ואם אפשר שתעודדו אותי, תלמדו אותי להסתכל על הטוב, אופטימיות ועין טובה על מה שיש.
ובעיקר קשה לי עם עצמי,. תמיד הייתי אופטימית ממש חסרת תקנה.... עין טובה ולב טוב על כל מצב. מה.קרה לי?... ☹😓😓 קשה לי עם זה.
תגידו לי מה אתן מרגישות ממה שכתבתי פה.
לא עברתי על זה.
כתבתי ככה בעיקר כדי לשכנע את עצמי.
באלי לבכות😟
באלי לתלות לי את זה מעל המיטה,
יש לך הרבה!
יש לי המון!
ועוד יהיה לי.
יש לי אהבת החיים, והשמחה שלהם,
יש לי בעל שמכבד אותי,
את הכעסים שלי, האהבות המוזרות שלי, הרצונות לאכול רק אוכל בריא (יש כאלה שלא היו נוגעים באוכל הזה...)
פרטנר מעולה לריצות,
למשחקים בחוץ
ולריקודים בפנים.
אוהב האמא שבי,
את הדמעות של המצפון ומחבק את החורים בלב.
יש לי בעל שנותן לי מקום בעולם.
וזה כ"כ הרבה!
יש לי משפחה מהממת!
יש לי ילדים אהובים,
שלרוב המוחלט משמחים אותי ,
נותנים לי להרגיש רצויה ואמא טובה בשבילם.
וגם מסתדרים עם זה שאני כועסת ועצובה.
שקולטים כשאני דומעת
ויודעים לתת לנו את השקט כשאנחנו צריכים (בתמורה לשוחד שוקולד רציני...)
יש לי ילדים שהם נודניקים! שהם צריכים רק אותי! שמבלגנים את הבית, את החדר משחקים, הורסים את המחשב וגומרים את כל האוכל לשבת ביום חמישי.
אבל היי יש לי ילדים!
יש. לי. ילדים!
(ועוד כמה למעלה אבל זה כבר עניין אחר...)
יש לי בית.
בית שנותן לי מקום בלב,
שכיף לי לחזור אליו.
יש לי חיים! שאני מצליחה להיות בהם עצמאית, לתת לעצמי את המקום להתפתח, להסתדר לבד, לנהל לבד את כל מה שצריך ולהסתדר! מצליחה להתקדם בעבודה, לתת לבעל לסיים צבא בהצטיינות ולתפעל בית ...
ואני שמחה בעצמי,
שאני מצליחה לאסוף את עצמי אחרי יום קשה,
שאני מצליחה לבכות ולפרוק בדמעות ולא לשמור בפנים,
שאני שמחה בכל דבר קטן שמתקדם,
שיש לי יציבות בתוכי.
אני צריכה להבין את זה.
שיש לי המון! יש לי בעל חלומי!! שנותן לי להיות אמא במהות, אישה בכל המשמעויות, שנותן לי מקום לעצמי .
יש לי משפחה שלי!
וזה כ"כ המון.
צריכה להדליק את הפנסים בלב.
לאהוב עד הסוף.
וברגעים לא קלים, לקרוא את כל זה.
ובעיקר- הסר עיני מראות רע.
להסתכל בתוך הבית שלי פנימה , לאהוב את מה שיש לי,
ולפעול לכל מה שעוד יהיה.
'שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים.'
ושמחת בכל הטוב!


וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

