פורום הריון ולידה (עמוד 2531)

מקפיצה

להיכנס ולצאת ולרדת עד למטה ולילות שיו. וגם סתם הדימום וזה...

יש גם בעלי bmi תקין עם ערכי כולסטרול גבוה. בכל מקרה אכן בהיריון זה עולה לכן לא בודקים בזמם הריון אלא אם כן יש סיבה מיוחדת כמו כולסטרול גבוה לפני ההריון..

אוף אני ממש בלחץ

אולי טעות ?

אין קשר ישיר להשמנה
היית בצום מספיר שעות? אם זו תוצאה ממש ממש חריגה יכולה להיות טעות במעבדה או שלא היית בצום מספיק זמן

לא ברור למה הרופא עשה את זה..

עכשיו אם תמיד היה לך טוב אז מה הבעיה אם עלה קצת?

ופתאום זה מראה את ההכי גבוהה שאפשר להגיע
מפחיד ממש השינוי הקיצוני הזה
מחר אתקשר לרופא לשאול
תודה לכולכן

גם לי פעם בדקו וזה היה גבוה קיצוני , הרופא אמר לי שזה לא רלוונטי בהריון.

ד"א- לא חייבים להיות שמנים בשביל כולסטרול גבוה.

מכירה אישית במשפחה כמה אנשים רזים עם כולסטרול גבוה.

זה תלוי תזונה וגם גנטיקה.

קבוע כל 28 יום על השעון!

יש מצב שהוא עבר כבר.
יכול להיות שב-4 ימים האלה שעברו הזקיק כבר הבשיל והיה ביוץ. אל תשכחי שאת מקבלת כל 28 יופ אז יכול להיות שהיה ביוץ ביום ה-14...
אולי תתייעצי עם עוד רופא!

איך אפשר לדעתת

רק יודעת שאפשר להכנס להריון גם מזקיק של 16-17 סמ אז יש מצב שבייצת בימים האלה.

ככה ידעו בוודאות שאכן היה ביוץ..

איך יכול להיות מחזור סדיר 28 יום אבל ללא ביוץ?!

.לדעתי הרופאה סתם הלחיצה..

נסי לעשות בדיקת דם..

ואני יודעת שזו קלישאה..
אבל שחררו.. תהנו מהזמן שלכם ביחד.
אם המחזור סדיר ואת יודעת שאת כנראה מבייצת, תקפידו להיות ביחד מסביב לזמן הביוץ המשוער.. (מספיק שתהיו ביחד 3 פעמים בשבוע שאת מבייצת.. )

וחכו.. אתם אפילו לא מנסים שנה..

הרבה פעמים הריון מגיע רק כשמרפים ומשחררים.

בהצלחה!

מקווה שהרופאה סתם הלחיצה. היא פשוט רשמה לי בהודעה באפליקציה שלא נראה לה שהיה ביוץ בלי שום הסבר וכלוםם!!
עד שהרגעתי את עצמי והתחלתי לשחרר זה בא
כל פעם זורקים לי איזה משפט ומלחיצים אותי ואז אומרים שזה בסוף לא מה שהם חשבו ושהכל תקין
כל פעם מחדשש
תודה על העזרהה זה עוזר להתמודד עם החוסר וודאות הזאת ❤

קודם כל מעקב זקיקים צריך תהיות עם בדיקות דם
דבר שני הולכים כל יומיים. בהחלט יכול להיות שביום 11 היה זקיק 14 וביום ה14 הוא כבר היה 18 ובייץ. כל אשה שונה.
לכן אם באמת רוצים לדעת מה קורה הולכים כל יומיים, עם בדיקות דם, ועם רופאה שאכפת לה
בעיקרון יש לך מחזור כל 28 יום אז הביוץ ביום ה14 ונשמע שהבדיקות תואמות את זה והכל סבבה.
יש לך סיבה מיוחדת ללחץ ? חצי שנה עם מחזור סדיר זה בסדר גמור ועדיף לשכוח מזה ולחכות עוד קצת בלי מעקבים ובלבולי שכל מלחיצים

אני אפסיק עם כל הבדיקות לבינתיים זה סתם מכניס אותי ללחץ מיותר שיכול לגרום לעיכוב במחזור
וגם נראה לי אחליף רופאה
היא כל פעם זורקת לי משפטים עם כאלה מלחיצים בלי להסביר ובלי לתת הכוונה ובסוף אומרת "כנראה" כדי לצאת ידי חובה
תודה על העזרה 🙏❤

תזכרי שאם יש לך מחזור סדיר של 28 אז הביוץ שלך הוא ביום ה14. תהיו יחד מה טבילה עד היום ה15 יום כן יום לא ובעה תיקלטו

עזרת לי ממש ❤❤

ולכן, אם כבר, הייתי הולכת ישר לרופאת פוריות.
אם כי חצי שנה זה לא הרבה זמן..
במקסימום הייתי מנסה לאכול יותר בריא, ספורט וכד', ובעיקר לחזק את האמונה, ואחרי שנה ניסיונות, אם לא מגיע הריון להבדק.

משתפת מנסיוני עם התאומות
החלטנו שננסה. שמטרנה זה לא רעל, ואם אני מצליחה להניק מצוין. כמה שאפשר יהיה טוב להן.

אז בבי"ח בהתאוששות מהקיסרי המתוכנן (כי המובילה היתה עכוז), הרגשתי שאני בסדנת הנקה... כמה עזרו לי!!! (מעייני היושעה) כמה יועצות הנקה... כולן ממש עזרו ותמכו... היה מדהים...
החלטתי שכל ארוחה, אחת אני מניקה והשניה מקבלת בקבוק מטרנה, ואז בארוחה הבאה החלפנו... וא ביום השלישי אחת היועצות ייעצה לי לשאוב כדי לעזור לגוף לייצר יותר בכמות כדי שילמד שיש לו שתיים להניק... היה קצת גדוש אבל זה טבעי גם בהנקת ילד אחד, לגוף לוקח זמן ללמוד את הכמויות... במשך חודש שאבתי ועזרו לי להאכיל וזה לא היה רק עליי וגם הנקתי... היה מדהים והיה גן מטרנה אם לא הצלחתי לשאוב מספיק...
ואז בגיל חודשיים קלטנו שיש לנו חבילת מטרנה שפתחנו חודש לפני כן והשתמשנו בקושי... לא שמנו לב אבל הגעתי להנקה מחאה של שתיהן ובלי שאיבות...
ואז כשנכנסו למעון הדברים השתנו טיפה... אבל כך היתה ההתחלה...

בקבוקים לא צריך כי בבי"ח מביאים לך מטרנה מסודרת בבקבוקים מוכנים פשוט פותחים ומאכילים... ולגבי השאיבה כשהחלטתי להתחיל לשאוב היה שם בקיוסק ערכה של מדלה ויש שם משאבות מעולות (אני מדברת רק על מעייני... לא יודעת במקומות אחרים)
כמובן כשהנקתי הייתי עם הוילון בפרטיות וממש לא הייתי צריכה סינר הנקה.... זה למתקדמים😅
רפידות הנקה כדאי, כן... לא להגזים זה לתקופה די קצרה ואז בדכ כבר אין דליפות...
חיתולי בד לפליטות שאולי יגיעו... וגם כדי להניח טת הראש של התינוקות על החיתול בד המכובס ולא על החלוק של הבית חולים... שיהיה להם יותר נעים...
מוצצים כדאי, לא חובה. אם את מביאה אז שיהיו כבר אחרי סטרליזציה.

