פורום הריון ולידה (עמוד 2383)

ככלל, כל דבר שמבטיח מאה אחוזי הצלחה הייתי תוהה לגבי האמינות שלו...
יתכן בהחלט שיש שם משהו שעזר לכך וכך נשים. לא סביר שכוווווולן נקלטו בזכות זה.

נתקלתי לאחרונה בדולה שהיא גם אחות מוסמכת בשם מירי לב,
שהיא מוכרת טיפות שהרבה כותבות שבזכותן נקלטו..
אמנם לא ניסיתי ברוך השם, אבל בהחלט נשמע שווה לנסות...
ממה שכותבים זה עזר להמון נשים.

היא טוענת שכשהגוף רגוע קל יותר להיקלט אז היא מוכרת את הטיפות האלה

עדיף כמה ימים אחרי אם יש לך סבלנות... ובשתן הראשון של הבוקר ההורמון יותר מרוכז אז יותר סביר שהבדיקה תזהה.
בהצלחה!

לגבי ההפרשות, זה כמו של ביוץ? אולי ביוץ מאוחר ואז זה אומר שהביוץ עכשיו והמחזור רק עוד שבועיים... יש סיכוי לפי איך שאת מכירה את הגוף שלך?

באסה, קפצתי שבוע בספירה וכאילו הוספתי עוד שבוע לספירה אז כבר שמחתי שיש איחור ואולי יש סיכוי, אבל זה אמור להגיע השבוע 😅
בסדר בע"ה ה' הטוב בעיניו יעשה.

צריך למלא איזה טופס מצורף, אם פרטים עלייך ועל ההריון. אם לא קיבלת עם הפנייה, אז אמורים לתת לך.
ונראה לי שאי אפשר לעשות את זה בכל מרפאה, אז תוודאי המקום שאת הולכת שאפשר.

ותודה על התשובה

בדכ אם צריך כתוב בהפנייה

הבדיקת גם צריכה להיות באותו יום של השקיפות דווקא ? משנה אם לפני או אחרי?

ושזה יכול להיות בהבדל של יום יומיים

אחרי הבדיקה של השקיפות צריך לעשות את הבדיקת דם יום/ יומיים לכל היותר.
לאחר מכן תקבלי את התוצאות.
מזכירה שזה רק *סטטיסטי* זה לא מדויק המידע.

בהצלחה!!!

צריך להחליט מה תעשי עם התוצאות.

ועל סמך זה תחליטי, אם את צריכה את הבדיקה הזאת.

אבל לא שאלתי האם לעשות את הבדיקה אלא רק מה ההנחיות, כבר קבעתי תור וזאת בדיקה שלא מסכנת את העובר, ההמלצה הגורפת של מכון פועה היא לעשות אותה ולא, אני לא מתכננת לבצע הפלה אם יהיה לי עובר עם תסמונת דאון ובכל זאת אני עושה את הבדיקה

כבר עשיתי והוא כזה יפיוף! אני מאוד שמחה שלא ויתרתי...

אם גם ככה לא נפיל תסמונת דאון מבחינה הלכתית..
או שיש עוד דברים שהבדיקה בודקת?

ואני הייתי מעדיפה להתכונן נפשית ללידת ילד עם מוגבלות. לא הייתי רוצה להיות מופתעת בחדר לידה

כדאי להשתמש בהרבה שמן שקדים או משהו בסגנון..
ואם זה ממשיך לכאוב לאורך זמן ולא מרפה אז הייתי הולכת להיבדק. לא נראלי שזה דחוף לעכשיו..
תכף יבואו המומחיות.
חיבוק ❤️

אם ממשיך מעבר לפעמים ראשונות תלכי לפזיותרפיה של רצפת אגן...

אחרי הלידה המקום ממש רגיש,
ואם את מניקה אז האזור גם מאוד יבש.
תשתמשו בהרבה ג'ל/שמן שקדים...

