פורום הריון ולידה (עמוד 2392)

מה שלומך??

וברצינות: איזה כיף לשמוע שמצאת משהו שעוזר לך!

לי אישת זה גם ממש עוזר.

יש קצת אבל נסבל לגמרי.אני פשוט מאושרת שאני יכולה לתפקד.פלאהגדול ועצום ומחכה לבדיקת דופק לראות שבעזרת ה הכל תקין.משתדלת בנתיים לחשוב חיובי למרות שאני קצת בחרדות

פתאום מפחדת שזה מוקדם מדי שבוע 6+3 יהיה אבל אי אפשר להעביר לשבוע אחרי רק לשבועיים וזה כבר הרבה מדי בשבילי לחכות

בעבר ראיתי דופק בשבועות כאלו לכן אני יודעת שזה ממש יכניס אותי לחרדה ומעדיפה לחסוך לי את זה.שלחתי לרופא הודעה נראה מה יענה

זו תרופה חזקה שממה שאני יודעת לא מיועדת לנשים בהריון.

מניסיון של חברה, היא הייתה אצל שתי רופאות אחת נתנה לה מרשם די בקלות
השנייה ממש כעסה ואמרה מה פתאום זה מסוכן וזה...
היא התקשרה למכון הטרטולוגי שם שאלו אותה שאלות על המצב הרפואי הספציפי שלה ולאור ההיסטוריה הרפואית שלה אמרו לה שלא מסוכן לה.
היא לקחה ועזר לה ממש.

אז אם את צריכה תבדקי מה ההנחייה המדוייקת לך.

ואחד מיד בבוקר
ועדיין יש בחילות בבוקר

תתייעצי

השאלה אם זה יעזור לבוקר

מגיעים למקסימום 4. שימי לב שגם שמורידים עושים זאת בהדרגה. נדמה לי שיש להם אתר תנסי לחפש....בהצלחה תרגישי טוב. ובאמת לנסות כמה שאפשר לגוון באוכל ולאכול דברים יבשים ( עדיף בצירוף חלבון) גם פירות נספגים טוב. גם אם את מקיאה לפחות את שומרת על כוחות. אני באותו מצב ולא לוקחת כדור כי עדיין מניקה...

קודם כל לחץ דם נמוך זה אחד הטריגרים להרגשה לא טבוה בזמן העירוי, לא משנה איזה
לכן את בהשגחה, ותוכלי לקבל מיטה לשכב עליה בזמן העירוי, עם פרטיות כמובן (וילון)
וצריך לשתות הרבה הרבה לפני ותוך כדי, ולבוא אחרי ארוחה טובה.

ונופר זה כמו תרופה עם מרשם, את משלמת עליה סכום סימלי, לא זוכרת, נדמה לי 14 שקל ל5 מנות.

פרינג'קט להבנתי לא נותנים אותו בגלל המחיר, אבל אם אין לך בעיה לשלם אותו אמורים לתת לך אותו בלי בעיות (לדעתי זה יותר יקר ממה שציינת, אבל לא בטוחה)

מתייגת לך את
@שירוש16
@הריון ראשון13

בהצלחה!

עכשיו הרופאה כתבה לי שצריך לפנות להמטולוג לקבל את האישור לפרינג'קט.

כבר לא יודעת איזה טרטור עדיף 😔

תור דיגיטלי זה רק אם היה ביקור רופא בשנתיים האחרונות.
וגם השאלה אם זה סתם פרוצדורה או שבאמת צריך לשכנע אותו לתת..

אישור אבל התעקשתי שתבקש בשבילי וקיבלתי היא רשמה שקיבלתי פעם ונופר והיו לי תופעות לואי
האישור הוא רק לגבי ההנחה את יכולה לקבל מרשם ולשלם מחיר מלא 500 שח לדעתי לגמרי שווה
ונופר עולה בסביבות 7 שח לאמפולה 2 אמפולות לעירוי

בונופר יכולות להיות קצת יותר תופעות לואי ובמקרים נדירים תופעת אלרגיה חמורה לכן את העירוי במיוחד הראשון נותנים במשך שעה ויותר
פרינג'קט עירוי בודד תוך רבע שעה

תרגישי טוב!

מגיע לי בעיקרון החזר מביטוח פרטי לתרופות עם השתתפות עצמית של 400 שח.

הבנתי שהפרינגקט יורד מהר? אז אולי כדאי לקחת רק בתחילת תשיעי?

אבל אם יש לך אנמיה ומחסור בברזל זה יכול לחזור לך ותצטרכי שוב בהמשך ההריון

אצלי הוא נספג ממש מהר תוך שבוע התחלתי להרגיש יותר טוב

הפעם הראשונה הייתה לאט לאט ועם קצת תופעות לוואי של טעם מתכתי בפה ותשישות

פעמיים הבאות ביקשתי להגיע כמה שפחות כי הייצי בשמירת הריון

קיבלתי זוג אמפולות ואז עוד זוג אמפולות,
התחלתי את כל הטיפול בהצתה מאוחרת בשבוע 36 ואחרי חמש שבועות הגעתי ללידה עם המוגלובין 12

מציעה לך במקום להתחבט ולהתלבט לגשת כבר השבוע לקבל מנה ראשונה של ונופר,
חבל על כל יום שאת חלשה

ועלה לי ההמוגלובין מ9 ל12 תוך חודש

(לא משנה שהכלללל ירד לי בלידה כי היה לי דימום רציני)

זה מה שהרופאה נתנה לי. זה 5 אמפולות או 10?
נלך יום חמישי לקבל פעם ראשונה ובמקביל אנסה לקבל מרשם פרטי מהמטלוג בלי ביקור

ונופר ואחכ עוברים לשני.
מניסיון של שלוש מחזורי ונופר זה בכלל לא נורא זה לא בוקר שלם רק הפעם הראשונה קצת לוקחת זמן כי זה סוג של טסט.
אחכ בין חצי שעה לשעה לוקח.
לגבי הלחץ דם אני עם לחצי דם מאוד נמוכים והונופר לא השפיע לי על זה יותר.התחלתי עם לחץ דם נמוך וסיימתי עם אותו לחץ דם

מרגיע לשמוע. תודה לך!

צריך 2 אמפולות שכל אחת בערך 300 שח..

רופאת נשים נתנה לי מרשם בפעם הראשונה

ובפעם השניה רופא המשפחה

אין תופעות לוואי. אבל לא קיבלתי את העירוי בזמן הריון אז לא יודעת איך זה אחרת.

 

תבקשי את זה מהרופא דרך האפליקציה והוא יבדוק לפי המדדים והוא יתן לך , תגידי לו שחסר לך ברזל ומקשה עלייך להגיע הרבה, אם אין לך אפליקציה תקבעי תור טלפוני עם רופא נשים/משפחה דרך הזימון תורים או ישירות דרך המזכירות של אותה מרפאה ותבקשי את הפרינג'קט.
כן זה יותר יקר אבל חוסך זמן
לשיקולך

וזה יותר מסובך מפנייה רגילה. גם לא התנסיתי בונופר קודם.

פרינג'קט מאוד יקר, זאת אחת הסיבות שלא נותנים אותו.
בפועל, יש הנחה. ועדיין הוא די יקר יחסית לוונופר שהעלות שלו בהשתתפות מאוד נמוכה.
יעילות - 
וונופר את מקבלת את הברזל לאט והגוף סופג אותו בקצב שלו.
פרינג'קט את מקבלת במכה הכל - והאמת שגם אותו הגוף סופג די טוב.
בפועל - זה ממש תלוי רופא וגישת רופא. יש לי 2 רופאות נשים מצוינות שאני עובדת איתן וכל אחת ממליצה משהו אחר.

אחת מתופעות הלוואי של הוונופר היא נפילת לחץ דם, לכן אישה עם ל'ד נמוך לא נתחיל לה וונופר.
מה שאין אגב בפרינג'קט.
לפרינג'קט צריך בדיקות דם מקדימות - 
המוגלובין
תפקודי כבד (כי יש לו סכנה של פגיעה בכבד)
פריטין.

זה בגדול... 

אבל עלולה לקרות

שאם היית בתחילת חודש תשיעי, באמת ההמלצה הייתה רק פרינג'קט. (ומוזר מאוד. כמה שידוע לי, אם תתעקשי גם רופא משפחה/נשים יכול לתת לך מרשם והפניה).
אבל יש לך כחודשיים, רוב הסיכויים שוונופר יהיה לך מעולה (לוקח לו כחודש להשפיע).
אלא אם כן, את לגמרי מעדיפה לסיים מהר יותר. אגב כמה שזכור לי, פרינג'קט לוקחים ב2 מנות.

