פורום הריון ולידה (עמוד 2432)

יש ל @מיואשת****** מתכון לעוגיות קוואקר מעולות.
ואפשר להכין בשתי דקות דייסת קוואקר

לק"י

אני אוכלת גם בהנקה.

אז לפחות משתדלת להקפיד מאוד על הרבה שתיה.
מיץ ענבים כן מאוד טוב.
יש לי קופסא קבועה במקרר של תמרים, שקדים ואגוזים. עם סכין קבועה בפנים לפתוח את התמרים.( שלא יהיה לי תירוצים)
פעם ביום מתיישבת איתה על הספה ואוכלת. ראיתי אצלי שכשזה
ככה מסודר הכל בקופסא - רק להוציא מהמקרר ולשבת - אז אני אוכלת .

לחם מומלץ כוסמין,יותר תמרים אגוזים שקדים,לשתות יותר לפחות 2 ליטר מים.

גם בטפטוף, צריך לבדוק
ממש בהצלחה!

מסתכלים על הצוואר הרחם, מבקשים לעשות מאמץ כגון שיעול ורואים אם יוצא נוזלים. וגם יש מקל שטובלים בהפרשה והוא משנה צבע אם זה מי שפיר.

מי שפיר מתחדשים כל הזמן.
והטווח התקין ב us הוא רחב.
כך שאם יש טפטוף ממש לא ניתן לזהות עי אולטראסאונד.....

דומה לריח של הזרע..
אם חוששת שזה ירידת מים ללכת להיבדק

בבית חולים עושים בדיקה עם מקלון מיוחד לבדוק שזה לא מי שפיר בעיקרון תבדקי אם יש לזה ריח של זרע אם כן זה מי שפיר 

ואם יש לך חשש אז עדיף ללכת להבדק כדי להסיר חשש...

זה מה שהיא אמרה לי:
שימי תחבושת של מחזור(לא תחתונית)
אם תוך 20 היא ספוגה(לא רטובה מעל- אלא ספוגה), ללכת לבדוק..

זה נשמע כמו הנחיה לגבי ירידת מים משמעותית לקראת הלידה.

לפי מה שאני יודעת, יכולים להיות גם טפטופים ואז התחבושת לא תהיה ספוגה ובכל אופן צריך לבדוק

הבנתי שיש איזה סטיק/ פד שמאפשר לבדוק. אולי אחות תוכל לעזור

בהצלחה

זוכרת שהיו לי דקירות באחד ההריונות והייתי לחוצה. הלכתי כמה פעמים לבדוק עד שהייתי רגועה.

 

למה בעצם את שואלת? את חוששת שכביכול את הולכת סתם ?

עדיף להבדק. ויגידו שזה סתם כאבים

ולא להצטער אחכ.

 

באחד ההריונות בשבוע 18 חשדתי לירידת מים. טילפנתי לביה"ח אמרו לי לבוא.

כשהרופא בדק שלח אותי הביתה ואמר שאין לי שום ירידת מים.

אמר לי לגשת לקופ"ח למחרת. ניגשתי. והרופא בקופ"ח ממש בז לי. בטענה שאם היה ירידת מים רופא בית החולים לא היה שולח אותי הביתה ובשביל מה באתי.

נו. בסדר. אז אמר.

העיקר אני נרגעתי.

זה הכי חשוב!

 

תבקשי שיעשו אורך צוואר

הלכתי לרופא שאמר לי שכנראה פספסתי קצת וזאת לאחר שבדק ושלושה ימים אחרי לא היה לי צל של ספק, ירדו כל המים וילדתי בלידה שקטה בשבוע 17.. אז כשיש ספק אין ספק.

מסכימה.

אם יש ספק לגשת לבדוק !!

כל רופא יעדיף שתבואי סתם ותבדקי כשהכל טוב מאשר שלא תבדקי ותפספסי, את ממש לא מכבידה על אף אחד ולא עושה פדיחות! את פשוט אמא אחראית שדואגת לבן שלה

גם אם יגידו לך. אז מה

בסוף את אחראית להריון, ולא הם.

יצא לי בהריון הזה כמה וכמה פעמים ללכת להיבדק, זה מתיש ומעייף. אבל אף פעם אף אחד לא אמר לי שבאתי סתם. תמיד התייחסו לתלונות שלי ברצינות (ויצא לי להיבדק גם במיון וגם במרכזי אישה שונים)

אני הולכת בגישה כזו - מעדיפה להיבדק ושיגידו שהכל בסדר, מאשר לא להיבדק ולהתחרט אחר כך כל החיים למה לא נבדקתי.

אין מה לעשות, כמה שההריון קרוב אלינו, אין לנו דרך לדעת מה קורה בפנים. במיוחד בשבוע כל כל מוקדם

לכי בלב שלם, ובע"ה הכל תקין

אם גם ככה אין לך כאבים וכבר נבדקת אז אין מה ללכת לדעתי.
מה שכן, אם מחר יש הרגשה חריגה את עוזבת הכל והולכת כדי להספיק את המומחים.

בכל מקרה אם את רואה קשר בין מאמץ לכאבים אז לקחת ימי מחלה ולנוח בבית.

אז אולי בבוקר.

קשורה להריון.
אני לא אוכל פשוט לצאת לצערי...

ואני מסיימת לעבוד ב17 עד שמגיעה הביתה 18🙁

עד כמה שזכור לי נבדקת אבל הרופא לא ממש התייחס אלייך?
אז מיון בערב זה לא הפתרון לדעתי, הייתי מחפשת פתרון בקופה
אבל תעשי מה שמרגיש לך נכון.

תמיד יש במיון בערב מתמחים.
(מתמחה יכול להיות בסוף ההתמחות שלו ככה שאפשר בהחלט לסמוך עליו..)

הם בטח יבדקו אורך צוואר, אולטרסאונד לראות דופק, כמות מים ישלחו לכמה בדיקות מעבדה לשלול דלקת בשתן.. ממש אין מה להתפדח בהצלחה ותרגישי טוב 💜

תעדכני

בדק אותי דווקא מומחה ולא סטאז׳ר
ואמר שטוב מאד שבאתי ועשיתי את המעשה הנכון כי זה חשוב במי שפיר ...

וכתבו שמדובר בצירים מדומים אבל בכל זאת עוד כמה ימים כדאי שאראה שוב רופא.