אם הכאב מתעצם או לא מפסיק לאורך תקופה תלכי להיבדק כדי לוודא שהכל בסדר

זה לא בעייתי ומסוכן פשוט לא נעים. בגדול, להבא להזהר יותר,
לא להמשיך אם כואב.
לשים הרבה מאוד שמן לפני, את יכןלה גם קצת "למסז'" את האזור בעצמך עם שמן לפני או שבעלך יעשה את זה.
הנפיחות שאחרי היא בגלל שכנראה היה יובש ורגישות והאזור קצת נפצע אז התנפח. לא לשכוח להקפיד לעשות פיפי אחרי יחסים. אם יש לך אפשרות להשיג את יכולה לשים אמפולות של שמן נר הלילה בנרתיק כמו שממליצים לפני לידה.
אם את מניקה, שווה לבדוק עם רופאת נשים לגבי מריחה של משחה שמכילה אסטרוגן (אובסטין) שיכולה מאוד לעזור עם שיקום הרקמה שם והפחתת הכאב.

אמהלה נשמע לא פשוט בכלל
תרגישו טוב את והקטני

וירוס בטן זה הכי סיוט שיש.
ועוד עם מצפון... בכלל...
את מתנחמת בזה שוירוס בדרך כלל עובר ממש מהר?
בינתיים פשוט תשני.❤❤❤❤❤

קשה ממש

מכירה את זה שאנחנו עצבניות בגללנו וזה יוצא על בן הזוג? זו ממש עבודה להיגמל מזה. אבל להיות תקועה במיטה, ושהכל עליו - לי זה גורם להרגשה דפוקה, ובגלל שאני לא מרגישה טוב *עם עצמי*, לא משנה שזה לא מוצדק, אז אני כועסת *עליו*. אם את מתחברת לזה, תדעי שאת לא לבד...

רפואה שלמה! בע"ה תרגישו טוב מהר מהר ויהיה מאחורכם.

חיבוק ענק ענק ענק
הלוואי שזה מהוירוסים 24 שעות ושמחר הכל יהיה מאחורייך..
נשמע סיוט ממש😞

איזה מבאס זה!

תרגישו טוב מהר אמן... ותשלימו מהר! (את יכולה אולי להראות לו את השרשור הזה שיבין שאת מעריכה אותו על כל היום הזזה... סתם זורקת)

תרגישו טוב מהר מהר מהר. מליון חיבוקים. נשמע זוועה.
עזבי את המריבה. שלחי לו הודעה, סליחה ממש, אני מחוקה. נלבן בהמשך. או משהו כזה. ותסיימי את היום.

מרגישה הרבה הרבה יותר טוב
והמושלם הזה עוד בא אלי לפני שהלכתי לישון ולא נתן לי להרדם ככה, אז עזר לי שפרקתי פה ויכולתי להסביר לו...
הלכנו לישון בטוב וגם קמתי הרבה יותר טוב
ישתבח שמו!

מרוב הזדהות אני עכשיו עם שלשולים בלעעע

מקווה שכבר יותר טוב עכשיו

מעריצה רק עלזה!

לא יודעת לגבי השאר.. תכף יענו חכמות ממני💓

בסוף התקשרתי לרופא שלי, הוא אמר שכנראה העובר יושב לי שם אבל אם אין דימום או התקשויות הכל בסדר.

אבל האמת שזה ממש מציק!

אולי מישהי חוותה משהו כזה ויש לה רעיונות להקלה?

היה לי בהריון פעם אחת שהיה לי כאבים... למות! בכיתי ממש מכל תזוזה. זה החל לעבור תוך יום עד שנעלם ב"ה.

חיבוק יקרה!

נתאזר בסבלנות

ותודה על התגובה!

שיתר לחץ דם זה גורם מספר 1 לאשפוז לאנשים שחלו בקורונה , אחכ השמנה וכך הלאה..

וגם התעצבנה שאומרים שהריון זה לא מחלה

לא חוו אף פעם הריון זה אולי לא מחלה בהגדרה אבל עם כל התסמינים של מחלה

שזו אולי לא מחלה אבל בהחלט מוגבלות...

יחד עם התגובות פה
מה לעשות יש לסינדרום הזה הרבה תופעות לוואי

אני יודעת שיש תרגילי בטן, אבל אין לי כ"כ מושג אילו.. מניחה ששיטוט במרחבי הרשת יביא תוצאות.
בהצלחה לך🙂

והיא יורדת ויורדת עד הברכיים.

תנסי כל יום להכניס את הבטן כמה דקות כל פעם. המשך כמה פעמים ביום

להרבות באוכל מזין ולא להישאר אף פעם רעבה ( ביצים, ירקות, יוגורט, פירות , עוף אורז בשר מרקים דגים קטניות מכל הסוגים) ובתוך זה לסלק את כל הפחמימות הריקות ( פסטה, לחם עוגות וקרקר מכל סוג). אחרי חודש רואים תוצאה משמעותית.
כדאי לשלב חיזוק שרירים כללי כולל בטן בתרגילים.

