פורום הריון ולידה (עמוד 2422)

ל-17:00 ממש חצי שעה.
והיה נרדם ב-19:30-20:00 הכי מאוחר 20:30

באמת היום היא נרדמה ל40 דקות ב16:30..
נראה איך יהיה הלילה

לא יותר מאוחר מחמש..
ונרדמה בסביבות שמונה, שמונה וחצי.

בתי בת 10 חודשים גם קמה משנת צהריים ב 14:30 ואין סיכוי שהיא תחזיק מעמד עד 19:30. היא הולכת לישון כבר ב 18:30. הרבה פעמים שנת לילה לא רציפה כמו שאת מתארת נובעת דוקא מעיפות יתר. תנסי להשכיב מוקדם יותר.
אני בחרתי לוותר לה על תנומה נוספת אחהצ כי הזמן שלוקח לה להרדם לא שווה את החצי שעת
שינה...
ואם כבר מצאתי פה מישהי עם ילד בגיל של בתי אשמח אם תשתפי אותי במה היא משחקת ומתעסקת מאז שהיא חוזרת מהמעון ועד להכנות לשינה ומה את מאכילה אותה לארוחת ערב. אלו שני דברים שאני לא ממש סגורה לגביהם שמנוהלים אצלי כראוי...

בעלי חוזר הביתה רק ב6 וחצי ואני רוצה שהיא קצת תהיה איתו אז לא רוצה להשכיב אותה יותר מוקדם
באמת מה שחשבתי שקורה לה שהיא מתעוררת מלא זה מעייפות יתר

בצהריים אני משחקת איתה במשחקים שלה, מראה לה ספר עם חיות, מוציאה לה משחקים.. או שהיא משחקת לבד ואני בעיסוקים שלי (במחשב, מבשלת..)
אנחנו לא עושות דברים קבועים

לארוחת ערב אני מביאה לה דייסת קואקר עם קצת סילאן או אם אני מכינה מרק באותו ערב אז אני מביאה לה
ולפעמים אם יש צורך אני מביאה לה גם דיסה בבקבוק

שמה דיסת סולת להכנה מהירה(אני קונה בואקום ואז לא צריך לברור) כמה שנראלי צריך
מים רותחים (תלוי במרקם שאת רוצה, אם יחסית נוזלי אז שימי הרבה ואם יותר מוצק אז פחות מים)
וקצת סילאן
מערבבת רואה אם צריך עוד מים או לא
מחכה שיתקרר וזהו
זה ממש מהר ופשוט להכנה

גם אצלי היא ישנה 2 שינות

ראשונה שעתיים אחרי שמתעוררת, והבאה אחרי שעתיים וקצת.

זה תלוי בשעת הקימה שלה.

אבל תמיד אני משכיבה אותה לישון ב1800 או לקראת 1800 והיא נרדמת בשניה.

מתעוררת בין 6:30 ל8:00, בדר"כ איזור 7

 

הייתי מקדימה בהרבה את השעת שינה של הקטנה שלך...ואם לא אז כן לנסו להוסיך שינה נוספת ולראות אם זה מפיע לה לרעה על השינה של הלילה

אבל מבאס אותי להשכיב אותה לפני שבעלי חוזר הבייתה

אבל זה באמת נקודה למחשבה
היא ישנה לך שינה רציפה עד הבוקר?

והמידה שכתובה שם לא בהכרח מתאימה למידה שבארץ

משום מה זה היה במידות s,m,l משהו כזה. אז הזמנתי נראה לי m (כשאני b80) והיה פיצי. לא השתמשתי מעולם.
וגם היה נראה איכותי והגיע באיכות פח

ניסיתי להזמין גם מדיום וגם לארג וזה פשוט קטן! מגיע כמו סמול אצלינו.. אז תקחי בחשבון בהתאם לגוף שלך.

מדדתם את עצמכם וקניתם לפי המידות רשומות שם וזה עדיין היה קטן?

ושם זה יותר קטן

יש להם מעולות מעולות וזולות.

אשמח לקישורים גם מנקסט
פשוט עושה הזמנה בשיין ומתלבטת אם להכניס גם את זה

אבל מידה קטנה... אחפש קישור בכל זאת.

כי אני מקפידה לא להסתכל בניגוב בזמן שאנחנו מותרים..

בדכ ההפרשה מגיעה לשם בדגש על הפרשה קרמית

אצלי לפחות - הפרשה דלילה של חלבון ביצה מופיעה יותר בניגוב

שימי לב שככל שתשתי יותר תשימי לב להפרשות
כשאני מיובשת אני מצליחה להוציא הפרשות רק מבפנים! (לי היה מאד חשוב לעקוב כי עקבתי גם עם חום השחר אז בדקתי מבפנים כשהיה צורך בימים רלוונטיים )


לגבי תחתונית - שימי לב שהיא משבשת את ההפרשות בדרך כלל כי יש בה חומרים כלשהם. כך שאם את משתמשת בקביעות קשה להבחין במדויק

אפשר לשים בפנים גם מרשמלו קטן או בוטן או תות

ולטבול בשוקולד עם סוכריות
יוצא סביבון

עולה כמה שקלים בחנות חומרי אפיה.
זה בא בצורת אבקה והילדים צובעים את השוקולד עם מברשת גואש.
הבת שלי חזרה אתמול מהגן עם חנוכיה שעשויה מוופל מצופה עטוף בנייר כסף, עליו תקעו קיסמים והילדות(גיל3) תקעו בכל קיסם במבה רגילה ומעל במבה אדומה ונוצרה חנוכיה.
*אפשר לעשות חנוכיה עם מרשמלו או כל דבר אחר כש הבסיס הוא קלקר.
אפשר להכין בצק עוגיות ולעשות איתו צורות מתאימות

אבל בעצם אפשר עם כל בסיס (גם עוגות קאפקייקס)
קונים סירופים, סוכריות מסוגים שונים ומקשטים.

לגבי השוקולד אפשר להכניס סוכריות בצורות זה כאילו שוקולד עם הפתעות בפנים.
(שופכים שוקולד עד השליש, נותנים לו קצת להתקשות, מפזרים את הסוכריות ומכסים בעוד שוקולד ולמקפיא)

הכל שאלה איזה גילאים ומה התקציב וכמה רוצים להשקיע..

סופגניות מהירות כאלה שעושים עם יוגורט

בתוך כוס גבוהה, תוקעים בפנים חמצוץ אדום- והנה לכם נר חנוכה...

