פורום הריון ולידה (עמוד 2393)

שתומכת ההנקה בכלל..

נראה לי יש ת זה בהמלצות שלי להכל לתינוק

 

הכל לתינוק

גם כשהבאתי לתאומות בקבוק, תמיד זה היה כשמישהו מחזיק אותם על הידיים. למרות המורכבות שבדבר.

תינוק צריך להרגיש בטוח ומוגן כשהוא אוכל....

וצריך את החום והאהבה לא פחות מתינוק יונק. ואפילו יותר!!!!

לא קרה לך אף פעם שרק רצית שמשהו יחיזק את הבקבוק ואת תהיה פנויה?

הן אכלו רק שאוב. וכשלא אכלו הן בכו. ורצו רק על הידיים, ויש לי עוד כמה וכמה לפניהן....

אבל הן היו כאלו קטנטנות וחסרות ישע

מעולם לא חשבתי להשכיב אותן עם חיתול מגולגל/על כרית ושישתו לבד.

אני יודעת שלפעמים עושים את זה במעון/מטפלת.

לא מקובל עלי בכלל!!!

 תינוק צריך להיות על הידיים כשמאכילים אותו!!!!!!!!

שוב- בעיקר תינוק שלא יונק שיש לו פחות מגע עור לעור.

ד"א, יש לי גיסה עם שלישיה

עד גיל שנה, בכל ארוחה היו עוד 2 זוגות ידיים בשביל להאכיל

היא גם אף פעם לא השכיבה אותם שיאכלו לבד.

מקרים בודדים שהם צרחו ועדיין לא הגיעה עזרה היא שמה בסלקל שתיים ואת השלישי בידיים.

אבל כרית כזו, זה מרגיש כזה מנוכר וקר. כאילו התינוק צריך לאכול אז שמים לו כמו באנפוזיה.....

לא!!!!!! חלק מהאוכל של התינוק זה החום והאהבה והדופק שהוא מרגיש. בעיקר בגיל הקטן.

סליחה שאני כ"כ נחרצת בעניין. זה כמובן לא אישי נגדך. רק נגד התופעה...

אבל לא כולן סופרוומניות כמוך...
אני אישית בהחלט נתתי לתאומים לשתות בקבוק "לבד". הם גם ינקו, אז קיבלו את החום הזה לפעמים. וקיבלו את החום בעוד דרכים - מאבא, מהאחים ה"גדולים", משאר בני משפחה, וגם זה מזה...

חשוב לי לומר את זה, כדי שנשים שלא מצליחות לנהוג כמוך וכמו גיסתך לא ירגישו נקיפות מצפון נוראיות...

חיתול מגולגל/בסלקל וזה לא קורה בכל האכלה...

אם יש כזה אביזר זה נהיה דרך קבועה להאכיל את התינוק.

בעיני זה גרוע

בטיחותי יותר מחיתול מגולגל?
ומי שיש לה מצבים נצרכים (כמו שהיה אצלי) עדיף שתשתמש בו על פני אלתורים?

 

 

כבר עדיף את החיתול המגולגל בעת הצורך

שאולי אחת האימהות אכן תקנה ותשתמש בזה....

הרי המטרה של הכרית הנ"ל לשחרר את ידי האמא שתוכל לעסוק בעניינים אחרים

אז לו יצויר שהאמא אכן נתנה לתינוקי את הבקבוק הלכה כמה רגעים לבשל/לשירותים/לשחק עם הגדול

והתינוקי, כמו שקורה לתינוקות מדי פעם משתנק... והאמא לא לידו.... וגם אם היא שמעה מרחוק ורצה אליו, יקח לה כמה רגעים לשחרר אותו מכרית החנק הזו...

לא יודעת מה להגיד לכם... אני אכולת סרטים מזה....

אני גם מסכימה עם @מתואמת שיש מקרים חריגים... בוודאי אצל תאומים וכד'

אבל עדיין עדיף בעיני חיתול מגולגל/בסלקל מאשר לסגור את התינוק בכרית כזו.....

בקיצור- גימיק חמוד אצל הסינים... בבקשה אל תתפתו לזה....

שבת שלום חברות

צריך לספר לי עד כמה, ואני חושבת שאין אמא שהתמסרה לילד שלה כמו שאני, ברמה שאני יכולה להגיד שפרסתי ועדיין פורסת את החיים של תחתיו.

לא קורה כלום מיזה, ואל תתני לאמהות לקבל נקיפות מצפון אם הן נעזרות.

אני גם לא אשים כזה דבר לילד בן חודש, אבל יש לשבים שזה יכול לעזור נקודה.

 

בעינ הרבה יותר גרוע שאמא לילדים לדוגמא נמצאת כל היום בפלאפון שלה, כן, שהיא איתם או חצי איתם...

 

שחררי

 

 

חריגים וכמובן שיש לפעמים צורך להעזר

לא עשיתי לאף אמא נקיפות מצפון מזה שנתנה לתינוק שלה לאכול לבד.

כן הרגשתי צורך להזהיר מפני הכרית הזו שנראית לי אישית מסוכנת.

כל אחת תחיה כרצונה ותעשה מה שבא לה

וד"א, מחיפוש פשוט בגוגל קראתי כתבה על 2 תינוקות שנפטרו בגלל ששתו בקבוק ונרדמו אתו כי שאפו אוויר....

 

ואם התכוונת להעיר לי בעניין הפלאפון... אז ב"ה ה' זיכה אותי שיש לי פלאפון כשר שיודע רק להוציא ולקבל שיחות ללא מצלמה, ללא ווטסאפ וכמובן ללא אפשרות גלישה.......

הגיע לי ביוץ רגיל .

ביוץ לא סופרים מהיום הראשון של הדימום אלא

14 יום מהביוץ מגיע דימום - ווסת . וגם לא תמיד. זה נע בין 12 ל-16 יום

ביוץ לא קשור לדימום של ההפלה. כך אצלי היה לפחות. דיממתי שבועיים וביום שהתחלתי לספור הגיע הביוץ

 

אבל אחרי הפלה לפעמים הגוף קצת משתבש.

 

בהצלחה. וחיבוק על ההפלה.

 

היי
27 זה ממש צעיר!
לא משנה מה הסיבה
עדיין יכולה להיות לך משפחה יפהפייה!!

אני מכירה מישהי שרק התחתנה בגיל 26
ויש לה 11 ילדים
אז הכול מלמעלה

בע"ה מקווה שתצליחי לראות את הטוב במצב הקיים.
בטוחה שאת יכולה להקים משפחה גדולה ומהממת, אבל לא מנסה לעודד כרגע. יודעת כמה זה קשה כשרוצים משהו ויודעים שלא יקרה בקרוב, שהדברים לא הולכים לפי התכנון..
ה' מלמד אותנו את זה פעם אחרי פעם, ואנחנו צריכים לנסות לשחרר💕 "רבות מחשבות בלב איש- ועצת ה' היא תקום"
תאמיני שה' רוצה רק טוב עבורך, ומקווה שגם תרגישי את הטוב המתוק הזה בעצמך בקרוב ממש!

האמת שגם אני קצת התנתקתי... נכנסת מידי פעם...

שולחת חיבוק על הנסיון והקשיים

 

ומה שאמר:

לא משנה כמות 

משנה האיכות....

 

בס''ד

 

אני מרגישה שאני מבינה אותך מאד!!!