שימשיך הכל טוב, ברוגע ובקלות

שימשיך קל ותקין❣️

אחרי העמסה של 100 הרגשתי ממש לא טוב עם סחרחורות וכאבי ראש חזקים!!
תקחי אולי טלפון עם אוזניות כדי לשמוע משהו בזמן הזה...
פחות נראה לי שתוכלי להתעסק בלימודים

העמסה של 100, שאלתי את האחות באיזה יום ובאיזה סניף יהיה להם מקום להביא לי לשבת. היא אמרה לי מתי לבוא ולאיפה.
באתי, נתנו לי חדר ריק של רופא. הגעתי מצויידת במחשב נייד, וואו כמה עבודות שהספקתי להגיש. ישבתי ככה 3 שעות סגורה בחדר בלי מסיחים...
אולי תנסי גם לשאול.

גם אני עם נשירה מטורפת

יש לי חברה שמורחת כל יום שמן קייק/או קוקוס בבוקר על השיער, וזה חיזק לה אותו ממש וגרם לצמיחה מחדש.

לגבי קמטים בטוחה שאת יפה גם איתם❣️

דרך אגב אני מוצאת בסופר רגיל שמן קוקוס כבישה קרה, אצלי זה בשימוש במקום מרגרינה לעוגיות.
ושמעתי שגם ויטמינים מסוימים כמו אבץ וכו... עוזרים לנשירת שער, אבל עדין לא ניסיתי.

ומאז שאני משתמשת בו ממש רואה שינוי לטובה!!בהזדמנות זו רוצה גם להודות לה. מצאתי גם סרטון בו משהי מסבירה איך שוטפים פנים עם שמן קוקוס, יכולה לצרף סרטון.
ובקשר להרגשה שאת יפה..קודם כל בעלך מלך שאומר לך כל יום שאת יפה!
וכן לפעמים זה לא מספיק, זה ממש עבודה ללמוד לאהוב את עצמך חדשה כמו שאת עכשיו ולא כמו שהיית לפני עשר שנים.
תתחילי מלדאוג לעצמך, מטיפוח, ללכת לישון מוקדם, לאכול בריא ועם הדאגה הזאת ״תתאהבי״ גם את בעצמך.

וגם לשיער??
וואו איפה קונים את זה

לא הייתי משתמשת על הפנים באופן קבוע, הוא שמן "כבד" מידי לפנים בשביל כל יום.
לעור הגוף, שיער ולציפורניים הוא מעולה! גם לקילופים של הקרסול, בקיץ כשהולכים עם סנדלים...
אגב, אפשר להכין ממנו יופי של משחת שיניים - מלבין ממש! - תחפשי ביוטיוב

בהתחלה היא קצת חופרת על דברים אחרים, בסוף הסרטון היא מורידה איפור עם שמן קוקוס. רק התחלתי להשתמש,היא אומרת שלוקח איזה שבועיים לעור להתאזן.

שימי לב שהוא גולמי, שלא דחפו לך עוד כל מיני חומרים.
תבדקי במרכיבים.

כתבתי פה בעבר על שמן קוקוס. עושה פלאים!
תקני מחנות טבע - אורגני כבישה קרה.
אפשר להשתמש בו בכל מיני ווארציות (כמסיכה, אחרי המקלחת, בבוקר על שיער יבש..) תמצאי מה מתאים לשיער שלך.
לגבי הנשירה - לא מנסיון אישי, אבל שמעתי ניסים ונפלאות על השמפו והמרכך של חברת Jason לענין הנשירה.
לגבי היופי, מזה מזדהה איתך! מאוד!
גם אני עברתי את גיל 30 לא מזמן, ומתחילה לראות את זה על גופי ופניי, וגם בעלי עדיין משוכנע שהוא התחתן עם מינימום בר רפאלי 🤣
אבל יודעת מה? למה להרוס להם? חחחח אני זורמת עם זה...
תקשיבי, לגבי הקמטים של עור הפנים, הזוהר והברק: שמן נבט חיטה!!!!
חבל שאני לא יכולה להעלות פה תמונה של אמא שלי, בת 65, בחיי שהיא נראת בת 30, קורנת ויפה.
שאלתי אותה מה הסוד, היא אמרה שהיא שמה כל יום בערב אחרי המקלחת שמן נבט חיטה על הפנים, מגיל 35.
שוב, קונים בחנות טבע, אורגני.
זה בעצם ויטמין E. החומר ממנו מכינים את כל הקרמים למיניהם - אז את שמה פשוט את המקור. שווה שווה שווה!
אין לו ריח נעים נעים, אבל אני נרדמת ולא מרגישה. ( לבעלי יש חוש ריח קלוש). תבדקי אם את מסתדרת עם זה - תראי תוצאות ממש אחרי פעמים בודדות.

תודה רבה

זה שלב קשה, ההבנה הזו של ההתבגרות...
בקשר לשיער, נסי לשים שמן זית, ממש הרבה וללכת ככה בבית כמה שעות...
מחזק ומעלה..
חוצמיזה- באסה.
אולי תוסף קולגן יכול לעזור

אלא אם מגיעים לתקופה. וגם את מתמגשים.

לרוב פחות מקפידה על שעות שינה וגם באוכל(חטיפים נניח) יותר משחררת

ואז כל הסדר יום שלו משתבש וזה לא כייף, אבל זה המחיר, ואנחנו מתכוננים לזה מראש לפני שאנחנו מגיעים

זה הכיף אצל סבא וסבתא
וכך גם האווירה נשארת טובה.

כי תכל'ס זה הכיף של סבא וסבתא ושל הילדים. הבאסה שיש ממש פריצת גבולות- מלא ממתקים ושוקולד והשתוללוית. ברור שמעמידים במקום כשזה מגיע לגבול עליון. לפני שאנחנו באים אנחנו נושמים עמוק.... לוקח שבוע לאפס את החבר'ה בחזרה. הפתרון שמצאנו- מגיעים בתדירות נמוכה ומעדיפים מפגשי אמצע שבוע.

מלבד גבולות שממש חשוב לנו

אבל בהחלט אוכלים שם יותר ממתקים רואים יותר סרטים והולכים לישון מאוחר.

איזה כיף שיש סבא וסבתא.

לפעמים נראה לי ששוכחים בדור הזה כמה שזה כיף מרוב שב"ה לכולם יש.

לי היתה סבתא אחת וזהו. זה היה מצרך נדיר ויקר מאד

תעריכו.

פעם הייתי בגישה שהשגרה צריכה להימשך גם אצל סבא וסבתא. וזה גרם לי ללא מעט עימותים ובליעת צפרדעים מול ההורים שלי ובעיקר ההורים של בעלי.

למדתי לשחרר. מותר לסבא וסבתא לפנק ולהנות מהנכדים. כמובן שיש גבולות ברורים.