איתם או בלעדיהם בצורת סביבון ולתת להם לקשט עם שוקולד חלבי מומס
עדשים
סוכריות

הדדית וברמה משפחתית וברמה שמתאימה להכנסה ואם זה בסדר מצידה והיא לא רואה את זה כקמצנות אז הכל בסדר גם אם מיצד מישהי אחר זה מתפרש כקמצנות.
זה ממש לא שחור ולבן ויש הרבה רמות.

והוא אמר לה שהוא חוסך את הכסף לבר מצווה.

שאפר להשיג יד שניה ולא משהו שפוגע באיכות חיים כמו התקמצנות על חימום הבית או אוכל אז זה לגמרי החלטה זוגית
באמת חשוב להגיע לבר מצווה כשיש חיסכון מאשר לקחת הלוואות

זה טלוי ברמת הצורך של שניהם.

כל אחד רוצה וצריך את הדבר שלו ברמה אחרת ושונה.

לדעתי (וסליחה לחפרנות) הם צריכים לדבר שיחה פתוחה ולראות מה יותר חשוב ונכון לשניהם כרגע.

וכך הבעיה תפטר.

 

ויש כאלה דואגים למחר,היא לא אכפת לה על מחר,והוא כן מסתכל קדימה.

אשה: "חכמה ובינה" עם המון אהבה להקשיב ולהבין את המילים שנאמרות בין המילים.

בעל:  גבריות אכפתיות והמון המון רצון להיטיב עם הבן זוג.

    

לה אכפת שלילד יהיה איפה לישון בלילה (אמרת מיטה בתור דוגמה)
הוא אכפת לו להרשים את האורחים בבר מצווה (אולי הילד בן 3 עדיין)

כ"כ לא נכון להיכנס לאנשים לשיקולים שלהם.

בכל מקרה הדוגמה הזאת לא קשורה לשאלה של קמצן/ חסכן, אלא שאלה של סדרי עדיפויות.
שניהם רוצים להשתמש בכסף בשביל צורכי הילדים.

בעל קמצן- זה בעל שלא יכול וממש קשה לו להוציא מכיסו כסף אפילו שמדובר על דברים קטנים וכסף קטן. בעל קמצן זה אחד שלא יכול לפרגן לאשתו ש יקרה לו לליבו. (במילים מכובסות "אלימות כלכלית")

בעל חסכן- זה בעל שיודע היטב איך לחסוך כסך בזמנים ובמקומות הנכונים ושלא יהיה על חשבון אשתו/ הילדים/ אנשים למיניהם.

הדברים כמובן גם להפך על אשה קמצנית/ חסכנית.

לדעתי אין הבדל בסך ההוצאה בין חסכן לקמצן.
על כל שקל שניהם מחושבים.
אבל מסכימה עם האבחנה שחסכן חוסך על עצמו וקמצן מתקמצן על אחרים.
(ככל שהוא יוציא פחות על אחרים ככה יישאר לו יותר)
חסכן מוותר על דברים שהוא מסוגל לוותר עליהם אבל לא מצפה מאחרים (בעיקר אשתו והילדים) לנהוג כמוהו.
הרי בשבילם הוא חוסך.

ומכיוון שאת שואלת כשברקע יש אנשים בשר ודם שאין לנו מושג מי הם ומה הם,
צריך המון המון משנה זהירות להיכנס לזה.
הרבה פעמים לוקח זמן אפילו שנים להגיע לאיזון הנכון.
כל עוד לא מדובר באלימות כלכלית משמעותית פשוט לא להיכנס להגדרות כאלו על אחרים. זה רק יעשה גרוע לאותו זוג.

פעם הבאה אהיה יותר זהירה בעז"ה.

שפתחה את השרשור היא כותבת "מישהי פה אומרת שבעלה רק חוסך כסף"
אז אם זאת שאלה תיאורטית זה עניין אחד,
כל אחת כותבת את דעתה אפשר להסכים אפשר להתווכח על הגדרות,
אם היא לוקחת את התשובות שלנו ולפי זה "מאבחנת" את הבעל של אותה אשה זה עולם אחר.

בקיצור @רויטל. אם עזרתי לך אז סבבה אבל שלא תצא תקלה בעצם זה ששיתפתי במחשבותי.

שבוע שעבר קינחתי עם טישו ואז- הפרשה חומה ומעצבנת.(סורי שוב)

חשבתי שזה הרמזור האדום אבל למזלי זה לא זה-

אז מה זה כן???????????

ולמה כתם????????? ועוד בלי סיבה!!

לפעמים המחזור משתבש לגמרי
לפעמים לוקח לו זמן להגיע
לפעמים בדיקת ההריון לא תקינה
לפעמים ההורמונים לא מסודרים

הכל יכול להיות🤷
בעז''ה תיקלטי במהרה ותזכי לחבוק ילד או ילדה בעוד תשעה חודשים🤗

את תמיד במקום הנכון ומילים נכונות.

התעוררה עכשיו.. מתקשים להרגיע אותה..
לא מוכנה את בעלי.. לא רוצה עוד לילה לבן ..

לק"י

איך אני שונאת שכואב להם ואני לא יודעת מה לעשות....או שאין לי מה לעשות.

אישית הייתי ישנה לידה וזהו, מינימום קימות בלילה.

הבעיה זה שיש לה אחות מתוקה שיונקת.. ואז עד שהגדולה נרדמת, עד שאני נרדמת והקטנה מתעוררת..
במיטה שלי אני נרדמת הרבה יותר מהר..

לק"י

בת הכמעט 3 מנוזלת ומשתעלת.. והיא התעוררה בבכי
אבל האמת שגם בלי קשר יש לילות שהיא קמה בבכי ואני באה לידה (ולפעמים נרדמת לידה. עד שהקטנה מעירה אותי).

שישנו כבר וזהו...

יצאתי חזרה למיטה שלי ורבע שעה אחרי זה התעוררה.. 😩אחרי זה בעלי ישן לידה.. אבל גם בשבת בלילה זה היה ככה בסוף ומפחדים שתיצור תלות.

רפואה שלמה. סיוט

הם אומרים שכואב להם הבטן כשכואב בגרון.
רק רופא יוכל לדעת

על הטוסיק.. ומבקשת לעשות קקי.. לא תמיד יוצא אבל כן עשתה היום אז לא חושבים שזאת עצירות..
אבל אעלה את זה מחר מול הרופאה. שתעשה לה בדיקה מקיפה של הכל..
לגרון בדרכ יש חום, לא? כי היא בלי חום.
תודה!

