פורום הריון ולידה (עמוד 2516)

סתם שיתפתי שתדעו שגם הם צודקים וזה אפילו נחמד
ושלדעת לפרגן להם זה גם חשוב ( כן. גם פה)

זה ממש עושה שלום בית כשמפרגנים.

אתה לא תמיד צודק, אבל כשאת צודק- אתה צודק

בחנות יגידו לך מה טוב לך.
זה הולך לפי גובה האישה.
אם את לא נחשבת גבוהה, את צריכה את ה70/75
חנות יש את מגה ספורט. בזמנו היה להם רק 85/80 אבל תבדקי..

160 מתאים כדור 55 הגיוני?

במיוחד שבפעם הקודמת לא ראית את העלייה אלא רק ירידה בבדיקות. להבנתי אם בדיקת ביוץ מזהה הורמון הריון, בדיקת הריון צריכה לזהות אותו גם...

רק אם זו בליטה קיצונית כדאי לבחון אם לא מדובר בבקע טבורי

היה נופל מלא...
הייתי שמה גרביונים ממש גבוה, שיכסו את הבטן...
(ילדתי בסוף החורף)

)באלי להשוויץ אבל לא נעים חחח)

קיצור אפשר להסתיר בדרכים יצירתיות.. גרביונים/פלסטר/פד/צמר גפן/סלוטייפ (מהנסחפות חחח

מקווה שאת כבר ישנה

כמובן שזה לא יהיה באותו משלב שפתי....

00:00  אז סוף סוף הצלחתי לסגור את הפורום ולהתחיל להקליט שיעורים בטלפון.... (5 שיעורים)

00:10 שיעור 1

00:14 תאומה 1 מתעוררת, הטלפון על עצור

00:18 חוזרת לשיעור. מגלה שאני לא זוכרת איזה משפט אמרתי אחרון... חוזרת שוב על אותו משפט בדיוק 

00:28 שיעור 2

00:30 תאומה 2 מתעוררת בצרחות, הטלפון על עצור, אני משננת כל הזמן את המשפט האחרון שאמרתי

00:40 עוצרת להציץ בפורום  מכורה כבר אמרנו

00:45 שיעור 3

00:47 תאומה 1+2 מתעוררות, הלך הלילה!!! הנקה של 1, נדנוד של 2, הנקה של 2, נדנוד של 1, הבעל חוזר סוף סוף הביתה ומצטרף לפזמון...

01:05 חוזרת לשיעור 3

01:15 שיעור 4

01:20 תאומה 2 צורחת ואבא ישן על הכורסא 

01:40 איכשהו שיעור 4 הסתיים ומתחיל שיעור 5

02:05 מסתיים השיעור ותאומה 2 עדייו צורחת

03:00 אני במיטה ב"ה

5:34 תאומה 1+2 זועקות "אמא בוא" בוקר טוב לכולן!!!

 

ואו איזה לילה!!!

לדבר עם 30 בנות....

ואז אומרים שהמורים מקבלים כסף ולא עושים כלום....

לק"י

עדיין זה ראוי להערכה בעיני.

של הילדים שלי,הן משתדלות כל כך והילדים בקושי טורחים להקשיב ואז כשהן מתקשרות אני מרגישה ממש אבל ממש לא נעים...

אני אמרתי מפורשות למורות של הילדים שלי שמבחינתי שלא ילמדו שיקבלו כסף בלי ללמד ..
אגב אצלנו הגדילו לעשות ויש גם שיעורים בימי שישי

מורה.

הבת הגדולה שלי, במקום לעזור לי בימי שישי הקצרים והמורכבים האלו, כשכולם בבית

צריכה ללמוד ארבעה שיעורים!!!

(לא מדברת על זה שבחמישי בלילה אני גם צריכה למסור ארבעה כאלו)

אה ועוד משהו אצלנו יש כל יום חמישה שיעורים של למידה מרחוק מה בוער להספיק הכל? הייתי מלמדת חצי
ומורידה ימי שישי.
בתחושה שלי בכיתה הם לומדות פחות אז מבחינתי שתעשיר אותן בזמן הזה בסיפורים וכל מיני פטפוטים שהיא עושה איתן בכיתה ...

וואי מיץ--
את חזקהההה

אולי בפעם הבאה שזה יקרה לי אני אזכר שבטח יש עןד כמה אימהות במצבי ואולי זה ינחם אותי😁😁

אבל חמוד לקרוא על חוויות של אמהות אלופות אחרות שמתארות את לילותיהן באופן כה ציורי

הקטע המעצבן הוא שאחרי לילות כאלו לבנים(היו עוד כמה מופעים בהמשך הלילה) אני משלימה שעות שינה בבוקר וכל הררי התכניות שבניתי לניצול הזמן שהיא במשפחתון יורדים לטמיון.....

חיבוקק🤗❤️

הבן שלי חזר היום למעון כי לא הרגיש טוב בראשון ונשאר להתאושש בבית.
אני עושה לו הסתגלות הדרגתית, כי הוא ילד שצריך את זה, ואני עוד עובדת מהבית אז יחסית אפשרי.
את השעה שהוא היה במעון ניצלתי לארוחת בוקר ושטיפת כלים, כי הגיעו מים עד נפש וכלים עד התקרה (לא באמת... בדימוי). בעלי שזה התפקיד שלו היה נורא עסוק אתמול בערב ולא הספיק..
הרגיש לי ממש בזבוז זמן!
ועכשיו הקטן בבית ישן ואני מבזבזת את זמני על הפורום.. 🙈
סתם, אני עובדת ממש יפה והתקדמתי מעולה

