פורום הריון ולידה (עמוד 2374)

בהצלחה! בחירות טובות!

היא נולדה

מזל טוב❣️

@אין לי הסבר

לק"י

לי תמיד קשה לקבל את ההחלטה הסופית בנוגע לשם. זה כאילו משהו גורלי כזה, אין חרטות (למרות שתמיד הילד יכול לשנות את השם).

שהבעל רוצה?

לק"י

אני בעד שהוא יוותר אם כבר😅

סתם.
אצלי גם כשבחרנו את השם שרציתי ועלה לי מההריון, פתאום היו לי ספקות.
היום אני אוהבת ומחוברת.

יכולה לשתף שאנחנו שיננו את השם שבחרנו לה, בדקה לפני שבעלי יצא לתפילה שבה עלה לתורה וקרא לה שם...

מזל טוב והרבה נחת!

מה קראתם בסוף?

תמיד אפשר לשאול במכון הטרטולוגי להם יש את המידע העדי לגבי הסיכונים.

שמעתי על פרמין ודלקטין

פארמין כדאי לברר מול המכון הטרטולוגי. נכון ללפני כמה שנים לא היה בעיה לקחת 3 פעמים ביום.
אבל אולי דברים השתנו מאז.


ממליצה לבדוק איזה אוכל מגביר את הבחילות. למשל שמן. חצילים. חלבי. וכו'.

גם לי רופאה אחת לא הסכימה. והמכון הטרטולוגי אמר לי שלא נצפו בעיות עד 3 פעמים ביום.

עזר לך משמעותית?

לא זוכרת אם לקחתי כשהנקתי.

פארמין עזר לי.

אז שאלתי במכון הטרטולוגי.
להם יש יותר מיידע על שימוש בתרופות בהריון והנקה.

אבל בגלל שהיום יש את הדיקלקטין שהוא ממש בטוח לנשים בהריון- פחות ממליצים על הפראמין בהריון, למרות שעקרונית הוא מותר.

יגידו לך בדיוק מה אפשר כמה ומתי

זה לא הריון ראשון...ולא יודעת למה כל כך נורא הפעם...או שהזכרון שלי פשוט מחק את זה..אם למישהי עש הצעות אשמח. בהשרדות..

לאכול קרקרים
לשתות מיץ ענבים ולא מים

ולא רק בחילות- כל התסמינים באו בעוצמה קשה הרבה יותר מההריון הראשון. לא הייתי מוכנה לזה בכלל...

גם ממה שנחשב בטוח
אבל אם את מאוד סובלת אפשר דיקלקטין

מה אפשרי ומה לא

זו תקופה ממש מאתגרת

אני לפעמים נזכרת,איך לא יכולנו בכלל לזוז מהבית

לא היה בייביסיטר,אין משפחה. והיה קשה ממש ממש

אפילו היום כשיש מתבגרים,אני לפעמים אומרת לבעלי,אתה מאמין שאנחנו יוצאים לבד,בלי הכנות,בלי טובות משכנות ובלי דאגות?

בסוף זה מגיע

אולי שווה לצאת איתה וזהו?

1) צריך בייביסיטר לשתי הגדולות. שבוע שעבר התקשרנו לחצי עולם ואף אחד לא יכל;/
2)לאן נצא? חורף..קר..מסעדות סגורות..שבוע הבא בכלל סגר?

בבית היא מתעוררת אלף פעם ורוצה לינוק;/

אז אצלי הגילאים כבר גדולים ואפשר לצאת חופשי.
ועדיין, את הקטנה לוקחים איתנו (7חודשים).
ויוצאים.
אנחנו לא זוג של אטרקציות ופעילויות, רוצים לצאת כדי לדבר. וכמו שאמרת - בבית על הספה זה פחות קורה.
אז אנחנו יוצאים כל שבוע, חוק בל יעבור. ומכיון שאין תמיד רעיון מסוים לאיפה ללכת, ומכיון בשעות הערב לרוב קר לי ממש. אז אנחנו יושבים באוטו, נוסעים מחוץ לעיר, חונים באיזה יער,ומדברים.
אם רעבים - קונים לפני זה אוכל מוכן ואוכלים באוטו.
אם לא קר לי ( נדיר) - אז מוציאים את העגלה והולכים באיזה יער או חורשה..
מה אני באה להגיד? - חשוב חשוב חשוב לקבוע זמן לזוגיות! ולא צריך בתי קפה/ מסעדות/ חדרי בריחה וכו' (מסעדה בכלל לא הבנתי את הרעיון - אי אפשר לדבר שם בכלל)
תצאו עם הקטנה, אפילו שבו באוטו, שבו על אדמת היער הקרוב - ותדברו, זה פותח, זה מקרב, ותאמיני לי - זה מספיק!

תודה רבה!
אנחנו ממש באותו סגנון איתכם, אוהבת את הטבע ואת הדיבורים המקרבים. אף פעם לא התחברנו למסעדות , בגלל הרעש, גם בתור זוג נשוי היינו יוצאים להפגש בלובי של מלון.( גרים בעיר עם הרבה מלונות)

יום נשואים אפשר בבית עם הרגשה טובה, העיקר זה מילה טובה מכתב יפה,

לפעמים זה שווה פי אלף מאשר לצאת ואין הרגשה פנימית וכנה, הכלל הוא

רק מילה, כולנו זקוקות למילה טובה, כך גם הבעלים, הכלל זכרי ''ממילה טובה 

לא מקבלים סטירה'' המון המון מזל טוב אישה יקרה.

אבל אצלי זה פשוט לא עובד. היא יכולה להרדם ואז שוב פעם לקום אחרי רבע שעה..

איזה אישה מיוחדת את את רויטלוש ממש אוהבת שלום ורודפת שלום! וכמה שזה חשוב מילה טובה לבעלים שלנו שעושים כל כך הרבה למעננו.

זה מראה על המידות הנפלאות שלך כל הכבוד לך.

משפט חזק הוא שילוב של ניסוח טוב ומסר עמוק.
פה יש מסר אבל מבחינת הניסוח גם השילוב של לדבר על השלילי "לא מקבלים" במקום להגיד מה כן מקבלים ממילה טובה.
ועצם השימוש במילה "סטירה" הוא מחריד.

