טוב אז, זה לא קשור להריון ולידה.
אבל אני אוהבת לפרוק כאן. יש את העצות הכי טובות.
לפני כמה ימים הייתי באירוע קטן שאחת מהדודות שלי עשתה,
ואז הייתה סיטואציה שישבנו לדבר כזה,
לא היינו הרבה אנשים. רק דודה שלי ובעלה, אני ובעלי
ועוד דודה אחת.
ואז דודה שלי ובעלה התחילו לריב, והיינו נבוכים מאוד.
ואז ניסינו להעביר נושא,
ויצא שבעלי אמר משהו על אמא שלי, שאם אנחנו רבים
היא ישר מנסה לגשר בנינו ולהשלים.
ואז דודה שלי אמרה: זה ידוע שלאמא שלך לא מתייחסים ברצינות.
היא לא בן אדם רציני, כל בן אדם נורמלי חושב לפני שהוא אומר
ואמא שלך מוציאה אפילו מחשבות מבולבלות.
הייתי בהלם. מי היא שתדבר כך על אמא שלי? לא רציתי לפתח דיון.
כי ידעתי שבעלה עלול לכעוס עליה,
והאירוע היה שלה. ולא רציתי לגרום לסכסוך במשפחה.
אבל אחרי זה, היא גם אמרה לי: אמא שלך לא הייתה מסוגלת לעבור הריונות.
הם היו לה ממש קשים, שהיה צריך לנתח אותה
את גם לא תוכלי ותצטרכי ניתוח.
מציינת שאמא שלי עברה הריונות של תאומים, ובסיכון!
מי היא שתדבר ככה על אמא שלי?
תהפוך אותה בפני אנשים לאישה בלי שכל, שאומרת מה שעולה על דעתה?
מציינת שיש לי את האמא הכי טובה בעולם,
שגידלה אותנו ועדיין מגדלת
באהבה גדולה ועצומה, אישה למופת.
אני מרגישה שדודה שלי קצת מקנאה בה. לא יודעת למה
אבל מה הסיבה לדבר על אמא שלי כך?
אני אוכלת את עצמי שלא הגנתי על כבודה של אמא שלי!
אבל ידעתי בלב שלי, שאמא שלי לא תרצה שאריב איתה.
לאחר מכן דיברתי עם אמא שלי, שאמרה לי
רק דברים טובים על דודה שלי
שהיא שמחה בשבילה, שמגיע לה
שהיא אישה מדהימה ומקסימה
(לא סיפרתי לה את הדברים שאותה דודה אמרה עליה)
אני יודעת שאם אמא שלי תדע, היא תבכה
ואני לא אספר לה בחיים.
סתם מגעיל אותי, איך אפשר לדבר ככה על אישתו של אח שלך?
ועוד בפני הבת שלה.
מה היא חושבת לעצמה?