פורום הריון ולידה (עמוד 2532)

אבל גם כמה פעמים ביום זה תסכול.
כאילו שזה בדיוק מה שחסר לי לעצבים הרופפים ממילא שלי.

מעצבן טילים!!!

נסית להדליק מוזיקה בבית? אולי יעמעם קצת?!

רק את מבינה זה בעיה שלך כן?
את לא יכולה לכעוס עליהם או לדרוש מהם שקט

אבל זה כאילו שהקדימו לי את הבכי הזה בארבעה חודשים (זה בכי של תינוק פצפון כזה שרק אמהות נדרכות ממנו)
ואני גם ככה רגישה לרעשים ועכשיו עם המצב העצבים שלי רופפים ממש (אתמול היה לי התקף חרדה והיום לקחתי חופש ואפילו את הילדים שלי אני משתיקה עם הבכיונים)

ואני בהדחקה מוחלטת שזה מתקרב אצלי ואז בום מביאים לי את זה לפרצוף

לא יכולה לשאת את זה, לא עכשיו!

היא הייתה בערך 9 חודשים. 

אבל אולי אני מדמיינת🤔

אבל באממת כזה בים גיל תשעה חודשים לשנה וכמה חודשים

אבל אם מלמדים אותם רואים שלאט לאט ינסו לחקות את התנועות

נראה לי משהו כמו תשעה עשרה חודשים עד שנה וחצי כדאי שזה כבר יבוא. אבל ממש תלוי בכמה שרו וחשפו והכל.

רק עכשיו 1.4

לעשות שמע ישראל... אז כל היום הוא הולך עם יד על העיניים ומחכה שנאכל אותו...

סתם התלהבתי, התחלתי בערך חצי שנה אולי טיפה יותר

אחר כך לא עשיתי עם השני .ובטח לא עם השלישית,

הם אחר כך מסתדרים מעולה גם בלי זה.

אבל הכל הן עושות בנחת רוח (גנים של אבא שלהם. ממני זה לא הגיע)

אבל ברגע שחברה שלי הראתה לי שהילד שלה בן שנה מחקה אותה התחלתי גם.
קלט מהר מר בחור שלי חחחח בן שנה
עושה ידיים למעלה.
ומסמן איפה האור.

ממש מצטערת לשמוע, 

האמת שלא ידעתי בכלל, מרגישה כמו משהי שנכנסה לכיתה באמצע השנה, ואין לה מושג שום דבר מה שקורה. 

 

איזה גיבורה את... 

הלוואי שכן ימצאו משהו לעשות. 

חיבוק ממש גדול. 

בטוחה שהכאב הזה כל כך קשה, ותקועה עמוק בלב ובגרון. 

 

 

הכל לטובה

אבל טרם התנסתי. 

 

אפשר לשאול כמה זמן אתם בטיפולים?

ומחשיבה גם את החודשים הימים והשעות. חחח.. איי...

אבל הצחקת אותי עם התיאור של חישוב הדקות והשניות


בהצלחה יקירה ♥️

תודה חברהה!

אשתי עשתה...

אחרי 5 טיפולים לא מוצלחים
הגענו לרופא המדהים דר אריה ברקוביץ ששאל אם עשינו פיפל אמרנו שלא ובטיפול ה6 בבית חולים הרגיל בין ההתייעצות לקביעת התור אצל דר אריה ביקשנו לעשות. קבעו לנו תור במיוחד לאסותא חודש לפני הטיפול וזה לא עזר

בטיפול ה7 אצל דר אריה הגענו אליו לבית במיוחד יום לפני השאיבה הוא עשה לה פיפל בבית בלי בית חולים ובלי הרדמה ובלי שום דבר...

וב.ה אחרי 6 שנים מלידת הראשון נולדו תאומים בן ובת מטיפולים...

כי זה סיפור של אשתי

ראיתי את השאלה במקרה

אבל תודה היום הקטנים האלה כבר בני 7 והגדול עשה בר מצווה לא מזמן...

קיבלתי הסתכלות אחרת עכשיו על הנושא הזה
מאוד מעודד תודה

לא עשיתי. אם את רוצה לדבר איתי בפרטי אולי אוכל לשמוע ממך באיזה מקום אתם פיזית ונפשית ואולי הנסיון שלי יוכל לתרום לך. בהצלחה רבה בכל מקרה!!