 

המחשבות האלה באמת יכולות להעציב ולהחליש... אנחנו כל-כך רוצות להביא חיים לעולם, להקים ולגדל משפחה! ככה ה' ברא אותנו... זה ב-DNA שלנו ואשרינו שזה החלום שלנו . אז כשפתאום צצה לה מניעה מסוימת מבחוץ... זה קשה וכואב. זה יכול למלא אותנו בחששות, בשאלות, בחישובים, בנקיטת מספר 'מעודכן', שגם הוא, לא בטוח שיהיה לנו אותו, כי כל-כך הרבה יכול לקרות או להשתבש או להתעכב שוב... ורואים את החלום שמתרחק, כמו שכתבת, וזה לא קל. אז חיבוק גדול, קודם כל.

 

 

אני אגיד לך מה קצת מנחם / מעודד / עוזר בשבילי בסוגייה הזאת:

 

אני מרגישה על עצמי שלפעמים העצירה הזאת, ש'נכפית' עלינו, יש בה גם הזדמנות למנוחה מכל המירוץ הזה...

 

אני הרבה חושבת שככה אני ארגיש כשאני אפרד סופית מגיל הילודה. אני מנחשת שזה יכאב. אבל סוף סוף גם אוכל לנוח, לדעת שזהו, אין יותר התלבטויות, אין יותר ניסיונות להרות, אין יותר שאלות של כמה ילדים יהיו לי וכו'. מה שיישאר זה יהיה ליהנות ממה שיש וזהו.

 

ואז, אני מנסה להביא את ההרגשה הזאת גם להווה. ליהנות מכל רגע שיש לי עם הילדים הקיימים שלי. 'למצות' אותם (את הילדים ואת הרגעים ) כמה שיותר. כי הם כאן עכשיו. כי החיים איתם קורים עכשיו. כי זה כל מה שיש לי באמת - הרגע הזה איתם. 

 

ובזמנים שיוצא לי להתפלל, אז אני מבקשת מהקב''ה על העתיד.

 

 

 

 

אולי לא יהיה לי את מה שאני מאד הייתי רוצה...

ואולי כן יהיה לי! באמת שה' כל יכול...

 

אבל זה לא כל-כך משנה לעכשיו...

כל זה שייך לעתיד.

והעתיד לא קיים.

 

אז אני מחזירה את עצמי לעכשיו,

לכל המתנות שה' נותן לי יום-יום ושעה ושעה.

 

כי אחרת זה בלי סוף:

היום, במקום ליהנות ולשמוח ממה שיש לי, אני אחשוב רק על מה יהיה בעתיד

וכשאני אגיע לעתיד, אני אחשוב על דברים חדשים ששייכים לעתיד עוד יותר רחוק...

ומתי חיים בתוך כל זה?

 

זה לפחות מה שאני אומרת לעצמי.

שזה הסוד: לחיות היום. ולהתפלל על מחר.

אבל לחיות ולשמוח היום. עוד הרבה לפני שאדע מה יהיה המספר הסופי לו נזכה בע''ה.

 

 

 

ולבסוף... אני לא יודעת כמה ילדים יש לך כבר, ועל כמה ילדים את חולמת, אבל אני מסכימה עם כל מי שכתבה שאת ממש צעירה עדיין... בת 26 בסך הכל ❤, החיים לפנייך בעזרת ה'!!!

נכנסתי למצב ממש של חוסר תפקוד לא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה ולהתמודד עם הדברים כמו שהם
כאילו במילא אין מה לעשות עכשיו אז במקום להרים את עצמי ולנסות לחשוב טוב אני ממוטטת וחושבת רק על דברים נוראיים.
וגם קפץ עלי עכשיו וירוס מעצבן אוףףף
תודה על הדאגה וההתעניינות יקרה❤ לפחות יש לי פה אתכן קצת לדבר על הדברים וקצת לצחוק ולהסיח את הדעת🙂

בעז״ה יגיע טוב מאד בקרוב 🙏🏼

כתבתי לך כבר בפרטי, הייתי כמה פעמים במצב כזה, זה מין שילוב של הלם, קושי לעכל, קושי להכיל את המציאות, שאגב בהחלט גורר המון פעמים כאבים פיזיים ו"וירוסים" (אצלי כמעט כל פעם שאני חולה זה בגלל משהו נפשי באופן מובהק לחלוטין)
קשה ממש לצאת מהלופ הזה,
אבל חובה כדי לתפקד מינימלי!
השגרה והמשך העשייה בחיים עוזרים לנו להתמודד הרבה יותר טוב, לעכל דברים...

אז בואי נעשה עסק, את כל יום כותבת פה 2 דברים חיוביים ומשמעותיים שעשית, טוב?
וחוץ מזה מותר לך לפתוח פה 100 שרשורים ביום של פריקה. הלב הוא לא סל כביסה בחול המועד....

חיבוק גדול אהובה, עוד יבואו ימים טובים, חייבים לבוא, אין ברירה אחרת❤❤❤❤❤

עם חוסר השגרה של הקורונה
לפני הקורונה היה סדר יום ברור בעלי לא היה בבית אף פעם לא יכולתי להרשות לעצמי להגיע למצב כזה ולא משנה עם מה צריך להתמודד.
אני באמת חייבת לקום ולדווח לכן אתחיל בלי נדר אחרי שהעבור את הוירוס הזה (לפחות זה לא תסמינים של קורונה 🙂)

טעים לעצמי🙂
ואמאלהה לקח לי כמה שניות להזכר איך מניעים את הרכב🤭🤦‍♀️

עזר קצת?
המשיכי כך
מלא פינוקים והבנה לעצמך

אל תלחמי בעצמך
לפעמים מתרסקים קצת ואז מצליחים לקום מוצאים כוחות
אנחנו פה ♥️♥️♥️♥️
ה' איתך גם בחושך וכבר הכין לך את הישועה!!!
בעז"ה חודש כסלו חודש של ניסים בפתח 💓

בס״ד

מאד מבינה את מה שאת מתארת...
כשיש בשורה לא פשוטה, התחושה דומה קצת לאובדן...
ואז יש שלב של עיכול הבשורה,
והוא בהחלט יכול לבוא לידי ביטוי עם שיתוק כזה, כמו שאת מתארת...
עד שלאט לאט מצליחים להיבנות בחזרה, צעד אחרי צעד...

איך היתה שבת?
איך את הבוקר?
מה עם הוירוס?

חושבת עלייך ❤️

א. זה נורא מתוק בעיני שבגיל כזה היא מוצצת אצבע...זה חוסך לך חיפושי מוצצים באישון לילה ושניה לפני נסיעות...ואם זה מרגיע אותה, מה טוב.
אני לא יודעת אם באמת יש לך דרך למנוע את זה, כי כמה שזה נוח עכשיו, בגיל בוגר יותר מאוד מאוד קשה להיגמל מאצבע.
אם זה ממש חשוב לך, את יכולה לנסות לתת לה מוצץ כשהיא מכניסה את האגודל, אבל השאלה כמה היא תסכים למצוץ אביזר סיליקון קריר במקום את האגודל הרך והחמים שלה...
ב. אם היא בסדר מבחינת עליה במשקל, אז את יכולה לברך על זה שהיא ישנה שבע שעות בלילה...ברכה!! ככה את יכולה לישון טוב ולמנוע עייפות מצטברת.
גם יכול להיות שזה לא ימשך ככה לנצח..הרגלי שינה משתנים בגילאים האלה.

ג. לגבי הרמת ראש- לא יודעת בדיוק. נראה לי סביר, אבל שווה לך לשים לב לנקודה הזאת. אצלי למשל, היה להם הרבה יותר קל בהתחלה להרים ראש לזמן ארוך יותר כשהם היו על הברכיים שלי ולא על שמיכה וכד'. וככה לאט לאט התחזקו ואז גם הרימו יפה על משטח כלשהו.