ההפוך של זה בעצם זה או שממילה רעה מקבלים סטירה או שכדי להימנע מסטירה צריך לומר מילה טובה- אני יודעת שלא לכך הכוונה אבל זאת הבעיה בניסוח המשפט.

בטוחה שיש משפטים יותר מוצלחים שמצלצלים יותר טוב למסר שרצית להעביר

צריך נס משמים
סליחה איזה לא מעודדת אני 🤦
בעז"ה תצליחו! לדעתי להנמיך ציפיות
ערב בבית עם טייקאווי או עוגה וקפה קלפים וכזה...
גם אם היא תקום ותבכה וכו' עדיין אפשר להנות
זה החיים

כן מקווה שיהיה יותר מוצלח מפעם שעברה, כי פעם שעברה גמרנו את הערב בעצבים הקפה התקרר והלכנו לישון😒

אצלינו ראינו שזה הרבה יותר מצליח.. ושהוא ישנה הרבה יותר טוב...

אחרי השיגעון של הסגר ניסינו לחשוב על כמה אופציות בסוף לא הסתדר עם הילדים החלטתי נעשה משהו איתם ומקווה לטוב..
נסענו לאשדוד, כבר שינינו אווירה. הילדים היו מרותקים לנמל ולכל מה שראינו בדרך..
הפארק שבנינו עליו היה סגור ועדיין לא נתנו לעצמנו להתייאש..
המשכנו קצת לחול, הילדים שיחקו בחול, השתוללו בדיונות.
עצם זה שהוצאנו אותם מהבית למשהו אחר לגמרי ריתקה אותם והם התנהגו ממש יפה.
הזמנו אוכל התפנקנו....
אז נכון זה לא היה "ערב זוגי" במובן הסטנדרטי של המילה אבל זה תרם לנו מאוד מאוד לזוגיות.
לי הנופים השינוי והבילוי המשפחתי עזרו לשחרר את החנק, היה לנו לא מעט זמן לדבר כי הילדים ממש העסיקו את עצמם.
זה לא במקום משהו אחר אבל לפעמים עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ.
ויכול להיות שתצאו ואחת לא תרגיש טוב יכול להיות פעם שניה, התינוקת תצטרך טיפול צמוד ולא תהיו פנויים.. יכול להיות הרבה עיכובים. לא להתייאש.
לנסות שוב ושוב ברוגע. בסוף זה יצליח.

מה לגבי שישי בוקר? הבנות במסגרות? אולי אפשר להקדיש בוקר אחד ארוך באמצ"ש,
אולי אפשר להשקיע לעיתים קרובות יותר קפה ונשנוש מיד אחרי הפיזור למשך 30-45 דקות בפארק או לשבת בשמש.
קצת כל פעם זה נצבר..
איך התינוקת במנשא? אצלנו זה הצלה, בעלי שם במנשא ותוך כדי הליכה התינוק מבסוט ורגוע..
כלומר, ברור שיכול להיות קצת חולה או משהו אבל בעיקרון כל הגזים/ שיניים זה די פותר.
בבית פחות מסתדר לדעתי.

יש לי בת שנתיים שלא במסגרת..אז הבוקר גם לא לגמרי לבד
ה׳ יתן לנו סבלנות, זה באמת כל כך חשוב להתעקש על זה אני יודעת..מקווה רק שבעלי לא יתייאש..

ובעלי לבש לכבודו חולצה לבנה!
כלומר - לכבוד יום הנישואין ה-14, כשב"ה יש כבר כמה וכמה ילדים, וביחד עם זה - גם כמה וכמה ערמות כביסה מתגבהות -
הבעל הנחמד שלי פשוט לא מצא בכביסה הנקייה חולצה של יום-חול...
אז כן, לכבוד זה שאנחנו נשואים 14 שנים, וברוך ה' (ברוך ה'!!!) יש לנו ילדים - בעלי נאלץ ללבוש חולצה לבנה...
ואת יודעת מה הקטע הכי יפה פה, שהוא לא אמר לי על זה מילה... הבנתי לבד מה הסיבה שהוא לבש חגיגי פתאום... אז מסתבר שגם עם ילדים אפשר לתחזק זוגיות טובה, אה?

ועכשיו ברצינות, לפרקטיקה:
עוד לא קראתי תגובות, ואולי כבר כתבו לך את זה - הזוגיות יכולה להיות דווקא ביחד עם הילדים... אתם ביחד מטפלים בתינוקת הבוכה, אולי יוצאים איתה (ועם הבנות האחרות, אם אין בייביסיטר) להליכה בחוץ כדי להרגיע אותה - ועל הדרך אתכם, אתם ביחד דנים מה יכול לעזור לה, ביחד בכל זה! זה אולי לא הרומנטיקה הבלעדית של פעם, אך בכל-זאת - אחד הדברים המרכזיים בזוגיות אלה הילדים שנולדים לנו! לא היינו רוצים לוותר עליהם!
אז נכון, עדיין צריך למצוא את הזמנים הפרטיים שלכם לבד, בלי אף ילד, אבל יכול להיות שזה לא יצא ביום הנישואין. יכול להיות שבסתם יום של חול תגלו פתאום שהקטנטונת נהייתה רגועה יותר, ושיש מצב להזמין בייביסיטר, ולצאת רק שניכם לבד... יום נישואין הוא לא יום מקודש... (רק יום החתונה עצמה )

אנחנו, למשל, רצינו לראשונה ביום הנישואין העשירי שלנו לצאת לנופש זוגי. דחינו את זה לחנוכה, כדי שהוריי ואחיי הצעירים יוכלו לשמור על הילדים -
ואז שניים מהילדים קיבלו דלקת אוזניים. ונשארנו ולא נסענו לנופש.
רק שנה וחצי אחר-כך, כשהתינוק התורן היה גדול מספיק, השארנו את הילדים אצל הוריי בסתם יומיים בחופש הגדול, ועשינו נופש זוגי במתכונת שונה: בלילה ישנו בבית, עם התינוק, ובשני הימים השארנו אותו אצל הוריי, וטיילנו וקנינו ונהננו ממש!
פשוט צריך למצוא את הדרך הנכונה *לנו* לנפוש ולתחזק את הזוגיות...

(וואו, חפרתי המון... סליחה...)

