פורום הריון ולידה (עמוד 2506)

מעניין אותי גם..
אצלנו עיקר הלוז הוא מתי אוכלים וישנים ושאר הזמן משחקים בבית (באמת צריכה גיוון)/גן שעשועים

7-8 קמים, מטרנה ו/או ארוחת בוקר
לפעמים יוצאים לגינה
איזור 11:30-12 ארוחת צהריים
אחר כך שנצ איזור השעתיים
משחקים וכו'
עוד ארוחה באמצע של פרי או משו בסגנון
איזור 5:30 ארוחת ערב, מקלחת, שינה

אני לא סגורה על זה שמספיקה לה שינה אחת במהלך היום...

פעם הייתה ישנה יותר..

לארוחת בוקר לחם או פתית עם גבינה/חומוס/טחינה
ירק חתוך- עגבניה, מלפפון כבר לא אוהבת כ"כ
לפעמים ביצה קשה

היא מאוד אוהבת לאכול בעצמה גבינה או יוגורט מהצלחת ביד/כפית לפעמים אני דוחפת לזה עגבניה או קוואקר

בגדול מנסים לענות כמה שיותר לצרכים של שלושה ילדים. כרגע בעלי בבית בזכות הבידוד. אח''כ יהיה כל כך הרבה יותר קשה. בגדול הוא מסתובב לו איתנו. מוציא את כל המשחקים אבל גם משחק יפה. מתוק. לפעמים מצייר קצת עם טוש על דף. היום פעם ראשונה הדבקנו יחד מדבקות קצת. מתישהו ישן (עלי) ואז הם רואים סרט. אוכל. מנשנש. מנסה פעם ביומיים ככה לשבת איתו קרוב יותר על משהו (שהוא רוצה). מעבירים כזה. אח''צ יוצאים לחצר. יברך ה' את החצר. נשיקות וחיבוקים בשפע. צריכה יותר לשבת איתו עם ספרים. זה בעיקר מה שחסר לו לדעתי. ב''ה את יתר המיומנויות הוא רכש מצויין. כמובן הכל תלוי ילד ואופי.

תראי כרגע אנחנו בבידוד אז קמים בנחת בין שמונה לתשע. לרוב הוא אוכל די מיד משהו כמו דגנים בחלב או אם נשאר משהו אפוי. ואז מתישהו נהיה רעב שוב. בגדול בשאיפה סנדוויץ' וירקות. אבל בפועל לא תמיד ולפעמים ממשיך את רוח הנשנוש. באמת כדאי להשתפר בזה. יאללה מחר. כרגע לפעמים הוא ישן בוקר סביבות 11. ולפעמים צהריים. באוגוסט זה היה יותר נגיד 12 כזה. אבל כשהתחיל מסגרת והתחיל לקום מוקדם היה מאוד עייף שם (גם מהבכי) וישן פעמיים. אז בבית כרגע ישן פעם אחת. אבל לא עקבי מתי. סביבות 11 לוקחת להנקה בחדר חשוך. לפעמים זה מאושש אותו ואז ישן אחרי ארוחת צהריים סביב אחת שתיים (שוב זה הכל נכון די לשבוע). לפעמים נרדם וישן אז. ארוחת ערב סביב שש. אח''צ לפעמים פרי או נשנוש. תחילת השכבה וכו' וכו' סביב שבע וחצי. לא ממש נגמרת. חח. נרדם. אבל נשאר עלי כמוצץ עד שמצליחה להניח בלי שיקום. קיצר מניחה שלא עזרתי לך עם זה. מקווה שכן עזרתי בקטע של משחק זורם. שפע משחקים נגישים. והרבה חום ואהבה.

ובאופן מפתיע הגדולה החליטה שהגיע הזמן ללמד את הקטנה שהיא בת שנה ו5 לשחק בבובה והיא ממש אוהבת את זה...להשכיב להאכיל וכו.