בהצלחה!!

הקטנציק שלי בן חודשיים וחצי בערך אז התשובות בהתאם.

1. אני מוציאה לו את האצבע בעדינות ומביאה לו מוצץ במקום.
אם הוא לא היה לוקח מוצץ הייתי נותנת לו למצוץ אצבע.
אמרו לי פה שזה לא גיל שהוא מבין אבל בכל זאת כשאני אומרת לו שאני לא מרשה ומביאה לו מוצץ הוא כבר לא מנסה שוב, בהתחלה היה מעיף את המוצץ ומחזיר את האצבע...

2. לא יודעת לגבי מציצת אצבע במקום אוכל אבל כן יכולה לומר לך שהבן שלי בגיל חודשיים וגם קצת קודם התחיל לישון 6 שעות בלילה בלי שום תחליף באמצע (המוצץ נופל בתחילת הלילה ואני לא מחזירה לו).

3. גם הקטנציק שלי ככה.
לא חשבתי שזה בעייתי.
מבחינתי הוא כנראה מתעייף, הוא בכל זאת תינוק קטן. וכשרואה שמיצה את ההרמת ראש ומתחיל להתלונן אני לא מחכה שיתחיל לבכות ומחזירה אותו חזרה על הגב.

אתה בפה.  לצערי עד היום היא עדיין בפה (כבר בת 7 )

אבל בגיל הקטן זה ממש נוח. זמין, טעים ונקי.

לא מצאתי דרך להילחם בזה....

 

כל עוד הגברת מרדימה את עצמה חזרה ולא בוכה, כנראה שהיא אוכלת מספיק טוב ולא חסר לה אוכל בלילה. תודי ה' אלף פעמים!!!!! ותנשקי אותה מליון!!!!

 

תינוקות בד"כ לא אוהבים על הבטן כ"כ

תשבי אתה על הרצפה, תנסי לגרות אותה במשחקים מעניינים. ובכל יום / יומיים תעלי את משך הזמן שהיא על הרצפה

 

בהצלחה רבה ומלא מלא נחת!!!!

אל תחכי שהיא תצרח, כשהיא מתלוננת והתעייפה תעזרי לה להתגלגל חזרה לגב לנוח קצת ואחרי מנוחה לחזור לבטן לעוד קצת עד שמתלוננת מדי.
לגלגל אותה ולא להרים ולהניח חזרה, כדי שהגוף ילמד את תנועת ההתהפכות.
ואם קשה לה לדעתך מדי אפשר שתאספי לה את האמות מתחת לראש כך שיקל עליה להרים את הראש, או להניח אותה נגיד עם החזה על הירך שלך כשאת יושבת ברצפה בפיסוק, או לגלגל מגבת ולהניחמתחת לחזה והבתי שחי. הנל אמורים להקל עליה בעבודה של הרמת הראש.
ואפשר גם לתרגל איתה כשאת מחזיקה אותה נגיד ב"נמר תלוי על העץ" מכירה? שהיא כאילו שוכבת על הבטן על האמה שלך...
בקיצור כל תינוק והזמן שלו, אבל לא שיעשה בצרחות. בנחת לאפשר מנוחות, להקשיב אם קשה לנסות להקל, לשים משחקים זה צריך להיות כיף.
ובכל פעם שהתינוקת ערה לתרגל את זה אפילו רק קצת קצת אבל כמה פעמים ביום.
ובאופן כללי, אם עדין יש לך תחושה שאת צריכה להתייעץ עם גורם מקצועי אז תעשי זאת, תסמכי על עצמך אבל בלי דאגות ולחץ אלא בקטע של ללמוד

לק"י

שתי הבנות שלי מוצצות אצבע. דוקא מאוד נוח שלא צריך לחפש מוצץ ולשטוף וכל מיני כאלה.
הגדולה יותר בת כמעט 3, עדיין מוצצת כשהיא רוצה לישון/ זקוקה לנחמה וכדומה.

הקטנה גם לפעמים מוצצת חזק, כאילו היא מנסה לינוק מהאצבע
בכללי לאחרונה היא נהייתה מנסה להכניס דברים לפה, כולל את האצבעות שלי... שובבית

מקווה שיגמלו ממציצת האצבע בגיל נורמלי. אבל בגיל קטן זה דוקא נוח (וחמוד כזה).

ואני שבוע 15 ( מחר 16)
אז עוקבת

מאוד שקשור לרצפת האגן.
יכול להיות שההריון מחמיר את זה, אבל זה עדיין מעיד על היחלשות של השרירים ברצפת האגן.

את יכולה לבקש מהרופא נשים שלך הפנייה לפיזיותרפיה של רצפת אגן, בגדול נראה לי אפשר וחשוב מאוד לטפל גם בהריון.

אבל אצלי זה ברוך השם עובר אחרי ההיריון.
הלכתי לפיזיותרפיה ודווקא מאמרו לי שהמצב בסדר

יש נשים שאצלן הרחם ממש יושב על השלפוחית כבר בהתחלה ולכן זה עוד יותר מגביר בריחות שתן. ויש נשים שאצלן זה באמת חולשה של רצפת האגן שבהריון לרןב מחמירה. בכל מקרה תרגילי קיגל יכולים לעזור.

עזרתן מאוד!
בשורות טובות בעז"ה(:

תרגילי קיגל,
וגם עוד עיצה שקראתי באתר רצפת האגן הישראלי, או משהו כזה...עיצה שיותר נעים ליישם אותה כשאין אנשים מסביב- כשאת מתעטשת או משתעלת, פשוט להחזיק למטה עם היד, לתת קונטרה ללחץ שבא מלמעלה.

ממש חשוב לא להזניח, אחרי שמחמיר ח"ו יותר קשה לתקן...

בהצלחה!

ממש מומלץ לעשות תרגילים לרצפת האגן לאורך כל ההריון ומיד אחרי הלידה.

לא מבינה איך את מצליחה בכל אופן ללכת לעבודה! כל הכבוד לך!!!

 

בהצלחה 

אבל, יחי ה מייקאפ של החיים!!!!

איזה כיףףף

בהצלחה היום! שתצליחי לתפקד למרות החוסר שינה

יכול להיות שהמחזורים שלך הם של 35 יום ולא של 28.

2. יש מושג של דימום השרשה. לפעמים בהריון שהביצית המופרת נצמדת לדופן הרחם יש איזה דימום.

3. תעשי בדיקת הריון בייתית או בדיקת דם לבטא, ותדעי הכי טוב מה קורה.

בהצלחה! בשורות טובות!

אני קבוע מקבלת באיחור של שבוע אבל חח

תספרי כמה ימים יש לך מווסת לווסת. וזה אורך הווסת שלך..

מצד שני דימום השרשה קלאסי מגיע בד"כ מוקדם יותר.
אני מבינה שאת כבר באיחור (ביחס לרגיל שלך זה מה שקובע)
אז תעשי בדיקת שתן ביתית.

אם יוצא לך שלילי ומחזור אמיתי לא מגיע- חכי עוד כמה ימים ותבדקי שוב או שתבקשי מהרופאה בדיקת דם

בשורות טובות!

עם מדקרת שמתמחה בפריון-
זה גיל שמלכתחילה הסיכויים בו נמוכים. בנוסף, הסיכויים למומים מסוגים שונים עולים.

