פורום הריון ולידה (עמוד 2493)

US $15.73 25% OFF|בני שמלת נעלי 2020 אביב ילדי נעלי בית ספר בנים בריטי סגנון ילדים של אמיתי עור נעלי פסנתר ביצועי חתונה|נעלי עור| - AliExpress,scm-url:1007.14976.197950.0,pvid:8b53b4eb-7f17-4132-b4b5-1b5bbed1ed1e,tpp_buckets:668%230%23131923%2333_668%23808%233772%23864_668%23888%233325%2319_4976%230%23197950%2319_4976%232711%237538%23208_4976%233104%239653%234_4976%234052%2319566%2371_4976%233141%239887%237_668%234328%2319924%23121_668%232846%238112%23507_668%232717%237565%23704_668%231000022185%231000066058%230_668%233422%2315392%23645_4452%230%23194213%230_4452%233474%2315675%23577_4452%233098%239599%23405_4452%233564%2316062%23795

קניתי לארבעה ילדים, יצא לי 130 לכל זוג.

אם לא דחוף לך ממש מהר וגם 3 שבועות חודש עובר אז יש בעליאקספרס דברים מעלפים ומגיעים לאחרונה ממש מהר... (הדיוק הגיעו לי כמה דברים לאחר שבוע וחצי- שבועיים).

בטח נעלי שבת שבאופן כללי לא משתמשים בהם המון ולמרבה הצער גם בחנויות שכאן לא מחזיקות מעמד יותר מחצי עונה...

בshein יש נעליים לילדות ממש אחלה.

ניסיתי הבוקר מדי פעם ומקבלת הודעת שגיאה שוב ושוב. עוד מישהי חווה זאת?

כשרציתי לשלם באמת קפץ לי הודעת שגיאה אבל אחרי כמה דקות עשיתי רענן לדף ועבר חלק

אני יודעת שיש נעלי שבת יפות לבנות... במחירים סבבה

במאוחדת

אם הכל בסדר, לא רואה בעיה ללכת פעם ראשונה רקבשבוע 10.

לק"י

ואז תגיעי לרופאה הנחמדה עם התוצאות.

בכל אופן, ההמלצות שלי:
ד"ר רחל מייקלסון
ד"ר אורית לוי
ד"ר עידית בוחבוט
ד"ר נעמה סרבניק
ד"ר תמר שלם

הרבה מדי בשבילי...
הרופאה שהיה לי טראומה ממנה זו בביוף לצערי....
כותבת פה כי זה לתועלת.
תודה. אחכה מחר ומחרתיים לראות אם התפנה תור לרופאה הנחמדה ואם לא יתפנה כנראה אקבע פשוט במיון נשים.
אם הכל ממשיך בסדר וכרגיל ב"ה, נכון רוב הסיכויים שיהיה דופק ושהכל בסדר???🙏

(ד"ר בביוף היא בסדר, מקצועית מאוד, אבל די קרה להרגשתי. יש כאלה שזה לא מפריע להן, אבל נשים כמוני - וכמוך, כנראה - זקוקות גם לחום אנושי מעבר למקצועיות... בכל אופן, תוכלי למצוא אותו בהחלט אצל הרופאות שציינתי - מי יותר ומי פחות).
היריון בריא ועגול ובידיים מלאות!

לק"י

לפעמים פחות עמוס שם.


או כמו שהמלצתי פה:

את יכולה לבקש הפניה לאול' ראשון ולספירת דם מרופא משפחה - הריון ולידה

היא מהממת...

אבל אמית מהקורס אומרת שאם כבר הבעל עוזר בעיסוי הרבה יותר טוב לקיים את היחסים עצמם עם שמן וזה על הדרך העיסוי. זה הרבה יותר אפקטיבי לדעתה מהחדרת אצבעות מכנית..
ובכלל הרבה מפקפקים ביעילות של העניין...

@מיואשת******
שילוב של הורמונלי ונורמלי.
את בהריון. את עייפה נפשית ממשהו,
הגוף שלך צועק לך תני לי מנוחה!
אז תתני לו. בלי רגשות אשם.
על השאלה השניה לא יודעת לענות לך לצערי..
בהצלחה!

הגיעו תוך יומיים שלושה. מאד נוחות ויש בהרבה צבעים. יש לי בינתיים רק שתיים ואני הולכת רק איתן... גם החזה שלי ממששש כואב וגדול

והן ממש כואבות לי :-/
הבנתי שחזיות הנקה קונים החל משבוע 26 ולא לפני כן...

ובאמת נוחות לי ומחזיקות את החזה

כדי שהחזה יוחזק
מצד שני לא מכאיב ומגרה את כל מה שכואב עכשיו ויחסית קליל
אני מרוצה שוקלת לקנות עוד...

אני לפני ההריון הייתי 75D וM מעולה
עכשיו אחרי שגדל החזה זה כבר קצת קטן עליי בקאפ (בהיקף זה סבבה)
אז מחכה שהחזה עוד יגדל כדי שאקח L

בגלל שזה נטו בד זה יחסית לא בעייתי עם המידות

לק"י

זו לא עייפות רגילה, זו מותשות.

בסוף את תהיי כזו אמא נפלאה ומאושרת!! אני בטוחה!!
נסי לחשוב על כך כעל פעם ראשונה שאתם מנסים,
הפעם לא נקלט אבל בעזרת השם בקרוב ממש זה יקרה!!
נסי לא ליפול ליאוש אפילו שקשה, עוד הכל יהיה בסדר בעזרת השם!! תהיי חזקה😘❤️

קיבלת עוד אוביטרל?

חיבוק גדול!!!

אבל יקרה, אני רוצה להזכיר לך, שהסיכויים בIVF שווים לסיכויים להיון טבעי, כלומר 30% כל חודש, לא מאה. זה לא שמשהו לא בסדר אצלך, את הטיפולים את עושה כדי להגיע לסיכויים רגילים שבלי הטיפולים היו אפס או קרוב אליו

עלית מאפס לשלושים, בע"ה בקרוב תעלי למאה, להריון תקין קל ובריא. 

זה נורא קשה, נורא, כי בניגוד לשלושים אחוז בהריון רגיל שמושגים על ידי בילוי שווה במיטה, פה אנחנו מגיעות לשלושים אחוז על ידי קריעה מטורפת, ובכל זאת, עדיין זה נורמלי.

מקווה שטיפונת אני מעודדת אותך

חיבוק ענק!

מאז ומתמיד כאן בשבילי❤️

Lights will guide you home
And ignite your bones..

תרשי לעצמך להתפרק, ולבכות את זה..
אבל אל תשכחי שהקב"ה שם, מנחה אותך, שומר עלייך.
זה יקרה יקירה, אל תתייאשי..

בס״ד

הלב נמחץ ואין לי מילים.
מחבקת אותך חזק.
ומתפללת בשבילך.

אוהבת מאד.

לבשורות טובות בקרוב, בקלות ובשלווה

את נמצאת לי עמוק בלב יקירתי!!