את ההסתכלות שלנו..היינו רגילים לכל מיני דרכים בהם היינו רגילים להתנהל
בתחזוק הבית,בקצב הפעילות,בנסיעות,בניידות וגם בזוגיות..
פתאם יש עוד מישהו שמכתיב את הקצב ובכלל נכנס למקומות שעד כה היו רק שלנו
וזה לא קל לנפש בכלל לקבל את זה ..
את תראי שכשיהיו לכם כמה וכמה ילדים בעז''ה אז להיות עם תינוק בערב זה ירגיש כמעט כמו להיות רק אתם לבד.. הרי אפשר לדבר על הכל ..גם אם זה מקוטע קצת וגם אם מדי פעם שמים בכסא לתת לו לאכול משהו או מישהו אחד מקפצץ במנשא..
זה נטו תרגול והתרגלות..
אבל עיקר העבודה זה להפנים שיש ביטוי שונה לזוגיות אבל חייב לשמור שהיא תקבל מקום

בשוטף-ללמוד לא לצפות למוזלם
הבית לא צריך להיות נקי כדי שיהיה זמן זוגי ,התינוק לא חייב לישון כדי שתוכלו לדבר
אם זה ילד ראשון אפשר לצאת איתו במנשא או עגלה לסיבוב בחוץ כשלא קפוא מדי

ומדי פעם לשבור שגרה- לקחת בייביסיטר לשעה וחצי ולצאת לבד.
או למצוא זמן אחר ביום

אבל העיקר זה להתאים את הציפיה למה שהמציאות יכולה לתת

חולצה לבנה.. אדיר!
הייתם עושים מזה סיבה למסיבה
היית אומרת לו אם כבר לבן, נרים לחיים 🍷

אבל נסענו לכותל
ואל דאגה - לא שכחנו שאנו הורים גם ביום הזה! לקחנו איתנו שתי נספחות...

ומסכימה איתך ממש..זה נכון לא רק בקשר לנישואים, לחיות היום ולא בעתיד, לא לפספס הזדמנויות , לעשות כל יום עוד צעד קטן לקראת המטרה(כאן שימור הזוגיות) ולא לחכות ליום הגדול.

את גדולה
את גדולה
את ג ד ו ל ה
🎶
הצחקת אותי ממש
אלופה

ולך @אם_שמחה_הללויה (יואו עד שהצלחתי לתייג אותך)
בעיקר מחזיקה לך את אצבעות ומעודדת מהיציע
אל תוותרו! אל תוותרו!
ממני באהבה 💕
(שכרגע פיזית יושבת על הספה ומייללת על מתי אצא עם האיש סופסוף רק שנינו ומה יהיה עלינו ואיפה וכמה וילדים לכו קצת לנשום אויר ותנו. לי. לדהר. עם. אבא. לבדדדדדדד)

ואי בנות כמה שעזרתן לי! עזרתן לי לראות את המצב באור חיובי יותר

זה השלב שאנו מבינות שחיים כבר  לא יהיו לנו

ערק עם שמן זית.
כמות לא כזה משנה.
תכיני נניח רבע כוס ורבע כוס בתוך קערית
לפני השינה, לעסות את כל בית החזה טוב טוב. עד שנספג. אפשר כמה נגלות.
כדאי לשים אח"כ כמה שכבות נייר סופג כדי שלא יתלכלך הכל. לחזור על הפעולה אותו דבר בגב. ועל זה גופייה חמה ופיגמה.
לדאוג שתהיה מכוסה טוב בלילה.
בעז"ה ממש עוזר.

נקרא - היסטפד. מייבש את הליחה

למה התכוונת?
לנשימה קצת כבדה שמשתחררת בשיעול או למשהו מעבר לזה?
כי אם זה מעבר, כדאי ללכת לבדיקת רופא, לשלול דלקת ריאות או סטרידור.
(יש הרבה פעמים ''דלקת ריאות סמויה''- הרבה שיעולים, שהופכים להיות כואבים, לפעמים מלווים בחום. לפעמים רק בצילום מגלים את הדלקת. קרה לנו בערך חמש פעמים..)

בכל אופן- עיסוי עם שמן זית או עראק או שניהם..שמים מעט על כף היד, נניח רבע פקק של בקבוק שמן זית, נותנים לזה להתחמם מעט ואז מעסים מקדימה ומאחורה. חשוב אח''כ לעטוף אותה היטב שהמקום ישמר חם.
שמן עץ התה פחות מתאים, לפי מה שידוע לי.
אם יש לך טימין בבית, את יכולה להכין לה חליטה. יש בטימין חומר מכייח- מסייע לליחה לצאת בקלות.

בס״ד

מממ... אני חושבת שזה יותר כמו שכתבת בהתחלה. זה לא רעש מטורף, אבל כשאני מחזיקה אותה אני שמה לב שהנשימה שלה לא רגילה-חלקה. אני חושבת שמבוגר היה יורק את זה החוצה, אבל היא לא יכולה וזה נשאר לה בפנים.

תודה על העצות!!

ולו בשביל הרוגע הנפשי שלך..

תראו אם צריך אנהלציות עם תרופות.
אם לא וזה סתם ליחה אז אצלנו הכי עוזר בצל ליד הראש בלילה. לגבי עיסוי ערק אני מפחדת מזה כי אלכוהול נספג ככה והיא קטנטונת. לגבי שמנים אני לא יודעת. בעבר הייתי מטפטפת סינרג'י שזה תערובת שמנים, על הסדין. אבל ראיתי שהבצל יותר יעיל.

מענין.
גם אצלי הבצל יעיל. אבל חשבתי לקנות סינרג'י

אף פעם לא ראיתי שיפור מבצל ממש מוזר
(אולי אני עושה משהו לא נכון? )
סינרג'י יש השפעה כאילו הילד עשה אינהלציה. מדהים.

בס״ד

סינרג׳י - לא הכרתי! אם אני מבינה נכון זה מוצר שמייצרים אותו כמה חברות? יש סוג מומלץ? קונים בבתי מרקחת? חנויות טבע?

רק מחזקת שזה פשוט מוצר קסם!

אפילו שעה ביום עד שתקבלי בטחון?
אולי יש לך אפשרות להיות אצל אמא שלך כמה ימים?

