מה מתאים לאיזה שלב?
שנקנו אחרי שהיה צורך במשחה אנטיביוטית כדי לטפל באבן שחדרה לכף הרגל של אחת מהן.
הן הלכו יחפות עד שבאמת כבר אי אפשר היה להמשיך (אלא אם אתם בגישה של ללכת יחפים לכל מקום).
וראיתי איך הנעל משנה להן את היכולות של כף הרגל וזה ציער אותי מאוד.
נעלי צעד ראשון כשהילד מתחיל ללכת לגמרי הכוונה בלי לתפוס בכלום,
אחרי זה שכבר הולך טוב בהם אז עוברים לצעד שני, בצעד שני הנעליים יותר
יציבות וחזקות, בהצלחה רבה רבה לך.
אמהלהעקרונית נעלי צעד ראשון אמורות להיות גמישות מאד. שאפשר לקפל עם היד.
מצד שני הן אמורות לתת תמיכה באיזור הקרסול, ולכן לרוב הן גבוהות מאחורה טיפה וקצת מחוזקות באיזור.
יש ילדים שזה באמת לא ישנה להם וילכו מצוין גם אם הם יעברו מגרביים לבנלדסטון
ויש ילדים שיש להם גמישות יתר\ היפוטוניה\ כל מיני אחרים שלהם זה מאד מאד ישנה כמה תמיכה הנעל נותנת (רמז - סניקרס לא נותן שום תמיכה מאחור) לרכישת הליכה תקינה.
מי שהולכת עם הילדים לפיזיו מסיבה כלשהי- שתתייעץ עם הפיזיו איזה נעל מתאימה לילד שלה.
זה לא חייב להיות משהו שהיצרן הגדי כ-צעד ראשון וגבה עליו מליונים, יכול להיות שזה יעלה 30 שח. אבל זה כן צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים
וכן, יש גם יתרון גדול מאד לעור בנעל ראשונה, אפילו שזה לא חובה, אבל עור מתרכך ויותר מקבל את צורת הרגל מאשר חומר סינטתי ולרגל קטנה שהיתה רגילה לרכות וגרביים- זה עושה את המעבר הרבה יותר נוח.
שכל אחת תחליט כמה היא רוצה להוציא ועל מה, אבל לא הייתי מגדירה את כל ענין הנעל הראשונה כ"סתם שטויות" וקונה נעל ב30 שח לפני ההבנה למה ומה צריך.
דודה שלי אחות של אמא שלי נפטרה אתמול בלילה.
זו דודה שראיתי רק פעם אחת בחיי.
אמא שלי לא יודעת שהיא נפטרה. כי אין להם קשר הרבה מאוד שנים. (אולי תדע בהמשך)
אני יצרתי עם הדודות קשר בשנה האחרונה, לכן גם יודעת.
כל כך הזוי ומוזר.
שאחותה נפטרה והיא לא יודעת. איפה היא תשב שבעה? אם בכלל.
עצוב.
ה', תביא שלום ואחדות לעם הזה כבר!
"הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו..."
אבל המצב שם הרבה יותר מורכב .
נראה לי יותר פשוט שאני איידע אותה.
אבל שאלה לי
למה בעיה להשאיר את זה כך? ז"א מאיזו בחינה?
אחד האחיינים שם סיפר לדודה אחת שכן בקשר איתה והיא סיפרה לה. (משפחה מורכבת קצת)
ה' יעזור
תודה לכן בנות 
ורק בשורות טובות
שהיה לי מולה בעבר.
אז. יצרתי איתה קשר מחודש. לקח מעט זמן עד שהיא התרצתה. לא היה קל
הרבה התמודדויות כי היא דרשה ממני לנתק קשר עם אחיותיי, שאלתי רב, והרב אמר להיות בקשר איתן "נסתר"
לא קל בכלל והזוי. אבל ב"ה
ה' יעזור ושאף אחת לא תתנסה.
הרגשתי שההפלות שהיו לי הן בגלל חוסר בכיבוד אב ואם. (לפני כן הכל בסדר בלי בעיות, הכל התחיל מיד אחרי הניתוק)
הכל מאת ה' זה ברור. אבל הרגשתי שזה איתות. (3 האחיות הללו עד היום רווקות..)
עוזבת את זה שלא אני ניתקתי איתה אלא היא ניתקה. אבל עדיין...
ובנוסף אמרה לי מישהי שלפי הקבלה שפע של בת מגיע מהאמא.
ב"ה
תודה על הכל
אבל אוכל לבדוק לך
שתשמעי רק בשורות טובות אמן.