וציינת שההמוגלובין שלך נמוך, אבל כדאי לך לבדוק מה קורה עם מחסני הברזל. ככה תוכלי לדעת מה בדיוק הבעיה. (אם המחסנים במצב טוב, הבעיה לא בספיגת הברזל אלא בחוסר ה"התבטאות" שלו בגוף, ואז לפעמים זה חוסר בויטמין בי12 (או ויטמין סי או חומצה פולית) או עוד אפשרויות כאלו..
אם המחסנים במצב לא טוב, הבעיה היא בספיגה דרך המעיים, ואז באמת עירוי יעזור. ואם המצב ימשיך ככה אחרי ההריון, שרק עירוי עוזר, צריך לבדוק למה הברזל לא נספג דרך המעיים - הרבה פעמים קשור לצליאק.

ההמוגלובין נשאר במצב טוב הריון או שניים, אבל באמת מחסני הברזל מתרוקנים, וכשההמוגלובין יורד, מצב המחסנים כבר גרוע מאוד, ולכן שום כדור לא מצליח להשפיע מספיק.

כל הערכים שציינת נמוכים אצלי (חוץ מויטמין c שלא חושבת שנבדק לאחרונה)
הפריטין דווקא עלה בחודש האחרון. עכשיו הוא 15, בד"כ הוא סביבות 7-10.
וכדורים לברזל אני לא לוקחת בגלל תופעות לוואי קשות.

יש לי היסטוריה של אנמיה עוד לפני ההריונות, ציליאק שללו.

בד"כ עם פלורדיקס ההמוגלובין לא יורד מ10 אלא דווקא עולה.
ההריון הזה התחלתי לקחת בקביעות ואז הפסקתי ואז בחודש האחרון ניסיתי להיכנס למשמעת פלורדיקס קפדנית אבל קשה לי בכללי להקפיד על תרופות לטווח ארוך.
בטח עכשיו עם כל הבלאגן של הקורונה והילדים ושיבושים של השגרה אז היה קשה להכניס את זה כל פעם לסדר יום.

וקצת מרגיז שהרופאה לא אמרה להקפיד על בי12 וחומצה פולית. השתדלתי לקחת על דעת עצמי גם עם ויטמין די, אבל לא ידעתי שיהיו לי חוסרים...
היא ידעה שאני לא לוקחת פרנטל ושאלתי איזה ויטמינים חשוב לקחת.

טוב זה מה יש.

אבל עכשיו, כשאת יודעת שכל הערכים נמוכים. קודם כל תבקשי גם זריקת ויטמין בי12.
מאוד חשוב להעלות אותו מהר, ומשפיע מאוד מאוד על ספיגת הברזל.

ובמצב כזה, אולי כן כדאי להתעקש על פרינג'קט. עם ערכים כאלו, ומצב גרוע של בי12, מן הסתם את מרגישה ברצפה, וזה פשוט יעמיד אותך על הרגליים מהר יותר.

אגב המון רופאים מתעלמים מכל מיני בדיקות חסרים וחבל. ועוד אגב, בי12 לא מספיק שיהיה על מצב מינימום סביר. כדאי שיהיה בחלק הגבוה של הסוגריים.

תרגישי טוב ורק בריאות!

נגיד על זריקת b12 לא ידעתי שיש דבר כזה



זה הערכים נכון לעכשיו. יש עוד משהו שכדאי לבדוק ולבוא להמטולוג עם תוצאות?
הרבה תודות!

נראה לי של אלטמן

שבאמת כנראה יש כאן השפעה של אחד על השני.
אני לא אשת מקצוע, סתם בעלת נסיון.
מעולה שקבעת להמטולוג.

באמת הרבה רופאים לא מדגישים מספיק את חשיבות לקיחת ויטמינים. לפעמים כדאי לנסות כמה חברות, יש כאלו עם ריח פחות מסריח.
וכבר תדעי, אם את מתכוונת להניק, גם בהנקה, חשוב מאוד להמשיך לקחת ויטמינים.

התייעצתי עם המטולוג לא מהקופה כדי שלא יהיה מוטה מבחינת השתתפות הקופה.
הוא בכלל התלבט אם צריך עירוי או לתת לברזל הנוזלי להשפיע לבד.
אז אקח את הוונופר וזהו.

איך אצליח להקדיש 5 בקרים לזה עם משרה מלאה וילדים חצי יום בבית זאת שאלה שאין לי עליה תשובה 😑

שלשום הייתה לי שיחה גרועה עם בעלי ולא מספיק שאני חלשה גם ככה הרגשתי שאין לי כוח לשאת את השק הזה לבד ולבדוק ולברר.
ובעלי די נפנף אותי.

אתמול הייתה שיחה טובה ו"פתאום" הוא מצא יותר חומר והיו לו רעיונות איך ועם מי לברר המלצות ולהזיז עניינים.
וגם אמרתי לו שיקבע תורים ויבוא איתי אז כבר מרגישה שהשק הזה ירד ממני. מה גם שהמקום שמקבלים בו את העירוי אמנם רחוק מהבית אבל קרוב לעבודה. מקווה ממש להרגיש טוב אחרי.

אז תודה רבה על המידע, כל פיסת מידע קידמה אותנו לגיבוש פתרון.

תודה על זה!

ב"ה ותרגישי טוב!

עדיף אחרי ולא לפני
התקן אפשר לשים בין 6-8 שבועות תלוי בהתקן

וזה כל היה הזמן של בדיקת הרופאה.
תתקשרי לשאול מה מקובל אצל הרופא/ה שעומדת לבדוק אותך.

*שמתי 3 פעמים אצל שתי רופאות שונות. תמיד אחרי חודש מהלידה

לי הרופא אמר בביקורת האחרונה לפני הלידה שאם אני רוצה לשים התקן לבוא מלכתחילה אחרי חודש ולא 6 שבועות.

אז 5 וקצת ברור שאת יכולה ללכת.

בהצלחה!

היה בסדר גמור.
כדאי להביא מכתב שחרור
לא יודעת לגבי התקן

והכל היה בסדר ב"ה

ופעם אחת לא היה תור זה או אחרי שבועיים וחצי או אחרי חודשיים וחצי

בחרתי באופציה הראשונה

וזו לא הייתה הרופאה שלי והגעתי כי חששתי למשהו
אחרי 6 שבועות (מהלידה) הלכתי לרופאה שלי וזה לגמרי היה מיותר.. (היא אמרה שכבר נבדקתי אז אין מה לבדוק שוב..)
קיצור, אפשר ללכת גם לפני..

אבל אם הכל בסדר אין סיבה וחבל לחכות.
תבראי מראש שלרופא/ה שאת הולכת אין דרישה כזו

את יכולה גם ללכת עם התינוק לרופא, ראיתי הרבה שעושות את זה

"הבטן שלך נהייתה יותר מרוכזת וברורה"

תודה? אני מקווה שגם התינוק יהיה מרוכז... וברור

רק גבר יכול לראות את זה כמחמאה

אני כל היום בוכה שהבטן שלי לא גדלה מספיק וזה לא בסדר.

אז זה באמת מחמאה!

בעיניי זה סופר מחמאה

יש לי בטן של חודש רביעי ככה...

כל חיי חיכיתי להיות בהריון עם בטן יפה. ב"ה היא באמת גדלה יפה אבל פיצייתת.

בגלל ההקאות בקושי העליתי קילו . (שזה בעיקרון גם מצוין) אבל יאלה בטן צאי..

לא הקאתי אבל לא אכלתי הרבה, ומה שאני כן אוכלת הוא בריא בגדול ולא דברים משמינים.
עכשיו ב"ה חזרתי לעלות לאט לאט...

ושמן רע לי רק מלחשוב עליו

אבל חמצוצים וארטיקים זה פשוט עזר לי ברמות.

והאוכל אצלנו הוא די בריא, לא ברמה היסטרית אבל אין הרבה דברים לא בריאים.
אכלתי דברים מטוגנים בחנוכה,
ואני אוכלת קמח לבן מפעם לפעם
אבל סך הכל ב"ה מצליחה..

כמעט שבוע 13.

מתי התחלת לעלות?

שאלו יהיו בעיותינו!!!

