פורום הריון ולידה (עמוד 2504)

תנסי אולי לשים על רשת של תנור ומתחת לשים תבנית ושזה יטפטף לשם כמה שאפשר
פעם הייתי עושה את זה עם שניצלים / חצילים מטוגנים,
זה קצת מנחם לאכול פחות שמן באוכל

זה בשביל שיהיה אכיל ולא תהיה צרבת..
איזה באסה איףףף

אפשר גם לאכול עם תוספת ללא שמן כלל.
(נגיד אורז בלי שמן בכלל ואז זה יאזן)

אלא אם כן כתבת בעוד מקום........

כתבתי לך שלא הכנתי אף פעם (בתכנון שלי) אבל מה שהייתי עושה זה להגביה חלק אחד של התבנית על הקצה של השיש, או על נייר מקופל/מגבת וכד' ואז כל השמן יורד לצד הנמוך. להשאיר ככה אפילו חצי שעה נגיד כי זה בטח מלא שמן.....
ואז תעבירי לכלי נקי ותעבירי לשם את הרוטב בלי השמן.... השמן יצוף את תוכלי להוציא אותו..

יכול להיות שאת החתיכות למעלה תוכלי כבר להוציא כדי להעלות את שאר החתיכות שקרובות יותר לשמן שיורד.....

אחרי שקראתי כמה תגובות,התייעצתי בנוסף עם מומחה אסאדו רציני,באמת רציני חח,והמליץ פשוט לאטום היטב עם נייר אפייה(כמובן אחרי שסיננתח את הנוזלים)..ונייר כסף,ולהמשיך לאפות על 100 מעלות לעוד כמה שעות..
עשיתי,הטעם של השמן והשמן עצמו כמעט נעלמו,מה שכן,לא נשארו בכלל נוזלים חחח
ומרגישה לי שהבשר קצת יבש..
אין מנוס מלחכות לערב ולבחון תגובות..

כמה פעמים אמרתי דברים והוא " לא שמעתי בכלל"

אבל דיי גם אם לא הייתי אומרת לא הגיוני לשבת עם אשתך לאכול...???? ועוד שהיא מניקה רזה עוד שניה נעלמתתתתת

מה לא חסר להם לשבת ביחד?! 🤷‍♀️באמת!
אהה התייאשתי 🤦‍♀️

ופעם אחרת מדברת כמה בא לך לשבת איתו לארוחה ואיך זה עושה לך שינוי בכל היום. 

 

לא בטוחה שזה עצה טובה, סתם חושבת אולי...

אבל יש ברירה?!
עצבים גם לא טוב....
ולא באלי לריב איתו על קטנות עכשיו (שיהיה כוח נראה😁 חח סתם)

מתוקה את כיף לקרוא אותך....❤

סתם עיצה שאולי לא במקום

רק זה יכול לעזור לשחרר...אבל קשה....
צריך סיעתא דשמיא מיוחדת....

ועוד היצר הרע של שישי😲

לנשוםםםם לנשווום

השבוע קרה לי שבעלי עשה משהו מעצבן, לא זוכרת אפילו מה,
והחלקתי את זה,
אמרתי לעצמי שבסוף מה שיהיה יותר נעים וגם יותר ייתקבל וישתרש להבא זה שאחר כך אשב איתו ואסביר לו מה אני רוצה שיהיה..
זה קשה, אבל משתלם

אם הוא יזכור ויבין..
מה נאמר, זוגיות זו עבודת חיים 😅

גג יומיים...
אם לא אנחנו נכנסים לשטח ה"בלתי נודע" רוב הסיכויים שלא יזכור חחח....

וממש עבודת חיים....!

מעבר לכל-
הם לא מבינים שאישה צריכה *חום אנושי*??????
שולחת לך חיבוק גדול.
והבנה גדולה.
והשתתפות כנה בכאב.

אוףףףףף!!

יש להם פחות את הרצון ל"ביחד"...
מציק...

תודה את מהממת!!!
חיבוק בחזרה❤

ברגע שראית שהוא מתיישב למה לא באת תפסת כיסא וישבת?

עיקש שלא ירד.

רציתיי ובדכ זה ככה אבל עכשיו שזה לא היה ככה קצת פגע בי שהוא לא חיכה קצת...ואחכ הילדים שיגעו אותי...

הוא אכל מהר

ואמר שלא החשיב את זה כארוחה אלא כנישנוש בגלל זה לא חיכה...לא חשב על זה בכלל🤦‍♀️

אז עכשיו הוא מכין לי 😁ו ונקנס שגם נישנושים הוא אוכל איתי ביחד
וגם באה איתו לשירותים! ( חח סתם זה אמרתי לו בצחוק)...

וגם קצת מקנאה 🙈
את פתחת מולו?

באמת התרחקתי כזה כי נפגעתי...ולא התייחסתי אליו...ואז הוא קלט והלך לחדר...

אחר כך אמרתי לו יותר בטענות כאלה שעד שאני מחכה לו הוא יושב לבד ....ושעכשיו אני אדע לא לחכות לו...
ואז ריחמתי עליו וראיתי גם שהוא מתרחק יותר...
אז פשוט אמרתי לו(אחרי כמה דק') "רוצה לבוא לשבת איתי"... והוא ממש נפתח...

האמת שרק לאחרונה התחלתי לשנות חזית...תמיד כמו הייתי ביקורתית כלפיו ומחכה שהוא זה שיבין ויבוא וישלים....
אבל ראיתי שכשאני באה ומשלימה איתו אחכ במקרים אחרים יש לו גם את הכוח לבוא ולנסות לסדר את העיניינים (וזה ממש ממש קשה לו כי הייתי כמו דוחה אותו ולא מקבלת את הטענות שלו...)

עדיין לפעמים נכשלת וקשה ....אבל רק זה עוזר פה....😑

ושתדעי שבחרת בגישה מעולה כי אם תחכי שהוא יבין הרבה פעמים תחכי לנצח... אצל גבר אין מה לעשות בלי הסברים ישירים זה לא יעזור

תמיד חשבתי שיבין ברמזים באמירות עדינות...

האמת שאני חושבת על זה בהתחלה שהתחתנו והיינו רבים הוא היה בא לנסות לפייס אותי ובגלל שדחיתי אותו כבר התייאש וכמעט הפסיק לנסות...כמו הרסתי קצת לעצמי ....