אני רעבה אחרי כל הנקה (כלומר כל שעה)
כמה אוכל מזין אני יכולה להכין ביממה בתוך כל הטיפול בתינוקות??
זה גוזל המון זמן
אז 3-4 ארוחות ביום משתדלת בריא
והשאר תוקעת עוגה 🤷

אבל אפשר גם טונה ביצה וסלט ענק.
אפשר הרבה פירות.
להכין המון אורז מלא לשלב עם הנ"ל.
להכין הרבה חומוסים.
הרבה מרק עדשים.
הרבה מרק כתוםם.
חזה עוף.
עוף רגיל.
קוואקר
וכל האוכלים...
קינוח יוגורט עם בננה
הרבה שקדים אגוזים עד 2 תמרים
פשוט להתחיל להיגמל מהסוכר והפחמימה ואז נפתח עולם של אפשרויות...על הירקות והפירות
כשמתחילים לחשוב על האוכל הכל מקבל תפנית.
אני כרגע במצב של בחילות וקרקרים אז אין מצב אבל בע"ה כשארגיש יותר טוב אנסה להיכנס למסלול.
הקפה תמיד אחרי האוכל. על השובע.
ואהבתי את הדברים שנכתבו מפי בימבה אדומה למטה.

מכינה לי מרקים, תמר עם שקדים,
סלט פירות ענק ומושקע
חלבון - בשר/ חזה עוף/ קציצות הודו
קטניות וכו'
אבל יש גבול כמה פעמים ביום אפשר רק להאכיל את עצמי זה פשוט בור ללא תחתית

ולא מצריכים שעה ביום.
את יכולה לעשות 5-10 דקות בכל פעם שיש לך זמן.

כושר בנעלי בית

של 2-3 ארוחות ביום (לפי רמת הרעב שלך) ללא נשנושי ביניים בכלל. וכמובן שהארוחה תתבסס על שומנים וחלבונים איכותיים וירקות
כל סוגי הקטניות והדגנים המלאים
דגים בשרים
ביצים
אבוקדו זיתים
אגוזים שקדים וכד טבעיים
ירקות מכל הסוגים

לאכול שרעבים ולהפסיק לאכול כששבעים. לאכול ללא הסחות דעת (מול מחשב /פלא/ספר) מול צלחת בשולחן וריכוז באוכל. ללעוס היטב...

שאנחנו אוכלות. גם זה תורם לתחושת שובע.

ובריכוז בלעיסה גורמת לנו להיות בקשב טוב לגוף ולשים לב לתחושת השובע שמגיעה... אחרת אוכלים כמויות בלי ללעוס היטב ותחושת השובע מגיעה אחרי הרבה זמן רק כשאנחנו מרגישים פיצוץ ונפיחות... וכמובן שהכנסנו כמויות אדירות בינתיים...

כפיפות בטן...

תעדכני אם תמצאי משהו מציאותי יותר

זה מאד מאד מחזק את מרכז הגוף (ה- core) שאלה שרירי הבטן והגב התחתון, מאד מחזק גם את רצפת האגן. זה לא ספורט שמזיעים בו, אלא מאריך שרירים ומחזק את הגוף, אני עושה בבית בזום, ומרגישה שינוי עצום, מצליחה להתמיד מיולי, התחלתי פעמיים בשבוע, עכשיו די מכורה, כבר עושה 3-4 פעמים, נותן לי תחושה טובה. את רק צריכה אינטרנט + מזרון. כל שיעור 45 דקות. יש 3 רמות - מתחילים, רגיל, מתקדמים. לי זה שינה את החיים כי איפה אני ואיפה לצאת מהבית להליכה (עד שאני אצליח לנעול נעלי ספורט ייגמר היום.....) ואיפה המשמעת "לעשות כמה תרגילים". ככה את נרשמת לשיעור - ויש לשיעור התחלה וסוף, ומורה שרואה אותך. 

*** אני לא מקבלת אחוזים, רק משתמשת מרוצה. 

הסטודיו לא שומר שבת - הן עושות גם שיעורים בשבת בבוקר. 

אני פשוט לא שם.

עקרונית...

אבל תודה על העצה!