אפשר להכין מקופסאות מטרנה משחקי השחלה- למשל מקלות ארטיק, פונפונים

והכי הם נהנים להצטרף לגדולים..אז אם היא איתי ואני מקפלת כביסה היא מכניסה ומוציאה, או שאני שמה לה גרביים על הידיים וזה מצחיק אותה..וכו וכו

גיל מעייף בהצלחה (:

לדעתי חשוב שיהיה באמצע היום טקסים קבועים, וכל הבין לבין יכול להיות גמיש יותר.
בדרך כלל חשוב שיהיה קבוע שעות אכילה ושינה.
בגיל שנה אצלי ישנים פעמיים: קמים באיזור 7, הולכים לישון ב9 וחצי עד 11 בערך ופעם שניה ב1 או 2 שוב לשעה וחצי. שנת לילה באיזור 7.

שראינו שזה טוב להם ולנו
קמים בבוקר ומקבלים בקבוק, החלפה ומשחקים ושוטטות בבית להוצאת עודף האנרגיה שלהם
8-9 ארוחת בוקר
ושוב משחקים
באזור 12 ארוחת צהרים, ולפעמים מקלחת אחרי- תלוי כמה התלכלכו
לישון - ביקיצה טבעית
כשמתעוררים בקבוק ומשחקים להוצאת אנרגיה עודפת
7-8 לישון

יכול להיות שבזמן השינה הרבה ילדים בעיתיים? או שמשהו שם לא כיף לה? אולי חוויית ההרדמות לא חיובית?
היא חוזרת עייפה? היא נרדמת שם לפי הגננות?

קורה לי כמעט עם כל הילדים בשלב ההסתגלות.

היא מביעה מצוקה.
אולי זאת מצוקה רגשית על הניתוק מאמא, ואולי מצוקה פיזית.
לא הייתי ממהרת לקפוץ למסקנה לגבי הגן, אבל בודקת טוב טוב
ושואלת אמהות אחרות לגבי שינויים בהתנהגות של הילדים שלהם...

אממ
האמת
לפי התיאורים שלך
כן הייתי פוקחת עיניים ואוזניים....
תראי, עכשיו סגר, אז בינתיים יהיה לה זמן חיזוק איתכם בבית לחודש בערך.. שזה ממש טוב. כי בינתיים היא תגדל, וגם את תוכלי להחזיר לה אמון והרגלים כלשהם...
אבל כשתחזור לגן..
הייתי מציעה כמה דברים.
א. לעשות ביקורי פתע. זה הכי משמעותי בעיני... אם יש לך אפשרות לראות אותה משחקת או סתם בכיתה בלי שהיא תראה אותך זה הכי טוב. תראי איך היא נראת... אם היא שמחה.. אם היא משחקת.. איך הגננות ואיך האווירה נראת בגן. אם אין אפשרות כזאת אז לפחות להקשיב מחוץ לדלת לפני שאת נכנסת. לשמוע מה הולך שם סתם ככה...
ב. אם יש לך אפשרות- תעשי לה את הכניסה בהדרגה... ביום הראשון שעתיים, ביום השני שלוש שעות ובאופן כללי אם יש לך אפשרות להוציא אותה מוקדם בשבוע הראשון והשני.. או לפחות בחלק מהימים. לא לסגור עד 16.. כמובן רק אם יש לך אפשרות..
אני ראיתי על הבן שלי בגיל הזה שההבדל בין להוציא אותו ברבע לשלוש מאשר ברבע ל4 היה קריטי!
ג. בזמן שהיא איתך תשתדלי להיות רק איתה.. בלי פלאפון ומסיחים אחרים. הרבה חיבוקים ומילים טובות. ככה הם מרגישים שלמרות ש"עזבנו" אותם לא באמת עזבנו וזה זמני ובסוף אנחנו תמיד יחד..
ד. כמו שאמרו פה תשאלי אמהות אחרות מה הן חושבות על הגננת, איך הילדים שלהן מסתגלים...
ה.תדברי עם הגננת על מה שעובר על הילדה, תבררי איך היא נרדמת בגן, מה הגננת חושבת, למה זה קורה ככה בבית.... זה טוב לשני כיוונים, אולי באמת יש משהו שהגננת לא שמה לב שעושה לא טוב לילדה, וגם אם לא, היא אמורה לתת לה ככה יותר תשומת לב.. ואם לא תראי שיפור תוכלי לדעת שמשהו שם כנראה באמת לא טוב לה...

