אשמח לדעת המלצות על 

ברנהולץ אורית

מנקוטה דוד

נובוסלסקי מיכל

רוזנבלום יהושע

דר' שווד פיליפ

במקרה ויש עוד שם אשמח לשמוע 

הריון תקין לכולם וביידים מלאות 

אני במאוחדת

ירושלים 

ממש תודה רבה 

צהריים טובים לכולכן, כמה כיף לי לקרוא את ההודעות שלכן

החל מהכלה ואמפטיות, רצון להיטיב עד לשרשור המצחיק שהרבה זמן כבר לא צחקתי כך.

שאלה לי אליכן בתי בת השנה ו11 מגיל חודשים ספורים עם מטרנה ועד היום - בקבוק בבוקר לפעמים בצהריים (כמעט לא) ובקבוק בערב

מתי מנסיונכן אפשר לגמול?

והאם יש משהו במקום? חלב אני יודעת שלא ממליצים.

               יתכן שזה סיפור, יתכן בדיחה, יתכן משל או מוסר השכל.

מישהו סבל נורא מאשתו לא יכל יותר, הלך לרבנים כלום לא עזר, אין שלום בית.

בסוף הגיע לרב מקובל, והרב אמר לו אני יכול לעשות שאשתך תמות אבל זה ייקח

חודש, היום ראש חודש בראש חודש הבא אשתך מתה, הוא שמח הודה לרב, כשהגיע

לבית ריחם על אשתו ואמר לעצמו, מה מסכנה עוד חודש תמות ,אני חייב לעשות לה החודש

הכי טוב בעולם, הוא זכר שרצתה וילונות הלך קנה לה, זכר שרצתה להחליף קרמיקה החליף לה,

זכר שרצתה שטיח לאמבטיה קנה לה, וככה כל דבר הלך הביא לה, שבת פינק בגלידות פיצוחים 

עוגות עגיות פירות הביא לה עולם ומלאו, אשתו ראתה כך אמרה בליבה, מה קרה לבעלי מי השפיע

עליו תמיד היה חסכן עכשיו הוא לארג' פזרן מפנק, כנראה איזה חבר דיבר איתו, והיא כל כך נהנתה

מהיחס שלו ,היא לקחה חופש מהעבודה, זכרה שבקש ממנה לנקות את החולצה מכתמים, היא ניקתה

את כל החולצות, זכרה שבקש כפתור במכנסיים לקחה את כל המכנסיים עברה אחד אחד ניקתה וכיבסה

וגיהצה את כולם, כל יום הכינה לו אוכל הכי שאוהב, וככה כל יום היא משקיעה בו והוא משקיע בה,

ומיום ליום רק האהבה ביניהם  רק התעצמה ונבנתה משהו מיוחד, כך עבר...חודש הוא רץ לרב המקובל

ובכה הרב הרב אני רוצה שאשתי לא תמות שתחייה היא אישה הכי טובה בעולם.      מה אתן אומרות?

מאז שגיליתי שאני פוליציסטית אז הרצון להריון הכפיל ושילש את עצמו ממש ממש!!

(מכירות את זה שכשאי אפשר משהו אז רוצים אותו הרבה הרבה יותר??)

אז אני בערך שנה אחרי הלידה, ממש לגיטימי לא להיות בהריון עדיין, אבל הרצון שלי ככ ככ חזק. ומסביבי מגלה שהרבה מאלה שילדו יחד איתי כבר בהריון, וגם כל האחרות בהריון, כל השכנות שלי גם עכשיו בהריון, 2 בחודש חמישי, 2 בשישי, אחת ממש בהתחלה אבל כבר חלשה וגמורה ורואים עליהה ממש כי היא יותר רזה משיפוד... ועוד המון!!

היום גיליתי שאיפה שאני עובדת יש איזה 3 שצריכות ללדת בסביבות אדר...

ובמקום להיות שמחה בשביל כולם, אני פשוט משתתקת, נהיה לי מין צביטה בלב שרק אני לא ושביולוגית הגיוני שזה גם לא יקרה בקרוב. ככ קשה לי להשלים עם זה.

והדבר שאני הכי צריכה בעולם עכשיו זה חיבוק מהבעל, וכיוון שאני פוליציסטית אז אני פשוט מדממת נון סטופ אז שלושת רבעי מהחיים אנחנו אסורים. אז גם עכשיו. ופשוט אני על סף בכי כל היום.

לפעמים חושבת שאולי הרצון להריון קצת יושב על זה שאני צריכה הפסקה מלהיות אסורים דחוףףף!! והפסקה של שבוע זה לא מספיק לי, צריכה תקופה. וזה בנוסף לזה שככ בא לי את היצור הקטן הזה לחבק...

מודה לה' כל שניה שיש לי אחת מתוקה!! אבל פשוט רוצה עוד... ככ ככ רוצה עוד...

האם יש אנשים במשפחתכם שהתאכזבתם מיחסם או מחוסר היחס שציפיתם לו בהריון שלכן?

שמתי לב שמטבע הדברים אמא שלי ואחותי הגדולה מעורבות הרבה יותר בתהליך ברמה של יחס, קשר, תמיכה, ליווי ועזרה לעומת גיסות נניח שקצת נעלמו או זכיתי מהן ליחס פחות חם ממה שציפיתי לו אם בחסות הקורונה או בכלל.

גם במשפחה של בעלי יש את ההורים שמתעניינים ומפנקים, גיסה אחת מאד חמה ובקשר איתי ואחרת בכלל לא.

מה אצלכן?