פורום הריון ולידה (עמוד 2353)

6וחצי-7 יותר סביר

אבל אצלי גם ככה רק בהתאמה-
הילדים הולכים לישון ב7 בערך וקמים קבוע כולםם מהתינו2 ועד הגדולה ב5וחצי-6+
דכאוןןןן במיוחד בסגר

עד 8 מרגישה שצהרים כבר

כדי לשנות שעון ביולוגי
בדר''כ תינוקות אצלי ישנים 11 שעות
אם משכיבה ב7 קמים בערך ב6

ולוקח לגוף זמן לשנות

אולי זה יעזור

 

בקושי עד שש שש ורבע אני מצליחה למשוך אותן , הן גמורות..
ולא עבד לאחר את שעת השינה. בקיצור נראה לי שככה זה

אני מתגעגעת לזה... אתמול עד שנרדמו לקח הרבה זמן

יש מצב שישתנה לבד בהמשך

עדיין הן קמות כל שלוש שעות.. די מעירות אחת את השניה.
והלוואי שהיה לי איך להפריד חדרים

אם תמצאי פתרון אחר עדכני אותי.
לא משנה מתי שמתי לישון (יש ימים גם אחרי 7 בערב עלה לישון) הוא משכים בחמש. אולי מפרגן עד חמש וחצי.

תשכיבי ב7- 7 וחצי

אם את מצליחה להיטהר והמחזור לא יגיע בהמשכים רק הרווחת

פשוט אני רוצה עכשיו לחבר חבילות

לקחתי מיקרוגינון חבילה וחצי
הפסקתי כי אומרים לא לחבר חבילות מההתחלה
לקחת חבילה 1 להפסיק ואז אפשר לחבר חבילות
אבל רק אחרי 7 ימים קיבלתי ורק ליום אחד
וכבר הייתי צריכה לחזור לקחת
הכול כואב לי כאילו יש מחזור ואין כלום

יכול להיות שהגוף שלך עוד לא התאפס

ששחררתי מהכדורים
רציתי להתנקות
איזה באסה
טוב נכנסה שוב אחרי פסח

הימים הראשונים יותר קשים מההמשך בדכ... כי סוג של מתאפסים על המציאות החדשה..
חיבוקים גדולים ורפואה שלמה ומהירה!!!!

יש לכם מי שיעזור לכם? בדברים טכניים(קניות, זבל וכד) וגם סתם פינוקים?

שיעבור כמה שיותר מהר ובקלות. רפואה שלמה!!

כמה אנשים אתם?
איזה סיוט זה!
מאחלת לך שתעברו את זה בשלום בעז"ה בלי שום נזק חליחה לעובר. יש מלא נשים בהריון שחוו קורונה, ובינתיים לא שמעתי אפילו סיפור אחד על נזק לעובר..
חיבוק גדול

יש מי שדואג לכם לעזרה? ותנסי למצוא נקודת אור קטנה בזה שלפחות הבידוד שלכם יהיה קצר(יחסית) כי אם חלק שלילים וחלק חיובייםמזה מסבך את העסק של הבידוד
ובעזרת ה תרגישי טוב מהר והעובר יהיההבסדר וכולכם תהיו בריאים וחזקים לנצח נצחים

שלו אדומות וזולגות דמעות ...

השם יעזור

רפואה שלמה

נראה לי שאת לא צריכה לדאוג לעובר.
והלוואי שה' יתן לך מלא כוח , שתחלימי מהר ותצליחי לעבור את הימים האלה כמה שיותר בטוב!!

רפואה שלמה!!!! לא פשוט

בהצלחה נשמה.
יש מי שיעזור לכם?

שתעברו את המחלה הכי קל,
העידוד שלפחות תילחמו ותצאו מהבידוד כולכם יחד.
יאללה ספירת הגומר.. כל יום שעובר.
רק שתרגישו טוב והכל יהיה בסדר!

רפואה שלמה במהרה

אין לי כוח לענות בנפרד...
תשומי עוזר

בדר''כ הימים הקשים הם בהתחלה ..אז מקווה שיעבור מהר
לעובר לא היתי דואגת...


והאמת שאם כבר בעיני להיות כולם חיוביים ולסיים עם זה בפעם אחת וזה הבידוד הכי קצר ככה
וגם לא צריך יותר בידודים לכולכם שזה ממש נחמד
ילדים בדר''כ עוברים את זה בקלות .
ואח''כ יותר רגועים פחות מפחדים להדביק ולהידבק

תנוחי כמה שאפשר
תתחזקו ותצאו מזה מחוזקים יותר

הייתי מעדיפה להדבק טבעי ולתת לגוף להלחם לבד.

 

כמובן מדברת על עצמי בלבד שאינני בקבוצת סיכון .

 

 

יש לי אח שהיה מוצץ אצבע ותולש לעצמו שיער תוך כדי שממלמל אותו ביד

ויכול לגרום לבעיות בעיכול. אני בתור ילדה גם הייתי עושה את זה ואז פחות היה מודעות ואמא שלי עד היום מתחרטת שלא טיפלנו בזה....
כמובן לעודד שתייה מרובה של מים , לא מספיק שלוקחים נורמלקס חשוב חשוב חשוב להקפיד על שתייה של מים על מנת שלא יהיו חסימות.
אני חושבת שמומלץ לעשות לו חוויה מהנה מהמים ולקנות בקבוק מיוחד למים.. יש מלא בעלי אקספרס זולים ומגניבים.
אני חושבת שתתארי את המקרה שלך לרופא או לכל גורם מקצועי אחר בתחום שילמו חוות דעת לדרכים לטיפול בבעיה, בתור מישהי שסבלה מזה מאוד.

לא, הוא לא תולש שערות. זה שערות שלי. אין לו שערות ארוכות ומה שאני רןאה זה ארוך מאד ,בקיצור שלי ב100% אני עם כסוי ראש בבית.אך הוא מטייל בכל הבית ככה שבפרוש יכול להיות. בערב כן יכולה להסתובב בלי...
יש לו עצירות קשה הוא ממש צורח שהוא מנסה לעשות. סליחה על התיאור אבל יצא לו אחרי הנר גוש קשה כמו אבן- לא מגזימה ... אחכ הצליח עוד קצת.להתשתחרר . הפחד שלי שאולי יש שם גוש שערות שחוסם לו😱
ובקשר לשתיה יש לי כוס הפלא ככה ששותה יפה. אני חושבת.שזה מהמטרנה - זה דל לקטוז לא שידוע שזה עושה עצירות.

תעשי שואב לרצפה כל יום.

תסתרקי רק באמבטיה, ואחרי שאת גומרת להסתרק תעברי על הרצפה סביבך עם היד או עם טישו ותגלי את כל השערות הסוררות. טישו ולשירותים.

 

אם הוא היה תולש לעצמו זה היה הרבה יותר קשה לפיתרון.

תנסי אולי חברה אחרת סימילאק או נוטרילון... אני חושבת שיש עוד סירופ שאפשר לתת לא זוכרת את השם אולי תשאלי רופא. שהקטן ירגיש טוב

את יכולה להתחיל בירור בגסטרו. בדרך כלל אלו תהליכים שלוקחים זמן. יש בעיות נוספות? גדל בסדר? אלרגיות?

מתי התחילה העצירות?
האם כשנולד התרוקן היו לו יציאות ביום אחרי הלידה?

בגיל הזה זה טיפה חריג עצירות באופן קבוע?