וחיבוק! זה ממש ממש לא קל! שונאת את הלחץ והחשש הזה...
אבל אם זה ירגיע אותך.. גם אצלי חשבתי שהמטפלת לא משהו.. אבל אחרי תקופה הסתגלות לא קצרה, ובעיקר אחרי שהוא גדל והתחיל לאהוב חברה וסדר יום ולדבר קצת, הוא ממש ממש אהב אותה.. ויכולתי לראות שטוב לו...
אז לםעמים צריך עוד קצת סבלנות וזמן.. ולפעמים לא, וצריך להוציא. את כאמא יש לך חושים טובים ואני מאמינה שתדעי מה בסוף באמת המצב...

אההה
וכמובן!
תפילות!!

בהצלחה רבה! בקלות ובידיים מלאות

רק בריאות, שמחה ושלווה

ומחכה לתשובה.. ואני פשוט רוצה להתכונן לגרוע מכל.. לא רוצה ללדת עם עצמי.

זכרתי שאת התשיעי.
ולא הבנתי מה פספסתי...
שיהיה בעז"ה בקלות בשמחה חסידיים מלאות⁦❤️⁩

סתם סתם.
עדיף עכשיו מאשר ביום כיפור...

לי ברופאה אמרה לפחות שבועיים ובפועל לקחתי יותר מחודש

אני החלפתי לדיאמילה
ויום אחרי הדימום הפסיק!!!
אה מוזר לי להגיד כי אף פעם לא שמעתי את זה . אבל בתקופת הסרזט היה לי מיעוט בחלב.. ככה נראה לי

הוא די קבוע אצל כל אישה, ונע בין 12-16 ימים לפני הוסת.
14 זה הממוצע בין 12 ל 16.

ביוץ הוא תהליך זמינות הביצית להפרייה.
תהליך ביולוגי שנמשך כמה דקות. הביצית יוצאת מהשחלה.
חלון הפוריות מתחיל כיומיים שלושה קודם ומסתיים יממה אחרי הביוץ.
לוקח לזרעונים כ 10 שעות להגיע מהפליטה ועד לביצית.

בודקים ברגע שקמים.

1.בסביבות 14 בין 12-16
2. קראתי פעם שהסיכוי הטוב ביותר הוא יחסים 24 שעות לפני הביוץ אבל אם את יודעת את היום המדוייק כדאי יומיים לפני וביום עצמו
3.ברגע שמתעוררים בבוקר אם אין לך שינה רצופה יחסית או שעות שינה מקובלות זה כבר לא מתאים

לא יודעת אם יתנו להכנס בגלל הקורונה...
ורבנו, אז אני לא בדיוק יכולה לוצר לו מה אני מרגישה

את רשאית להכניס מלווה אחד
ואוף על המריבה

הרפואית להכנס איתן.

הוא אמר לי שאין ממה לדאוג
מצד שני שלח לאולטרסאונד

זה מוזר, לא?

לאולטרסאונד והכל היה בסדר?

הןא גם בדק אותי בשכיבה ולא בישיבה...

שהוא אומר לי שלא צריכה לדאוג
מצד שני שולח לאולטרסאונד

הרופאה שבדקה אמרה שבגלל ההנקה היא לא יכולה לדעת בוודאות שהכל בסדר רק ממישוש ולכן צריך לבדוק גם באולטרסאונד. ב"ה הכל היה בסדר.

אני חושבת שאם יש ממצא זה רשום בהפניה. וגם נראה לי שעל פי החוק הוא מחויב למסור לך את כל המידע, אסור לו להסתיר גם אם כביכול זה כדי "להגן" עליך מסטרס או כל סיבה אחרת.

כתוב בכותרת ממוגרפיה ואמר שאני לא עושה ממוגרפיה אלא אולטרסאונד שדיים. (אני בהריון)

ובסיכום כתב
המלצות למטופל:
בדיקה עצמית חודשית
ממוגרפיה תקופתית
החל מגיל 40
ביקורת חוזרת שנתית

כתבתי באותן חלוקה לשורות שהוא כתב

הם יודעים להגיד מתי נראה תקין ומתי ח"ו יש לחשוש

אבל בכ"א שולחים לUS בשביל לוודאות שאכן הכל תקין.

