פורום הריון ולידה (עמוד 2433)

מאחלת לך בעז"ה זש"ק בקלות, ברוגע ובשמחה ובדיוק ברגע הנכון.

תהני מכל רגע עם התינוק/ת החדש/ה

ותתני לו/ה מלא תשומת לב, חום ואהבה

 

וצודקת... צריך להפנים את זה

הגוף עובר המון זעזועים. (גם ההיריון זה לא משהו קל לגוף).
תני לגוף שלך את הזמן שהוא צריך כדי להתאושש.

אני לא מכירה אותך בכלל וכו, אבל מסיפורים פה של נשים על שני ילדים צמודים, יכול מאוד להיןת שזה רק לטובה שלוקח לך זמן.

מבינה את הרצון לעוד אחד.
אבל הגוף שלך רוצה עוד קצת להתאושש, הריונות צמודים זה גם ברכה גדולה מסוג אחר אבל זה גם קושי פיזי לא קטן.

תתמקדי במה שב"ה יש. בעז"ה זה יבוא בזמן שמדויק לכם

אחר כך בהמשך ההריון עליתי מלא😌
ההתחלה קשה.
אין ,פק.
בעז''ה בקרוב כבר תרגישי יותר טוב💕

אני גם במצב הזה..
באלי שיחזור לי החשק לאוכל

תתנחמי..אני אוכלת פחמימות כדי למנוע הקאה וגם מקיאה ולא נהנת מאוכל ועולה נראה לי יותר מכל ההריון ביחס לזמן....

לא התכוונתי להיות לא אמפטית פשוט רציתי להראות לך צד חיובי....ממש מבינה. בע"ה שייגמר מהר ובבריאות...ותאכלי לאכול כמו אישה בהריון ( בסטיגמה של הדבר).

להשמין...

אוליי עד רביעי....וזהו....חחח...

עולה פחות ופחות.. ראשון שני עליתי 16 חשבתי ישאר משהו אבל לא כלון שלישי כבר עליתי רק 10 ורביעי 7 או 8 חח

כל הריון בשליש ראשון טוחנת פחממות ריקות כדי למנוע בחילות ונראת בהתאם

ייסוריםםםם
איזה שבוע את?
תכף תכף זה מאחורייך ♥️♥️

זה פשוט סיוט השלב הזה
חוסר תפקוד מוחלט מוחלט
אצלי אחרי שבוע 8 עדיין קשה אבל לא באותה רמה
אחרי שבוע 10 עוד קצת הקלה
אחרי 12 עוד קצת
אחרי 14 כבר יותר טוב.

אני שוקלת לבקש שירדימו אותי לחודש הללואי והיה אפשר

תקשיבי, תנסי דברים שירגיעו אותך... אני בתקופה הזאת הצלחתי לאכול בערך רק מלפפונים חמוצים וקרטיבים...

תמצאי לך את מה שאת מסוגלת להכניס לפה.... דברים קרים אמורים להרגיע...

גם אצלי השבועות הראשונים היו סיוט. עד שאוכלים משהו זה כבר לא נשאר בפנים...

אבל תתעודדי שזה עובר.... בהמשך ההריון כבר תשכחי מיזה...

לפעמים עם ליחה כזה יוצאת נזלת
ולפעמים ממש יבש

אממה?
זה מביא חיידקים. אז זה מיועד להשמדה

שיעול יבש עלול להעיד על משהו בריאות או קור.
היא מצפצפת?

אבל משתעלת המון

בינתיים בצל חתוך ליד הראש אנהלציות מי מלח.

עכשיו אם זה ממשיך כדאי להראות אותה לרופא שאין דלקת ריאות.

לכן הצעתי קודם כל בצל, ואם ממשיך לקחת לקופה.רפואה שלמה אמן.

האמת לא לקחתי אפילו לשקילה או חיסונים עדיין
לא מתחשק לי להתקרב לקופה.

קודם כל בדיקת רופא חשוב ביותר
לא עזר לנו בצל
עזר לנו טיול באוויר הצח ולאוורר את הבית המון כל הזמן לאוורר את הבית ואם הרופאה החליטה שהמצב מצריך אז אפשר אינהלציה על בסיס מי מלח

לדאוג לנקות היטב את הנזלת
אינהלציה רק עם מי מלח עוזרת מאוד

עקבתי באמת כל שיעול יש נזלת
עכשיו קצת יותר טוב הלבשתי אותה יותר חם ודאגתי שתהיה מכוסה משתעלת קצת פחות.
יום רביעי יש לנו תור פעם ראשונה לטיפת חלב אז האחות תראה אותה

להשפריץ חלב אם לתוך האף כמו מי מלח,
פועל פלאים

האם זה ששינינו לו תמ"ל יכול לעזור?

איך הסימילאק קומפורט?

איך יודעים אם יש שיפור?

האם הכמות שציינתי מספיקה עבורו 120 כל 4 שעות אם הוא שורד עד אז ו90 לכל 3 שעות?

זה טוב או מעט מידי?