יש אפליקציה לא יותר מ5 דקות ביום לדעתי.. ויום אחד הפסקה בשבוע... שווה לנסות

לפחות בשיאה.

לא יודעת מה קורה  אח"כ. כשלתי בדרך לשלבים הבאים. 

לפעמים יש איזה שיבוש הורמונלי אז אולי זה? ראיתי פה פעם שכתבו שיש תופעה כזאת שהגוף מנסה לבייץ ולא מצליח/לא יודעת בדיוק מה ואז הוא מנסה שוב, אז מקווה את זה בתור אופציה..

היתה לך בכלל חופשת לידה עד עכשיו עם הקורונה?

כשהוא היה בן חודש וחצי התחלתי אותה

אבל אצל אשה זה תמיד הגיוני... 😆

בדיוק אמרתי לבעלי
ניסיתי לישון בלילה ולא הצלחתי (כי היא התעוררה ורצתה לאכול)
ניסיתי לישון בבוקר ולא הצלחתי (כי היא התעוררה ורצתה שישחקו איתה)
ניסיתי לישון בצהריים ולא הצלחתי (כי הם חזרו המסגרות)
אז פשוט לא ניסיתי ונרדמתי 🥰

תודה על זה

מכל הלב

תקף גם אונליין?

חחחחחחחח

תודה יקרה!

איזה יופי כתבת! עייפות זה קשה!! חיבוק❤

יודעת שזה מה שמחכה לי...

בעזרת ה' יתברך, כמו שאמרת, צרות של עשירים.....
אבל עדיין, צריך לישון!!
חיבוק והתאוששות קלה!

תודה!
כתבת אותי!💗

חיבוק

שהשם ימלא משאלותייך לטובה

אז הוא אמר שה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה ומהררררר. מעבירה לך את הברכה ובמיוחד את סופה.

נראה לי זה יותר קשה לנו מלהם....

בגלל שאני באמת שלמה עם ההחלטה לא צפיתי את זה מגיע אפילו.... נתפסתי בהפתעה

אני כל פעם בדכדוך כשבוע...
יודעת מראש נושמת עמוק
זה קשה לי גם כשהם בני יותר משנתיים
זה סיום תקופה
חיבוק ♥️

אבל האמת שאצליח יותר בעלי רצה שאגמול אותו.
אני עוד רציתי להמשיך.
עצוב לי לחשוב שזה נגמר.

זה סוג של פרידה...קשר כמו של הנקה הוא אחד ויחיד.
אישית, מצאתי את עצמי אחרי סוף הנקה, לא משנה אם התינוק/ת היו בגיל שנה וחצי או כמעט שלוש, מחבקת אותו/ה המון בתנוחה של הנקה ובכלל, נותנת ומאפשרת יותר זמן חיבוקים והתרפקויות.

שב"חקירות".
יש עוול גדול מזה???

לא מפסיקה לחשוב על ההורים שלו, החברים שהיו איתו ברכב (שמואשמים עכשיו במותו), על החברה שלו..
העוול זועק לשמים!! ההתנהגות הזו של ימ"ר ש"י חוצה כל גבול שאולי היה איפשהו! זה מקומם, מתסכל, ומרתיח!!

אחיין שלי היה חבר שלו
אחיינית שלי- חברה שלה.
היו בשבעה המון.
ואח''כ רוצים שלנערים ולנערות האלה יהיה שמץ של אמון בשוטרים???
וביבי שותק כמו דג.

רק את סמורטיץ שמעתי... בדרך אגב באיזה ריאיון...
עוד מישהו מהחברים כנסת דיבר על זה?
לא ממש.
רק אמיר אוחנה היה שם אתמול....
אין לי הסבר מה קורה פה במדינה..

הוא כסיל או מנותק לחלוטין מהמציאות.
בתור נערת גבעות בדימוס, שעברה את הגירוש ואת עמונה ועוד אירועים רבים איבדתי את האמון מזמן מזמן!! האכיפה הבררנית לא חדשה אבל מחמירה מרגע לרגע. הזיה.

זה פשוט מרתיח ומבעבע בלב ברמה שבא לי לצרוח בקול כל היום.

צריך להיות ממש טיפש או ממש שונא ישראל כדי להאמין למה שהמשטרה מפרסמת ועושה.

שומרת על פי ונפשי ונוצרת את הקללות בתוכי.