אבל זה משהו שנהוג להציע במקרים של כשלונות חוזרים, וכן ראו שמעלה את הסיכויים במידה מסוימת, ותכלס אין לך מה להפסיד. זה לא הכי נעים אבל לא נורא, לא קשה יותר מבדיקה גניקולוגית רגילה בדרך כלל. הלוואי שיעשה אצלך את ההבדל.

ורצון לשיחה זה דבר בסיסי שטבוע באישה

ומסכימה איתך שעם מירוץ החיים- הרבה פעמים עוברים לדיבורים טכניים או דיבורים על הילדים בלבד

ואז צריך לעשות איזשהו סויץ׳-

בשיחה הזו אנחנו לא מדברים על הילדים.

אז על מה כן?

קודם כל למצוא את הזמן הזוגי לשוחח ולא לוותר עליו , כל יום אפילו לעשרים דקות

ומה לעשות בו?

מציעה את כרטישיח- משחק כרטיסים מדהים לפיתוח שיח זוגי במגוון נושאים (גם אישיים וגם תפיסות עולם וכדומה)

או משחק זוגי אחר שאת יכולה להמציא או לרכוש

אולי לימוד משותף מתוך ספר ולפתח דיון על הנלמד

לשמוע מה הוא אומר על זה שזה לא קורה.
ואז לנסות לחשוב על דברים ביחד שיחזירו את זה. למשל ללמוד משהו ביחד. לחוות חוויות משותפות. לצאת יחד ולדבר כשהעולם יחזור לקדמותו.

בעיני שיחות עומק זה דבר שמחבר ומקשר!!

אני ממליצה ללמוד ספר מוסר ביחד...
מסילת ישרים, חובת הלבבות, מוסרי הרמבם וכו...
זה ממש מפתח שיחה ומביא עניין. אפשר לדבר על הנושאים, לקשר לחיים הפרטיים.
ככה גם לומדים וגם מדברים🙂

בהצלחה!♥️

זה בסיסי שצריכים את הקשר האישי, הרי לא התחתנתם כדי לדבר על אוכל וטיטולים. 

כל העצות שהציעו פה נשמעות טוב. 

אבל הבסיס זה, לעלות את הצורך הזה שלך באוזני בעלך. 

לסכם על יציאה/ארוחה/פסק זמן לעצמכם. 

ולהתמקד רק בדברים בינכם שמעניינים אתכם ולא בטכני טכני של החיים. 

 

בהצלחה רבה

אני גם חיבת שיחות כמו אויר לנשימה. שיחה טובה עם חברה/ בעל זה משהו שנמצא די גבוה ברשימת הצרכים שלי.
מקוה בשבילך שתמצאי דמות כזאת לדבר איתה מדי פעם.. זה לא חיב להיות דוקא בעלך אם כי היתי מנסה להבין על מה יושב ההתחמקות שלו מהשיחות.
לעשות מין תיאום ציפיות כזה שבו את מסבירה לו כמה זה חשוב לך ומרענן אותך. יכול להיות שהוא נלחץ שאת אומרת לו שאת רוצה לדבר כי הוא חושב שמדובר במשהו כבד שידרוש ממנו אולי, ויתכן גם שהוא טיפוס יותר פרקטי שזה באמת לא הקטע שלו אבל אם חשוב לך הוא יבוא לקראתך...
בכל אופן תתחילי מלשוחח איתו על זה ותראי מה הלאה..
תכלס בפורום יש דיונים מענינים מאד ולפעמים זה עונה חלקית על הצורך..

בלי פלאפונים.
ותיזמי נושאים שיעניינו גם אותו, מאמינה שלאט לאט יתקרבו תחומי הענין שלכם וזה יהיה קל יותר.
תסבירי לו כמה שזה חשוב לך, יכול להיות שהוא לא רואה בזה עניין מעצמו.

אם את חוששת לכי לבי"ח

3 בחצי שעה זה בסדר, אבל לעניות דעתי בשבוע 41 לא כדאי לקחת סיכון וצריך ללכת להיבדק, מקסימום אם יציעו זירוז ולא תרצי אז תסרבי, אבל לפחות לעשות מוניטור ואולטרסאונד. בשבוע כזה השלייה כבר לא במיטבה וצריך להיזהר.

היא כבר די גדולה...
אם יש תנועות אז לא חושבת שיש ממה להילחץ...
במיוחד שכבר הלכת לבדוק ואמרו שהכל בסדר.
תיהי עם יד על הדופק(או על הבטן)
בכמ, אם את לא רגועה אז לכי להיבדק...
ובעזה לידה קלה מהירה ובידיים מלאותת

קשה להם לזוז בשבוע הזה...