אני לא נמצאת פה הרבה, אבל לאחרונה נתקלתי בשרשורים שלך ואני עוקבת במתח...

יקרה,
הייתי שם. במקום הנוראי והכואב הזה. שוב ושוב, קיבלנו שלילי, נפלנו, התמוטטנו. וקמנו בסוף. כי חייבים להמשיך.
חיבוק גדול.
עברנו 3 סבבים של IVF, ואז זכינו. ויש לנו ילדה מהממת ומיוחדת שכולם מתפעלים ממנה.
כשהילדה גדלה קצת, חזרנו לסיוט הזה. אבל הפעם היה לי יותר כח, כי ראיתי שזה באמת עובד, ושהתוצאה שווה את זה.
ב"ה אחרי 3 סבבים נוספים, אני שוב בהריון.

הלוואי שלך ייקח פחות.
אבל בבקשה תמצאי לך דברים שנותנים לך כח. דברים שייתנו לך כח לעבור את התקופה הזאת בקלות ובשמחה (חברות/תחביבים/דייטים עם הבעל/שיעורים/רפואה משלימה וכו')

יש לציין שאני ממש לא התלהבתי מהתהליך
לא מרגיש כמו משהו שעובד למרות שיש מלא סיפורים

תקשיבי, את עכשיו על הקרשים (גם אני, וגם בגלל טיפולים, אבל זה סיפור אחר), אבל שתדעי שה IVF הפך לי את החיים. לא דמיינתי אושר כזה. עשיתי את זה כי רציתי ילדים (קיוויתי שאני באמת רוצה ילדים) ולא היה לי מושג איזו שמחה מחכה לי. אני מסתכלת עליהן ולא מאמינה בכלל שזה אפשרי לשמוח ככה ולאהוב ככה. 

 

זה קרה לי.

בעז"ה יקרה גם לך. 

 

קחי את הזמן להישבר.

ואח"כ קומי, תתמלאי בכוחות, ויאללה, לעבודה! (וזה אשכרה עוד משרה...)

עוד יהיה לך כל כך טוב שאת פשוט לא תאמיני שזה אפשרי.

כמה חום ואהבה!
אין כמו תמיכה של הפורום הזה
את מדהימה תודה!

כשתבואי לבשר לנו בשורות טובות 

בגלל זה באתי להגיב

אכן קשה להאמין שזה עובד

אני כל הזמן אומרת לבעלי- אתה קולט שהילדונת המהממת הזאת התחילה מהנקודה השחורה שראינו על הצלחת דרך המסך?

האמת שאני בפעם הראשונה האמנתי שזה יעבוד, כי היינו אחרי iui שהרגיש עם הרבה פחות סיכוי.
בפעם השניה עדיין היתה לי תקווה.
בשלישית כבר לא האמנתי. ובאמת הטיפול השלישי היה לי סיוטי כי הרגשתי שאני סובלת לחינם. ואז זה הצליח.

בסבבים אחרי שהיא נולדה זה כבר היה סיפור אחר.
ושני הטיפולים האחרונים (הלוואי שלחיים!! אם כי אין הרבה סיכוי) כבר עברו בצורה הרבה יותר טובה ב"ה, כי ממש מצאתי מקורות כח משמעותיים.

את ככ חזקה ומיוחדת!!!!
איזו גיבורה! כמה עוצמות!
ממש
ה ישמח אותך!!! אני בטוחה שבעזרת ה שזה יגיע את תהיי אמא מושלמת!

אמנם לא מהמוכרות כאן, אבל ממש קיוויתי וציפיתי ורציתי!
מחבקת אותך חזק ומתפללת להצלחתכם

❤❤❤

מתפללת בשבילך בעה

אני מאמינה בלב שלם שאת עוד תכנסי לפורום הזה ותודיע על בטא מהממת וזה יקרה בקרוב בעזרת ה'

❤

אני לא מהכותבות בפורום רק קוראת בדכ.
אני קוראת את ההודעות שלך וגם מתפללת בשבילך.
הרבה הרבה כוחות, בעז"ה זה יגיע!!!
ונחגוג איתך יחד את הבשורה המשמחת.

מאמינה באמונה שלמה שזה יבוא בקרוב
גם לivf יש אחוזים משלו ממה שיודעת

ואת הכי חזקה וגיבורה שיש בעולם
מתפללת עליך ואוהבת מלא
חיבוק ❤️❤️❤️❤️

וטוב שאת מתבלת בסתר, ככה לא פוגע ואת נהנית מהאוכל,

בעזרת השם שיהיה בהצלחה רבה וידיים מלאות אמן.

גיסתי עובדת שם

סליחה על הניצלוש

0585720770

@קמה ש. המהממת ⁦❤️⁩

בס''ד

 

ולחברת הפורום היקרה -

רפואה שלמה והחלמה מהירה יקרה ואהובה!!!!

בע''ה תצאי מזה. ים של טוב עוד מחכה לך.

לא בטוחה כמה אוכל לעזור לגבי השאלה הספציפית שנשאלה כאן, אבל אם אפשר לעזור בנקודות אחרות, מוזמנת בשמחה ובאהבה. תרגישי טוב! 💕

אם תרצי בשמחה אכתוב לך איך להשיג את זה.

אם זה דיכאון קליני לא לשחק עם זה.

לקחת תרופות ולטפל רגשית במקביל.

 

מניסיון קרוב- זה עלול להגיע למקומות בלתי הפיכים.

 

 

או רעיון איפה אפשר למצוא המלצות כאלה?
(ארגון ניצה לא עזרו)

אם לא תכתבי לי באישי ואעביר לה

הנה מה שהיא כתבה לי:
"אדייק את הבקשה שלי..... מחפשת פסיכולוגית קלינית(עדיף תורנית לא חייב) שמתמחה בחרדות"
אזור- אשדוד אשקלון שדרות קריית מלאכי

תודה לכל מי שענתה! אשמח אם תוכלנה לחשוב עוד
אחת מחברותינו היקרות כאן

מומלץ לך להתקשר אליהם והם יתאימו לה מה שמתאים,

הם מומחים לדברים האלה.

מעניין שבאינטרנט לא כותבים על הסימפטום הזה..

ממליצה ללכת להבדק.

ומה הכי מתאים ללכת לרופא נשים נכון? לא משפחה?
אם יש לי משחת אגיסטן בבית שווה לי בינתיים להתחיל טיפול? יקח זמן עד לתור...

זה יכול להיות גם חיידקים או וירוסים אחרים שגורמים לפצעים.
לא הייתי מתחילה טיפול לא מותאם במצב של פצעים.

רק תראי לרופאה והיא תתאם לך משחה מתאימה, אחרי יומיים הכל מאחוריך.

מה הסגנון?

לדעתי מתאים:
עדי נחמה
יעל נחמה

נחמה זה שם כבד מבחינת מהות וסגנון. אז שם ראשון קצר, עם צליל סגור ומשמעות קלילה יכול להתאים בעיני.

האמת שזה "השראה" מסבא בשם מנחם.