אז אולי הסוג החדש טוב לו. אי אפשר לדעת עד שלא עוברים כמה ימים. צריך להשוות כמה ימים לכמה ימים. הגיוני שהוא יותר בכיין מאחיו. אני בעד לנסות לעזור לו. אבל יש גם אופי ותינוקות יותר רגישים מאחרים. לגבי הכמויות אין לי המון ניסיון בתמ''ל. יותר מאחותי הקטנה חח. אבל לא הייתי הולכת על נוסחה קבועה כמו שכתבת. הייתי מנסה להאט את הקצב. לעצור אחרי 50-60 להוצאת גרפס. להאכיל בצורה תומכת הנקה (שהיא יותר איטית פשוט). להמשיך אחרי גרפס להפסקה קצרה עד שנראה שמספיק לו. ואם בוכה ורעב גם אחרי שעה וחצי שעתיים נותנת עוד אם רואה שזה מרגיע אותו וטוב לו.

האכלה תכופה בכמויות קטנות מאשר כמות גדולה פעם ב4 שעות. 4 שעות זה הרבה זמן.
אולי תנסו לעבור לar?

עדיין לא תראו שיפור.
טכמובן רק בהתייעצות עם רופא

אצלנו הם תאומים אז המשקלים שלהם 3 קילו פלוס רק עכשיו

כלומר 3500 ובטח 4000 בהתאמה

אז מה ההתיחסות למשקל?

 

אני לא זוכרת אותה כרגע.
אשאל את בעלי בהמשך בע''ה. אולי הוא זוכר

שנותנים 120 כל 3 שעות וזה בסדר.

האם אכן?

הפיצית שלי בת חודש וחצי, נולדה קטנה, שוקלת כרגע 3.5 ואוכלת 120 כל 3 שעות..

150 כפול משקל לחלק למספר הארוחות ביממה.
@Batyam

לא הגיוני שהוא רעב אחרי 120 כל כך מהר. לא הייתי מאכילה לפני שעברו שעתיים וחצי לפחות. זה לא רעב.
משום מה הרבה פעמים אנשים מפרשים כל בכי של תינוק כ: "הוא רעב". זה טעות. את יודעת שהוא אכל ארוחה טובה אז תרגיעי את עצמך שהוא שבע ובוכה מסיבה אחרת. זה שהוא "טורף" את הידיים זה לא סימן לרעב דוקא. זה צורך של תינוק למצוץ.

תרגילי אותו למוצץ. זה מרגיע ומספק את הצורך למצוץ.
ממליצה על המוצצים של מאם. וגם אם בהתחלה הוא לא רוצה, אפשר קצת להתעקש בעדינות כמובן ולשים כף יד על הלחי. מנסיוני זה עוזר.

אל תחליפי את התמל כל שניה. קחי כמה ימים לראות איך הוא עם זה.
ותשכיבי על הבטן במשך היום. לא בלילה. זה גם עוזר עם הבטן.

בהצלחה.

אבל אם הוא בוכה אחרי שעתיים וחצי אז כמה לתת אז? עוד פעם 120?

כל שעתיים וחצי? יגידו שוב שזה להאביס אותם.

כמה זה בסדר או לא בסדר להאכיל.

זה מעצבן....

נראלי גם כתוב על הקופסה של התמל. לא?
זה כבר פחות קריטי ביחס למשקל שלהם. הם כבר גדלו ברוך השם.

אתם הולכים באופן סדיר?
הן אמורות לעקוב אחר משקל ולכוון אותך כיצד להתקדם.

ומקסימום הוא לא יאכל הכל.
בגדול זה כל 3 שעות.
ועדיף לדעתי למשוך לנסות להרגיע בדרך אחרת ולא ישר להאכיל. אבל אם הוא ממש נראלך רעב ומוצץ לא עוזר אז "תוותרי" ותתני אחרי שעתיים וחצי.
וגם
זה בטח לא תמיד כל שעתיים וחצי בול. לפעמים הוא יעשה הפסקה של 3 או 3.5 או יותר.
אם זה פעם ב לא נורא.

באמצע בקבוק את עוצרת לגרפס?

אני הייתי עושה בעבר אחרי כל 20 מל, ואז אחרי כל 40.
זה עוזר פלאים..
לפעמים כשאוכלים במהירות נכנס מלא אויר שמשגע אותם אחר כך, וכדי להירגע מכאבי הבטן הם מתנחמים שוב באוכל שיוצר יותר כאב בטן, מעגל קסמים..

אז כן, אם זה אחרי שעתיים וחצי אפשר לתת שוב 120
אם זה פחות משעתיים אז באמת סביר שזה משהו אחר מציק לו ולא רעב

הסברת יפה את מה שניסיתי להסביר בכמה הודעות..

רוצה כלכך להאמין שלא.
אבל אולי זה הציפיה שלי שממש משפיעה על הכל
תודה🙏

גם אני בהריונות עולה ים בהתחלה , עם בחילות ובקושי מכניסה משהו לפה..

זה בגלל הצטברות נוזלים, לפחות אצלי... 