לרוב זה לא מפריע לאף אחד ואני משכיבה אותה באמצע הסעודה נגיד... אם אני רואה שהיא סובלת.
אבל בגדול זורמת יותר, גם מבחינת אוכל, יוצא שהיא אוכלת יותר שטויות...
בבית מחזירה לתלם.

כל עוד אפשר למתוח את החבל.
במצב שזה כבר פוגע בילד- אז לא..
תינוק לרוב יהיה מוגן במנשא וישן בזמן שהוא צריך.
אבל בהחלט אני אחשוב פעמיים אם לצאת איתו מהבית במצב שזה יגרום לו לתסכול ממשי.
יש בזה גם משהו כיף, משוחרר ובריא.
לא רק משהו שלילי.

למשל אני זוכרת לילות שלמים (טוב כנראה שלא באמת שלמים אבל ככה זה נצרב בזיכרון)
של פטפוט וצחקוקים עם הבני דודים כשישנו אצל סבא וסבתא
כנראה שבטווח הקצר זה פגע בנו בתפקוד השוטף אבל בטווח הארוך (עד היום) זכור כחוויה מעצימה וחיובית.

שמצד אחד כן צריכים לישון מוקדם ומצד שני כבר לא במנשא

אם אני רואה שצריך לישון, עם כל הכבוד לכל השאר אני אנסה להשכיב לישון.

זה במילא לא ירדים אותו אם הוא סקרן וחייב לדעת מה קורה.

שוב, אם זה רק יום-יומיים-3 אני מוותרת. אם מגיעים לתקופה, יש עקרונות שאני פחות מוותרת עליהם.
שנ"צ זה כן משהו שאני מוותרת. מקסימום מנסה להוציא לסיבוב בעגלה.

לשבור את השגרה אין בעיה , זה בדיוק החוויה, כמו כל טיול או נסיעה
אם הוא צריך ותשוש- זה משהו אחר

אצלי לרוב ישנו יותר מאוחר וקמו יותר מאוחר. או שבשבת השכבתי צהריים ארוך כדי שישלימו שעות שינה

הוא בכור?
מדובר על שבת?
למה בעצם להישאר? אם נגיד יש מסיבה ואני רואה שהגדולים נהנים אז אוציא/ אבקש מבעלי להוציא בסיבוב בעגלה או באוטו.
אבל אם זה הבכור ובאמת אין טעם להישאר עוד אז אגיד יפה שלום ואצא.

תראי, ילד בד"כ לא הופך להיות מתוסכל מ0 ל100.
אז לא אצא באפס אבל גם לא אגיע ל100.

סליחה על החריפות, אבל לא אתן להתעלל בילד כי רוצים להנות ממנו.
גם כשבאים אלינו אגב. אין לי בעיה שיישארו. אבל ילד קטן שצריך הפוגה מההיי שלו אכניס להתקלח, להירגע ללבוש פיג'מה. אם שאר בני המשפחה מהווים אטרקציה אז סבבה.
אם לא וסבא וסבתא מרגישים שנגמרה החגיגה אז גם בסדר.
בשנים האחרונות שיש בי יותר מודעות לבניית הקשר וחשוב לי שהמפגש יהיה ארוך יותר אז אני מוציאה מהמסגרות מוקדם יותר ומבקשת להגיע מוקדם ואומרת במפורש מתי זמן המקלחות.

במקרה שלך נגיד לא הייתי מוכנה להוציא מהחדר אבל מציעה שאחד ייכנס אליו לספר סיפור בנחת.
ממילא יהיה קשה לילד להירדם אבל לפחות לא להגביר את החוסר אונים. שיהיה לו רגוע וחשוך.

את ההודעה הפותחת בהתאם לנתון הגיל שהוספת

אז מחדדת שדעתי כמו רעותוש ומוריה.
כל עוד השאלה היא עקרון שלי מול הרצון של סבא וסבתא- הרצון של סבא וסבתא גובר. ולו רק בגלל הפרט הטכני שבלתי אפשרי להרדים בבית ההורים כמו בבית שלי.
גם במחיר שאני אשא בתוצאות (שיבושי שעות שינה)

כאשר הדילמה היא צורך הילד (נכנס לתסכול מרוב עייפות) לעומת הרצון של סבא וסבתא- אז הצורך של הילד גובר.

אנחנו מנסים להרדים אבל הוא בוכה ולא נרדם מהר
כנראה כי הוא גם לא רגיל למקום
כן הוא הבכור

וההורים לוחציםםםםם שנוציא אותו מהמיטה
ומה הבעיה שיישן קצת יותר מאוחר
אבל הוא עייף
לא מבינים שזה לא כמו מבוגר שהוא עייף וישר נרדם
לפעמים עייף ועדיין קשה להירדם

מה לעשות.. כשההורים לוחצים מדי אז באים פחות.
מבאס אבל ככה זה.
לפעמים אני מברכת לפני כולם והולכת להסתגר עם הקטן בחדר.
תנסי לעשות לו עיסוי זה מרגיע אותם מאוד המגע, הביטחון.

אם הוא עייף אבל רגוע ונהנה. למה שלא יהנה עם כולם? אם הוא עייף ועצבני זה משהו אחר.

אם היא בוכה ועייפה ואני רואה שלא טוב לה אני לגמרי אקח אותה לישון באמצע הארוחה
יוצר מאפשרת עוגות ופחות מקפידה על הסדר יום שלה
אבל בגבול שזה טוב לה

מלא פינוקים חח

גם הילדים יודעים להפריד

כי הילד לא רק בשליטתי, אלא של כולם, כולם רוצים אותו, כולם מפנקים, נותנים לו מה שבא להם, אז שייהנו גם מהתוצאות

ממש לא מתעקשת אצל סבא וסבתא. והאמת, גם בבית לא נותנת לתינוקות לבכות במיטה, אז הסיטואציה הזו ספציפית לא מוכרת לי.
אבל כמו שכתבו פה, אם התינוק סובל ועייף, אסביר לסבא וסבתא שכבר קשה לו ואקח אותו לישון, הוא לא בובה שלהם.

עייף??

אבל אף פעם לא השארתי תינוק או ילד לבכות במיטה.
אם זה ילד גדול שמבין, יכול להיות שאציב עובדה שהולכים לישון וזהו, והוא ילך למיטה , גם אם לא בא לו.
לא מסוגלת לתת לתינוק לבכות במיטה, יש לזה גם מחיר, יש זמנים שמרדימה בהנקה/ טיול . אין מצב שאשאיר תינוק לבכות במיטה , לא משנה כמה ההרדמה שלו תשגע אותי. זו לא אופציה מבחינתי.
אצל סבתא, יכול להיות שגם אם אראה שהילד עייף, אם למחרת אין לו בית ספר או צורך חשוב לקום מוקדם, אאפשר להישאר ער, גם אם הילד נראה עייף אבל רוצה להשאר.