יש לי בן שאוהב לטייל בלילה
אגב מאז ההריון שלו נדפקה לי השינה פתאום חושבת אולי זה עבר אליו בהריון חחח
בשלוש בבוקר מדליק אורות בבית מעיר את אחים שלו לפעמים בטענה שמשעמם לו ..
פעם היה ממש גרוע היום איכשהו התאזן
אבל עדיין יש תקופות שזה סיוט!!
השבוע החליט שהוא מתקשר אלי (לאחותו יש טלפון ללמידה מרחוק)שאבוא לכסות אותו חחח

קורקינט לא כזה מסוכן. אם תשמרו על מהירות סבירה.
אבל תלוי אם את יחסית יציבה בדברים כאלה בד"כ או רגילה ליפול הרבה.
אני הייתי משתמשת בכיף

אפשר גם לרכב בהריון על אופניים, הכל תלוי כמה את יציבה

בזהירות ולאט לאט
היה כיף
גמככה משלמים לפי רבע שעה (אם אני זוכרת נכון) אז לא נשארתי זמן ארוך
אם את לחוצה אז אל תעשי אבל אם מתחשק לך ותהיי זהירה לא רואה סיבה שלא, לא כזה מהר נופלים מזה בטח לא נפילה רצינית

אני חושבת שאם יודעים לנהוג בזהירות ולאט אז אין בעיה
אבל הוא ממש פוחד מדברים כאלה בהריון

זו באמת תקופה קשה מאוד.קחי נשימה עמוקה, זה עובר בסוף. לרוב בסביבות שבוע 14 מתחילים להרגיש שיפור, יש כאלה לפני ויש אחרי. אבל באמת שלרוב זה עובר.
תנסי למצוא תעסוקה, כי באמת להיות עם זה כל היום לבד בבית זה יכול לשגע. ואם יש בחילות קשות אפשר לנסות דיקלקטין, יש כאלה שזה מאוד עוזר להם.
בעזרת ה' שיעבור בקלות ובבריאות, ותנסי להתחזק באוצר שמחכה לך בסוף🙂

בהצלחה וברוכה הבאה😚

כדור יקר אבל הציל אותי בחודשיים הראשונים לקחתי כל יום
הקל לי מאווודדד על הצרבות הנוראיות

לא הבנתי אם עיקר הקושי הוא בחילות או צרבות,
אבל לשניהם יש טיפול תרופתי!

חבל לסבול עד כדי כך!

בחילות- דיקלקטין!
צרבות- טאמס/אומפרדקס.
ללכת לרופא ולבקש פתרונות💜
בקלות, בבריאות ובידיים מלאות!

בקשר לבחילות מומלץ לשתות ג'ינג'ר ותה קמומיל לי מאוד מאוד עזר. 

אני במקרים כאלו מציקים בעד טיפול תרופתי

אני גם בתחילת הריון עם בחילות וצרבות מסריחות

לצרבות- אומפרדקס (או לנטון)

לבחילןת- דיקלקטין (אל תיבהלי מהמחיר שווה כל שקל)

איכות החיים שלי השתפרה בהרבה בשבוע וחצי האחרונים מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים!!!

יראו דופק ואין למה לחכות. אצלי ראו דופק ברור בתחילת שבוע 7

אם את יודעת מתי בייצת אז בשבוע 7 יש סיכוי גדול שיראו דופק.

אז.. יש מקרים שלא רואים.. אולי היא רצתה שתבואי כשבוודאי יש דופק.. כנראה רופאה קצרה ולעיניין

בגדול ולרוב בשבוע 8 רואים כבר אצל רוב הנשים דופק... גם אלו עם הביוץ המאוחר...
בהצלחה

אבל זה לא אומר שאצלך יראו בשבוע 7
קחי את זה בחשבון ואל תלחצי אם לא יראו
ואני חושבת שאם מתחשק לך ללכת אז למה לא? ותלכי שוב בשבוע 9-10

ועוד עם טראומה מפעם קודמת

אני לא מבינה בנושא הזה.
אבל לא הבנתי למה לא לשלוח לבדיקה את מה שיש לכם עכשיו?

זה עף עליו, והקונדום ההלכתי יצא. (סליחה על התיאור)
לא היינו בזמן חיבור. הוא ניסה לעשות את זה לבד לצערי.

הוא ניגב ישר..

אז תנסו לדבר עם מכון פועה?

עוד מעט יתנו לך עצות מי שכבר עברו את הבדיקה...

אבל הלוואי שתצליחו לתקן את הטראומה והפעם להיות ביחד בזה.

כדאי לדבר עם מכון פועה.

ולא להרגיש רע. אתם הכי בסדר בעולם! עושים את ההשתדלות שלכם במקסימום!

העלת לי דמעות עם המשפט "אני יודעת בלב שלי שזה לא לבטלה- כי איך לבטלה?" 
וואי.. 
איזה אלופים אתם , העליתם לי דמעות 

וחיבוק!

גם אנחנו עברנו את זה כשעוד לא היה לנו ילדים.

זה ממש לא קל לגבר כל הסיפור הזה.אני זוכרת שבעלי ממש לקח את זה קשה.

אין לי עצות מעשיות רק

מקווה שיעודד אותך לשמוע שזה נורמלי וקורה להרבה.ותתקשרי למכון פועה -הכי טוב

מתפללת נעלייך לבשורות טובות מהר

אבל יןדעת בוודאות שיש כנה רבנים שמתירים.

דיברתי עם מכון פועה, הרב ייעץ לעשות את הבדיקה שוב.
ואם לא ילך הוא יחשוב על פתרון יצירתי אחר.

עצוב שלא מבינים, שכל בדיקה כזאת
שורטת את הנפש.

להמשיך עוד ניסיון כזה? לא רוצה לחשוב על זה אפילו.