מנחמת שהכל ב"ה יורד אחר כך בלי שום מאמץ בדיוק כמו שעלה

מקווה... מרגישה שמהריון להריון אני רק עולה יותר ויותר..

הרחם מתרחבת ותופסת יותר נפח.
היא מתנלאה בנוזלים וכלי דם שמעלים את המשקל...

אבל הפעם משמינה מחוסר תאבון??

ודלקת כזו עלולה לגרום לכאבי בטן לעיתים...

ממליצהלך להתחיל עם בדיקת שתן, ולבדוק את עניין הפטריה (שגורמת להפרשות ולריח לא נעים)

תרגישי טוב יקרה!

אבדוק

אך הדבר חוזר על עצמו כל פעם שמקיימים יחסים

זה לא ריח חריף אלא ריח של זרע (משערת שמי שמקיימת יחסית ללא הגנה מכירה את הריח המדובר)

 

אין לי הפרשות אופייניות של פטרייה

אך אבדוק

 

האם הכאבים יכולים להיות תופעה שלאחר ביוץ?

אני לא הרגשתי אף פעם ביוץ. אבל @איימי היום גם כתבה שיש לה התכווצויות וכמו כאבי מחזור...

כי באמת הם ישמחו ובזכות המצווה הזאת של כיבוד הורים הכל יהיה בסדר והכי טוב בעולם.

בהצלחה רבה רבה יקרה,יש סגולה נפלאה ללדת בקלות,וזה לעשות סעודה רביעית במוצאי שבת,

שוב בהצלחה רבה רבה לך.

אנחנו מאוד רוצים לספר.. הבעיה שפחות יודעים לשמור סודות אצלנו,
וזה יתגלגל. וכל המשפחה המורחבת, כולל השכנים והחברים ידעו.
עוד לפני שאנחנו יודעים אם הכול בסדר.
לא חושבת שיש קשר למצוות כיבוד הורים... אני בטוחה שהם ישמחו ושהם מתפללים עלינו
אבל לא מרגישה נכון לספר בשלב כזה.

בכל מקרה תודה על העצה שלך!

כיבוד הורים זה להאכיל ולהשקות ולסעוד כשחלילה יצטרכו...

אפשר להגיד שזה מאד ישמח אותם, אבל כיבוד הורים זה לא.

שמירת האינטימיות ושלוות הנפש בין בני זוג זו מצווה הרבה יותר יקרה מלשמח את ההורים בבשורה טובה..

אצלי בדרך כלל לא סיפרתי מתי כל טיפול במיוחד כשהיינו בלי ילדים
אבל במשך הזמן יצא שידעו...
טיפול אחרון הייתי אצל ההורים היה חופש והם שמרו על הילדים כשיצאתי מוקדם לבדיקות

אז מה אומרים ?
אבא ואבא תודה רבה על ה-עזרה, התעניינות, שותפות מה שמתאים לך..
אנחנו בתהליך לא נעים ומלחיץ, ונשמח שתהיו סבלניים ולא תלחיצו אותנו גם,
כשיהיו בשורות טובות בעז"ה אתם תהיו הראשונים לדעת !!
(ונשמח שתמשיכו כל הזמן להתפלל בשבילנו)

כל אחד כמובן אומר להוריו...
בניסוח שלו

לשמור לעצמכם. ממש.
אני חושבת שהייתי אומרת שימשיכו להתפלל ושאתם מתפללים גם..

תגידו שאתם מתפללים ומקווים לבשורות טובות.
זה נכון.

נכון, זה שלכם, ותעשו בסופו של דבר מה שנכון לכם
אבל את בעזרת ה עומדת להפוך לאמא ותגלי שלכאוב את הכאב של הילד שלך בלי יכולת לעזור לו זה לא פשוט בכלל.

בחרתם לשתף בקושי, ההורים כנראה יודעים על הצורך בטיפולים ובאופן סםציפי על הטיפול שהצליח רק שהם לא יודעים עדיין שהוא הצליח.
הם עדיין בחושך... אתם כבר יודעים שיש אור.

אני אומרת שוב, אנחנו מאוד רוצים לספר להם.
ואני יודעת כמה שהם ישמחו,
הבעיה היחידה שלנו שהם לא מסוגלים לשמור סוד,
במשפחה שלי כולם יודעים שעברתי טיפולים כי ההורים שלי סיפרו,
ועכשיו שנספר על ההריון כולם ידעו.. ועדיין לא עשינו בדיקת דופק.
ברור שברגע שנדע שהכול טוב ברוך ה נספר,
אבל ממש לפני כמה ימים רק גיליתי בטא חיובית, זה ממש מוקדם.

לכן ביקשתי כאן עצות מה לומר להם, בלי שזה יהיה שקר.
וגם שלא יפגע בהם.

כלומר אם שיתפתם ממש בחודש מסוים שמתחילים טיפול אז ברור שהם יושבים על קוצים ומחכים לתשובה, בדיוק כמוך. אפשר לומר שהרופא אמר לכם שעד שלא רואים דופק לא לספר, וזה לוקח זמן, אז בעה כשתוכלו תשתפו.
או לומר את האמת ולהזהיר באלף אזהרות שאם זה דולף למשפחה המורחבת אז לא תספרו יותר לעולם שום דבר. ברחל ביתך הקטנה.