התלוננה הרבה על הבטן ועל הטוסיק שכואב לה
לא ראינו תולעים
יציאות רגילות.

בשישי הגיעה השילשול...
שילשלה המון המון
בה עברנו את שבת בלי

כנראה וירוס קטן שבא לביקור ומקווים שחלף.

מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים כאב בטן מראה לע איזה וירוסון
אבל טוב שאתם רואים מחר רופא
רפואה שלמה!

אולי עיסוי מאוד עדין של הבטן, אם היא תסכים, יכול לעזור.
ועוד משהו, אם תצליחו להשיג, כתבתי פה כבר הרבה פעמים- חליטה של עלי אזוב מיובשים. בחנויות זה נקרא מיורן.
נותנים לעלים לשבת קצת במים רותחים, מסננים, מוסיפים מעט ממתיק (דבש א''א בגיל שלה, אולי מעט סוכר ענבים) ומחכים שיתקרר קצת.
אחרי עוד שעה- עוד כוס כזאת.
זה מדהים כמה שזה מסדר את הבטן. מרגיע ומפסיק כאבים, מטפל בגזים, עוצר הקאות.
בקיצור, שווה לנסות אם תוכלו להשיג.

ונתתי ורמוקס.
וכל האחרים צהריים אמרה שצריכה קקי ולא יצא.
ובקושי אכלה ואחרי האמבטיה הקיאה..
נרדמה יחסית מהר. ועכשיו התעוררה שוב. מתפתלת..

בעלי חושב שיש פה גם עיניין התנהגותי שהיא רוצה אותי לידה..
כבר לא יודעת מה לעשות.....

ההתפתלות וזה שלא אכלה וההקאה ממש לא נשמע התנהגותי. רפואה שלמה ומהירה.

אולי אולי פנדציט?!

אח שלי סבל מכאבי בטן שהלכו ובאו. היה שוכב על הרצפה מתפתל מכאבים אחרי כמה זמן עובר ושוב חוזר ביום אחר.

הרופא טען שהוא מחפש צומי וסתם עושה את עצמו...
אמא שלי התעצבנה על הרופא שככה מדבר כי היה ברור שהילד סובל!! בסוף התברר שזה הפנדציט...

והקאה זה גם סימן.
אם מצטרף גם חום וכאב מתחזק, כדאי ממש לבדוק אפנדיציט

ובמעון היא ממש שמחה וחייכנית. מידי פעם מתלוננת על החיתול..

וגם אצל אחי היו התקפים רק בערב. אצלו הפנדציט גדל/התארך משהו כזה...

הן לפעמים זזות בפי הטבעת ועושות תחושה של שירותים.
מסכנה קטנה.

לא חושבת שזה התנהגיתי אחרי יומיים שלושה.
היא סובלת.

לא עשינו תרבית. היינו אצל הרופאה היום והיא אמרה שלדעתה זה תולעים ואם לא יעבור אחרי מנה נוספת נעשה תרבית.
בעלי קרא שאמבטיית סוכר עוזרת להוציא את התולעים החוצה אז עשינו לה עכשיו ושמנו וזלין בפתח כדי שמה שלא יצא במים לא יצא ויציק לה. (גם עצה שהוא קרא)
במקום אחר קרא שזה יכול לגרום לבחילות והקאות.
היא עכשיו יותר רגועה מקווה ממש שיעבור מהר...


לגבי עצירות- היא מתלוננת כבר כמה ימים והיא עשתה הבוקר ובשבת כרגיל. לא יודעת אם עשתה במעון...

שכאבי בטן הם תופעת לוואי של ורמוקס. אולי לא נפוצה, אבל קיימת

אני לא מסכימה עם זה שמורידים רק בצהריים לכמה ימים. אני בגישה שמורידים וזהו. לא מחזירים. גם בלילה.

אם את מחפשת עצות לגמילה בחורף, אז לא יודעת אם קיים, אבל צריכים מגן לשמיכה כדי שלא תרטב כל לילה. אני פשוט עטפתי אותה במפת ניילון כי לא היתה חי ברירה.

ומים. ומיץ תפוחים מתרכיז טבעי. ואם היא מאבדת המון נוזלים ולא מכניסה או נהיית אפטית. מיון לקבל עירוי. רפואה שלמה!

כרגע היא מבסוטית על החיים🤷
אבל נעקוב...
תודה!!

ניראלי וירוס מסתובב

אני פשוט לא מצליחה ללמוד ככה😓
אני חושבת שזה שיניים...

כדי להפסיק את זה ולשלוח חזרה למעון😜 אצלנו עזר להאכיל בננה ואורז. בלי ירקות כתומים או קטניות וכדו'...
בעיקרון אם היא נראית רגיל זה סתם מבאס ממש אבל לא מלחיץ.
בהצלחה. בדיוק עברנו גל כזה השבוע. למזלי זה נפל על שישישבת...

נתתי לה לינוק מלא🤷
נקווה שייגמר!
תודה💕

לתת לה לשתות ואחרי כמה זמן אין יותר שלשול,

רפואה שלמה אמן.

לק"י

הכי מדוייק לקבוע גיל הריון זה עד שבוע 10.

בא לי ללכת לפי מה שנשמע לי הכי מתאים ממה שחשבתי שהיה ביוץ.

לפי הגיל האחרון אני עכשיו מתחילה 10

סורי שבא לי את התאריך החדש. מה גם שהוא דומה יותר למה שחשבתי לפי 'בערך' ביוץ

אבל אני קראתי שבשבוע 8-10 המדידות הכי אמינות

מרגישה מגוחך להתקטנן על הכמה ימים האלה אבל בא לי להיות אחרי ההתחלה הזאת כברר

באוטרסאונד ראשון הוא הוריד לי בארבעה ימים. אבל אמר שהוא לא משנה את זה במחשב, ונראה רק אחרי השקיפות.
עשיתי אולטרסאונד שני, שלושה שבועות אחרי הראשון, והפער ירד ליומיים בין הוסת האחרונה למה שהטכנאית ראתה באולטסאונד.

אבל מראש הרופא הבין שהוא קטן וכנראה שהתאריך ישתנה.

ימים ישנו לי?