או מהטייץ שאני שמה האמצע הבטן.... וגם את החצאית.....
🤷‍♀️

ואז אין את הצורה המעצבנת הזאת ויש לי רק צמיג אחד ולא שניים

אני מרגישה ככה כל כך נשית ויפה כשאני בהריון!
(אבל אני רזה, והחזה שלי ממש קטן בד''כ, אז אני שמחה שהוא גדל טיפ טיפה לפחות)

גם אני היתי קטנה

ואחרי לידה 5

הכל גדל

 

בנתיים אחרי לידה 2. מרגישה יותר קטנה מלפני החתונה (בעיקר בחזה, כן? באגן לא..)

השינוי העיקרי שלי בהא הידיעה

התחיל אחרי לידה 5. גם מבחינה שציינת

החלק היותר מבאס זה שעליתי כ-15 ק"ג מיותרים לגמרי ביחד עם זה

ותמיד שאלו אותי (עד עכשיו: מה את בהריון עוד הפעם...)

תאכלי תאכלי

את צריכה להתמלאות

 

כאילו לא מספיק השמנתי גם ככה

בשלב זה הייתי חוששת לעסקה שנעשתה עם קניבלים מאחורי גבי... גם האווזים לא חשדו.

גם בגוף וגם בנפש.
אני בסדר קצת חולשה ובחילות קלות ממש תודה לאל אלף פעם מתפקדת

שאנשים מציגים לעולם את הצד הירוק של הדשא שלהם ואת הרקבונות מסתירים. אבל כולםם מתמודדים עם דברים. מי בפרנסה מי בזוגיות מי בחינוך ילדים מי בבריאות הפיזית או הנפשית מי בפוריות ועוד מלא תחומים...
יש לנו נטייה לראות את העולם הזוהר שאחרים מציגים ולשכוח את הזוהר שלנו. אצלנו אנחנו רואים מה חסר לנו. מה היינו רוצים.

כל יום מספר קבוע של דברים- 5 או 10 דברים טובים שיש לך או קרו לך?

אפילו דברים פשוטים ומובנים.

וחיבוק על התקופה!

 

תודה על הרעיון! בלי נדר אשתדל לאמץ 💛

נדמה לי שזו התמודדות של כולנו ברגע שצפים קשיים.
אותי זה תקף מקודם ברגשי נחיתות כשהייתי צריכה לבקש עזרה מחברים ללימודים והרגשתי שקל להם יותר ממני, ואז ישר זה גרם לי לחשוב על חברות רווקות שאיזה כיף להן שכולן ביחד מתקתקוץ משימות ואני גרה רחוק מהן ואין חברות לידי לא מהאוניברסיטה ולא חברות הילדות..
ואז בשנייה שבעלי חזר מהעבודה הבנתי כמה טוב יש לי וכמה לא הייתי מתחלפת עם אף אחת מהן ובכלל עם אף אדם.
ותודה להשם יתברך אלף פעם שאני נשואה ושיש לי בית ועוגן משלי ומישהו שנושא איתי בקשיים (לא מדברת רק על לימודים)
ותודה שאני בריאה ושהמשפחה שלי בריאה אפילו אם הם רחוקים ממני וקשה לי.
וכמו שכתבה פה בחכמה מישהי לפניי שיש לנו נטייה לראות את החסר ומי יודע כמה פעמים עלינו דווקא מסתכלים בתור השכן שאצלו הכי נוצץ.
אני אישית קצת בתקופה של התרחקות לצערי, לא במעשים כי אם בדבקות הלב ואני חושבת שחלק גדול ממניעת המחשבות האלו זה התחזקות באמונה.
עכשיו למשל עפה להתקלח לפני תפילת מנחה, הרבה זמן לא התפללתי ותודה לך שהצפת את הנקודה הזאת, אתפלל גם על זה בזכותך
בעזרת השם שתמיד נראה רק את חצי הכוס המלאה.
זו עבודה אבל היא בהחלט משתלמת

לפני השינה לרשום אולי בכל יום כמה דברים טובים שקרו לי היום ומה כן הספקתי וחשבתי לטוב למרות שהיו גם דברים שלא!
להתאמן על ההסתכלות

יש הרבה אנשים שחשבתי שהכל נוצץ אצלהם

ואז גיליתי שיש המון בעיות..

תאמת אותי אישית מכניס לדיכאון ממש לשמוע דברים כאלה.

מרגיש שמרוב הדברים הרעים שאני שומעת על אחרים אין תקווה לכלום.

מעדיפה להסתכל על הדשא הירוק בחוץ...

 

ששלי. והלוואי ואני ארגיש את כל הטוב הזה שיש לי. וגם באלי שתבוא עלי הפתעה טובה כזו שה' ישמח אותי ממש

יש ימים כאלה.. תקופות כאלה..
חיבןק גדול אלייך יקרה💕
בע'ה שהשם יאיר לך באור גדול✨

אני מדמיינת את העתיד שלי, את החלום הוורוד.
משתדלת לרדת לפרטים עלצטך שזה אולי פוגם באוטופיה אבל זה גורם לי יותר להאמין שזה אפשרי ושזה רק במרחק הושטת יד.
סתם דוגמה, כבר שנתיים שאני חולמת על שיפוץ בבית ועדיין אין לנו וילונות שטיחים ותמונות (על אני יודעת שזה שולי אבל בכוונה לקחתי דוגמה כזאת)
העניין הוא שאני מסתכלת על הקירות מדמיינת איך זה יראה, יכולה להחליף את הצבעים והסגנון והעיצוב מדי פעם בעפעוף עין ומתמלאת מזה.
למה זה עדיין לא קרה? אלף סיבות. אבל העיקרון שהחלום הוא שלי, על עצמי, ובהישג יד.

אותו דבר היה לי בעת משברים כאלו ואחרים. לא מדברת על קושי קיצוני זמני של לשרוד כל שעה בפני עצמה, מדברת על תקופה של דאון כללי כזה..

לחלום זה כיף, אני גם מאוד אוהבת לחלום על דברים שאני רוצה להשיג. אבל כן חשוב לי עם כל החלומות על העתיד גם להנות מההווה. ולחיות את ״הרגע״. מה שעוזר לי, יש לי כמה טיפים מעשיים, רושמת חלק, מפאת חוסר זמן.
1) התבוננות.
להתמקד בטוב שמסביבי. בחיוכים של הבנות שלי ובהישגים הכי קטנים שלהם. בהישגים הכי קטנים שלי.כשהולכים בחוץ להסתכל על העצים, הפרחים, השמיים וכו׳.
2)לרשום רשימת משאלות.
מדברים גדולים כמו בית, טיול עד דברים הכי קטנים כמו מגבות חדשות. ואז כל פעם כשמקהלת איזה דבר למחוק מהרשימה. את תראי כמה דברים את מקבלת בלי להרגיש. ואולי גם תהי יותר ממוקדת ברצונות שלך.
3) מעט זה הרבה.
יש כל כך הרבה פרסום שכל הזמן נותן לנו להרגיש שחסר לנו, שאנחנו צריכים עוד ועוד דברים.אפשר לחיות חיים פשוטים וטובים בלי כל הדברים שמנסים ״למכור ״ לנו. פשוט לשאול כל הזמן את השאלה ״האם אני באמת צריכה את זה?״.
4) סדר בארון בגדים-
להשאיר רק את הבגדים שאוהבים.

עכשיו אני בתהליך של סדנא מדהימה שנותנת כלים מעשיים ורוחניים לחיים, ואני מרגישה שזה משפיע גם על זה.

מעבר לזה, להאמין שאת במציאות אלוקית, ומה שקיבלת זה מה שנכון לך, ולעשות רשימה של דברים טובים, זה מה שיוצר עזר לי בעבר..

בהצלחה, שתמצאי את הדרך שלך..

על איזה סדנא מדובר

של נעמה ניימן והרב אליהו עובדיה.
אם את רוצה תשלחי לי באישי אני ישלח לך את הפלייר שלהם.

בס''ד

 

אני מצטערת שעוברת עלייך תקופה כזאת!! אני מקווה שלא מדובר בדברים רציניים מדי, ושהכל בר שינוי.

ועדיין, תקופה קשה - זה קשה... .

 

 

 

מנסה גם לענות, עם כמה כיוונים:

 

 

 

1) מה באמת-באמת יהפוך אותנו למאושרים? סיפור 

היו היה איש, שחי בכפר קטן, ושהייתה לו תרנגולת.

יום אחד, התרנגולת פתחה את פיה ולתדהמת האיש אמרה לו את הדברים הבאים:

''תבקש ממני משאלה. מה שאתה רוצה - ואני אגשים לך!''.

האיש, בהלם, נשאר שותק למשך דקה ארוכה.

התרנגולת התעקשה: ''אתה רוצה מכונית? אתה רוצה בית חדש? מיליון שקל?''.

