אני שואלת.
כי ממה שהבנתי, לגדול במקום שבו לא נתנו לך להרגיש שיש בך משהו.או שהיו 24/7 הערות על איך אתה נראה, מה אתה עושה וכמה אתה לא שווה.כך אתה יוצא לעולם. שאין בך משהו מיוחד ויותר גרוע מזה שאתה לא ככ שווה.
לא בקטע של ללכלך. אלא כך חיינו. זו היתה המציאות.
(אמא שלי באה מרקע חיים מאוד קשה..)
לצערי כל המשפחה שלי יצאה בכיוון הזה.
כולנו למדו מקצועות רציינים וכולן תקועות בעבודות שטותיות
אחי יש לו קול מדהים ושר יפה וממש הרסו לו את החלום. ואמרו לו שזה לא מתאים ולא בן ישיבה ולא ולא ולא...והפסיק עם זה.
נתתי את הדוגמא בשביל שתביני.
בקיצור . ממש לא באה לבכות על העבר כי מה שהיה היה.
רוצה עם הפים קדימה.
ולכן שואלת. איך עובדים על זה? איך משנים בעצמי? את נותי לילד ביטחון עצמי?
כבד לי לדבר על זה בכלל. פליז אל תקשו יותר ותכתבו "תמיד אפשר להאשים" הספיק לי העבר...
ביקשתי רק רעיונות איך לצאת מזה.