הלוואי שתמיד נצליח

תודה על העידוד!❤

אז למה לא שלחו אישה לירח? פשוט מאוד, דמיינו סיטואציה שיש תקלה החללית, האישה מצלצלת למרכז בקרת החלל
אישה: הי יוסטון
יוסטון: כן מותק,מה העניינים?
אישה: יש תקלה
יוסטון: תקלה? איפה?
אישה: אתה יודע טוב מאוד על מה אני מדברת

יפהההה.....
אם כבר הזכרנו חלל...
הזכרת לי שבאמת הזמנתי את הספר
"גברים ממאדים ונשים מנוגה" ... מחכה שיגיע כבר....

הרגיש לי קצת לא נגיש. משעמם.

יש המון אבל המון גברים ששומעים משהו ולא שמים לב,

כמו שהבאת הדוגמה על ארוחת בוקר, בגדול הם לא מתכוונים

דווקא, זה המנטליות שלהם, מה שצריך לאט לאט לבנות את הדבר 

הזה, אני זוכרת בתחילת הנשואים בקשתי מבעלי משהו לחג, זה היה

פסח אולי שלוש פעמים הזכרתי לו וכל פעם אמר לי כן ובסוף לא הביא לי,

לאט לאט הבנתי שהוא רק הפוך ממני הוא לא נגדי בכלל, לכן יקרתי תשדלי

לא ללחום בנושא, לקבל אותו איך שהוא, לכבד אותו יותר, ומבטיחה לך הוא

ישמע ויקבל ממך פי אלף מאשר רק הערות ,בהצלחה רבה רבה לך אמן.

ם אז שיהיו מפיות, מגבונים אם צריך או לעלות הביתה בקלילות לשטוף ידיים....
בהצלחה!

נקווה לטוב
תודה על אזהרת הלכלוך, הסוכה במרפסת אז מהבחינה הזאת יהיה קל להגיע לכיור.
(לכן הפלטה בבית 😣)

נקווה לטוב.
מקסימום נגיש שניצלים/קציצות מופשרים לא מחוממים אם לא אצליח לסבול את הריח של הכנפיים בתנור.
(מתכוונת להפעיל את התנור לפני שבת ולברוח מהבית)
מניסיון עבר האוכל מתחמם דווקא לא רע בחוץ בשמש
מזל שאין לי פה מפונקים.. עברו ארוחות יותר גרועות בשליש הראשון שלי.
לפחות שאר האוכל יהיה כיף.

אצלי בסביבות גיל 4 חודשים התחילו. קצת להתאפס על שינה ארוכה וערות יותר ארוכה

ואז באמת הבעיה היא ה״תלונות״ שהם מחפשים תעסוקה

אני בוחרת בפתרון של מנשא כשיש לי דברים חשובים לעשות

עושה הכל עם מנשא מלבד גיהוץ ותליית כביסה

אצלי בגיל הזה עוד לא היו שעות מסודרות

רק בסביבות גיל 3-4חודשים התחלתי להרגיל לשעות שינה סדירות

ועדיין- לדעתי הפתרון הוא מנשא

קצת בטרמפולינה

קצת בידיים

בעגלה עם קשת משחקים

אין מה לעשות זה גיל שקצת מתחילים להיות ערניים ולחפש חברה

ומצד שני לא מעסיקים את עצמם לאורך זמן...

תהני מהשלב

זה גיל מהמם חולה עליו😍😍

גיל חודשיים זה ממש קטן.
לא הזמן לעשות דברים כשהוא ער.
כשהוא ער תשכבי על הגב באמצע מיטה זוגית גדולה ומפנקת והוא עלייך עור לעור או לידך ואת מלטפת אותו.
זה שלב שעוד מתאוששים מהלידה ונהנים מהפיצקוש. לרוב כשהוא ער הוא ירצה טיפול לא תעסוקה.
אמנם הגיוני שהשעות לא יהיו מסודרות אבל סה"כ הוא אמור לישון די הרבה במהלך היום ואמורות להיות לך איזה שעתיים שלוש פנויות במצטבר בשביל לעשות דברים.
אם את בונה על יותר שעות ביממה פנויות לא למנוחה ולא לטיפול בתינוק כנראה שהציפיות שלך מוגזמות ואז הפתרון הוא להנמיך ציפיות ולהעביר משימות לאחרים.
עוד חודשיים תהיי כבר בשלב אחר בע"ה.

תוכלי לפרט בן כמה הוא ומה סדר היום שלו?

בעיקרון יש תינוקות שנולדו מסדורים ויש תינוקות שקמים עד גיל שנה וחצי ויותר.

ויש את כל הקשת באמצע אז אין נכון ולא נכון.

יש את התינוק שלך שלא כל כך הבנתי מה מטריד אותך בשינה שלו.

באופן כללי- לדעתי מנשא זה החיים.

חוץ ממי שיש לה המלצה ספציפית לא להרים במנשא (פזיולוגית זה עדיף עשרות מונים מלהרים על הידיים)

כל השאר מי שלא מתחברת ממליצה מאוד ללכת למתאמת מנשאים ולהשקיע בהתאמה ובמנשא פעם אחת בשביל כל הפעמים הבאות זאת ממש הצלה.

הם הכי קרובים לאמא ורגועים ולך יש ידיים פנויות.

אפילו עם תינוקת ריפלוקס המנשא שינה לי את החיים.

 

לגבי תעסוקות, זה ממש תלוי גיל אז קשה לענות.

לא נשמע מוזר בכלל. בערך מגיל חודשיים הם כבר ממש זקוקים לפעילות.
בהתחלה מובייל ואוניברסיטה, אחר כך לתפוס צעצועים...
ממליצה לך מאוד לצאת איתו כל בוקר לטיול בחוץ, זה ממש מעניין אותם כבר בגיל הזה ובעיקר עוזר להם לגבש סדר יום ושינה רצופה ביום.

אם כן אז יכול להיות צירים ולמיון.
אם משהו שרירי אז ממש יכול להיות. הגב שלך עובד קשה. תשכבי לנוח. שימי אוכלי בקבוק חם (לא חם מדי) על הגב קצת. תשכבי על הצד עם כרית בים הרגליים וכרית תומכת מאחורי הגב.

כשהייתי יושבת וזה היה הריונות יחיד ברמות שהייתי חייבת לעבור למצב שכיבה פשוט כאבי גב מטורפים

סובלת מכאבי גב מטורפים לפעמים ממש נקודתיים
כנראה זה מהעומס

לא להשאיר קיבה ריקה בכלל!!!
כי אם כן- בחילות עד לב השמיים...
כל הזמן משהו..(ולא זבל, ולא סוכרים- ממש אוכל)

תרגישי טוב❤

זה ה- פיתרון.