סיפרנו שאנחנו בטיפולי פוריות.
לא סיפרנו מתי כל דבר.

גם בלי לספר הם ידעו, אנחנו נשואים עוד מעט 3 שנים.
הם ראו זריקות במקרר.
הם ראו שנעדרנו ממפגשים.

אז כן, יש לנו את הזכות לשמור על הפרטיות שלנו למרות שהם ההורים שלנו.


בכל מקרה תודה רבה לכולן,
מתפללת שימשיך תקין ובריא אמן.

אנחנו מאוד קשורים אליהם.
אבל לא רוצים שכולם יגלו, ויש להם את הבעיה הזאת של שמירת סוד.
וגם הם מאוד קשורים להורים שלהם, לכן הם מספרים להם הכול,
במשפחות שלנו אין סודות, וכולם יודעים הכול. אם אני מספרת להם, אני לוקחת בחשבון
שכל הדודים ידעו, והסבים והסבתות.
ולזה אני לא מוכנה כרגע.

אבא ואמא אהובים
תודה רבה על ההתעניינות והדאגה לנו. אין כמוכם. אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים קצת את הפרטיות שלנו בנושא הזה וכשיהיה מה לעדכן בעז"ה נעדכן.תודה על כל התמיכה והאהבה.

משהו כזה. אתם ממש לא חייבים להגיד ומבינה אותך לגמרי להגיד בשלב כל כך מוקדם זה סתם מלחיץ.

את צודקת. אפ סיפרתם בכלליות אז בהחלט אפשר לומר שבעה כשיהיה מה לספר תשמחו מאד לספר ובינתיים בבקשה לא להלחיץ אתכם
בהצלחה! 💕

אבא ואמא יקרים
אני מספרת לכם רק כי שיתפנו על הטיפול ואני לא רואה דרך אחרת
לצאת מהפלונטר בלי לגרום לכם הרבה צער למרות שזה נגד האינסטינקטים שלי.

אבל עוד לא ראינו דופק
ואני מבקשת לכבד אותנו כמו שאני מכבדת אתכם
ולשמור את זה לעצמכם ולתת לנו לשתף את המשפחה לכשנראה לנכון.

מבחינתינו זה מקרה מבחן לקשר ולאמון בנינו...
בבקשה תעמדו בזה ואל תעמידו אותנו למבחן אם לשתף אתכם בקשיים ובשמחות הבאות

ככ מבינה אותך למה לא לספר..
אני סיפרתי לאמא שלי מוקדם מידי והיה לה מאוד קשה לשמור בפנים. ואחרי שספרתי היא פשוט הכניסה אותי ללחץ מטורףף לספר כבר לכולם ! ממש כל הזמן הייתה שולחת הודעות , מתקשרת, כל הזמן אומרת לנו יאלה תספרו כבר.
ואין לך מושג כמה זה היה מתסכל פשוט מיותר. לצערי לא עמדתי בזה יותר וכל העולם ידע מוקדם מידי .
אני אדם יותר פרטי ואישי וקשה לי ממש שככה כולם שותפים לחיים האישים שלי..
בקיצור אני כן הייתי מחכה כי אם נורא קשה להם לשמור הגיוני שזה יצא..
אבל רגע עוד שאלה הם שיתפו את כל המשפחה המורחבת שאתם בטיפולים?

וזהו. ממשיכים בשאלות?
פשוט לחזור על הדברים שוב ושוב :כשנדע בבירור- נספר.
זה שהמשפחה מודעת זה בהחלט פותח להם פתח לסקרנות וציפיה, אבל זה עדיין שלכם, והתזמון זו לגמרי בחירה שלכם

להגיד שעדיין מחכים לתשובה ברורה
ומשהו יהיה וודאי תשתפו כי ככה זו באמת האמת
גם לא הייתי משתפת לפני בדיקת דופק

ואם וכאשר תרצי - תשתפי גם את הסביבה.

איזו חוצפה!

לא פשוט בכלל.
שיתפתם את ההורים שאתם עושים אי וי אף.... אז זה לגיטימי שהם שואלים,
ומצד שני מאוד מבינה אותך שאת עוד לא רוצה לשתף,זה כ''כ התחלה, זה לא שייך שהבשורה תתחיל לשוט לה,
מצד שלישי, אני ממממש מבינה את בעלך שהמציא משהו, לפעמים מרוב לחץ מחרטטים. אל תדוני אותו, ואל תכעסי עליו, הוא לא אמר שכן ולא אמר שלא, לא תמיד יוצאת תשובה מוצלחת ברגע של לחץ.

אם שיתפתם אותם בתהליך, והם יודעים שאמורה להיות תשובה, אז אין ברירה אלא לספר.
אם לא היו יודעים שהתחלתם טיפול, אז את יכולה לספר מתי שבא לך.
אבל זה לא הוגן כלפיהם, לא הגיוני, ולא חכם לספר על הטיפול ולא לספר על התוצאות.