בעז"ה הכל יהיה בסדר

שנה חדשה באה עלינו, היא תהיה מבורכת, בריאה, שמחה ונראה רק ישועות!!

 

(אצלי ספציפית זה התברר כמשהו חיצוני ונשלחתי לרופא עור)

שנה טובה בע"ה ובריאות!!

ממש לא נדיר לשלוח לאולטרסאונד, אותי שליו כמעט אחרי כל בדיקה של כירורג

שנה טובה!

ומביך אבל זה כמה דקות

למשהו מסוכן (סרטן) הוא היה שולח אותך לCT או ממוגרפיה.

US נועד לאבחן או לשלול מצבים אחרים כמו ציסטה.

אז לא צריך לדאוג. בכלל.

בכותרת ממוגרפיה, ואמר לא לקבוע לממוגרפיה אלא לאולטרסאונד

לרוב לא ניתן לבצע בדיקה אחת עם הפניה לבדיקה אחרת...
אולי כתוב למעלה ממוגרפיה אבל בתוכן או בסוף רשום אולטראסאונד?
תבדקי מראש שלא תהיה לך עוגמת נפש...
בהצלחה ובשורות טובות!

בודקים שהרחם חזרה למקומה. שהצלקת מתאחה.
יש רופאים שמציעים לעשות בדיקת פאפ.
מתאימים אמצעי מניעה אם רוצים.
מקבלים הפניות לבדיקות דם.

בעיקר לגבי חזרת הרחם למצבו המקורי

קבעתי תור לרופא

אבל לצחצח כמו שצריך היא פשוט לא מסוגלת בגילה

ולשפשף בעדינות

מראה מה עושים, מצחצחת להן כשהן מסכימות. מרגיש לי נורא להכניס להן בכוח לפה.
מצחצחת להן רק אם הן מסכימות (לצערי זה לא קורה הרבה)

כי הוא רואה א אחיות שלו...

מביאה לו מברשת קטנה של ילדים (לפעממים אשר להשיג בהכל בשקל)

"תפתח פה (מצחצחת שיניים)

"תוציא לשון" (מצחצחת לשון)

 

כמובן בלי משחה עדיין (בן שנה ושלושה חודשים)

 

בגיל הזה מצחצחים במיוחד בשביל החינוך ווהרגל, פחות בשביל ההגיינה...

 

ואל תתני לה לצחצח לבד, היא עלולה להכניס את המברשת עמוק מדי לפה או לגרון, וזה מסוכן

אז בנתיים רק עם מברשת סיליקון ומים

כי אחרת זה הופך להיות משימה מתישה מידי ערב

כן , יש כזה דבר התאהבות מדהימה. 

אולי הם התחילו בבום יותר גדול ממה שהיה לך

אבל אחר כך, לאורך החיים, כולנו מתמודדים עם אותם דברים.

ואין כזה דבר פשוט אין אהבה שלא הצריכה קורבנות , ויתורים, עבודה קשה מאד, וכם גם ריבים גדולים.

 

סליחה שאני אומרת אבל נשמע לי שאת תקועה קצת על אגדות סינדרלה, שלגיה וכל אלו.. התמזל מזלם, גבר גבר, סלחי לי אם אומר לך- נו נו. 

אגדות יש באגדות. כל השאר עבדו קשה מאד.

ובאופן כללי, למרות שאני בטוחה שהוא מאד אהב אותה, לא צריך להאמין לכל תמונה וסרטון שרואים.

אני מכירה מישהי שדי לא סבלה את בעלה ובכתה מרורים על קברו ומי שלא הכיר היה אומר וואי וואי איזה אהבה בלה בלה.

ומה זה - אצל החילונים כשאוהבים בגדול אוהבים בענק וכו, רוצה לחשוב עכשיו על עוד דוגמאות של אנשים מוכרים בגילם של דידי הררי שעדיין נשואים? אין הרבה.

לא כל הנוצץ זהב הוא, לא כל מה שרואים בחוץ אמיתי, ולא כל זוג דתי שאת לא רואה את כל הידה ידה שלו בראש חוצות מתנשקים ומפרסמים פוסטים דביקים זה בגלל שיש להם פחות אהבה מזוג חילוני.

 

אהבה זאת עבודה. מתמשכת. שקרן מי שיאמר אחרת. 