עצירות בלי סוף גם בגיל הזה
שבסופו של דבר גילינו שהיא אלרגית לחיטה

לא היה עד כדי כך. תוכד שאני כותבת.לכן אני חושבת איך יכול להיות עצירות כל כך קשה רק ממטרנה שלוקח בלילה פעם אחת וביום עוד פעם .
באמת היתה תקופה שהוא אכל יותר לחם והוא סבל לא רק מעצירות.אלא גם מכאבי בטן. חשבתי אז שזה בגלל חומוס שמרחתי בלחם אז הפסקתי . אבל עדיין נשאר העצירות הקשה פחות כאבי בטן. אוכל רק לחם ,גרבר ופריכיות וקצת אורז..
באמת אנסה לברר לגבי רגישויות
תודה לכולן

פריכיות ואורז זה מתכון מושלםםם לעצירות. חייבים פירות סיבים,קטניות ירקות כדי שיהיה לו יציאות תקינות. גרבר לעניות דעתי לא מספיק. מרקים טחונים ופרות טחונים עם שזיפים תמרים אגסים ועוד זה מאוד יעזור. מנסיון אצלנו.

בקצרה...
אחרי שרופא ילדים אמר לי שזה שום דבר באיזור גיל שנה ושמונה חודשים
לקחתי אותה למטפלת קנסיולוגית שאיבחנה רגישות לחיטה
הפסקנו לה את החיטה ובאמת העצירות נגמרה כמעט לגמרי.
בד בבד החלטתי לבדוק שזה לא ציליאק. עשינו בדיקות ויצא תקין.
אבל הרגישות המשיכה
קצת שינתה צורה. אבל בכל פעם שאכלה חיטה זה לא עשה לה טוב.
לפני חודש שוב בדקנו צליאק והפעם יצא חיובי
היום היא בת שמונה וחצי

מעידה שאכן אין רגישות לגלוטן וצריך לבדוק שוב בבגרות.
אפשר לשאול אלו תסמינים הובילו אתכם לבדיקה חוזרת?

הרופא חשב שאני משוגעת...

בעיקר בטן נפוחה בגוף מאד רזה

לפי מה שהבנתי, זה מנגנון קצת אחר

ולפי זה התנהלנו
מה שבאמת תיעתע זה שהחיטה מציקה לה יותר משאר הדגנים.
כלאמר כוסמין וכדומה היו לה יותר נוחים בתגובה

אם בדקת לה בזמן שהפסקת או הפחתת הבדיקה לא אמינה

גם הבת שלי (בת שנתיים) סובלת מעצירות די חמורה. בעיקרון זה משפחתי אצלנו. לעוד אחת מבנותיי היה כך - אבל אז האשמתי את זה שהיא לא אוכלת טוב ומגוון. ואילו הבת הקטנה דווקא אוכלת מצוין...
איך עליתם על זה? ואיך בדקתם את זה?

אצלינו היה קשור לצמיחת שיניים.
כל פעם שצמחה שן (כן כן התחיל לה אחרי גיל שנה) אז היה איזה שבועיים של עצירויות נוראיות
פשוט לבכות איתה😕

מדובר בנוגד עצירות יחסית יעיל אך ממכר. כמעת כל נוגד עצירות/משלשל גורם לגוף לתלות בחומר כך שקשה עד בלתי אפשרי לגוף לייצר יציאה בלי החומר.

כדאי מאוד לפנות לרופא למצוא דרכים חלופיות ולאט לאט להוריד את כמויות המשלשלים שהוא לוקח

שמעתי על זה בהקשר של תרופות עם מנגנון פעולה שונה. את בטוחה שזה נכון גם לנורמלקס?

 

עצירות זה או בעיית תזונה או בעיית מתח. חתת משלשלים זה לא פתרון, זה הנצחת הבעיה.

חפשי את הסיבה, עשדי שינויים בהתאם.

תבדקי, אם לא תולש שיער מעצמו. אם כן, זה יצביע לסיבה רגשית לעצירות.

אז ב100 הוא לא תולש. זה השיער שלי.
הבעיה הגדולה זה שהוא ממש ממש לא אוכל כלום . מה שכתבתי זה הדברים היחדים שהוא אוכל ממש שכחתי להוסיף שהוא אוכל ביצה.
הוא מאד קטן.
כל מה שאני מנסה להביא ,יש לו 2 אחים גדולים ככה שרואה אוכל ,נחשף לאוכל והכל ,מה שרשמתי זה הדברים היחדים היחדים שהוא אוכל.
האמת היה לי.תור לדיאטנית אך היינו בבידוד ... אני חושבת שהעצירות עושה לו חוסר תיאבון נוראי. הבעיה שגם ברזל אי אפשר לתת לו כי יש לו גם ככה עצירות. ויש קצת אנמיה וחוסר ברזל. שם.לא מוסיף בקיצור בעיות. אני עכשיו קובעת תור לבדיקת דם ובדיקת אלרגיה...

כי בדיקות אלרגיה על העור לא מגלות רגישות ואלרגיה במערכת עיכול. אם כי זה יכול לתת כיוון ראשוני

טחונים? פירות מבושלים גורמים לעצירות וטריים ההיפך
והייתם אצל גסטרו?

נשמע שזה דורש ליווי מקצועי ועצות שלנו כאן לא ממש יוכלו לעזור.
בנתיים אפשר לנסות להוסיף לו לתזונה שמן זית, מיץ שזיפים מיובשים והכי חשוב- עוד סיבים תזונתיים. יש גרברים של שופרסל שמכילים בפנים גם ירקות, אולי שווה לנסות אותם... ולהפחית עם האורז, זה ממש מעודד עצירות בעקרון.

זו הודעה שהופצה שנה שעברה בווצאפ. למיטב הבנתי הילד שוחרר מזמן.
וגם יש לו עוד שם.

בכל מקרה בשורות טובות.

חברה ממש התחננה שאפיץ את ההודעה הזאת

התפללתם על אברהם יצחק בן גילה? קבלו את הבשורה הטובה: בן ה-10 שהיה מונשם ומורדם במשך השבועיים האחרונים, התעורר ויצא מכלל סכנה. עדיין נדרשות תפילות עד להחלמתו השלמה.

הילד בן ה-10, בן יחיד להוריו, חלה בשפעת שהסתבכה. הוא אושפז כשמצבו הוגדר קשה מאוד. הילד נאבק על חייו, ועם ישראל לא נותר אדיש, וקרע את השמים בתפילות. בהוראת הרב חיים קנייבסקי, הוסיפו לילד את השם "יצחק". (כהוראת הגמרא ש-4 דברים משנים גזר דינו של אדם, ואלו הן: תפילה, זעקה, שינוי השם ושינוי מקום).

בורא עולם זכר את ברית אברהם ועקידת יצחק, שמע את תפילת עמו באהבה, וריפא את הילד.

שה'ישלח רפואה שלימה לכל החולים!

היא שולחת לי הודעות מעצבנות כאלה, כמו למשל-
״איך תכנסי להריון ככה עם כל העומס שלך״?
או פתאום מתקשרת אלי בשיחת ועידה עם אחות שתתן לי טיפים
היא גם סקרנית ומעיקה.
סמכי על תחושות הבטן שלך ותאמיני בו שיכבד.

מאחלת לך שלא, אבל יכול להיות שבעתיד ממילא זה יצוץ מעצמו

אני בטוחה שתגיד לי שהעבודה לא עוזרת, ואני עובדת יותר מדי בבית וכו' וכו'... אין לי כוח להערות האלו! גם מדמיינת את השיחות וואטאפ היומיות שלה לשאול לשלומי, אם אפשר לעזור ואולי יש חדש...
מצד שני- גם הוא צד בעניין! גם לו קשה מאוד..