פשוט פיזית אין להם מקום.

בכל מקרה, בשבוע מתקדם כל כך כדאי ללכת למיון יולדות בכל פעם שאת חוששת שאין תנועות בכלל. (כשאין תנועות בכלל בכלל, לא סתם לא זז), ולוודא שיש לך מספיק מים בשבילו ושיש דופק (הולכים לבדוק כל יומיים במוניטור)

ממליצה בלי קשר לעשות דברים שיכולים לזרז את הלידה, כמו תנוחות מסויימות, סיבובי אגן, שתייה מרובה ושתיית תה פטל, הליכות...

ואל תדאגי, כולם בסוף יוצאים.

וכבר הלכתי להיבדק, אם אני הולכת עכשיו שוב זה להסכים לזירוז וזהו, מה יש לי ללכת בשביל לחזור

לא סתם ההנחיות הן לבצע מעקב הריון עודף פעם ביומיים / שלושה.
כי ביומיים יכול להיות שינוי בכמות המים / מצב השליה / מצב העובר....

בשלב הזה צריך יותר להקפיד בכלל מצב השלייה גם.

לק"י

ממליצה להתקשר לברר.
שלא תגיע סתם לקופת חולים וישלחו אותה לבית חולים.

וזה באיזור מאוד אדום מבחינת קורונה אז מעדיפה ללכת רק לבי''ח

מלחיץ. אבל כמו שכתבו לך אין מקום לזוז..
וגם הבנתי שהצירים לפעמים מרדימים אותם..

אצלי כל עוד המוניטור היה תקין אמרו שזה בסדר גם ב41 פלוס. כמובן, תמיד הציעו לזרז, אבל לא לחצו. בכל מקרה בשבוע כזה המעקב הוא כל יומיים שלושה, לא יותר

אז אחר הצהריים התנועות חזרו יופי בדיוק כמו שאני מכירה אותה...
נראה אולי מתחילה להיכנס להרגלי שינה לפני הלידה😛😛

חוצמזה-יש עוד הרבה הרבה גברים,
שלכל אחד-
האשה ש ל ו😜

סתם, באמת מומלץ הפורום הכי שווה!!!

בס״ד

(ובצעד הזה שעשית הלכו לך ההכנות לשבת. או הלילה. או שניהם... אבל לא קריטי, תרוויחי פי 100 בע״ה, זה מקום נדיר ב״ה ✨)

בזה היום נגמרו לך יתר העיסוקים בחיים

וכמו שכולם אמרו לך, נגמרו לך בזאת החיים

תהני בהתמכרות!!
אני בפרומים 7 שנים און-אוף, תמיד חוזרת בסוף 🤣

זה התמכרות למשהו שבסה"כ הוא חיובי
כמובן שעדיף לא להתמכר על חשבון דברים אחרים אבל בגדול זה ממש שווה את זה

רוצה לשתף אותנו מי את, מאין באת ולאן את הולכת?
סתם סתם, אבל קצת פרטי רקע, יש לך ילדים? בהריון? מנסים להכנס להריון? מניקה? מה סטטוסך בעולם

1. לח אמרו אומגה 3 ( לא ממש אוכלת דגים) ברזל ופרנטל( מולטי ויטמין של אלטמן לנשים בהריון)
2. חומצה פולית להמשיך עד סוף ההריון ואולי גם אחריו?
במולטי ויטמין יש חומצה פולית בכמות מספקת אז לא צריך כדור בנפרד.


הריון בריא וקל בידיים מלאות מתוך שמחה!!

1. פרנטל וברזל, אם את לא אוכלת דגים אז אומגה 3.
2. לי הרופאה אמרה להפסיק עם החומצה פולית אחרי שליש ראשון כי יש אותו בפרנטל גם. אחרי הלידה אמרו לחזור לקחת.
3. לא בטוחה, אולי שבוע 16?
4. נראלי גם אזור שבוע 15-16.

לגבי 3 ו4, יש באתר של מכבי מה קורה בכל שבוע בהריון ואיזה בדיקות מומלץ לעשות בכל שלב, ממליצה להסתכל שם.
בעז"ה הריון קל ופשוט בידיים מלאות!!

וצריך הפניה לבדיקה של חלבון עוברי.
האם עשית שקיפות עורפית ובדיקת דם לסקר ביוכימי?
בכל מקרה כדאי לקבוע תורים כמה שיותר מהר.. אני קבעתי להכל ממש בשבוע שגיליתי על ההריון

פרנטל וברזל.
לא צריך חומצה פולית כי יש בפרנטל.
לא זוכרת חלבון עוברי. תגגלי. אולי סביב 17?
סקירה סביב 14-16

נראה לי שצריך וכדאי להבדק קודם אצל פיזיוטרפיסטית לרצפת האגן, היא גם ניתנת הנחיות וטיפים.