ומי שרוצה להבין מה זאת אהבה אמיתית ועבודה אמיתית מוזמנת לקרוא את הפוסטים של @תפוחים ותמרים שהרבה יותר אמיתיים בעיני מכל סטורי \ וידאו בעולם. 

 

 

 

 

לא חושבת שאצל חילונים האהבה יותר גדולה כשישנה, אלא היא פשוט יותר מוחצנת.
בטוחה שאם בעלי יצטרך להספיד אותי - הוא לא ישתפך במילים, פשוט כי זה יותר מדי אישי בשביל זה.

יקרה, בזוגיות אסור להסתכל על אחרים! כי אף פכם מה שנראה מבחוץ לא בטוח שישקף את מה שמבפנים... זוגיות זו עבודה אישית, זוגית, מקסימום עם יועץ כשצריך - ואין צורך לתת לה ביטוי כלפי העולם, כי מספיק ש*אתם* מרגישים שטוב לכם ושיש ביניכם אהבה.
מאחלת לך שתצליחי לחוש זאת באמת... ♡

[כמובן, לא מתייחסת לדוגמה הספציפית שהבאת, אלא רק למסקנות שלך...]

עליהם יחד אסור להשוות עם אף אחד במיוחד שלא כל מה שרואים מבחוץ באמת ככה (בכלליות לא ספציפית למה שהשוות).
אין קשר בין חילונים לדתיים ממש לא

ואהבה זה לא ענין של מזל זה עבודה

אין אהבה בלי עבודה אין מציאות כזאת 

ואצל חילונים אהבה פחות אמינה ומבוססת לדעתי...

אם חס ולחילה בעלי היה צריך להספיד אותי הוא לא היה אומר כלום כך בראש חוצות זה לא מודל לאהבה

מה היה ביניהם כל החיים לגבי אמון. תקראי קצת תגובות של אנשים שמכירים
אז לקננאאאאא הכי הכי אין לך על מה
מה שכן שנתיים אחרונות כשהיא היתה חולה הוא כנראה היה שם בשבילה זה לא אומר מה היה כל החיים
אחרי שמישהוא חולה ועומד למות וגוסס זה לא חכמה לאהוב אותו
אבא של חברה שלי היה לו סרטן ורק לספר לך שכל החיים שלהם היו ההורים שלה במריבות מהרגע שהוא חלה הם הפסיקו לריב והוא נפטר כעבור זמן. את מבינה שאבא שלה היה צריך לחלןת בסרטן בשביל שיפסיקו המריבות
כשמישהוא מת הוא לא יגיד לפני כולם כשמתו לפניו את הקשיים את מבינה את זה
לא יודעת כל כך לא אמין לדעתי
בדיוק קראתי איזה סיפור על אישה אחת שגילתה שהיא במחלה סופנית אמרו שנשאר לה משהוא כמו חודש ובדיוק בעלה רצה להתגרש אבל היא לא סיפרה לו שהיא חולה. היא אמרה אני מוכנה להתגרש עוד חודש אבל תנאי אחד.
שכל ערב תיקח אותי מהאמבטיה בידים למיטה שלי כמו שהיית עושה כשהיינו זוג צעיר. מאהבה היית לוקח אותי על הידים ואז עוד חודש נתגרש.
הבעל לא הבין מה הקשר אנחנו עומדים להתגרש מה הקשר לקחת אותך על הידים אני שונא אותך רוצה להעיף אותך
אבל אם את אומרת שזה הבקשה היחידה ואז נתגרש אני יעשה את זה.
וככה היה כל ערב היה לוקח אותה בידים מה שקרה. שזה גרם לו פתאום להתאהב בה מחדש
אחרי חודש הוא הכין לה הפתעה וכתב לה מכתב שהוא לא רוצה להתגרש!!! הוא פתאון התאהב בה מחדש זה שהוא ככה התקרב אליה
הוא חזר הביתה והוא מצא אותה מתה ומכתב שהיה כתוב שהיא היתה במחלה סופנית וידעה שנשאר עוד חודש רצתה לפחות שהילדים יזכרו שאת אבא ואמא אוהבים.

ראיתי שהם היו נשואים מעל 30 שנה וכן היה כתוב שידעו עליות ומורדות.