תאכלי לפני תחילת הבחילה!!!
לא כשהיא בשיא כי אז באמת אי אפשר..

תקומי- מיד לאכול- לא סוכר!
לחם חיטה מלאה, גבינה, ירקות,חביתה- ברמה שאת ממש ממש שבעה.
אצלי אם אני מתעוררת ואוכל משהו סוכרי- ארגיש זוועה
הבעיה שקשה להתחיל להכין..אבל חובה.
יותר קל לדחוף עוגה/ קורנפלקס/ פרי- אבל זה לא נותן מענה לבחילות. לא אצלי.

תבקשי מרשם תתחילי מיד לקחת

זה ממש מציל חיים

ובינתיים- לא להשאיר קיבה ריקה

לאכול דברים יבשים כמו קרקרים בייגלה מיד כשאת קמה בבוקר

אין מה לעשות לדחוף לפה למרות הבחילות

יעבור בעז״ה אחרי שליש ראשון

תרגישי טוב❤️

גרביים
מטפחת שלי
כוס חדפ

הבן שלי מצליח לקרוע הכל עם השיניים😬

אבל אכן אין ספק שצריך לשמור על השובבים האלה ב4 עיניים!!!!

הפתקים של המשחקים ולא המשחקים עצמם..

אז בקבוקים ריקים עם איזה פקק בפנים
קופסאות לרוקן, מגדלים לפרק
לאחרונה הקופסא המרשרשת של השלוקים ממש מדברת אליה..
כל דבר מעניין שאפשר לנשוך.. בעיקר קשיחים..

אחרי בקבוק מים כמעט ריק ואומלל.
אוי...
מה שהיא עשתה לו🤦

בכל החד פעמי והמגבונים?? גם שלי חולה עליהם...

מרקר, עט, טוש מחיק, ארטליין.. חופשי...
השלט למזגן אימצה אותו ולא נתנה לנו..
הפסטה בייבי
הלנסינו
כן גיל יותר גדול מחצי שנה אבל נגיד משבעה שמונה חודשים..

הבת שלי בת שמונה חודשים וזוחלת רק אחורה ואני רואה פה שכל החברה שצעירים ממנה זוחלים בכל הבית

רוצים אולי ללמד אותה גם?

ת'אמת שאני כל הזמן מנסה לקדם אותה אבל בינתים היא מסתובבת וזוחלת אחורה

מישהי יודעת איך לכוון לזחילה טובה?

תודה לכן, אני פשוט חיה מהפורום בד"כ כצופה ולא מפספסת הודעה(כמעט)

אצלי ילד אחד התחיל לזחול סביב 7 חודשים
ואחד שרק סביב 9 חודשים מתחיל לזוז 😅
ומכירה גם כאלה שיותר מאוחר..

כמובן שצריך לעקוב ולראות שהכל בסדר וההתפתחות הכללית תקינה
אבל לגבי זחילה והליכה וכל זה יש כאלה שלוקח להם זמן והכל בסדר גמור

שב"ה לפני חודש אחרי המון תפילות ותרגולים התחילה ללכת - בגיל שנה ו8 חודשים

WOW כמה שהזעתי והייתי לחוצה.

לכן אני עם יד על הדופק ורוצה לראות שהכל בסדר ובגדר הנורמה

תודה על התגובות.

ולכן הייתי לחוצה כשאחותו שאחריו הראתה סימני התפתחות דומים לשלו... אבל מהר מאוד ראיתי שיש הבדל בכל זאת, והיא אכן הלכה בגיל שנה וחמישה חודשים, שזה סביר לגמרי...
כל ילד הוא שונה!

שכל ילד הוא שנה ואני לא צריכה לעקוב כך עם 7 עיניים לפעמים זוכרת ולפעמים לא

אצלי אגב אף אחד לא זחל בגיל חצי שנה... אני חושבת שאפילו הילדה שהלכה בגיל 11 חודשים התחילה לזחול רק בגיל שבעה או שמונה חודשים...
(ושני הקטנים בכלל לא זחלו... והיום הם רצים ומתאמנים מדי פעם בלשחק כלב או חתול...)

הכל טוב!

כמו שכתבו לך..
בקבוק פלסטיק ריק,
חבילת מגבונים ריקה
שלי אוהב גם את הפקקים של הגרבר וכאלה..

בהצלחה

כדור מרשרש כזה
להכין מבקבוק - למלא קצת מים, נצנצים, אפשר גם כל מיני שטויות צבעוניות בפנים, קצת צבע (גואש או צבע מאכל). להדביק את הפקק טוב.

לגבי הרעיון להכין בקבוק - פחות נראה לי. אני מפחדת שהוא יפתח וכל החומרים יצאו.
ובכלל אין לנו את כל החומרים האלה ויש סגר..

עם עריכה נוספת,
לגיל חצי שנה זה עוד מוקדם.
שלי בת השנה וחצי לא מפסיקה לשחק בהם.

אני הפסקתי לקנות כי מה שקניתי נגמר תוך כמה ימים...היתה לי אחת שפירקה אותם בצורה שיטתית ומקצועית..

כל מיני כלי פלסטיק, מתכת, עץ. קופסאות, כפות, קערות וכד'
שלי מאוד אהבו את מה שיש במגרה של הסכו''ם. מברשת לביצים, מרית מסיליקון (אחלה נשכן...), תבניות להכנת קרח, וכל מיני פיצ'יפקס נוספים.

את ממש שם...
וזה מה יש..
אומרים שטוב להעסיק את עצמך...
אבל
תכלס זה לא עובד😅
תנסי, אולי אצלך כן יעבוד..
בכללי כן, הכל סביב : אמאלה,אני עוד רגע יולדת!!! רגע, זה ציר? אה לא..חייבת לשרותים 😜
אולי זה?
לא
זה?
לא
עד לרגע האמת......