הנסיבות לא משאירות הרבה מקום לתהיות. תחושה שהשנאה מניעה את המערכת והשקעת האנרגיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון שמובילה לאסון נורא. ה' יעזור לנו.

גם היחס לנערים שהיו איתו...
בית חולים- חקירת משטרה- הארכת מעצר לחמישי- הארכת מעצר לשישי- סוף סוף השתחררו הביתה למעצר בית והופ- חקירה של 8 שעות אתמול

אני גם הייתי בת נוער של מאחזים וכמעט ולא נשאר לי אמון במשטרה,
פעם לפני כמה שנים נתקעתי בצד הכביש ועצרה לי ניידת לעזור לי... פעם ראשונה בחיים בגיל 30 אמרתי לשוטר תודה

זה היה סיוט
ייסורים
אבל ברוך ה׳ מאחוריי
נשאר עוד מלא תסמינים מגעילים 🤢אבל לפחות לא הקאות!!

הטחורים כמעט ולא פה.. היה לי שם קריש דם שעשה לי כאבי תופת אבל ב״ה זה מאחוריי
תודה על הדאגה והתעניינות

איזה יופי שזה מאחורייך! ואת כבר בסוף!!

יש לי מרשם רופא. ואני חדשה כאן אז לא יודעת איך אפשר ליצור קשר באנונימיות

כשמישהו נותן לנו אור ואהבה בחיים, אנחנו מתקשים באנוכיותינו הנורמלית והטבעית לוותר לו ולתת לו ללכת למקום טוב יותר. הוא חסר לנו. וזה נורמלי וזה משמח שגם מישהו שסבל כל כך עשה הרבה טוב לאנשים אחרים, ועכשיו זה מאיר את חייו בעולם האמת
שלא תדעי עוד צער
💕💕💕💕

שלא תדעי צער!

המקום ינחם אותך, כי לי אין מילים 😔

משתתפת בצערך.

שה' ישלח לך נחמה!

שלא תדעי עוד צער יקרה ואהובה.
חיבוק גדול ועוטף.
😢

תנוחמו מן השמיים

אין לי מילים, רק חיבוק גדול. 

חיבוק אהובה

רק עכשיו ראיתי.
המקום ינחם אתכם!
המון כח

מוות הוא קשה ומר

וחיים של סבל.... גם

נשמע כואב מאד

אולי יעזור לך לכתוב לנו קצת 

אני מחבקת אותך מרחוק

ברוך דיין האמת
מחבקת אותך מרחוק
אולי תרצי לכתוב לנו תכונה שלו שאת לוקחת איתך
להאיר את חיינו ממעשיו הטובים

חיבוק גדול ❤

כשאבא שלי נפטר הכאב היה בלתי נתפס, מה שנאחזים בו זה שהוא במקום טוב, והזכות שלנו שזכינו באבא כזה...בשבעה דברנו הרבה על זה שאנחנו בוכים עלינו שנשארנו בלעדיו, שהוא במקום טוב..מוזמנת לפרטי

בס״ד

תודה שכתבת. שלא תדעו עוד צער. בטוחה שהוא רווה הרבה מאד נחת מכם ❤️

בס״ד

לא מדובר בקרבה ראשונית (לא צריכה לשבת שבעה)...
תודה יקרות. 💗

מסכימה עם רוב הכותבות שבמצבך לא הייתי נכנסת לטיפולים על הסיכונים והמחירים שהם גובים.
מצד שני לא מסכימה עם האופוריה ועם ה"תרפי ויהיה בסדר".
לפעמים יש בעיה אמיתית. הפוריות יורדת עם הגיל, ואצל כל אחת זה קורה בקצב אחר. ונכון שרוב הנשים בגילך פוריות ויכולות להכנס להיריון בקלות אבל לא כולן. מכירה מישהי שלפני גיל שלושים (!!!) לאחר המתנה להיריון גילתה שהיא בדרך למנופאוזה.

אומרת את זה לא כדי להפחיד אלא כדי לפקוח את העיניים. ולכן מה שהייתי עושה זה שיטת אביבה, שתוכת להגביר את הפוריות שלך ומצד שני אין לה סיכונים כמו למעקב וטיפולי פוריות .