ומנסיון, בהלוויות תמיד זוכרים את הרגעים הטובים וזה מצויין. 

פשוט לעבוד על הקיים בבית, לחזק, לעודד, לשמוח ולקום!

שזה לא אמין, ולא יכול להיות וכו' וכו'
יש אהבות גדולות
אמתיות
גם עם הם יודעות עליות ומורדות.
זכיתי להכיר כאלה מקרוב מאוד.
כן אומרת שזה לא מגיע בלי עבודה

פרטית של ילד

היא בערך בת 15
אני מתלבטת אם זה נחשב עבודה

בשביל שההורה יצא לנסיעה מותרת (גם לעבודה ל4 חיונית)
אז מניחה שגם הפוך מותר
אבח הכי טוב להרים טלפון לפיקוד העורף

התקשרתי לפיקוד העורף. אמרו שכל בייביסיטר- גם מאותה עיר- זה רק אם אחד ההורים עובד חיוני
מישהו אמר חיים בסרט ולא קיבל?

אחרת למה צריכים בייביסיטר?
את עובדת מחוץ לבית? אם כן כנראה שאת חיונית אחרת היה אסור לך לצאת מהבית.
בסגר הקודם היה צריך אישור עבודה חיונית כדי להגדיר עובד חיוני, היום נראה לי שכל מקום שמותר לו להיות פתוח יכול להגדיר מכסת עובדים מסוימת כחיונית.

בסגר הזה נכון לעכשיו כולם עובדים. גם לא עובדים חיוניים
עכשיו דנים אם להדק את ההגבלות

ירד ממש מהר

חח סתם
מה היא כבר יודעת לעשות?
לשבת? לעמוד? לרוץ?
אנחנו בשעות האלה מתנדנדות בערסל, שוכבות על הדשא, יוצאות לטיול...

הבן שלי באותו גיל. שיחקנו היום עם כדור שעות. גם שהוא יביא לי ויקח וגם רדף אחריו.

לקחת קופסה, לשים בה חפצים קטנים (לא מידי..) ולתת לו לשחק איתה להוציא ולהכניס..

תחילת ההריון שלי היה בתקופת הסגר הראשון ככה שבה לא הייתי צריכה לצאת לעבודה עובדתי מהבית.
זה היה ההצלה שלי.
עובדים כמה שאפשר, נחים כמה שאפשר.
תמצאי דברים שעושים לך טוב , כל מני מאכלים 'את מרגישה שמאוששים אותך נותנים לך כח, שתייה שעוזרת לך.
תשתדלי לישון מוקדם, לישון טוב , לא הרבה זמן מסך כמה שאפשרי.
מקלחות יכולות להקל
תתעודדי זה עוד כמה שבועות חולף בעז"ה!
ותתפנקי, מה שהגבר מציע ואת חפצה - לכי על זה .. אל תרגישי לא נעים, את בשלב שלום לא נעים בו אז עד שמגיעה הזדמנות למשהו שעושה לך טוב תנצלי אותה!
תרגישי טוב!

משתדלת לישון הרבה, זה לא הבעיה
הבעל באמת מסור ומטפל בי ממש
מסכים קצת בעייתי להימנע כי עובדת במחשבים
אבל הטיפ של המקלחות אנסה באמת, תודה רבה!

התסמינים

קודם כל, לא כולן מתפקדות.

דבר שני, אם זה ממש קשה, לבדוק טיפול תרופתי.

דבר שלישי, המנהלת שלי יודעת על הריונות לפני אמא שלי🙈
מקל עלי לשחרר את המידע הזה וזה מסביר את הירידה בתפקוד שלי...

היא חיובית בוודאות, נכון? אז אתמול יצא שלילי סתם כי היה לילה? זה אומר שהביוץ מחר או מחרתיים... בכל מקרה אם הוא היה בראש השנה עכשיו היה צריך לצאת שלילי, נכון? ואם עדיין לא פגשתי הפרשות פוריות כמו שאני מכירה (שקופות רטובות ונמתחות) רק עכשיו לפני שבדקתי, הייתה הפרשה כזו עכורה נוזלית קצת ונמתחת (דומה לנזלת), מה זה אומר? מישהי מבינה?