והמשפחה של בעלי ושלי ליוו אותנו בטיפולים
והיו ממש לחוצים לשמוע תשובה
הם ממש חוו איתנו את האכזבות חודש אחר חודש
אז לא יכולתי לא לספר להם
ותאמיני לי ההתרגשות היתה ענקית!!!
הם הגיבו כאילו הם בהריון
כי הם היו איתנו ככ בכל זה

ברור שירצו לדעת אם הצליח.
לדעתי כן להגיד כי אין טעם לשקר ורק לבקש שלא לספר לאף אחד אחר

המשםחה יודעת על הטיפולים? נאלצתם לשתף אותם? אז קחו בחשבון שזה שם אותם במקום מאוד מאוד מסקרן... נכון שהם צריכים לכבד אתכם (והגיוני שתאמרו אנחנו רוצים להיות עם התשובה לבד) אבל הגיוני שמרוב לחץ כבד יצאו שטויות מהפה... א"א לשפוט את בעלך... כי לא תמיד זה יוצר סיטואציה טובה כשאומרים 'תכבדו את החלטתי'...

ופעם הבאה נסו כמה שתוכלו להימנע מלשתף את קיום הטיפול...

בע"ה בהצלחה

שנכון שצריך לכבד את ההורים, ונכון שהם גם חווים כאב. אבל את הכאב הכי גדול, הפיזי בצורה כל כך מוחשית, הנפשי והרגשי - אתם חווים בצורה הכי קשה וכואבת יותר מכולם. וזכותכם לשמור את זה לעצמכם. חושבת גם שזה יוריד מכם פחות לחץ בתקופה עכשיו של התחלת ההריון.

תגידי לבעלך בפעם הבאה כששואלים אותו שיגיד בפשטות - כשיהיה מה לספר נספר. וגם יבקש שישאלו כמה שפחות כי זה שם אתכם במצב לא נעים. וככה גם את תגידי להורים שלך. כמובן שהכול ברוח טובה ובתחושה שהם יהיו הראשונים לשמוח בשמחתכם ולשמוע את הבשורות הטובות.

זכותכם המלאה לשמור על פרטיות. במיוחד כשאתם יודעים שזה יעבור הלאה. זה קודם כל עניין אישי ורגיש *שלכם* ואחר כך של כל העולם..

🥰

כותבת בחיפוש "רגליות", מוצא לי צעצועים לתינוק 

או מכנסיים עם רגליות?
מנועי חיפוש הם מטומטמים...🙈

בינתיים מצאתי בשילב, וגם ככה יש לי משהו להחליף שם.

 

תודה על העזרה! 

בקיצור- כל המקומות היקרים...

 

מזל שסוף עונה, ושלשם שינוי אני לא צריכה כמות גדולה.

מה עם גופיות פלנל במחיר טוב?

תוך כמה זמן מגיע?

כלומר יש סכום מסוים שלא כדאי לעבור אותו?

זה מהארץ...
מכס משלמים רק על מוצרים מחו''ל מ250₪ נראלי...

ושאלה אחרונה, איך המידות שם?

הבת שלי בת שנה וחודש די קטנה אבל לא מאוד. להזמין לה 12-18?

המידות שם מאוד פרופורציונאליות.
הבת שלי בת עשרה חודשים, גם יחסית קטנה, ומידה 6-12 עדיין טיפטיפונת גדול עלייה אבל ממש בסדר...
זה יחזיק לה מבחינת מידה עד סוף החורף

יש להם אתר חדש

ממש נוח ויותר זול וקל למצוא מרגליות בגיל הזה

אבל כללית מקבלים כמעט בכל מקום

שאלתי כמה פעמים וגם בדקתי ספציפית על התרופות שלי

יש סניפים שכן ויש שלא.

יש לי שני גיסות,

עם אחת אני ממש מסתדרת והשנייה ממש לא.

אבל אודה ואומר שלקחתי על עצמי שמבחינתי אני לא גורמת לנתק,

תנסי להבליג וללכת עם בעלך לברית, מנסיון יקירה, בעלי ממש נפגע שאני לא באה איתו לאירועים.

תחשבי רגע אם בעלך לא היה בא איתך לאירוע מסויים סתם כי הוא לא סובל את אחיך,

הבנתי בדרך הקשה שמתחתנים עם משפחה!

ושיצעקו עליי כל נשות הפורום כאן!

לכי לברית בקשי בקשה ותראי שהישועה תבוא.

מבינה ממש שנפגעת אבל נסי להתגבר

חיבוק מרחוק

ילדתי היא לא באה לבקר אותי בכלל ! לא התקשרה במשך שנה שלמה לא שאלה על אחיין שלה ! ואז אני אמורה לעשות מאמץ עבורה???

עבור בעלך

היא מנסה להוריד אותך, תראי לה מה את באמת,

אדם ערכי, בוגר וחכם.

תראי שבסוף היא תרצה ללמוד מימך, ברגע שא מחזירה לה מלחמה היא תמשיך.