לו אני הייתי במקומך ההכרעה שלי היתה על בסיס התשובה לשאלה- האם אני יכולה להתמודד עם מציאות של ילד נוסף עם צרכים מיוחדים?

אם כן, הייתי מנסה ומשקיעה אקסטרא תפילות לבורא עולם.


לגבי הבעיות שהטיפולים עלולים לעשות לך- גם עניין כבד משקל. עושים המון בדיקות לפני שמתחילים טיפול, בין השאר כדי לצמצם נזקים. אני שמה את מבטחי בבורא עולם ומתפללת לטוב. זה בהחלט מפחיד (כשחושבים על זה).

(אני בגילך, עם 2 בבית, ברוך ה'. בטיפולים כרגע)

קוגניטיבית. שעוד מציאות כזאת לא. לכן אעשה בדיקות יש אפשרות בסיסי שליה או עםpgd לגלות.
לא ידענו, זה מאד מאד נדיר, ככ נדיר שלא מצאתי עוד אחד בארץ 25%לעוד ילד כזה, אבל בגיל שלי יש סיכוי גם לתסמונת דאון. אני ממש לא רוצה עוד ילד מיוחד לכן אעשה בדיקות. מישהי המליצה לי על פועה נעזרתי בהם הרבה לגבי טהרה ןהריונות קודמים. הפעם ממש לא עזרו לי. דיקור סיני לא עזר לי הפעם בגיל 37נקלטתי בעזרת דיקור, עכשיו לא עוזר.

ואם תעשי הרבה טיפולים, ותיקלטי ולאחר כמה שנים יתברר שהילד הוא מיוחד?

הם יוכלו לעזור לך בכמה היבטים

האמת שהפעם לא עזרו. רציתי שיאשרו לי תרומת ביצית. לא הסכימו

קודם כל, האם את מסוגלת להתמודד עם ילד לא בריא נוסף?
גם אם תעשי טיפולים אף אחד לא יכול להבטיח לך שהכל יהיה בסדר... עם הגיל הסיכוי למומים עולה מאוד... אם את לא מסוגלת להתמודד הייתי מוותרת לצערי מוצאת מקום אחר לתת ולהתמלא בו.

עוד אחד, ברןר שלא. אבל למה להיות פסימיים שעוד ילד יהיה ככה, מה שכן רציתי אישור לתרומת ביצית ממכון פועה, ביצית צעירה עם מטען גנטי גם שונה, גם אמרתי שם לרב את כל ההיבטים, אבל בגלל שיש לי ילדים לא נתן אוקיי, ולכן חזרתי לביציות שלי...

שצריך לקחת בחשבון. יש ענין של סטטיסטיקה של גיל ומטען גנטי שאמרת.
ושוב- בשורה התחתונה- מה תעשי אם יוולד ילד פגוע נוסף? אפילו עם אבחנה שלא תתגלה בבדיקות? (אוטיזם למשל לא מוצאים בבדיקות הריון)

למה שיהיה לי עוד ילד כזה, אני מראש לא חושבת על זה, בשביל מה. מחשבה יוצרת מציאות אני חושבת חיובי, הדילמה שלי היא לא על זה אני אופטימית שייוולד לי ילד בריא. אני חוששת מטיפולים.

אני מרשה לעצמי להגיד את הדברים הבאים-

 

מציעה לך לשחרר את זה ולמצוא את הטוב בסיטואציה הנוכחית (כלומר בלי ילד נוסף).

הטיפולים הם לא פיקניק, בלשון המעטה. זה ידרוש ממך הרבה זמן, כוחות גוף וכוחות נפש, וכסף.

את בהכרח תהיי פחות פנויה לבית. ולעצמך. 

אני כותבת את כל זה מניסיון. 

ההורמונים לא בהכרח עוזרים לגוף בשלב הזה, השחלות כבר לא צוהלות ושמחות כמו פעם. הגוף כבר סחב הריונות ועבר לידות ונחלש מזה. 

 

אני לא באה לדכא אותך חלילה, אלא להציג את המציאות כפי שהיא מוכרת לי. 

 

אני לא רואה סיבה אמיתית לקחת את הסיכון הזה, על כל ההיבטים שלו (כן, כולל ילד עם צרכים מיוחדים. סטטיסטית אנחנו מועדות לזה יותר בגלל הגיל. אסור להתעלם מזה ולסמוך רק על הקב"ה. יש מקום להשתדלות שלנו).

 

ברוך ה' זכית ויש לך ילדים. 

זה כל כך לא ברור מאליו. 

אני הייתי מתמקדת בלגדל אותם כמה שיותר בנחת ולמצוא את המקום שלי להתפתח במקביל.

זאת בכל מקרה התוכנית שלי במידה והטיפולים לא יצליחו (וזאת אופציה ממשית אצלי שכבר הוזכרה בשיחות עם הרופא).

 

 

בהצלחה!

 

 

אבל זה נורא כואב לי עדיין. אני עובדת בעבודה דווקא עם ילדים בסיכון, זה סוג גם של התנדבות, כלום לא מצליח לפצות על הכאב, האמת מנסה לשמוח ברגילים שלי, אבל הם גדולים ממנו אז זה תמיד חוזר.

וזה די טרי 5 שנים.
הכאב יקהה בסוף, גם בלי שתעשי כלום, מנסיון עם הילד שלי שבן 16
שלי בכור אז עברתי תהליך הפוך.
את יכולה לפצות את עצמך בהמון דרכים אחרות, אני בחיים לא הייתי עושה טיפולים לעוד ילדים, במיוחד לא עם 5 ילדים.
ואל תנסי להלחם בכאב, הוא מוצדק והוא קיים, נוכח וממלא את החיים, תני לו מקום לצידך, בעיני זו הדרך הטובה ביותר, לצד למלא את החיים בתעסוקות מענינות ובפינוקים.

ביצית צעירה?

אומנם אני צעירה ממך אבל גם לי יש בעיה
בעיה גנטית במקרה שלי ידעתי לפני החתונה על הבעיה.
קחי בחשבון שלעשות pgd זה להקים מערכת סיפור של לפחות 3 חודשים ולא כול בית חולים עושה את זה.
אני ממליצה על שערי צדק ואסותא
יש גם pgs שאם אני לא טועה בודקת רצף של כרומוזום לא תקנים ממה שאני זוכרת לא צריך מערכת וישר אפשר להתחיל טיפול.

השאלה מה הבעייה הגנתית שלך?
והם את הולכת על טיפול הגיל הזה לפי דעתי ללכת לתותחיים כבדים כמו דר' איתי בר חווה וחבריו

בזמנו הייתי בקבוצה של בנות שעוברות טיפול לpgd/pgs
ןאני מקווה שאני לא מטעה אבל הייתה שם משהי שבגיל 41 נולד לה תינוקות אחרי טיפולים
המון בהצלחה
ומתפפללת עליך להיריון תקין ובריא

אין לי משהו חכם ומועיל להוסיף.
אני רק מבינה את ההרגשה שלך של פיצוי.
יש לי ילד עם צרכים מיוחדים וכל הזמן אמרתי לעצמי טוב עוד קצת והוא יתאפס קצת על עצמו , יהיה לי יותר קל ואני אביא ילד לפיצוי..
לא קרה.
התפללתי להקב'ה שיתן לי הפעם ילד בריא . חיכיתי עד שהגדול יהיה בן 5 או טיפה יותר.. וברוך ה' יצא אפרוח בריא. מבינה ממש את הצורך שלך.
לא חושבת שאנשים שלא חווים את הקושי בגידול של ילדים מיוחדים מבינים את הכמיהה לפיצוי ע'י ילד בריא. אז אני מבקשת ממש לא לשפוט.
הילד שלי מקסים, מיוחד אהוב ונפלא ובכל זאת הייתה לי את הכמיהה לתינוק בריא שהולך בזמן שמדבר בגיל המתאים שיוצר קשר עין ,שגמוללללל!! שלא בורח כשאנחנו יוצאים החוצה.
בהצלחה בכל בחירה שתעשי.