ומקווה שנכנס להריון לפני שזה יצוץ.. אבל ברור שכבר יש מבטים לעבר הבטן והערות

אולי נכון שיספר לדמות קרובה אליו שהיא לא אמא?
או שאולי תגיעו למסקנה שזה מתאים בסוף?
באמת לא פשוט

אני גם לא רוצה להשליך את המקרה שלי עליך. אולי היא תפתיע לטובה

חיבוק!!

שאת לא מעונינת לדבר על זה,
ואם יש לה הערות/שאלות או כל דבר אחר היא פונה אליו ורק אליו,
זה גם יפריע לך?

הוא גם הציע את זה.. אני לא סומכת עליה שלא תזרוק הערות וטיפים מבאס כי באמת רוצה בשבילו, אני יודעת כמה קשה זה שזה סוד, אבל אוווף. לא מסוגלת לזה

אם היא מתקשרת או שולחת וואטספים בנושא הזה את לא עונה לה יותר ובעלך מדבר איתה שאתם באים אליהם רק אם היא מסוגלת לא להעלות את הנושא בנוכחותך.
(אלא אם כן אתם גרים בשכנות ומתראים לעתים ממש קרובות שאז לא הייתי מנסה אבל כן הייצי עוברת דירה).

אין לי נסיון עם טיפולי פוריות ואין לי נסיון עם חמות שכזו (אולי לבעלי) אז יכולמלהיות שאני מדברת שטויות ואם כן, אז פשוט תתעלמי.

אני מתיחסת לזה מהנסיון שלי בהתמודדות עם קושי ( שזה בהשוואה לטיפולים) וביכולת להציב גבולות (להלן החמות)

שימור האנרגיה-
מנסיון שלי בהתמודדות עם קושי הוא שאני זקוקה לכל האנרגיות שאני יכולה לקבל, וחטסכת באנרגיות שאין לי להוציא על דברים לא הכרחיים.
גיליתי שלהסתיר סודות ולעמוד בפני שאלות ולהמציא כל הזמן סיבות או להתחמק גוזל ממני אנרגיות שאין לי, מאידך יש אנשים שאפשר לשאוב מהם אנרגיות,
לפי מה שאת מספרת בעלך זקוק לאנרגיות,
וחמותך היא בעבורו מקור לאנרגיה

אנחנו מצפות מהגברים שלנו להיות חזקים ומקור תמיכה בעבורינו אבל לפעמים, יש רגעים שהם פשוט צריכים להיות הילד של אמא, להתחזק להתמלא ואז הם יוכלו להיות חזקים בשבילנו.

הצבת גבולות.
עצם הצורך שלו בשיתוף לא אומר שאת צריכה לוותר על הצרכים שלך.
ואם יש לך צורך בשקט מחמותך אז צריך להעמיד גבולות מראש ולשמור עליהם

הייתי מראש מתנה את השיתוף באמירה ברורה שח בעלך שהיא לא מדברת איתך על זה כלום.
ושיגיד לה שמבחינתך היחת מעדיםה שלא לשתף אבל הסכמת למרות שלא נח לך עם זה (שיוציא אותך מלכה)

והיה והיא לא עומדת בזה להכין מראש נאום
'אני לא מעונינת לדבר על הנושא,
אני מכבדת את הקשר בניכם והסכמתי ל... לספר לך כי זה היה חשוב לו ואני אוהבת אותו ומבינה שזה הצורך שלו,
אבל אני מבקשת שגם את תכבדי אותי והצרכים שלי ולא תפני אלי בנושא)

ואם זה לא יעזור פשוט לחתוך את השיחה כל פעם שהנושא עולה

ואם זה לא עובד תזכי להגיד לבעלך 'אמרתי לך' ולעד יהיה לך את הזכות להשתמש בזכות בץהוטו מול חמותך

שתזכו במהרה להריון בריא ובידיים מלאות

מעירה הערות כאלה?

זוכרת את עצמי אחרי החתונה, חמותי מתקשרת לאמא שלי כשהיה נדמה לה 

שאני בהריון, כולה, היינו חודשיים אחרי החתונה..

רצתה לברר אם אני בהריון ויתכן שסיפרנו לאמא שלי ולא לאמא שלו?

אמא שלי אמרה לי שאומרים לשני הצדדים ביחד ולא מסתירים..

חודש אחר כך כבר נפקדתי..

 

לענייני הפותחת, פשוט תספרו מה שנח לכם ומתי שנח לכם. 

הייתי מגלה טפח ומכסה טפחיים..

אבל כן שיתוף.

לדעתי לספר זה חלק מההצלחה כי אם עסוקים בלהסתיר, זה יוצר עוד קושי ומתח

שלא ממש מועיל בזמנים כאלו.

המון המון בהצלחה וחיבוק גדול וסייעתא דישמייא

הדבר האחרון שחסר לך זו מישהי שתחפור לך ותעיק עלייך.
אבל בגלל שאת רוצה להתחשב בו וכמו שאמרת - גם הוא צד בנין, גם הוא צריך עזרה להתמודד. אולי יש אחות גדולה שהוא בקשר איתה ויוכל לפרוק אצלה?

הוא לא בקשר מספיק טוב עם אחותו לצערי.. יש לו חבר מאוד מאוד טוב אבל הוא בזמנים לא פשוטים כרגע אז בעלי החליט שהוא לא רוצה כרגע לשתף.. ניסינו לחשוב על פיתרון חלופי ולצערי הוא לא מצא..

(אני רצינית. תפני אלי בפרטי אם הוא מסכים)

 

נכון שגם לו זה קשה, אבל בסופו של דבר את זו שעוברת את ככככלללל הבדיקות, ונדקרת שוב ושוב, ונחשפת שוב ושוב. 

מה שחסר לך עכשיו זה גם את חמותך (או כל דמות אחרת שתנסה להמשיך לחשוף את מה שאת מעדיפה לשמור ביניכם, או בינך לבין עצמך). בכל פעם שמישהו ניסה לחשוף ממני מידע שקשור, כשלא רציתי לשתף, זה גרם לי להרגיש ממש רע. 

 

עם כל הרצון הטוב, אני הייתי מבקשת שלא יספר בשום פנים ואופן. 

נשמע לי שזה גם מה שנכון לך (ממה שכתבת), אבל כמובן שאם את חושבת שזה אפשרי בכל זאת- אז בוודאי שכדאי להקל גם עליו.

אני באמת שאלתי אותו אם לחפש מישהו שעבר משהו כמו שאנחנו עוברים. הוא אמר שהעניין הוא שיכירו אותו.. אני אדבר איתו בשבת על כל מה שכתבת.. תודה

ואם את שיתפת את אמא שלך, האם לא נשמע לך צודק שהוא ישתף את שלה?

את יכולה לבקש שהיא תדון על כך רק אתו.

נכון שההיריון גם שלו, אבל שיתוף בזמן מוקדם של ההיריון, מאוד הגיוני לשתף את אמא של האישה קודם.

וזה בלי קשר לעובדה שאמא שלו כנראה לא ככ שומרת על פרטיות.

אם הייתי יכולה להיות בטוחה שלא תדבר איתי על זה בחיים לא הייתי מונעת ממנו. אין לי שום אינטרס להיות ליד בעל שקשה לו, ולמנוע עליו הקלה כלשהו.. הלוואי וזה היה אחרת..

הרבה נשים לוקחות בהיריון וזה הצלה של ממש! אם בזכות זה תוכלי להפסיק להקיא ואפילו להכניס משהו את עושה טוב לעצמך ולעובר.. יותר מסוכן זה לא להכניס כלום ולהקיא ולהגיע למצב של התייבשות..

כמובן שעדיף להמנע מתרופות גם התרופות הבטוחות אבל העובר שלך צריך אמא בריאה בשביל להיות בריא
איזה שבוע את?