והבדיקה היום נראית יותר חיובית ממנה.
בכל מקרה תנסו היום/מחר ותמשיכי לבדוק ביוץ, אין מה להפסיד

כשיש ביוץ שתי הפסים אמורים להיות ממש שווים בצבע ולא אחד כהה ואחד בהיר זה אמור להיות ממש בולט.. בהצלחה אהובה❤️

אין לי כל כך ניסיון עם בדיקות ביוץ (אפילו חודש אחד לא הצלחתי להתמיד בהן... ) אבל מעניין אותי מה זה אומר הפרשות פוריות, יש דרך לדעת על פי הפרשות אם אני מבייצת?

תגגלי שמ"פ..

לדעתי זו הדרך הכי מובהקת

לי היו לידות שאחריהן מחזור "קשה"
ולידות עם מחזור רגיל

ומן הסתם בימים לפני המקווה יותר קל לזהות אותם

מזהה כי מתערבב בזרע אבל מה לפני???

הספר את צריכה להכיר את הגוף אין סיבה שהביוץ יהיה בשבעה נקיים כשהמחזור כזה ארוך

אז אולי אצלך זה הרבה ימים... ההפרשות ממשיכות גם אחרי המקווה עד כמעט שבועיים לפני המחזור או שהן נעלמות?

כמו חלבון ביצה. שוב, לא הפרשה מאוד גדולה אבל בהחלט כזו.. ושקופה יחסית [לא לבנה בכלל].

מה ההבדל?

ואז יש לי שקופה אבל לא נמתחת. ורק אז שקופה מימית ונמתחת

ההפרשה אצלך נמתחת?

כי הגוף ניסה לבייץ פעם אחת, לא הצליח ואז מאוחר יותר הצליח (ביום ה-21, ואז באמת זה גם מחזור של 35 יום כמוך).

בנוסף אפשר להבחין שהזרע יותר דליל ומימי ונספג בנייר. לעומת הפרשה פוריה נמתחת ש״עומדת״ על הנייר ולא נספגת. היא גם נראית חלקלקה לעין.
שימי לב שניתן בעדינות לבדוק גם מבפנים וזה פחות כמו מים אלא ממש כמו חלבון ביצה שניתן להחזיק ביד.

והוא גם יותר דליל!

במחזורים משונים וארוכים שהיו כמה פעמים אז כל פעם שלושה ימים בערך.
במחזור הרגיל שלי כ5 ימים

בוודאי שמשתנה מאחת לאחת ובכ"ז.. 

פשוט היה ככ בולט שזה נחשב הפרשה פוריה

שמת לב אליה.
שימי לב שאת שותה הרבה מים ככה יש יותר הפרשות.

אמנם את ההפרשות הפוריות חקרתי לעומק מכל כיוון...
אבל מה שיש בהריון אללה איסתור 🤣

אשמח ממש ממש בפרטי! 

לא עולה לי משהו ספציפי 🤭

אבל את יכולה להתחיל מרופא נשים שייתן לך את הבסיס הלא פולשני ויפנה לבדיקות.

גם אנחנו פנינו אליהם עם שחלות פוליציסטיות ואנדומטריוזיס שמנסים להיכנס להריון שנה והם היו טובים כל כך והפנו אותנו לרופא מטעמם...

אני אישית לוקחת ברזל ספאטון לפי המלצות פה️ (ממש סבבה, בטעם תפוח). וחומצה פולית.
עד שאעשה בהמשך עוד בדיקות דם...

חומצה פולית חשוב להמשיך לקחת!.. כל השאר תדעי רק אחרי בדיקת דם ורופאה.. בד"כ לא צריך ברזל על ההתחלה..

רק מחודש שלישי בערך, הרופאה כבר תגיד לך מתי. בנתיים צריכה לקחת רק חומצה פולית
שיהיה היריון תקין ומשעמם

חומצה פולית אני לוקחת כבר בתחילת ההריון,

ברזל רק אחרי כמה חודשים אחרי בדיקת ברזל,

בהריון האחרון לא הצטרכתי ברזל בכלל,

              מזל טוב ענק.

לי היו בעבר דלקות בדרכי השתן עם דימום. לכי להיבדק