אז לא, חבל על שריטת הנפש! באמת, אם את מרגישה שייקח אותך או אותו לקצה, לא הייתי מנסה בכלל.
צריך לדעת שבעניינים האלה מכון פועה יחסית מחמירים..
יש את הרב בן שלמה שלדעתי יתיר, ואני מנסה להזכר בעוד רב ששמעתי שהתיר לזוג.

אם לא, תתקשרי שוב ותסבירי.
הפסיקה היא בהתאם גם למשמעות עבורכם...

נשמע לי מוזר.. כמו שעוד כתבו פה, לנו כשהסברנו איזה קושי שיש לנו נתנו פיתרון אחר.. תנסו אולי לא לחשוב על זה, של מה המטרה אלא פשוט תנסו לעשות את זה בכיף בלי לחשוב על זה שחייבים עכשו

כמובן להגיד את מי שאלתם ומה ייעץ.
ולהסביר שאתם מרגישים שזה קשה בשבילכם. כמובן עדיף שבעלך ידבר איתו. יכול להיות שהרב של מכון פועה לא מספיק הבין את המקום שלכם. ויכול להיות שהוא לא מספיק מכיר היתרים נוספים או שפשוט הוא בגישה מחמירה יותר.
אם אתם מרגישים שפסיקה לא מתאימה לכם (לא בקטע של לא נוח או ילדותי אלא באמת) הרי אתם מאמינים ברצון שלכם לשמור על ההלכה ולכן אם אתם מרגישים לא בנח עם הפסיקה תסמכו על עצמכם ותשאלו רב אחר (לא אמרתי להקל על דעת עצמכם כי באמת יש שיקולים ויש מרווח של פתרונות)

אם זה מערער את הזוגיות שלכם (ובצדק, בדיקה מאוד קשה רגשית) בהחלט יש מה לחפש בגבולות ההלכה איך להקל עליכם.

בלי ייסורי מצפון.
בדיוק כמו שאנחנו יודעות לומר על בדיקה שרב התיר או על כתם דם בצבעוני- ההיתרים נועדו בשביל להשתמש בהם במקום ובזמן שראוי. ובשביל זה יש דמויות הלכתיות שעוזרות לנו להחליט מתי ואיך

זה אחד הקשים. גם לך וגם לו.
חיבןק ענק קודם כל.
גם אנחנו לא הצלחנו עם הקונדום.
קיבלנו אישור להיות ביחד רגיל וברגע האחרון שיוציא לתוך כוסית.. רק ככה הצלחנו..
חיבוק ❤

שאנחנו לא מצליחים להיות ביחד בכלל.
אוטומטית הגוף שלי לא רוצה את המגע שלו באותו רגע.למרות שאני מנסה לשחרר
ולהרגע,
זה לא מגיע לידי התקשות האיבר.

כל בדיקה הורסת אותנו, למה לא מבינים אתזה?

חיבוק חזק!
מה שכתבת לנו פה, גם הסברתם לרב?

ניסיתי.. הבעיה שלפני הקונדום ההלכתי
עושים את הבדיקה לכוס.

וגם את זה לא הצלחנו!!! זה לא משנה מה הדרך,
אנחנו לא מצליחים לקיים יחסים,
זה ככ טכני,
ואם נגיע לשלב של הטיפולים (נקווה שיקרה נס)
מה יהיה אז? גם נצטרך לשכב טכני ולנסות?

אני באמת לא מתפנקת, בעלי הלך לעבודה בוכה
אחרי לילה שהוא לא הפסיק לבכות.
כי הוא פחד שהוא לא יצליח.


אני לא יודעת עם מי לדבר, מצד שני לא רוצה לעשות משהו, שנוגד את ההלכה

קודם כל,
תהיו שם אחד בשביל השני.
תבכו יחד.

כותבת לך בפרטי.

תדברי איתו
למענכם כמה שיותר מהר
נשמע לי מזעזע מה שאתם עוברים😔

תודה רבה

באמת, אל תוותרו עד שתמצאו היתר, מסכן ממש!!

זוכרת את התחושות האלה גם פה.
בסוף ניתקנו את הכל והצלחנו איכשהו. ועשינו המון בדיקות זרע.. הבעיה היא באמת אצלו.
דברו עם הרב זכריה בן שלמה.

תעשו בדיקה רגילה! יש לזה היתרים אם זה ממש חשוב לך. הבדיקה עם קונדום נחשבת לא אמינה ואם תהיה בעיה כלשהי בזרע יבקשו מכם בכל מקרה לעשות בדיקה רגילה.
באופן אישי הזוי לי שבדיקות וטיפולים כאלה נחשבים זרע לבטלה, הרי המטרה היא ילד!!!

מכון פועה הדריכו לעשות בצורה מסויימת, ולא הצלחנו.
כשהתקשרתי לרב הוא ניסה לברר איך עשינו, והתחיל לומר שננסה שוב, אבל הסברתי לו כמה שזה היה קשה נפשית אז הוא אמר שננסה בדרך אחרת שאכן היתה לנו הרבה יותר קלה.

ממליצה להסביר לרב את הקושי.

צוות מקסים
תנאים פיזיים לא מפותחים בעליל. לא הייתי יולדת שם מלכתחילה כשיש באיזור את אסותא.
מה זה תנאים פיזיים?
3 יולדות בחדר, צפוף, אוכל זוועה, חדר אוכל שהוא כמו מעבר עם כמה שולחנות עם מפות פלסטיק כאלו...
התקרה עם כתמים פתחי אוורור ללא תריסים והצטבר שם אבק מגעיל.
הרצפה נקייה מבריקה השירותים והכל.. אבל לי לתחושה אחרי לידה הייתי זקוקה ליותר. לא רק לנקי גם לאסטטי.
יכול להיות ששיפצו מאז.. לא יודעת.