תדעי לך שבעלך יעריך אותך, אולי תשתפי אותו בצעד שאת עושה, והוא מבחינתו רק יאהב אותך יותר...

מבינה שקשה לך,

ושוב אומרת לך תתגברי את תהיא המרוויחה היחידה

קורונה. בכלל אסור יותר מעשר בפנים או עשרים בחוץ. תגידי שאת עובדת. מלא לא באים לברית כי זה תמיד לא נח ואירוע שאי אפשר להערך לו מראש.

@שירלי1234 את ממש צודקת יקרה

ואת  @אמונה בה' יתברך יקרה  אין כמו השלום, לכי לברית תשמחי ותשמחי את בעלך,

השלום בית חשוב מהכל,אם לא תלכי זה סתם יעשה יותר גרוע יותר מתח יותר לשון הרע ויותר שנאה,ושיהיה לך

המון הצלחה ותלדי בקלות אמן.

שאת מהנעלבים ואינם עולבים,
שאת עושה הכל כדי לא לנתק משפחה,
כדי לא לצער את בעלך!
כמה זכויות רק על זה !

ולפותחת היקרה, אני לא שופטת אותך כי אני ב''ה לא במקומך, נשמעת חוויה ממש לא נעימה. ממש.
אבל אני מציעה לך מכל הלב, תנסי כמה שפחות לגרום לנתק, בברית יש הרבה אנשים,את לא יושבת איתה 1 על 1, את יכולה להגיד מזל טוב ולשבת עם מי שטוב לך. תחשבי כמה כאב יש לבעלך שהוא קרוע בין אשתו האהובה, לבין אחותו שהיא דם מדמו, בשר מבשרו . אני בטוחה שהוא מבין אותך בליבו, אבל קשה להודות על בעיות אצל מקורבים שלנו מקרבת דם.

אבל באמת קשה לי !
פעם אחרונה שראיתי אותה היא בכוונה ישבה לידי למרות שניסיתי לברוח ואיך שבעלי גם היא התחילה עם הערות שלה. אני עייפה !
מנסה לחשוב עליו ולהתחשב בו אבל קשהז! לי!

תנסי לקחת את זה בתור ניסיון שה' שם לך.
הרי אם זו לא הייתה גיסתך, זו הייתה משהח אחרת, היא לא העניין. העניין פה זה הנסיון שה' שם לך. תראי את זה ככה... בהצלחה יקרה!

בחורה שמתנהגת באופן שהיא מתנהגת היא ממש לא מאה. זאת אומרת שאת יכולה להגיד לעצמך... שיש שם איזשהוי בעיה.
לרחם עליה. כי בן אדם נורמלי... או יותר נכון גיסה נורמלית לא מתנהגת ככה. זה נורא ואיום. אין לי מושג מה הצד שלה או איך היא כלפי אחרים. האם זה רק כלפייך? או גם כלפי חברים ומשפחה?
בכל מקרה. כמה שזה קשה... הייתי הולכת... לכבד את חמי וחמותי. לא בגללה. בכלל לא.
את גם לא חייבת להתייחס אליה.
תחשבי שאת תרוויחי מזה רק טוב כלפי המשפחה.
יעריכו אותך. תתאווררי קצת בקורונה הזאת. איך גיסך? הוא גם ככה מתנהג אליכם? אם הוא בסדר אז לפחות בשבילו.

עזבי לא צריך מריבות...ואת בהיריון. אז ההורמונים עובדים אצלך שעות נוספות. אז אני מבינה את הקריזה הבוערת בך... מאחת שגם חוותה.
אבל שתדעי שאני תמיד נלחמתי בקשרים והייתי טובה ורק הרווחתי מזה. אל תתני יד למה שהיא עושה .. הרי איפשהו היא רוצה בטח שתהי רעה אליה כמו שהיא רעה אלייך.. היא מחפשת או נשמע לפחות נתק.עזבי אותה. אל תרדי לרמה שלה. תרחמי עליה. כי בן אדם רגיל לא מתנהג.ככה.
תחשבי כמה טוב זה יעשה לאחרים . והתינוק המסכן שנולד גם לא אשם שאמא שלו שרוטה.
שהיה בהצלחה
כן הייתי הולכת.
אבל אם לא תלכי אני אבין אותך מאוד.....

פתר לך את הבעיה...
נסי לדבר עם בעלך בזמן רגוע, אולי הוא יבין את הקושי שלך וכן ילך לבד.

מותר לנסוע לברית של קרובי משפחה מדרגה ראשונה (לדודים ודודות מותר לנסוע)

אני לא הייתי הולכת בהריון לאף אירוע בתקופה הזאת מהחשש להידבק..

כן הייתי אומרת לך ללכת בשביל בעלך.
וגם בשביל שהיא לא תרגיש שהיא הצליחה לסכסך בינכם. נשמע כמו הפרעה נפשית ההתעלקות עליך. אז הייתי הולכת ומראה פנים שוחקות ושמה עליה ועל מה שהיא תגיד פס ארוך!(כמובן בלי מתנה אם היא לא טרחה להביא לך).