לגבי 2 לא יודעת לענות


בהצלחה!

זה הרי בבטן.. איך זה קשור לרצפת האגן?
(שואלת באמת כדי להבין, חלילה לא בטום מתריס או מזלזל)

ותודה על התגובה
יקרה שאת!!

לכן המלצתי

לגבי הבקע, לא צריך לטפל כל עוד הוא לא כלוא. אם הוא נהפך לכלוא, חייבים ללכת לניתוח דחוף. אם הוא גדל, ונהיה כואב ואדום זה סימן שצריך לטפל. בדרך כלל באמת המצב הוא שהבקע לא כלוא.
אני הלכתי להבדק כי ניסיתי ללכת להתעמל והיו לי כאבים מוזרים בבטן ואז כמובן הפסקתי להתעמל. אז אני מניחה שיש תרגילים שאסור, אבל צריך להתייעץ, אני גם לא יודעת עם מי.

אז באמת מעניין את מי אפשר לשאול...?🤔

והיה לא סדיר בכלל..
הרופאה אמרה לי שלוקח לגוף שנה להתאזן

אבל קודם כל- הניק שלך הורס ושנון.
דבר שני- ריבוי מי שפיר זה דבר נפוץ.
לפעמים זה סתם, רוב הפעמים עוקבים יותר לראות מה קורה, זה גם מדד שנורא יכול להשתנות משבוע לשבוע (גם לי פעם אחת אמרו מיעוט פעם אחת ריבוי וכו', היה תקין)

יש פעמים שריבוי מים מעיד על סכרת הריון, מן הסתם אם עשית העמסה ויצא תקין אז זה בסדר ואם את עדיין לא בשלב אז חכי להעמסה ותראי.

ולשאלתך האחרונה- מכירה המון המון נשים שהיה להן ריבוי מים והכל היה בסדר.
אם זה הממצא היחיד בכלל תהיי רגועה יותר.

הריון ראשון.. כל דבר מלחיץ אותי
שבוע הבא עושה העמסה. בעזרת ה' מקווה שיגידו לי שהכול בסדר..

רק שזה נשמע לא מדאיג על פניו
הלכת להתייעץ עם הרופא שלך וגם הוא וגם הקודם לא מודאגים
זה משהו שאם חלילה בעייתי יראו את זה שוב באולטרסאונד הבא, אז אולי פשוט תקבעי תור לעוד שבועיים שוב?

קבעתי לעוד שלושה שבועות. פשוט הרופא שלי הוא איש רגוע כזה אז אני אף פעם לא מבינה אם משהו בעייתי או לא.

רופא רגוע זה מעולה!

והתינוקת בריאה אם זה מרגיע אותך...
כל המדדים שהם מביאים זה בסהכ כלי עזר, שיהיה איזה טווח. כל עוד את בגבול התקין לא נראה לי שזה משמעותי אם את קרובה לקצה העליון או התחתון. אנחנו שונים ויש מגוון בכל דבר בחיים. גם בהריון.

יכול להשתנות. ובכל מקרה גם כשגבולי בקושי מתייחסים קל וחומר כשאת מתחת לרף.
אצלי בחודש תשיעי הרופא שלח למיון ושם עשו שוב בדיקה והיא יצאה תקינה

אבל בכל מקרה שיהיה בהצלחה
תיהי רגועה זה חשוב

ושלחו אותי בגלל זה לסקירה מוכוונת, וגם בודקים סכרת הריון, לפעמים זה קשור.
תשימי לב שעושים לך את הבדיקות המתאימות.

והכל היה בסדר ב"ה.
ילדתי אחרי התאריך.
מה שכן- אם הריבוי ממשיך עד סוף ההריון-
הרופא הנחה אותי לטוס לבית חולים כשיש התחלה של לידה (צירים או ירידת מים)
ולא להתעכב בבית.
כי עלולה להיות צניחת חבל טבור וזה מסוכן

העמסה אני עושה שבוע הבא ומקווה שיהיה בסדר. הרגעתם אותי. אחכה לאולטראסאונד הבא ואקווה שיגיד לי שהכול בסדר.