בהצלחה
בקלות
בידיים מלאות😘😘😘

מה שאני עשיתי זה לנצל כל רגע שאנחנו זוג צעיר..
הכנו ארוחות שוות בלי שאף אחד יפסיק אותנו באמצע,
הלכנו לטיולים (עכשיו אי אפשר...)
ראינו סרטים

בקיצור תנצלי בינתיים את הזמן,
ואיך אומרים?
עוד לא נולד התינוק שלא נולד...
חיבוק!❤️❤️

ובשעה טובה, בקלות(בדגש על הקלות.. )כמו דינה שם בדוי גיסתי( אם לא תביני אפרט) ובידיים מלאות!!
לגבי המתח וההתרגשות---יש לי פרפרים בבטן יחד איתך, כי אני נזכרת בי, כמה הייתי מרוגשת וגם חרדה..מדמיינת איך תהיה הלידה, ואח"כ-לקראת הסוף איך יהיה הניתוח כי כבר ידעתי שכך יהיה..
מה שעזר לי היה- לפעמים ללכת בערבים בטיילת וליד הים עם האיש( היו ימים), לעיתים להסיח את הדעת ע"י התעסקות במטבח/בקינון/בקריאת ספרים, והרבה פעמים כן הייתי חושבת על הלידה, התינוק, הברית, החיים שאחרי.. והפרפרים בבטן היו מתעופפים לגובה.. אז גם מתרגשים וגם קצת חוששים וזה בסדר, קשה להסיח את הראש מזה, והרבה מתפללים שהכל יהיה בסדר..
שוב בהצלחה, מחכות לשמוע בשורות טובות..
💙🧡💜❤️💚

סתם... הכי איתך, המתח הזה שמטפס בגרון הוא ממש ממש ממלא כזה. 

 

לידה קלההההההההההההה

כיף לדעת שיש מזדהות! מחכה כבר לעדכן שהכול עבר ושהכי חשוב עבר בטוב

תהיי רגועה, לא בלחץ
ותפנימי לעצמך - כל דבר בזמנו!! תאמיני לי

היום קלטתי את זה.
אנחנו זקוקות לחום אנושי.
למשהו שיראה אותנו.
שיחזר אחרינו.
שיתן לנו הרגשה טובה.

כן, נכון, גם לנו יש אחריות וכולי וכולי,
אבל זה לפעם אחרת 🙈


אולי תרמזי? או שתגידי בנחמדות שהיה ככ משמח אותך מתנה לחג...?

חיבוק אחותי. הלוואי שתופתעי.

אם נראה לך שלא קנה ושזה ממש יעשה לך שמחת חג
פשוט לכי אליו, ותרי על ההפתעה והכל
תגידי לו - בעלי היקר וכו' וכו מה שכתבת - הלוואי שתקנה לי משהו לחג! תגידי לו מה את רוצה, אלא אם כן לא משנה לך מה. אם אפילו זר פרחים ישמח אותך או שוקולד שווה - תגידי לי. אם רק תכשיט או משהו מסויים אחר - תגידי לו

במקום להתאכזב
תפרגני לעצמך מתנה
תפרגני לעצמך בעל שרוצה לשמח אותך
וששמח ששימח אותך
זה מתכון לחג שמח

אבל כרגע במצב הזה שאני לא יכולה לעשות כלום בעצמי (ברמה שהוא ממלא לי בקבוק מים ומביא אוכל למיטה...)
אני מרגישה שהוא נותן מספיק וברור שאכפת לו. ולהגיע אליו ולבקש מתנה יכול אפילו לפגוע בו...
אבל פשוט ההרגשה שלי קצת קווצית🙄 וקצת רציתי להתבכיין...
שוב, הורמונים😖

לק"י

אולי אפשר להזמין יחד מתנה?
גם אם תגיע רק אחרי החג בסוף.

כאמור תגידי לו מפורשות כי כנראה הוא לא יעלה על זה לבד. ואם את פוחדת שייפגע אז תקדימי מילות הוקרה מעומק הלב המפרטות את כל מה שכעת נותן לך ואז תוסיפי "ויש משהו שאני ממש אשמח אבל מתביישת לבקש כי גם ככה אתה נותן לי מעל ומעבר" ואז תגידי בפשטות שהיית שמחה למתנה לחג
מבטיחה לך שהוא לא ייפגע, להיפך, זה מעצים את הגבריות שלו, גבר בנוי לתת, ואם האישה מפרגנת בהתאם רצונו לתת רק גובר

יש צפי לשיפור במצב? יש עוד ילדים?ממש מבינה אותך אבל במצב כזה לא יודעת אם נכון לומר. אולי תגידי לו בא תביא שוקולד טוב ונשב יחד רגע לפני החג ונודה אחד לשני על כל הקושי בתקופה הזו והאהבה.

נראה לי שאני באמת אשאל אותו בעדינות... רק לנסות לגשש לראות איפה הוא עומד בעניין.
ו@אורוש3 בנתיים הרופא אמר לפחות שבועיים שלוש.. מקווה שזהו וייגמר הסיוט.
וזה הריון ראשון😁

בזמן שאני מתבכיינת לכן,
הוא הלך וקנה לי תכשיט😁 החמוד הזה
מודה לה' שזכיתי בו
סתם עליכן יצא כל הג'יפה...
שיהיה חג שמח לכולן!! שנזכה להרגיש את השמחה באמת

תתחדשי

הרי בשביל זה אנחנו כאן,

לא??!!

 

חג שמח לך יקרה

אני שמחה שהתעודדת

ובעזלה הריון תקין וקל בידיים מלאות

אבל ממש נגד לעשות בניגוד לדעתו!

 

במקומך, והלוואי הלוואי שהייתי במקומך

הייתי ממש מבקשת ממנו, כאילו כשאני מאוד רוצה  משהו שהוא לא מסכים אני אומרת לו נגיד. 

בטון חמוד כזה: 

XXX ממש בא לי ואני יודעת שאתה נגד, אולי אתה מסכים לי בכל זאת.... זה ממש ישמח אותי. 

והוא בדר"כ ממש מוכן לקחת את דעתי למרות שיש לי דעה אחרת. 

תגידי לו גם, שזה כל כך ישמח אותם, ובטח יתפללו בגלל זה יותר חזק וזה לגמרי מעלה את הסיכוי ללידה טובה

 

ויאללה מחכים כבר ללידה, תפסיקי למתוח גם אותנו....

אם יוודע לא אחכ שסיפרת זה ממש מתכון לחוסר אמון...
תחשבי שהוא מספר להורים שלו מאחורי הגב שלך...

תאומים יכול להיות שתלדי כל רגע לדעתי אם העניין הוא הדבר הסמוי מן העין תשלחי אותו לשאול רב אם זה בסדר לספר להורים שלך

תראי אני ממש לא חושבת שכדאי לעשות את זה מאחורי הגב, לא הייתי מספרת אם הוא לא מסכים..
אבל אני כן מסכימה איתך שכדאי לספר להורים מניחה גם שהם עוזרים לכם גם אחרי הלידה, אולי הם צריכים לדעת איך להתארגן על זה (עריסות וכו..) אז כן אני חושבת שכדאי לשבת עם בעלך ולהסביר לו מה המניע של לספר, תגידי לו גם שאת ממש לא רוצה שהם יפגעו ובמיוחד שהם עוזרים לכם הרבה.. ותדברו על זה(מבינה שאתם מדברים אבל אולי לעשות שיחה וממש לשבת רק על זה) ורק אז כשתגיעו להחלטה אז לפי זה תעשי מה שהחלטתם אבל ממש לא הייתי עושה זאת מאחורי הגב שלו, זה סתם יכול ליצור בניכם חוסר אמון ולא מומלץ..