(הבחורה שהזכרתי מקודם לאחר תרגול של שיטת אביבה ילדה עוד פעמיים נוספות)

אין דרך אחרת
בימים של המקווה אל תחשבי על זה. תהי בכאן ועכשיו, תני לגוף שלך לפעול לבד- הוא יודע מה הוא צריך לעשות
תרפי מהמחשבות והרצונות.
אומרים שהברכה סמויה מהעין, משום מה אנשים חושבים מעיניים של זרים. בעיניי זה מהעין של האישה המצפה.
תני לברכה להופיע, תרפי מהתלות בתוצאה.
זה גם יחסוך לך אכזבות
הכל לטובה, ומה שטוב יבוא
את עדין צעירה ופוריה
בהצלחה

אני באמת מנסה לשחרר ולא להתעסק בזה
והאם הגיל שלי לא מלחיץ?

ונכנסה להריונות טבעי זה גיל סבבה לגמרי
המון נשים נכנסות להריון בגיל כזה באופן טבעי

למרות שהרזרבה השחלתית שלי קצת נמוכה

יש נשים שרק מתחילות ללדת בגיל 35.
אם לא ידועה לך על בעיה, וב"ה לא נראה שיש בעיה, הגיל לא אומר כלום. כל עוד את מבייצת יש סיכוי

אני בת 35. עשינו הפסקה מאוד ארוכה אחרי 3 הריונות טבעיים לגמרי. במשך 8 חודשים לא הצלחנו

גילינו ביוץ מוקדם, לקחתי אסטרופם וגם הוא לא עבד בפעם הראשונה. בה עכשיו ממש בתחילת הריון

אולי אני לא דוגמא כי בכל זאת נקלטתי אחרי 8 חודשים עם דחיפה קטנה. אבל בכל זאת קרה פה משהו שלא הצלחתי טבעי

גם לי הרופא אמר להרפות ולחכות עוד כמה סבבים, אבל כן רציתי לטפל

את אומרת שאת לא מפספסת ביוץ, אז לא זאת הבעיה. אבל אולי יש משהו קטן אחר שמונע להיקלט.
אף אחד לא אומר שתצטרכו טיפולים וכו אבל אולי "עזרה קטנה" כן תעזור.
אני באמת לא מומחית אבל מה עברתי הראה לי שכן היה איזה משהו שהפריע

ממש מבינה מה שאת מתארת, עם הציפייה והאכזבה

מאחלת לך להיפקד בקרוב

האם הרופא שלח אותך קודם לבדיקות מסויימות ואם כן איזה?

כדי לוודא שהביוץ מאוחר כמו שחשבתי
אבל אני בראש שלי התחלתי לדמיין שאולי יש עוד אלף בעיות. כי למרות שהביוץ סודר אחרי המקווה לקח עוד כמה חודשים

גם למי שנקלטה ספונטנית כמוני.
לפותחת @מן המיצר ענני
אם אתם מנסים מעל חצי שנה אז אחרי גיל 35 הולכים לרופא פוריות. ולא רופא נשים! לעשות בירור. אם יש לך ירידה ברזרבה אז זה הגיוני שיקח יותר זמן. אם את לא לחוצה תמשיכי לנסות עוד קצת לבד, אם את כן לחוצה אפשר לשקול יחד עם הרופא מה כדאי לנסות
בכל אופן לצערי מנסיון הריונות קלים ו ספונטניים בגילאי שלושים מינוס לא מבטיחים שיהיה ככה גם אחרי גיל 35... באסה אבל אלו החיים.

מה זה משנה שיש ירידה ברזרבה

הרזרבה יורדת עם כל חודש...

לא מומחית לפוריות אבל גם אם האישה פחות פוריה אין סיבה שלא להיקלט טבעי מעל 35

לא תמיד צריך למהר לטיפולים, במיוחד שזה לא הדבר הכי נעים לעבור

אפשר לקבוע זמן מסוים, נגיד עוד חצי שנה, ואם זה לא בא לבד ללכת לטיפולים

 

אני יודעת מה הרפואה נוטה להגיד אבל הרבה מזה, זה בעיקר כל מיני הלחצות על הפוריות וכו