אם את ממש לא מסוגלת אז הקורונה והסגר נולדו ממש בשבילך. את מתה מפחד להדבק ויש סגר!

והאמת? אולי במצב הנוכחי לא הייתי הולכת למקום עם נוכחות רבה של אנשים בטח לא בהריון!

בקיצור מה שתחליטי לנכון! העיקר שתעשי את זה בבטחון שזה הדבר הטוב עבורך ועבור בעלך!

ושם היא התנהגה כמו לא יודעת מה ... ישבה לידי ולידה בעלי לא דיברה מילה ואיך שבעלי קם להביא לעצמו משהו זרקה מיד את העלבונות שלה בכאלו דרך נעימה . העבירה מיד ביקורת על איך אני ניראת ושתקה בשנייה שבעלי ישב.
בעלי יודע שאני עשיתי את המאמץ הנפשי הזה בשבילו אז וכשסיפרתי לו בדרך חזור מה היא אמרה לי הוא שתק .

הוא לא מעריך את זה ואני באמת לא רוצה להכנס בניהם שיסע ויהנה הוא .
במילא אם אני אבוא איתו הוא לא יהנה כמו שהוא לבד .

היא לא באה אליך, היא מעליבה אותך והעיקר לדעתי- את בהריון ולא עושה לך טוב להיות לידה. אז לא.
לא צריך לריב עם הבעל. להסביר בסבלנות שוב ושוב את הסיבות שאת לא רוצה לנסוע. תוסיפי את זה שיש קורונה וזה מסוכן בהריון, תגידי את האמת- שיש כאלו שגם היו מתעצבנות אפילו שהבעל יסע (נגיד אני) והנה את נשמה טובה מוכנה שהוא יסע, אבל לא מוכנה לסבול שם בעצמך. לגיטימי לגמרי.
חשוב ממש לא להפוך את זה לריב מולו אלא להסביר יפה, ושוב להסביר יפה, בלי עצבים ובלי להרים את הקול, שלא טוב לך ואת לא מוכנה לעשות משהו שלא טוב לך וממש מובן שאת מצפה ממנו לתמוך בך לא להיות במקום שלא טוב בך.
אל תסעי. אנשים כאלו צריך לחתוך מהחיים

נשמע שיש לה ממש בעיה רצינית.
האם היתה בעבר אצל פסיכולוגית?

לא אחות של בעלי, אלא נשואה לאח של בעלי .
כמה מילים קשות, כמה פגענו אחת בשניה
גיסות זה לא קל בכלל. בכלל.

ודווקא בלידה של הבן שלה לא היה מי שיעזור לה
והייתה לה לידה קשה(כלכך קשה שהוא בן 6-7 והיא מאוד מפחדת ללדת שוב).
ושאלתי באחת הפעמים את חמתי מה עם × מסתדרת?
יש לה עוד ילדים בבית.
אז אמרה לי שמאוד קשה לה וכו...
פשוט הגעתי אליה יום אחד , בלי להודיע
והיתי שם מהבוקר עד הערב והיא נחה ממש טוב
והודתה לי ופתחנו הכל בצורה מכובדת ודיברנו, והתחבקנו.
ומשם ב"ה הקשר פרח בצורה מהממת .

זה עשה לבעלי נחת ממש אז היה חשוב לי.
מה שאני רוצה להגיד זה שזה אני יודעת, זה פוגע
אבל למען הבעל תלכי❣️

אין לי כלכך עיצות כי גם אני לא יודעת איך להתמודד עם הרוע.
אבל שולחת לך חיבוק.🤗

נפגעתי מכמה גיסות ובכל פעם בלעתי את הצפרדע, והבלגתי. לא יודעת מה להציע לך אבל אם יש להם ברית ישמצב שהיא תהיה מרוכזת בתינוק ולא בך? חיבוק ⁦❤️⁩

בעיני זו סיבה אמיתית אבל זה יכול להיות גם תירוץ מעולה

נשמע שהיא לא 100
או שהיא פשוט מקנאה בך?! היא אחות של בעלך? דווקא עם גיסה שהיא אחות מסתדרים יותר , מאשר גיסה שהיא אשתו של אח

יש רק את המעון מטעם התמת..
ממש ממש מתלבטת אם לשלוח למעון יישוב ליד .
שם אני עובדת אבל בחופש הגדול זה יהיה סיוט לנסוע עד לשם כל יום.
והגדולה במעון פה אז בכלל ...

בגלל דברים כאלו מתלבטים אם לעבור ליישוב , אין היצע

ובכל מקרה, כמו שאיימי כתבה, תסמינים של תחילת היריון מאוד דומים לתסמינים של לפני מחזור, אז אי אפשר לדעת כלום.
)חוצמזה שכך או כך, את עדיין לא בהיריון. בקושי יש השתרשות. תחפשי בגוגל)

העונה - כלומר, הייתם ביחד?

המקווה היה לפני יותר מ-3 שבועות. כך שאם נכנסתי אז להריון, אמורים לראות את זה כבר בשתן.