לי יש הבדל של שבוע בערך, כל בדיקה אני אומרת שהיה לי ביוץ מאוחר, הם רואים שהיא באמת קטנה וזהו. לא שינו את התאריך אבל תדעי שישמצב שתלדי מאוחר/מוקדם.
גם ככה תאריך זה אומר סביבות. אף אחד לא מבטיח שזה היום שתלדי

לק"י

כי אם לא שינו, ויש פער משמעותי של כמה ימים, ולא תלדי לפני או בתל"מ, עלולים להלחיץ אותך שהגעת כבר לשבוע 42 נניח, כשאת בעצם הרבה לפני.

לא מאמינה שהפער כל כך גדול. מקווה שלא אגיע כל כך רחוק..

לא שינו באולטרסאונד אולי כי אז הרופאה התלבטה כמה זה משמעותי, בהמשך הפער נהיה יותר ברור

לק"י

בעיקר שאני סוחבת עד שבוע 41+, וכל יום שם זה משמעותי.

מה עושים במקרה כזה?

קבעו לי למישהו לא מוכר ,פתחו לי תור במיוחד. ומסתבר שעלול לצאת יקר מאוד כי זה לא בהסדר. ולא בא לי להשקיע על רופא שעלול להיות מעצבן.
המזכירה לא הקשיבה לי וקבעה לפי א.ס המוקדם לכמעט 16. מה שאומר שאולי יצא 17 כבר. בא לי לבטללללל

אז זה לגמרי בסדר אם מה שקבעו לך הוא בשבוע 17.

בנינו על לספר למשפחות אחרי הסקירה. וזה יהיה חודש בלי שום בדיקה ואני גם ככה חרדתית

או לקנות דופלר ולהקשיב לדופק❤️

למרות שבעלי לא אוהב שאני נלחצת ורוצה לבדוק כשאין סיבה נראית לעין. אבל אין מה לעשות. נראה לי הוא יאלץ להתמודד עם זה.
חשבתי המווון על דופלר. אבל חוששת שזה יהפוך אצלי לחולני וללא בריא. ושילחיץ יותר...
תודה נשמה 🙏

שזה לא מצב רגיל
מתחולל משהו בתוכנו, ממש גוף לב עצבים מוח ברוך השם
ברור שנדאג...
ולאט לאט יהיו שלבים פחות מדאיגים אחרי שמרגישים תנועות בבירור וכו׳

זה פשוט לא עובד לי. אני מנסה ומנסה והוא דווקא אחד הגברים הרגישים בעולם נראה לי חח.. והוא תמיד מכיל וזה ועכשיו פתאום בזה כלוווםם.
אולי זה כי הסברתי לו על החרדות שלי ושאני מנסה להילחם בהן וצריכה שיעזור לי. ואז הוא אומר שזו הזדמנות לזה. ואז כל פעם צריכה להצדיק את נשמתי וזה מתיש ולא נעים ולא יעיל. אוחח

וזה פשוט הזוי הסיפור הזה. כי באמת שהוא תמיד הכיל והבין והלך לקראתי ואיתי בהכללל! עד עכשיו מה שאמרתי עשינו מבחינתו. ולגמרי הבין וחיבק.
עכשיו פשוט לא מצליחה. הוא אומר שזה יהיה ככה גם כשיגדל ולא רוצה שאהיה לחוצה והיסטרית. אבל זה נשמע לי כ"כ הגיוני ולגיטימי להילחץ ולרצות לדעת שהכל טוב

המתנות בדרך! בעז"ה בקרוב יגיעו..

ברור שזה מה שהיא שומעת בבית 💓
בע'ה בקרוב בקרוב
אישה מדהימה שאת 🌷

איזו אמא מהממת!
אמן שהקבה ישמע את תפילותיך!

חיממתן מאוד את ליבי!!!

אמןןן על כל הברכות

פשוט דבש!!!
שיתקבלו תפילותיהן ותפילותייך בתוך כל תפילות עם ישראל ברצון בחסד וברחמים!!!!!

בהצלחה! בחירות טובות!

היא נולדה

מזל טוב❣️

@אין לי הסבר

לק"י

לי תמיד קשה לקבל את ההחלטה הסופית בנוגע לשם. זה כאילו משהו גורלי כזה, אין חרטות (למרות שתמיד הילד יכול לשנות את השם).

שהבעל רוצה?

לק"י

אני בעד שהוא יוותר אם כבר😅

סתם.
אצלי גם כשבחרנו את השם שרציתי ועלה לי מההריון, פתאום היו לי ספקות.
היום אני אוהבת ומחוברת.

יכולה לשתף שאנחנו שיננו את השם שבחרנו לה, בדקה לפני שבעלי יצא לתפילה שבה עלה לתורה וקרא לה שם...

מזל טוב והרבה נחת!

מה קראתם בסוף?

תמיד אפשר לשאול במכון הטרטולוגי להם יש את המידע העדי לגבי הסיכונים.

שמעתי על פרמין ודלקטין

פארמין כדאי לברר מול המכון הטרטולוגי. נכון ללפני כמה שנים לא היה בעיה לקחת 3 פעמים ביום.
אבל אולי דברים השתנו מאז.


ממליצה לבדוק איזה אוכל מגביר את הבחילות. למשל שמן. חצילים. חלבי. וכו'.

גם לי רופאה אחת לא הסכימה. והמכון הטרטולוגי אמר לי שלא נצפו בעיות עד 3 פעמים ביום.

עזר לך משמעותית?

לא זוכרת אם לקחתי כשהנקתי.

פארמין עזר לי.

אז שאלתי במכון הטרטולוגי.
להם יש יותר מיידע על שימוש בתרופות בהריון והנקה.

אבל בגלל שהיום יש את הדיקלקטין שהוא ממש בטוח לנשים בהריון- פחות ממליצים על הפראמין בהריון, למרות שעקרונית הוא מותר.

יגידו לך בדיוק מה אפשר כמה ומתי

זה לא הריון ראשון...ולא יודעת למה כל כך נורא הפעם...או שהזכרון שלי פשוט מחק את זה..אם למישהי עש הצעות אשמח. בהשרדות..

לאכול קרקרים
לשתות מיץ ענבים ולא מים

ולא רק בחילות- כל התסמינים באו בעוצמה קשה הרבה יותר מההריון הראשון. לא הייתי מוכנה לזה בכלל...