ראיתי איזו כתבה עם קים קארדישאן
מקווה שזה שטויות.. אמרתי לבעלי לקנות, כי אני פשוט לא עומדת בזה

שם בכותרת שמה שהיא מפרסמת גורם למומים אבל בתוך הכתבה עצמה מדובר על תרופה אחרת שהייתה בעבר עם מרכיבים שונים שלא נמצאים בכלל בדיקלקטין.
לפי המחקרים התרופה בטוחה לגמרי לעובר. אבל כמו שרשמתי אם אפשר בלי תרופות עדיף אם אי אפשר בלי ואת מקיאה וחלשה ורזה גם ככה אז כן.
אני לקחתי

בזמנו התייעצתי עם רופאה (חברה) וזו תרופה שנחשבת מאוד מאוד בטוחה. משתמשים בה קרוב ל- 30 שנה. 

 

כמובן שאם אין צורך, אין מה לקחת סתם תרופות, אבל נשמע שכדאי שתקלי על עצמך קצת. 

 

זה הריון ivf..
זה בסדר לקחת את הכדורים של התמיכה ואת הדיקלקטין?

הכי בטוח

את האמת בהריונות קודמים הסתדרתי בלי לקחתי משהו טבעי של גינגר ובי 6 ההריון הזה המצב חמור יותר ולכן מיד התחלתי דקלקטין ואגב הרופא שלי הגדיר אותו כויטמין הוא אמר לי שזה מורכב מאנטי היסטמין שזו תרופה וויטמין בי6 אז אני סומכת על הרופא שלי שלא מסוכן.אגב אני נזקקתי לתוספת של כדור אנטי היסטמין נוסף בהתחלה כי הדקלקטין לא הספיק עכשיו לרוב הדקלקטין מספיק לי וממש לעיתים נדירות צריכה לקחת גם את הכדור הנוסף.. אני כבר 3 שבועות לוקחת ומודה על כל רגע באמת שבלעדיו לא יכולתי לתפקד בכלל בכלל עכשיו לפחות קצת מתפקדת

בבוקר בערב?

הרופא שלח לי מרשם היום.. ולא הסביר

תחליטי מה שנוח לך גם עם הצהרים והבוקר ואז אם לא עוזר צריך להוסיף אחד בבוקר באותה שעה של הערב ועוד אחד בצהרים.אני לוקחת בשבע בבוקר 1 בצהרים ושבע בערב אם את עושה שמונה אז את הצהרים קחי ב2.אצלי התחלתי מיד מהמינון המירבי כי ממש סבלתי ושתדעי שלוקח לזה 5 ימים לפחות להשפיע ממש כי הכדורים הם בשחרור איטי וצריכים להיכנס למחזור הדם.אצלי היה שיפור מיד בהתחלה ואז החמרה ואחרי שבוע יחצי ממש היתה הקלה משמעותית.עוד משהו חשוב לדעת שכדי שהכדור יפעל טוב צריך לשתות כמו שצריך לפחות ליטר וחצי ביום עדיף יותר.. אם את מיובשת כדאי לגשת לקבל עירוי..אני יודעת שכרגע זה נראה שלא יגמר לעולם אבל תיכף יהיה שיפור בעזרת ה

שבוע כמעט 8. סבלתי מבחילות כך שלא הצלחתי לאכול כלום.
לקחתי 2 בערב והרגשתי שיפור מיידי. אחרי יומיים הרגשתי שוב בחילות לאורך כל הימים אבל כן מצליחה לאכול יוגורטים וטוסטים. רק מרגישה בחילה ומגעיל כל היום.
בגלל שזה שחרור מושהה, כדאי לחכות עוד כמה ימים ואז להוסיף כדור שלישי אם לא משתפר? או כבר להוסיף כדור נוסף?

לאכול ולשתו. אבל עדיין סבלתי נורא הוספת כדור לא עזרה לי והיו יותר תופעות לואי
את יכולה לנסות להוסיף ולראות

מה עשית. הורדת את הכדור השלישי בסוף?

הרגשתי חולה, הקאתי, לא הצלחתי כמעט לאכול משהו.
היום לא אקח.
אבל למה זה קורה, שאם מוסיפים כדור זה יכול להחמיר?
ממש מתלבטת אם לקחת היום

שגורם הכדור משפיע לרעה
דיקלקטין זה לא קסם יש נשים שזה רק טיפה מקל לא משנה כמה כדורים יקחו

אבל עדין יש בחילות פשוט בלי הכדור אני ממש לא מסוגלת להרים את הראש מהמיטה ככה קצת מתפקדת בשעות הבוקר בערב הרבה פחות אבל עדין אין מה להשוות בלי ועם

זה ממש מה שאני מרגישה
שלפחות יכולה לאכול קצת

אהל עדיין הרגשת בחילות מגעילה כזאת לאורך כל היום
ולא אוכלת כלום חוץ מיוגורט וטוסט. בוקר צהריים וערב.
לא דברים מבושלים, לא דברים שאוהבת...
ממש הרגשה שהבחילה בגרון... וכלום לא מעביר את זה

רק שזה לא כמו לפני שלא הצלחתי להכניס כלום לפה

אומרים לחכות יום אבל לדעתי לפחות כמה ימים כי לפעמים גם מקיאים חלק מהכדורים.
אם יש הקלה ממשיכים ככה אם אין מוסיפים כדור נוסף בבוקר ואם גם זה לא מספיק אז עוד כדור אחר הצהריים.

אמרתי לעצמי שאתאפק עוד כמה ימים..
אבל מיד אחרי זה הקאתי שוב,
אז אתחיל היום.. מקווה שזה ישתפר בעזרת ה'
מסכן בעלי.. הוא יאכל היום לבד בערב שבת, כי אני לא מסוגלת לראות אוכל מבושל ולהריח..
הוא רק התחיל לבשל ולא הפסקתי להקיא.

זה מותאם במיוחד להריון.. על הקופסה יש תמונה של אישה בהריון. זה פותח במיוחד לזה!
ממש אין מה לדאוג תקחי ותראי שתרגישי יותר טוב!

ניסיתי הליכות, הרפיות, תמצית עלי פטל שהבנתי שמחקת את הרחם ולפעמים זה מזרז, אמבטיות.. ומה לא..
אממ.. לגבי עיסוי פטמות הכי אפקטיבי לפי מה שהבנתי זה לשאוב על רק במשאבה איזה 5 דקות כל צד(לא ניסיתי כי שכחתי תמשאבה בבית ואני אצל ההורים מתחילת הסגר)..
בהצלחה! מקווה שמשהו יעזור.. הכי טוב להרפות לפי מה שאומרים למרות שזה קשה, גם אני לא הכי הצלחתי להרפות..

עיסוי גורם לצירים ואם הגוף עדיין לא מוכן זה לא יגרום ללידה אז אם במילא יש לך צירים כנראה זה לא יעזור
גם הליכה לא בדיוק מזרזת אם לא התחיל כלום יותר עוזרת לבסס את הראש באגן.
יחסים גורמים גם לצירים וגם להבשלת וריכוך צואר הרחם אז אם מתאים לכם זה יכול להועיל.

ואם אין אז מיון.
לא בהכרח הפלה יכול להיות גם המטומה (גם עם דימומים פסיכיים)
בשורות טובות! תרגישי טוב!

יתנו לך הפניה למיון ואז את נוסעת לבי"ח.

רפואה שלימה יקרה!!!!!!

