ואם זו מורה מתחילה (כמו שכתבת)- לבקש ממנה במילים ברורות- שתתקשר אליך להגיד לך דברים טובים על הילדה. 

"ישבה היום בשיעור 5 דקות ורק אח"כ יצאה. ממש מרגש! איזה יופי!". 

שהילדה תשמע שהמורה מתקשרת ושאמרה דברים טובים.

אולי גם לסכם עם הילדה (איתך ועם המורה) מה היא מסוגלת לתת כרגע. יכולה להכין תרגיל אחד בשיעורי בית? יכולה לשבת בשיעור אחד לבחירתה? מה יעזור לה להרגיש יותר מסוגלת ויותר בנוח בבית הספר? 

משגע אותי שמורים מתקשרים עם הורים רק על הרע והדורש טיפול.

תתקשרו קודם כל עם הטוב, ויש מצב שאפילו לא תצטרכו להתקשר לעדכן על הרע. 

הייתי פותחת את השיחה עם המורה בחיזוק למורה. שתדע שאת לא בכעס עליה חלילה, ושאת סומכת עליה, אבל את מהמקום שלך כאמא שמכירה את הילדה וכו'... 

(אני כותבת כמורה, אין לי ילדים בגיל הזה)

מקווה שלא כתבתי דברים שכבר עברתם והתייאשתם מהם וסתם ביאסתי אותך. 

זו תחושה לא קלה, שכל הזמן לא הולך, לא משנה מה ניסיתם. 

ממש מקווה שיסתדר לכם בקרוב!

(יש אופציה להחליף מסגרת?)

אם בטוח שיעזור אז כן היות שלא בטוח אז צריך להמתין קצת,

הייתי מציעה לקנות לה משהו שהיא אוהבת ודווקא שהמורה

תיתן לה את זה, היא צריכה לאהוב את המורה, ברגע שהיא תאהב

את המורה כל היחס ישתנה מקצה אל הקצה,תנסו רק בעידוד

יד אחת את בעלך והמורה, בהצלחה רבה רבה יקירה.

ברגע שהילדה תאהב את המורה היא תשתנה לגמרי.

הרעיון שהמורה תתקשר להגיד גם דברים טובים הוא לא כדי להעמיס עליה חלילה, אלא כדי לעזור לילדה.

הרי נכון לעכשיו, בכל מקרה המורה מפנה את הזמן כדי להעביר מידע לאמא. במקום להגיד את הרע (שהוא ידוע גם לאמא, גם לילדה וגם למורה), שינסו (כתוכנית פעולה משותפת, לא כביקורת למורה!) להגיד את הטוב.

אני מורה, ובעלי מורה, כך שאני מכירה מקרוב את העומס ואת הדרישות הלא הגיוניות.

זו הייתי אני 

ולפותחת @מחכה עד מאוד, למקרה שזה לא היה ברור- בהחלט התכוונתי לתוכנית פעולה כוללת. וגם רוצה להגיד שהוסיפו אחרי דברים חשובים על המקום שלך כאמא (אמא שכבר עייפה, אבל עדיין- אמא )

אנא ממך אל תעשי את הטעות הזו של העברת בית ספר. את פשוט מעתיקה את הבעיה ממקום אחד לאחר, רק שייתווספו לכך גם קשיים חברתיים של הסתגלות.

לילדה יש קושי לימודי. זה ידוע לך.

עכשיו השאלה היא איך את פותרת את זה ועל מי נופלת האחריות לקדם אותה

לדעתי, האחריות היא קודם כל שלך האמא. מול הילדה. זו התמודדות לא פשוטה אבל אין מקום להפיל את כל האחריות על המורה. גם כי זה לא נכון ואנחנו מחנכים את הילדים שלנו וגם כי את רואה שזה לא עובד ולא מקדם את הילדה אלא רק צובר תסכולים גם שלה וגם של המורים.

במקום לחפש מי אשם ומי לא בסדר צריך להתקדם למקום ממנו רואים את התוצאה.

התוצאה הרצויה היא ילדה שעומדת בקצב הלמידה עם השאר.שמסוגלת לשבת בשיעור ללא בעיות התנהגות והפרעות. אם היא לא מצליחה לעשות זאת בכיתה אז בוודאי שהמקום לקדם אותה הוא בבית ולנסות לראות איפה הבעיה

דבר שני, לנהל שיחה עם המורה ולבקש ממנה כמו שכתבו פה חכמות ממני להציב יעדים ריאליים לילדה ולשתף את הילדה בכך. מצד אחד לתמוך במורה מול הילדה  ולומר לה שהיא צריכה לשפר את ההתנהגות ומצד שני מול המורה באסרטיביות להגיד שיש לילדה קצת בעיות אבל לחזק אצלה נקודות חיוביות מולה. וגם לא להתרגש מכל טלפון ולא להלחץ.זה לא תורם לכלום, רק מגביר אצלך את התסכול מולה. 

דבר שלישי, החיזוק מהבית הוא הכי חשוב. אם את מיואשת מהמצב ומאבדת את הניווט על הספינה הילדה לא תוכל לעשות זאת לבד.

את אומרת שהיא חברותית אבל עם קשיים לימודיים. היא מאובחנת? 

כשאת יושבת איתה בבית היא כן קשובה? מבינה את החומר? זה חשוב כדי להבין איפה הדברים עומדים. 

יש ילדים חכמים מאוד שלא מצליחים לשבת דקה בכיתה ויש ילדים שלא מבינים את החומר וזה גם גורם להם לבעיות התנהגות.

חשוב לשים את האצבע על הבעיה האמיתית ולנסות לטפל משם. 

בהצלחה וחיבוק גדול על ההתמודדות. אל תתייאשי ממנה ואל תתייאשי מעצמך. את היחידה שיכולה לעזור לה 

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