וסיכונים שעולים מעל 35

ועדין יש לא מעט שנכנסות טבעי גם ב 40

וגם הרופאים. ומה שאת אומרת לא קשור אחד לשני.
בקצרה גם כשיש ביוץ איכות הביציות יורדת אחרי גיל 35 ולכן זה שיש ביוץ לא אומר כלום.
מעבר לזה יכול להיות תהליך של ביוץ עם זקיקים ריקים, ביציות לא בשלות וביציות לא תקינות גנטית. כל אלו יראו בא.ס ובבדיקות דם ערכים רגילים ומצוינים אפילו, ועדיין לא תהיה היקלטות.
אז לא. זה לא הלחצות. זה מציאות. ולכן מעל גיל 35 ממליצים לבדוק אחרי חצי שנה.
לא חייבים, לא צריכים, אפשר לנסות להמשיך לבד ואפשר להחליט שמה שקורה זה מה׳
אבל להעמיד פנים שאין סיבה לא להיקלט טבעי, זה התנהגות של בת יענה.
צריך לדעת את המציאות ולהחליט לפיה מה לעשות ואם לעשות. וכל החלטה היא לגיטימית לכל אשה. אבל את המציאות כן צריך לדעת.

לא כל ביוץ הוא זהה, וגם המחשבה שקיימת אצל הרבה אנשים שכל עוד יש מחזור אפשר להכנס להריון, היא לא נכונה. עם הגיל יש ירידה באיכות הביציות ועם זה הסיכוי להכנס להריון פוחת. זה שיש נשים שנכנסות להריון מעל גיל 40 לא סותר את זה. סטטיסטית יש הרבה פחות הריונות תקינים בגיל הזה.

אף פעם לא היתה לי בעיה להיכנס להריון.
נכנסתי תוך כדי הנקות, בלי ווסת בין לידה להריון הבא, וכו'.
רק בהריון האחרון, אחרי שהכרתי את הפורום הזה, וממנו למדתי שאפשר לזהות ביוץ ע"י הפרשות וכד', הייתי מנסה לזהות מתי הביוץ, אומרת לבעלי שכנראה הלילה זה הלילה הנכון לנסות, וכל מיני כאלה, וחודש אחרי חודש (קצת יותר, כי ההפרשים אצלי גדולים יותר) לא נכנסתי להריון. לא הבנתי מה קורה לי. אף פעם לא לקח לי כ"כ הרבה זמן להיכנס להריון...
ואז חודש אחד החלטתי לשחרר. לא חיפשתי ולא שמתי לב להפרשות, לא ניסיתי לחשב או לחשוב מתי הביוץ, פשוט חיינו את חיינו כרגיל, ואז נכנסתי להריון.
אני מאוד מאמינה שאם אין סיבה שלא נכנסים להריון, ואצלך נראה שאין בעיה כי כבר יש לך כמה ילדים, אז הלחץ הוא המונע העיקרי. פשוט תעזבי, אל תחשבי על זה.

מנסיון זה ממש ממש לא קל להיות במקום הזה של הציפייה והאכזבה כל חודש.
באמת יש לכדורים האלה גם סיכונים וזה לגמרי מובן שהרופא לא ממהר לתת אותם למי שב"ה אלף פעמים, יש לה ארבעה ילדים בריאים בבית. (גם איקקלומין זה לא קסם- שלוקחים ויש הריון)
אני חושבת שאת עומדת קצת בצומת של בחירה-

האם את רוצה ללכת עם הרופא הראשון, לתת לקב"ה לעשות את שלו ולהאמין (גם על סמך הנסיון הקודם שלך) שזה יבוא בעיתו ובזמנו,
או
להגיד שזה ממש ממש חשוב לכם לעשות יותר השתדלות ואז כן להתחיל עם הבדיקות שהרופא השני הפנה אליהם. לא מחייב בכלל שתגיעו להזרעות או הפריות אבל א"א לדעת בלי לבדוק.

כשמחכים ורוצים מאד שתי הדרכים לא קלות- קשה לשחרר ולחכות בסבלנות וגם בירורים רפואיים וכל ההתעסקות שבזה גם לא קלים.
צריך לחשוב מה נכון לך יותר
וכמובן לכל מה שבוחרים- להוסיף תפילה...
בשורות טובות במהירות ובקלות!!!

למרות הקושי והאכזבות... בחשיבה מעמיקה עם עצמי יודעת שלא מסוגלת להכנס ללופ של בדיקות והתעסקות רפואית. המקסימום שאני מוכנה אליו כרגע זה לקיחת כדורים..

זה באמת הגיוני כשכבר יש ילדים בבית. אז עכשיו זה השתדלות, נחת-כמה שאפשר, ותפילות...

אמנם צעירה ממך והיסטוריה קצת שונה..  אך גם אני מתמודדת עם המתנה ארוכה ..( שנתיים)

ובלבול גדול איך אני מתקדמת...רגילה להיקלט ב"ה באפצ'י..