כי בריבוי מי שפיר מלא פעמים שולחים להכנסה מאה אחר כך ומבאס לעשות את שתיהן
אולי תתייעצי עם הרופא שלך בטלפון אם צריך העמסה רגילה או מאה, שלא תגלי עוד חודש שאת צריכה לעשות את שתיהן

חולצות מכופטרות וטי הן גדולות יותר וכדאי לפי אורך

חרגנו לגמרי מהנושא המקורי של הפורום...

צודקת😆

אבל מתייחסת למידות כאל טיפה גדולות, אז אם גבולי - קונה את המידה הקטנה.
הבת שלי בת שנה ו10, רזה אבל לא נמוכה, עדיין לובשת נקסט 9-12 משנה שעברה, אבל אם אקנה לה עכשיו אקנה 18-24.

בן 4.5 חודשים
6-9 מדוייק עליו
הזמנתי עכשיו 9-12🙈🙈

תכלס, אני מזמינה לפי הס"מ

הבת שלי שנתיים עכשיו קיבלתי את הבייבגרו 18-24 וזה יושב נחמד עם מקום לגדול יפה.

Buy I Love My Mummy Bunny Sleepsuit (0mths-2yrs) from Next Israel
זה כותנה נוחה, לא דקה מדי אבל לא פוטר


Buy Pink Dinosaur Fleece Lined Sleepsuit (0mths-2yrs) from Next Israel
זה פליז. מזכיר את קרטרס. חביב

ברחוב בירושלים עם 4 בנות והתינוקת המתוקה לבשה את זה?

חוצמזה הפעם האחרונה שיצאנו כולנו יחד לרחוב היתה.... אממ... אמממ.... לפני חצי שנה? 🙈

איזה חתונה נראה לך שהייתי בחצי שנה האחרונה

איך ידעת שזה פליז?

נראה לי שאלך לפי הסנטימטרים ונקווה שנקלע.
דרך אגב, הבגדים שלהם מתכווצים בכביסה?
ועוד שאלה- איפה אתן קונות גופיות חמות ומכנסיים חמים (גטקס ) לקטנטנים? לא ראיתי שיש בנקסט משהו כזה חם.

יש מדי פעם מבצעים ויש להם חנויות עודפים שם זה במחיר יוזל משמעותית. הגופיות שלהם פלנל ואיכותיות בטירוף

כמו כל בגד כותנה. גופיות וגטקסים בחנויות כמו ביגוד, האנגר בזאר שטראוס או חנויות מקומיות כאלה.

תמיד ענק. אצלי תמיד קונה מידה פחות מהגיל. לילדה בת שנתיים 12-18 וכו'.
זה לגבי אוברולים(פיגמות)
בגדי גוף לפי גיל. טייצים לפעמים הייתי קונה מידה פחות כדי שיהיה צמוד כמו שאני אוהבת(זה תלוי בילד כמובן)

@אפונה כתבה לי כאן בפורום לשתות מים קרים.לא האמנתי כמה זה עזר!!!

זה מה שאני אומרת לתלמידות.
אבל כשהייתי סטודנטית...

רק ההבדל בינינו זה שאני לא עשיתי כלום היום ואני גם לא בהריון💁🤦
מצטרפת להמלצה על מים קרים!!
וכמובן לאכול משהו משביע ולא שטויות...

וזה עוד יותר מעייף

ונרדמתי בעשר דקות בין מטופל למטופל על. השולחן....
מה יהיהההה

אני בכח מנסה לא להירדם חח
הלכתי לנוח קצת בשירותים 🤭

לי היו הקאןת ובחילות נוראיות ועכשיו אני לוקחת דיקלקטין ומצליחה לשתות ולאכול

היה הרבה יותר נורא לפני. זה שאני מצליחה לקום לעבודה זה נס..

ואני לא בהריון
פשוט קמתי ב4 בבוקר כי הקטן בכה וכבר לא חזר לישון
אני כבר מחכה לשעת ההשכבות

על 0 מעלות וסחיטה עדינה

אבל לא הרבה סחיטה, ולתלות בשמש ולא במייבש. 

בס״ד

ואכן יש להם, עם הוראות לכיבוס. אז בדגם שלנו, זאת פשרה בין @סס לבין @מקווה לטוב מאוד: 30 מעלות 😅

תודה לכן!

מעניין אותי באיזה אתר ראית את ההוראות

תודה

בס״ד

מעתיקה לך את מה שמצאנו:



💐

אני מכבסת באמת בכביסה עדינה אבל נגיד השנה לא כיבסתי הבדים נשארו נקיים לגמרי אצלנו זה על דק בנוי ולא באזור מלוכלך ... הכביסות הורסות קצת את הסקוצים לכן כדאי למעט בזה אם אין צורך

ושנה אחרי פותחת ויש עדיין ריח מדהים...