מניקה ומחזירה אבל זה לא העניין.
העניין הוא שהם שואלים למה בכלל הוא צריך לישון ולא להיות עם כולם

יש מצבים שאדם/ תינוק עייף ובכל זאת נהנה להשאר ער, כי יש משהו מעניין שלא קורה כל יום.
אם זה המצב , לא היתי מתעקשת שישן.
אם הוא עייף, עצבני, ולא נהנה להיות עם כולם, היתי לוקחת לישון, גם אם סבא וסבתא חושבים אחרת.

לא הלכה לישון אף פעם לפני סיום סעודת ליל שבת וכל הפטפוטים שאחרי....

היה לה מעניין מאוד, קיבלה ים של יחס...
החדר שלנו היה בקיר מעבר לשולחן אוכל בבית עם אפס בידוד, רעש שלא מאפשר שינה...

מאז התרגלתי ואני לא משכיבה ילדים בהגדרה לפני סוף הסעודה, מי שעייף נרדם על הספה ורק מי שעצבני וכד' אני הולכת להשכיב באמצע.

אחרי הסעודה יש שקט ויש יותר פניות להשכיב ילדים ולייצר אוירת שינה

סבא וסבתא שיהנו מהם עד שמגיעים.. אם ילד עייף ורוצה לישון לא אמשוך בכוח אבל אם רוצה להישאר ער אז מאפשרת..
לגבי ממתקים אין אצלנו בעיה כזו בבית אוכלים יותר מאשר שם חח(אין אצלם ממתקים בכלל)
וסתם יכולה לשתף שיש לי גיסה שכן מקפידה על שעות שינה של הילדים גם אצל הסבא וסבתא ומהצד (משתדלת לא לשפוט) זה נראה נורא השעה מלחמה שהיא מנהלת כדי שהילד ישן בזמן במקום לתת לו עוד שעה להנות עם כולם ואז להרדים בלי מלחמות.אבל בחירה שלה לגמרי לא מתערבת

אני משחררת בדברים טכניים יותר, כמו: ממתקים, שעות שינה, להישאר בפיזמה.
אבל לא בדברים עקרוניים!! כמו תוכן של סרטים ושירים שהגיסים שלי מדליקים. בזה אני מאוד תקיפה

אני משכיבה את הבן שלי צהרים (הוא בן שנתיים ולא צריך שנץ) במיוחד כדי שהם יוכלו להנות ממנו בערב. אבל אם הוא לא ישן צהרים ואני רואה שהוא עייף ולא רגוע אני ארדים אותו גם אם זה אומר שהם בקושי יהיו איתו. לגבי להשאיר במיטה בוכה לא מכירה סיטואציה כזאת לא עושה את זה גם בבית.

באמת נשמע מבאס.. אם את נוסעת הייתי משתפת שאת צריכה לטבול.

וחסמו את הריון ולידה2. יש משתמש אנונימי חדש שאפשר לקבל סיסמה מהמנהלות

ככ מבינה אותך.
לטבול ולחזור לבית בלי בעל זה הכי מתסכל שיש...
האמת שהייתי דוחה את הטבילה.
זה לא שהוא יהיה, את לא תפסידי חיבוק...
אבל ככ מתסכללל

נראלי לא כדאי לדחות טבילה

סיכוי של אחד לאפס.
אם כבר יחזור בטבילה הבאה...🤦
היא לא דוחה בשבוע, אלא רק מערב שבת למוצש.
ומקסימום אם יודיע בשישי שכן יחזור לשבת, היא תתארגן מהר לטבילה(גם ככה בטבילת מוצש עושים הרבה אירגונים לפני שבת) ותטבול בער''ש...

וגם בסדיר היו לנו הפתעות...
(כן, ב8 בערך אמרו לו שהוא יצא לדרך ב8 וחצי, אם הייתי צריכה להתחיל להתארגן אז היה לא נעים מהבלנית כי הייתי צריכה להביא אותה שוב)

אני שאלתי את הרב שלנו שבעלי היה בחול לחודש מהעבודה
ואמר לי בשום פנים לא לדחות.

וזה חול.. סיכוי אפס שיבוא.

סליחה😬🙈

משתחרר ערב קודם, או מצליח לקבל כמה שעות לכבוד הטבילה.. ואז אם היא לא טבלה זה דיכאון יותר גדול. בגלל שבשבת הוא לא יכול לבוא אולי יש מקום לדחות למוצש כדי להקל על עצמך, אבל אני לא הייתי מחליטה לבד, הייתי מתייעצת עם רב.
חיבוק ענק!!
לא פשוט לטבול כשהוא לא נמצא.. ועוד בשבת 😭

אני אומרת לדחות רק בגלל שזה ערב שבת...
סתם ככה אם יש מפקד נחמד הוא מפרגן...
אבל בערב שבת, אם משתחרר פתאום, אפשר להחליט שטובלים בער''ש כי יש מספיק זמן להתכונן, ואם הוא ישתחרר פתאום במוצש אז עד שהוא יגיע היא כבר תהיה אחרי טבילה...🤗

את בטוחה שאם הבעל לא נמצא אמורים לטבול בליל שבת?

 

סתם נראה לי שאלה לרב בלי קשר לחשק שלך לעניין. 

 

קראתי באיזה מקום שלא תטבול ממש ממש לא יודעת מה הדין האמיתי. 

אחרי סרזט לפעמים יש שיבושים, מחזור ארוך/קצר יותר.
ממש מבאס לטבול בלי בן הזוג בבית.
אבל לדעתי אל תתרכזי בזה עכשיו, תסיימי את המחזור, תתחילי שבעה נקיים ותראו מה אפשר לעשות.
אולי אפילו הוא יוכל לקבל איזה לילה בבית? מי יודע...

חבל להצטער מעכשיו

ואחרי ערב של בסה ותיסכול רציני, החלטתי לראות את הטוב שבדבר.
ובאמת, אנחנו נשואים כבר הרבה שנים עם 6 ילדים ומאוד קשה לנו בזמן הנידה, ולצערי לפעמים נופלים ("רק" בנגיעות) והקב"ה אוהב אותנו ויודע כמה קשה לנו, לכן הוא מקל עלינו את ההתמודדות, בזה שנהיה רחוקים פיזית. (במיוחד שזה אחרי תקופה מאוד ארוכה שאנחנו מותרים) ובעז"ה שיעבור בטוב🙏

וגם, תכלס במהלך היום ראיתי רק כתמים שלא אסרו אותנו. ורק בערב ראיתי שטף שלא היה לי ספק. אז גם ככה הכי מוקדם שאני יכולה לעשות הפסק יהיה במוצ"ש וזה כבר מקל על הכל🙃

ובעלי היה במילואים הוא ביקש לצאת מסיבות אישיות הביתה
ואישרו לו.