לגבי הכאבים של השיעול והירידה מהמיטה.... קודם כל, אופטלגין הולך להיות חבר טוב שלך אל תתביישי להשתמש בו!!
ובמעייני ממש חילקו חוברת דקה של כל יום מה המצב צריך להיות ואיך לקום מהמיטה ואיך להתאושש יותר נכון... חוברת חמודה היא עזרה לי סך הכל... האחיות גם יעזרו לך אל תדאגי.
צריך גם ללידב רגילה וגם לקיסרי ספיגה של הדם שיוצא מהרחם זה לא משנה איך ילדת. אבל לקיסרי אני לא בטוחה שהתחתונים של קוטקב יהיו טובות כי זה עלול לכאוב על החתך של הניתוח. הוא הולך להיות ממש נמוך מתחת לקו הביקיני...
אני בקיסרי השתמשתי בתחתונים חדפ... עם רפידות סופגות של הבי"ח...
בלידה הנרתיקית אח"כ השתמשתי בתחתונים הסופגים של קוטקס...
לנסינו-משחה מעולה לפטמות... תקני... עדיף דרך בית מרקחת של הקופה יוצא זול

*אני* חושבת שזה לא רעיון טוב... לדעתי המקום פצןע ולשים עליו משו לוחץ חזק זה לא יהיה לך נעים בלשון המעטה

השתמשתי אחרי קיסרי, ממש לא הפריע, ממה שזכור לי זה היה על הצלקת וככה היה לי יותר נוח, אבל אפשר גם לקפל כלפי מטה אם מפריע.

תחתוני כותנה גבוהות יחסית שיהיו מאווררות ונעימות על החתך ולא לוחצות מדי. אני השתמשתי בתתונים הרגילות שלי וזה היה מעולה. וגם האמת בקושי היה לי דימום אחרי קיסרי.

אבל קיסרי תאומות... לא יודעת אם זה קשור

תאומים. מעניין. אולי קשור לכמויות הפיטוצין שנתנו לי. גם לא היה לי כאבים של התכווצויות בהנקות .

ולא לקחתי פיטוצין (כאמור, קיסרי אלקטיבי בגלל שהמובילה היתה עכוז)

דרך הוריד, פשוט לא אומרים את זה.

וכמויות של פיטוצין אחרי הניתוח.

דוקא עוזר להפחית את הדימום בהמשך כי הרחם מתכווץ אז פחות מדמם, השריר של הרחם סוגר את כלי הדם.

שכנראה בגלל הפיטוצין לא היה לי הרבה דימום.

בימים הראושנים בדרך כלל אין טפטופים, אז לא חושבת שצריך רפידות הנקה בשלב הזה. כן תצטרכי בשלב של הגודש- משהו כמו 5 ימים אחרי הלידה. משחה- מישהי המליצה לי בעבר להתחיל למרוח לפני הלידה כדי לרכך ולהכין את הפטמות, אמרה שזה עזר לה ואחרי הלידה לא היו לה בכלל פצעים. לא ניסיתי, השתמשתי אחרי כשהיה פצע וזה די עזר. אז צריך את זה אבל לאו דוקא בבית חולים, אפשר שיהיה רק כמה ימים אחרי הלידה, כשמתחילים להרגיש את הפטמות.. 

לדעתי לא תוכלי לדעת מראש איזה מידת חזייה לקנות וכדאי לחכות. מקסימום תניקי בהתחלה בלי חזיית הנקה, זה גם בסדר.

כדאי תחבושות לספיגה מוגברת- יכול להיות דימום כבד, גם אחרי קיסרי. 

 

אצלי באופן אישי כן מטפטף גם בבי"ח וזאת חוויה לא נעימה להרגיש מלוכלכת..

השאירו אותי עוד יום בגלל חום שעלה לי, נראה לי שהיה גודש כבר ביום השלישי או הרביעי. בכל מקרה, כן הייתי דואגת לרפידות הנקה כבר לבית החולים.

ולמרוח מההנקה הראשונה כל הנקה! זה ממש עוזר לרגישות של הפטמות ולא רק אם יש פצעים.
בלידה הראשונה שמתי רק אחרי שהתחילו פצעים ולקח לי הרבה זמן להתאושש מהפצעים. והשנייה שמתי מההנקה הראשונה ולא היו פצעים בכלל. וזה עזר לרגישות של הפטמות..

פעמיים ביום
הציל אותי מסדקים ופצעים. חבל שגילית את זה רק בלידה הרביעית 🤔

תזכרי שהנקה זה ממש לא הכל או לא כלום. בטח בתאומים.
בעז"ה אם את רוצה להניק אין שום סיבה לא לנסות. סיכוי גבוה מאוד שתצליחי להניק לפחות חלקית.

הנקה מלאה? ברור שיותר קשה בתאומים ולכן נראה לי לא כדאי לך להציב את זה כרף.
בהתחלה יש זמן עד שההנקה מתייצבת וגם אח"כ אם הכל עובד טוב בד"כ אפשר להגביר חלב שיהיה ל2 אם בעז"ה הכל יזרום חלק ותחליטי להניק יותר, אפשרי כמובן להניק מלא תאומים. יש אלופות שהצליחו אבל גם אם לא- הנקה חלקית זה מדהים לכולכם!!

המלצה מעולה שקראתי כאן בפורום- למרוח לנולין או אפילו קרם גוף או שמן קוקוס על הפטמות מעכשיו. כל יום ואפשר יותר מפעם ביום, זה מרכך את האזור ומקל אח"כ מאוד (מנסיון) אפשר לשים פד עגול כזה של קוסמטיקה מעל המשחה כדי שהחזיה לא תתלכלך (או רפידת הנקה אבל זה יקר פי 10 ;) )
רפידות הנקה- כדאי שתהיה לך חבילה אחת, לא דווקא לבית חולים. אצל כל אחת זה אחרת אבל בד"כ מהיום השלישי עשויים להגיע טפטופים גם למי שלא מניקה.

חזית הנקה נראה לי כדאי לקנות אחת ולראות, מקסימום תשתמשי בה כחזיה רגילה אחרי הלידה. אומרים לקנות מידה אחת יותר ממה שאת בסוף הריון אבל בזה אני לא ממש מבינה (קחי בחשבון שתהיי הרבה בבית ותרצי חזיה מאוד נוחה ולכן לא נורא שתהיה טיפה גדולה)

אני ממליצה לך מאוד לברר ולחפש המלצות ליועצת הנקה.כדי שבעת הצורך אם תרגישי שאין לך הכוונה מספקת בבית חולים זה יהיה שיחת טלפון אחת ולא עכשיו בירורים ובלאגן.
זה בד"כ סביב 400 שח ליועצת מקצועית, אם בזכות זה תניקי יותר תחסכי את זה תוך שבועיים במטרנות ;)
ואין ספק שזה שווה אם יחסוך לך כאבים ותסכולים

לא צריך בעקרון לקנות משאבה, אם ההנקה עובדת לא צריך. ובבית חולים יש משאבות בשביל הימים הראשונים את תגלי שיש צורך.
אולי רק שווה להתחיל לברר המלצות וחנויות מבחינת מחירים כדי שאם תחליטי לקנות זה יהיה קל.