אבל היחס של הצוות כולו היה מקסים אנושי ואכפתי ועם הרגישות אחרי לידה זה גם מאוד חשוב. (בלידה עצמה לא חפו מטעויות אבל ברמה נסלחת)

איני יודעת איך בוחרים בית חולים, אולי לפי תגובות ורשמים של יולדות...

אני ילדתי פעמיים באסותא 

בלידה הראשונה נהניתי מאוד מהמיילדת מהאחיות והכל

בלידה השניה אושפזתי 3 ימים לפני הלידה הרופאים היו מעולים עם יחס טוב

רק איזו עובדת שהיתה אחראית על ניקיון החדר, הגשת ארוחות וכו' דיברה אלי בצורה מאוד לא יפה.

 העבירו אותי חדר כיוון שהורידו אותי לחדר לידה לאיזשהו טיפול וכשחזרתי למחלקה החפצים שלי היו על קצה המיטה הייתי כאובה ולחוצה מהלידה היא נכנסה לחדר והעירה בטון לא יפה "תסדרי את המיטה, תורידי את החפצים"

הייתי מצוננת והיו כמה "טישויים" על המיטה ואז היא באה "תקחי את הניירות , תראי איך המיטה שלך נראית"

פשוט רציתי להגיד לה בפרצוף "אה, כן, מה את אומרת"?????

אבל חוץ מזה היה מדהים.

אני ממליצה!!

חדר אוכל ממש יפה ומגרה, אני אישית לא אהבתי את האוכל

הייתי מאד מרוצה מהצוות והיחס. רק התנאים הפיזיים לא משהו בלשון המעטה...

אבל בעיקר- ללכת להתרשם בעצמך (לא יודעת עד כמה זה אפשרי בקורונה).

כי סביר להניח שתמיד תקבלי חוות דעת סותרות (זאת יולדת רק בבי"ח X והשניה תיילד את עצמה תוך כדי רפטינג, העיקר לא להגיע לבי"ח הזה) כך שהתרשמות שלך היא המשמעותית ביותר לדעתי.

 

ילדתי בלניאדו, לפני כמעט שנתיים. ממליצה בחום רב! 

צוות שמכבד את היולדת, וסה"כ לא דוחף להתערבויות.

מה שכן, אם את מאלה שחשוב להן האסתטיקה של המקום- וותרי. המחלקות ישנות (נקי מאוד מאוד, אבל ישן). 

לק"י

זירוז טבעי כזה.

אבל קצת פחות נוח בקיסרי

כשזה יצליח אוכל לבדוק גם את מחלקת יולדות 

לא יודעת אם את חדרי הלידה או את המחלקות, אבל התקשרו להתרים אותי למטרה הזאת (שאלו אם הייתי מרוצה, אמרתי כן, מאוד! אז ביקשו תרומה.. 🤣)

הייתי שם במעקב בזמן ההריון בגלל חשד לרעלת ול2 עורקים בטבור במקום 3.
ממש לא נהניתי מהצוות שהיה במיון יולדות וכן מהצוות של הריון בסיכון( שכולן אגב עובדות גם בתור מיילדות ורופאות).
חוסר ידע, מריחה של זמן, בלבול וכו.
חברה שלישילדה ם פעמיים ממש ממש לא נהנתה מיחס טוב, חוותה חוסר אונים של רופאים וכו.
שמעתי מהרבה שיש שם כביכול 0 הפרדה שבזה הם מתהדרים( 0 הפרדה מושלם יש גם באסף הרופא שם ילדתי) אבל ידע מה לעשות במקרה של סיבוך שיכול להופיע פתאום כמו חבל הטבור מסביב לצוואר או דברים אחרים הם חסרי אונים, לחוצים ומתנהלים בצורהלא אחראית.
קיצור...
אני ילדתי באסף הרופא אחרי שהתגלה שאני צריכה זירוז בשבוע 40 ערב מיעוט מי שפיר.
התקבלתי אחר כבוד למחלקת הריון בסיכון, שמו אותי בעדיפות ראשונה ליוו אותי כל הדרך, עזרו לי, היה לי צוות מהמם בלידה שעודכן בהכל דרך הצוות ולא היה צריך לקבל ממני שוב מהתחלה את המידע עליי.
החוויה היתה מושלמת, כל שלב ביקשו את הסכמתי, התייעצו על ההעדפות שלי, עירבו צוות בכיר לאחר שהתגלה שחבר הטבור מאוד קצר, הביאו חומר הרדמה נוסף אחרי שהתגלה שאני לא מגיבה לאפידורל....
אחרי הלידה נתנו לי להיות עם הילד שלי כמה שרציתי למרות שלא היינו ב0 הפרדה מעומס של נשים שהיה באותו הזמן, האוכל מושלם, הטיפול בתינוק מושלם..
בקיצור הכי ממליצה שבעולם!!!

לא היה לי תיאבון בכלל בכלל אחרי הלידה אז אני לא יודעת להגיד לך איך היה האוכל או החדר אוכל וכו'... מה שכן, צוות מדהים!! התינוקיה היא תוכנית כבקשתך. את יכולה להיות עם הילד כל היום וכשבא לך להתקלח להביא אותו לרגע... או לקרוא למישהי שתיקח. יש להם שעות החלפת טיטולים, אם אין לך כח תביאי אותו...

בכללי אוירה מאוד מאוד חמה וביתית!! הייתי שם עם נשים בלידה שמינית שאת כולם ילדו רק שם...

ממליצה בחום!!!