זה להיות בטוחה בעצמי, לא להילחץ מהבכי, לדעת שאם הקב''ה נתן לי אותה כנראה אני האמא הכי טובה בשבילה.
בהתחלה הייתי נלחצת מכל בכי, והבנתי שזה פוגע בה, כי הלחץ מבלבל אותי ומה שהיא צריכה מתעקב, והבנתי שזה פוגע בי, כי אני מלאת רגשות אשם.
מהרגע שהפסקתי להילחץ והתחלתי להיות בטוחה בעצמי אני הרבה יותר בטוחה בהורות שלי והרבה יותר כיף לי להיות אמא🤗💕

קלטתי את זה לאורך זמן....

גישה יפה ומכילה

לדוגמא
בטיפת חלב אמרו לי להעיר כל 3 שעות לאוכל, גם בלילה.
לא עשיתי את זה כי אני חושבת שתינוק רעב לא ישן ויבקש לאכול, והוא עלה במשקל יפה מאוד גם ככה ב"ה.
(ודווקא עכשיו כשאוכל כל שעתיים וחצי שלוש הוא לא עולה....)

מסביר טוב על אוכל, שינה, גזים, מעבר למוצקים...
הוצאת מטר

עזר לי מאוד גם עם התאומות וגם עם הקטן

אורית ביבי ספני. היא מנחת הורים לגיל הרך. ומלמדת אימהות לתקשר עם הילדים שלהם בעזרת שיטת קשב ותנועות. אורית היא אישה מיוחד נעימה ורכה. והיא מלמדת שיטת קשר מיוחד עם תינוקות בני יומם. היא מלמדת את האם לתצפת עת התינוק ולהתחיל להבין את הרמזים הגופניים שלו לגבי כל צורך.
לתינוקות שלנו יש צרכים כמו אוכל, שינה, התרוקנות פיפי, קקי וכו'. לפני שהתינוק בוכה הוא מסמן לנו מה הוא צריך בעזרת סימנים מיוחדים כמו שיפשוף עיניים, מלמול אצבעות, שינוי הבעות הפנים ועוד. רק כאשר אנחנו מפספסים את הסימנים שלו הוא מגיע לידי בכי. ואז הצורך שלו צריך להיות מסופק מידית כי הוא מרגיש סוג של סבל. (גם רעב הוא סוג של סבל עבורם)
אורית המיוחדת יחד עם האם מלמדת כיצד להתבונן בתינוק ולזהות בעזרת תנועות גופו איזה צורך הוא צריך.
הקשר עם התינוק הופך להיות משמעותי ורגיש יותר והאימהות
הופכת להיות בטוחה ורגועה יותר ולא ים סוער ומבלבל.
ממליצה לך ממש לצור איתה קשר וללמוד כיצד להיות אמא בטוחה בעל אינסטינקטים קשובים ובריאים. אפשר לחפש אותה בפייסבוק..
בהצלחה! וחיבוק ענק בהתמודדות המשמחת אך הלא פשוטה. תהיי בטוחה בעצמך שאת האימא הכי טובה עבור התינוקות שלך.

וכמו שכתבו פה למעלה - לסמוך על עצמי, בתור האמא, שמרגישה מה הכי טוב



לא ממליצה על הלוחשת...


 

אבל אני בשלושה שבועות הראשונים הייתי בעיקר בהלם.
הוא בוכה ואני בוכה ביחד איתו.
נלחצתי מכל דבר, לא העזתי לקלח כל מה שקשור לברית ולטבור היה מחוץ לטיפולי.
לאט לאט השינוי קרה ונפתחתי יותר לקבל את אתגר ההורות.
כל יום התקדמתי עוד קצת. למדתי עליו עוד דבר חדש. הצלחתי לפרק עוד בעיה ולהתמודד איתה. עד היום.

מבחינת מדריך קראתי בעיקר באינטרנט. חיפשתי פתרונות לבעיות, והתחברתי לגישות מסויימות ומפה לשם למדתי על עוד נושאים קשורים וככה צברתי ידע, אג'נדה וביטחון.

הייתי צריכה למצוא משהו שמתאים לילד שלי ומתאים לי כאמא. לא הכל התאים לשני הצדדים (כלומר היו דברים שדיברו אלי אבל לא עבדו עליו והיו דברים שלהיפך. בפועל השתמשתי בהדרכה שענתה על שני התנאים)

יכולה להגיד לך מה אני הייתי מעדיפה..
שיחת טלפון ישירה שאת בהריון. את יכולה להוסיף אם בא לך, שחיכיתם להריון.. כמובן שלשים לב לתגובות שלה ולכמה כוח יש לה לנהל את השיחה הזו..
וגם כמובן לא לשכוח להתענין בה ולדבר על עוד דברים..
אני שהייתי רווקה לא כסו מבוגרת והתחתנצי בגיח 24 נדהמתי מחוסר רגישות מצד חברות ממש טובות שלי. אחת סיפרה לי בחודש שישי. והיא היתה החברה הכי טובה שלי, כי בעלה לא רצה לספר. זה חזר על עצמו בהריונות הבאים..
והשניה שלחה לי קישור לאתר של כללית של תזונה מותאמת להריון ואמרה לי נחשי מה אני רוצה לספר לך. אלוקים ישמור

ולא לגלות במפגש

יכולה להגיד שיש לי מספר חברות שעדיין רווקות בגילאי 30-31, בחורות איכותיות וטובות.
ואני יודעת שכל אחת מהן תקבל בשורה כזו בצורה שונה.


כשהייתי אני רווקה, היה לי קצת קשה כי מאוד רציתי להתחתן..
אבל בסופו של דבר אמרתי לעצמי שגם אני אתחתן מתישהו וגם זה יגיע..


ויכולה להגיד היום, שבתור נשואה, אני לא ממהרת לפרסם. רק למי שיוצא כזה על הדרך בחודשים מתקדמים 7 ואילך.

גיסתי, אחות של בעלי, לא מספרת לנו אף פעם, רק כשהיא מגיעה לחודש חמישי. ולומר את האמת, אנו מרגישים פגועים מכך. יש לו אחות אחת בלבד, אין כל כך קשר, ברמה כזו כשהיא מתקשרת אנו יודעים שזה רק לבשר על הריון. לא חלילה לאחל חג שמח, מזל טוב על משהו וכו...


בקיצור זה מאוד תלוי...

יש משהו בשיתוף המקדים שהוא מחמם את הלב ולא מפתיע.