בשעה טובה ובהצלחה!

אפשר לקנות גוזיית הנקה במידה אחת מעל מה שאת עכשיו. לרוב הן גם מתרחבות. זה נוח שיש משהו מותאם להנקה ולא חזייה רגילה..
אני אישית בימים הראשונים מסתובבת בלי חזייה בכלל כי גם ככה כל היום אני מניקה בערך...

לק"י

וסדין גם. אין צורך להביא מהבית.

לא חייבים סדין כרית ואלופירסט. לא הייתי צריכה משהו כזה. יש כריות בבית חולים. ניסיתי לקשור סדין או חבל ולא עזר. נעזרתי בברזלים של המיטה ואם הייתה איתי מישהי. משככי כאבים גם נותנים בבית חולים. תקני לך לבית לאחר כך. אני הוספתי לקוטקס גם עוד משהו אחורי. ומתישהו עברתי לאולוויז נייט. לרוב יש פחות דימום בקיסרי אבל אני רגילה לטמפונים ורציתי גם מאחורה כדי פחות לדאוג מנזילות. קחי גם תחתונים רגילים אם הקוטקס לא יהיה לך נח ותעדיפי.
לגבי הנקה. אני ממש ממש בעד שתתני להם לפחות ימים ראשונים ואז תחליטי. וגם אם תשלבי מההתחלה תמ''ל וגם אם אחרי שבוע תעברי למטרנה כל טיפה שיקבלו בעיקר את היום הראשון זה זהב טהור. הנקה זה לא הכל או כלום. כל הנקה היא מתנה. אינלי מושג איך בנות הצליחו להניק תאומים מלא. מעריכה שהייתי משלבת. אבל כל מה שכן יקבלו אפילו אם זה רק יומיים שווה את זה. הייתי קונה חזיית הנקה אחת. אולי מידה יותר (לא יודעת אצלי זה הדבר הראשון שגדל בהריון ורק ממשיך וממשיך. אבל משתנה בין אחת לאחת). הייתי קונה משחת לנסינו לפטמות ומתחילה מעכשיו למרוח או אם המצב אצלך נרגע אז יותר לקראת הסוף. וכמובן אחרי כל הנקה. זה ארבעים שקל בערך בקופה. וגם חבילת רפידות אחת. לא זוכרת אבל זה לא כזה יקר. אני קניתי לפני הלידה הראשונה ולא השתמשתי בחיים. אבל הרבה משתמשות. לא מחיר שמצדיק את כל הלחץ שלך מותק. אל תתחילי לקנות משאבות וסינרים ולא יודעת מה שזה יותר יקר. בקשר לדברים האלה חכי ותראי. הדבר המשמעותי פה מבחינת מחיר זה חזיה. אבל מקסימום תשתמשי בה בלי קשר מה מפריע שהיא הנקה. אני הייתי קונה גם חיתול בד מהגדולים יותר. יעזור לך לכסות אם תרצי וטוב בכל מקרה לעיטוף, כיסוי, מגן שמש וכו'. ככה שלא בזבזת. בהצלחה מותק!

הרבה רופאים זה ברדק רפואי!
אין צורך לרוץ למיון על כמות דימום של וסת
אלא רק על כמות גדולה יותר (פד מלא כל חצי שעה)
את כבר יודעת שיש המטומה אז למה לרוץ..
תשכבי תנוחי בלי מאמץ בכלל!
את בשבוע מתקדם יחסית וזה מצריך יחס אחר
כמו שגודל ההמטומה חשוב, כך גם גודל העובר משפיע.
לגבי שכיבה- אכן שכיבה כשלעצמה היא לא עוזרת ושכיבה מרובה יכולה לגרום לבעיות אחרות.
אבל, היתרון השכיבה זה שאת לא מתאמצת אפילו בטעות.
את מסוגלת לטייל בבית ולא להרים מגבת זרוקה על הרצפה? לראות מספריים/ חפץ חד ולא להרים?
להימנע מ"רק" לפנות כלים?
רק להפעיל מכונה?
רק להסיע את הילדים באוטו (דבר שלא בעייתי מצד עצמו) אבל אם הילד לא מצליח לשחרר את החגורה אז את "רק" מתכופפת ומזיזה טיפה את הכסא שלו...
את עושה סיבוב עם ילדון חמוד (חשוב מאוד! באמת!)
רק אופס הוא עומד להיתקע בעמוד/ ליפול, את תעצרי אותו תוך הפעלת מאמץ או תמנעי מכך?

החיים הרגילים מורכבים מכ"כ הרבה פעולות פשוטות שמזיקות להמטומה ולכן הפתרון הפשוט הוא לשכב ולא להגיע לידי ניסיון...
מצד שני באמת ששכיבה מרובה לא טובה אז צריך לאזן.
בהתחלה לשכב הרבה כדי להתרגל, אח"כ לקום ללכת לעשות סיבוב, לנשום אוויר. ולשים לב טוב טוב לכל פעולה שנעשית. את תראי שתתרגלי זה יבוא לך באוטומט לא להתאמץ.

מבחינת אישור מחלה אין שאלה שצריך. עד שתראי את ההמוטמה במגמת ספיגה. אם לא נותנים לך תדרשי.
תגידי שיש לך כאבים ואת לא מסוגלת לתפקד בעבודה.

עוד שבוע תבחני מחדש את המצב.

סיפורים חיוביים יש המון, במיוחד שאת אומרת שההמטומה לא גדולה. פשוט לשמור על עצמך וזה עד שיעבור.

הייתי שוכבת במיטה, לשתות הרבה, ולנוח.
עם כל הכבוד לגישה שלא צריך לנוח, אישית מעדיפה להחמיר למען התינוק.
מכירה כבר שאמרו לא צריך לנוח במקרה שונה, וזה נגמר בלידה שקטה..
ואני יודעת שזה קשה כי הייתי בשמירה, אבל זה שווה את זה!!!

המטומה והפרדות שיליה חלקית. ב״ה הילד בריא ושלם היום. אני ממש ממליצה לך כן לשכב. אצלי הסיפור מורכב ושכבתי בכל ההריונות, אבל את נמצאת בשבוע 22, זה בדיוק השבועות הכי מסוכנים ללידה ואני הייתי עושה כל דבר אפשרי בכדי לשמור על ההריון, אפילו אם חלק רופאים חושבים שזה מיותר, הם לא יצטרכו לחיות עם התוצאות של לידה מוקדמת חס וחלילה. אני יודעת שזה ממש קשה לשכב, עברתי את זה בכל 4 ההריונות שלי, במשך שבועות הייתי במיטה, אבל המטרה חשובה יותר מכל אי נוחות זמנית. הפרדות שיליה או המטומה זה ממש מסוכן להריון ויכול בהחלט להחמיר. 