מה שכן, במחלקה א יש 4 יולדות בחדר.. אז זה ממש צפוף ולא תמיד יש שקט, לי ספציפית היה שקט ביומיים הראשונים וביום האחרון הכניסו מישהיא שלא הפסיקה דקה להתרגש בטלפון... מילה הייתי מבינה, אבל היא לא דיברה בעברת אפילו! אז זה סתם היה נשמע קישקושים בשכל... קיצר, אין לדעת.

אני לא יודעת מה יש במחלקה ב', רק יודעת שהוא יותר על רמה ומשופץ וחדר אוכל שנראה כמו מסעדה...

הם באמצע לבנות מחלקה ג. לא יודעת אם גמרו, אבל הוא אמור להיות ממש מפנק...

 

חשוב-   תבררי טוב טוב מה קורה בכל בית חולים עם הקורונה, תשאלי ולדות שילדו לאחרונה, זה מאוד משנה, אם לא יתנו להורים שלך לבקר זה קשה, אם תוכלי לבחור אחד, או בעל או אמא או דולה זה קשה. יש מקומות שחייב מסכה כל הלידה, יש מקומות שרק כשהמיילדת נכנסת לחדר צריך. קיצור, תבררי טוב מה הנהלים של כל מקום היום. ותשאלי אנשים איך היה להם עכשיו... קיצר, התיעצות סתם ככה לא ככ תעזור ל, את צריכה מידע עדכני יותר...

ושאר הדברים די דומה.
גם בתינוקיה ממש מאפשרים לשים את התינוק מתי שאת צריכה למרות שזה אפס הפרדה. הצוות מתוק מתוק.

שאפו על השנה וחודש

 

אצלי נתתי לו בקבוק מים כל פעם שהתעורר, ובעלי החזיק אותו והרגיע אותו, כי הייתי בטוחה שהוא לא רעב.

(כמה לילות לפני הוא קם, הנקתי אותו לא יותר מ5 שניות והוא חזר לישון לעוד 3 שעות...)

כי לי קשה מידי לקום בלילה בלי להניק לנסות להרגיע.. והם כבר בגיל שהם מבינים ומחפשים לבד. אז בעלי קם ומרגיע(בעזרת מוצץ/בקבוק מים וטפיחות גב וכו'). זה לא פשוט אבל פשוט צריך להתמיד. בלילות הראשונים יותר קשה להם ולאט לאט מתרגלים. יש כאלה שגם מתחילים פתאום יותר שעות ברצף. ואפשר לנסות לתת להם בקבוק דיסה לפני השינה, זה גם עוזר

גם בקבוק מים היא מעיפה בכעס😕
ובעלי...מקסים ועושה המון, אבל לילות זה לא הזמן החזק שלו🙂 הוא ינסה לקום אם אבקש ממנו, אבל איך שאני מכירה אותו אחרי 5 דקות יתייאש הצרחות שלה

ולפעמים לא, ואז פשוט מניחה במיטה אחרי הנקה, עם מוצץ והיא נרדמת לבד. במשך היום נרדמת בלי הנקה, נרדמת במיטה לבד עם מוצץ.

היא לא אכלנית גדולה...אוכלת מגוון, אבל לא כמויות גדולות

כי אם הם לא מקבלים ארוחה מספיק מזינה הם באמת מתעוררים מרעב לפעמים... כי הגוף שלהם התרגל לקבל אוכל גם בלילה.
מה לגבי בקבוק דיסה לפני השינה?

שגם אצלינו אני אחראית לגמילות ולא בעלי.
דבר ראשון- אם היא עדיין אתכם בחדר, בעיני זה הזמן להעביר.
ואחר כך, את חייבת להיות עם בטחון והחלטיות, להסביר לה מראש שלא יונקים יותר בלילה, ופשוט לא לתת. אני יושבת לידם מדברת מלטפת מציעה מוצץ שוב ושוב. בהתחלה זה לוקח שעתיים, ומיום ליום זה מתקצר.
בהצלחה רבה יקרה!

מרדימה עם בקבוק תה ובלילה מציעה תה/מוצץ.

יותר נכון בעלי מציע.
גם אצלנו זה תפקיד שלו בכמה לילות הראשונים.
ואני יושבת במיטה ואוכלת את הלב😒

בגמילת לילה ולא הולך ונהיה יותר קל
בעצת נשות הפורום אני דואגת לה למנה נוספת טובות של מה שאוהבת
אבל הגעגועים להנקה גוברים אצלה

לא בטוח שזה עוזר אבל אצלי גליתי את זה לא מזמן בשבוע 11 והרופאה אמרה לי שכרגע לא לעשות כלום ונעשה בדיקת דם רק עוד חודשיים לראות מה קורה אז לא יודעת אם היה עוזר לגלות את זה מוקדם יותר..
בהצלחה!!

אז אל תילחצי ! רופאים לא נלחצים מזה

אם הרופאה הביאה לך מינון של 50 מג ליום כנראה התת פעילות יחסית מינורי כי זה מינון ממש לא גבוה.
אני גם סובלת ממת פעילות ומטפלת עוד לפני ההריון ועכשו גם עשיתי בדיקת דם והTSH היה גבוה מאד לצערי, מאד נלחצתי אבל הרופא נשים הרגיע אותי שלטווח ארוך ערכים גבוהים מעל 15-20 זה בעייתי, מאמינה שזה בסדר.
והלכתי גם לרופאת משפחה שאמרה שהיא רואה נשים גם עם 30 ואפילו 150! (לא ברור לי איך...)
אז בעז"ה הכל יהיה בסדר!