מיליון שקל... וואו... עם מיליון שקל אני אוכל לעשות כל-כך הרבה דברים!

''כן, ענה לבסוף האיש, אני רוצה מיליון שקל!''.

ואז התרנגולת ענתה: ''בשמחה. תכף. יש לי רק תנאי אחד... אתה תקבל מיליון שקל, וכל שאר תושבי הכפר יקבלו שני מיליון שקל. עשינו עסק?''

 

 

ומה ענה האיש? הסכים לקבל את המיליון? או שמא... חזר בו?

 

 

ומה הייתי עונה, אני?

ומה היית עונה, את?

 

 

(הסיפור בהשראת סיפור אחר, שהבן שלי סיפר לי שהוא ראה בפרק אחד של אסי וטוביה מערוץ מאיר. שיניתי כמה פרטים, כולל הסוף, אבל השאלה שזה מעלה היא שאלה - גאונה! - שלהם).

 

 

 

2) ''כשמתמקדים ב''יש'', היש גדל'' (משפט מטל בן שחר). זאת עבודת חיים אבל זה אחד המפתחות הכי חזקים שאני מכירה כדי להיות מאושר.

 

לתת תשומת לב לכל הטוב שיש לנו, כמו ש@אל הר המוריה כתבה.

לפרק את הכל הטוב לפרטי הפרטים,

להחזיר את הפוקוס על כל דבר ודבר שיש לנו,

ולנסות להתמלא בהבנה ששום דבר לא מובן מאליו!

 

יותר מדי פעמים, החיים שלנו כל-כך מלאי טוב, שהטוב הזה מובן מאליו. ואנחנו לא מצליחים להעריך אותו.

וזה חבל, כי הטוב כאן! בתוך הידיים שלנו! ויש בו כל-כך בשפע!

 

אחד הכלים החזקים כדי להעריך את מה שיש לנו, זה מה ש@Doughnut, @השלך על ה' יהבך הציעו. לעצור, מדי יום, ולרשום לפחות 3 דברים טובים שיש לנו / שקרו לנו. זה משהו שאני עושה כבר שנים, וזה פשוט משנה את התודעה ומעצים כל הזמן את תחושת העושר והאושר שלנו. 

 

 

 

3) במקום לחכות לתנאים שיאפשרו לי להיות מאושרת, להחליט להיות מאושרת היום, גם עם כל ה''אין'' שיש עדיין בחיי.

 

אנחנו צריכות להפנים שהחיים הם שילוב של ברכה והתמודדויות. אין מישהו שיש לו הכל-הכל. אם נחכה שכל ההתמודדויות תיעלמו, ושנקבל את כל-כל-כל מה שאנחנו כוספות וכמהות, אז נפסיד את החיים עצמם.

 

כי אם לא עכשיו, אימתי בדיוק?

 

כשאהיה בהריון? אבל אז יהיו לי בחילות. 

אז כשאלד? אבל אחרי הלידה אהיה תשושה, מחוסרת שינה וכאובה.

אז כשהתינוק יהיה מספיק עצמאי ויהפוך לפעוט קטן? אבל אז זה גיל משגע שמתנגדים להכל והופכים את הבית בכל רגע.

אז כשהילד יהיה בגיל בית ספר? אבל אז אדאג לו מבחינה חברתית ואסבול מההתחצפויות שלו.

אז כשהוא יהיה בתיכון? אבל אז אהיה אכולת דאגות לגבי האם הוא מצליח לשמור את עצמו מכל התכנים הנוראיים שנמצאים ברשת...

טוב, אז אהיה מאושרת כשהוא יגיע לגיל צבא? נו באמת... בצבא זה כי מפחיד.

אז כשהוא יתחתן? ו... יעזוב סופית את הבית... וכבר לא אראה אותו בכלל? 

אז כשהנכדים ייוולדו? אבל כבר אהיה יחסית מבוגרת, עם כמה וכמה בעיות בריאותיות...

 

כשמתבוננים בזה, מבינים שהזמן האמתי היחידי לשמוח בו זה: היום. עכשיו ... עם התנאים של עכשיו. הברכה וההתמודדויות.

 

 

 

4) הבנה שזה לא מביא אותי לשום מקום - אני מרגישה שכשמבינים שכל ההשוואות האלה בסוף מביאות רק צער, אז יותר קל להחזיר את עצמינו לכאן, לעכשיו, לטוב האינסופי שאני כבר זוכה לו, לחיים שלי ולמה שאני רוצה לעשות מהן.

 

5) כשההשוואות והתסכול האלה מופיעים, אז למנף אותם למקומות בונים - לחזק את הווה, גם כדי ליהנות ממנו יותר, וגם על מנת להגדיל את הסיכויים שהעתיד ייראה כפי שאני חולמת שהוא ייראה. הם נראים לי עם זוגיות מהממת בעוד שלנו יש כל-כך הרבה על מה לעבוד? אז אחזור לעבוד על הזוגיות שלנו - ע כ ש י ו. הם קנו בית מהמם ואנחנו רחוקים מאד מלקנות משהו בכלל? אז אני אחזור לעבוד עכשיו (או הערב או השבוע) על מקורות הכנסה נוספים. יש להם הרבה ילדים ואני יודעת על עצמי שאחרי הלידות אני במצב נפשי לא פשוט ולכן אנחנו מוכרחים לרווח הרבה בין הילדים שלנו? אז אחזור לעבוד עכשיו על חיזוק הבריאות הנפשית שלי. וגם אחזור להתפלל על זה עכשיו שהעניין הזה יסתדר לנו. וכו'.

 

6) לעשות שימוש מושכל ברשתות החברתיות - מכיוון שהתרבות הרווחת שם היא להראות את הטוב ואת הנוצץ, בלי התאמה למה שקורה בעולם האמתי של כל אחד ואחד. זה מקור להמון השוואות והמון כאב לב. יש דברים שלא נוכל להימנע (נגיד קבוצת הוואצאפ המשפחתית). אבל איפה שכן יש לנו שליטה, שווה לבחור נכון איפה להיות ואיפה עדיף לא להיכנס לכתחילה.

 

7) תפילה... אני כל-כך מכירה את הדברים שאת מעלה, שלפני שלוש שנים חיברתי לעצמי תפילה בנושא הזה, בה אני מבקשת מהקב''ה שהוא יעזור לי לשמוח בחלקי, היום. יש תקופות שאני אומרת את התפילה הזאת ממש כל יום, אחרי ברכות השחר . מעבר לזה שאני מקווה שהקב''ה שומע את הבקשה שלי ושיש סיכוי טוב שהוא יחליט גם להיענות אליה בחיוב, אני גם מרגישה שזה מפקס אותי כל פעם בחדש ומחזיר אותי למה שנכון.

 

 

 

בהצלחה רבה לכולנו ❤, זאת באמת עבודה של חיים, אבל היא שווה...

יש מצב לקבל את התפילה? רק אם מתאים לך. ככ צריכה משהו כזה ולא תמיד מצליחה להתנסח טוב

מדהימה!!

בס''ד

 

ותודה גם לכן @מכחול ו@אם_שמחה_הללויה ❤❤

בס״ד

ואני רוצה להודות לך. מי שעקבה, אני בימים קצת מאתגרים. והשרשור הזה, עצם השאלה, התגובות כאן ולכתוב בעצמי על הנושא - הרגשתי שכל זה מאד עזר לי היום. זה הרים אותי וחיבר אותי בחזרה לדברים הטובים שיש לי. אז תודה. עזרת למשהי בעולם ❤️

וכמה שאנחנו באמת דומים, ולכולנו יש קשיים כאלה שמחברים אותנו, וזה עוזר להבין שכל אחד מתמודד עם משהו שאפילו לא חשבנו עליו...

על מה שכן מצליחים לראות ולשמוח בו.

זה פותח את הלב לגמרי לחיבור לה', ולשמחה

ומציעה לפנות לאחיות טיפת חלב לבקש עזרה, הן אמורות לדעת לעזור בתחום הזה.
ואם הן לא עוזרות, תפנה לרופא המשפחה שלך. ובכל מקרה, תמצא אנשי מקצוע שילוו אותך ואותה. אל תשאר עם זה לבד.

מצטרפת להצעה לדבר עם טיפת חלב ועם רופא משפחה.
אפשר להתקשר גם לארגון "ניצה", הם בטח ידעו לעזור.