עוזר לי מאוד.

מרגישה שבמיון הם לא יכולים לתת לי כלום, חוץ מאשפוז להשגחה.. ובשבועות הבאים, אם ח"ו לא יעבור אז כבר לתת גם מה שצריך לעובר.
אבל בנתיים, מדיי פעם ממש כמות גדולה של פד שנספג בבת אחת, וזה מאוד מלחיץ אותי כל פעם שזה קורה. אני לא רואה קשר למאמץ (כבר התרגלתי ממש לנוח ולא לעשות כלום חוץ מללכת ולקום), זה קורה לי הרבה פעמים במהלך הלילה..

 

מחכה להפניה להריון בסיכון, שמשום מה הרופא שלי לא חשב לתת לי בבדיקה האחרונה, ואז מאמינה שייקח עוד כמה ימים עד שממש אתחיל מעקב שם. 

 

אז מתי לחשוש וללכת למיון? מרגישה טוב, למרות כל הדם שהלך לו.. 

ובנוסף, בסקירה מאוחרת השבוע, הוא ציין באדישות שהמים עכורים, כנראה מתוצאה של דימומים. להלחץ? 

כשיש זרם שלא פוסק.
קחי בחשבון שהדרך להפסיק את הדימום זה להפסיק את ההריון אז ברור שיעשו הכל כדי לא להגיע לזה ולכן אין טעם לרוץ למיון על כל פיפס...
ויש קשר הדוק בין מאמץ לבין החמרת ההמטומה, אל תנסי להיות חכמולוגית.
לא תמיד יש קשר ל*דימום*
פשוט תשמרי.
גם כשנשמרים לוקח זמן לראות תוצאות כל עוד המצב לא מחמיר זה מעודד.
לגבי המים העכורים תשאלי את הרופא הריון בסיכון אבל נשמע הגיוני שלא יעשו עם זה כלום.
גם סה"כ המים מתחלפים אז יגיעו מים חדשים.

בדר''כ לא ממליצה לא להקשיב לרופאים

אבל לי היתה פעמיים המטומה
והרופאה טענה שזה ממש מיותר לשכב ואין קשר ולא צריך

וראיתי עיניים שמאמץ גורר דימום מיידי אפילו
ומנוחה מרגיעה אותו ממששש
בלי ספק בכלל

לנוח לגמרי ממ ש במשמירה- לא לבשל ,לא להסתובב לא לנקות
רק לנוח
לתשתות המון
לקחת תוספי תוזונה
ובעז''ה מקווה שיעבור לך מהר

תקומי כל חצי שעה תעשי סיבוב בבית ,תלכי לשרותים,קחי מ'הו לאכול ולחזור לנוח

גם לי היתה המטומה שבסוף נגמרה בהיפרדות שלחה
ולא ימשיך איך בסוף נגמר כי רצית סיפורים טובים
אבל כותבת כדי שתביני את חומרת העניין באמת מאהבה כדאי לשכב כמה שיותר ולא להתאמץ חבל שלא היה לכם אחד שהעמיד אותי במקום ואמר לי נחרצות לא לזוז..
זה שווה את זה
בעזרת השם בידיים מלאות ולב שמח

זה באמת עוזר..

הייתי היום שוב במיון, הרגשתי חולשה וכאבי ראש ופחדתי שאיבדתי יותר מדיי דם.

הם שחררו אותי למרבה הפתעתי עם הנחיה להמשיך מעקב הריון בסיכון גבוה. 

הברזל שלי ירד בשבוע האחרון מ11.3 ל9.7, הם לא ממש התרגשו מזה והנחו לקחת 2 ברזל ביום.

אני לוקחת פרנטאל, עדיף משהו אחר? 

 

בקיצור, כבר עייפה ומותשת ורוצה לדעת איך כל הסרט הזה יגמר. מקווים לטוב!

תודה רבה!

זה משהו כללי עדיף לקחת ברזל יותר רציני וטבעי אפילו נוזלי שישפיע מהר לנוח מלא מלא

הם לא התרגשו אבל בוודאות שזה מתיש אותך ומחליש אותך זה די נמוך 9.7 המוגלבין
ואולי גם מכניס לך מחשבות שהעולם גדול עליך ואיך תעברי בקושי את השבוע הקרוב ?
(אם כן, זה לא נפשי, זה פשוט כי את חלשה מאוד)

ממליצה על ספאטון או נוזלי של אקוסאפ או אבקה של אלטמן- נספג הכי מהר כשזה לא בכדורים, לדעתי

ראיתי שכתוב לי המוגלובין 9.1
הם לא ציינו כלום בשחרור נראה לי פעם היו יותר מתרגשים
או שזה נורמלי אחרי לידה.

בקשר להמטןמה שלי היתה גם הגעתי בין 8 - ל9 בגלל הדימומים אז כדאי להקפיד על ברזל טוב שנספג ממליצה על ספאטון כותבת לך ולעצמי כדאי לקחת

את כבר סיימת הריון וילדת - את לא אמורה לאבד דם יותר זה אחרי לידה (ובלידה כידוע מדממים ברמה כלשהי...)

בהריון אם לא תיקח ברזל מספיק לצורך של הגוף כנראה שהמוגלובין יירד ויירד, להתחיל לידה עם 9 זה פחות סבבה וגם סיכון מסוים

וסתם חבל- ברזל נמוך זה להרגיש רע ואם אפשר לעזור לעצמך אז למה לא ?

אין להשוות ניתוח שהשתחררתי בו עם המוגלובין 8 בקושי מבית חולים וניתוח שהשתחררתי עם 11.9...
בראשון הייתי חצי בן אדם !

להדגיש לקחת בוודאי שזה שונה סתם ציינתי שמוזר שלא הדגישו לי שזה נמוך תוך דפדוף בדוח ראיתי
בהריון קל וחומר שצריך לקחת במיוחד שהיא מהממת
בשורות טובות

הייתה שם הוראה כללית לכל אישה שההמוגלובין שלה מתחת 12 לקחת ברזל ל3 חודשים או עד בדיקת דם לברזל..

התחלתי לקחת ספאטון, מקווה שיעזור. כבר מרגישה יותר טוב.. אבל הדימום מטריד ומייאש... הולך ובא, וכשהוא בא זה ממש ממש מפחיד.
עוד כמה שאלות..

1. שמעתן על המופיקס?
2. לפעמים גם יוצאים ממש גושים בדימום, זה נראה כמו דם שהצטבר ויצא, להיות מוטרדת יותר מהרגיל?
3 יש לכן המלצות לגבי איפה לעשות מעקב הריון בסיכון? רופא מסויים? בעיקרון קפלן וסורוקה זה האפשרויות שחשבנו אבל אשמח לשמוע..