חבל להתעצבן ולכעוס גם לעובר זה לא טוב,
ברגע שאת כך כל הבית בלחץ וחבל, אפשר
לחיות טוב גם עם כל הקושי והלחץ, הריון לידה
בעל ילדים בית אוכל וכ,,תנסי לקרוא משהוא שמרגיע
תנסי לנשום עמוק לשתות תה בבונג(מאוד מרגיע)ושוב
אפשר לחיות יותר טוב, בהצלחה רבה רבה לך.
לפי US אח"כ זה כבר פחות מדויק, יש עוברים שגדלים יותר או פחות כל אחד וההתפתחות שלו, כבר לא קובעים לפי זה גיל הריון
ב"ה אתמול היתה סקירה ו... זו בת!!
ואני כ"כ מודה לה' וזה כזה קטנוני ומטומטם אבל אני לא אוהבת שמות של בנות!!
וב"ה אין אף סבתא לקרוא על שמה (כנראה שהיה לי יותר פשוט לקרוא על שם גם אם זה זלדה....)
מה עושים??
))לא בטוחה שאני מדייקת בתשובה, תקני אותי אם לא.
נדמה לי שבגדול את מתארת שאתם בסדר, ומבינים ומכילים אחד את השני.
אבל כעת יש זמן שאת מפוחדת ולחוצה, דואגת ולא מספיק בטוחה בתהליך שתעברי.
במקרה הזה לא מרגישה שהוא מספיק מבין.
אני צודקת?
פשוט רוצה לדייק בתשובה.
אם ככה, אני חושבת שהנושא הוא בכלל לא הקשר שלכם אלא רק הפחד והחרדה.
וזה פשוט משפיע כרגע על הקשר.
ברגע שהלידה תעבור בעזרת ה' בשלום, תגלי שהפיל מאוד מאוד לא גדול.
שאת לגמממממממממררררררררררררררי מסוגלת להיות אמא מקסימה וחמודה.
כל העסק יעלם.
אם את רוצה, אני יכולה קצת להתייחס יותר איך אפשר להרגע את הפחד. בתקווה שיעזור.
פצלשלרגעאבל מאוד רוצה לנסות לענות לך.
אגב, בקשר ללידה עצמה אני מרגישה שלפני לידה ראשונה אנחנו לא באמת יודעים מה יהיה.
וזה סוג דבר שמגביר לחץ
אולי תכתבי לי פה או באישי ממה את לחוצה וננסה להרגיע את זה?
לידה זה בהחלט יכול לכאוב, אבל.... בימינו כשיש אפידרול, זה ממש ממש לא חייב לכאוב.
בגדול רוב הלידות עם אפידורל נחסך מהם השלב הקשה של הכאבים.
ואיך אני יודעת? כי עברתי גם וגם...
הכאב של הצירים הוא כאב של פעם במספר דקות ואח"כ הוא מרפה ואין שום כאב.
והזמן בין לבין נותן לך הרפיה וכוח לציר הבא.
השלב היותר קשה זה כשהצירים מאוד תכופים וחזקים אבל הרבה הרבה פעמים כבר נמצאים עם האפידורל בשלב הזה. ולכן לא מרגישים אותם.
אני יודעת... שיש בנות שמרגישות עם אפידורל כאב, ויש בנות שלא מספיקות לקחת, ויש בנות ועוד ועוד.
נדמה לי שכדאי לך לדבוק בסיפורים האחרים כי הם הרוב. אפידורל לרוב עוזר מאוד מאוד מאוד.
כמובן שגם את הכאבים האילו אפשר להוריד עוד.
למשל לבקש לעשות מקלחת בבית חולים.
מקלחת זורמת במים מורידה את הכאבים לסף נמוך בהחלט.
הקושי זה מחוץ למקלחת ושם את יכולה לקבל אפידורל.
אני לא באה לכתוב לך שלידה זה כלום וחצי, אבל בימינו זה כאב שאפשר לעבור אותו בשלום
בטוחה שתעברי את זה בטוב!!!
לדעתי יש גם חוברות או ספרים בנושא הזה, שמעתי פעם אם תרצי אנסה לברר.
אבל באמת החשוב שתדעי את האמת. בימינו הכאבים הם כואבים ברמה אחרת מפעם נקודה. וזה חסד עצום של הקב"ה.
בקשר לתינוקת ולגידול שלה.
ראשית כיף כיף כיף שיש לך בת, את לא יודעת איזה כיף זה.
מנסיוני ממש יש הבדל ברוגע אחרי הלידה בין בת לבן.
בת את פשוט שוכבת איתה רגועה במיטה וזזזזההההההההו. נראה לי שגם לבנות יש איזה עדינות מיוחדת.
בן, זה ברית, וזה צהוב או לא. וזה הרבה יותר לחוץ שיש לך שבוע אחר כך אירוע.