קודם כל- כמו שזה נשמע היא באמת באמת צריכה עזרה נפשית.
לא משנה מה עשית או לא (ונשמע שאתם בעל מדהים) התפרצויות זעם זה כבר מראה על בעיה אצלה. יכול להיות מאוד שזה התפתח מדכאון אחרי לידה

זה לא אשמתך! וכל הכבוד שאתה סופג את זה, בכלל לא פשוט אבל באמת כדי לצאת מזה היא תהיה חייבת את התמיכה שלך

אתה חייב למצוא מישהו שיוכל לעזור לה איכשהו..
אולי מתוך הטיפול של הקופה תבוא התקדמות.
תפנה בעצמך לארגון "ניצה" תשמע מה יש להם להציע. אולי היא תסכים לדבר עם מישהי משם.
כנראה שלא יהיה מנוס מטיפול תרופתי (וזה בכלל לא בושה ולא דבר רע) אבל אם יש לה התנגדות צריך קודם להתחיל מכיוון אחר

וחוץ מזה- אתה צריך תמיכה!
אחרת גם אתה תקרוס...
מישהו קודם כל שתוכל לפרוק אצלו את הסיפור במלואו ויבין באמת על מה מדובר וכנראה גם יוכל לתת עצות טובות יותר

המון הצלחה!!

ממש.
לא יודעת מה להגיד לך...
אבל בהצלחה לשניכם! בריאות ונחת אמן! הלואי והכל יתהפך לטובה בקרוב בע"ה.

ההתנהגות שלך נשמעת התנהגות של מלאך. לא של בן אדם. אישתך צריכה ללכת לאיבחון אצל פסיכיאטר. נשמע לא שפוי בכלל מה שאתם עוברים, היא מסכנה, והיא כנראה לא שולטת במצב, אבל היא הופכת את החיים שלכם ושל הילדים לגיהנום. אין סיבה שתעשה הכל כדי להחזיק את הבית ועוד תרגיש אשם. אין! וכמו שאמרתי, אתה נוהג בצורה על אנושית שראויה להערצה מטורפת. אבל אתה בן אדם, ואתה תקרוס בסוף, אין מצב שתצליח לסחוב את כל זה על הגב שלך לעוד הרבה זמן. היא חייבת ללכת לאיבחון פסיכיאטרי ושירשמו לה כדורים. היום המון אנשים מטופלים בכדורים וזה מציל חיים ומשפחות, אין מה לפחד. פשוט לפנות לפסיכיאטר טוב ומומלץ! אם יש לך אפשרות אולי לערב את ההורים שלה, או מישהו שיכול לעזור לך להתמודד, בעיני זה יהיה מצויין. נכון, זה לא לכבודה.. אבל נשמע שאין לך ממש ברירה. חוזרת שוב שאין מנוס מלגשת ולקבל טיפול וייעוץ אצל פסיכיאטר. זו חובה כלפייך וכלפי הילדים.. מאחלת לכם בע"ה בהירות וכל טוב, וכמובן אחרי שהיא תהיה מאוזנת בכדורים ללכת למטפל זוגי טוב וירא שמים כדי לעבד את הטראומה שצברתם במהלך התקופה הזאת. המון הצלחה!!

מתייגת את @נגמרו לי השמות

אתה מדהים, באמת, אתה עובר סיטואציה לא רגילה, ואתה מצליח לתפקד בתוך כל זה.
פשוט כל הכבוד לך אור, אתה נשמע אדם מדהים.

שנית, מצטרפת להמלצה ללכת לפסיכיאטר. אין מנוס, והטיפול צריך להעשות שם.
לכו לרופא משפחה, בקשו הפנייה והתחילו בתהליכים.
מקווה שאישתך תשוב לאיתנה ותמצא מנוחה ורוגע.

המון חיזוקים!

יקרה, תודה לך על התיוג, 

 

@אור30, אני מצטרפת לכל דברי החוכמה שכתבו לך.

נשמע מצב מאוד מאוד לא פשוט והתמודדות קשה מאוד.

אתה צריך לקבל הכוונה ותמיכה מאנשי מקצוע, וכמובן גם אשתך.

מצב כזה שאתה סופג אלימות (גם אם זה נעשה ממקום של מצוקה או מחלה או דיכאון) הוא מצב לא הגיוני ואסור שיקרה.

אשתך חייבת טיפול ותמיכה וכלים. פסיכולוג, פסיכיאטר, אם צריך כדורים שיאזנו.

ואתה צריך גם ליווי של מישהו מקצועי שמומחה גם בדיכאון או מחלות של הנפש וגם באלימות במשפחה, כדי לראות מה ואיך לעשות.

אבל ככה אי אפשר להמשיך. אי אפשר.

ומצוקה לא מצדיקה להכות אותך פיזית או מילולית ולהתנהג באלימות. לא מאשימה כי המצוקה היא אמיתית וזה לא "היא" אלא המחלה אבל אתה והילדים לא צריכים להיות הספוג שסופג את זה! לא! לא ככה.

היא חייבת טיפול וליווי

וגם אתה.

 

נסה להרים עוד היום טלפונים לארגון ניצ"ה, לאירגון לאלימות במשפחה, וגם לפסיכולוג קליני מוסמך - שלושתם יחד, ולומר להם את המצב לאשורו ולקבל מהם הדרכה ברחל בתך הקטנה וצעד צעד איך ממשיכים מכאן.

 

המון המון הצלחה וכוחות

בשורות טובות במהרה ב"ה!

 

לא יודעת מה קרה בעקבות בה.
אם היינו שואלים אותה מה היתה אומרת? חוץ מבטלן בנושא הכסף.
אדם שמתפרץ זה אדם שכואב לו לא בטוח שזה דכאון אתה לא רופא שיכול לאבחן

ככל הנראה, אתה סובל מ*אלימות במשפחה*.
אלימות נפשית ומילולית, וציינת שגם תקפה אותך פיזית.
הילדים שלך חשופים לאלימות באופן קשה ופוגעני, הם קמים בלילה בבכי כתוצאה מכך!
ואשתך, כנראה במצוקה עמוקה מבחינה נפשית. הכתובת עבורה היא פסיכיאטר ביחד עם פסיכולוג.

מבינה שיש לה התנגדות לטיפול תרופתי, ונשמע שגם בדרך לפסיכולוגית יש קשיים והתנגדויות.
מנגד, בתמונה הכללית, אי אפשר להמשיך כך, הזמן שעובר משפיע לרעה עליך - ועל הילדים שחשופים לזעם שלה.
לכן, ממליצה לך כבר עכשיו לפנות לטיפול עבור עצמך.
יתכן מאוד שאתה יכול לקבל במרכז לאלימות במשפחה, דרך הרווחה.
קודם כל להיות במודעות למצב, ולחשוב כיצד לנהל אותו, יחד עם איש מקצוע מומחה בסיטואציות המשפחתיות האלה.

כל כך קשה לקרוא אותך.
מניסיון שהיה עם קרובת משפחה היא חייבת ממש טיפול רציני.
דחוף לפנות לרופא משפחה
שזה לא יעשה נזק נוסף

מחזקת את ידייך על ההתמודדות

הרוב כתבו עדיין אז מרשה לעצמי להיות יותר חריפה, ואם זה לא המצב אז סליחה מראש.

אם זו הייתה אישה שכותבת כך על בעלה היו מזמן אומרים לה להתעורר ולעשות משהו דחוף ועם הילדים.

אז עם כל האוכפתיות והרחים על האישה יש כאן לגמרי אלימות מילולית ינשמע שגם פיזית!
נכון היא צריכה טיפול ובמהרה! אבל יש כאן ילדים חשופים לכל זה!

חובה להגן עליהם ובמהרה! גם להציב לה את זה מול העיניים.

חשוב לפתוח את הכל מול גורם מקצועי, דרכך כי גם אתה חייב לחזור אחרי כל התקופה.

אני לא אומרת ח"ו לפרק את החבילה ממש לא, אבל חייב לנער אותה בעיני.

מדהים על ההקשבה וההכלה שלך. תן גם לעצמך מקום

יש גבול גם לכל התקף זעף.. זה מוגזם וכל דיכאון לידה לא מצדיק את זה בעיניי.. אין סיבה שתהפוך להיות סמרטוט ושהילדים יגדלו בטראומה כזאת..

בהצלחה רבה!

רק בבקשה תיזהרו מהצהרות כלשהם.
נכון, שום דבר לא מצדיק התנהגות כזו. אבל יש מצבים שבהם דברים מתפתחים והבנאדם באמת לא מספיק מודע למעשה ולהשלכות שלו. והוא לא אשם בזה.
יש מצבים כאלה.
כותבת בכאב. לא מביקורת. רק מעוררת מודעות לנושא......