כל יום הוא סרט ועובר כמו נצח. וזה רק שבוע 22, לא יודעת איך אעבור את חוסר הודאות הזה..

תודה על המקום והמענה המהיר והמפורט! מציל נפשות ממש

מה שפחות אהבתי זה הזמינות הנמוכה של המזכירות אפילו מענה קולי ממוחשב לא טרחו להתקין שם... וההמתנה הגדולה לתור (בקביעות הייתי מחכה שעה) עדיף לקבוע את התורים הראשונים בבוקר

מקווה שהמצב השתפר הייתי מטופלת לפני 5 שנים שם

במשך חודש שלם דיממתי ללא הפסקה בשבועות 12-16 והייתי בשמירה על דעת עצמי (גם לי הרופאים אמרו שלא צריך לשמור ,הם בדיעה שאם זה צריך ליפול זה יפול בכל מקרה ושמירה לא תעזור)

היום ב''ה הילדון בן 6

לא צריך להיכנס ללחץ בנושא הזה...
נשמע שיש לכם מספיק משחקים. הוא יכול גם לשחק באריזות מגבונים ריקות, בגלילי נייר טואלט ובסירים וכפות אולי אפשר גם לקנות לו בימבה נמוכה - זה כיף להם להתנייד בגיל הזה על הגובה (בהנחה שהו עדיין לא הולך... )
לגבי ספרים - יכול להיות שזה עוד מוקדם מדי... אבל אפשר לקנות לו את הקלאסיים - מעשה בחמישה בלונים, חתול גדול חתול קטן, לקוף יש בעיה... עדיף כמובן ספרים מקרטון, שפחות נקרעים.
לגבי השלום ומחיאת כפיים וכדומה - לאט לאט... תדגימו לו שוב ושוב, מתוך משחק והנאה, והוא ילמד בסוף...

עדיפות לספרים עם תמונות גדולות וברורות

אני אוהבת את הספר הראשון שלי

הזחל הרעב

איפה פינוקי

ויש כל מיני ספרים עם תמונות של חיות, מאכלים , חפצים וכד׳

 

לגבי חיקוי תנועות- תצמידו אותם לשיר

למשל- יד אחת נרים שלום שלום שלום- ומרימה את היד

לחפור עם השירים הוא בטח ילמד...

מעשה בחמישה בלונים
הכיסים של ענתי
הבית של יעל
אליעזר והגזר
הענק הכי גנדרן בעולם
הביצה שהתחפשה
תירס חם
טרופותי

כולם מקרטון... חצי מהם הבת שלי כבר משלימה את המילים לבד.. (בת שנה ו9)

ואז למטפלת הייתה שבעה וזה?? אם זו את אז ממש שמחה לשמוע שהוא הסתגל למקום אחר ובטוב!! בכל מקרה עונה לשאלתך. בשנה שבין שנה לשנתיים יש קפיצה עצומה בהתפתחות. לכן אם נגיד אני חושבת על מתנות יומולדת אני חושבת על כל השנה הזו. אז אני כותבת לך דברים שבין שנה לשנתיים אבל ממש ממש הגיוני שלא הכל מתאים עכשיו.
תראי לילד הראשון שלי גם היו הרבה משחקי תינוקות. מהשניה והלאה הבנו שכבר באיזה גיל תשעה חודשים זה לא מעניין אותם והם רוצים משחקים אמיתיים של גדולים ממש. לכן ממליצה בנוסף לבסיס שמפתח שכבר נשמע שיש לך ממנו כל מה שצריך (טבעות, השחלה, חיות קופצות) ממליצה פשוט על משחקים טובים שילכו איתו הלאה. יש משחקים שבהתחלה הרמה של המשחק מאוד בסיסית. למשל מגנטים. עורמים בערמה ומתעסקים בהתחלה. ועד בניינים ונפלאות בגיל שש.
אז ממליצה:
מטבח. יש מבצעים לדעתי קנינו מטבח עץ קטן בפחות מ300. וממש מאוהבים בזה. יש גם אינספור תוספות חפצים מאכלים, כלים ואבזור שאפשר לקנות. החל ממארזי פלסטיק בעשרים שקל ועד צעצועי עץ שווים.
כלי תחבורה- מכוניות, טרקטורים משאיות.
חיות פלסטיק.
בימבה או/ ובימבה ג'וק
צינורות
מגנטים
קצת פליימוביל 123 (נגיד לנו יש את האוטובוס שדה תעופה שממש חמוד). לא ממליצה על המון. כי בגיל שנתיים שפחות מפחדים מבליעה הם כבר הרבה יותר נהנים מפליימוביל רגיל.
מגוון ספרים. המליצו לך. שלי נגיד אוהב בעיקר לבד. אבל מתעקשת להקריא מדי פעם. וזה יבוא.
הרכבה בסיסית של צורות או חיות
דופלו
מגוון כדורים
מגלשה קטנה
כלי עבודה (יש אפילו במקסטוק וכאלה. היה לי ברשימה לחדש בגיל שנתיים אבל הוא היה ממש בעניין אז בסוף קניתי לו בזול לפני כמה חודשים והוא ממש אוהב. בן שנה וחצי).
חוץ מזה מגוון פריטים כמו תיק ישן, ארנק, כרטיסים ישנים, טלפון ישן וכד' הולכים להיט.
תהנו

מוסיפה גם עגלה ובובה (כן כן יודעת שזה בן... )הבנים שלי ממש אהבו ושימש גם כהליכון בתחילת ההליכה

אם כי הבכור פשוט רץ וריסק אותה תוך כמה ימים. עד שמצאתי לו כחולה. חחח. אבל הקטן דווקא משחק איתה ממש יפה. רואה את אחותו

ובאמת זוועתית אני שלא חזרתי לעדכן...

בסוף החלטנו להעביר אותו למטפלת השנייה וב"ה הוא הרבה יותר טוב שם ממש עולם אחר

עדיין היא אומרת שהוא תינוק לא קל יחסית, עושה בעיות עם השינה והאוכל אבל יש לה ים סבלנות. לא מוותרת לו על האוכל ("איזה רזה הוא, אני חייבת שיאכל"). אבל ב"ה לא הצרחות.

אנחנו עדיין בהסתגלות (במיוחד עם הבלגן של החגים)

ובאמת היא ממש לא נקייה. מעיפה אותו לאמבטיה כשחוזר ממנה... אבל לפחות הוא בסדר שם

ובאמת הכל משמיים פשוט ממש רואים את זה. המטפלת הקודמת הייתה מהתמ"ת, והיא לא מקבלת בסגר. והנוכחית כן מקבלת.

אני מורה שעובדת מהבית ואין ספק שהייתי מ ת ח ר פ נ ת אם הוא היה איתי בבית + זומים יום שלם

וואו. זו הייתה החלטה ממש קשה. הכי חשוב שטוב לו. אני ממש נגעלת מחוסר הגיינה. אבל זה באמת באמת פחות חשוב מהנפש של הילד. ועם ההיא פשוט לא הסתדר לו. כנראה לא היה לה כח אליו והוא הרגיש או משהו כזה.