אחרי הלידה את לא צריכה ל"דעת" איך מחזיקים תינוקת. יש לך שם מיילדת שתשים לך אותה בעדינות, את חלשה ומרוגשת והם יהיו שם בשבילך. כל מה שאת צריכה זה לשים את השפתיים על הלחיים המתוקות האילו ולתת נשיקה עדינה. הם יעזרו לך להאכיל אותה ולעשות הכל.
הפחד כבר ירד, הלחץ המתח. וזה רק את ובעלך והתינוקת.
והכל פתאום יסתדר.
מציעה לך לדמיין את הרגע הטוב הזה.
לא לחשוב מעבר כלום, כי אין צורך לחשוב.
לנסות להרפות עכשיו, להתחבר לבובה הקטנה שנמצאת בתוכך ובקרוב תחבקי אותה.
ורק לחשוב על הרגעים המושלמים הללו.
רק תתחברי לדקות האילו כל הזמן.
החיים יזמנו לך בעתיד כנראה גם דברים מלחיצים וגם דברים רגועים יותר, אבל ברגעים המדהימים האילו.
הכל טוב, הכל מושלם הקב"ה האמין בך ונתן לך שותפות ענקית בילדה הזאת.
תני לו לסדר את ההמשך... ואת רק תהיי ברגעים המדהימים האילו.
ממש מתרגשת איתך שאת הולכת לעבר כאילו רגעים מרגשים וממלאים וכפים.
מקווה לטוב מאודמקלחת זה בקטנה. לי זה עזר ממש, שווה לנסות לדעתי.
תראי בכל בית יש ויכוח פה ושם, עכשיו הראש שלך רק בלידה וזה בצדק,
ההתרגשות היא נוראית פחד וכ,,את חייבת להירגע לחשוב שניה ממה הוויכוחים,
אם לא הייתי בהריון היה יותר טוב, אם זה קשור רק להריון אין ספק הכל יסתדר,
אבל אם בלי ההיריון יש המון ויכוחים כדאי לעשות סטופ, ולראות מה אפשר לתקן,
כי חבל להעביר ככה את החיים על סתם ויכוחים, הייתי ממליצה לך להתייעץ עם רבנית
מומחית לשלום בית, גם לקרוא בספרים על שלום בית, שיהיה לכם המון המון הצלחה אמן.
תנסי לשדר שהכל בסדר, אפילו שקשה לך, תנסו ללמוד בספר יחד
על שלום בית ועל לחץ בהריון,
תב
יש בנות שנכנסו להריון אחרי גרידה בלי מחזור ? והכל היה תקין? הייתי היום בבדיקה שיגרתית אצל הרופאה, וביקשתי להיכנס לעשות אולטרסאונד.
בהתחלה אמרה שאין צורך, התעקשתי כי סבלתי מכאבי בטן שלא מרפים.
בסוף אחרי בדיקה צוואר הרחם היה על 28.6 הרופאה אמרה שזה תקין, הטכנאית אמרה שזה גבולי ממש..
מה אתן אומרות? יש מה ללכת שבוע הבא שוב לבדוק או לחכות לסקירה שהיא בעוד כשבועיים?
הרגיש לי שממש הייתי צריכה להתחנן אליהן לבדיקה, למרות שיש לי היסטוריה של התקצרויות בשבועות האלה
יש פער מאד גדול באורך צוואר הרחם בין שתיהם.
לנשים בלבד!אמהלהמתנצלת מראש על השאלות הרבות... לצערי אין לי כ"כ את מי לשאול בסביבתי...
1. פעם מישהי כאן המליצה על הספר בואי ביתי. היכן ניתן לרכוש אותו? האם הוא באמת נחוץ/מסייע לשיח פתוח ובריא?
2. גוזיה- איך אני יודעת איזו מידה לקנות לה? כמו המידה של החולצות? ואיפה מומלץ לקנות?
3. כמה זמן לוקח בערך מאז שהחזה מתחיל להתפתח עד שמקבלים מחזור?
4. טיפים ורעיונות כיצד לשמור על פתיחות וזרימה בכל הנושאים הללו? (מוסיפה שגדלתי בבית שהנושאים הללו היו ממש טאבו לצערי
כך שאין לי דוגמא טובה מילדותי... יש לי קשר טוב ובריא עם בתי ב"ה ורוצה שזה יהיה כך גם בנושא זה)
סקר- עוזרות או נעזרות?אין לי הסבר ️מודה להשם שגיליתי אתכן
אם כל חיאני הייתי מוותרת על בדיקת דם
אני לא עשיתי בדיקת דם. זה אחלה פסאורוש3אצלי היה גם ממש ברור והרופאה שלחה אותי פעמים לעשות בדיקת דם?!