בניעור (וכמובן גם בהמון תשומת לב לילדים ולמה שקורה איתם).
אבל!
ממש ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע איך בדיוק לעשות את זה והאם אתה זה שצריך דווקא לעשות את זה (בסיטואציה הנוכחית).
באמת לא יודעת מה כדאי כאן. מומלץ מאוד (אולי אפילו חובה) להתייעץ עם איש מקצוע בהתאם לכל הסיטואציה שתדע מה לעשות ואיך.

מחזקת ממש!
נשמע לא פשוט בכלל.


אם יש אפשרות למנוע מהילדים להיחשף הכי טוב, מה שאפשר. מניחה שאתה עושה מעל ומעבר אבל מציפה את הנקודה הזו כי היא באמת באמת חשובה. גם אם אין אלימות מילולית או פיזית, ובטח אם כן יש.

וכמובן, גם אם עכשיו לא מצליחים לעזור לילדים, שימו לב לראות מה קורה איתם ואיך הם מושפעים. אם לא עכשיו אז ממש כשמתחיל להירגע, זה חשוב ברמות אחרות! ממש!!


המון המון בהצלחה!

ותדאג גם לעצמך כמה שאתה יכול.

ואם מותר- אומנם לא מאבחנת ולא רופאה ולא מתקרבת להיות, אבל זה נשמע משהו יותר רציני. המליצו כאן לפנות לניצה שמתעסקים עם זה.
בכל מקרה לידע כללי - אפשר להגיע לפסיכיאטר דרך רופא משפחה, אבל לא חייב. לפעמים זה מקל, אבל אם מכל מיני סיבות אתם מעדיפים להימנע, אז שתדעו שהאפשרות קיימת.
יכול להיות שהתחיל מדיכאון וקצת התפתח למשהו מעבר.. בבקשה תשימו לב!

המון המון בהצלחה!!!
ותדאג לעצמך גם. זה חשוב כל כך! זה לא אפשרי עכשיו? גם הגיוני, אז ברגע שתוכל. גם אם זה בסוף.



כותבת על סמך הכרות קרובה עם מחלה נפשית. ולא, זה לא קללה. אבל זה מצריך טיפול והתייחסות.

נשמע יותר מדיכאון. הרבה יותר.

ויש פה ילדים שחשופים למצב הנפשי שלה וכל יום שעובר פוגע גם בנפשם.

אז למען הבריאות הנפשית של ילדיך- טיפול מהר. לא לחכות יום.

לפנות לרופא בקופת חולים ולתאר את חומרת המצב בלי לייפות.

בלי כדורים המצב שלה יהיה הרבה יותר גרוע.

אפשר לערב את הרווחה ואז לקבל ליווי מעו"ס.

מחזקת את ידך, נשמע שאת מתמודד בגבורה עם המצב אבל זה חייב להיות מטופל בצורה מקצועית.

אנא שמור על ילדיך! אתה חייב גם לקבל ליווי מקצועי בכדי לדעת מה לעשות ע"מ למזער את הנזק עליהם.

הרבה הרבה הצלחה!

ומצטרפת לכל מה שכתוב כאן לגבי ההתנהלות המלאכית שלך, וכמו שאמרו גם, זה חייב לי היות מטופל כבר מאתמול...

אני חושבת שחייבים לשקף לה ולנער אותה וכן הייתי מאיימת שאם היא לא מטפלת בדחיפות, גם אם זה כרוך בכדורים, אתה לוקח את הילדים להורים כדי שלא יהיו חשופים לזה, פשוט להציב אולטימטום, זה מצב שלא יכול להימשך עוד דקה.

שתזכה לבשר כאן אך טוב🙏

דיכאון זה לא רק בכי.

דיכאון זה גם תחושת זעם וכעס חוסר אונים.

כל הכבוד על ההתמודדות אתה עושה מסירות נפש עצומה להבין אותה ולעזור לה כרגע היא לא רואה את זה

אבל אני מאמינה שבע"ה היא תראה את זה.

מקרה כזה מתייעצים עם רב מומחה או מישהו מקצועי אין דרך אחרת .

שתקבל הכוונה נכונה ואני מאמינה שבעה תצאו מזה והיא תחזור לתלם

 

תהיי בקשב איך את מרגישה ותראי איך זה מתפתח.
יכול להיות שזה ויראלי.

ואני לא רופאה ואין לי ידע מקצועי וכו, אז אל תסמכי עלי

בריאות האישה תתקשרי ותגידי שזה דחוף ושידחפו אותך בין התורים

חיפשתי באפליקציה של כללית, ואלו התוצאות שמצאתי:
רחל בביוף - לב ביתר, ביתר עילית
פאקס ברוך - עופרה
כץ אבי אדריאן - חולון
יעקובוביץ אירינה - מרכז בריאות האישה רמז רחובות
ליפשיץ יחזקאל - חבד מרפאה עצמאית לוד
אדלמן אליהו - מרכז בריאות האישה מרכז רפואי אשדוד
ברזילי ערן - קרית מלאכי מרכז מקצועי
קומטיאני טמז - לוד סנטר מרכז בריאות האישה
מרכז בריאות האישה ראשל״צ יש 5 רופאים עם תור מחר.
אליאס דוד - יבנה הירוקה נשים
חיימוב מיכאל - אזור



לכל אלו יש תור פנוי בחמישי 24.12.
אפשר לקבוע מהאתר / אפליקציה או ב*2700.

במרכז בריאות האשה בשערי צדק רופא תורן עד 13.00 לא צריכה לקבוע תור פשוט להגיע

אפשר להגיע בלי תור כשיש משהו דחוף.
נכנסים קודם לאחות, מסבירים מה המצב, והיא מכניסה לאחד הרופאים בין התורים.

ואם את לא בקטע רק של נקסט: ראיתי בצילנדרן פלייס חולצות יפות וגם בכסטרו... לא יודעת מחירים והשוואות.רק מיידעת

בהצלחה!

לא הייתי סומכת עליה שתחמם כמו שצריך...

מישהי יכולה למצוא לי קישור אחר של חולצות חמות?

מארז 2 פוטרים מודפסים | Castro

 

 

בנקסט תסתכלי תחת הכותרת סווטשרט

סווטשירטים חולצות וקפוצ'ונים  | נקסט ישראל 

למשל פה

https://www.next.co.il/he/style/st590793/273810#273810

ופה

קנה ג'רזי רך למגע (3 חודשים עד גיל 7) מנקסט ישראל

אני כמעט בטוחה שגם החולצת קפוצ'ון שהבאת כאן היא לא חמה. בטח לא בעובי כמו שאנחנו רגילות בארץ.

רק אם כתוב במפורש שזה מחמם, אני סומכת על זה... וגם אז יכולות להיות טעויות...
חולצות חמות לא מצאתי אף פעם.

למשל זה:
סווטשירט פוטר לוקו-בייבי

ויש עוד הרבה. מחירים מעולים עכשיו.
יש להם גם סטים של פוטר ב31 שח שזה פחות ממחיר של באזר בערך..

בגדול מה שאת צריכה לחפש זה סווטשירט ככה פוטר נקרא בד"כ

שמבצע קרדיולוג ילדים מומחה.

אני הייתי עושה במיוחד שזו בדיקה פשוטה ולא פולשנית- זה נותן רוגע....

 

וגם אם ח"ו כן מגלים ממצא בעייתי בלב העובר- כשיודעים מראש ניתן לטפל בזה בקלות ובמהירות, בחלק מהמקרים אפילו תוך כדי ההריון ובחלק מן המקרים מייד לאחר הלידה.

בהצלחה יקרה

את יודעת אם יש שבועות מסוימים שמבצעים את זה או פשוט כשיש צורך?

נראה לי שזה אפשרי עד הלידה

אצלי בסקירה דר דרעי ראתה משהו ונתנה לי הפנייה ליתר ביטחון.. זה בסה"כ us שמתמקד בלב העובר... הבודק אמר לי שיש vsd קטן שלדעתו יסגר לפני הלידה.. והוא לא נסגר והילד היום בן 4 וצריך לעבור צינתור והקרדיאולוג אמר שיצא במזל שעלו על זה.. כי חשוב מעקב ולראות שזה לא מפריע לתפקוד היומי.. אז אני כן הייתי הולכת.. ויום אחרי הלידה הגיע אלי קרדיאולוג לחדר ובדק אותו והסביר לי שצריך ללכת לקרדיאולוג ילדים ולהיות במעקב וזה מאוד הרגיע אותי כי כבר ידעו מראש.. ואני מאוד שמחה שדר דרעי הביא לי את ההפניה ללמרות שלדעתה זה היה משהו קטן אבל בכל זאת אמרה שחשוב לבדווק... אני לא אומרת שזה המקרה ומאחלת לך שזה ככלום אבל עדיף לבדוק ולוודא שהכל בסדר.
שיהיה בשורות טובות 😘😘

כאחת מתוך כמה בדיקות בגלל עובר קטן.
הכל היה תקין.
הרופא נותן ליתר ביטחון, אבל מן הסתם הכל יהיה בסדר.
עשיתי לקראת הסוף, סביבות שבוע 30 אולי (לא באמת זוכרת).
בהריון הראשון נתנו לי הפניה בשבוע 36 בערך, אבל קבעו לי תור אחרי שכבר ילדתי...