בכל-אופן, עדיין לא קיבלתי מחזור ומתאפקת לא לעשות בדיקה נוספת.

נראה מה יהיה...

אם זה נוח לה.
אני התחלתי להלביש חצאיות קצת לפני גיל שלוש (זה היה בקיץ).
כרגע היא בת שלוש וארבע, עם חצאית וגרביון.

קרי: ורוד
אני מלבישה מכנסיים בפרט בקור

גם אני הלבשתי בחורף של שנתיים פוטר עדיין. הכי מחמם. היא כבר רצתה שמלות וחצאיות אבל חיכתה לקיץ.
למה חושבים שהיא בן? את יכולה לשים לה סרט או קשת או סיכה. ולהלביש צבעים ודגמים יותר של בנות.

שימי לה מה שאת אוהבת.

הכל טוב- מכנסיים, חצאית. ממש לא משנה.

ומה אכפת לך שיחשבו שהיא בן?? תעשי מה שנח לך יקרה.

אני גם אהבתי בגיל הזה לשים מכנסיים בחורף, חצאית הרגישה לי מדי חשוף וקר, למרות הגרביון. מכנס זה עוד שכבה מחממת. אבל אם את אוהבת חצאית לכי על זה! ראיתי כבר גילאים הרבה יותר קטנים עם חצאיות.

תודה לכן על התגובות

היא פשוט בכללי לא אוהבת שמתעסקים לה בשיער

היא לא אוהבת לעשות קוקו

כל בוקר לארגן לגן זה מלחמות

לשים בגדים יפים בשבת זה מלחמות

מבחינה חיצונית ניראת קצת מוזנחת יש לי המון מצפון על זה

גם קצת מקבלת הערות מהסביבה...

חשבתי אם אני אשים לה חצאיות אולי במראית העין יראה טוב יותר

הבעיה היא שאני יודעת שיש קטע עם ויסות חום הגוף עד גיל 3 בערך וקר להם יותר מאתנו יכול להיות שאני טועה

 

 

וחוצמזה, מי שמעיר לך, שיבוא ויעשה לה קוקו בעצמו.
אם הילדה נקיה, לבושה בבגדים נחמדים ונקיים, למה שתרגישי שהיא מוזנחת? כי אין לה סרטים סיכות וגומיות?

לק"י

הבת שלי מהממת עם שיער פזור.
פשוט למעון אני מעדיפה לאסוף לה..

זה אולי תלוי בסוג השיער.

והצמיחה מאוד איטית אין לה כלכך הרבה שיער

נורא קשה גם לאסוף אותו 

חיצונית לא נראה טוב משתדלת שהיא יוצאת החוצה לסדר שיראה נורמלי

בד"כ היא נופלת מהמותן ונראית נשרכת
והגופיה בורחת החוצה...

מה שכן, אני משתדלת שהצבעים או הדוגמה יהיו של בנות. ואני גם אוהבת להלביש יותר צמוד. כמו למשל סריגים.
פחות פוטרים. אז אפילו שזה מכנס זה נראה תמיד לבוש ופחות פיג'מה

גמני כשהלבשתי לבת ה3 בגן עירוני כבר חצאית זה היה נראה מסורבל..

בכל מקרה אם יש לך מצפון ורק אם בא לך שימי לה סריגים במקום פוטרים ומכנסיים לא פוטר וגרביטן.

בכל מקרה לא רואה למה לעשות את זה אם לך לא מפריע.

לילדה זה בטוח לא מפריע.

אז עשיתי לה פוני ועכשיו גם עם פזור זה נראה ממש מסודר

אני אוהבת פוני

אבל עדיין לא ארוך מספיק בשביל זה

 

שמים גרביון כותנה חם

אני את החצאיות שומרת לזמן הגמילה
ילדה גמולה זה נוח חצאית

בגיל הזה בחורף - בגד גוף + שמלה + גרביון נעים או טייץ ארוך יש גם טייץ פוטר..
חליפות פוטר הייתי שמה גם לפעמים כשנגמרו השמלות

לא הספקתי להגיב

תודה על הרעיונות 

אני מזמינה לה שמלות חמות עם גרביונים עבים

תודה

אני רק מגן עירוני שלפעמים זה מעט לפני 3 ולפעמים גם 3 וחצי שמתי חצאית וגרביון.
אצלנו במעון לפחות 80 טחוז מהבנות שכולן מעל שנתיים עם מכנסיים.

תאמת שאצלנו זה הפוך

בגלל זה אני עם ההרגשה הזאת שאולי אני גם צרכה להתחיל(ילדה ראשונה)

אבל זה מרגיע לדעת על פי התגובות שאני טועה ומכנסיים זה גם סבבה

אז יש לך😁💕

בסוף כבר יהיה לו צפוף😌

אני לפני הלידה הייתי ממש סקרנית איך היא תיראה🙈

ומסקרן אותי ממש מתי אלד, באיזה סיטואציה זה יקרה, כמה מהר, איך יראה התינוק, איך יהיה עם ההנקה🙈

מחכות לעדכונים😘💕