גם ממה שנחשב בטוח
אבל אם את מאוד סובלת אפשר דיקלקטין

מה אפשרי ומה לא

זו תקופה ממש מאתגרת

אני לפעמים נזכרת,איך לא יכולנו בכלל לזוז מהבית

לא היה בייביסיטר,אין משפחה. והיה קשה ממש ממש

אפילו היום כשיש מתבגרים,אני לפעמים אומרת לבעלי,אתה מאמין שאנחנו יוצאים לבד,בלי הכנות,בלי טובות משכנות ובלי דאגות?

בסוף זה מגיע

אולי שווה לצאת איתה וזהו?

1) צריך בייביסיטר לשתי הגדולות. שבוע שעבר התקשרנו לחצי עולם ואף אחד לא יכל;/
2)לאן נצא? חורף..קר..מסעדות סגורות..שבוע הבא בכלל סגר?

בבית היא מתעוררת אלף פעם ורוצה לינוק;/

אז אצלי הגילאים כבר גדולים ואפשר לצאת חופשי.
ועדיין, את הקטנה לוקחים איתנו (7חודשים).
ויוצאים.
אנחנו לא זוג של אטרקציות ופעילויות, רוצים לצאת כדי לדבר. וכמו שאמרת - בבית על הספה זה פחות קורה.
אז אנחנו יוצאים כל שבוע, חוק בל יעבור. ומכיון שאין תמיד רעיון מסוים לאיפה ללכת, ומכיון בשעות הערב לרוב קר לי ממש. אז אנחנו יושבים באוטו, נוסעים מחוץ לעיר, חונים באיזה יער,ומדברים.
אם רעבים - קונים לפני זה אוכל מוכן ואוכלים באוטו.
אם לא קר לי ( נדיר) - אז מוציאים את העגלה והולכים באיזה יער או חורשה..
מה אני באה להגיד? - חשוב חשוב חשוב לקבוע זמן לזוגיות! ולא צריך בתי קפה/ מסעדות/ חדרי בריחה וכו' (מסעדה בכלל לא הבנתי את הרעיון - אי אפשר לדבר שם בכלל)
תצאו עם הקטנה, אפילו שבו באוטו, שבו על אדמת היער הקרוב - ותדברו, זה פותח, זה מקרב, ותאמיני לי - זה מספיק!

תודה רבה!
אנחנו ממש באותו סגנון איתכם, אוהבת את הטבע ואת הדיבורים המקרבים. אף פעם לא התחברנו למסעדות , בגלל הרעש, גם בתור זוג נשוי היינו יוצאים להפגש בלובי של מלון.( גרים בעיר עם הרבה מלונות)

יום נשואים אפשר בבית עם הרגשה טובה, העיקר זה מילה טובה מכתב יפה,

לפעמים זה שווה פי אלף מאשר לצאת ואין הרגשה פנימית וכנה, הכלל הוא

רק מילה, כולנו זקוקות למילה טובה, כך גם הבעלים, הכלל זכרי ''ממילה טובה 

לא מקבלים סטירה'' המון המון מזל טוב אישה יקרה.

אבל אצלי זה פשוט לא עובד. היא יכולה להרדם ואז שוב פעם לקום אחרי רבע שעה..

איזה אישה מיוחדת את את רויטלוש ממש אוהבת שלום ורודפת שלום! וכמה שזה חשוב מילה טובה לבעלים שלנו שעושים כל כך הרבה למעננו.

זה מראה על המידות הנפלאות שלך כל הכבוד לך.

משפט חזק הוא שילוב של ניסוח טוב ומסר עמוק.
פה יש מסר אבל מבחינת הניסוח גם השילוב של לדבר על השלילי "לא מקבלים" במקום להגיד מה כן מקבלים ממילה טובה.
ועצם השימוש במילה "סטירה" הוא מחריד.

ההפוך של זה בעצם זה או שממילה רעה מקבלים סטירה או שכדי להימנע מסטירה צריך לומר מילה טובה- אני יודעת שלא לכך הכוונה אבל זאת הבעיה בניסוח המשפט.

בטוחה שיש משפטים יותר מוצלחים שמצלצלים יותר טוב למסר שרצית להעביר

צריך נס משמים
סליחה איזה לא מעודדת אני 🤦
בעז"ה תצליחו! לדעתי להנמיך ציפיות
ערב בבית עם טייקאווי או עוגה וקפה קלפים וכזה...
גם אם היא תקום ותבכה וכו' עדיין אפשר להנות
זה החיים

כן מקווה שיהיה יותר מוצלח מפעם שעברה, כי פעם שעברה גמרנו את הערב בעצבים הקפה התקרר והלכנו לישון😒

אצלינו ראינו שזה הרבה יותר מצליח.. ושהוא ישנה הרבה יותר טוב...

אחרי השיגעון של הסגר ניסינו לחשוב על כמה אופציות בסוף לא הסתדר עם הילדים החלטתי נעשה משהו איתם ומקווה לטוב..
נסענו לאשדוד, כבר שינינו אווירה. הילדים היו מרותקים לנמל ולכל מה שראינו בדרך..
הפארק שבנינו עליו היה סגור ועדיין לא נתנו לעצמנו להתייאש..
המשכנו קצת לחול, הילדים שיחקו בחול, השתוללו בדיונות.
עצם זה שהוצאנו אותם מהבית למשהו אחר לגמרי ריתקה אותם והם התנהגו ממש יפה.
הזמנו אוכל התפנקנו....
אז נכון זה לא היה "ערב זוגי" במובן הסטנדרטי של המילה אבל זה תרם לנו מאוד מאוד לזוגיות.
לי הנופים השינוי והבילוי המשפחתי עזרו לשחרר את החנק, היה לנו לא מעט זמן לדבר כי הילדים ממש העסיקו את עצמם.
זה לא במקום משהו אחר אבל לפעמים עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ.
ויכול להיות שתצאו ואחת לא תרגיש טוב יכול להיות פעם שניה, התינוקת תצטרך טיפול צמוד ולא תהיו פנויים.. יכול להיות הרבה עיכובים. לא להתייאש.
לנסות שוב ושוב ברוגע. בסוף זה יצליח.