אבל הוא צריך להיות ערכים ממש גבוהים בשביל שעלול להיגרם נזק

אמר לי את זה פרופ׳ מומחה לאנדוקרינולוגיה שהלכתי אליו באופן פרטי כדי לברר על הנושא

(אני עם תת פעילות כרונית)

בחודש 7 גילו שהtsh שלי 24!!!!!!
החלתי לקחת אלטרוקסין 50 מ"ג 5 פעמים בשבוע וממשיכה גם עכשיו 7 חודשים אחרי הלידה כי הtsh עדיין לא יציב ( נע ונד סביבות ה5).
הילד שלי בלי עין הרע חכם מאוד!! מפותח, עומד, הולך ( הכל עם הישענות, כן?) לא נראה שהמוח שלו לא התפתח ח"ו.
לפי המינון שהרופאה נתנה לך עושה רושם שהtsh שלך נמוך משלי כך שאין לך ממה לחשוש!! הכל יהיה בסדר! תקפידי לקחת ואחכ לא לאכול ולשתות( קפה, מיץ וכו. מותר רק מיים) לפחות שעה.
המשך הריון משעמם ועם ידיים מלאות!!

יש לי תת פעילות כרונית ואני לוקחת מינון פי 6 לפחות ממה שקיבלת בהריונות....
שאלתי את הרופא על פגיעה בעובר, אבל הוא הסביר, שהגוף דואג לעובר, כך שבדרך כלל קודם האישה סובלת מתסמינים ומה חוסר איזון... ורק במצב קיצוני ממש זה משפיע על העובר.
חייבים להיות עם יד על הדופק ולעקוב עם מומחה, אבל באמת שנשמע שאת לא צריכה לדאוג.
תרגישי טוב ונשמרו על עצמך

פעמיים קרה לי שהופיעה לי בעיה כזו בהריון, ולקחתי כדורים ואחרי ההריון זה עבר.
מן הסתם המוח של העובר בסדר גמור. לרוב העובר מקבל מה שהוא צריך על חשבונך...

הרגעתן אותי ממש וסוף סוף מרגישה שהלחץ נרגע ושאני יכולה לנשום לרווחה.. תודה לכן!!!
ושוב איזה כיף שיש את הפורום הזה

ההורים.

כתבה של בית חולים שערי צדק.
נעלי צעד ראשון - אורתופדית ילדים

זוכרת מהניסיון שלנו - קנינו בתחילה נעלים יקרות של Elefanten - וכעבור זמן קצר בהמלצת רופאת הילדים קנינו סניקרס פשוטים מבד וסוליה רכה. וכך הילד עבר את החודשים הראשונים של ההליכה, עם נעלים פשוטות וגמישות.

לבדוק שהם רכות חנויות לילד וזהו

את יכולה להכניס צילומי מסך?

נעלי צעד ראשון - לקנות או לוותר?

מזל טוב! הילד סוף סוף השלים חמישה צעדים לבדו בלי תמיכה שלכם, של צעצוע נייד או הקירות הלבנים. רגע לפני שאתם ממהרים לחנות הנעלים הקרובה כדי לרכוש את הנעלה
תומכת, רכה, גמישה וכו', ד"ר אודי לבל, מנהל מחלקה אורתופדית ילדים בשערי צדק יסביר מדוע ברוב המקרים כדאי לכם להמתין קצת ולהשאיר את ילדכם יחף.

הורים נרגשים, רגע לפני שתרוצו לרכוש ממיטב כספכם נעליים משוכללות, ד"ר אודי לבל, מנהל היחידה לאורתופדית ילדים בשערי צדק מסביר מדוע ברוב המקרים כדאי לכם להשאיר אותו יחף.
הוא חייך, התהפך, זחל ומערכת העיכול שלו כבר הסתגלה לעולם שמחוץ לרחם. כעת פניו של תינוקכם למשימה חדשה ומאתגרת במיוחד – לצעוד! במחקרים שנערכו באוכלוסיות 'יחפות': אפריקאים, הודים אסיאתיים ואחרים, נמצא כי ברוב המקרים כפות הרגליים שלהם בריאות יותר. (יצויין כי אין הרבה מחקרים בנושא) "אין לנו סיבה להניח כי נעילת נעליים מועילה", מסביר ד"ר לבל, "ברור כי בארצות קרות חייבים להגן על כפות הרגליים וכנראה מכאן צמח המושג שאנו מכירים כיום כ'נעלי צעד ראשון'. נעליים שהן בעצם לא יותר מגרב", מוסיף.

"הילד שלכם לא באמת צריך שתתערבו לו בצעדים"

"נתחיל עם צעד אחד אחורה", מסביר ד"ר לבל, "ילדים בריאים מתחילים ללכת בין גיל שנה לגיל שנתיים., אם הילד בריא, אין צורך בבירור משמעותי אם הוא לא הולך עד גיל שנתיים".
"מבחינתנו נעל 'צעד ראשון' צריכה להיות בעצם הליכה יחפה. הסיבה לכך היא שאנו מפריעים לילד ללמוד את הסביבה ולחוש את העולם שסביבו בצורה ראשונית. אנו מאמינים כי הילד צריך להרגיש את הקרקע. לתחושה יש משמעות עבור התפתחות התינוק ולכן לא צריך ל'הפריע' לו להרגיש: רצפה, דשא, אבנים, אדמה, חול אומדרכה. להנעיל ילד דומה לגידול ילד עם כפפות. אנחנו לא רוצים לעשות זאת. גם לנושא זה אין תשתית מחקר גדולה, אבל אם לילד לא קר, אין קוצים, זכוכיות או עצמים מסוכנים אחרים, אם המדרכה לא חמה מדי עבורו ואין חשש לפגיעה – הנעל מיותרת.
"בנוסף, אנחנו לא ממליצים לנסות להוליך ילדים באביזרי הליכה אם הם בריאים. אין תועלת רבה במכשירים כמו נדנדות למיניהן והליכונים מכיוון שההליכה היא שלב המותנה בהבשלה של המוח ובקשר שבין מערכת שרירים, קשר עין ואיבר שיווי משקל. הוא לא מותנה בהבשלת השרירים. הילד יכול לעמוד מגיל מאוד צעירכל ויעיד על כך כל מי שהחזיק תינוק וראה אותו דוחף את רגליו לעמידה. מומלץ לתת לילד ללכת בתמיכה ככל שירצה, עד להבשלת המערכת המשולשת הבשילה".