אבל אני אישית הרגשתי צורך לסנן חלק מהעמודים

יש לי את הספר "שעת סיפור לקטנטנים"

יקר אבל שווה.

אם כבר קונים- אז את המנויילן...

 

משחקים- 

מגנטים

אצלי הוא גם אוהב לצייר בטושים (עם השגחה צמודה)

אבל גם בהריון את תהיי ענקית ובכיינית ורגישה...
תתכונני ותכיני את עצמך נפשית ותעריכי את כל ההשקעה והמאמץ וההקרבה שאת עושה כדי להגשים את החלום.
נסי לחבק ולאהוב את עצמך עם כל השינויים...
בהצלחה והלוואי ותתבשרי בשורות טובות!!

בגלל בעיה אחרת שקשורה לדם. לקחתי לזמן קצר אז לא יודעת לומר על השמנה.
הם היו לי סבבה (לקחתי 20מ"ג)

גאדג'ט שופ
יש שם מלא מוצרים, עם הסבר מפורט על כל אחד.

אוכלים משהו טעים ביחד ושותים יין.
שהיה לי זמן ציירתי בציור משפטים שהוא אמר לי בעבר ואז הוא היה צריך לגלות מה המשפט. (עשיתי פתקים קטנים גילגלתי וסגרתי עם מדבקה של לב ושמתי בקופסא ואז הוא כל פעם בחר וניחש) זה ממש נחמד...היה לנו כיף....

בעלי אוהב שקונים לו ספרי לימוד שהוא רוצה....

היו ימי נישואין שכשהיה לי כוח וזמן (אם היינו טהורים) הייתי לובשת את השמלת אירוסין שלנו....ומתאפרת...ותכשיטים...

ובטח יבואו לך עוד רעיונות

אפשר כמובן מכתב...עם כוס יפה או פרח או שוקולד....

לא עולים לי רעיונות האמת של הדברים האלה כי אנחנו מזה לא טיפוסים קטשיים..
אין תקציב לספרי לימוד עכשיו לצערי.. בעלי סתם יכעס אם אני אקנה חח
שמלת אירוסין כבר מזמן לא עולה עליי.. 
מכתב בטוח יהיה.. באמת אני צריכה לכתוב אחד עכישו..
 

לעצב את הבית יפה,בקטנה קצת בלונים..
אפשר לקנות אלבד אדום ולעשות שטיח אדום, עם נרות ופרחים יבשים (מקס סטוק פתוח. הכלללללל יש שם!!)
לשים מוזיקה נעימה..
להתלבש יפה,להתאפר ולהתבשם..
אוכל טעים גם אם הוא קטן (אפשר להכין בייחד)
אפשר משחק נחמד שכולל יציאה קטנה .

אנחנו אוהבים לחגוג ימי נישואין בבית בכל מקרה.. יש מלא אפשרויות

גם את הבושם אני מקווה ממש להצליח לקנות מהשובר שנשאר לי..
בתחילת הקורונה לא עבדתי ככ אז המצב די בטטה.. 
אוכל טעים אני מכינה כנראה לשבת..
משחק לא יודעת אפילו איזה ... 
 

להכין ממה שיש בבית..
לורדים צבעים ודפים,יש?

בעלך ואת בעניין של משחקים קצת קיטצ'ים?(כמו שאלות אחד על השני)

חפש את המטמון במקומות ליד הבית..

לורדים וזה אין לנו.. הילדה כולה בת שנה
דפים אפשר למצוא.. עטים גג.. אולי מקרקרים נשארו לי מהלימודים..
אפשר להזרים אותו על משחק קיטשי, אבל אני גרועה בלכתוב את השאלות
חפש את המטמון נשמע נהדר, אבל זה יעבוד רק בבית.. וגם אני גרועה ביצירתיות ואיך לבנות את הדברים האלה...

לורדים אפשר לבקש מהשכנים...

אזזזז משחק קיטצי בטח יש באינטרנט על שלל רעינותיו
חפש את המטמון:
תבחרי 10 מקומות בבית שמסמלים לכם דברים:זה יכול להיות סכין מטבח מסויימת
גליל נייר טישו
ארון מצעים
איפור שלך
וכו..
זה שלב ראשון.
שלב שני: לכתוב מה מיוחד בכל מקום ואז שלב שלישי לחבר ביניהם

נניח פתק פתיחה:
הוא עוזר לי במטעמים, בעל צבע מעניין וחד במיוחד ( תשובה סכין מטבח ורודה)
בסכין יהיה פתק...
בעלי ריח מיוחד.. מוחלפים אחת לשבוע ומעטרים את החדר (עזבי את החרוזים העיקר הכוונה)
וכמובן התשובה:מצעים
וכן הלאה...

אפשר לשרג עם משימה זוגית:הפתק שנמצא יש משימה חמודה (לאו דווקא זוגית גם לקפוץ על רגל אחת 20 פעם מתקבל;)) ואז מקבלים את האמז הבא

בפתק האחרון להוביל למשהו עטוף (המתנה)או למכתב יפה מהלב או משהו יצירתי אחר

תוכלי לעזור עם עוד רעיונות?
אהבתי את הקטע של הסכין והמצעים.. אבל אני ככ גרועה בדברים האלה שאני אשב כאן שעה ולא יעלה לי רעיונות נוספים

סכין מטבח
קופסת אוכל
חטיף טעים
ספר קריאה אהוב
ספה
טישו
מעמד למברשות שיניים
נעלי בית
מצעים
עציץ
עריסה של הילדה
שמפו של הילדה
מטרנה/ בקבוק/ משאבה/ פדי הנקה חחח
קופת צדקה

כתבתי גם מכתב מרגש
וגם הכנתי את הרשימה של חפש את המטמון.. להדביק את זה עם סלוטייפ על המוצר ?

אולי צלחת יפה עם ממתקים,

או תכני אוכל שאתם אוהבים.

לק"י

אולי תתייעצי עם מוקד האחיות למי לפנות?

כאבים ממש משתקים לפעמים

אבל לי עבר, נראה לי כי התאמצתי לפני כן הרבה,

נחתי טוב והכל עבר, תראי אם זה ממשיך תתייעצי

בקופה והם יגידו לך מה לעשות.

אמרו לי שזה קשור לאיזה עצב שנמצא בגב התחתון ומקרין לכל הרגל.אצלי עבר אחרי שבוע אבל זה בא והולך מדי פעם... אצלי זה בלי קשר להריון קורה גם כשלא בהריון.ואם זה ממש מציק וכואב הייתי מתייעצת עם רופא

אבל גם כמה פעמים ביום זה תסכול.
כאילו שזה בדיוק מה שחסר לי לעצבים הרופפים ממילא שלי.

מעצבן טילים!!!

נסית להדליק מוזיקה בבית? אולי יעמעם קצת?!