אולי תנסי?

כי תכלס המחזור התחיל בשלישי (שני אחרי שקיעה)
ובעלי בעז"ה ינסה לצאת במוצ"ש או ראשון... תלוי מתי אצליח לעשות הפסק.

רק מתפללת חזק שלא יהיה סגר, כדי שאוכל לסוע ולחזור חופשי מההורים. ולא אתקע למקווה😬

וכיף שמסכימים לשחרר אותו

ספר של יהונתן ויסכה שומר, ''לעורר אהבה'' מלאאא רעיונות לערב זוגי... ממליצה
ספר פרקטי ושווה

משחקי קופסא:
שבו שחקו.
זה הכי כיף שיש

שאלות:
- שאלות על בן הזוג. הרבה שאלות בסגנון של 'מה זיכרון ילדות שנחרט אצלך?' 'איזו דמות חינוכית השפיעה עלייך?' הרבה פעמים אפשר להיות מופתעים. מגלים דברים מעניינים על בן הזוג. דברים שנמצאים בתת מודע פתאום עולים.
- שאלות על הזוגיות. ' איזה דייט שלנו אתה הכי זוכר?' 'איזו חוויה זוגית אתה זוכר שממש שמחת ממנה?' וכו''.
זה ממש קליל, כיפי, מצחיק ומתרפק על נוסטלגיה.

אפשר את הכרטיסיות של השאלות לסדר במלא אווריאציות-
-ערמה וכל אחד בתורו לוקח כרטיס.
-מפוזרים הפוכים על הרצפה וכל אחד לוקח מה שהוא רוצה
-לכל אחד חמש שאלות ביד ובוחר כל פעם איזו שאלה להציג לבן הזוג.
- מסודרים בריבוע על הרצפה ובצד השני כתוב מספר וחץ לימין או לשמאל. לאחר שלוקחים את השאלה הראשונה ועונים עלייה, מסתכלים על המספר והכיוון של החץ ולפיו מתקדמים(לדוג' אם כתוב חמש וחץ לצד ימין, סופרים חמישה פתקים לצד ימין ושואלים את השאלה שעל הפתק החמישי)


מכתבים:
זה הפעלה של הדמיון.
כל אחד כותב לשני מכתב עם קונוטציה מסויימת.
לדוג'- מכתב אחרי שלא נפגשנו חודשיים. מכתב אחרי חתונה של הבן הבכור וכו'.
תנו לדיון לחגוג...
זה ממש מרגש לקרוא אחכ!!

ציור:
מציירים ציור ונותנים לבן הזוג לעשות גרפולוגיה.
(העץ עם שורשים עמוקים ולכן זה אומר שאתה לוקח הרבה מההורים שלך ומהמשפחה)
זה ממש קורע.


בישול:
להכין משהו טעים ביחד.
פיצה/קישים/פוקאצ'ות.
ככה גם יש ארוחת ערב מושקעת וגם זמן איכות.


זה מה שיש לי כרגע בראש...
בהצלחה💕

תודה רבה

כשיעברו הבחילות ותרגישי טוב יותר אז גם הריח שלו ישתפר אצלך.
תחליפי מצעים לריח שתאהבי, תחפשי סבון עם ריח שאת אוהבת..

ומותר לך להגיד לו שזה מפריע לך, ואת יכולה להגיד לו גם שמלאאא בנות ככה בהתחלה. זה בהחלט קורה וזה בסדר גמור!
אני בטוחה שהוא יבין... וגם אם לא, אז הוא יבין בהמשך מה זה אומר אישה בהריון ......

העיקר שתרגישי טוב ובידיים מלאות! בשעה טובה!

הלוואי שיעבור מהר, תודה על העיצות אני אנסה, צריכה לחשוב איך להגיד לו בעדינות. מסכן הוא מתגעגע למי שהייתי פעם והאמת שגם אני...

מזכירה לי אותי בתחילת ההריונות

הרגשה נוראית בעלי היה מתקרב אליי והייתי רצה לכיור להקיא את נשמתי

תני לי לעודד אותך שזה עובר ואת תחזרי לנגוע ולהיות איתו שתסיימי את השליש הראשון..

 

טוב לשמוע שזה נורמלי...

זה מאוד קשה
כדאי לדבר על זה בצורה פתוחה ולהסביר לבעלך שזה לא קשור אליו ולא אליך
הורמונים זה כמו סם שלא ניתן לשלוט בו הם משפיעים על חוש הריח הראיה הטעם הבחילות נוראיות ובודאי שאין חשק לכלום.
אולי תעשי חיפוש בפורומים על נשים שסבלו כמוך ותראי לו כדי שיבין שזה נורמלי וזה עובר.
ותנסו לקבוע יחד מה כן אפשר אולי לא לישון יחד אבל תקבעו שקשאת מרגישה טיפה רעננה את תזמי את הקירוב וכו
ותשקלי לקחת דיקלקטין זה מקל על כל התחושה הכללית לא רק על הבחילות

נראה לי מוגזם לא לישון יחד אבל אם לא תהיה ברירה ואני לא מרגישה רעננה מאז שהתחילו הבחילות, כבר שבועיים או יותר שאני סמרטוט 24/7

צריך מרשם לדיקלקטין? כי ביקשתי מהרופאה משהו לבחילות והיא אמרה שתרשום אבל לא רשמה...

תרופות שנותנים

גם אני הייתי ככה בתחילת ההריון, כל הזמן הרחקתי את בעלי ממני, כי לא יכולתי לסבול את הריח שלו. אבל גם כל הזמן חזרתי על זה שזה לא משהו אישי, אלא ההורמונים שגורמים לזה.

וזה עובר בהמשך, אז את יכולה להיות רגועה.

הבן שלי קופי שלו. קופי. אז תתכונני ..
עד חודש רביעי לא הסכמתי שנישן עם מיטות מחוברות
היה חוזר מהעבודה עצבנית סתם...

בתחילת ההריון חוויתי את זה גם,
הבשורה הטובה שזה עובר עם הזמן,
בינתיים אין כל כך מה לעשות, זה בהחלט מבאס, אבל צריך לדעת לקבל את זה ולדעת שזה עובר.

אני חודש אחרי לידה ומניקה מלא.

ואמור להיות בו 28 גלולות. לוקחים ברצף.

