עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך י"ט בתשרי תשפ"א 23:50
חברה טובה שלי התחתנה כשהאחות שמעליה הייתה נשואה 4 שנים ללא ילדים.
לאחר כ- 10 חודשים מחתונתה חברתי הרתה,
ואחותה חגגה 5 שנות נישואין ללא ילדים.
חברתי התלבטה ממש ממש ממש איך לספר לאחותה ומתי. ממש פחדה מזה. אני ממש זוכרת את כל ההתלבטויות כאילו זה היה אתמול, למרות שעברו מאז 11 שנים. בסוף היא החליטה לספר לה פנים מול פנים, בשבת משותפת שבה התארחו אצל ההורים כל הנשואים. איך? בלב הולם היא חכתה להזדמנות ואחרי הסעודה, כשכולם ישבו לפטפט היא אמרה לה "בננה, רציתי לשתף אותך שמגיע לי מזל טוב, אני בהריון ב"ה.."
היא ממש פחדה מתגובתה אבל להפתעתה או לא- אחותה חבקה אותה וממש שמחה והתרגשה ואמרה שהיא שמחה בשבילה..
ומה התברר? ש"בננה" גם הייתה בהריון ב"ה.. ביחד עם חברתי... אפילו שבוע או שבועיים לפניה. רק שעדיין לא שתפה בכך איש (זה היה בסביבות שבוע 12-13 ) ולמרות שחברתי כן שתפה אותה, היא בחרה לא לשתפה גם. (משהו שנגיד אני, לא הייתי עושה. אדרבא, הכי הייתי שמחה לשתף גם במקומה. אבל אני לא במקומה. סגור סוגריים)
והן ילדו בהפרש קטן ממש. (ומאז יש לאחות הזו ב"ה כמה וכמה ילדים בלע"ר)
ומה אני רוצה לומר בזה? - שלפעמים יש גם סיפורים כאלה. ופה מדובר על הרבה פחות זמן.. 8 חודשים בלי ילדים זה לא משהו שאמור להלחיץ...
אם את בכ"ז חוששת, תכתבי להם בווטצאפ או בsms לפני שתפגשו, כך יהיה להם זמן לבלוע רוק, אם יהיה בכך צורך, או לקנא ללא עיניים סורקות (יתכן, אפשרי, לא נורא) ואולי אפילו לבכות אם הם נתונים במצב רגיש כלשהו... וכך כשתפגשו יפגם אפקט ההלם.
בהצלחה, הריון קל ותקין,
וכל הכבוד על הרגישות ושימת הלב. אשרייך. 🌷