מה לגבי שישי בוקר? הבנות במסגרות? אולי אפשר להקדיש בוקר אחד ארוך באמצ"ש,
אולי אפשר להשקיע לעיתים קרובות יותר קפה ונשנוש מיד אחרי הפיזור למשך 30-45 דקות בפארק או לשבת בשמש.
קצת כל פעם זה נצבר..
איך התינוקת במנשא? אצלנו זה הצלה, בעלי שם במנשא ותוך כדי הליכה התינוק מבסוט ורגוע..
כלומר, ברור שיכול להיות קצת חולה או משהו אבל בעיקרון כל הגזים/ שיניים זה די פותר.
בבית פחות מסתדר לדעתי.

יש לי בת שנתיים שלא במסגרת..אז הבוקר גם לא לגמרי לבד
ה׳ יתן לנו סבלנות, זה באמת כל כך חשוב להתעקש על זה אני יודעת..מקווה רק שבעלי לא יתייאש..

ובעלי לבש לכבודו חולצה לבנה!
כלומר - לכבוד יום הנישואין ה-14, כשב"ה יש כבר כמה וכמה ילדים, וביחד עם זה - גם כמה וכמה ערמות כביסה מתגבהות -
הבעל הנחמד שלי פשוט לא מצא בכביסה הנקייה חולצה של יום-חול...
אז כן, לכבוד זה שאנחנו נשואים 14 שנים, וברוך ה' (ברוך ה'!!!) יש לנו ילדים - בעלי נאלץ ללבוש חולצה לבנה...
ואת יודעת מה הקטע הכי יפה פה, שהוא לא אמר לי על זה מילה... הבנתי לבד מה הסיבה שהוא לבש חגיגי פתאום... אז מסתבר שגם עם ילדים אפשר לתחזק זוגיות טובה, אה?

ועכשיו ברצינות, לפרקטיקה:
עוד לא קראתי תגובות, ואולי כבר כתבו לך את זה - הזוגיות יכולה להיות דווקא ביחד עם הילדים... אתם ביחד מטפלים בתינוקת הבוכה, אולי יוצאים איתה (ועם הבנות האחרות, אם אין בייביסיטר) להליכה בחוץ כדי להרגיע אותה - ועל הדרך אתכם, אתם ביחד דנים מה יכול לעזור לה, ביחד בכל זה! זה אולי לא הרומנטיקה הבלעדית של פעם, אך בכל-זאת - אחד הדברים המרכזיים בזוגיות אלה הילדים שנולדים לנו! לא היינו רוצים לוותר עליהם!
אז נכון, עדיין צריך למצוא את הזמנים הפרטיים שלכם לבד, בלי אף ילד, אבל יכול להיות שזה לא יצא ביום הנישואין. יכול להיות שבסתם יום של חול תגלו פתאום שהקטנטונת נהייתה רגועה יותר, ושיש מצב להזמין בייביסיטר, ולצאת רק שניכם לבד... יום נישואין הוא לא יום מקודש... (רק יום החתונה עצמה )

אנחנו, למשל, רצינו לראשונה ביום הנישואין העשירי שלנו לצאת לנופש זוגי. דחינו את זה לחנוכה, כדי שהוריי ואחיי הצעירים יוכלו לשמור על הילדים -
ואז שניים מהילדים קיבלו דלקת אוזניים. ונשארנו ולא נסענו לנופש.
רק שנה וחצי אחר-כך, כשהתינוק התורן היה גדול מספיק, השארנו את הילדים אצל הוריי בסתם יומיים בחופש הגדול, ועשינו נופש זוגי במתכונת שונה: בלילה ישנו בבית, עם התינוק, ובשני הימים השארנו אותו אצל הוריי, וטיילנו וקנינו ונהננו ממש!
פשוט צריך למצוא את הדרך הנכונה *לנו* לנפוש ולתחזק את הזוגיות...

(וואו, חפרתי המון... סליחה...)

את ההסתכלות שלנו..היינו רגילים לכל מיני דרכים בהם היינו רגילים להתנהל
בתחזוק הבית,בקצב הפעילות,בנסיעות,בניידות וגם בזוגיות..
פתאם יש עוד מישהו שמכתיב את הקצב ובכלל נכנס למקומות שעד כה היו רק שלנו
וזה לא קל לנפש בכלל לקבל את זה ..
את תראי שכשיהיו לכם כמה וכמה ילדים בעז''ה אז להיות עם תינוק בערב זה ירגיש כמעט כמו להיות רק אתם לבד.. הרי אפשר לדבר על הכל ..גם אם זה מקוטע קצת וגם אם מדי פעם שמים בכסא לתת לו לאכול משהו או מישהו אחד מקפצץ במנשא..
זה נטו תרגול והתרגלות..
אבל עיקר העבודה זה להפנים שיש ביטוי שונה לזוגיות אבל חייב לשמור שהיא תקבל מקום

בשוטף-ללמוד לא לצפות למוזלם
הבית לא צריך להיות נקי כדי שיהיה זמן זוגי ,התינוק לא חייב לישון כדי שתוכלו לדבר
אם זה ילד ראשון אפשר לצאת איתו במנשא או עגלה לסיבוב בחוץ כשלא קפוא מדי

ומדי פעם לשבור שגרה- לקחת בייביסיטר לשעה וחצי ולצאת לבד.
או למצוא זמן אחר ביום

אבל העיקר זה להתאים את הציפיה למה שהמציאות יכולה לתת

חולצה לבנה.. אדיר!
הייתם עושים מזה סיבה למסיבה
היית אומרת לו אם כבר לבן, נרים לחיים 🍷

אבל נסענו לכותל
ואל דאגה - לא שכחנו שאנו הורים גם ביום הזה! לקחנו איתנו שתי נספחות...

ומסכימה איתך ממש..זה נכון לא רק בקשר לנישואים, לחיות היום ולא בעתיד, לא לפספס הזדמנויות , לעשות כל יום עוד צעד קטן לקראת המטרה(כאן שימור הזוגיות) ולא לחכות ליום הגדול.