לא מבינה בכלל את כל המפחדים לספר

אבל זה לא בסדר לעשות את זה בניגוד לרצונו

זה של שניכם והלספר צריך להיות של שניכם

 

חוץ מזה שאני מניחה שהם רואים שאת ענקית מהצפוי ואולי חושדים כבר לבד

 

אין לנו המשפחה משום כיוון תאומים אפילו 2 דורות לפני חח
משהו שפתאום קרה לכן זה לא עולה בדעתם הם אומרים לי שבטח התינוק גדול..
מצד אחד הוא צודק הם לא יודעים לשמור סוד.
למרות שזה ממש קרוב
ואני חוזרת לכאן אחרי הלידה הם יצטרכו להתארגן..

מילא שבעלך ילך בלי שהם ידעו לגמח עריסות לשריין עריסה נוספת, זה פשוט הפתעה מרגשת, אם היית מספרת בחודש מוקדם יותר לצורך עזרה וכזה מילא אבל עכשיו אני חושבת שזה פשוט הפתעה משמחת, לא מכירה אותם אישית אם הם יפגעו אבל חושבת שהם ישמחו שרציתם להפתיע אותם
מאחורי הגב זה באמת פוגע כמו שכתבו לך לפני..
את אוטוטו צריכה ללדת אם זה תאומים.. תחשבי על זה לא בתור סוד כי הם מספרים אלא בתור הפתעה🎉

נסעתי באוטובוס בחודש שמיני או תשיעי, מישהי ראתה אותי ואמרה "יש לך תאומים, נכון..."

הייתי שומרת כבר כהפתעה 😁

אני חושבת שלא הייתי מספרת
יש בזה משהו מיוחד...

בטח אם בעלך מתנגד לספר אבל אם הוא יתרצה ויסכים אולי הייתי מספרת בכל זאת..
למרות שאני אןהבת הפתעות וזה באמת אוטוטו קורה..
ולגבי זה שחוששת שלא יפגעו הייתי אומרת בפשטות שרציתם להפתיע ולא הייתי אומרת שחששתם לספר בקטע של הברכה בדבר הסמוי..
ומקסימום מבחינת התארגנות בעלך יעזור בארגונים של כל מה שצריך

גם ממש ממש מתנגד לספר את מין העובר (זאת בת😋)
וזה ממש ממש נוגד את האופי שלי, אני הכי מספרת ורוצה לשמוח עם כולם
הוא אפילו לא מוכן שאספר לאמא שלי!!!
אבל אני נושמת לזה..
יש פעמים שאני מתלבטת אם לספר מאחורי הגב שלו..
אבל זאת באמת פגיעה באמון, וזה של שנינו כזה, סוד משותף..
גם לא נשאר לך הרבה.. עופי איתו על הרצונות שלו לדעתי🥰

להתאפק עוד קצת..
אכבד את הרצון שלו
חג שמח ובשורות טובות לכולכן

אם הוסת לא סדירה, ביחס למה מדדת שבועיים איחור?

בגלל שהמחזורים לא סדירים🤷

מה היו המרווחים בחודשים האחרונים מוסת לוסת?

כשאמרתי שבועיים התכוונתי שזה האיחור הכי גדול שהיה לי. המחזור הראשון אחרי ההפסקה הגיע אחרי 28 יום, זה שאחריו אחרי 30, זה שאחריו אחרי 46, וזה שאחריו אחרי 30 יום

של 30+30+46 חלקי 3 = 36 ימים.

הייתי מחכה לפחות 40 ימים מהמועד של הוסת האחרונה כדי לבדוק הריון.

אם עדיין לא, חבל...

יש טיפולים מצויינים וחבל לסחוב ולסבול.

הלידה אמרו שזה יספג ולוקח קצת זמן, אבל אני כגר 3 חודשים אחרי ולא זז כלום.
שוב שה לא כואב אבל מפריע בשירותים וסתם שיש אתזה התחושה היא לא נעימה..
לקבוע תור לרופא שכתבת? צריך הפניה מהרופא נשים? ומה בדיוק הוא עושה? זה מביך ברמות...😔

הישיבה על כסא הגניקולוג מביכה וחושפנית פי מיליון...

את שוכבת על הצד, והוא מסתכל בפי הטבעת.

יש משחות מצויינות.

פעם ציינתי כאן באחד השרשורים שם של משחה שקיבלתי והגיבו לי שהיא כבר לא בשימוש, אז לא יכוחה לייעץ מניסיון מהשנה האחרונה.

אם את במכבי וגרה במרכז - יכולה להמליץ על רופא מצויין ביותר, בפתח תקוה. כבר הפנייתי אליו כמה פעמים.

פרופ׳ שלמה קייזר
https://www.doctorinfo.co.il/doctor/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4


את לא זקוקה להפניה.

מומלץ מאשר ללא ידוע..
אבל מה בדיוק הוא עושה מעבר להסתכל? מה יש לעשות אם זה בכלל?

במשהו כירורגי.

מישהי שעשתה באנג׳י לפני שידעה שהיא בהריון
והכל היה בסדר
סיפרתי לבעלי והיינו רגועים חחח

אני ממליצה להתפלל
ולנסות ולנסות
ובעז"ה כשה' ירצה זה יגיע...

לא שמעתי על דברים שמונעים קליטה,
להיפך, שמעתי שחברות עשו דברים הזויים וגם נקלטו וזה לא סותר... כמו שהזכירו כאן את הבנגי למשל

בהצלחה!
מתפללת בשבילך שזה יגיע מהר ובנחת😘

לא כמו חששות רגילים

זה דברים שאין קשר בינם לבין הריון, זה כמו לחשוש שאם תלבשי בגד מסויים תמותי

את יודעת עמוק בפנים שזה לא באמת יקרה ושאם כן זה לא בגלל זה אבל החרדה היא לא דבר רציונאלי ולכן את לא רגועה, ולהבין שזה שטויות לא יעזור לך כי את כבר מבינה

זה קורה לך בעוד דברים?

עריכה- אולי זה מסביר גם את השרשור השני שלך

לא היה לי אף פעם מחשבות כאלה עד הרגע שהתחתנתי והתחלנו לנסות להיכנס להריון.