בלי הפסקות. לא אמור להיות רק 21 כדורים בחפיסה. מוזר.
תבדקי שהביאו לך *פומיניק* .

אם יש ירידה משמעותית (הרבה יותר מ2 קילו) - חוששים להתייבשות.

תודה!

בעיקרון העובר מקבל את כל מה שהוא צריך מתוך המאגרים שלך, החשש הוא שלך יחסרו ויטמינים וכדומה, לא לעובר...
2 קילו זה ממש לא מדאיג.
אצלי בכל ההריונות, בחודש רביעי חמישי בערך, קיבלתי מחמאות כמה רזיתי.... (אל דאגה, אני עולה הכל בחזרה בהנקה, עם ריבית. אולי לכן ירדתי כל כך הרבה בהריונות, כי הייתי עם העודפים מההנקה)

בעיקרון, אם את דואגת לשתות מספיק ולאכול, נראה לי שזה בסדר (כמובן, לא ירידה גדולה מידי. לא שאני יודעת מה זה ירידה גדולה מידי).

לי אישית אין ככ תיאבון בגלל הבחילות, ויצא שבשבועיים האחרונים ירדתי 400 גרם. אם זה ימשיך ככה, אסיים את השליש הראשון עם משהו כמו שני קילו פחות.
אני דואגת לשתות הרבה ומקווה לטוב.

אם את ממש חוששת, תנסי להתקשר למוקד האחיות של הקופה שלך, אולי יוכלו לענות לך שם.

העובר מקבל לפנייך את מה שהוא צריך.
אז לפני שיהיה לו חוסרים, את תרגישי שחסר לך.

תודה לאל - כולנו בריאים 🤗

אני עולה עם בחילות
בלי בחילות
עם הנקה
עם גלולות
בלי גלולות
לפני לידה
אחרי לידה
לפני הריון
בהריון
אחרי הריון

קיצור נושמת- עולה

מתאמצת ממש- נשארת אותו הדבר.
אוכלת כמו ארנב- יורדת 💪🏻

אני גם רוצה לרזות

ירקות, חלבונים, קצת שומן בריר
1-2 פירות ביום

וגם ככה רזה אז בכלל..רק הבטן גדלה בסוף ההריון

אין ממה לחשוש אני גם נלחצתי תמיד אבל העובר מקבל כל מה שצריך..הבנתי

באמת רופאה מעצבנת

אישית ברוב ההריונות שלי לא החזקתי מעבר ל 38
זה הריון ראשון?
אבל כל שבוע בבטן בחודש האחרון מוסיף להם במשקל וככ משמעותי אח''כ! שווה לחכות קצת 🤗

והכאבים גם הגיוני, הרחב מתכווץ בחזרה.. לי גם בהפלה הטבעית היו כאבי מחזור יותר חזקים ממה שאני רגילה.. תרגישי טוב!

את שותה מספיק, לפחות 2 ליטר ,זה אמור להקל מעט.

לא קראתי שרשורים קודמים
בדקת שהבטא התאפסה ושהרחם נקי?

אני עברתי בגרידה, יומיים אחרי היה כאב ממש חד ומשתק. התקשרתי למוקד, אמרו לפנות לבדיקה, עבר לבד תוך שעה וחשבתי שזה סתם. הדימום אפילו נחלש בהדרגה (במשך שבועיים)
בביקורת חודש אחרי ראו עצם נעוצה ברחם בדיוק איפה שכאב לי. גרידה חוזרת.
בקיצור עדיף לבדוק..

שגדל את הולכת עם חזיה בבית?
איך את מניקה בלילה במיטה שלך או כורסת הנקה?

אבל זה התחיל לפני שהנקתי ככה.
הולכת עם חזיה בבית, אחרת כל הבית יהיה שלולית חלב.
זה ממש הגיע בהתקפים ונעלם

כיס מרה או לא יודעת מה. אולי חרטטתי אבל לא הייתי מוותרת על בירור מעמיק.

אז לחזור לרופאת משפחה?
מה לבקש?
היא פטרה אותי במשככי כאבים.

לא פראמין !

אומרת שבגלל שזה ממכר יש כאלה שצריכות עד הלידה להמשיך😭 מבחינתי היה לקחת עכשיו לשלושה שבועות עד תחילת סהטרימסטר השני.
היא הצליחה לשכנע את בעלי😨 ולא זוכרת אם בסוף כתבה או לא

העניין הוא שפשוט צריך להפסיק בהדרגה מאוד...

הקטע שלפעמים לפעמים יש יום נדיר של רגיעה ואז אומרת לעצמי שאם התגברתי עד עכשיו אז אמשיך עוד שבועיים וחצי אבל אז זה חוזר בעוצמה. כאילו צריך להשלים את היום רגיעה

אומרת שבגלל שזה ממכר יש כאלה שצריכות עד הלידה להמשיך😭 מבחינתי היה לקחת עכשיו לשלושה שבועות עד תחילת סהטרימסטר השני.
היא הצליחה לשכנע את בעלי😨 ולא זוכרת אם בסוף כתבה או לא

תודה נשמה

א. ממליצה בכל זאת לנסות דיקלקטין, אני עצמי לא ניסיתי אבל נשים רבות מעידות שהתרופה עוזרת מאוד!!
ב. לאכול, בכוח, אבל לאכול. קיבה ריקה מאוד מחמירה בחילות.
ג. תנסי לנתב את הקושי לתפילה, את הבכי לזעקה... הרבה פעמים זה מקל...

ד. קבלי את עצמך כמו שאת, יבואו ימים טובים ושמחים. אני בשבוע 13 וכבר בהחלט מתחילה להרגיש הקלה ב"ה!

ה. משהו שלי מאוד עוזר לשתות יותר (גם אני לא מצליחה לשתות הרבה)- בלגימות קטנטנות, ולשים חצי פרוסת לימון בבקבוק מים, עושה טעם עדין וטעים...

א- אז מה עוזר לך??
ב- אוכלת בכוח כל יום. ממש מקפידה. אבל אחכ למשך כל היום סובלת מהאוכל שאכלתי...
ד- לגמרי צריכה לעבוד על זה. את מ-ע-ו-ד-ד-ת-!
ה- ניסיתי את זה בהתחלה אבל עם הרבה לימון וזה היה קשה יותר... ואיכססס המים פשוט דוחים לי!!!!

א. לא סובלת מבחילות תמיד לאורך היום או בשעות קבועות, אלא פה ושם התקף. בעיקר הרגשה פיכסה, לא ברמה של דיקלקטין.

ב.לאכול לאט לאט, במנות קטנות, זה באמת קשה... לאכול פירות וירקות, ופחמימות יבשות...דברים פשוטים ולא מתובלים/שמנים...