רק את מבינה זה בעיה שלך כן?
את לא יכולה לכעוס עליהם או לדרוש מהם שקט

אבל זה כאילו שהקדימו לי את הבכי הזה בארבעה חודשים (זה בכי של תינוק פצפון כזה שרק אמהות נדרכות ממנו)
ואני גם ככה רגישה לרעשים ועכשיו עם המצב העצבים שלי רופפים ממש (אתמול היה לי התקף חרדה והיום לקחתי חופש ואפילו את הילדים שלי אני משתיקה עם הבכיונים)

ואני בהדחקה מוחלטת שזה מתקרב אצלי ואז בום מביאים לי את זה לפרצוף

לא יכולה לשאת את זה, לא עכשיו!

היא הייתה בערך 9 חודשים. 

אבל אולי אני מדמיינת🤔

אבל באממת כזה בים גיל תשעה חודשים לשנה וכמה חודשים

אבל אם מלמדים אותם רואים שלאט לאט ינסו לחקות את התנועות

נראה לי משהו כמו תשעה עשרה חודשים עד שנה וחצי כדאי שזה כבר יבוא. אבל ממש תלוי בכמה שרו וחשפו והכל.

רק עכשיו 1.4

לעשות שמע ישראל... אז כל היום הוא הולך עם יד על העיניים ומחכה שנאכל אותו...

סתם התלהבתי, התחלתי בערך חצי שנה אולי טיפה יותר

אחר כך לא עשיתי עם השני .ובטח לא עם השלישית,

הם אחר כך מסתדרים מעולה גם בלי זה.

אבל הכל הן עושות בנחת רוח (גנים של אבא שלהם. ממני זה לא הגיע)

אבל ברגע שחברה שלי הראתה לי שהילד שלה בן שנה מחקה אותה התחלתי גם.
קלט מהר מר בחור שלי חחחח בן שנה
עושה ידיים למעלה.
ומסמן איפה האור.

ממש מצטערת לשמוע, 

האמת שלא ידעתי בכלל, מרגישה כמו משהי שנכנסה לכיתה באמצע השנה, ואין לה מושג שום דבר מה שקורה. 

 

איזה גיבורה את... 

הלוואי שכן ימצאו משהו לעשות. 

חיבוק ממש גדול. 

בטוחה שהכאב הזה כל כך קשה, ותקועה עמוק בלב ובגרון. 

 

 

הכל לטובה

אבל טרם התנסתי. 

 

אפשר לשאול כמה זמן אתם בטיפולים?

ומחשיבה גם את החודשים הימים והשעות. חחח.. איי...

אבל הצחקת אותי עם התיאור של חישוב הדקות והשניות


בהצלחה יקירה ♥️

תודה חברהה!

אשתי עשתה...

אחרי 5 טיפולים לא מוצלחים
הגענו לרופא המדהים דר אריה ברקוביץ ששאל אם עשינו פיפל אמרנו שלא ובטיפול ה6 בבית חולים הרגיל בין ההתייעצות לקביעת התור אצל דר אריה ביקשנו לעשות. קבעו לנו תור במיוחד לאסותא חודש לפני הטיפול וזה לא עזר

בטיפול ה7 אצל דר אריה הגענו אליו לבית במיוחד יום לפני השאיבה הוא עשה לה פיפל בבית בלי בית חולים ובלי הרדמה ובלי שום דבר...

וב.ה אחרי 6 שנים מלידת הראשון נולדו תאומים בן ובת מטיפולים...

כי זה סיפור של אשתי

ראיתי את השאלה במקרה

אבל תודה היום הקטנים האלה כבר בני 7 והגדול עשה בר מצווה לא מזמן...

קיבלתי הסתכלות אחרת עכשיו על הנושא הזה
מאוד מעודד תודה

לא עשיתי. אם את רוצה לדבר איתי בפרטי אולי אוכל לשמוע ממך באיזה מקום אתם פיזית ונפשית ואולי הנסיון שלי יוכל לתרום לך. בהצלחה רבה בכל מקרה!!

אבל זה משהו שנהוג להציע במקרים של כשלונות חוזרים, וכן ראו שמעלה את הסיכויים במידה מסוימת, ותכלס אין לך מה להפסיד. זה לא הכי נעים אבל לא נורא, לא קשה יותר מבדיקה גניקולוגית רגילה בדרך כלל. הלוואי שיעשה אצלך את ההבדל.

ורצון לשיחה זה דבר בסיסי שטבוע באישה

ומסכימה איתך שעם מירוץ החיים- הרבה פעמים עוברים לדיבורים טכניים או דיבורים על הילדים בלבד

ואז צריך לעשות איזשהו סויץ׳-

בשיחה הזו אנחנו לא מדברים על הילדים.

אז על מה כן?

קודם כל למצוא את הזמן הזוגי לשוחח ולא לוותר עליו , כל יום אפילו לעשרים דקות

ומה לעשות בו?

מציעה את כרטישיח- משחק כרטיסים מדהים לפיתוח שיח זוגי במגוון נושאים (גם אישיים וגם תפיסות עולם וכדומה)

או משחק זוגי אחר שאת יכולה להמציא או לרכוש

אולי לימוד משותף מתוך ספר ולפתח דיון על הנלמד

לשמוע מה הוא אומר על זה שזה לא קורה.
ואז לנסות לחשוב על דברים ביחד שיחזירו את זה. למשל ללמוד משהו ביחד. לחוות חוויות משותפות. לצאת יחד ולדבר כשהעולם יחזור לקדמותו.

בעיני שיחות עומק זה דבר שמחבר ומקשר!!

אני ממליצה ללמוד ספר מוסר ביחד...
מסילת ישרים, חובת הלבבות, מוסרי הרמבם וכו...
זה ממש מפתח שיחה ומביא עניין. אפשר לדבר על הנושאים, לקשר לחיים הפרטיים.
ככה גם לומדים וגם מדברים🙂

בהצלחה!♥️

זה בסיסי שצריכים את הקשר האישי, הרי לא התחתנתם כדי לדבר על אוכל וטיטולים. 

כל העצות שהציעו פה נשמעות טוב. 

אבל הבסיס זה, לעלות את הצורך הזה שלך באוזני בעלך. 

לסכם על יציאה/ארוחה/פסק זמן לעצמכם. 

ולהתמקד רק בדברים בינכם שמעניינים אתכם ולא בטכני טכני של החיים. 

 

בהצלחה רבה

אני גם חיבת שיחות כמו אויר לנשימה. שיחה טובה עם חברה/ בעל זה משהו שנמצא די גבוה ברשימת הצרכים שלי.
מקוה בשבילך שתמצאי דמות כזאת לדבר איתה מדי פעם.. זה לא חיב להיות דוקא בעלך אם כי היתי מנסה להבין על מה יושב ההתחמקות שלו מהשיחות.
לעשות מין תיאום ציפיות כזה שבו את מסבירה לו כמה זה חשוב לך ומרענן אותך. יכול להיות שהוא נלחץ שאת אומרת לו שאת רוצה לדבר כי הוא חושב שמדובר במשהו כבד שידרוש ממנו אולי, ויתכן גם שהוא טיפוס יותר פרקטי שזה באמת לא הקטע שלו אבל אם חשוב לך הוא יבוא לקראתך...
בכל אופן תתחילי מלשוחח איתו על זה ותראי מה הלאה..
תכלס בפורום יש דיונים מענינים מאד ולפעמים זה עונה חלקית על הצורך..