ואם כבר נכנענו לטרנד... אילו נעליים כדאי לקנות?

"רצוי למשוך ילדים שהתפתחותם תקינה כמה שיותר זמן ללא נעליים, כך הם יקבלו את היציבות מכף הרגל עצמה ולא מהנעלים. לילדים שקצת יותר קשה להם אנו ממליצים נעל שאוחזת את הקרסול ומספקת יותר יציבות. הנעל מאוד מסרבלת את הילד, , היא מכבידה על ההליכה ומקשה עליו, במיוחד בחורף. ההליכה של ילדי החורף תמיד מסורבלת יותר מההליכה של ילדי הקיץ 'שזוכים' להנות מהליכה יחפה. נעל 'צעד ראשון' צריכה להיות מאוד פשוטה ואין צורך בנעליים מתוחכמות ויקרות מדי. וחשוב שיהיו יפות ".

שנקנו אחרי שהיה צורך במשחה אנטיביוטית כדי לטפל באבן שחדרה לכף הרגל של אחת מהן.

הן הלכו יחפות עד שבאמת כבר אי אפשר היה להמשיך (אלא אם אתם בגישה של ללכת יחפים לכל מקום).

 

וראיתי איך הנעל משנה להן את היכולות של כף הרגל וזה ציער אותי מאוד. 

 

 

נעלי צעד ראשון כשהילד מתחיל ללכת לגמרי הכוונה בלי לתפוס בכלום,

אחרי זה שכבר הולך טוב בהם  אז עוברים  לצעד שני, בצעד שני הנעליים יותר 

יציבות וחזקות, בהצלחה רבה רבה לך.

עקרונית נעלי צעד ראשון אמורות להיות גמישות מאד. שאפשר לקפל עם היד.

מצד שני הן אמורות לתת תמיכה באיזור הקרסול, ולכן לרוב הן גבוהות מאחורה טיפה וקצת מחוזקות באיזור.

יש ילדים שזה באמת לא ישנה להם וילכו מצוין גם אם הם יעברו מגרביים לבנלדסטון

ויש ילדים שיש להם גמישות יתר\ היפוטוניה\ כל מיני אחרים שלהם זה מאד מאד ישנה כמה תמיכה הנעל נותנת (רמז - סניקרס לא נותן שום תמיכה מאחור) לרכישת הליכה תקינה.

מי שהולכת עם הילדים לפיזיו מסיבה כלשהי- שתתייעץ עם הפיזיו איזה נעל מתאימה לילד שלה.

זה לא חייב להיות משהו שהיצרן הגדי כ-צעד ראשון וגבה עליו מליונים, יכול להיות שזה יעלה 30 שח. אבל זה כן צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים

 

וכן, יש גם יתרון גדול מאד לעור בנעל ראשונה, אפילו שזה לא חובה, אבל עור מתרכך ויותר מקבל את צורת הרגל מאשר חומר סינטתי ולרגל קטנה שהיתה רגילה לרכות וגרביים- זה עושה את המעבר הרבה יותר נוח.

שכל אחת תחליט כמה היא רוצה להוציא ועל מה, אבל לא הייתי מגדירה את כל ענין הנעל הראשונה כ"סתם שטויות" וקונה נעל ב30 שח לפני ההבנה למה ומה צריך.

לא 30 ₪ אבל לרוב אין צורך להתפתות לקנות את החברות הכי יקרות ונעליים ב300₪, בסוף, אפשר למצוא גם ב100₪ נעליים טובות שעונות על הקריטריונים.
וצריך לזכור שבגיל הזה המידה משתנה מהר מאוד והרבה פעמים צריך להחליף מידה באמצע העונה, אז לא צריך להשתגע, ובעיקר לקנות לפי הקריטריונים המתאימים (בעיקר תמיכה בקרסול) ולא לפי הגדרות מפוצצות של יצרנין עם אף למעלה...

בשתיים הראשונות השקעתי באלפנטן
עכשיו נראה לי אקנה נייק, זה אפשרי? הן קלות וגמישות

ומצאנו בגלי עודפים נעל של האש פפיס ב100₪
מושלמת.
עכשיו מחפשים נעל אחרת. גדל הילד ב"ה..

נעלי צעד ראשון: טיפים חשובים להורים | שירותי בריאות כללית

סליחה על השאלה הכואבת, יש לך אבא בתמונה? אחים שלך?
נראה לי חשוב ליידע את אמא שלך בהקדם.
מה היא תעשה עם זה- זה כבר שלה.
אבל לדעת היא צריכה.

היא יכולה לשבת שבעה בבית שלה אם לא מתאים עם האבלים האחרים.

אם את לא סגורה על מה לעשות תשאלי רב. אבל להשאיר את זה ככה זה בעיה.
😔

וחיבוק על המורכבות והתחושות הכבדות!

אבל המצב שם הרבה יותר מורכב .

נראה לי יותר פשוט שאני איידע אותה.

אבל שאלה לי

למה בעיה להשאיר את זה כך? ז"א מאיזו בחינה?