לא אוהבת את השם והוא כבד לי אבל מצד שני ממש רוצה לקרוא "על שמו".

 

עדי או יעל כי זה מסתדר עם הצליל או גם עם המשמעות של נחמה? מנסה להבין..

נחמה זה סגנון כבד
אז עדי ויעל זה סגנון קליל שיכול ללכת ביחד.
נגיד כשאני חושבת על "רחל נחמה"
אז רחל זה גם שם קצר וצליל דומה
אבל משהו נתקע לי בגרון בשם "רחל נחמה". אולי בגלל שני הח' אבל אולי גם כי רחל זה שם בעל משמעות ואז זה חזק מדי ביחד.

וכן הלאה

אולי גם -

במנחם יש גם -חן
אז חן הולך עם מלא שמות כסמיכות
חן שרה,חן תחיה, עטרת חן, חן ציון

לפותחת- תראי זה מה שהתכוונתי.
כל הרשימה זה שמות קצרים, סגורים עם משמעות קלילה.
אולי באמת שיר ואור יש להם קשר לשם "נחמה"
אם כי לדעתי לא מחייב לקרוא בשמות "קשורים".

ממש נותן כיוון!!!

טל נחמה מהמם בעיני.

לנו התחבר לנחמה אחרי פטירה של אדם אהוב..

תודה לך!

טל
ראשית

כרגע בשלוף לא עולים לי עוד.

גם לי היה קשה לקרוא בשם נחמה נראה לי.

עזרתן לנו מאוד מאוד!!

אורה
אורית
ציונה
גילה
שמחה
שיר/ה

שמות שמזכירים לי נחמה/גאולה
בת שבע (אימו של שלמה המלך ושל מלך המשיח)
יהודית (בסיפור של חנוכה)
אסנת

סתם כי עלה לי הפסוק ''כי ניחם ה' ציון...וישם מדברה כעדן''.
הכרתי פעם מישהי בשם נוחם, ה''ח'' בפתח. האמת זה היה קצת מוזר, אבל זו משמעות דומה לגמרי.

ומתקשר גם לקרוב שנפטר. וגם אבי ה', ה' ישלח את הנחמה

אם עדיין לא התחלת אז להתחיל לקחת חומצה פולית
לבקש מהרופא בדיקות דם כלליות להריון זה כולל גם נוגדנים לוירוסים וכו'
לקבוע תור לאולטרסאונד ראשון לסביבות שבוע 8-9 .
כדאי מראש לברר אם יש לרופאה שלך אולטרסאונד ואם לא אז כבר לבקש הפנייה לטכנאית ולקבוע.

מתי צריך ללכת לרופא נשים?

בדיקת דם ביקשתי מרופאת המשפחה.. 

באופן כללי בהריון ראשון כדאי ללכת מיד כשמגלים כדי לקבל הסבר בדיקות והפניות לכל מה שצריך אבל עכשיו עם הקורונה לדעתי אם הכל נורמלי ללכת פעם ראשונה רק לבדיקת אולטרסאונד. כל השאר אפשר בטלפום

הבנתי שצריך לבדוק שיש הכפלה (פחות או יותר) של הבטא.
ביקשתי הפניה מרופאת המשפחה בשביל הבטא הראשון, אחרי בדיקה ביתית חיובית.
גם את השני לבקש ממנה?

ואם מחזור סדיר יחסית בדיקה ביתית חיובית ברורה ואיחור במחזור לא חייבים בכלל לעשות בטא

זה ממש מפתיע שהצלחנו החודש.

הבדיקה הביתית היתה מאוד ברורה. הפס הופיע מיד.

שכדאי כבר לקבוע כמה שיותר מהר לסביבות שבוע 7-8
ולא לשכוח כשאת אצלו גם לבקש הפניות ליתר הבדיקות שצריך לעשות.. שקיפות עורפית חלבון עוברי וכו

ב"ה שהיום יש כ"כ הרבה פתרונות (בעז"ה שלא תצטרכי)
וגם לעקרות הלכתית יש כדורים שמסדרים את זה

הכול בסדר. אל תתייאשי
אני במצב דומה, מנסים כבר שנתיים וחצי
ולקראת טיפולי פוריות,
זה בסדר ליפול אבל תזכרי מה המטרה שלך בסוף.
זה מה שעוזר לי, אני מדמיינת את הילד/ה שלי
וזה פשוט נותן לי כוחות
לדעת על מה אני נלחמת.
תלכי לרופא, אל תחששי.. אולי זה באמת עקרות הלכתית
ואז זה ממש בקטנה, כדורים. לכמה גיסות שלי זה קרה
והן מביאות ילדים רק עם כדורים ונקלטותת
ויש להן כמות ב"ה!

בעזרת השם ביום הטבילה הקרובה תדליקי נר לרבי מאיר בעל הנס, תגידי פרק תהלים

ותבקשי מהשם שבזכותו תפקדי בעזרת השם, וגם תעשי סעודה רביעית כל מוצאי שבת

עם לחם דווקא,ותבשרי אותנו בקרוב בשורות טובות אמן.

אני גם לא נקלטת כבר תקופה ארוכה ! ועשיתי פרופיל הורומנלי וגיליתי שיש בעיה קטנה שצריך לסדר..ואני בדרך לשם בקרוב אהיה בהריון! אל תתייאשי כמה שזה קשה.. להפך! אם תהיה בעיה קטנה זה אומר שהכל בסדר תטפלי בה והכל יסתדר..ואם אין בעיה אולי כדאי על כדורים שדוחים את הביוץ..להכל יש פיתרון היום.. תהי חזקה זה יבוא !טוב שאת מתחילה בבירורים..חיבוק גדול

אני עם דמעות בעיניים

זהו! היום נתחיל עם הבדיקות 😬😬

עוד מעט אני יוצאת מהעבודה לקופת החולים וכאילו הרגליים שלי נטועות על הרצפה. למה?????? למה צריך?

אני רוצה להתמקד במקור😥
מאיפה החליטו לצמוח לי שערות כהות בסנטר??

המחזור וכדומה. והצזונה שלי סופר בריאה, ואין לי מושג למה זה קשור, ולצערי אחרי קרוב לעשר טיפולי אפלציה לא ראיתי שיפור, אז הפסקתי...ממש כאב לי, ממש לחינם...

אשמח לשמוע/ לקרוא תגובות נוספות.

יש תסמינים, אבל הבדיקות (בדיקות דם ואולטרא סאונד) יצאו תקינות.
אז אני באמצע בירורים..

בגלל זה...
תזונה מסדרת את העניין

גם בלי קשר לשחלות הפוליציסטיות?

דווקא על התסמונת...

מה ידוע לך בנידון?
תודה שוב..

ממועטת שמוצרים מעובדים, אולי מופחתת פחמימות...

אחותי מומחית בזה..