יש לו פיגור עמוק, לא הכל שחור, הוא מתקדם ממש קצת, אבל מתקדם, הוא ילד שמח מאד, גם יפה. מתוק, ועדיין כואב לי ואני מרגישה שאני צריכה פיצוי, לא יודעת, זה פלונטר של כאב.

לא יודעת לייעץ, זו באמת שאלה קשה.
רק חיבוק על המציאות הלא פשוטה, על הילדים הנוכחיים ועל הרצון לעוד ילד, שכולל כל כך הרבה התלבטות וקושי...
בעז"ה שה' ייתן לך עצה טובה..

אני חושבת שבגיל שלך יש סיכונים לעובר שלא ניתן למנוע בתהליך של pgd (כמו אוטיזם למשל) ואם את חושבת שאת לא בנויה לעוד ילד מיוחד אז לדעתי לא כדאי להיכנס לזה.
הרבה כוחות ❤

קשה לי להכין שבת, עד כדי כך, זה ממש להתאבל פעמיים-על הילד שנמצא שאף פעם לא יהיה כמו כולם, זה היה כבר קשה לקבל. משבר קשה שעדיין בעיצומו.

והילד/ה ששאפתי לקבל כפיצוי על הילד שאף פעם לא יהיה מלבד אם יבוא משיח.וירפא את החולים.
זא גם הפיצוי לא.
זה משבר קשה שאני חווה, מאד קשה לי. בוכה, הילדים לא אשמים, אבל קשה לי מאד, האמת לא מוצאת מזור.

לעשות טיפול שעושים בדיקה גנטית של הביצית המופרת (בלסטוציט) לפני שמחזירים אותה לרחם? ככה את יכולה לדעת שהעובר בריא אפילו לפני ההשתרשות

אבל גם אוטיזם שזה לא גנטי יש יותר בגיל שלי מבאס אותי. אני התחתנתי גם לא צעירה, לא מבוגרת אבל גם לא צעירה, בעשר שנים הבאתי 5ילדים הספקתי את הילדים מהר ב'ה, כואב לי שזהו לא יהיה עוד. זה נתן לי תקוה, מאד קשה לי עם הילד, אני חוטפת ממנו מכות נשיכות. ובכלל החור בלב הכאב הקבוע כאמא שלו-שהוא מאד נמוך קוגניטיבית. זה לא יעבור נראה לי עם כל האהבה.
. תינוק נוסף נתן לי כמו אור בקצה המנהרה, ולא. אז זה כואב לי

השאלה איזה סיכון את מוכנה לקחת בשביל עוד ילד. חיבוק ♥️♥️♥️

אולי כדאי לשקול טיפול שיתן לך קצת מנוחה לנפש ולטפח איזה תחביב שיעסיק אותך.

בכלום

בטוח שיש לך כשרונות. גלי אותם!! אחת טובה בלהקשיב לאחרים אחרת יכולה לכתוב, לאפות, לצייר, לבשל, לשיר, לרקוד, לעודד, להיות עם הילדים, לספר סיפורים... כל אחת והכשרונות שלה. בטוח שיש לך כמה וכמה♥️

פשוט החיים כל כך סוחפים מלאים עמוסים שאין לנו זמן להזכר במה אנחנו אוהבות, מוכשרות.

בכל אחד טמון משהו מיוחד שהוא מיוחד בו..

מאמינה שאם תשקיעי מאמץ בעצמך תצליחי למצוא...

בהצלחה ממש!!

זה יכול להיות אפיה, צביעה, בניה, ספורט, מחול ועוד אין סוף דברים!!
דווקא בגלל האמירה הזאת אני ממש ממליצה לך ללכת לטיפול כלשהו שיעזור לך!

בגלל הבנים שלי, אבל עדיין לא הגענו לשלב של הכשרונות, רק לפריקה מלב.

אני מכירה חינוך מיוחד כי עובדת בזה. מאוד מאוד לא קל, מבינה את הכאב והקושי. גם קושי יומיומי של התמודדות מולו, וגם כאב של אבדן, הילד שהוא היה יכול להיות והוא לא...
והכאב שנוסף לזה לכך שלא בטוח שיהיה עוד תינוק בריא, הוא באמת קשה.
מותר לך לכאוב, להתאבל. תני לעצמך את המקום.
הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך. רק יכולה להציע מה שעוזר לי בזמנים של קושי (ואין השוואה בין הקשיים שלי למה שאת עוברת, אבל אולי בכל זאת) - לשתף את ה' בקושי, כשעולה הרגשה של קושי להפוך את זה לתפילה. ואם את מצליחה - אז לנסות גם להודות על הקושי. גם אם את לא מבינה למה. לי זה עוזר, להפנים שזה באמת מה', וזה באמת לטובתו, גם אם אני לא רואה למה (ולפעמים מתוך ההודיה, אני גם יכולה להבין למה זה טוב).

הקב"ה יודע הכי טוב מה אנו צריכות. אם כבר 5 שנים הוא לא נותן לך ילדים - כנראה יש לכך סיבה.

 

ואם לדבר ביולוגית, אז שיא פוריות האישה חל בין השנים 15-25, ואחרי זה הולך ודועך, כל אחת והקצב שלה, אך בכל מקרה איכות הביציות הולכת ויורדת וזה אומר שסיכון למום זה או אורח אולך וגדל. קריטי עבורך בריאות - אולי בגלל זה הקב"ה לא נותן לך תינוק חדש? זאת רק שאלה, אני לא יודעת, כמובן.

 

לגבי סיטי שליה - לא הבנתי. אין ספק שיממנו לך את הבדיקה, השאלה היא: מה תעשי עם התוצאה?

וחוץ מזה, אין שום בדיקה שתבטיח לך תינוק בריא.

ויש גם בדיקות שמבטיחות מום ובסוף נולד בריא.

 

צריך הרבה תפילות. הרבה מאד תפילות.

@מיואשת******

לא ברור לי למה בכלל להתחיל תהליך כזה בגיל כזה כשיש לך ילדים

(לא קראתי את הקודמים)

הוא כזה שאת צריכה כל חצי שעה להחליף פד. זה מה שהגדירו לי פעם.

לא קראתי הודעות קודמות שלך. התייעצתי כבר עם גורם רפואי בקשר לדימום? קיבלת הנחיות כלשהן?

אם לא, אני חושבת שכדאי מאוד להרים טלפון למוקד אחיות של הקופה ולשאול מה לעשות.

בהצלחה!

ממליצה להתקשר למוקד אחיות.
אני התקשרתי על דימום חלש יותר והפנו אותי למיון.
בהצלחה!

אבל זה צפוי ⁦☹️⁩
לא נתנו לך הוראות לקראת מה לצפות כשאמרו שההיריון לא מתפתח?
לא בטוחה שצריך להיבדק כשידוע מקור הדימום
בכל מקרה חיבוק!

