פורום הריון ולידה (עמוד 2476)

אם אין לך אפשרות ,אז כל יום לסחוט לפחות חצי לימון עם משהו חם,

בלי קשר גם תשתי חם מים חמים ממש מקל,

אם לא קשה לך תשימי בלילה בצל חתוך בחדר בבוקר תזריקי אותו,

תעשי את זה פעמיים שלוש ואין לך יותר נזלת.

רפואה שלמה אמן.

תנסי את כל הקמח לבן והסוכר להוציא מהתפריט, תכיני ממתקים בריאים,

 1 תיקחי תמרים תטחני תוסיפי שקדים טבעיים עם אגוזי מלך ומעט קוקוס,

תעשי את כל העיסה לחתיכות עיגולים,והרי לך ממתק טעים ובריא.

2 תיקחי טחינה גולמית ותטחני שומשום מעט דבש טיפת לימון ויש לך חלבה מהממת.

 אם תרצי עוד בשמחה אכתוב לך 

אגוזים טעימים, יש כאלה גם עם שוקולד מריר, וזה טעים ממש

שייקים, לחמניות ביתיות (אם יש לך כח או שמישהו יכין לך)

והרבה ירקות- מבושלים, טריים, מאודים

מרקים!!

בהצלחה!

פירות יבשים

עוגיות גרנולה וחטיפי אנרגיה

מכילים ניטריטים . (תגגלי)

אבל הבן הגדול בגיל שלו היה שקט כמו שאומרים שקט כמו דג.

@קוקיז היקרה

שבת שלום ושמחה שיהיה לך.

מערבבים

שתי כוסות קמח 

שלוש ביצים

כף שמן זית

כפית מלח

לשים עד שהכל מעורבב ורק אך יבש מעט (אם צריך מוסיפים קמח)
משאירים לנוח עשרים דקות ואז מגלגלים. 
יש עוד מלא מתכונים באינטרנט וגם הוראות איך לעשות צורות תחפשי באינטרנט (אפשר גם לעשות רביולי)

בס''ד

הי מותק,

קודם כל, חיבוק גדול!

על השבוע הקשה,

על הטלטלה הגדולה,

על הדברים המעצבים שקפצו היום והקפיצו אותך...,

על ההרגשה שאת צריכה להיות המתווך בעל כורחו בין שני הגורמים האלה,

על התקלה במחשב,

על הסחות הדעת המחרפנות מבחוץ,

על הלחץ מהלימודים ומכל מה שיש לך להספיק,

על הכוחות שנגמרים,

ועל ההרגשה שעל אף כל המאמצים הגדולים שלך - את 'שוב יורדת'... 

(קיבלת את החיבוק?)

אני כל-כך מכירה את ההרגשה שמשתדלים ללמד את עצמינו לחיות ברוגע ובשמחה,

ומצליחות להשתפר ולגדול בתחום הזה,

ואז משהו קורה...

וטורף את הקלפים!

אוף, זה ממש ממש מתסכל. ומייאש.

שגורם להרגיש שלעולם לא נצליח להתמיד בשמחה...

אז אני רק מזכירה לך ש:

(1) אנחנו אנושיות, עם רגשות. ככה זה. ככה ה' ברא אותנו. ויש מקום לכל רגש שאנחנו מרגישות ❤

(2) יש עליות וירידות בחיים. מצבים של אור ומצבים של חושך... יום ולילה... ממש לכל זמן ועת... חשוב לא להיבהל כשהעננים באים לבקר. גם להם יש תכלית, אפילו אם הם נראים מאיימים... בסוף הגשם שהם נושאים מצמיח בנו דברים טובים!

(3) קשה הרבה פעמים לראות שאנחנו משתפרות. הרבה פעמים נראה שאנחנו כל הזמן חוזרות לאותה הנקודה של חוסר הצלחה. אבל כשמתבוננים על כל זה בפרספקטיבה של כמה שנים, אפשר לזהות בבירור את השיפור ואת הגדילה. כל מאמץ שלנו *באמת* מקרב אותנו לאותה הנקודה שאנחנו שואפות וחולמות להגיע אליה! בסוף, רואים תוצאות. ההתמדה בהחלט משתלמת וכדאית!

לגבי רעיונות למשהו זוגי נחמד וקצת אחר, כותבת לך מה שעולה לי :

* לצבוע מחדש את הבית / רהיט מסוים

* לנגן ביחד

* משחק (כמו So Do You)

* מדיטציה משותפת / כל אחד עושה דמיון מודרך לשני

* הכנת סושי ביחד

* טיול אופניים (ראיתי שכתבת בבית, אבל אז אהבת את הרעיון של הטיול אז מציעה גם... אפשר לשכור אם אין לכם, זה ממש כיף!)

מאחלת לך שכוחותייך יתחדשו בקרוב ושתתמלאי שוב שמחה ורוגע. ותהינו מהפעילות הזוגית!! ❤❤❤

ממצב של כמעט גוססת לחיים...

עד שנטלתי את הדיקלקטין

לא אכלתי,

לא שתיתי,

לא יכלתי לקום מהמיטה ולהסתובב בבית ו

לא הפסקתי להקיא מיצי קיבה (קיבה מרוקנת)

התחלתי לקחת דיקלקטין ופשוט חזרתי לחיים.

עדין לא יכלתי לאכול כמו תמיד ופה ושם יכלה להעלות לי בחילה אבל אי אפשר להשוות בכלל בין לפני ואחרי.

מחר תתקשרי אליו והוא ייתן לך תשובה.

בעזרת השם הכל הכל יסתדר לטובה.

אבל אם זה מה שיכול לעזור ואת יכולה לעמוד בזה, אז כן. 

את ובעלך והמשפחה..

וכמובן תלוי מה הסיכונים

בהרבה גורמים:

גיל שלך

מה הסיכוי להרות טבעי (כמה זמן את מנסה)

האם הילדים הקודמים גם בעקבות טיפולים

מה בעלך חושב על כך

האם הרצון שלך ממש חזק לעוד ילדים

ואענה בעצמי

את שלושת הילדים הראשונים שלי הריתי בטיפולים, כך שכן, עשיתי טיפולים למרות שכבר היו לי ילדים בבית. 

בעזרת השם שיהיה לך רק טוב כל החיים אמן.

אם ממשיך דימום, אל תחכי.

בגדול בלידה רגילה הייתי ממליצה לך לעקוב ולחכות לצירים (שזה יכול להגיע גם שבועיים אחרי יציאת פקק רירי)

אבל עם תאומים, לא יודעת מה ההמלצה במקרה כזה.

בכל אופן- ממש תהיי במעקב ואולי פשוט תתקשרי להתייעץ עם החדר לידה שאליו התכוונת ללכת.

מרגש!