ממשש.
תבשרי בשורות טובות

שהכל בסדר.🙏🏼 תעדכני אותנו בבקשה ❤️

ותנסי לא לזוז בכלל. מינימום של המינימום. בע"ה בשורות טובות

אם יש לך סחרוחרת תזמיני אמבולנס
בבקשה תעדכני שהכל בסדר

@אמאשוני @מחושלת @אמא בשעה טובה @Pandi99 @סבלנות @קמה ש. @בימבה אדומה @מצפה להריון. @אחתפלוס @anonimit48 @אנונימית(:

תודה לכל אחת מכן!!!

הלכתי למוקד, להפתעתנו המוחלטת ראו עובר עם דופק ב"ה אבל שלחו למיון.. הזוי כי הייתי בטוחה בטוחה שזהו לפי הדימום. במיון עשו בדיקה מקיפה כולל בדיקות דם וכו'. לא מצאו מקור לדימום (אין המטומה או פצע וכו') או הסבר למצב שממש נזלתי. אמרו שכנראה זו הפלה מאיימת. אני עדיין עם כאבים ודימום.
השתחררתי עם המלצה למנוחה..

מי שהייתה במצב כזה, איך נגמר לכן?
המנוחה היא מוחלטת?
שוב תודה לכל אחת, הדאגה ממש מחממת את הלב.

מה מצב הדימום כרגע??
תנוחי בהחלט!! ממש אל תעשי כ ל ו ם

תשתדלי באמת לנצל את הסופש למנוחה עם כמה שפחות פעילות.

את צריכה לתת לרחם להחלים,
זה לא רק שמירה וזהירות זה התרפאות.
כשהרמתי כד חלב זה גרם לדימום...
(אם כי דימום יכול להיות גם פנימי אז גם אם אין לך דימום פעיל זה לא אומר שאת יכולה להעלות הילוך)

אם יש לך ילדים קטנים בבית הייתי משתפת את המשפחה בשלב הזה לקבל מהם כמה שיותר עזרה.
לא נעים בעליל לספר על הריון כשהוא כ"כ רגיש,
אבל בד"כ אנשים מבינים את המצב ומגיבים בהתאם ומושיטים יד.

אם יש ילדים גדולים, מציעה לקרוא להם אחד אחד,
להסביר על המצב, לתת להם לשאול שאלות ולהבהיר להם מה מצופה מהם (לעזור עם הקטנים, לא לריב בינהם, לא לתת לאמא להתאמץ גם לא בדיבור וכו')

אם לא תהיה לך עזרה בשבת תשקלו היטב אם בעלך ילך לתפילות...
כל מאמץ כרגע יכול להיות האחד יותר מדי,
הכל מדי טרי לגוף.
לקטנים את יכולה לקרוא שיבואו אלייך למיטה עם משחק או ספר ותייחסי אליהם.

בסוף הכל מאת ה' אבל יש עלינו חובת השתדלות.

תרגישי טוב, שבת שלום ובשורות טובות!!

גדלו כבר מעל 13 שניהם

בהתחלה אמרו לי בגלל שליית פתח ואחרי איזה שבועיים-שלוש אמרו שכנראה זה הייתה הפלה מאיימת ולא שליית פתח. וב"ה עבר וכרגע אני בשבוע 39..

נחתי איזה חודש אחרי וזה היה מאוד משמעותי, כשהתאמצתי קצת יותר אז היה דימום וכשנחתי הוא פסק

היה לי בשבוע 12 אומנם לא כאלה כמויות אבל בהחלט דימום.
במיון גם קרו לזה הפלה מאיימת
ב"ה נולד תינוק מתוק ובריא

והיום הוא בן 1.4....

ראיתי שיפור כ׳שלא עשיתי כלום׳
לבין כשרק שטפתי כלים.. דברים פשוטים אחרים.
לי זה היה קריטי..
אפילו שהרופא שלי אמר שאין קשר..

ב״ה הקשבתי לגוף שלי..
בשורות טובות!

למצוא עזרה חיצונית..

לק"י

לגבי כאבי הגב- שלא תתכופף בהנקה, שתשב זקוף, ותניח את התינוקת על כרית.

מזל טוב!

אני יודעת מחברה שהייתה בבעיה הזו, שיש ארגון בשם לה- לצ'ה עם מתנדבות שעוזרות ומסייעות בעניין ההנקה. 

וכפי שמישהי כתבה פה לבקש המלצה ליועצת הנקה אולי מחברות שמכירות/ בנות משפחה- כדי לעזור לכם, להפחית תסכול ובעז"ה להצליח.

בהצלחה

נראה לי שזה משפט שלא יכול להתקיים בלשון רבים. *אך ורק הרצון של האם רלוונטי לענין ההנקה*.
ואם המשפט הזה קשור איכשהו לכך שהפניה מגיעה ממך ולא מאישתך אז נראה לי שאתה צריך להרפות.
מקווה שלא פגעתי בך. אני חושבת עליה...

אני פה בשביל לעזור לאישתי, ומייצג אותה כי אין לה קשב לפורומים. היא רוצה להניק ובבאסה מזה שלא מצליחה.

אישתי קוראת ביחד איתי את הבלוג הזה, ובסוף אני פה בשביל לעזור לה, לתמוך בה ולעודד אותה להגיע לאן שהיא רוצה.

 

 

שוב, ממליצה מאוד על יועצת הנקה. לפעמים זה רק ללמד טכניקה או אחיזה או לכוונן משהו, ולפעמים מגלים נגיד שיש לתינוק לשון קשורה וזה מקשה לינוק או משהו כזה... מנסה לומר שכדאי שמישהי מקצועית ומומחית תעזור לאשתך בנחת וברוגע בבית, להבין מה צריך ואיך לקדם. בהצלחה רבה לכם. 

ראינו בבית חולים כמה יועצות, וגם בליווי של מישהי כרגע דרך טיפת חלב. פשוט חשבתי שתמיד טוב לשמוע עוד דעות/המלצות.

לא דרך קופח וטיפת חלב.

היא צריכה לראות אותה, להבין למה כואב, להראות לה תנוחות הנקה נוחות יותר, פתרונות לכאב.

במקביל, כבר עכשיו,
ממליצה לך בתור בעלה-
1.לקבוע תור לרופא ילדים מעודד הנקה.
לצורך:
א. מעקב משקל אצלו, וקבלת הנחיות מקצועיות ממנו ולא רק מטיפת חלב.
ב. שיבדוק אם יש לתינוק פטריה על הלשון ויתן טיפול מתאים. (פטריה גורמת לכאבים)
2. לדאוג שאשתך תאכל טוב, ותישן טוב.
ממש כל הזמן שיהיה לידה בקבוק מים
ואוכל.
אגוזים, שקדים, צימוקים...
3. לקנות לה לנסינו קרם להנקה. למרוח כל הזמן.

הנקה זה טוב, זה מעולה
אבל לא בכל מחיר.
הנקה היא מיומנות נרכשת
ולפעמים ההתחלה היא קשה, ואפילו קשה מאוד
ולפעמים ההנקה לא מצליחה. וזהו.
גם לא בלידה שניה ולא בלידה שלישית...

הנקה לא בכל מחיר
אם ההנקה פוגעת בהחלמה הנפשית של אשתך
או בהסתגלות האישית/הזוגית להולדת התינוק
אם אשתך סובלת
לא חייבים להמשיך להניק.
אני אישית מאמינה שיותר חשוב להיות אמא שמחה ושפויה, (וכשיש עוד ילדים בבית אז גם כמה שיותר מהר.)
יש שיחלקו עלי.
בסוף כל אחת והבחירה שלה
אבל חשוב לשמוע את הקול הזה גם כן.