כך?

היא מאוד מאוד רוצה הריון, 

מתחילה לחשוב על כל מה שיכול להרוס לה. 

 

אולי אם היא תקפוץ קצת - לא תכנס להריון...

אולי אם תאכל טונה - לא תכנס להריון...

ואולי אם חברה שלה כועסת עליה - לא תכנס להריון....

 

אני מבינה שאת רואה פה משהו אחר, איך את קוראת את זה?

יודעת שזה קשה, אבל זה האמת מה שאמרתי לך. 4 חודשים זה כלום (עם הקול המאנפף כן)

ו 2 הדברים האחרים, החברה ולהרוס הריון אין להם בסיס מציאותי. 

 

אם זה לא מספיק לעזור לך, אז תפני שוב לייעוץ

 

ואגב, הרפיה הרפיה הרפיה, דמיון מודרך, הדרך הכי יעולה וטובה. 

 

(קל לאמר קשה לבצע - אבל.... אפשרי)

להיות רגועים ולא לחשוב על זה..
"אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת" נכון גם להריונות.
לנסות כמה שאפשר לחיות כרגיל בלי לחשוב על זה.

וההמלצות היחידות.שקיבלתי הן מרופאי פוריות והן מרבנחם שמתעסקים בתחום- לשכב אחרי יחסים חצי שעה.

מהזה לשכב אחרי יחסים חצי שעה?
אני באותו מצב כמוך ומנסה כל דרך..

את זה כבר מלא פשוט אחרי יחסים להמשיך לשכב על הגב לא לקום ישר

ברוך השם רגועה🙏🏻
עניתי ליפית4284❤️

ובינתיים מחכה לשבת הבאה בעזרת השם🙏🏻🙏🏻🙏🏻

אמן החודש לכל מי שמחכה🙏🏻🙏🏻🙏🏻

רך.
בהצלחה ושיצא טעים וטוב!!

ואבקת שום
וקצת קינמון


דפקתי את הפרגיוצ קצת
מילאתי באורז ופטריות חצי מבושל כזה (שאותט גם תיבלנתי בגריל עוך וחוויג ופלםל אנגלי וקצת א. שום
והוספתי קצת מיץ רימון לתערובת המילוי)
ומילאתע.
קשרתי בחוט כדי שלא ייתפרק

ציפיתי בביצה וקמח מצה
טיגנתי כדי שייתפס כמו ממולאים
והעברתי לתבנית
כיסיתי אותו בנייר כסף
ולתנור.

בטוחה שילקקו את האצבעות.. כל הכבוד שטרחת ככה, ועוד בשעה כזאת מאוחרת...

למטה פירטטתי יותר . וברות ה הכנתי גם עוגה שיצאה צעולה



לא יודעת מאיפה הכוח


וזה טחרי שהלכנו חצי עיר כדי להשיג סכך

נראה מהמםםם!!

ממש נראה טוב!!

בעיקרון
א.
הכנתי אורז חצי מבושל ,
שתיבלתי אותו ב
גריל עוף,
חוויג, אבקת שום.
קצצתי פיטריות והוספתי להנ"ל. עירבבתי טוב וזאת התערובת מילוי.

ב.
לקחתי את החזה (או במקרה שלי , זה היה פרגית שדפקתי אותה קצת ) תיבלנתי וציפיתי בביצה. שמתי מילוי בקצה וגילגלתי לסוגשל רולדה כזאת (כמו ירקות ממולאים) וקשרתי את זה בחוט כדי שהמילוי לא יברח.

ג.
שוב ציפיתי את הממולאים המוכנים אבל בקמח מצה ואחר כך טיגנתי בשמן כדי שייתפס (כמו בממולאים) ואז כשקיבל צבע יפה, הוצאתי

ג.
שמתי בתבנית קצת מהאורז
עליו את הממולא ולידו אותו דבר ושוב (תראי בתבנית איך שזה מסודר) ולמעלה פיזרתי ביניהם את השארית.

כיסיתי בנייר כסך
ולתנור.


אה והוספץי לתבנית קצת מים כדי שהעוף לא יהיה צמא

@שירקי מתכון פה....

תודה מהממת את שטרחת לכתוב לי...אני אכתוב אותו ואכין בע"ה!!! (בתקווה שיהיה לי קצת זמן בחול המועעעעד)

מקפיצה בתקווה...

כדי לבנות תפריט שיהיה בריא וטוב לעובר, לראות שאוכלים את כל מה שצריך וחשוב לאכול, שיש את כל הויטמין והמינרלים... וגם שנמנעים מכל מה שחשוב להימנע. אני צמחונית אז זה ממש חשוב לי.

זה ממש נורמלי בגיל הזה הם אוהבים את המטרנה והבקבוק זה אוכל טעים שלא צריך להתאמץ בשבילו ובינתיים זה זמן לחשוף לטעמים ומרקמים שונים בלי לחשוב עדיין על אוכל בריא ומאוזן
סביב גיל שנה כבר לרוב התינוקות לא מספיק רק חלב והם כבר יותר זורמים עם אוכל.
מבינה את התסכול מלבשל והוא לא אוכל אבל אין ממש ברירה. מה אתם אוכלים בבית? את יכולה לתת לו לטעום מהאוכל שלכם ולא לבשל במיוחד

ממש לא רצה והיתה פעם שהוא מאד נהנה. ולגבי הרעיון שאת מציעה לתת לו לטעום מהאוכל שלנו הענין הוא שהאוכל שלנו לא עומד בדרישות המחמירות שלי (אורז לבן, פסטה וכו'..) אני מנסה לתת לו לטעום רק מאכלים שהם בריאים בלי תוספת סוכר או שמן. השאיפה שלי היא לאכול ולבשל בריא יותר אבל אני פחות במטבח, עובדת על זה.. ובתור אחת שזה פחות זורם לה, כל ההכנה וכו' זה כרוך בהרבה מאמצים. 

עד לפני כחודשיים הייתי נותנת לו חלב שאוב (לפחות פעמיים ביום) וזה היה מרגיע אותי. היום הוא מתבסס רק על התמ"ל (כי כמעט ואין לי חלב) וזה די מדאיג אותי, חשוב לי לתת לו את האוכל הבריא על מנת שהוא יתפתח הכי טוב שאפשר.