ככה היא תשמח, ולך יהיה יותר קל להיפגש איתה.(גם הכינוי שלך מראה על שמחה)

וגם תחשבי על מקרים קודמים אם את יכולה (כמו למשל איך הגיבה כשהתחתנת) לי למשל יש חברה שאני פשוט מתפללת שהאדמה תבלע אותי כשאני רואה אותה כי אני יודעת שהיא פשוט לא מסוגלת לראות תינוקות של חברות, יש גם כאלה...

ויש לי חברה שפשוט רמזתי לה בצחוק לפני שהגענו כי ידעתי שתשמח בשבילי וגם שיעזור לה לעכל

ואשרייך על הרגישות! 

ממש ממש לא אוהבת רמזים. אלא שאומרים לי דברים כהווייתם, מאמינה שזה גם אינדווידואלי..

איך? תלוי בכם ובקשר.
זה יכול להיות בשיחה במיוחד
יכול להיות בהודעה כנה
יכול להיות בהודעה יותר אגבית להשחיל את זה בהקשר אחר.

אבל לדעתי תגידי לה.

שלי מסיבות משמחות או משהו כזה.

 

וזה מאד תלוי בטיב הקשר בינכם ובאופי שלה

לגמרי לכתוב לה הודעה: רציתי לספר לך, אני ב"ה בהריון. בלי פלפולים ובלי רמיזות ובלי לחכות למפגש.

למה בעצם לא? לא רואה שום סיבה...

למה צריך לרמוז?
לספר, בשמחה וזהו.

תנועות אגן ותרגילים כמו עמידה על 6 יכולים לעזור לו להתמקם טוב יותר לפעמים

דקירות יכולות להיות ממתיחה של הרחם או השרירים האחרים באיזור.. אם זה בא והולך זה נראה לי בסדר.

גם תמיד במחזור הייתי מרגישה דקירות חדות ועוצמתיות כאלו שבאות והולכות.

נמתח וכו.

אצלי בתחילת הריונות יש כאבים כאלו ממש חדים וכואבים בצד בשינויי תנוחות , הקימה משכיבה לישיבה לפעמים ובמיוחד כשמתעטשת.
שאלתי פעם רופאה והיא אמרה שזה שריר צידי באגן ולא מדאיג
מאוד הזכיר לי כי רשמת שהתעטשת וכאב לך
אולי זה דומה
בכל אופן זה ככ מובחן אצלי להריון שאני מזהה ככה הריונות משלב מאוד מוקדם

את מזהה הריון לפי הכאב הזה? מעניין, אני באמת לא מכירה אותו מלפני כן...

קמתי בלילה או שיניתי תנוחה והרגשתי את הכאב הזה ממש חד וכואב וישר ידעתי שאני בהריון

כנראה כשהרחם גדל קצת וכבר משנה מעט מיקום

נטילת גלולות לאורך זמן ממש יכולה לשבש את המערכת...פעם לקח לי חצי שנה עד שהכל הסתדר

אבל את בייעוץ הלכתי?
במקרים כאלה מצמצמים בדיקות. לפעמים גם מורים ללבוש צבעוני.
ולגבי הבדיקות שחייבים לעשות- תמתיני אחרי מתן שתן 15 שניות, תנגבי את האזור בצורה רחבה לא רק בפתח הנרתיק ואז אפשר להסתכל לראות אם יש הפרשות חשודות .
ולבדוק רק בשלב שאין.

לפעמים אפילו מתירים לשטוף את הנרתיק ולחכות קצת לפני הבדיקה במקרים מסוימים.

בקיצור- ברגע שספירת 7 נקיים נסתרת כדאי מאוד לשאול רב ולקבל ייעוץ אישי.
להפסיד פעמיים זה אוף אמיתי

בהצלחה!

בפעם הראשונה שזה קרה הלכתי לבודקת טהרה והיא אמרה שזה מהרחם. וכנראה בגלל הפסקת הגלולות.אני עושה בדיקות של היום הראשון שלישי ושביעי.וממתינה את ה 15 דקות.

אפשר גם לתת פס מהקצה של הפיתה
כמובן שבהשגחה מלאה!!!

אפשר לתת קוסקוס, כל פעם קצת.
אורז אני מועכת קצת לפני.

בהצלחה🤗💕

אז אפשר להביא עוגיה בהשגחה?😅

האמת שאין לנו ביסקוויטים בבית..
סתם הכנתי עוגיות ורציתי להביא לו גם,
ובכללי כל פעם בשבת מתלבטים אם אפשר להביא לו מהחלה.
מיץ ענבים מהקידוש הוא מאוד מאוד אוהב

בעז"ה השבת הוא יזכה לטעום מהחלטת🙂
תודה לך!

שימי לב שעוגיות שמכינים בבית בדכ יותר מתפוררות מביסקוויטים, ופחות נמסות.
אז אני לא נותנת...

נגיד פיתה זה בעיה.
אבל חלה ביתית או עוגיות רכות אין סיבה שלא

ואולי חוששת מצליאק..

לא מלחיץ?
שנה וחודשיים ולא מעזה לתת עדיין את זה קשה ללעוס בלי שיניים טוחנות ולבלוע מחניק...

סתם מוצץ קצת, כמובן בהשגחה..

רעיונות לארוחת ערב משביעה לתינוק?

אם אני זוכרת נכון, יש כמה קטגוריות- עשרה חודשים מתוך ה15 שלפני הלידה, או 15 מתוך 22. משהו כזה.
בכל אופן- דמי הלידה נקבעים ע''פ השכר של שלושת החודשים שלפני הלידה

תנאי הזכאות - דמי לידה | ביטוח לאומי


לפי זה- תהיי זכאית לדמי לידה חלקיים, עבור 8 שבועות בלבד

לא זוכרת בדיוק איך החישוב, אבל צריך מס מסויים של תלושים מתוך מס מסויים של חודשים אחרונים, ולפי זה נקבע אם את זכאית בכלל או לא.