אחרי כמות גדולה של דימום... הזמנו אמבולנס ואיך שהם הגיעו התעלפתי.. ב"ה שק ההריון יצא ואיתו קרישי דם עצומים שלא חשבתי שיכולים לצאת ממני..
כרגע אני בהשגחה במיון בגלל שהתעלפתי כמה פעמים..
תודה רבה לכן על התמיכה והיכולת לפרוק את כל מה שאני עוברת נתתן לי הרבה כוח!! 😚

טוב שאת בהשגחה. תרגישי טוב!
הלוואי ויגמר כבר, והקב"ה ימלא חסרונכם.

באמת התעלפות זה כבר מצב קריטי... תרגישי טוב!

ה' בטנך בדבר הכי טוב בעולם...
בקרוב
שבת מבורכת ושמחה
💚❤️💛

תודה רבה לכולן! אין עליכן!!!
אני מרגישה בהרבה יותר טוב ב"ה.. במנוחה..
לצערי נשאר לי חלק בינוני שלא יצא.. הרופאה המליצה לי על גרידה אבל ויתרתי אז היא הביא לי ציטוטק 4 כדורים וזה לא משפיע.. לא היה לי דימום משמעותי מאז שהיא שמה לי.. חמישי אני חוזרת למעקב ומקווה מאוד שזה יצא כבר כי אם לא אז זה שוב גרידה!!
תתפללו עליי !!

הלוואי הלוואי והכל יתנקה.

ושה' ימלא חסרונכם במהירות ובבריאות שלמה! 

קיבלתי מנה שניה ועוד שאיבה סיוטית לפני זה.. ולצערי יש שאריות שליה שלא יוצא..
צריכה להגיע שבוע הבא לביקורת.. כרגע אין דימום משמעותי.. מרגישה שציטוטק לא משפיע עליי לצערי

הלכתי לרופא מומחה והוא אמר לא ללכת לגרידה בינתיים אלא לחכות

לווסת הבאה- ובאמת לאחריה הכל היה נקי. אז אולי זה פתרון גם בשבילך.

זה תלוי אם יש זרימות בשאריות וכו'- תשאלי את הרופא אם אפשרי במצבך להמתין לווסת.

 

הייתה ביום חמישי.. אך כרגע אני לא רואה דימום בטח שלא קרישי דם... כל כך מתבאסתת!!
היום כבר התחילו הפרשות שקופות חומות כאלה .. מה הסיכוי שמשהו יצא??

ואין ספק זה יקל עליה ,גם תנסי פחות חלב ואם אפשר מים חמים עם מעט לימון.

לשלוח לגן / לא לשלוח...
היא חיונית, שמחה, אין חום. רק נזלת ושיעול - והרי דבר כזה יכול להימשך חודשים!

תשיגי סירופ טבעי מחנות טבע, תשימי לה צעיף דק לתת לה לשתות רק חם.

מישהי כתבה פה פעם-
תסמינים היו גם לפני שהקורונה הגיעה.
את עשית את ההשתדלות,
בדקת אותה.
הילדה לא יכולה להישאר כל החורף בבית🤷

את יודעת כמה ילדים משתעלים עכשיו?
מלא.
כולם בבית? לא. כולם בגן.
תשלחי. את עשית את המקסימום שהרבה אימהות לא עושות.

אז מה? כל השנה לא ילכו לגן?
לא.
הגדול שלי הולך לא אמרו לי מילה. וגם הקטן. אמרו ששמעו אותו משתעל אבל זה ברור שזה שיעול רטוב מהתקררות.

רק אם מתלווה חום אני משאירה בבית לפי התקנות. מחכה שירד ואז עוד 48 שעות ללא חום ומחזירה לגן.

תשמעי אם הוא יבש..

שני שליש מהגן משתעלים. כמו כל חורף...
אבל במקביל כדאי לטפל בשיעול, שבאמת לא יחמיר.

אסור לי להגיד פה בפורום כי יגידו לי שזה לא הוכח ולא נחקר ומה פתאום וזה שטויות וזה מסוכן ומה ומי ומו.
ובכל זאת, אגיד שמסורת סבתא של בעלי בידי. והיא היתה משתמשת כל חייה בערק לרפא כל מיני מרעין בישין, וזה אכן עבד.
אז דבר ראשון- עיסוי עדין בערק, בבית החזה מקדימה ומאחורה, ואח''כ להלביש ולעטוף חם חם.

דבר שני- רפלקסולוגיה. ללכת פעם אחת ולבקש מהמטפלת שתראה ותלמד איך עושים, זה לא מסובך אם לומדים ספציפית את העיסוי של מערכת הנשימה. אצלי זה מאוד עזר. גם לכאבי אוזניים, אגב.

דבר שלישי- אליפות העולם בטיפול בשיעול: בצל בדבש!! קוצצים בצל, שופכים עליו דבש ונותנים לזה לשבת לילה שלם. שותים כף של דבש (בלי הבצל עצמו. כל המיץ שלו יצא כבר לדבש) פעם בשעה. פלא פלאים, באמת.

מכשיר אדים קרים- לנו עזר פלאים. רק צריך לתחזק אותו היטב לפי ההוראות כדי שלא יצטברו בו חיידקים זדוניים.

שמן אקליפטוס- שמתאים לילדים. לשים במבער בבית או בסיר עם מים רותחים ופשוט לתת לילד לנשום את האוויר שרווי באדים עם השמן.

תזונה- צריך לבדוק ספציפית. אבל החשודים העיקריים הם קמח לבן ומוצרי חלב. ולכן שווה לנסות להוריד לשבועיים מוצרי חלב ולראות אם משפיע. אם כן, נהדר. אם לא- להוריד שבועיים קמח לבן ולבדוק כנ''ל.

אצלי בבית אני רואה הבדל משמעותי כשהילדים מקבלים ויטמין c וכשהם לא.
יגידו שזה לא הוכח. אז לא הוכח.
אצלי זה עובד...

אה, עוד דבר- יותר עוזר לכיוח, כלומר עוזר לליחה להשתחרר בקלות יותר , לשתות תה טימין. מי שיש לה צמח ליד הבית- הכי טוב. ומי שלא, אפשר לנסות טימין יבש קנוי, למרות שאני אף פעם לא ניסיתי אז אני לא יודעת אם זה יעיל.
גם שתיית תה מרווה יכולה להועיל, כי מרווה מייבשת נוזלים באופן כללי.

והכי כיף שהילדים גם אוהבים...
וגם עיסוי באמבטיה עם שמו רבנסרה (כף שמן זית, עם 2-3 טיפול שמן רבנסרה).
ובצל חתוך בחדר בלילה (החצי השני של הבצל שבדבש...)

לא יודעת מה מהם באמת עוזר, כי אני משלבת את כולם, ועוזר לנו בדרך כלל תוך כמה ימים. (בהרגשה שלי הדבש עם הבצל הכי יעיל מכולם, אבל לא יודעת להסביר)

וניסית לעשות עיסוי עארק לילד בן שנה?

ראיתי איפשהו גם עד גיל שנה וחצי.
אבל אח''כ אפשר.
לגבי הערק- ניסיתי. אפשר גם עם שמן זית. כי עצם העיסוי הוא מועיל, לא רק הערק.
אגב, גם לגזים אצל תינוקות הערק עזר לי...

כולם השתעלו לפי התור, כל שבועיים שלוש היה תור של מישהו אחר.
תכלס גם אם היה חיובי, אחרי 10 ימים או אולי 14, כבר לא מדבק לפי ההנחיות, ולכן הייתי שולחת.
אם הגננת רוצה, תביאי לה אישור מרופא

ממש עוזר. פעמיים שלוש ביום.. סירופ הרבליס, וויטמין סי.. לחזק את הגוף..