ד. כל הכבוד לך!!

ה.נסי עם פרוסת לימון במים, לא לימון סחוט...

בעז"ה אוטוטו תהיה הקלה... את אחרי השיא!

ככה או ככה, בעז"ה תוך כמה שבועות תהיי אחרי זה, תאמיני בזה, תתפללי על זה...

זה לא ממש עזר..
אז עברתי לדיקלקטין והציל אותי..

בהריון.. מניסיון.

נסי דיקלקטין זה לא ממכר.. ואף אחד לא מבטיח שהבחילות יעברו בטרימסטר שני (סליחה!!! אבל המשבר אמון בעולם שהיה לי שאצלי זה המשיך עד שבוע 20+++++ ) 

ואם לא עוזר אפשר זופרן- יותר מתאים בהריון ולטווח ארוך

בדכ בבוקר צנימים ואחהצ ארוחה רצינית יותר

אצלי נגיד זה הפוך, בבוקר בולסת בלי הפסקה ואז בצהריים אוכלת פחות...

את בהריון????

הלוואי!!!!

זכור לי שאת אחרי ---

לא?!

תחזרי אליה תבקשי ומה זה השטויות האלה שהיא לא נתנה לך
זה כדור מיועד להתעלות בהריון זה לוקח כמה ימים וזה משפיע ועוזר ...

בשני ההריונות הראשונים לא לקחתי באופן סדיר והיה לי סיוטטט. לא יצאתי מהמיטה והייתי צריכה כמה פעמים עירוי נוזלים בגלל התייבשות מרוב הקאות.
בהריון הזה התחלתי ממש מתחילת הבחילות לקחת דיקלקטין באופן קבוע וב"ה היה יותר קל.
עדיין היה קשה אבל הצלחתי קצת לעבוד ולצאת מהבית ולהיות עם הילדים בצהריים.

מבחינת אוכל ושתיה, לכל אחת יש דברים שיותר טובים לה. אשתף אותך מה אני מצאתי שטוב לי ואולי יעזור לך.
שותה רק מיץ אשכוליות מהול בקצת מים שלא יהיה מתוק מדי. כבר חודשיים. אבוי לקלוריות אבל מי סופר עכשיו..
אוכל- חטיפי נייצר ואלי, קורנפלקס דגנים מלאים עם חלב, יוגורט לא מתוק עם גרנולה, קרקרים ופריכיות.
הלוואי שתמצאי מה מקל עליך ויעזור לך לעבור את התקופה הזאת הכי בטוב שאפשר!
ובע"ה יעבור! אני עכשיו שבוע 12 ויש ממש הקלה..

ככ הרבה תגובות בשבילי. השקעתן!
@anonimit48 @פשיטא @איימי @טוווליי @ואילו פינו @מישהי פעם @Noa85
תודה לכולכן על. הרעיונות! אנסה להשיג מרשם לדיקלקטין. שכנעתן.

לדעתי זה לא מאוד קריטי. אם את רואה שמעצבן אותה הזרימה האיטית אפשר לקנות את הרמה הבאה של הפטמה.. אבל אם היא אוכלת טוב אז למה להחליף?

מעניין אם זו הסיבה..

זה בקבוק של מאמ, נכון? אז צריך פטמה של מאמ..
מה היא מקבלת כשהיא לא איתך? מטרנה או שאוב? האם בזה היה שינוי לאחרונה?

גם משפיע..

שיכולים להיות בשלב כזה שיכולים לגרום לזה שהיא לא אוכלת טוב..

בעלי קנה היום פטמות של מאמ, פשוט צריך להחליף את השלב, אנסה לשלב הבא באמת.. תודה!
היא מקבלת לרוב תמ"ל ולפעמים שאוב.. אבל היא ממש רגילה לתמ"ל בעיקרון היא איתו המון זמן.
אולי פתאום פיתחה העדפה להנקה? היא יונקת די הרבה ב"ה.

לא החלפת לפיטמה חדשה?

בגיל שנה ניסיתי והיא לא אהבה אז חזרתי לפטמה הרגילה..

הייתי מנסה להשאר עם הפטמה הקטנה.

אבל להלחיף לאחת חדשה?

במידה והילדה תתעצבן ותראי שקשה לה עם החור הקטן, תעברי למספר הבא.

להפקד בזרע של קיימא..
הלוואי
אמן
בשרי לנו כאן בשורות טובות!
💜❤️🧡

הציפיה הזו באמת יכולה להיות מורטת עצבים...
אולי תנסי לפנק את עצמך בדברים שאת אוהבת כדי לנסות להשתחרר. אמבטיה מפנקת, מסז' מרגיע, קניות, טיול בטבע, ספורט, ים... מה שעושה לך טוב. להעסיק את עצמך בדברים כדי שיהיה פחות זמן לחשוב

בס״ד

ועידוד! ההמתנה היא קשה ומורטת עצבים... גם לי היה קטע של ביוץ מוקדם. זה קרה לי לקראת שני הריונות. אני זוכרת כמה זה היה מתסכל ומייאש ומלחיץ. 😢

לגבי השאלות ״איך לא מתייאשים ואיך משחררים?״. אין לי תשובה גורפת. זה קשה מאד באמת. כי רוצים כל-כך והציפייה כל-כך נוכחת בכל שלבי החודש...

באופן אישי, אני חושבת שהמסלול שבחרתי אז עזר לי להתמודד עם ההמתנה. אני לא רציתי ליטול תרופה כל עוד לא הייתי ממש מוכרחת אז הלכתי על שיטה בשם ״שיטת אביבה״. זה קרה כמה וכמה חודשים אחרי שהבנתי שהביוץ מקדים פעם אחר פעם. עוד בזמן שדיברתי עם המדריכה חשתי הרגעה גדולה כי היא היתה מאד אופטימית. וגם לתרגל את התרגילים ניתב אצלי את התסכול לכדי עשייה וזה עזר לי מאד.

אה, וגם להיות עם ליווי הלכתי מבין, תומך, מעודד (בלי קשר לשיטת אביבה, בנוסף). התייעצנו אז עם רב שממש עודד אותנו שקיימים הרבה מאד פתרונות (ברמה ההלכתית) למצב שלנו ושבע״ה הכל יהיה בסדר. זה גם היה חיזוק גדול מאד בשבילי.

בסוף ב״ה המחזורים התארכו וזכינו להיכנס להריון.

אבל אני לא יודעת עד כמה כל הנ״ל רלוונטי לך בעצם, היות שאת מספרת שאסטרופם כן דחה לך את המחזור. (סיפרתי בכל זאת כי אולי משהו מזה ידבר אלייך).