בסופו של דבר הוא יוכל מ שאתם אוכלים בבית השינוי קודם צריך לבוא ממכם ואם זה זמן לחוץ (כמו לכולם עכשיו) אז זה לא הזמן לשינויים ולשאיפות שלנו לבישולים בריאים
תינוקות גם מאוד מרגישים את הלחץ שלנו תגידי לעצמך שאת זורמת וזהו. בטח לא כדאי לדחוף בכוח ולא לתת דברים שעדייח לא מתאימים ליכולות שלו
בתמ"ל יש כל מה שהוא צריך בשביל ההתפתחות התקינה אז אין שום סיבה ללחץ.
אבל אני רק רוצה להוסיף שאני לגמרי מבינה את הרצון שלך במיוחד שהיית מתאמצת ושואבת ובטח הייתה לך תקווה להעביר מחלב אם למוצקים בריאים אבל כמו תמיד שום דבר לא בידיים שלנו.. שולחת לך חיבוק❤

טחינה הוא לא אוהב. אני מתחילה לחשוב שהוא לא אוהב את המרקם הטחון. הוא אוהב יותר כשזה בה בצורת המעוך. אבל איך להביא לו פירות מעוכים?אולי לנסות לבשל אותם קודם? ותודה על ההבנה והעידוד.

מים שיהיה יותר מאודה ממבושל ככה שומר גם על המתיקות וגם על הערכים התזונתיים

קצת לא נעים לי אבל אני לא ממש במטבח. בעלי הוא זה שמכין את האוכל.. אני משתפרת ומתחילה להיכנס יותר למטבח ומגלה שזה לא כך כך מורכב,  השינוי הוא יותר להתחיל לבשל, אז גם ככה אני עובדת על זה ואני מתחילה לבשל אורז מלא(במקום אורז לבן לבן ולגוון בקטניות במקום רק שעועית ירוקה או אפונה).

ותודה על ההבנה והעידוד.

שאת גם מתחילה בהצלחה

לכן התחילו תכלס לאכול בגיל שנה.
בעייני אין טעם להלחץ ולדחוף..

מוצקים טחונים או מרוסקים בצורה טובה לדעתי אין לתת לו בשום פנים ואופן לא תפוח ולא אפרסק. זה סכנת חיים ממש!! הוושט שלהם קטנה וההדרגה של המעבר מטחון למרוסק ללחם לדייסה וכו הוא חשוה מאוד כדי שיוכל להתאמן על הבליעה. לא לקפוץ מהר מדי מתוך לחץ כי זה עלול לגרום לחנק חס וחלילה. והיו מקרים של ילדים גדולים יותר שכמעט הסתיימו במוות מתפוח. וגם אפרסק הוא לא יותר טוב. אז קודם כל היה לי חשוב לי להגיד..
דבר שני. באמת את לחוצה מדי. לא כל הילדים הולכחם לפי הספר. אצלי הקטנה התחילה לאכול מוצק טחוו רק בגיל הזה בערך וממש מעט ואין מה ללחוץ אותם או לגרום להם טראומות. אם לא הולך לך אז או שלא מצאת את המאכל הנכון או שזה לא הזמן לזה.
וממש ממש לא מאכילים בכח
אני מציעה לך לנסות דייסת קוואקר עם סילאן או אורז מרוסק שמבושל עם הרבה הרבה מים ורך. מרק טחון. פרות טחונים. ירקות מרוסקים עם הרבה מים שהם גם מתוקים כמו דלעת או גזר.
ו2 דברים נוספים:
1. לא להרפות ולגוון ככל האפשר. עקביות זה הסוד עד שעולים על מה שהוא אוהב וכן זה קצת קשה אבל בסוף זה מסתדר
2. חזרתי על זה הרבה אבל ממש קשה לי לקרוא מה שכתבת ואת הלחץ שלך להאכיל אותו - להוריד לחץ. ולא להאכיל בכח. זה נקרא האבסה וממש לא נכון לנהוג כך. זה יכול לגרום לו לקונוטציה שלילית לגבי אוכל. הם באמת סובלים מזה

ניסיתי לתת לו לאכול פירות טחונים אבל הוא לא אוכל הרבה, לפעמים הוא ממש לא מוכן לטעום.

ואת ממש צודקת לגבי ההאכלה בכוח- יש לך רעיון איך אפשר לגרום לו לטעום? אני חושבת שאם הוא יראה שבשום צורה אני לא מביאה לו לטעום אוכל בכוח בפעמים הבאות הוא פחות יתנגד.

הכי הלך אצלי זה בננה מרוסקת. הם עד עכשיו אוהבים.
גם קציצות עוף שטחונות טוב יכול להיות טוב להם. חמין אצלי מאוד אוהבים. ממש.. וזה מרוסק ויש בזה נוזלים וזה עובר.
במבה גם נתתי. לא יודעת אן זה עומד בקריטריונים שלך אבל ממליצה כי זה גם עוזר לאלרגיה מבוטנים לפי מה שהבנתי
בקיצור הרעיון הוא שלא חייב פירות. חייב לזרום וחייב לראות שהתהליך מותאם לילד ולצרכים וליכולות שלו ולטעם שלו. וצריך הרבה סבלנות. אבל בסוף זה מסתדר.
את אלופה על הרצון להיטיב לו. זכה באמא מדהימה.תצליחי!

ממש נורמלי מה שאת מתארת.
תנסי לתת לו להחזיק לבד ירקות, פירות, גם אם זה מחליק. כמובן בהשגחה

אפילו סנדוויץ' עם ממרח כל שהוא, קציצה רכה, עוף.
אולי הוא יאהב דייסת קוואקר עם פרי?

בעצם את מתחילה טעימות?
אם כן זה הגיוני לאט לאט הם אוכלים יותר

של בטטה, קישוא, תפו"א גזר וכו. מאפינס שונים ולשים בהם פירות, שלוליות גבינה, פנקייקים על בסיס בננה. את כל אלו אפשר להביא לו בחתיכות והם מצליחים לתפוס את זה ולאכול את זה לרוב ממש בכיף. קציצות עוף, בקר, דג.. שיהיו רכות ולא קריספיות ואז אפשר לתת לו לבד.
בנוסף אפשר להביא לו לאכול לבד ברוקולי וכרובית מבושלים טוב טוב, בלי החלק של הגזע.
לאפות בתנור מקלות של גזר ולהביא. חביתה.

baby led weaning - שיטת בייבי לד לתינוק - מתכון לתינוקות | המתכוניה - הבית לתזונת תינוקות

 תודה על הרעיונות. אני עדיין טירונית במטבח מקווה להגיע לזה בקרוב...

בעזרת השם בדרך ש@אורוש3 כתבה.