מה התסמינים?
כי לי אמרו לבדוק את זה בעבר ולא ממש התמקדתי בזה,
מעניין אם רלוונטי לי...
רק אם מרגיש לך בסדר 🙏

מחזורים לא סדירים ובעקבות כך- ביוץ לא סדיר
שיעור יתר
חצ'קונים

ואם מחזור הופך לפתע ללא סדיר, אחרי שנים של מחזור סדיר, זה יכול להעיד על כך?

צריך להתייעץ.
אחותי מתעסקת בזה, היא דיאטנית שמתמחה ב pcos
אם תרצי אקשר אותך אליה

אני זוכרת ששמעתי פעם שיחה של ד''ר חנה קטן (נראה לי) שלפעמים עלייה במשקל איכשהוא גורמת לזה להתחיל.. וואי, ממש לא זוכרת פרטים אבל זה קשור איכשהו להשמנה..

זה טיפול הורמונלי קשוח שיש לו המון חסרונות.
בעיקרון צריך לעבור סדרת בדיקות מקיפה ומייגעת
וההמלצה של הרופאים זה אם הפוריות מתפקדת כמו שצריך אז לא להתערב במערכת בגלל התופעה של שיעור יתר, במיוחד שיש דרך לטפל קוסמטית.

זה מה שאני זוכרת מהבירור שעשיתי אצל מיטב המומחים.

לפעמים זה קשור לגנטיקה ואז אין איך לטפל מהשורש.. אי אפשר לשנות גנטיקה.

זה פשוט בא בליווי של עוד כמה תסמינים, כמו מחזור לא מסודר, קושי להכנס להריון, משקל עודף ועוד.

ותודה על התגובה!

אולי כן כדאי לברר.
החיסרון הוא להתערב במערכת שעובדת היטב והטיפול יכול לשבש מחזוריות.
איך אומרים הורמונים זה לא פיקניק אבל אם ממילא יש בעיה אולי כן כדאי להתערב כדי ליצור איזון הורמונלי שגם יסייע להיקלט להריון.
בכל מקרה צריך לעבור סדרת בדיקות. לא מייד מתחילים טיפול

אם אף פעם לא היה לך ופתאום התחיל, מומלץ ללכת להיבדק, יכול לנבוע מבעיות הורמונליות. (כלומר, זה בכל מקרה נובע מהורומונים, אבל אם זה לא משהו שאת מכירה על עצמך מתמיד אז ייתכן שהשתנה משהו שכדאי לבדוק אותו)

במחשבות האלו התקופה הזו פשוט הזויה מלחיצה לא נורמלית...
בקשר לעניין הכספי צריך איזון גם לחסוך בטירוף לעתיד בלי להנות מכלום לא ממש חכם וגם לבזבז כאילו אין מחר לא הגיוני אז למצוא את דרך האמצע לחסוך אבל כן להתפנק בדברים טובים ומשמחים.
כתבת בצורה של נקודת מבט מאוד אישית... יש בעל בתמונה? מה הוא חושב על כל זה?
אין מחיר לעוד ילד ואין מחיר לאחות/ אח יש אנשים שלא מתאפשר להם להביא יותר ילדים אבל אני לא חושבת ששיקול כלכלי (אלא אם כן מצב חריג) נכלל בשיקול להבאת ילד שני במיוחד שהפוריות היא לא לנצח והמצב הכלכלי יכול להשתנות כל הזמן

זה מה שאני מרגישה.
הרי הקורונה לא בדיוק חידשה את העובדה שאנשים מתים כל הזמן... מי שלא בריא מת, מי שכן בריא מת. אף.אחד לא יוצר מהעולם הזה בחיים...
רק שהחרדה היא מה שהתחדש כאן.
אולי אם תחשבי על זה דרך מחשבות של אמונה, שה מנהל את כל העולם, וה' נותן חיים ופרנסה , וה' גם לוקח את הנשמה, כל אחד בזמן אחר. וכל הדברים האלה לה משולבים ומתואמים ומדויקים.
ולנו נשאר רק מה שיש לנו לעשות- לחיות, לשמוח, תורה ומצוות, תפילה ועבודת ה'.

גם כדאי לך לנסות לתעל את החרדה לתפילה. מה שאת חרדה לגביו- תתפללי עליו, מיד.

היא להיות עסוקה, לעבוד, לצאת, לפגוש אנשים. להיות בתפקיד...
המחשבה להפסיק את העבודה כדי לצבור חוויות היא לא נכונה, היא תעצים את החרדה ותעשה רק יותר רע.
כותבת לך מנסיון מר. אני חרדתית מאוד ורואה בעיניים איך להיות עסוקה עוזר מאוד.

אחת להשרות שקדים לטחון ולסחוט בחיתול בד
השניה כפית עד שתי כפיות שקדיה להוסיף מים ממש בהדרגה תוך כדי ערבוב ואפשר להוסיף קצת סוכר ענבים.
זה במידה והיא כבר אוכלת הכל ולא צריכה חלב אם לא אז אולי מטרנה.

האקמול.בקושי ישנתי אני ממש מקווה שהכאב לא ימשיך.
אני אדבר בצהרים עם הרופאה.מפחדת מעוד לילה כזה

לפני שבועיים הייתי במיון עם בעלי, כולם שם היו עם מלווים...

וגם בכל מקרה צריך שהוא ישאר עם הילדים.בקיצור אני ממש מקוה שזה לא משהו חמור.

זוכרת שבעבר קיבלתי כמה קטנה שם וסבלתי שבוע מכאבי תופת, כשהתייעצתי עם רופא הוא אמר לי שזה איזור שכל מכה קטנה ולא מורגשת יכולה לגרום לכאבים איומים

היה לי סיפור דומה בתיכון ובגלל שהתפדחתי שאמא תראה לא הסתכלנו שם בכלל. חיכיתי כמה ימים לתור לאורתופדית כי התפדחתי, עצם הזנב וזה... והכאבים הלכו והחמירו ממש. הגענו אליה ביום שישי והיא אמרה שיש שם בכלל אבצס ושלחה אותנו מייד לבית חולים לניקוז. בדיעבד (הייתי צריכה ניקוז חוזר) מתברר שזה משהו שאפשר לעשות גם בחלק מהמרפאות הרגילות. אז תנסי לראות אם יש שם משהו אדום לבן ונפוח, ואם את לא מצליחה לראות תנסי למצוא רופא/ה שיראו.

למרות שלא הרגשתי שיש פצע

הייתי בטוחה שזה כאב פנימי מעמוד השדרה

אני פשוט לא הסתכלתי וזאת היתה הטעות. תרגישי טוב!

לצערי יצא לי להיות שם פעמיים בשבוע האחרון.
אין בעיה עם מלווה גם אצל הרופא

תרגישי טוב! מקווה שהעיצות פה עוזרות לך

כאבי גב זה סיוט!
רפןאה שלמה

וזה ממש לא בכייני. כרבי גב זה סיוט שלא מן העולם הזה!