מנסיון מר. גם דרך טיפת חלב זה לא נשמע מספיק.
זה שהפטמה יוצאת לא עגולה זה אומר שהתפיסה לא טובה. מה שמוביל לכך שהיניקה לא טובה, התינוקת מוציא הרבה אנרגיות על ההנקה וזה מוביל לתסכול, חוסר עליה במשקל, כאבים בהנקה וחוסר ייצור מספק בחלב. לכן צריך שמישהי תבחן את אופן החיבור של התינוקת לשד ותעזור בתנוחה נכונה.

שהוא תנסה לשנות תנוחה/להישען על כריות וכו'
כדאי מאד להתייעץ עם יועצת הנקה, כדאי לברר בקופ''ח-בדרך כלל יש החזרים.
מזל טוב

הגב- כמו שכתבו- עניין של תנוחה, היא יכולה להניק עם כרית על הברכיים שתעזור לה לתמוך בתינוקת וככה להשען אחורה ולא להתכופף.

לגבי ההנקה עצמה- יש טיפות חלב שנותנות גם שירות של ייעוץ הנקה, שוה בירור.
בכל אופן- את יתרונות ההנקה אפשר להרוויח גם מהנקה חלקית, זה לא הכל או כלום, וזה מהמם שאתם משתדלים.
כדי להגביר חלב צריך להגביר דרישה מהגוף, זה קשה,וזה דורש, אפשר בהדרגה. אפשר כל פעם כשהיא גומרת לינוק להציע עוד פעם לפני שמגיעים לבקבוק, אפשר שבזמן הבקבוק אתה מאכיל והיא שואבת (גם על ריק- שוב- להגביר דרישה).
אפשר שבלילה רק הנקה, הנקה לילית לפעמים ממילא מרדימה את התינוק, אבל זה אולי ידרוש לקום יותר.

עוד דבר, לגבי צוות שאיבה- לחקות הנקה- להתחיל בקצב מהיר שמעודד גירוי של חלב ואז לעבור לקצב שמחקה את היניקות העמוקות (אפשר ממש לדמיין אותה יונקת ולשאוב לפי זה)


ואחרי הכל- לזכור שמה שהכי קריטי זה אמא עם כוחות נפש (וגם אבא, כמובן)
והחודש הראשון בהנקה הכי מאתגר..

ויש את ליגת לה לצ'ה שיש להן קו מתנדבות שאפשר להתקשר אליו. ומומלץ בכללי להתסכל שם באתר שלהם, יש שם הרבה טיפים

המלצות קונקרטיות ליועצות מומלצות...

מאד חשוב מישהי פרטית ומנוסה שתגיע אליכם. 

ממליצה מאוד להביא יועצת הנקה. שינוי חיים . (לא להסתמך על אלו בבית חולים ובטיפת חלב, יש לזה המון ערך מוסף וגם טיפים משני חיים)
לבדוק אם יש לשון קשורה.
והעיקר לא להתייאש ! זה קורה וטבעי שקשה בהתחלה
ממליצה שתשים משחה לנולין (לנסינו לפטמות ,בשביל הכאב)
אשרייך שאתה לצד אישתך ואכפתי שיהיה המון הצלחה.

אני לא הייתי לוקחת פוסטינור. זה לא בריא בשבילך, כנראה שעוברים הורמונים בחלב ויכול להשפיע גם על ייצור החלב.
עוד שבועיים תעשי בדיקת הריון לכל מקרה אבל רוב הסיכויים שלא נכנסת להריון

היה לי ממש משהו דומה. לקחתי פוסטינור. לא הנקתי 8 שעות אחרי וזהו עבר. ב"ה לא נכנסתי להריון. אני לא הייתי לוקחת את הסיכון לא לעשות כלום...
תופעת לוואי קטנה שהיתה זה עשה לי טיפה כתמים כמה שבועות אחר כך. אבל לא הסתכלתי בניגוב וזה היה ממש בקטנה. הרופאה אמרה שזה בגלל ההורמונים של הגלולה.

כי הסיכוי להיכנס להריון עם שקפים הוא לא כזה נמוך גם אם השקף לא בורח...
(ד"א זה אחת הסיבות שכדאי לשים רבע שעה לפני לתת לזה זמן לימס שתשימי לב אם יברח לפני כן)

אם את חושבת לשים התקן את יכולה לנסות להשיג תור ליום ראשון
התקן מונע השתרשות מיחסים גם5 -4 ימים אחורה. וככה גם תהיי כבר מוגנת להמשך וגם מוגנת בדיעבד.
אם תכננת גלולות אז כמובן להתחיל כבר ותדעי שעד שזה משפיע את מוגנת ברמה יחסית נמוכה

האמת אני לא הייתי לוקחת כזה כדור, זה המון הורמונים והסיכוי שתיקלטי עכשיו כ"כ נמוך בייחוד כשאת מניקה (קיים בהחלט, אבל נמוך)

באסה שסוף שבוע אולי אפשר להשיג תור לרופא נשים שיבדוק בא"ס אולי ידע להגיד מה מצבך אם יש דרך לזהות כשאת אחרי ביוץ, לא יודעת לגבי זה..

ומזל טוב!

עשיתי בדיקת ביוץ שיצאה כמובןשלילית
דיברתי עם רופא נשים בקופה
שאמר שהסיכוי להריון נמוך מאוד מאוד
אבל אם אני רוצה להיות מכוסה ב100% אז פוסטינור.
מאוד הפחיד אותי לקחת
וגם ממש לא בא לי שוב דימום שרק אתמול טבלתי.
לא לקחתי
מקווה שזו לא טעות
ומתחזקת שהשם יודע מה טוב לנו.

את לא בהריון בסוף?
כי פירסמת פוסט אחר שכן, הלכתי לאיבוד 🙈🙈🙈

הכל ניסיתי ודיי הצליח חוץ מהקינמון. (מבית הורי ידוע שעוזר לעיכול...


הנה מה שניסיתי ועזר
זה מה שזכור לי.
*אגב חשוב!!!!
א אם עברו כבר 8 או 9 שבועות והיא עוד מדממת היא צריכה לראות רופא.!!
.
אם זה ׳כתמים׳
אז הלימון אמור לנקות.. בערך 4 או 5 לימונים בליטר מים לשתות לאורך היום (אפשר להמתיק)
וגם בנוסף גם חליטת זרעי שומר בתור תה עוזרים לניקוי פנימי..(אזהרה זה מר,כף זרעי שומר לתוך כמות של 2כוסות מים)

.מחיצות הרימון, להשרות במים (אפשר חמים _יותר אפקטיבי במים לא רותחים ולתת לו להשרות לילה או 8שעות לפחות... ואז לשתות לאורך היום ׳שלוק׳ כל כמה שעות.
.
בהצלחה!

ודין דין דון בפעמון

ולכן כדאי ללכת לרופא/ה עם המלצות.
ובאמת שהסיכונים הם מאוד מאוד נדירים. זה נחשב אמצעי בטוח מכל הבחינות אבל גם כאן- כדאי ללכת למישהו מומלץ בשביל להיות בטוחה שילך חלק...

לגבי הכתמות- זה אמנם תופעה קיימת אבל ממש לא בהכרח שיהיו דימומים בין ווסתיים או מחזורים ארוכים. כל אחת תגיב אחרת

עוזר לגמור את הדימום לגמרי..
יקר אבל רואים תוצאות תוך ימים בודדים.