אחרי שאת זכאית, עושים חישוב נראה לי לפי 3 או 6 חודשים אחרונים - הגבוה מביניהם

תחפשי מחשבון דמי לידה זה יכול לעזור לך

עבדת גם לפני? אני חושבת שלחופשת לידה מלאה צריך מינימום 10 חודשים אבל לא חייב להיות רצוף

האם עבדת 14 מתוך 22 החודשים האחרונים לפני הלידה, לאו דווקא ברצף, או 11 מתוך 14 האחרונים, כמעט בטוחה.
אם פחות יש מצב שאת גם זכאית פשוט לחלק מהסכום.
עושים ממוצע של 3 החודשים האחרונים, או 6 האחרונים, מה שיותר גבוה- מחלקים כמה יוצא ליום ומפעילים בכמות הימים שאת זכאית.
נגיד הוחלט שאת זכאית לדמי לידה מלאים- 105 ימים.
אם ילדת ביוני, עושים ממוצע של-
מרץ-אפריל-מאי
או
דצמבר-ינואר-פברואר-מרץ-אפקיל-מאי
מה שיותר גבוה.
מקבלים ממוצע חודשי, מחלקים, בימי עוץבודה.
הסכום שיוצא ליום, מכפילים ב105 וזה הסכום.
מקווה שהבנת
בכל אופן את יכולה לחפש באתר של ביטוח לאומי או כל זכות

אבל יודעת מלא מעט נשים- שבבלינסון הגישה בגדול הרבה יותר התערבותית, ובעין כרם הרבה פחות...
אז אם זה חשוב לך זה נתון משמעותי.
בהצלחה!

אני יודעת שרוב הנשים הן בקטע של לידה טבעית או של להרגיש משהו מיוחד, להתחבר, וכל מיני דברים כאלו.
אני יותר בעניין של- שיגידו לי מה צריך לעשות ושייצא תינוק בריא.
פחות מעניין אותי לחוות את הלידה בצורה טבעית או בקשב לעצמי וכו'.
כן מפחדת מהתפרים והכאבים ורוצה שיהיו נחמדים ולא מלחיצנים.
אבל למה הכוונה התערבותית?
של אפידורל וזירוז?
של להגיד לי מה לעשות?

הם יותר בקטע של התערבות מכשירנית בלידה- למשל וואקום, או שהם לא מהססים לשלוח מהר יותר לניתוחים קיסריים מבתי חולים אחרים.
אבל בסוף, לכי לאן שהלב שלך אומר לך. זה הכי חשוב, מקום שתרגישי בו הכי טוב אפילו אם בגלל המיקום שלו שעושה לך שלוות נפש.

לדעתי היתרון שהבעל יוכל להישאר קרוב זה יתרון עצום שבד"כ כבר לא יהיה הלידות הבאות,
וגם בלידה ראשונה עם כל השוק זה ממש נצרך.
אז זה בהחלט שיקול חשוב לדעתי.
(אם כי תמיד אפשר לשכור רכב או משהו ואז הוא יוכל לישון בבית ולבוא מוקדם וכו')

הם מאד בגישה התערבותית.
תוכלי להסתכל בסטטיסטיקות באתר של אפס הפרדה או לידה רכה (שכחתי). שם רואים בוודאות את המגמה שלהם להתערבויות.
מניסיוני האישי, יכולה לספר שבלית ברירה עשיתי שם מעקב הריון עודף (40+1) בהריון הראשון,
וכבר בשבוע זה הרופא ניבא ברוח קדשו שאין מצב שתתפתח לידה טבעית,
ורצה לתת לי זירוז אגרסיבי ביותר.
זה היה ביום שישי, והוא שחרר אותי רק בהבטחה שאגיע במוצ"ש לזירוז.
מיותר לציין שנבואתו הייתה שקרית
ילדתי טבעי שבוע וחצי אחרי בלי זירוזים.

ילדתי שם את הילדה ה2 ....
תינוקיה זוועה ישנה עשו לי טובה שהתינוקות נשארה שם ( לפעמים רוצים כמה שעות של שינה מקלחת ולא ביות מלא)
כאילו בית חולים מלפני 30 שנה .. את מהמרכז??
אה ותמיד מפוצץ ומלא שם כאילו אין רוגע אף פעם

לא נותנים להביא את התינוק לתינוקיה

רציתי לשים לרבע שעה כדי להתקלח ולא התלהבו.
אבל לקחו אותו ואמרו שאזדרז.

זה רק בקורונה או תמיד?

לא אחראיות על התינוק לא עוקבות אחריו ולא רושמות יש אחיות אחרות שאחראיות על הביות.
באמת כדאי לדעת את זה שאם אין שום עזרה לא תמיד זה הכי כדאי

לק"י

אבל נניח בסורוקה בלידה הקודמת השארתי את התינוקת עם מישהי מהצוות שהיתה פנויה והלכתי להתקלח.
כשיש להן זמן הן יכולות לשמור על התינוק.

לא ניסיתי מקומות אחרים, אבל עשו אצלי כמה טעויות רציניות, לא שידרו לי שאני מסוגלת ללדת וזלזלו בי גם אחכ באשפוז.

בקיצור, אני לא ממליצה

אלך על הדסה עין כרם. תודה לכן!!!

תשאלי את הרופא שלך, כי אם אין סיבה מיוחדת לא צריך לבדוק.

בשעה טובה, בבריאות ובקלות!

חשבתי עלייך היום, בשורה משמחת!
שימשיך בקלות, הריון קל ומשעמם ובידיים מלאות!
השלב הבא בעיקרון הוא לקבוע תור לרופא נשים.
עדיף סביב שבוע 7-8

פיצי אם יש ספק-אין ספק ונוסעים.

תצלמי ותתייעצי עם גורם מקצועי.

בכללי רגועה? טיטולים מלאים? זה בעיקר מה שצריך לשים לב

קרה לנו הייתי בהסטרייה במוקד עוד יותר הלחיצו אותנו
בקיצור הגענו לרופאה והיא אמרה שזה בסך הכל מצי מרה וזה ממש נורמלי בגיל הזה

אפילו בגיל שבוע, התייעצתי עם רופא ילדים ועם אחות והם אמרו שזה תקין ובסדר, כמובן כל עוד היא רגועה ולא פולטת כמויות גדולות מידי...

תמיד כדאי להתייעץ בשביל השקט הנפשי.

את הגדולה למיטה רוקדים איתה בחדר תוך כדי שירת המלאך הגואל

בגיל שהם כבר מאוד פעילים ומברברים ואוצים לזוז הייתי יושבת במסדרון מחוץ לדלת של החדר ושרה ואומרת קריאת שמע טלידי שמה לתינוק התורן כמה משחקים ונותנת לו לטפס עלי ולרדת שוב ושוב..