יש תינוקות שפשוט לא מתחברים לטעם טחון..

יש הרבה תינוקות שלפני 8 חודשים הם בקושי נוגעים במוצקים.

כל עוד היא עולה במשקל אז בנחת להמשיך לנסות

הדאגה זה לא מכך שהיא לא אוכלת מוצקים.. אני מחפשת דרכים לתת לה לשבוע כדי שאני והיא נישן טוב יותר... בגלל שהיא לא אוכלת מוצקים אני מתייעצת לגבי דיסה..

גם אם היא עולה באופן תקין. אפשר דייסת קוואקר

מפריע לי 5-6 פעמים.
אם היא תישן לילה שלם זה אומר לרדתל2 הנקות ביום וחבל לי...

גם עם דייסה לא ישנים לילה שלם

כי בא לי שהיא תישן טוב בשעות שאני ישנה ולא ערה ממילא..
אולי אני אתן לה דיסה לפני שאני הולכת לישון. נגיד באיזור 12...

אבל בעיני זה לא חכם.
היא צריכה להתחיל לאט לאט לישון יותר שעות רצוף, ואם את האוכל המשביע תתני לה באמצע הלילה אז היא תמשיך לקום אחרי קצת שעות.
בעקרון דייסה כן אמורה להשביע יותר ואז היא תישן קצת יותר.
אני ממש ראיתי בעיניים שככל שהוא גדל הוא ישן עוד שעה ועוד שעה.. ואז כבר יש לי כמה שעות רצוף לישון לפני שהוא קם גם אם הלכתי לישון אחריו.. בהצלחה!!

אם כן- בערך שעתיים אחרי שהיא הולכת לישון תשאבי לה כמות שמספיקה (50-100) ויום למחרת תכיני לה דייסה עם החלב הזה (ממליצה על קוואקר).
ככה גם היא תרוויח עוד חלב אם אבל תשבע יותר.
(יש תינוקות שמעדיפים דייסה דלילה בבקבוק, יש כאלה שדייסה יותר סמיכה בכפית).
אצלנו זה עובד מצויין!

אני אנסה..

4 ילדים אצלי אכלו מטרנה עם דייסה בכל ארוחה, לא רק לפני הלילה. 3 מהם היו באחוזון 50 ומטה, רק אחד היה באחוזונים גבוהים בחודשים הראשונים, וזה כי ביקש כל הזמן לאכול.
וגם הדייסות שמיועדות לתינוקות, מועשרות בברזל ובויטמינים.

הם לא השמינו מזה

אבל בדרך כלל שהאחיות בטיפת חלב אומרות שדייסה מנפחת הן מתכוונות לקורנפלור

להיות רעב

אבל זה יכול להיות גם תלות ההנקה בשביל להירדם.

איך היא נרדמת?

ולפעמים אחרי ההנקה היא עוד זקוקה לנדנוד. בגדול היא לא תלותית בהנקה כשיטת הרדמות..

זה רק טעימות

בהמשך היא כבר תאכל כמו גדולה

 

הייתי נותנת להם בננה ורק אחד אהב, השני היה עושה פרצוף ויורק

היום שניהם חולים על בננה וכל הזמן מבקשים "ננה ננה"

 

וכן לגמרי להוסיף דייסה בערב

ותודה על העידוד לשלב דיסה..
בינתיים מרגישה שאני עובדת בלהניק אותה וזה קשוח..

למרות שאני ממליצה על זה בכל מקרה..


הבעיה מתחילה בזה שביום היא יונקת בפעם בשעה.. יכול להיות שבגלל שהיא יונקת בתדירות כל כך גבוה נוצר מעגל כזה שהגוף לא מצליח לייצר כמות חלב גדולה בין ארוחה לארוחה, ולכן בסוף ההנקה היא לא מספיק שובעת וצריכה שעה אחרי זה כבר לינוק שוב..


אולי תנסי לרווח לה בין הארוחות? למשל להניק אותה כמה שהיא מסכימה, ואז ישר להביא לה חלב שאוב שתשבע לגמרי, והארוחה הבאה רק עוד 3 שעות. ככה גם הגוף שלך וגם היא תתרגלו לזה שכל 3 שעות יש מנה מלאה שמשביעה ל3 שעות..

ורק בשלב הבא תוכלי גם לדאוג ללילה ולשובע מספק לפני השינה...

ואולי גם הזמינות הגבוהה של ההנקות מורידה לה את המוטיבציה למוצקים.

(אישית מתחילה מוצקים לא לפני ששה חודשים, ומרווחת הנקות לילה בלי קשר לזה. כלומר לא נראה לי שהסיבה שהיא קמה לינוק כל שעה היא בהכרח רעב)

הפסקתי הנקה לפני שנה בערך

גם ילקוט הרועים אמור לעזור יש בכל חנות טבע

גם הציעו לי פעם תה פטל הכוונה זה סוג צמח יש את זה בחנות טבע(את זה לא נסתי)

לסנן טוב טוב ולשתות.

אני הייתי בודקת ביוץ מיום הטבילה עד שהייתי רואה התחזקות / פיק של ההורמון ואז המקלון ממש כהה.

מה זה פיק של ההורמון?

כדאי להתחיל לבדוק מהיום השמיני למחזור כל יום באותה שעה
עדיף בשעות הערב ולא לפני 14:00 בעיקרון בדיקה חיובית היא כשפס הבדיקה שווה או יותר בעוצמה מפס הביקורת אבל בפועל זה לא מיד ככה אז כדאי לשמור את הבדיקות הקודמות ולהשוות בחוזק

למה דווקא ביום השמיני? אם גם ככה זה יוצא על 7 נקיים?
זה לא כמו בדיקת הריון שהפס משתנה אחרי כמה דקות?

והוא עולה רק לשעות ספורות עד יומיים משתנה מאישה לאישה ..אם תתחילי מהטבילה יכול להיות שתפספסי את הבדיקה החיובית למרות שהביוץ יוצא אחרי הטבילה
נראה לי שבהוראות כתוב להתחיל ביום ה10 או ה11 אבל לדעתי לפחות פעם אחת כדאי להתחיל מהיום ה8 כדי שיהיה עם מה להשוות

לגבי בדיקת ביוץ- זה תלוי מה האורך של המחזורים שלך. אם קבוע אז תתחילי לבדוק בערך 20 יום לפני שהמחזור צריך להגיע בפעם הראשונה, לאט לאט תוכלי לזהות את הדפוס של הגוף שלך ולבדוק רק קרוב יותר לביוץ. אם לא קבוע אז תתחילי לבדוק 20 יום לפני המחזור הקצר ביותר. למשל אם המחזור שלך כל 30 יום תתחילי מהיום העשירי...
בהתחלה אמור להיות פס בקרה חזק ופס בדיקה חלש, בימים שאחר כך פס הבדיקה אמור להתחזק ובשיא הוא אמור להיות זהה לפס הבקרה או יותר כהה ממנו. כשמגיע השיא את יודעת שיש לך 24-48 שעות עד הביוץ. אחר כך תמשיכי לבדוק ואם תראי שהפס חוזר להיות חלש כמו בהתחלה (קורה בבת אחת) זה סימן שהביוץ עבר.

כדאי לבדוק בין 10 בבוקר לשמונה בערב. עדיף בצהריים בשעה קבועה.

לגבי רופא, לדעתי רופא משפחה לא יעזור הרבה, תקבעי לך תור לרופאת נשים, לא חייב דווקא רופאת פוריות...