את גדולה
את גדולה
את ג ד ו ל ה
🎶
הצחקת אותי ממש
אלופה

ולך @אם_שמחה_הללויה (יואו עד שהצלחתי לתייג אותך)
בעיקר מחזיקה לך את אצבעות ומעודדת מהיציע
אל תוותרו! אל תוותרו!
ממני באהבה 💕
(שכרגע פיזית יושבת על הספה ומייללת על מתי אצא עם האיש סופסוף רק שנינו ומה יהיה עלינו ואיפה וכמה וילדים לכו קצת לנשום אויר ותנו. לי. לדהר. עם. אבא. לבדדדדדדד)

ואי בנות כמה שעזרתן לי! עזרתן לי לראות את המצב באור חיובי יותר

זה השלב שאנו מבינות שחיים כבר  לא יהיו לנו

ערק עם שמן זית.
כמות לא כזה משנה.
תכיני נניח רבע כוס ורבע כוס בתוך קערית
לפני השינה, לעסות את כל בית החזה טוב טוב. עד שנספג. אפשר כמה נגלות.
כדאי לשים אח"כ כמה שכבות נייר סופג כדי שלא יתלכלך הכל. לחזור על הפעולה אותו דבר בגב. ועל זה גופייה חמה ופיגמה.
לדאוג שתהיה מכוסה טוב בלילה.
בעז"ה ממש עוזר.

נקרא - היסטפד. מייבש את הליחה

למה התכוונת?
לנשימה קצת כבדה שמשתחררת בשיעול או למשהו מעבר לזה?
כי אם זה מעבר, כדאי ללכת לבדיקת רופא, לשלול דלקת ריאות או סטרידור.
(יש הרבה פעמים ''דלקת ריאות סמויה''- הרבה שיעולים, שהופכים להיות כואבים, לפעמים מלווים בחום. לפעמים רק בצילום מגלים את הדלקת. קרה לנו בערך חמש פעמים..)

בכל אופן- עיסוי עם שמן זית או עראק או שניהם..שמים מעט על כף היד, נניח רבע פקק של בקבוק שמן זית, נותנים לזה להתחמם מעט ואז מעסים מקדימה ומאחורה. חשוב אח''כ לעטוף אותה היטב שהמקום ישמר חם.
שמן עץ התה פחות מתאים, לפי מה שידוע לי.
אם יש לך טימין בבית, את יכולה להכין לה חליטה. יש בטימין חומר מכייח- מסייע לליחה לצאת בקלות.

בס״ד

מממ... אני חושבת שזה יותר כמו שכתבת בהתחלה. זה לא רעש מטורף, אבל כשאני מחזיקה אותה אני שמה לב שהנשימה שלה לא רגילה-חלקה. אני חושבת שמבוגר היה יורק את זה החוצה, אבל היא לא יכולה וזה נשאר לה בפנים.

תודה על העצות!!

ולו בשביל הרוגע הנפשי שלך..

תראו אם צריך אנהלציות עם תרופות.
אם לא וזה סתם ליחה אז אצלנו הכי עוזר בצל ליד הראש בלילה. לגבי עיסוי ערק אני מפחדת מזה כי אלכוהול נספג ככה והיא קטנטונת. לגבי שמנים אני לא יודעת. בעבר הייתי מטפטפת סינרג'י שזה תערובת שמנים, על הסדין. אבל ראיתי שהבצל יותר יעיל.

מענין.
גם אצלי הבצל יעיל. אבל חשבתי לקנות סינרג'י

אף פעם לא ראיתי שיפור מבצל ממש מוזר
(אולי אני עושה משהו לא נכון? )
סינרג'י יש השפעה כאילו הילד עשה אינהלציה. מדהים.

בס״ד

סינרג׳י - לא הכרתי! אם אני מבינה נכון זה מוצר שמייצרים אותו כמה חברות? יש סוג מומלץ? קונים בבתי מרקחת? חנויות טבע?

רק מחזקת שזה פשוט מוצר קסם!

אפילו שעה ביום עד שתקבלי בטחון?
אולי יש לך אפשרות להיות אצל אמא שלך כמה ימים?

זה להיות בטוחה בעצמי, לא להילחץ מהבכי, לדעת שאם הקב''ה נתן לי אותה כנראה אני האמא הכי טובה בשבילה.
בהתחלה הייתי נלחצת מכל בכי, והבנתי שזה פוגע בה, כי הלחץ מבלבל אותי ומה שהיא צריכה מתעקב, והבנתי שזה פוגע בי, כי אני מלאת רגשות אשם.
מהרגע שהפסקתי להילחץ והתחלתי להיות בטוחה בעצמי אני הרבה יותר בטוחה בהורות שלי והרבה יותר כיף לי להיות אמא🤗💕

קלטתי את זה לאורך זמן....

גישה יפה ומכילה

לדוגמא
בטיפת חלב אמרו לי להעיר כל 3 שעות לאוכל, גם בלילה.
לא עשיתי את זה כי אני חושבת שתינוק רעב לא ישן ויבקש לאכול, והוא עלה במשקל יפה מאוד גם ככה ב"ה.
(ודווקא עכשיו כשאוכל כל שעתיים וחצי שלוש הוא לא עולה....)

מסביר טוב על אוכל, שינה, גזים, מעבר למוצקים...
הוצאת מטר

עזר לי מאוד גם עם התאומות וגם עם הקטן

אורית ביבי ספני. היא מנחת הורים לגיל הרך. ומלמדת אימהות לתקשר עם הילדים שלהם בעזרת שיטת קשב ותנועות. אורית היא אישה מיוחד נעימה ורכה. והיא מלמדת שיטת קשר מיוחד עם תינוקות בני יומם. היא מלמדת את האם לתצפת עת התינוק ולהתחיל להבין את הרמזים הגופניים שלו לגבי כל צורך.
לתינוקות שלנו יש צרכים כמו אוכל, שינה, התרוקנות פיפי, קקי וכו'. לפני שהתינוק בוכה הוא מסמן לנו מה הוא צריך בעזרת סימנים מיוחדים כמו שיפשוף עיניים, מלמול אצבעות, שינוי הבעות הפנים ועוד. רק כאשר אנחנו מפספסים את הסימנים שלו הוא מגיע לידי בכי. ואז הצורך שלו צריך להיות מסופק מידית כי הוא מרגיש סוג של סבל. (גם רעב הוא סוג של סבל עבורם)
אורית המיוחדת יחד עם האם מלמדת כיצד להתבונן בתינוק ולזהות בעזרת תנועות גופו איזה צורך הוא צריך.
הקשר עם התינוק הופך להיות משמעותי ורגיש יותר והאימהות
הופכת להיות בטוחה ורגועה יותר ולא ים סוער ומבלבל.
ממליצה לך ממש לצור איתה קשר וללמוד כיצד להיות אמא בטוחה בעל אינסטינקטים קשובים ובריאים. אפשר לחפש אותה בפייסבוק..
בהצלחה! וחיבוק ענק בהתמודדות המשמחת אך הלא פשוטה. תהיי בטוחה בעצמך שאת האימא הכי טובה עבור התינוקות שלך.