כאחת שסובלת מלאאאא מכאבי גב תחתון רציתי לשאול אותך אם הכאבים הם בגב התחתון, ואם כן ממליצה לך על משחת טראומיל של אלטמן בתור עזרה ראשונה. תקבעי תור לרופא בהקדם, אפילו רופא משפחה אם אין אורתופד זמין, תספרי לו מה את מרגישה ותראי מה יגיד לך. במידה ולא יציע בקשי ממנו את מרשם לכדור אתופן ( 400 מ"ג ) מסייע ממש.. כמובן אם את לא בהריון כי הכדור הזה אסור בהריון. רפואה שלימה יקרה💜💛🧡

ברוך ה מהצהרים ממש השתפר.
הבדיקות של דלקת בדרכי השתן חזרו שליליות.
התייעצתי עם המדקר הסיני שלי והוא אמר לי שיכול להיות שהגוף קצת נחלש מזה שלא הרגשתי טוב שבוע שעבר וסיכמנו שאם ימשיך אבוא אליו בהמשך השבוע.
תודההל-ה' שממש השתפר וכבר לא כואב כאב מטריד אלא כאב שאפשר לתפקד איתו.
אני נחה הרבה ומרשה לעצמי לא לעשות יותר מדי בבית
תודה על כל התמיכה והעיצות שבעזרת ה' לא אזדקק להן עוד לעולם חחח

כאב שמעיר משינה זה לא פינוק
בעז"ה יחלוף מעצמו כלא היה!

לא חייבים הכל בשיחה אחת
כל פעם להתקדם עוד טיפה, לשמוע מה יש לה לשאול

לספר שיש לבנות איבר בגוף שנקרא רחם
שיש לו שימוש בהריונות
שיש לו פתח קטן למטה (אפשר להראות ציור סכמטי)

כשילדה גדלה הגוף שלה מתפתח
למשל אישה בוגרת יש לה חזה גדול יותר מילדה קטנה, יכולות להיות קצת שערות במקומות שונים בגוף, הורמונים
לא צריך להבהל, זה מוזר עכשיו אבל זה גם מרגש כי בסוף בהדרגה זה גורם לך להיות אשה בוגרת ואמא

בהמשך לספר שכשגדלים הרחם מכין את עצמו למצבים של הריונות, ולכן פעם בחודש פחות או יותר הוא מתמלא בציפוי כזה שנושר אח"כ וזה גורם להפרשות
בגלל זה יש תחבושות, להראות איך זה נראה

בהמשך אפשר להרחיב יותר מה זה אומר

לדעתי בהתחלה זה יותר ליידע שיש דבר כזה בכלל, שאם היא תשמע משהו מחברות או משהו כזה או תראה תחבושת או תקבל פתאום מוקדם היא לא תהיה בהלם
לוקח זמן עד שזה נטמע 
אח"כ להוסיף וללמד שוב מסודר יותר


הכי נח בהמשך, עוד איזה שנה זה לקנות ספר יעודי שאפשר לקרוא בו כל פעם פרק והיא יכולה לעלעל בו כשתרצה
 

כי שיחה לא שלמה יכולה ליצור אצלה בינתיים שאלות מפחידות, לא?
אשמח להרחבה
תודה!

כי אם היא לא תשאל אותך, היא תמצא דרכים אחרות להשלים מידע..
אז זה ממש חשוב.

ואולי לפני שמתחילים להסביר ולהרצות וכ'ו, לשמוע ממנה מה היא יודעת (אולי תופתעי..), ומשם להתקדם איתה. אם היא באמת לא יודעת כלום ההדרגה מאוד חשובה. ואם היא כבר יודעת, אז להשלימו לה מידע חסר ותציבי את עצמך כמקור מידע..

ב"הצלחה

אני יודעת מה קורה בגוף פחות או יותר אבל פחות איך לנסח את זה

ולהגיד לה לחשוב אם יש לה עוד שאלות שהיא הייתה רוצה לשאול אותך ושתדברו עליהם בשיחה הבאה

מאד בכלליות,
דברתי איתה כמה זה משמח וסימן טוב ןהראתי לה הפדים,
ואמרתי לה, שכשיתחיל לה אני אסביר לה איך משתמשים וכו',
הבת שלי לא שאלה שאלות, וכאשר באמת היא קיבלה מחזור שנה אחרי בערך, היא קיבלה את המחזור ברוגע.

היא נתנה לי דוגמא מרבקה אמנו 

היא אמרה לי את יודעת שרבקה התחתנה בגיל 3 ורק אחרי 10 שנים היא התחילה להתפלל לילדים 

בגלל שאישה לא יכולה ללדת לפני שיש לה מחזור- ולרבקה עוד לא התחיל אז לא היה לה מה לצפות

והגיל משתנה ויכול להיות שיקח זמן עד שיבוא- אבל לדעת שזה הדרך של אישה וזה הגוף שלה.

תאמת היא לא פירטה מידי -לא בטוחה שזה היה הכי נכון למרות שאני מעצמי לא הלכתי לחקור - זה סיפק אותי

 

כל השאר, לדעתי, פחות חשוב;
איך לפרט ומה להגיד.

היא היתה מתחילה זה שיש משהו שקורה לנערות כשהם מתבגרות וכמו שכשהולכים לשירותים ויוצא קטנים ככה אפשר לראות גם דם, ושזה דבר נפלא ולא צריך להבהל מזה וזה אומר שכשהיא תהיה גדולה ותתחתן היא תוכל גם להיות בהריון. ושזה קורה לכולם...

ואחרי שהיא פתחה את הנושא הזה על איזה גלידה או משהו, אולי סרט יחד?

רק אחרי שהילדה נרגעה ושמחה אפילו שזה יכול לקרות לה אז היא כברה לפן הביולוגי וסיפרה על הרכם ועל החור למטה שממנו יוצא הדם ומה זה הדם הזה בכלל...

הראתה לנו מה זה פדים ואיך שמים אותם ונתנה לנו שתמיד יהיה לנו בתיק. הראתה לנו איפה היא מחביאה אותם בשירותים וכו'...

בסוף בסוף היא היתה מעירה שזה נושא שכל אמא רוצה לגלות אותה לבת שלה וכל אמא עושה את זה בזמן אחר ובצורה אחרת אז לא בטוח שהחברות יודעות אז לא לדבר על זה כדי לשמור לכל אחת שתחווה את החוויה הזאת עם אמא שלה.

אחותי הגדולה גילתה מחברה אז אמא שלי הבינה שצריך לפתוח את זה יותר מוקדם... אז סיפרה לי גם די מייד אחרי זה.. ואחותי שאחרי בטעות נכנסנו לחדר באמצע השיחה שלהם אני ואחותי הגדולה ואז זה פשוט הפך להיות שיחת נשים והיא הרגישה גדולה פתאום... ממש נחמד.

חשוב גם לציין שהגיוני שהיא בכלל לא תקבל בזמן הקרוב, בדכ זה מגיע רק סביבות הבת מצווה, תשטפי אותה מתי את קיבלת בפעם הראשונה. ותסבירי לה שאת מדברת איתה על זה עכשיו כיוון שבימנו הכל משתנה והגיוני שהיא תקבל מוקדם יותר ממך אז את רוצה שהיא תגיעה מוכנה ולא תיבהל...

