענתה: ''בשמחה. תכף. יש לי רק תנאי אחד... אתה תקבל מיליון שקל, וכל שאר תושבי הכפר יקבלו שני מיליון שקל. עשינו עסק?''
ומה ענה האיש? הסכים לקבל את המיליון? או שמא... חזר בו?
ומה הייתי עונה, אני?
ומה היית עונה, את?
(הסיפור בהשראת סיפור אחר, שהבן שלי סיפר לי שהוא ראה בפרק אחד של אסי וטוביה מערוץ מאיר. שיניתי כמה פרטים, כולל הסוף, אבל השאלה שזה מעלה היא שאלה - גאונה! - שלהם).
2) ''כשמתמקדים ב''יש'', היש גדל'' (משפט מטל בן שחר). זאת עבודת חיים אבל זה אחד המפתחות הכי חזקים שאני מכירה כדי להיות מאושר.
לתת תשומת לב לכל הטוב שיש לנו, כמו ש@אל הר המוריה כתבה.
לפרק את הכל הטוב לפרטי הפרטים,
להחזיר את הפוקוס על כל דבר ודבר שיש לנו,
ולנסות להתמלא בהבנה ששום דבר לא מובן מאליו!
יותר מדי פעמים, החיים שלנו כל-כך מלאי טוב, שהטוב הזה מובן מאליו. ואנחנו לא מצליחים להעריך אותו.
וזה חבל, כי הטוב כאן! בתוך הידיים שלנו! ויש בו כל-כך בשפע!
אחד הכלים החזקים כדי להעריך את מה שיש לנו, זה מה ש@Doughnut, @השלך על ה' יהבך הציעו. לעצור, מדי יום, ולרשום לפחות 3 דברים טובים שיש לנו / שקרו לנו. זה משהו שאני עושה כבר שנים, וזה פשוט משנה את התודעה ומעצים כל הזמן את תחושת העושר והאושר שלנו.
3) במקום לחכות לתנאים שיאפשרו לי להיות מאושרת, להחליט להיות מאושרת היום, גם עם כל ה''אין'' שיש עדיין בחיי.
אנחנו צריכות להפנים שהחיים הם שילוב של ברכה והתמודדויות. אין מישהו שיש לו הכל-הכל. אם נחכה שכל ההתמודדויות תיעלמו, ושנקבל את כל-כל-כל מה שאנחנו כוספות וכמהות, אז נפסיד את החיים עצמם.
כי אם לא עכשיו, אימתי בדיוק?
כשאהיה בהריון? אבל אז יהיו לי בחילות.
אז כשאלד? אבל אחרי הלידה אהיה תשושה, מחוסרת שינה וכאובה.
אז כשהתינוק יהיה מספיק עצמאי ויהפוך לפעוט קטן? אבל אז זה גיל משגע שמתנגדים להכל והופכים את הבית בכל רגע.
אז כשהילד יהיה בגיל בית ספר? אבל אז אדאג לו מבחינה חברתית ואסבול מההתחצפויות שלו.
אז כשהוא יהיה בתיכון? אבל אז אהיה אכולת דאגות לגבי האם הוא מצליח לשמור את עצמו מכל התכנים הנוראיים שנמצאים ברשת...
טוב, אז אהיה מאושרת כשהוא יגיע לגיל צבא? נו באמת... בצבא זה כי מפחיד.
אז כשהוא יתחתן? ו... יעזוב סופית את הבית... וכבר לא אראה אותו בכלל?
אז כשהנכדים ייוולדו? אבל כבר אהיה יחסית מבוגרת, עם כמה וכמה בעיות בריאותיות...
כשמתבוננים בזה, מבינים שהזמן האמתי היחידי לשמוח בו זה: היום. עכשיו ... עם התנאים של עכשיו. הברכה וההתמודדויות.
4) הבנה שזה לא מביא אותי לשום מקום - אני מרגישה שכשמבינים שכל ההשוואות האלה בסוף מביאות רק צער, אז יותר קל להחזיר את עצמינו לכאן, לעכשיו, לטוב האינסופי שאני כבר זוכה לו, לחיים שלי ולמה שאני רוצה לעשות מהן.
5) כשההשוואות והתסכול האלה מופיעים, אז למנף אותם למקומות בונים - לחזק את הווה, גם כדי ליהנות ממנו יותר, וגם על מנת להגדיל את הסיכויים שהעתיד ייראה כפי שאני חולמת שהוא ייראה. הם נראים לי עם זוגיות מהממת בעוד שלנו יש כל-כך הרבה על מה לעבוד? אז אחזור לעבוד על הזוגיות שלנו - ע כ ש י ו. הם קנו בית מהמם ואנחנו רחוקים מאד מלקנות משהו בכלל? אז אני אחזור לעבוד עכשיו (או הערב או השבוע) על מקורות הכנסה נוספים. יש להם הרבה ילדים ואני יודעת על עצמי שאחרי הלידות אני במצב נפשי לא פשוט ולכן אנחנו מוכרחים לרווח הרבה בין הילדים שלנו? אז אחזור לעבוד עכשיו על חיזוק הבריאות הנפשית שלי. וגם אחזור להתפלל על זה עכשיו שהעניין הזה יסתדר לנו. וכו'.
6) לעשות שימוש מושכל ברשתות החברתיות - מכיוון שהתרבות הרווחת שם היא להראות את הטוב ואת הנוצץ, בלי התאמה למה שקורה בעולם האמתי של כל אחד ואחד. זה מקור להמון השוואות והמון כאב לב. יש דברים שלא נוכל להימנע (נגיד קבוצת הוואצאפ המשפחתית). אבל איפה שכן יש לנו שליטה, שווה לבחור נכון איפה להיות ואיפה עדיף לא להיכנס לכתחילה.
7) תפילה... אני כל-כך מכירה את הדברים שאת מעלה, שלפני שלוש שנים חיברתי לעצמי תפילה בנושא הזה, בה אני מבקשת מהקב''ה שהוא יעזור לי לשמוח בחלקי, היום. יש תקופות שאני אומרת את התפילה הזאת ממש כל יום, אחרי ברכות השחר . מעבר לזה שאני מקווה שהקב''ה שומע את הבקשה שלי ושיש סיכוי טוב שהוא יחליט גם להיענות אליה בחיוב, אני גם מרגישה שזה מפקס אותי כל פעם בחדש ומחזיר אותי למה שנכון.
בהצלחה רבה לכולנו ❤, זאת באמת עבודה של חיים, אבל היא שווה...
על מה שכן מצליחים לראות ולשמוח בו.
זה פותח את הלב לגמרי לחיבור לה', ולשמחה