ממליצה ממש על האתר הזה גם
עדי רסולי | הבית לתזונת תינוקות

הכי הכי חשוב זה להוריד לחץ. זה תהליך. כל אחד בקצב שלו. לתת בכח זה רע מאוד מאוד ויכול להוביל למקומות מאוד לא טובים עכשיו ובעתיד. גם לתת תוך הסחות דעת לא מומלץ. דעתי היא פשוט לעזוב את זה כרגע. חכי שהוא בעצמו יביע עניין. את אוכלת סנדוויץ' והוא מושיט יד. תני לו חתיכונת. את אוכלת עוף והוא רוצה. תפוררי קצת בין האצבעות שלך ותני לו. תשחררי לכמה זמן. מאמינה שהוא יתעניין בקרוב. ואל תשקיעי כ''כ בכל מקרה. המקסימום שלי בשלב הזה זה למעוך בננה עם מזלג או לגרד תפוח בחורים קטנים במגרדת. ירקות מבושלים, מרק, מתובל וטעים וכולם מרוויחים אם אני מספיקה. להוריד כל תחושה של לחץ או אכזבה מהתהליך. העבודה היא בעיקר שלך על לשחרר. כל עוד הוא במשקל תקין ומקבל תמ''ל שמכיל מה שהוא צריך אז הכל באמת באמת בסדר.

דרך המשחק הם לומדים לאכול

הכי פשוט-מרק עם ירקות -קוביות קטנות לשים לו בשולחן שלו. עזבי כפית. בידיים.
חתיכות קטנות של עוף-כן כן גם בלי שיניים זה מעולה.


קציצות -בשר,הודו,ירק
פשטידות

תפוחי אדמה ובטטה בוראיציות שונות
מקלות של ירקות בתנור

מרק כתום
קטניות-אפונה,עדשים

גריסים,אורז,קוסקוס,בורגול וכו- או בכפית או ביד

עגבניה עם שמן זית ומלח

לחתוך לחם לקוביות לערבב עם ביצה- ולטגן במחבת -מן קוביות לחם עטופים בחביתה. רך וטעים


מוצרי חלב- מותר.. אפשר גם לנסות

פשוט אל תתיאשי מפעם אחת שלא הולך.או מכמות קטנה
ההרגל עושה את שלו
וכמה שלא תמהרי מיד להניק או לתת בקבוק- הרעב יגרום לו לאכול יותר.
חלילה לא מתכוונת שתרעיבי- אבל תתזמני מוצקים לפנט הנקה ובקבוק. לא אחרי ששבע

ובנחת
ואל תהי בלחץ
זה הכי לא כדאי
מקסימום ילמד בהמשך יותר
לא קורה כלום.

 כמו שכתבת, דרך המשחק הם לומדים לאכול- נשמע טוב

את שלי התחלתי להאכיל בגיל 4 חודשים. עכשיו הוא בגיל 9 חודשים ואוכל 3 ארוחות ביום.
אבל..
זה תהליך מאוד מאוד ארוך!

כשהתחלתי לתת לו טעימות הוא לא נהנה מהרעיון של הכפית. הוא גם לא ידע איך ללעוס. הם לומדים את הכישורים הללו לאט לאט. זאת לעומת יניקה מבקבוק שמגיע להם באופן טבעי בצורה של ריפלקס. (רפלקס המציצה)
אחרי שהוא לומד איך לאכול הוא צריך להתרגל לטעם. זה מאוד שונה ממטרנה והם לא תמיד אוהבים לשנות משהו מוכר.
לאחר מיכן מתחילים עם כמה כפות של אוכל
אם רת מכינה אוכל מרוסק זה נפלא (גם אני מכינה בבית. זה יותר בריא ואת יודעת מה נכנס לשם ויכולה לגוון בהתאם לצרכים של התינוק)
במקום להכין כמות גדולה ולהתבאס שהוא לא מסיים - תכיני כמות גדולה ותקפיאי אותה בתוך תבנית לקוביות קרח. אחרי שהכל קפוא תעבירי לשקית ומהשקית הזאת את יכולה לשלוף קוביה אחת פר ארוחה וכך לא לבזבז כמויות גדולות כל פעם שהוא לא מעוניין לסיים את הארוחה.
אוכל מרוסק במקפיא יכול להישאר שם עד 6 חודשים!

אני קניתי מוצץ עם רשת שמכניסים לבפנים פירות. כך חשפתי את הילד לפירות. הוא מאוד נהנה מהקונספט וזלל את הפירות. במיוחד בננות.

אצלי הייתה רגרסיה. כמו בכל תהליך ייתכנו שינויים בדרך.
הוא חטף וירוס לא פשוט. סירב להכניס לפה משהו (כולל מטרנה) לקח לנו כמעט חודש להחזיר אותו לכמויות אוכל שהוא היה רגיל אליהם וכמובן שהייתי צריכה להתחיל מחדש את כל התהליך של חשיפה למוצקים.

דבר אחרון-
מעולם לא להתייאש!
אם הילד לא אוהב מאכל מסוים, צריך להמשיך לתת לילד לטעום אותו כ16 פעמים לפני שקובעים שאכן הילד לא אוהב את המאכל.
אפשר לתת לו את המאכל במרקמים שונים: טחון, חתיכות, ממרח וכ'ו.
שלילת מאכלים במהירות יכולה לצמצם את מאגר המאכלים שהילד נחשף אליהם ולגרום באופן מלאכותי לדחייה של מאכלים מסוימים.
אם התינוק שלך אוהב לחם - תני לו עם ממרח כלשהו. לחם בטחינה גולמית זה מאוד בריא.
אחר כך אפשר למרוח אבוקדו/בננה/בטטה מבושלת/קישוא.. כל דבר שאפשר לטחון אפשר למרוח אותו על לחם.
אחרי שהוא מתרגל לטעמים השונים תוכלי לתת לו אותם ללא הלחם.

לגבי המשחקים -
אני דווקא שמעתי שעדיף לא להשיח את דעתו. שהוא יבין מה הוא עושה ויתרכז בתהליך שהוא עובר.
המטרה היא לא להאכיל לשובע אלא חשיפה הדרגתית לטעמים/מרקמים שונים.

בהצלחה!

את יכולה לאכול ביחד איתו ואם הוא רוצה לטעום משלך להביא לו

רק מקפיצה

ואומרת שאצלי בהריונות תמיד הפטמות רגישות

לשים מעכשיו חזיית הנקה- היא יותר ידידותית לשד.
גם בלילה... כי יש רגישות גבוהה(כנל אצלי..)

חיבוק הזדהות!
❤