בהריון.
על VSD קטן מאוד שב"ה נסגר עד סוף ההריון.

את יכולה לעשות את המעקב ויכולה שלא. זה ככל הנראה ממצא שנראה הרבה ולא מעיד על בעיה ספציפית. בשביל לשלול בעיה/כסתח הוא נותן לך הפנייה.

זה)
נראה לי שהלכתי לעשות בפרטי, כי חיפשתי דווקא רופאה. לא זכור לי שעלה יותר מדי.
ב"ה זו הייתה בדיקה קצרצרה והכול היה תקין.

אז תכלס אין סיבה לא לעשות..

וקובעים את זה אצל רופא בקופה
קרדיאולוג ילדים
שיהיו בשורות טובות

בעקבות חשד לARSA
זה ממש בדיקה פשוטה (א"ס בטני), נראלי שעדיף לך לעשות ולהיות רגועה שבעז"ה הכל בסדר

חושבת שבאמת אעשה
עזרתן לי

או שלא נוח אחרי לידה?

לשים טמפון על יבש.. וואו רק מלדמיין את זה אני מתכווצת. ועוד עם הרגישות שיש למקום אחרי לידה..

אני אחרי מחזור ולא כאב לי, טיפונת היה קשה להוציא אבל בקטנה
לא יודעת איך אחרי לידה

לי כבר כואב אפילו בימים האחרונים של המחזור שכבר אין הרבה דימום

ממש לא מומלץ

לא מומלץ לאתגר את השרירים שעוד זקוקים להתאוששות אחרי הטראומה של הלידה (גם אם הלידה היתה חוויה חיובית לשרירים זו טראומה)

אחרי לידה הכל מחורפן והגוף צריך להתאפס...
משתפת אותך שקניתי לעצמי את תחבושות הקסם
ש@פשיטא המליצה.
מתכוונת לנסות אותן בהמשך (אני עוד לא בכיוון...)
אומרים שזה ממש עוזר לכל השאריות להיגמר.

אמן שתצליחי בקרוב. כל כך מחכות כבר להיות מותרות... נכון?
ולו בשביל חיבוק/בשביל להעביר את התינוק באופן שפוי לבעל ולא בהנחתו על כל מיני משטחים מזדמנים...🙈

זה נקרא מגע הקסם

אחרי הלידה הקודמת היה לי ממש קשה לעשות הפסק נמשך כמעט 4 חודשים היה סיוט..
6 שבועות זה עדין סביר אבל ממליצה לך לשים לב שלא עובר הזמן יותר מדי.הייתי מחכההעוד יומיומיים בלי בדיקות בכלל ונותנת למקום לנוח קצת.אם לא נבדקת אצל רופא עדין אז הייתי גם נבדקת כדי לוודא שאין משהו תקוע שנשאר בפנים.
ובמקביל גם מתייעצת עם רב מה ניתן לעשות כדי להקל בבדיקות על מה אפשר לוותר אולי לשים מגן תחתון שחור (יודעת שבשבעה נקיים צריך לזה היתר) בקיצור בהצלחה מותק באמת מבאס ומקווה שתצליחי בקרוב

לדעתי  זה די מוקדם. אולי באמת פצעת את עצמך או שפשוט קצת מוקדם מידי. תרפי, תני למקום לחזור לעצמו. חכי כמה ימים טובים בלי לגעת שם בכלל,

ותראי - אם נראה נקי, תנסי. אפשר לשאול- לפעמים מותר טיפה להרטיב את העד, זה עוזר ליובש קצת..

 

לא חובה ללכת לבודקת טהרה. מספיק ללכת עם עד לרב שמאוד מבין בענייני צבעים של פצעים ודם מחזור.
מניסיון ארוך ופצוע. יש לנו רב כזה. אף פעם לא שלח לבודקת טהרה. כמעט תמיד התיר על פצע.( וזה רב ממש לא מקל בשאר עינינים. פשוט מאוד מומחה)
אם תכתבי אזור מגורים אולי נוכל להמליץ על רב.
בכל מקרה אצלנו הרב ממליץ למרוח שמן/ווזלין שעתיים לפני בדיקה וזה עוזר להגמיש את העור ולהמנע מפצעים.

אנסה להתייעץ באמת

הזאת ואני עושה אותה כל הזמן בלי קשר ללידה. אפשר לעשות בדיקה ראשונה של השבעה נקיים ואז לא לבדוק באופן רציף. חובה בדיקה ראשונה ואחרונה ומומלץ עוד אחת באמצע שיהיה על מה להישען אם יהיו מורכבויות. זה מאפשר לך לתזמן בין הטיפות, אם זה אפשרי.
ממש מבאס. מאחלת לך ספירה מוצלחת!!

בעייתי מאוד לכתחילה. כשיש בעיות אפשר לקבל פסק מרב..

זו ממש לא פסיקה כללית שניתן להמליץ ככה לכולן.

נכון שבדיעבד מי שבדקה רק ביום הראשון והשביעי יכולה לטבול, אבל אסור לעשות ככה לכתחילה בלי פסיקה מפורשת של רב.

אם את חושבת שזה פצע, במיוחד אם כואב בבדיקות, שווה לשאול רב, בטלפון,
אני שאלתי במכון פועה על מקרה דומה והתירו לי לעשות הפסק, בדיקה ראשונה, אמצע ואחרונה

המון בהצלחה!!

כשהייתי בהריון קיבלנו פסק שלא צריך לצום, רק ביום כיפור ותשעה באב.

אבל אם יש ספק, אז תמיד כדאי לשאול את הרב שלכם.

נראה לי הכי מקל שיש..

עדיף מראש לשאוח רב שאת יודעת שמבין בתחום יותר, כי חבל ויכול להיות מסוכן לגמור מיובשת.

וגם בט' באב אפשר להקל אם יש צורך

תשאלו את הרב שלכם, אבל בהרבה מקומות נשים מלכתחילה לא צמות את הצומות חוץ מתשעה באב ויום כיפור.

בטח בהריון.

לפי הרוב הגדול של הדעות שאני מכירה.

בפעם הקודמת שהוא יצא בשישי, אני זוכרת שלמדתי שאם צומות יוצאים בשישי - דוחים אותם, כי אסור לצום בשבת.
אבל 10 בטבת הוא צום חמור ולכן צמים בשבת (כלומר, בערב שבת, עד שהוא יוצא)

לםי מה שאני יודעת, לפי רוב הדעות נשים בהריון ומניקות צמות רק ט' באב ( כשהוא לא דחוי ויום כיפור. האמת שכבר מעל 20 שנה , אני לא תמה צומות קלים ( בהגדרתם ההלכתית, ככה קוראים להם, לא אני החלטתי מה קל) .הגדולה שלי בת 20 ב"ה ובקרוב אגמול את הקטן הנקה ואצטרך להתחיל לצום.

עם רופא ועם רב.
בגדול מעוברות ומניקות לא צמות.
יש דעות שמעוברת זה רק מ40 יום או חודש שלישי לא זוכרת כי בעצם פעם לא היתה וודאות שהיא בהריון ואולי גם בגלל עוד סיבות.
בכל מקרה כל הדעות שאני מכירה מקילות במקרה שיש מיחושים גם בתחילת הריון

והוא רב שממש ממש לא מקל בקלות,
נשים בהריון ושנתיים לאחר לידה לא צריכות לצום בכלל צומות קלים. כמובן שלא לאכול סעודת מלכים ביום הזה ולהשתדל לאכול אוכל פשוט רק לצורך שובע ולא לשם הנאה.