הורמונאלי שלפעמים קשור להנקה.לי למשל מתוך 4 לידות קרה רק ברביעית.אצלי בסופו של דבר אחרי כמעט 4 חודשים של ניסיונות להיטהר לקחתי פרימולט נור וזה מה שעזר לי להיטהר אומנם בהפסקה של הפרימוחט החה קצת בלגן של כתמים המשך חודש אבל א לא תמיד הם טימאו וב זה לא היה רציף היה נגיד כתמים הפסיק טבלתי ושוב אבל אחרי חודש,זה הסתדר לגמרי. ממליצה להתייעץ עם רופא שקשוב לעניין של הטהרה ולבדוק כמובן שאין שאריות שליה או פצע כלשהו..

ממש עוזר

ויפה שעה אחת קודם.
רב גדול מאוד ובקיא בתחום

בלידה מותר 2 מלווים
אבל זה לא היה בסגר.
במחלקה, בעלי היה איתי כל הזמן, אבל לא יודעת על מבקרים נוספים כי לא העמדנו את זה במבחן

ועוד שאלה האם משחררים מוקדם עכשיו בקורונה?

הם שידכו בחדר 2 בנות דמסכימות לבעלים להישאר .
לא שחררו מוקדם

אצלנו הוא בגדול זה שיותר כותב מכתבים, מפנק, מביא מתנות.. ואני כמעט ולא😔

יודעת שהוא רוצה יותר, מפרגנת לו המון במילים, אבל לא מצליחה הרבה בתכלס דברים "גשמיים".

אולי יהיו פה טיפים שיעזרו גם לי🙏

ושאלה למבינות- אם אני לוחצת (מהניק הפרטי שלי) על הכפתור של עקוב, רואים מי אני? מי שכתבת את השירשור או מגיב בו רואה מי עוקב אחריו?

את יכולה להמשיך לדבר, להמשיך לבקש, אבל כמו שאמר איינשטיין: ''אי שפיות- לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה''
אם בעלך יחליט שהוא רוצה להשתנות, ומוכן להשתנות, ולקחת אתזה רציני ולעבוד על עצמו- מעולה!!
עד אז- הייתי ממליצה לך להרפות. אין באמת מה לעשות.
אז במקום להסתכל על מה שלא טוב, תסתכלי על מה שטוב בו

אנחנו גם נשואים ב''ה שנתיים, ילדה מהממת, ולבעלי אין את זה🤷
אז כבר הפסקתי לצפות.
מתרכזת בדברים הטובים שבו...
ואת יודעת למה?
כי אם הוא היה מסתכל על הדפקות שלי.. ה' ישמור 😅
כבר מזמן היה בורח...


לכן עצתי היא- פשוט להרפות.
את לא יכולה לשונות אותו אז חבל על הבאסה...
סליחה אם התגובה שלי לא מעודדת ככ😬
שולחת חיבוק🤗💕

עובדת על עצמי יום יום...
זה פשוט שיש רגעים של שבירה
של כמיהה לדבר הזה ואני לא מצליחה להרפות.
אני יודעת שאני צריכה ללמוד לחיות עם זה
אבל קשה לי להשלים עם זה.
קיצור, אני עוד בעבודה, עם קצת עליות והרבה ירידות...
נקווה לטוב!
תודה⁦🙏🏼⁩

אני באותה הסירה

וברור שיש רגעי שבירה, זה חלק מהתהליך...
הרי מתחת לסירה שלנו יש מים, ובמים גלים...
ואנחנו רוצות להרגיש הכייי נאהבות ונחשקות שיש! וזה מבאס לא להרגיש ככה!!

מה שעוזר לי (לפעמים, כן? גם לי יש נפילות😅)
זה שכל דבר קטן שהוא עושה אני מתייחסת אליו כאילו הוא נתן לי מתנה!
ערך שולחן- מתנה!
שטף כלים- מתנה!
שיחק עם הקטנה- מתנה!
נתן חיבוק- מתנה!
זה נותן יותר נחת כזאת בלב...

זה מהמם!
תודה!!

לבקש ממנו מפורשות מה לקנות בדרך הביתה.
נגיד לא להגיד תקנה לי שוקולד
אלא להגיד תקנה שוקולד מקופלת של עלית 100 ג'
זה יותר קל לביצוע.
כשהוא מגיע הביתה ייתכן וישכח "להגיש" את השוקולד, אז להביא לו קופסה יפה ולהגיד לו להכניס את השוקולד לבפנים,
אח"כ לסגור את הקופסה ולבקש ממנו להביא לי ביד. (בד"כ כאן מגיע טקס מעצמו)
בהתחלה ההצגה הזאת דבילית ומפגרת אבל אחרי כמה פעמים זה יותר זורם ופחות צריך הוראות (הוא אפילו יחפש את הקופסה בעצמו)
וזה כיף וכן קצת גורם להרגשה נעימה של קבלת מתנה
(ושוקולד זה כיף גם ככה)

יכול להיות שהוא מרגיז שאת כ"כ מצפה לזה זהוא פוחד שברגע שיקנה תרגישי שזה רק בגלל שאמרת לו?
אם זה לא מגיע מחוסר אכפתיות או קמצנות פשוט תתחילי להרגיל אותו.
יש לך יום הולדת.. תגידי לו שהוא חייב לקנות לך תגידי לו את האופציות ושיעטוף ויתן לך תגידי שאת מצפה גם לברכה ושתחשיבי לו את זה כאילו הוא הפתיע אותך.

לכל אחד יש "שפה של אהבה" אחרת שבה הוא מביע את אהבתו ומצפה שיביעו אותו. בגדול זה מתחלק ל:1.דיבור 2.מגע 3.עזרה ומתן שירות 4.מתנות 5.זמן איכות. כשהבן הזוג מתקשר בשפת אהבה אחרת מזאת שאני מתחברת אליה זה יוצר קושי ומרגיש שלא אכפת לו והוא לא מביע אהבה כמו שצריך, אבל צריך להקשיב ולהבין מה הדרך שלו להביע אהבה.
ברור שאפשר לבקש, אבל אם זאת דרך שלא טבעית לו, זה יהיה לו קשה, והוא גם בטח מתקשה להבין את החשיבות כי לו זה פחות חשוב.

חידד לי ממש את העניין!

אז מעבר ללהבין מה שפת האהבה שלו- מה הדרך שלו (ולא שלך) להביע אהבה, ולשמוח בכל דבר קטן שעשה, להודות לו וכו'. 

מציעה לך למרות הקושי, לשחרר את זה מבפנים, לומר לעצמך שאת עצמאית וקונה לעצמך דברים ואיזה כיף שאת יודעת לפנק את עצמך.... כי הרבה פעמים שגם הציפיה הכמוסה או הגלויה שלנו משתחררת, הצד השני מרגיש את זה ויכול פתאום להעניק. לא תמיד, אבל לפעמים כן. ושווה לנסות- דבר ראשון בשביל עצמך, שלא תהיי דרוכה לקבל ואז להתאכזב וגם בשבילו.

 

את יכולה כמובן לומר (בלי מניפולציה) : וואי, איך הייתי רוצה את השרשרת הזו, היא מהממת" והוא יחליט אם הוא הוא לוקח את זה או לא, אבל בטח לא כדאי "לגרום" או "לחייב" אותו, כי אז הוא ירגיש שהכריחו אותו, ואת תרגישי את הטעם המר של זה.

 

ואולי אם זה יעלה שוב, לשתף אותו, שזה כל כך משמח אותך לקבל מתנות אישיות ונשיות... ולשחרר ולסמוך שזה יגיע ממנו מתישהו בעז"ה.