תראי יקרה, נשמע שיש לכם פתרון טוב ביד, משהו שעובד לכם, ב״ה! (חוץ מהקטע של ההורמונליות אולי, אבל זה משהו שגם הרגשתי עם שיטת אביבה 🤷🏼‍♀️...). אז אני חושבת שזאת כבר בשורה טובה מאד!!!

כמו שאת מן הסתם יודעת, גם כשכל התנאים נמצאים, הסיכויים להיכנס להריון הם של כ-25% כל פעם. כך שזה שלא נכנסת הפעם לא אומר כלום. ב״ה פתרתם חלק משמעותי וקריטי של הבעייה ויתכן מאד מאד שבאחת הפעמים הבאות זה יקרה בע״ה!


שולחת לך עוד פעם המון חיזוקים!!! מתפללת עלייך שהכל יסתדר בקרוב מאד ושתבשרי לנו בקרוב בשורות טובות!


(התפללתי עלייך בשבת 💗)

אני מטבעי פסימית
ודווקא רוצה בהתמודדות הזו לעבור את התהליך באמונה, בשמחה.
אבל על פעם מתרסקת מחדש עם האכזבה.
ואז צצות מחשבות אולי יש עוד בעיות? למה זה לא הצליח?

ובגלל הגיל שלי לא אתעסק "שנים" בפוריות. ומכיוןן שיש ילדים ב"ה לא יודעת כמה אלך על טיפולים מורכבים. התגובה שלך עודדה אותי והכניסה לפורפורציה....

תודה לך
והלוואי וכולנו נתבשר בטוב

בס״ד

גם אצלי היו כבר ילדים ב״ה, מבינה מאד את המקום שתיארת.

מאחלת לך שתצליחי! להיות עם האמונה והשמחה שאת רוצה לעצמך בתהליך הזה.

לקבל את עצמינו על הקושי ולהיות, עדיין, באמונה ובשמחה, זה באמת מתכון מנצח כדי לעבור את החיים האלה בעולם הזה... ואת ממש מהממת על הרצון הנעלה הזה, שתדעי.

שה׳ יברך את כל המאמצים שלך ושכל תפילותייך תתגשמנה בקלות, בבריאות, ובשמחה — בקרוב מאד 💗

מצטערת לשמוע 😔
פעם ראשונה שאת לוקחת? כמה ימים כבר?
אצלי 4 ביום לא השפיע אז יכול להיות, אבל יש זמנים שהכדור יותר משפיע (לא זוכרת מתי בדיוק כדאי לקחת)

כן השפיע, לקחתי את הישראלי (שיותר עזר) ולא את היקר מקנדה

לוקחת 2 בלילה ו1 בבוקר, לפי ההוראות של הרוקח..
הוא ממש מרדים אותי, אז מתלבטת אם יעזור להוסיף עוד אחד בצהריים

ואם זה לא עוזר תבקשי מהרופא זופרן ותשלבי.. בכל מקרה לא הייתי ממליצה להפסיק דיקלקטין בבת אחת כי אז ההקאות מחמירות בצורה קיצונית ומבינים שזה בעצם כן עזר

יש גמ"חים בכמה ערים,
בטח יהיו פה נשים שידעו יותר פרטים

לוקחת ותוך 3 שעות מקיאה אז סביר להניח שהתרופה בכלל לא נספגה וגם לא התחילה לעבוד.

תנסי לבקש מרופא משפחה מרשם לזופראן. תתחילי לקחת את הזופראן קודם. כשהו יתחיל להשפיע ויפסירו ההקאות תתחילי לקחת את הדיקלקטין.
אחרת זה בזבוז כסף..

לפעמים אפילו מהמים שאני בולעת עם הכדורים..
אני כבר מתוסכלת ברמות

תקבלי עירוי נוזלים עם זופרן זה ישפר אותך לכמה שעות תתחילי דיקלקטין וזופרן על בסיס קבוע.. תקראי קצת מה זה היפרמזיס..

הוא יתן לי עירוי?
מחר יש לי תור אליו..

אני לא מקיאה 30 פעם ביום..
אני מקיאה 3-4 , אבל חלשה בטירוף ממש.
כמעט לא אוכלת ולא שותה.. הכל דוחה אותי..
וירדתי כמעט 8 קילו בחודש..
וכמובן שאני עם הדיקלקטין, שזה מוזר שאני מרגישה את כל זה למרות הכדורים

אני לא יודעת מה ההגדרה המדויקת של היפרמזיס, אבל זה בכל מקרה נשמע לי די קיצוני. אם את לא מצליחה לשתות זה גם יכול להיות מסוכן, לך ולעובר. שלא חלילה תתייבשי!

זה הריון ראשון?

אני עם דיקלקטין מקיאה 3 פעמים ביום.. ובלי 50.

הרופאים קשים עם לתת כותרת היפרמזיס צריך למצוא רופא שילך איתך על זה אבל חשוב לדעת שזה יכול אםילו לתת לך שמירת הריון במקרה הצורך.

 

ההגדרה של היפרמזיס- הקאות עד התייבשות, חולשה, ירידה במשקל בשליש הראשון של ההריון. 

תנסי ללכת למוקד קופת חולים לבקש עירוי עם זופרן זה יאושש אותך.. ותמשיכי עם דיקלקטין במקביל לבקש מרופא משפחה מרשם לזופרן ( טיפ- לא לקחת זופרן בלי נורמלקס עושה עצירות נוראית) אבל זה מפחית משמעותית את ההקאות ואת הבחילות ועוזר.. בתקווה!

יש נשים שגם זה לא עוזר ורק עירויים מאוששים והיום אפילו יש מושג של אשפוז ביתי וקבלת עירויים בבית

 

אני זמינה בפרטי לשאלות בנושא.. בבקשה תנסי לעזור לעצמך לסבול פחות..

הוא נתן מרשם לזופרן

שעות. אבל 3 שעות זה המינימום.

דיקלקטין פחות יעיל במקרים קשים או הפרמזיס במיוחד אם עדיין מקיאים חלק מהכדור
אבל אם מתמידים זה כן יכול להקל קצת

הייתי מחכה לאיחור... שזה הסימן הראשון להריון (שהמחזור מאחר)

ובשנייה טרם רואים..
ממליצה לך לא לבדוק כ"כ מוקדם, זה לא אמין
חכי לאיחור ותבדקי שוב

יולדת
היה סבבה לגמרי
לא צריך משהו מדי מיוחד... בסך הכל כפתור להתחלת ציר, לסיום ציר, ושישמור את הנתונים

בשעה טובה!