בהצלחה ממש!!

אז 10 זה ממש לא מוקדם

זה יקרה מחר. וגם לא עוד חודש, אולי כן. לא מחייב. ושלא תדאג אם לא כי זה יכול להגיע גם רק עוד כמה שנים..

שתהיה רגעה ובנחת...

כי הרוב לא מקבלות בגיל כזה,
כמובן תמיד כדאי להקדים הסבר למציאות

וזה גם תלוי ברמת הבגרות של הבת

לגבי האמהות וכו'

מה קורה בגוף.
אם את תרגישי שנעים לך לדבר על זה, זה יעבור בצורה נעימה.
לא רואה מה לא צנוע בשיחה כזו, את עושה את זה אחת על אחת, כאמא לבת...

תיזמי שיחה.
תשמעי חמודה, את כבר גדלה ומתבגרת, וחשוב לי ממש להסביר לך מה הולך לקרות בגוף שלך בשנים הקרובות. בשנים האלה תהפכי מילדה לנערה וזה תהליך מאוד משמח.
בטח שמת לב שכל מיני שינויים בגוף.
יש ריח של זיעה בבית השחי, יש שערות שצומחות במקומות פרטיים, גם יש לך כבר גוזיה ..
עכשיו אני רוצה לספר לך על משהו מדהים שבקרוב יקרה בגוף שלך, שאולי לא תרגישי אותו אבל בסוף תדעי שהוא קרה.
עכשיו תציירי לה שרטוט של הרחם, החצוצרות, השחלות. תראי לה איפה בערך זה נמצא.
תסבירי על המחזור. איך הגוף מתכונן כל חודש מחדש להריון. אפילו אצל ילדה בת 12 הגוף כבר מתחיל להתכונן, כי זה אחד הדברים הכי משמעותיים שאישה יכולה לעשות- להביא חיים.
תסבירי על התהליך.
על הפתח שממנו הדם יוצא ושבבוא היום גם התינוק יוולד משם.
תגידי לה שהיום שבו היא תקבל מחזור יהיה יום שמח מאוד!!
תראי לה תחבושות , תני לה שתשים כמה בתיק או במדף.
תני לה לשאול שאלות ותעני עליהן בשיא הטבעיות.

היא בת 10. טרם הגיעה לשלב.
מתי באמת בערך זה קורה?
לא זוכרת מה היה אצלי

יש לי ילדה בת 8 ונראה לי שעוד כמה חודשים כבר אקנה לה.
אבל אולי כדאי שתקני לה אם היא מתחילה כבר להתפתח

את רואה
והיא רואה
ופתאום חולצת בסיס של ילדות נראית קצת מוזר

סימן שהגיע השלב-
אצלנו זה קרה בגיל 9 וחצי, למרות שאני קצת ריחפתי והיה קורונה וסגר היה אפשר קצת לפני

ואיפה קונים? בחנות הלבשה תחתונה?
סתם חנות בגדים ?
אולי כשאני קונה לה אז זה זמן גם לשיחה הנחמדה?
אני נשמעת לחוצה אבל לא באמת, פשוט לא יודעת ולא זוכרת מה היה אצלי

כי אמרתי לך שריחפתי בנושא.. עם כל הלידה החזרה לעבודה והסגר ההולך וחוזר לחנויות לא ממש הגעתי

הזמנתי בדלתא חבילה אחת (עם עוד דברים) ובגולף קידס כנ"ל. שאם אחד לא יהיה טוב השני כן,
בסוף שניהם היו טובים,
את המידה בחרתי לפי הצידה של התחתונים והטייץ הרי זה אמור להיות אותו דבר...
(יש מידות נראה לי מ11y ומעלה)

אם הייתה לי אפשרות נראה לי הייתי לוקחת אותה איתי לקנות, בטח יש גם בבאזרים הטובים שיש ביגןד לכל המשפחה כמו מעיין שטוב או אולי באזר שטראוס / אליצור בירושלים, סלקשיין- בדרום

זאת חנות חרדית אז יותר נעים שם. כי לא רואים בובות לבושות וכו

אשמח לדעת , אולי רלוונטי לי

הגדול שלי בן 6 יודע שיש איבר שנקרא רחם שנמצא בבטן של כל אשה, ושם גדלים התינוקות. וכשהם "מוכנים" להוולד הם יוצאים דרך פתח שנמצא בין הרגליים.

(הוא גם יודע שהתינוק נוצר מביצית קטנטנה שיש בגוף של אמא, כשהיא מתחברת עם זרע מהגוף של אבא. אבל נשמע לי שזה לא הכיוון שלך כרגע)

 

אם היא יודעת את זה - מצויין. אם לא - בזה הייתי מתחילה.

כי הוסת היא סופו של תהליך, ולא נראה לי נכון להתחיל בה. גם כל האמירות על זה שתראי שיש לך דם וזה מאד משמח - לא מתחברת. החלק המשמח הוא המחזוריות כולה, לא הסוף שלה. אז נכון שהוסת הוא השלב הכי בולט במחזור, קשה לפספס אותו אבל החלק החשוב באמת הוא הביוץ, ולכן הייתי מתחילה בו.

 

אז אחרי שהיא יודעת שיש לה רחם (מסבירה לה איפה הוא נמצא פחות או יותר, בעומק האגן), ושיש ממנו פתח יציאה שנקרא נרתיק, שהוא דומה לצינור שמוביל מפתח הרחם אל הפות, הייתי מסבירה לה על המחזוריות:

כל חודש הגוף מתכנן ליצור תינוק חדש. נכון שתינוק אמיתי יכול להווצר רק מאבא וגם אמא/רק אחרי החתונה. אבל הגוף שלך ב"ה הופך לאט לאט מגוף של ילדה גוף של אשה והוא לא יודע שעדיין לא התחתנת אז הוא מתכונן. איך הוא מתכונן? יש משני צידי הרחם זוג איברים שנקראים שחלות, בשחלות יש המון ביציות צעירות ולא בשלות. בכל חודש ביצית אחת מבשילה. כשהיא מוכנה להפריה היא יוצאת מהשחלה (ביוץ) נעה לכיוון הרחם בתוך צינור מיוחד שנקרא חצוצרה (כמובן כדאי להמחיש בעזרת איור). היא מקווה לפגוש בדרך זרע שיפרה אותה ויחד הם יוכלו להפוך לתינוק. אבל כמובן אצל נערה צעירה כמוה זה לא יקרה בקרוב. המעבר בחצוצרה אורך כשבוע.

ומה קורה ברחם? גם הרחם מתכונן לתינוק. הוא מכין "ריפוד" בשם רירית הרחם, שעשוי מהרבה כלי דם שמצפים את דפנות הרחם מבפנים כדי שלביצית המופרית יהיה מצע נח להתפתח עליו ולהפוך לתינוק אמיתי. אם הביצית לא מופרית, אחרי כמה ימים הגוף מבין שאין כאן תינוק, ומתחיל מחזור חדש. ביצית חדשה מתחילה להתפתח לקראת ביוץ ובמקביל רירית הרחם נושרת כדי להתחדש לקראת התינוק החדש שאולי יווצר החודש.