בלי פלאפונים.
ותיזמי נושאים שיעניינו גם אותו, מאמינה שלאט לאט יתקרבו תחומי הענין שלכם וזה יהיה קל יותר.
תסבירי לו כמה שזה חשוב לך, יכול להיות שהוא לא רואה בזה עניין מעצמו.

אם את חוששת לכי לבי"ח

3 בחצי שעה זה בסדר, אבל לעניות דעתי בשבוע 41 לא כדאי לקחת סיכון וצריך ללכת להיבדק, מקסימום אם יציעו זירוז ולא תרצי אז תסרבי, אבל לפחות לעשות מוניטור ואולטרסאונד. בשבוע כזה השלייה כבר לא במיטבה וצריך להיזהר.

היא כבר די גדולה...
אם יש תנועות אז לא חושבת שיש ממה להילחץ...
במיוחד שכבר הלכת לבדוק ואמרו שהכל בסדר.
תיהי עם יד על הדופק(או על הבטן)
בכמ, אם את לא רגועה אז לכי להיבדק...
ובעזה לידה קלה מהירה ובידיים מלאותת

קשה להם לזוז בשבוע הזה...

פשוט פיזית אין להם מקום.

בכל מקרה, בשבוע מתקדם כל כך כדאי ללכת למיון יולדות בכל פעם שאת חוששת שאין תנועות בכלל. (כשאין תנועות בכלל בכלל, לא סתם לא זז), ולוודא שיש לך מספיק מים בשבילו ושיש דופק (הולכים לבדוק כל יומיים במוניטור)

ממליצה בלי קשר לעשות דברים שיכולים לזרז את הלידה, כמו תנוחות מסויימות, סיבובי אגן, שתייה מרובה ושתיית תה פטל, הליכות...

ואל תדאגי, כולם בסוף יוצאים.

וכבר הלכתי להיבדק, אם אני הולכת עכשיו שוב זה להסכים לזירוז וזהו, מה יש לי ללכת בשביל לחזור

לא סתם ההנחיות הן לבצע מעקב הריון עודף פעם ביומיים / שלושה.
כי ביומיים יכול להיות שינוי בכמות המים / מצב השליה / מצב העובר....

בשלב הזה צריך יותר להקפיד בכלל מצב השלייה גם.

לק"י

ממליצה להתקשר לברר.
שלא תגיע סתם לקופת חולים וישלחו אותה לבית חולים.

וזה באיזור מאוד אדום מבחינת קורונה אז מעדיפה ללכת רק לבי''ח

מלחיץ. אבל כמו שכתבו לך אין מקום לזוז..
וגם הבנתי שהצירים לפעמים מרדימים אותם..

אצלי כל עוד המוניטור היה תקין אמרו שזה בסדר גם ב41 פלוס. כמובן, תמיד הציעו לזרז, אבל לא לחצו. בכל מקרה בשבוע כזה המעקב הוא כל יומיים שלושה, לא יותר

אז אחר הצהריים התנועות חזרו יופי בדיוק כמו שאני מכירה אותה...
נראה אולי מתחילה להיכנס להרגלי שינה לפני הלידה😛😛

חוצמזה-יש עוד הרבה הרבה גברים,
שלכל אחד-
האשה ש ל ו😜

סתם, באמת מומלץ הפורום הכי שווה!!!

בס״ד

(ובצעד הזה שעשית הלכו לך ההכנות לשבת. או הלילה. או שניהם... אבל לא קריטי, תרוויחי פי 100 בע״ה, זה מקום נדיר ב״ה ✨)

בזה היום נגמרו לך יתר העיסוקים בחיים

וכמו שכולם אמרו לך, נגמרו לך בזאת החיים

תהני בהתמכרות!!
אני בפרומים 7 שנים און-אוף, תמיד חוזרת בסוף 🤣

זה התמכרות למשהו שבסה"כ הוא חיובי
כמובן שעדיף לא להתמכר על חשבון דברים אחרים אבל בגדול זה ממש שווה את זה

רוצה לשתף אותנו מי את, מאין באת ולאן את הולכת?
סתם סתם, אבל קצת פרטי רקע, יש לך ילדים? בהריון? מנסים להכנס להריון? מניקה? מה סטטוסך בעולם

1. לח אמרו אומגה 3 ( לא ממש אוכלת דגים) ברזל ופרנטל( מולטי ויטמין של אלטמן לנשים בהריון)
2. חומצה פולית להמשיך עד סוף ההריון ואולי גם אחריו?
במולטי ויטמין יש חומצה פולית בכמות מספקת אז לא צריך כדור בנפרד.


הריון בריא וקל בידיים מלאות מתוך שמחה!!

1. פרנטל וברזל, אם את לא אוכלת דגים אז אומגה 3.
2. לי הרופאה אמרה להפסיק עם החומצה פולית אחרי שליש ראשון כי יש אותו בפרנטל גם. אחרי הלידה אמרו לחזור לקחת.
3. לא בטוחה, אולי שבוע 16?
4. נראלי גם אזור שבוע 15-16.

לגבי 3 ו4, יש באתר של מכבי מה קורה בכל שבוע בהריון ואיזה בדיקות מומלץ לעשות בכל שלב, ממליצה להסתכל שם.
בעז"ה הריון קל ופשוט בידיים מלאות!!

וצריך הפניה לבדיקה של חלבון עוברי.
האם עשית שקיפות עורפית ובדיקת דם לסקר ביוכימי?
בכל מקרה כדאי לקבוע תורים כמה שיותר מהר.. אני קבעתי להכל ממש בשבוע שגיליתי על ההריון

פרנטל וברזל.
לא צריך חומצה פולית כי יש בפרנטל.
לא זוכרת חלבון עוברי. תגגלי. אולי סביב 17?
סקירה סביב 14-16

נראה לי שצריך וכדאי להבדק קודם אצל פיזיוטרפיסטית לרצפת האגן, היא גם ניתנת הנחיות וטיפים.

לגבי 2 לא יודעת לענות


בהצלחה!

זה הרי בבטן.. איך זה קשור לרצפת האגן?
(שואלת באמת כדי להבין, חלילה לא בטום מתריס או מזלזל)

ותודה על התגובה
יקרה שאת!!

לכן המלצתי

לגבי הבקע, לא צריך לטפל כל עוד הוא לא כלוא. אם הוא נהפך לכלוא, חייבים ללכת לניתוח דחוף. אם הוא גדל, ונהיה כואב ואדום זה סימן שצריך לטפל. בדרך כלל באמת המצב הוא שהבקע לא כלוא.
אני הלכתי להבדק כי ניסיתי ללכת להתעמל והיו לי כאבים מוזרים בבטן ואז כמובן הפסקתי להתעמל. אז אני מניחה שיש תרגילים שאסור, אבל צריך להתייעץ, אני גם לא יודעת עם מי.

אז באמת מעניין את מי אפשר לשאול...?🤔