אבל לרוב באמת מנשא היה ההצלה שלי ולאט לאט למדתי לכןן גם את השעת הרדמות שלו לשלהם
נגיד החמישי הקטן שלי- היתי בהתחלה מניקה אותו בחושך תוך כדי קריאת שמע לאחים שלו. ואז גם מרדימה אותו על הדרך.
אבל מאיזה גיל זה כבר לא היה רלוונטי.ויום הבית שלנו שעברנו אליו החדר שלו ממש רחוק מהחדר ילדים אז זה לא אופציה.
אז היום שמה במנשא שרה להם קצת
ויוצאת מוקדם יותר- אבל בגלל שהם כבר כמה יחד הם זורמים על זה

הייתי שמה את הקטן במנשא, ומסתובבת איתו בחדר של הגדולה.
עכשיו, בעיקרון בעלי מרדים את הקטן. אבל אם הוא לא נמצא, אני מרדימה קודם את הקטן ואחר כך את הגדולה. (מוצאת לגדולה תעסוקה בינתיים). או שהגדולה נרדמת לידי, ואז אני מעבירה אותה למיטה.

וזה קשה ממש, האמת שזה אחד הקטעים שהכי הכי היו קשים לי בלידה השניה, ההרדמות כשהתינוק היה קטן ובעלי הגיע מאוחר. סיוט....

אצלי זה מיטות רגילות נפתחות לא מיטת מעבר אז זה נח לי...
יד ימין מניקה בשמאל שמה יד על הילד

זה לא קל בכלל...

עדיף מטפל/ת חיצונית או מקופ"ח?

פתאום חשבתי שלא באלי שזה יופיע בריש גלי בקופ"ח.

אולי זה יעצור אותי יותר.
נראלי עדיף מישהי שלא מכירה אותי ולא תכיר אותי כנראה בכלל...

מה אומרות?

אני כ"כ שמחה לשמוע, באמת.

תודה לה' הטוב

ואשרייך ואשרי בעלך, זכיתםלגמרי!

 

חותמת על כל מילה שלך, עשית, עשיתם עבודה זוגית משמעותית ומדהימה היום וב"ה עוד תראו (ואתם רואים גם עכשיו איזה כיף ) עוד ועוד מפירותיה המתוקים ❤❤❤

בס״ד

ממש אשריכם על כל הליבון שעשיתם הבוקר!!! זה אף פעם לא קל... אבל זה כל-כך שווה! אתם נשמעים מתוקים ממש ❤️

הלוואי ותמשיכו לעלות מעלה-מעלה ושחייכם יהיו מלאים תמיד בשלום בית, מתיקות, נחת ואהבה גדולה עד מאד. אמן!

תודה ענקית שכתבת וסיפרת את כל זה.

מאוד שיבש וממש לא עזר

הביוץ שלי היה תמיד כמה ימים אחרי טבילה

מאז שהתחלתי דיקור הביוץ התחיל להקדים לפני טבילה. דבר שמעולם לא קרה לי.

ברגע שהפסקתי חזר הביוץ למצב רגיל

 

אבל שמעתי מחלק כאן שעזר להן...

התחילו לי הפרשות פוריות מאוד! הבוקר עשיתי טיפול ראשון...

והטבילה רק בסוף השבוע.. נלחצת

לקח לי זמן להבין שזו הסיבה לביוץ שפתאום מקדים.
 

שאלתי את המדקרת. אמרה אין מצב שדיקור משפיע לרעה. אולי לא משפיע...

שטויות !

עקבתי אחרי העניין.

 

 

 

מחזור הסתיים רק לפני יומיים איך יכול להיות ככה ??

 

לא כל הרופאים ייתנו במצב כזה, מנסיוני.

את יכולה להתעקש כמובן..

אבל קחי בחשבון שא. מבחינת המוגלובין זה מצב די טוב להריון, ולשלב הזה של ההריון

ב. לא נעים להדקר כל פעם ויש חסרון מסוים בעירוי בכך שהגוף לא לומד להתמודד לבד

ג. נראה שהגוף שלך מצליח להתמודד ולמלא את המאגרים עם קצת מאמץ אע"פ שבהריון זה יותר קשה מהרגיל..

ד. יש מצב שאת אוטוטו יולדת

לגבי הפריטין- אני לא כל כך זוכרת מה נחשב סביר וכו.

בהצלחה רבה רבה והחלטות טובות תרגישי טוב!!!

 

ואם את גם מרגישה גמורה הייתי מבקשת עירוי כנראה. זה לא העלה לך בכלל את ההמוגלובין.
שימי לב שגם הטרנספרין שלך גבוה יחסית, טרנספרין הוא החלבון שקושר את הברזל ו"מסיע" אותו בגוף והוא עולה במצבים של אנמיה כשיש מחסור בברזל אז כפיצוי הגוף מעלה את הרמה של החלבון הזה כדי שיקשור כמה שיותר ברזל

עדיין הפריטין שלך נמוך מאוד מאוד מאוד
וההמוגלובין גם! (והוא עוד צונח במהירות כשנגמרים מאגרי הברזל)

תוסיפי לזה את התחושה הכללית שלך ואת השבוע שאת נמצאת בו.
אין מנוס מעירוי לדעתי

תודה!❤️

דרך אגב הוא היחיד שהצליח לתת לי רעיון פרקטי להעלות את הרמות ברזל אבל הוא סובר שיש זמן עד הלידה ולהמשיך באותה דרך שעשיתי ויכול להיות קפיצה בעליה😑
אז מה נותר? לחכות לנס? לקוות שנעלה את הרמות ברזל למשהו הגיוני????
אוףף!!

אבל אני מסכימה עם הרופא.. 11.3 בהריון לקראת הסוף זה ממש יפה!! אני בחודש 5 הייתי עם 9... וזה היה רק במגמת ירידה, לכן קיבלתי
נסי לאכול כבד
לקחת מנה כפולה של ברזל

לא קל ובהחלט מתיש.. ⁦❤️⁩

וזה לא שמה שהוא אמר לא עזר אבל המאגרים ריקים וההמוגלובין נכון שהוא נורמלי להיריון אבל הפחד שלי שהוא יצנח עד הלידה בעקבות המאגרים או אחריה..
וחוצמיזה שאני על הפנים עם זה.. עייפות של החיים וישלי כאבי ראש כמעט על בסיס יומיומי ובנוסף יש לי סימפיוליזיס אז נמאס לי להיות בלי כוחות כי גם ככה יש דברים שלא בשליטתי אבל באלי להגיע ללידה עם קצת יותר כוחול מעכשיו..