הרירית המיותרת נושרת דרך פתח הרחם דרך הנרתיק החוצה מהגוף. את תראי אותה, זה נראה פשוט כמו דם שמטפטף. כדי לפנות את כל שאריות הרירית, הרחם מתכווץ (להדגים עם היד) ולפעמים זה גורם לכאב קל בבטן או בגב (אפשר להקל עם בקבוק חם).

הדימום הזה נמשך מספר ימים. כאן אפשר להציג אמצעי ספיגה פלוס הסבר על איך משתמשים בו.

כאילו, אני יודעת את כל זה באופן עקרוני,
אבל לא מספיק מסודר בשביל להסביר לילדה.
אבל כמובן שזו הזדמנות מצוינת לעשות גם לי סדר. .
אז תודה על זה!

ורק אז להסביר לה כדי שיהיה מדויק. אפשר לקנות ספר שמיועד לנערות ולהסביר לה דרכו, זה מה שאני עשיתי ואז נתתי לה לקרוא את כל הספר בעצמה ( לא זוכרת כרגע איך קוראים לספר, רכשתי דרך הרבנית נעמי שפירא...)

לדוגמא "בואי בתי", "שפת גוף" ועוד כמה שמותאמים למגזר הדתי. לקרוא ביחד וליצור שיח בנושא.

הבן שלנו בן שנתיים וחצי.

עכשיו מתחיל קצת להבין,
אבל מתחילים מגיל ממש קטן.

אם מישהו מחבק אותו או מנשק (גם אם זה אבא/ אמא/ סבא/ סבתא) אנחנו אומרים לו שהוא יכול להגיד די.

בדיוק אתמול היינו בגינה והוא רצה לתת כיף חברה, היא לא רצתה והוא רדף אחריה. אז אמרתי לו בעדינות שהיא לא חייבת וכל אחד מחליט מה נעים לו.

אני לא יודעת כמה הוא הבין בדיוק, אבל כל פעם כזו אני חוזרת על זה. לאט לאט זה נכנס.

אולי גם נגיע לשלב שבו נעשה שיחת מוגנות, אבל בשלב שהוא כבר יסתובב לבד ואנחנו עוד לא שם.

כל הזמן מזכירה לו.
כבר מגיל מאד קטן.
זה הגוף שלו ולאף אחד אסור לגעת בלי רשותו.

ומידי פעם מזכירה ומטפטפת

אם יש ילדיל גדולים אז הקטנים שומעים אם הגדול שלך קטן אז ברגע שהוא מתחיל להבין אסור ומותר.
אם ילד מחבק או מנשק או מציק לילד אחר אני אומרת שאסור בלי רשות וגם עם רשות מותר רק במקומות שלא מכוסים בבגדים.
במקלחת אפשר ללמד אותם שבאיזור הזה(איך שכל משפחה קוראת לזה) לאף אחד אסור להסתכל או לגעת אפשר לתת להם לסבן את עצמם.
ללמד שיש פרטיות בשירותים במקלחת וכו

מכלילות גם את עצמן? ואף פעם לא מחבקות/מנשקות/מדגדות בלי רשות?
אני לא מדברת על זה שילד יכול להגיד לא נעים לי ואז נפסיק אלא לכתחילה בקשת הרשות?
ומאיזה גיל אתן באמת נזהרות לא לנשק את הילד במקומות מכוסים? כי נגיד עם תינוקת בת חצי שנה זה הכי כיף לאכול אותה במקומות מלאי שומן.. רוצה רק לדעת באיזה גיל זה מתחיל להיות לא מתאים?
מגיל שהיא מדברת? מבינה מזה פרטיות? לפני?

להגיד שלא נעים לך.
אני לא מבקשת רשות להלביש אותו נגיד. או לנשק. כי יש נורמליות של חיים.

זה מתקדם עם הגיל. וחלק זה גם תחושה אישית.
נראה לי בסדר גמור "לנשנש" אותם כשהם קטנים. זה חלק מהקיר בין הורה לילד. גם בבטן, ברגל וכו'. יש דברים שהכל שהם גדלים כבר מרגישים פחות בנוח

יש גם עניין של דינמיקה, אם אני מספרת סיפור לבן שלי והוא יושב עלי, אני לא אבקש ממנו רשות לפני שאתן לו חיבוק. כי בעצם זה שהוא מוכן לשבת עלי, יש כאן דינמיקה של מגע שמאפשרת ומרשה את זה.

אבל אם הוא משחק לבד, או נמצא עם עצמו, אז אני כבר כן אשאל אותו אם אפשר לתת לו חיבוק / נשיקה. (בן שנתיים וחצי)

אם משחקים עם חברים, יכול להיות מגע ספונטני שהוא בסדר גמור בעיניי. בקשת רשות גם לא חייבת להיות מנוסחת במילים, גם פרישת ידיים לחיבוק זו סוג של בקשת רשות, ואם החבר נענה זה אומר שהוא הסכים.

בהקשר של חברים אפשר ללמד לקרוא שפת גוף, אם אתה מתקרב והחבר מתרחק אז אולי זה לא נעים לו ואז צריך לבקש רשות.

וכשנגיע לשלב הרלוונטי, אז נדבר על זה שכל אדם זר שרוצה לדעת בך, צריך לבקש ממך רשות.

שיהיה בריא.
באמת לא ידעתי מה לענות אבל אמרתי לו אמא לא מרשה שיגעו בך.

מניסיון איתו. הוא מבין שיש דברים שזה בסדר, לא ראיתי אותו נמנע מלשחק עם חברים בגן.
אבל יש את המגע שאמא לא מרשה. גם אם אתה מרשה.

אם הם רוצים גם כמובן.
אבל שלכל אחד יש את האיברים הפרטיים שלו(אני פירטתי) שבהם לאף אחד אסור לגעת כי הם רק שלו וגם אסור להראות אותם לאנשים אחרים. וגם שאם חבר מראה לו או מבקש לגעת, להגיד לו שזה אסור ולהגיד לך/לגננת.
זה מה שאני אמרתי לבת שלי לאחרונה... מקווה שזה היה נכון איך שאמרתי. צריך הרבה מזל בדברים האלה, בחיי .

כשהגדולה שלי אמרה בגיל שלוש שהיא לא אוהבת נשיקות וחיבוקים מוחצים אמרתי לבעלי שצריך לכבד את זה והורדנו מינונים

חיבוקים קלים, פחות נשיקות.