יש דעות שבשלושת החודשים הראשונים צמים,
אבל זה גם תלוי בתחושות ובמצב הגופני

במיוחד אם את לא מרגישה טוב

המליצה לי עליה טכנאית ממש חמודה

ממליצה לך להתייעץ עם יועצת הנקה שתתן לך טיפים לינקה יותר יעילה ולעזור שלא תרדם באמצע

וואי... נראלי מוגזםם
ולגבי יועצת היא יונקת ממש טוב בד"כ. לא נראלי שיש בעיה ביניקה עצמה.
ותודה על התגובה🤗

אבל רצוי למשוך קצת את הזמן לפני הארוחה שלה...
וגם להניק אותה כשהיא מתעוררת ולא כשהיא כבר גמורה...

תמסרי נשיקה לבונבונית😁💕

שיהיה כמה שיותר קרוב ל3 שעות בין ארוחה לארוחה

מסרתי. היא מסרה ליקוק בחזרה

בהנקה הרבה פעמים הם רוצים לאכול לפני שעוברות 3 שעות, ומומלץ מאוד להניק לפי דרישה.

היא לא באמת רעבה
והיא יונקת רק כי כיף לה למצוץ ולהיות עלי.
ואז היא צורחת מכאבי בטן😓

וכמובן שאם את חושבת שהיא סבורה מכאבי בטן לא כדאי לתת לה לאכול.
דאגתי מהכיוון השני,. של אמא שלא תיתן אוכל לתינוק רעב רק כי עוד לא עברו שלוש שעות

אין מצב שאני לא אתן לה כי לא עברו 3 שעות😅

הכל טוב!
אמנם אני ממוצא ייקי אבל לא עד כדי כך

הזה הם זקוקים ליותר לפעמים

וזה ממש משמעותי ממתי מחשבים כשההנקה עצמה לוקחת שעה...

לא מתאים לי שזה יהפוך להיות כל היום😑

זוכרת שהרגשתי שהדבר היחיד שעשיתי אחרי חודש וחצי זה להניק

כן אפשר אם נרדמת על השד לנסות לעורר
לדגדג ברגליים, להוריד כובע ושמיכה
לנתק ולחבר שוב
או לסחוט את השד, לעסות תוך כדי, אז עם הזרם של החלב הם מתעוררים וחוזרים להיות אקטיביים
זה כדי לעזור להם להיות ממוקדים יותר ..
אין מה לעשות לפעמים הם נרדמים לפני שסיימו ואז רוצים שוב די מהר או נמרחים לארוחה ארוכה שגולשת כבר לארוחה הבאה....
בקיצור אוכלים כל היום 🙃

או שכבר נהיה יותר מסודר?

אתמול באמת דיגדגתי אותה ברגל כמו שכתבת וזה עזר.😎

טוב אצלנו בלי קשר היתה התחלה קשה...
אבל ב"ה ממש השתפר

וגם האמת אין לי כח לתיאומים.
רוצה להגדיר משימה בפעם אחת, להשקיע בה ושיהיה מה לקרוא בבית בארבעת החודשים הקרובים נגיד (בכל זה תחילת שמיני)

אבל תודה בכל מקרה על הרעיון!

אני תולעת ספרים מטבעי אז הגדול שלי העתיק ממני (היום קורא יותר מהר ממני בלי עין הרע)

זה שבא אחריו לקח ת'זמן קצת יותר אבל לקרוא כמו שצריך ידע אז לא לחצתי עליו

הוא ראה את הגדול מעליו

והתחלנו לקנות יותר ספרונים קלילים

ספרי קומיקס וכאלה

לאט לאט הוא מנסה ספרי קריאה רגילים

השלישי חי בעולם משלו וקצת יותר איטי בזה אז לא לוחצת עליו בכלל

והדוגמה אישית מאחיה הגדול רק גורמת להעצמת הפערים (פעם אחרונה בעלי הביא ספרים מהספרייה לבן ופעם לפני כן לא מצאתי חנייה אז לא יכולתי להיכנס איתה וזה גרם לבכיות לא נורמליות)
קיצר רצון יש. מחפשת חומרים לקריאה אבל שיהיה כיף ולא דידקטיים כאלה של "הכלב נבח הב הב"
(עם כל הכבוד לקטעי הקריאה שמפוצצים את הרשת)

נגיד משהו בסגנון האתר הזה:
ספרים לקריאה ישירה ובחינם: ספרי ילדים ונוער

היה עשוי להיות מוצלח אבל זה בלי ניקוד 😏

צריך לעבור על הניקוד אח"כ כדי לראות שהוא נכון ואם לא - לתקן באפשרויות האוטומטיות, אבל כיוון שזה לא עומד להתפרסם הניקוד צריך להיות רק קריא, לא מדויק.
(ממליצה על הנקדן של dicta)

אני עוקבת בקביעות אחרי המבצעים ב "אור החיים" וב"פלדהיים-יפה נוף"..
יש להם הרבה פעמים ספרים שווים ממש במחירים מצחיקים שבין 10-25 שח לספר.

החלטתי שמתנות של משחקים אני משאירה לסבתות וההשקעה שלי היא בספרים.

לאורך השנים יש לי כאן ספריה די מרשימה שמשמשת כבר די הרבה ילדים.

כדי לגוון כשהצטברו הרבה ספרים העברתי את רובם למדפים שהתקנתי במחסן שבחצר שלנו.
השארתי לכל קבוצת גיל מדף אחד עם ספרים רלוונטיים. ככה פעם בחודש-חודשים הם אורזים את כל הספרים שמיצו ומעבירים למחסן ושולפים משם ספרים "חדשים" ששכחו מקיומם..

ובחגים, ובתקופות מסויימות אפילו כל ראש חודש אני מחלקת לכולם ספרים חדשים.
לדעתי בערך 80% מהספרים שיש לנו לא עלו יותר מ 25 שקלים. כולל ספרים מעולים ממש!

באמת מרוב ספרים כבר לא מוצאים מה לקרוא..

(נשמור את הפרוייקט לאחרי האחרי לידה)

ואת ממש משקיענית, גם 15-20-25 שקל לספר זה מצטבר!
האמת רוב המוחלט של הספרים שלנו קיבלנו. מעט קנינו והם באמת מוצלחים.

יש לך המלצה לשניים- שלושה ספרים מפלדהיים? האמת רציתי לקחת אותם אבל הבת תצטרך הכוונה.
מעדיפה ספרים שכיף לחרוש עליהם (נגיד סבא אליהו להיט אצלנו)

וסתם מתוך סקרנות, למה במשך השנים השקעת בספרים? לא עדיף לקחת מהספרייה?

מתאים בדיוק לראשית קריאה, ועולים שם באתר 15 ש"ח.

(וסליחה שאני משתלטת פה על השרשור 🙈)

זה מפתח מאוד בעיניי. השאלה כמה הכתיבה זורמת לה. אבל גם את יכולה לכתוב. אפילו במחשב -ואז מדפיסים וכורכים בכאילו - וזה ממש מעורר גאווה אצל הילדה!
בכל אופן, עם כל סיפור אפשר לעשות עבודה - לצייר את הדמויות, לפסל את תפאורת הסיפור בפלסטלינה וכו'.
גם מינוי לעיתון יכול להיות נחמד, אבל תבדקו שזה מתאים לרמה של כיתה א', ולא רק מדור אחד או שניים יכולים להתאים...
(ואם תרצי שאשלח לך סיפור בהמשכים שכתבתי לילדיי - אז בשמחה, לשימוש אישי. רק שכרגע עוד לא הכול מנוקד).

אשמור את הרעיון לקיץ..
כרגע מחפשת משהו מוכן. עדיף קובץ מוכן להדפסה (לא אכפת לי לשלם על זה)
עם מקבץ סיפורים אבל יפים.

סיפור בהמשכים- נשמע מעניין מאוד אבל הייתי מעדיפה לקנות (במסגרת הד סטארט או משהו כזה) כי בטח את עושה את זה במסגרת עבודתך..

אני כמובן חולמת להוציאו לאור איכשהו ומתישהו, אבל לא בונה על זה ביותר...
בהצלחה!!

בסקרנות ממש


אולי מרוב שחסר לי הקריאה (תולעת זה לא מילה) אני כל כך משגעת את בעלי שצריך שיהיה לקטנה ספרים נורמליים בבית ולא רק ספר חיות ראשון, או בעלי חיים או הבית שלי של מכבי😅
ומה זה נורמלי? מעשה בחמישה בלונים כרגע.. כן?
אה, והיא בת שנה וחודש..🙈


אני אני רוצה לחזור לקרואא!!!


עוקבת בקיצור

וגם אפשר לקנות ב''סיפור חוזר''- כל ספר 20 ש''ח

תזמיני בפעם אחת מלא ספרים ואז תבואי לקחת הכל במורכז..