אבל נראה לי שגם רגשית אדם בנתק היה רוצה לדעת על כך בזמן.
מכירה מקרוב סיפורי נתק ויצא לי לארח שבעה כזאת,
גם אם את זאת שתספרי שייך להתייעץ עם אבא או אחד האחים איך ומתי וכו'

אם לא, אז באמת רק שאלת רב

אחד האחיינים שם סיפר לדודה אחת שכן בקשר איתה והיא סיפרה לה. (משפחה מורכבת קצת)

ה' יעזור

 

תודה לכן בנות

ורק בשורות טובות

 

איך את עם כל הסיפור?
🤗

שהיה לי מולה בעבר.

אז. יצרתי איתה קשר מחודש. לקח מעט זמן עד שהיא התרצתה. לא היה קל

הרבה התמודדויות כי היא דרשה ממני לנתק קשר עם אחיותיי, שאלתי רב, והרב אמר להיות בקשר איתן "נסתר"

לא קל בכלל והזוי. אבל ב"ה

ה' יעזור ושאף אחת לא תתנסה.

הרגשתי שההפלות שהיו לי הן בגלל חוסר בכיבוד אב ואם. (לפני כן הכל בסדר בלי בעיות, הכל התחיל מיד אחרי הניתוק)

הכל מאת ה' זה ברור. אבל הרגשתי שזה איתות. (3 האחיות הללו עד היום רווקות..)

עוזבת את זה שלא אני ניתקתי איתה אלא היא ניתקה. אבל עדיין...

ובנוסף אמרה לי מישהי שלפי הקבלה שפע של בת מגיע מהאמא.

ב"ה

תודה על הכל

 

שפע של בת מגיע מהאמא..
את יכולה להרחיב יותר? מה המקור לזה?
סתם מעניין אותי

אבל אוכל לבדוק לך

שתשמעי רק בשורות טובות אמן.

חבל להתעצבן ולכעוס גם לעובר זה לא טוב,

ברגע שאת כך כל הבית בלחץ וחבל, אפשר

לחיות טוב גם עם כל הקושי והלחץ, הריון לידה

בעל ילדים בית אוכל וכ,,תנסי לקרוא משהוא שמרגיע

תנסי לנשום עמוק לשתות תה בבונג(מאוד מרגיע)ושוב

אפשר לחיות יותר טוב, בהצלחה רבה רבה לך.

לק"י

המצב כרגע באמת לא עושה טוב, ועוד עם ההריון......

כשאני מגיעה למצב עצבים כזה, אני יוצאת לטיול עם אוזניות עם שירים שאני אוהבת, זה מחדש אותי ממש.

באמת נשמע שצריך כמה זמן של ניתוק.

לשאול את עצמך מה את צריכה ולתת לעצמך.
טוב שאת מודעת לעצמך. תספרי לבעלך שככה את מרגישה ושזה כנראה מההורמונים, אבל את צריכה שקט.
תחשבי מה יעשה לך את זה ותעשי. ושכולם יסתדרו בלעדייך כמה דקות.
נותנת רעיונות- תבחרי מה שאת אוהבת..
שוקו חם/שייק/אייס קפה/שוקולד וכו'
ספר
פאזל
סריגה
יצירה אחרת
מוזיקה שמחה/רגועה
שיחה עם חברה טובה
מקלחת ארוכה ומפנקת, אם יש איזה סבון או קרם שקיבלת במתנה ועוד לא פתחת להשתמש בו.
לשכב במיטה ולא לעשות כלום.
הליכה עם מוזיקה/חברה
להיכנס לטירוף של ניקיון (יש מי שעושה לה טוב... ;) לי עושה טוב להיות אחרי..)
לאפות/לבשל משהו מיוחד


את אלופה על המודעות!!
תתני לעצמך את הזכות והלגיטימיות להרגיש ככה, זה הגיוני, ותדאגי שאת מקבלת זמן של לא לשמוע אף אחד.

לי זה תמיד עזר והרגיע והעלה את המצב רוח..
לשמוע שירים שאת אוהבת...
לבכות ולפרוק בחדר לבד...
שק איגרוף יש לך? זה גם עזר לי...
בהצלחה

פשוט הייתי פקעת עצבים ולא ידעתי למה וכמה.. יצא על כל מי שהיה ברדיוס 100 מטר ממני

אבל גם חשוב לי להגיד בכללי לא להילחץ יותר מדי משינויים/מגודל קטן וכו.
הרבנ פעמים מלחיצים סתם ובסוף מתברר שהכל בסדר,
גם כל טעות ותזוזה קטנה עם המכשיר יכול לעשות שינוי.
שימשיך להיות היריון קל ומעמם

אבל לפעמים יש תזוזות...
ובהמשך אם יראו פער משמעותי בין השבוע שהוא צריך להיות, לשבוע שאת, אז זו בעיה...
כרגע לא צריך להתרגש מזה...
זה שגרתי יחסית🙂

תודה רבה.
אז אם עכשיו יהיה פער זה לא צריך להדאיג?

אם זה פער של שבועיים שלוש אז זה יותר מדאיג...
מתארת לעצמי שאם הרופאים לא אמרו כלום אז אין בעיה...
לי שינו בהתחלה בהפרש של שבוע🙂❤️

לק"י

בסופו של דבר כל תינוק נולד במשקל אחר, ועם איברים בגדלים שונים.

אבל באמת לא מתקנים גיל הריון בהמשך.

לק"י

אני זוכרת שעד שבוע 10 זה הכי מדוייק.

גם הרופא מבלבל אותי הוא מתייחס עדיין לתאריך וסת ואני מתייחסת רק לתאריך א״ס כי אני יודעת מתי בייצתי.
הוא אמר שבשקיפות עורפית נראה ונתקן

לק"י

בכל מקרה, כשיחליטו סופית שיתקנו לך את זה במסמכים.

לפי US אח"כ זה כבר פחות מדויק, יש עוברים שגדלים יותר או פחות כל אחד וההתפתחות שלו, כבר לא קובעים לפי זה גיל הריון