אז גם אני לא במקום של להתחיל הפריות.. למרות שהומלץ לי והייתי שניה לפני.. 

כשיש ילדים בבית זה באמת שונה.

מתחילה בע"ה כדורים , אבל בעיקר בעיקר תפילות

 

אנחנו צריכות לזכור שמי שמביא את הילדים הוא רק הבורא, ואם זכינו לקבל כמה ב"קלות" אז ה' כרגע רוצה עוד תפילות לשק..לפעמים מרוב לחץ של הנה עוד חודש , ועוד אחד, ומה קורה?? אנחנו קצת שוכחות את העיקר...

 

שתזכיי בע"ה בקרוב ממש ובנחת!!

עשיתי את הבדיקות לאחר שנה וחצי של ניסיונות

לא תמיד צריכה להגיע להפריות או הזרעות

אם לא יראו בעיה מיוחדת אז לא כ"כ מהר יגיעו לשם, מן הסתם יתחילו בתמיכה הורמונלית סביב הביוץ

אבל קודם כל צריך לעשות בדיקות

הרופא צודק שהוא לא ידחוף לך הורמונים בלי לדעת מה מצבך (ואולי הסוגיה בכלל אצל בעלך לא אצלך)

 

לדעתי כדאי לעשות את הבדיקות זה נותן לך תמונה של המצב (ואולי גם ירגיע..)

 

זה בהחלט מאכזב וכואב במיוחד כשמרגישים את הגיל..

אבל אני יכולה לשתף אותך שלאחר תקופה שכאבתי וזה הציף אותי כ"כ הרבה, החלטתי שאני רוצה להתפתח ולצמוח

ואני בהחלט יכולה לומר לך את היתרונות והצמיחה שלי בתקופה הזו (כל אחת והדברים שבהם היא צריכה להתקדם ולצמוח)

מילאתי את עצמי בדברים שהיו נכונים ומדוייקים לי באותה תקופה (ונתתי לעצמי אפשרות לכאוב עם כל זה)

 

בעז"ה צמיחה ובשורות טובות!

 

 

 

 

הכי חשוב זה להיות רגועה,

לחץ הוא הדבר הראשון שעושה בעיות.

תאמיני באמונה שלימה שהקב"ה ישלח לך- ואת תראי שתרפי זה יבוא

חיבוק יקירה, מבינה לגמרי את הקושי

 

תירגעי?

רק תירגעי???

הלחץ מקלקל????????????????

 

אז איך יש נשים שהרות מאונס?

מגילוי עריות?

אני משערת שהן לא היו מאד רגועות בתהליך, נכון?

 

גם החברה שלי היתה מאד רגועה בהתחלה

גם כשהפסיק הדופק בהריון הראשון

גם כשעברה להזרעות

גם כשהגיעה ל IVF 

פשוט אח"כ הדופק הפסיק גם פעם שניה

ואז היתה עוד שאיבה

אה... גירוי יתר...

כן, בואי נראה

סרטן

הפסקת דופק שלישית

 

עכשיו היא שוב בהריון והיא לא היתה רגועה שניה בשנתיים וחצי האחרונות

ולא כולן זוכות לברכה של הילודה

ולא כולן מכירות מקרוב את העולם של הטיפולים

 

 

***************ורק בשביל להבהיר - אני יוצאת נגד האמירה "תירגעי" ולא נגדך אישית******************************

התעייפתי ככ מלשמוע את זה.

ואני... כאמור... לא מטופלת פוריות. 

עם בעיות מסויימות, וממש ממש לא לכולן. וכמו כל תרופה (ובטח תרופה שמתעסקת במערכת ההורמונלית) יש לה סיכונים.
אז ברור למה הרופא שלך לא ממליץ.

בכל מקרה, לטיפולים יש דרגות. לא דומה משהו לתזמון ביוץ להזרעה ובטח לא לivf.

ולגבי מה אפשר לעשות, ענו לך כאן חכמות ומנוסות ממני.

אולי זה מה שמעכב כניסה להריון?

התגובות שלכן מחזקות ומחכימות.אני באמת חושבת לקחת הפסקה ולנסות לשחרר למרות שמרגישה שזה חזק ממני..
מנסה לתת לזה צ'אנס באופן טבעי..הלוואי ואבשר לכן טוב בקרוב🙏