מפה לשם בגיל גדול יותר ראיתי שזה מאד מאד חסר לה וזה בא לידי ביטוי בכל מיני דברים וממש הכיתי על חטא שלקחתי ילדה בת שלוש יותר מדי ברצינות

כנראה היה לה כמה ימים עצבניים, ואולי סתם אמרה כי ראתה שזה משיג צומי ולא התכוונה

לא יודעת בדיוק

אבל חיבוקים ונשיקות מאבא ואמא זה דבר נורא נורא נוררררררררררררא חשוב. היום אני מבינה יותר כמה שמגע זה צורך בסיס וביטוי של אהבה לכל ילד

אז בלי לזלזל במוגנות, שימו לב לזה. 

ולא, אין לי עצות טובות ומסקנות מזה, לכן אמרתי בלי מוסר השכל, כי אני לא באמת יודעת  לומר מה ואיך נכון . רק רוצה להעיר את תשומת הלב.

מה בדיוק לא נעים לה. ויותר מזה, לתרגל איתה לומר די כשלא נעים, ואז להפסיק מיד. ככה היא גם מקבלת את המגע החשוב וגם תחושה שהגבולות שלה נלקחים בחשבון, שזה הרגל פנימי מאד משמעותי בעיני.

הבאתי את זה בתור סיפור ללמוד ממנו

כשהיתה בסביבות גיל 8,כל פעם שנישקתי אותה או חיבקתי היא היתה אומרת לי דיייי כזה ארוך.
אז פשוט הפסקתי לגעת בה והיום אני רואה שזה חסר לה ברמות וזה מבאס אותי מאד,
אוטומטית קשה לי איתה כי אני לא יודעת איך תגיב. אבל מאז שקלטתי שזה חסר לה, אני כן''מעזה'' פה ושם לנשק אותה לפני השינה וכו

נרדמת הכי טוב כשאני עושה לה נעימי על כל הגוף.
לרוב היא בעצמה מבקשת מתחת לבגדים.
זה הרגל מאז שנולדה ולא רואה צורך להפסיק/ להפחית/ לקבוע גבולות עם זה.

מכאן נובע שיכולת דיבור היא לא פרמטר (מבחינתי)
הפחתת המגע זה משהו שמגיע בהדרגה. לא יודעת להגיד לך מתי הייתה ההפחתה המשמעותית אצל בת ה6 ועוד יותר אצל הבכור שמאוד אהב מגע עמוק וחזק.
צריך "להרגיש" את הילד ולהבין לבד מתי מתאים ומתי לא,
לא חושבת שזה משהו שמישהו חיצוני יכול לענות על זה.
להיות הורים בטבעיות ובזרימה של החיים.
גם לא יודעת להגיד לך אם אצל הגדולים זה בא מהם או ממני.
זה פשוט קרה כשהיה נכון שיקרה.

אני כן זוכרת אצל הבן שלי שהיה שלב שמאוד אהב נשיקות ומגע אבל לא בפני אנשים אחרים.
לדעתי סביב גיל 5.

אני שואלת את עצמי שאלות ולא מסתפקת בלהיות אמא בטבעיות ובזרימה של החיים...

כולנו רוצים ללמוד מטעויות של אחרים ושזה לא יקרה אצל הילד או הילדה שלנו.
להבין מה צריך לעשות כדי שאצלנו זה לא יקרה.

יכולה רק להגיד שאפשר לעשות השתדלות ושצריך לשמור הכי טוב שאפשר. אבל בסופו של דבר זה לא תמיד בידיים שלנו.
מדברת מדם ליבי מה שנקרא.

אימאלה מלחיץ..

עלולים לזהות אותי

אנחנו לא מחכים לעשות "שיחה" בנושא.
מעלים את זה למודעות כל הזמן.
כמו שמדברים על ניקיון הגוף.
זה חלק מהשיח. כל גיל בהתאם ליכולת ההבנה.
בגיל קטן זה לא זזים מאמא נקודה.
ככל שנותנים יותר עצמאות ככה גם מרחיבים ומזהירים יותר.
עד גיל 5-6 לא רואה הבדל מהותי בין להסביר על פגיעה מרכב לבין להסביר על פגיעה מאנשים.

החל מגיל הזה שיש כבר יותר מודעות לגוף ורצון טבעי לצניעות, אז כבר ממש מדברים על זה בתור נושא נפרד.

נניח תוך כדי שאני עוזרת לה להתלבש, במקלחת, בזמנים בהם זה נוכח...

כל פעם לטפטף קצת.

מגיל שנתיים- בהקשר גם של מכות ונשיכות בגן.
וגם נגיד- זה מקום צנוע רק לאבא ואמא מותר לגעת פה ולנקות כשמקלחים ולהסתכל כשמלבישים...

מרגע שאני מתחילה לראות שהם מגלים הבנה, גיל שנתיים וקצת אני מטפטפת כל הזמן
לא לדבר עם זרים
אסור לאף אחד לגעת בגוף שלכם
להזהר לא ללכת על זרים וכו'

ויש לה הרבה אחים גדולים.
אני מעודדת אותה לעמוד על שלה, להגיד 'לא' כשהיא לא רוצה, או 'אמא לא מרשה'.
נראה לי שהיכולת להגיד לא- היא אחד הדברים הכי בסיסיים במוגנות, וגם אחד הדברים הכי קשים לילד קטן, בעיקר מול מבוגרים.
לכן חשוב לתרגל את זה מול אחים גדולים או דודים, אפילו שהם באים עם אהבה וכוונה טובה.

לקראת גיל 3, עם הדיבור והגמילה, מסבירה שהגוף רק שלי, ורק לאבא ולאמא מותר לגעת. נניח לבן שלי הגננת היתה מחליפה עם כפפות אז ניצלתי את זה להסבר.

אני לא מרשה לאחים לגעת באיברים הפרטיים אחד של השני. גם לא בצחוק. ומכאן מרחיבה שלאף אחד אסור.

כשהולכים לרופא מסבירה שהיא קטנה ואמא שם להשגיח כי אסור לאף אחד לגעת.

בגיל ביה"ס מספרת בכלליות שיש אנשים לא טובים בעולם---
אוסרת איסור מוחלט לדבר עם כל אדם.
לקבל משהו מכל אדם.
מלמדת לברוח ולצרוח אם מישהו מתקרב ומנסה ליצור קשר.
מלמדת לבקש עזרה (חלילה אם הולכים לאיבוד בים, למשל) ***רק מאמא עם ילדים*****
לא מרשה לילד קטן ללכת לבד בכלל.
רק בת ה-9 יוצאת לבד, רק עם טלפון, והיא מתקשרת מיד כשמגיעה, וגם כשיוצאת
אסור לחזור בחושך או קרוב לחושך, רק באור מלא (חברות שגרות עד 300 מ' מהבית שלנו)
באופן כללי אני משדרת שהבית הוא המקום המוגן ושאר העולם... לא.
אני מביאה עד פתח הדלת ממש ואף פעם לא רק עד חדר המדרגות.

אני אישית הוטרדתי בילדות, לאור יום, כשהייתי עם אחותי הקטנה.
הדברים האלה קורים.
לי זה לא השאיר איזה חותם מזעזע בנפש, אבל צריך מאד לשים לב ולגונן.