מניסיון של אמא שלי, היא אמרה לי שצריך התאמה מיוחדת כדי להתאים גרביים, ולא קונים לבד, גם אם זה נראה מתאים

מבינה ממש מה שאת מתארת
אבל אני כן עשיתי התאמה של גודל ומידת לחץ לפני שקניתי
ההתאמה חשובה

אבל טיפ:
לקנות מיטות עם ראש מיטה יותר ארוך מהרוחב של שתיהן
ואז זה נראה יפה גם כשהמיטות מופרדות.

האם הבית שלכם?
אם לא, לא ההייתי משקיעה יותר מידי במיטה.
עוד תעברו דירה/דירות. הטעם שלכם ישתנה וחבל עכשיו על ההוצאה.
הייתי קונה 2 בסיסי מיטה פשוטים.
אם בא לכם להשקיע קצת יותר ואתם צריכים מקום אז אפשר עם ארגז מצעים מתחת.
אנחנו הסתפקנו מתחת למיטה בפתרונות אכסון של איקאה.

מזרונים זה סיפור אחר.
פה אני דווקא כן חושבת ששוה להשקיע.
שינה טובה זה בסיס לחיים טובים
בכל מקרה לקחת בחשבון שהיום מומלץ להחליף מזרונים כל 10-15 שנה אז גם זה לא קניה לעולמים.

לגבי קפיצים/שכבות ספוג ויסקו וחבריו
זה תלוי העדפה אישית, היום נפוץ בעיקר השכבות
חשוב לשים לב לגימור של המזרון ושיהיה נח לישון עליו גם כשהמיטות מחוברות מבלי להרגיש את החיבור.

לגבי גודל, תלוי מקום בחדר.
אם יש לכם אפשרות לכן על מינימום רוחב 90. כשיהיו לכם ילדים אתם תברכו על זה.
לא לשכח לקנות מגני מזרון.
בטופן אישי שונאת את אלו עם הנילון. זה עושה לי רעש מעצבן.
קניתי בנקסט 3 מעולים (2 יחיד + אחד זוגי) בלי נילון מעצבן ועם שכבת טופיק דקה והוא מעולה.

לגבי הפרדה/חיבור המיטות.
אנחנו מצמידים את המיטות עם פטנט פשוט
כופפנו מוט ברזל דק לצורת ח, קדחנו חורים בעץ של המיטה ואנחנו משחילים את הרגלים לחורים וזה מצמיד את המיטות מעולה.
(הרגליים של ה-ח בערך 5 ס"מ, הגג לפי המרחק בין החורים)
בנוסף עם הגימור של המזרונים בתפר+ מגן מזרון עם טופיק+סדין זוגי לא מרגישים את החיבור בכלל.
אני ישנה באמצע חופשי.

(אנחנו קנינו הכל באלוף המזרונים מזרונים של פולירון. אבל יש מלא חנויות טובות והחברות הטובות נמכרות בכל מקום)

בהצלחה



ראש מיטה/כיסוי מיטה תמיד אפשר להוסיף ויש היום אפשרויות לdiy ממש פשוטים וזולים

ולבקש קישורים למגני מזרן מנקסט??
תודה!!

ועל המגן מזרון עצמו לא רשום דגם
ולא מוצאת את המייל עם האישור הזמנה.

סורי.
אנסה לחפש יותר בנחת מאוחר יותר

את יודעת רק להגיד מה אמור להיות כתוב כדי שאני אבין שזה בלי ניילון?

הייתי רוצה רוחב 90
תוכלי להביא לי קישור למזרונים?

באופן כללי אני חסידה של קניות באינטרנט.
אני קונה כמעט הכל
אבל ספציפית על מזרונים הייתי הולכת לקנות פיזית.
זה משהו שצריך להרגיש
(ממש נשכבנו בחנות על המזרן)
וגם להגיע להסכמות בניכם על דרגת הקושי

כל אחד מה שנח לו
יש לנו מזרנים שונים בדרגת הקושי
וזה סבבה

כדי לבחור מזרון הכי טוב ללכת לחנות ולהתנסות

הכי חשוב להשקיע במזרן ולא בבסיס.

אנחנו חשבנו לקנות בסיסים ב200 שח בערך לכל אחד. הם מתחברים די יפה אבל לא לגמרי. (זה לא הפריע לנו).
הכי חשוב להשקיע במזרן.
אפשר לקנות חצאית למיטה. שהיא עוטפת את הבסיס מכל הכיוונים בבד. יש כאלה יחסית זולים באליאקפרס ואמזון. (16 דולר ליחיד) וזה נותן מראה יותר יוקרתי למיטות.

בהצלחה!

כאלה שמתחברים למיטה יהודית עם קליפסים,
עץ טבעי לחלוטין, בלי ארגז מצעים

היתרונות:
קל, אין בעיה בהעברת דירה, לא מצטבר לכלוך למטה - כי אין בעיה להזיז בשטיפה...
חסרונות: יש שמעדיפות מיטה כבדה ומעוצבת... וארגס מצעים (שאני אישית חושבת שמיוצר וקשה לנקות, ונצטבר בתוכו אבק מסוכן לנשימה...)

היום גם בבית קבע לא ראינו צורך להחליף ..
אפשר לצבוע בלכה מגוונת אם רוצים

במזרונים השקענו מזרון רד של סימונס- מומלץ בחום יש לנו אותו כבר עשור !!
דרגת קפיצים 3 שזה הכי מומלץ בעייני
)דרגה 1 זה רך מאוד מאוד, דרגה 4 קשיח)

הייתי קונה להתחלה ממש מעט 0-1 כי זה פיצי ואם התינוק נולד גדול אז תוך שבועיים זה כבר לא טוב לו.

אני רוצה לקנות לגדולה שלי...

ובתכלס להזמנה ראשונה הייתי מזמינה פריט שניים לראות באמת אם מתאים ורק אז מזמינה עוד.

אין לי אפשרות לחכות...מקווה לטוב

אל תורידו טיקטים בלי שהיא מדדה הכל, מנסיון;)

לא ידעתי והזמנתי לבת שנתיים וחצי הרבה דברים מידה 2-3.
היא טיפה קטנה לגילה.
המשלוח אמור להגיע בימים הקרובים.
מקווה שיהיה בסדר..

אבל היא לא הייתה לידי וכבר ממש רציתי להזמין ולא התאפקתי..
אולי עשיתי טעות.
נראה כשיגיע..

אפילו משהו אחד קטן
נראה לי תלוי בבגד

עשיתי עכשיו הזמנה לבת שלי, שמלה אחת היתה גדולה, הטייץ היה ממש בול עליה על גבול הקטן, וחולצות מתאימות למידה🙃

חליפת סריג מהממת הלולצה היתה מתויינת המכנס ענק

מקווה בשבילך שלא יהיה גדול.. כי לפי הס"מ, המידה שאת לקחת היא ממש גדולה...

קניתי ל2 הילדים.
הוצאתי בהתלהבות את החולצות שייעדתי לקטן והן מתאימות לגדול

קונה משם בעיקר בגדי גוף והם תמיד התאימו.
טייצים לתינוקות התאימו תמיד-בלי רגלית.
וטייצים לילדות- באמת קניתי והיו גדולים

והזמנתי ממש קצת דברים מידה 1 והרבה 0-3, ונתקעתי אח''כ ממש כי ה0-3 התחלתי להלביש לה רק בגיל חודשיים שלושה לפחות..
הייתי צריכה הרבה יותר מהמידה הראשונה וnb
והבת שלי דווקא לא נולדה קטנה בכלל