וכמו שכתבו פה למעלה - לסמוך על עצמי, בתור האמא, שמרגישה מה הכי טוב



לא ממליצה על הלוחשת...


 

אבל אני בשלושה שבועות הראשונים הייתי בעיקר בהלם.
הוא בוכה ואני בוכה ביחד איתו.
נלחצתי מכל דבר, לא העזתי לקלח כל מה שקשור לברית ולטבור היה מחוץ לטיפולי.
לאט לאט השינוי קרה ונפתחתי יותר לקבל את אתגר ההורות.
כל יום התקדמתי עוד קצת. למדתי עליו עוד דבר חדש. הצלחתי לפרק עוד בעיה ולהתמודד איתה. עד היום.

מבחינת מדריך קראתי בעיקר באינטרנט. חיפשתי פתרונות לבעיות, והתחברתי לגישות מסויימות ומפה לשם למדתי על עוד נושאים קשורים וככה צברתי ידע, אג'נדה וביטחון.

הייתי צריכה למצוא משהו שמתאים לילד שלי ומתאים לי כאמא. לא הכל התאים לשני הצדדים (כלומר היו דברים שדיברו אלי אבל לא עבדו עליו והיו דברים שלהיפך. בפועל השתמשתי בהדרכה שענתה על שני התנאים)

יכולה להגיד לך מה אני הייתי מעדיפה..
שיחת טלפון ישירה שאת בהריון. את יכולה להוסיף אם בא לך, שחיכיתם להריון.. כמובן שלשים לב לתגובות שלה ולכמה כוח יש לה לנהל את השיחה הזו..
וגם כמובן לא לשכוח להתענין בה ולדבר על עוד דברים..
אני שהייתי רווקה לא כסו מבוגרת והתחתנצי בגיח 24 נדהמתי מחוסר רגישות מצד חברות ממש טובות שלי. אחת סיפרה לי בחודש שישי. והיא היתה החברה הכי טובה שלי, כי בעלה לא רצה לספר. זה חזר על עצמו בהריונות הבאים..
והשניה שלחה לי קישור לאתר של כללית של תזונה מותאמת להריון ואמרה לי נחשי מה אני רוצה לספר לך. אלוקים ישמור

ולא לגלות במפגש

יכולה להגיד שיש לי מספר חברות שעדיין רווקות בגילאי 30-31, בחורות איכותיות וטובות.
ואני יודעת שכל אחת מהן תקבל בשורה כזו בצורה שונה.


כשהייתי אני רווקה, היה לי קצת קשה כי מאוד רציתי להתחתן..
אבל בסופו של דבר אמרתי לעצמי שגם אני אתחתן מתישהו וגם זה יגיע..


ויכולה להגיד היום, שבתור נשואה, אני לא ממהרת לפרסם. רק למי שיוצא כזה על הדרך בחודשים מתקדמים 7 ואילך.

גיסתי, אחות של בעלי, לא מספרת לנו אף פעם, רק כשהיא מגיעה לחודש חמישי. ולומר את האמת, אנו מרגישים פגועים מכך. יש לו אחות אחת בלבד, אין כל כך קשר, ברמה כזו כשהיא מתקשרת אנו יודעים שזה רק לבשר על הריון. לא חלילה לאחל חג שמח, מזל טוב על משהו וכו...


בקיצור זה מאוד תלוי...

יש משהו בשיתוף המקדים שהוא מחמם את הלב ולא מפתיע.

ככה היא תשמח, ולך יהיה יותר קל להיפגש איתה.(גם הכינוי שלך מראה על שמחה)

וגם תחשבי על מקרים קודמים אם את יכולה (כמו למשל איך הגיבה כשהתחתנת) לי למשל יש חברה שאני פשוט מתפללת שהאדמה תבלע אותי כשאני רואה אותה כי אני יודעת שהיא פשוט לא מסוגלת לראות תינוקות של חברות, יש גם כאלה...

ויש לי חברה שפשוט רמזתי לה בצחוק לפני שהגענו כי ידעתי שתשמח בשבילי וגם שיעזור לה לעכל

ואשרייך על הרגישות! 

ממש ממש לא אוהבת רמזים. אלא שאומרים לי דברים כהווייתם, מאמינה שזה גם אינדווידואלי..

איך? תלוי בכם ובקשר.
זה יכול להיות בשיחה במיוחד
יכול להיות בהודעה כנה
יכול להיות בהודעה יותר אגבית להשחיל את זה בהקשר אחר.

אבל לדעתי תגידי לה.

שלי מסיבות משמחות או משהו כזה.

 

וזה מאד תלוי בטיב הקשר בינכם ובאופי שלה

לגמרי לכתוב לה הודעה: רציתי לספר לך, אני ב"ה בהריון. בלי פלפולים ובלי רמיזות ובלי לחכות למפגש.

למה בעצם לא? לא רואה שום סיבה...

למה צריך לרמוז?
לספר, בשמחה וזהו.

תנועות אגן ותרגילים כמו עמידה על 6 יכולים לעזור לו להתמקם טוב יותר לפעמים

דקירות יכולות להיות ממתיחה של הרחם או השרירים האחרים באיזור.. אם זה בא והולך זה נראה לי בסדר.

גם תמיד במחזור הייתי מרגישה דקירות חדות ועוצמתיות כאלו שבאות והולכות.

נמתח וכו.

אצלי בתחילת הריונות יש כאבים כאלו ממש חדים וכואבים בצד בשינויי תנוחות , הקימה משכיבה לישיבה לפעמים ובמיוחד כשמתעטשת.
שאלתי פעם רופאה והיא אמרה שזה שריר צידי באגן ולא מדאיג
מאוד הזכיר לי כי רשמת שהתעטשת וכאב לך
אולי זה דומה
בכל אופן זה ככ מובחן אצלי להריון שאני מזהה ככה הריונות משלב מאוד מוקדם

את מזהה הריון לפי הכאב הזה? מעניין, אני באמת לא מכירה אותו מלפני כן...

קמתי בלילה או שיניתי תנוחה והרגשתי את הכאב הזה ממש חד וכואב וישר ידעתי שאני בהריון

כנראה כשהרחם גדל קצת וכבר משנה מעט מיקום