ביום יום..?
באיזה רמה זה מפריע לך? את מתוסכלת ברמה שוואלה לא בא לך לעשות משהו.. את מרגישה תקועה בנק' הזו?
אם זה המצב הייתי מעלה את הנושא לא ברוח תקיפה.. אלא ממקום שאת רוצה שינוי בתוכך וזה חסר לך, ושזה בהחלט ישפר את רוחך והמוטיבציה שלך כלפיו,כלפי הזוגיות ושאר בני המשפחה.
אני מתכוונת שאם הנושא ייתן לך הרגשה של 'מלכה' ושל ביטחון עצמי שווה להילחם על זה

שמעתי פה הרבה על ארגון ניצה אבל ממד לא מזמן דמעתי מחברה שזה לא ממש עזר לה ולא ידעו לכוון אותה אולי יש להן יותר נסיון אחרי לידה. אבל את יכולה לנסות לפנות אליהן.
את יכולה לפנות לאחות של הקופה או לרופאת משפחה. גם אחות טיפת חלב

את בקשר טוב עם רופא/ת המשפחה שלך? אם כן הייתי מתחילה איתה
את אמיצה וגיבורה וחכמה שבודקת ומטפלת בזה עכשיו ❤

היא תתן לך שאלון (או שתעשי מראש, יש באינטרנט) והיא תפנה לפסיכיאטר/פסיכולוג במידת הצורך.

זו תקופה מאתגרת לכולן ובטח בהריון..
כל הכבוד על המודעות והאומץ לטפל.
בהצלחה!

טוב היה לי משהו אחר, שילוב של דיכאון קל עם עוד כמה דברים...
פניתי לניצה אבל לפעמים לוקח להם זמן לחזור, ועד שחזרו אליי כבר הייתי במצב שחייב עזרה ראשונה דחופה ממש אז פניתי לטיפול פרטי...
שב"ה הסתבר כמוצלח ומדוייק ממש.
וכשניצה חזרו אלי הן היו מקסימות ממש אבל לא המשכנו את התהליך בגלל שכבר הייתי בטיפול.
ממליצה כן לפנות אליהן, אין מה להפסיד..

לא אפרט למה יודעת, כי זה לא שלי, אבל אם כבר נתן, בטח ובטח באותו בוקר (ההנחיות לבדיקה הן לא לתת כמה ימים לפני הבדיקה), אי אפשר לבדוק כמו שצריך.

זה בסדר זה שורד גם שעה וחצי...
בע"ה שלא תתעכבו בכלל
יש גם חומר משמר שאפשר להשיג... נסו להשיג במכוני זרע דתיים כמו מכון שפרה. (כי לחילוניים אין את הבעיה הזאת... נותנים בבי"ח)

אגב, אתם מיועצים עם מכון פוע"ה??

מעדיפה לא לקחת סיכון בכלל. לא יודעת מה יהיה המצב בכבישים.

 

היות והתור הוא לראשון בבוקר, כבר לא רלוונטי להשיג חומר משמר.

 

ולגבי מכון פוע"ה- לא מתייעצים איתם. 

 

(כבר ותיקים בתחום, פשוט לא הייתי בטוחה לגבי מתן הזרע ברצף. עד עכשיו השאלה הזו לא עלתה בכלל, בגלל שאנחנו בד"כ נותנים בבי"ח)

לגבי האיבר, ללמד שמותר לגעת אבל בגלל שזה מקום פרטי מותר רק בפרטיות. שירותים, מקלחת או חדר. לדבר ולשדר רוגע!

ריפוי בעיסוק אני פשוט מתקשרת לקופה ומבקשת תור?
ומי מתעסק בדברים האלה? הוא מאד אוהבת לשבת על דברים ולהכניס דברים בין הרגליים.... אז חשבתי שגם קשור לתחושה...
ותודה!!! משתדלים להיות רגועים....

ממלא שאלון ונותן לך שאלונים למלא ושאלונים לגננת. את כל השאלונים את מעבירה למזכירה בסניף. היא מעבירה להתפתחות הילד של הקופה. הם צרכים לאשר לך אבחון (ולוקח להם זמן). אחרי שמאפשרים לך את שולחת את האישורים והטפסים או להתפתחות הילד בקופה או למכונים בהסדר (ואז תוציאי גם טופס 17) ומתפללת שיהיה תור לאבחון לא בעוד נצח. אחרי שעשית את האבחון וקבלת אותו. את הולכת שוב למזכירה. שתעביר לקופה לצורך אישור הטיפולים. אחרי שהם מאשרים לך את הולכת עם האישורים ועם טפסי 17 למכון בהסדר (או מקבלת במכון של הקופה. תלוי מה יש איפה שאת גרה) ונכנסת להמתנה לטיפולים ומתפללת שלא ייקח נצח.
בהצלחה.

איך להגיב וכו'. אולי פסיכולוגית הגן?
בגדול אם זה קורה מדי פעם זה בסדר גמור תואם גיל. וכמו שאמרתי, מתייחסים עניינית ומכוונים למקום שאינו ציבורי.
אם זה משהו שמנתק אותו מהעשייה במשך היום ומעסיק אותו באופן קיצוני. יש צורך להתייעץ עם אנשי מקצוע. הייתי פונה לפסיכולוג ילדים.
כל זה בלי קשר לעניין התחושתי שאם מפריע ביום יום כדאי לטפל בו.

תודה לך!!!
בתפילה שלא יקח נצח....... תודה!!

להרדים על הידיים או במנשא.
באמת קשה לדעת מה מפריע לה, מתיש שזה ככה כל ערב...

אותה למיטה או לעגלה..
והיא כבדה מאוד בלי עין הרע..

אולי היא עייפה מידי ולכן קשה לה להירדם? לפעמים אם הם עוברים את השלב הזה אז זה קשה להם.
אולי תנסי להתחיל את כל הסדר ערב קצת יותר מוקדם?

באמת כשאני חושבת על זה היא ישנה היום ואתמול משש וחצי עד שבע וחצי בערב.. אז הגיוני שבסביבות שמונה וחצי לא נרדמת.
הבעיה זה שהיא גם לא רגועה.
עכשיו לשעה לא ניסיתי, הייתי איתה באור המלווה מלכה ועדיין לא הייתה רגועה..

כי בגיל ארבעה חודשים זה ממש הגיוני להתחיל שנת לילה בשש וחצי, שבע.
יכול להיות שבאמת מציק לה משהו נוסף.
שיניים? גזים?

אבל הייתה לפני מקלחת והנקה.. אכלה בארבע וחצי..

טוב...לפעמים באמת לא יודעים..אבל בסוף זה מסתדר...

הם גילו שמה שממש מרגיע אותו זה שהרגליים שלא בלי מכנסיים.
זה מוזר, וזה קרה ממש במקרה, אבל מכנסיים ממש מציקים לו.

תניד כשהוא בכה (והוא בכה הרבה) הורדנו מכנסיים ועשיתי לו אופניים עם הרגליים. עזר פלאיפ

תנסי להחזיק אותה בתנוחה שהרגליים מקופלות לכיוון הבטן, אפשר לנענע בעדינות..
גם מסאז'ים עדינים לבטן יכולים לעזור.
זה יעבור, בעז"ה!! כשאת בתוך זה זה נראה שככה כל החיים יהיו, אבל בעז"ה עוד מעט היא תגדל ויהיה יותר קל🙂 (עד השיניים)

ועושים לה עיסויים, רגלים לבטן, אופניים ברגליים

יש לה מוצץ?
איך את מנסה להרדים אותה?
אצלי בגיל הזה נרדם רק על הידיים בנדנוד עדין, אני יודעת שזה לא מומלץ כדי שלא יתרגל, אבל זה הדבר היחיד שהרדים אותו וזה הציל אותנו..
לאט לאט הרגלתי אותו להרדם במיטה שלו והיום ב"ה הוא נרדם לבד במיטה, עם מוצץ..

באוניברסיטה בלי להצטרך שנהיה לידה ונעסיק אותה..