או פשוט להחליט שאת עושה את מירב המאמצים כדי להגיע עם כמה שיותר כוחות ללידה..

שולחת לך הרבה כוחות!!

הייתי במצב בדיוק כמו שלך בהריון האחרון. לא אישרו לי עירוי. עברתי כמה רופאי משפחה רופאות נשים ואף אחד לא הסכים.
עכשיו, תקופה מסוימת אחרי הלידה, גילו שלתינוקי אין בכלל מאגרי ברזל כי לא קיבל בכלל בהריון ממני!!! הרופאה ילדים אמרה שזה בגלל שלא היה לי מספיק בהריון!!
בבקשה תתעקשו ותפנו להמטולוג, אפילו פרטי! זה לקח שאני למדתי!

זה בדיוק מה שההמטולוג הפחיד אותי

זה באמת הדבר האחרון שבא לי שיקרה

שזה לא בהכרח קשור לכמות הנוכחית של מאגרי הברזל אלא לזה שכשהמאגרים של האמא נמוכים זה עובר בתורשה עניין המאגרים ואז בעצם גם התינוק נולד עם חוסר.מקווה שהצלחתי להסביר את העניין

הסבר קצר:
כאשר יש בגוף מאגרי ברזל תקינים, ערך כזה של הומוגלובין הוא בסדר יחסית, כי גם אם הוא יורד, מאגרי הברזל מלאים שומרים עליו שלא יצנח דרסטית.

ברגע שאין מאגרי ברזל בגוף, ההומוגלובין מחכה עד שהם יסתיימו לגמרי ואז יתחיל לשחרר משלו, הוא יורד אחרון מכל הערכים, ובמצב שאין כלל מאגרי ברזל בגוף הוא יצנח צניחה חופשית ויכול להגיע גם למצב שמצריך בלידה מנות דם, חולשה נוראית, אנמיה לעובר ועוד.

כל זה לפי הסבר שהסביר לי ההמטולוג שהלכתי אליו בהריון...
ולכן הוא גם נתן לי עירוי ברזל, כשההמוגלובין י היה 12, אבל פריטין 4...(שווה ערך לאפס, מערך 2 לא מצליחים לספור אותו במעבדות)

אז בהחלט שווה להתעקש!!

לוקח זמן לגוף לייצר עוד תאי דם אדומים והמוגלובין.
כמו שהרופא אמר, תמשיכי כמו שעשית עד עכשיו ואמורה להיות עלייה גם בזה

כאילו זה מאוד מצחיק לבנות על זה שאלד בשבוע 40+ ואם אלד לפני???

עד שהגוף מתרגם את הברזל שמגיע לייצור של המוגלובין ותאי דם אדומים
כבר עכשיו יש לך ברזל ברמה גבוהה

תוכלי להסביר?

אפילו אם תבדקי עוד שבועיים אני מצפה שתהיה עלייה
אחפש מידע יותר ברור

מבחינת העלייה

מרגע דמתחילים לרחת ברזל עד שרואים עליעה בהמוגלובין. ויכול לקחת גם 6 שבועות.
בהריון יש דרישה מוגברת לברזל אז יכול לקחת גל קצת יותר.
הגוף סופג ברזל יחסית מהר. אבל סינתזה של המוגלובין ותאי דם אדומים לוקחת יותר זמן. אם במשך תקופה ארוכה לא לקחת ברזל, הגוף לומד להסתדר עם מה שיש ויש פחות סינתזה של חלבונים וכו (נכון גם לויטמינים בכלל).
והוא משאיר רמה נמוכה של קולטנים לברזל.
כאשר רמת הברזל הזמין עולה, הגוף קולט את זה. אבל כדי לנצל את הברזל הוא צריך להגביר את היצירה של ההמוגלובין מהרמה של ה DNA. תירגום ל mRNA ויצירה של החלבונים. זה לוקח כחודש.
ולכן רד כחודש אחרי שאת מתחילה לקחת ברזל, תתחילי לראות עלייה בחלבונים שקושרים ברזל ועלייה בכמות תאי הדם האדומים.
וזה למרות שהברזל הזמין כבר עלה ונמצא ברמה גבוהה. לכן אני מניחה שעוד כשבועיים אח תבדקי תראי עלייה.
כמובן שבהריון יש גם עלייה בנפח הדם וצריכה של התינוק כך שיש מצב שיקח יותר זמן ואולי עוד שבועיים שלוש אם העלייה לא מספיקה כדאי יהיה גם עירוי. אבל לפי הרמה הגבוהה של הברזל אני מניחה שבקרוב תהיה גם עלייה בהמוגלובין.
תמשיכי לעשות מה שעשית עד עכשיו, זה חשוב

גם אם תמשיכי ככה ותצליחי לעלות עד הלידה לעשר שאני בספק אם תצליחי כן?
זה לא מספיק
תבקשי עירוי .לי בהריון מתחת לשמונה (פריטין) נתנו בלי למצמץ עירוי.

לק"י

ולא נראה לי שזו בדיקה שעושים בשוטף. כך שלא בטוח שעשו.

והכי חשוב שאת מודעת לעצמך ויודעת שזה כושה לך טוב וזה מה שהכי מדהים
תהני!

שוקולד עוגה וספה..

בדיוק היום שיחזרתי את חופשת הלידה שלי ( הזאטוטה כמעט בת שנה...) וחשבתי לעצמי על זה שכמעט לא עשיתי כלום. נחתי בבית ונהניתי מכל רגע

ככה בדיוק דמיינתי את החופשת לידה שלי!!
רק שיצא שעוד לפני שעבר חודש וחצי הייתי צריכה לחזור לעבוד באופן חלקי... 🥴
לא חושבת שהיה לי יום של מנוחה אמיתית...
הלוואי הלוואי שאהיה כמוך בפעם הבאה!

חופשות הלידה היו הזמנים המאושרים בחיי!!
אבל אני גם חולת ניקיון אז כשהם ישנו וישנו וישנו ניקיתי וניקיתי...
תהני מזה!!!!