תודה!

פוריות שאני נמצאת בה , לא יודעת אם בכולן

האם יש בעיה בחסימה בחצוצרות או משהו במבנה הרחם שמפריע לקליטה. ואם מוצאים בעיה יודעים איך לטפל וזה מה שמגדיל את הסיכויים

הרופא שלי אמר שיש נשים שכל פעם שרוצות להיקלט באות אליו לקבל הפניה לצילום רחם. אני אישית עשיתי פעמיים ונקלטנו חודשיים-שלוש אחר כך. אומרים שזה מנקה את המערכת ומשמן אותה. לא בדיוק יודעים אבל זה יכול לעזור במצבים מסויימים.

שמקשה על כניסה להריון

בפועל, לפעמים זה פותח, אם היתה חסימה קטנטנה.
ואז זה יכול להגדיל סיכויים.

זה עוזר לאו דווקא במקרה של חסימה. גם ה"שימון" של המערכת יכול לעזור אפילו אם אין חסימה. נכון שהאינדיקציה הראשונה זה לפתיחה ואבחון של חסימות.

אבל במחשבה שניה הוא לא באמת הסביר הרבה...

המידע היה בעיקר מהאינטרנט.

תשתי הרבה מים ותאכלי.
לפעמים בהתחלה יש דימומים
מקווה ומתפללת שהדימום יעבור והכל יהיה בסדר ❤️
תעשי אולי בדיקת דם לראות שהבטא עולה ?

מתפללת ממש שיעבור והכל בסדר. תודה על התמיכה ♥️

הרופאה אמרה בגדול שהתוצאות פשוט מצביעות על היריון צעיר משבוע 7 ולכן קבעה שבוע 4.
היא אמרה שצריך לחכות שההריון יתקדם ולקבוע בוודאות.
פשוט הדימום הזה כלכך מלחיץ.
הלוואי שזה באמת כלום ויעבור🙏

נראה לי מוזר לטעות ככה בשלושה שבועות אלא אם גילית את ההריון ממש לאחרונה.

ולרוב תמיד מאחר לי המחזור אם אני בלעדיהן אז הרופאה אמרה שזה יכול להיות הגיוני.
יש גם החשש שהפסיק להתפתח בשבוע 4 ובעצם אני בשבוע 7 אבל אני כלכך מקווה שלא
יודעת עליו רק שבוע..

ממתי הייתה לך בטא חיובית?
בבדיקת דם או בבדיקה ביתית

יום שישי לפני שבוע עשיתי 2 בדיקות שתן ויצא חיובי. יום שלישי היה 1,600 בדם ויום אחרי, ברביעי, היה 2,000.
זה תקין?
הרופאה לא ציינה משהו מיוחד

זה מעודד כי את בטוח לא בשבוע 7.
יכול להיות כמה ימים לפה או לשם..
הרופאה לא יכולה להגיד כלום כי היא חייבת ממצאים רפואיים חותכים כדי לתת אבחנה וודאית. באמת נראה לי טוב זה לוודא שהבטא עולה.
בשורות טובות!!

ורק האולטרהסאונד בסוף השבוע יגיד אם ההריון תקין או לא.
אני במתח וחרדה ולא יודעת איך אמשיך את השבוע הזה במיוחד שאף אחד לא יודע חוץ מבעלי וממני😥

לי עזר לראות, אמנם לאחר אולטארסאונד אבל זה שיקף

עולה ... תבקשי מרופא משפחה.
!!!

מלחיץ אותי לראות תוצאות מאכזבות.
אולי כבר עדיף לחכות לאולטרהסאונד בסוף השבוע?
מבולבלת מאוד

אם את יכולה נפשית לחכות תחכי
אם את חייבת לדעת מה קורה שם, תעשי בדיקת בטא

בכל מקרה מתפללת בשבילך שהכל יהיה בסדר ❤️

בעז"ה יהיה בסדר.
תודה על התמיכה ♥️

אבל, אני חושבת שאם חלילה חלילה תהיה תשובה מאכזבת, עדיף לגלות אותה בזמן שלך, בבית, שאת פותחת את תוצאות הבדיקה,
ולא ע״י רופא, שלפעמים מבשר באופן קר, וקשה אחכ לחזור הביתה ברגשות ככ חזקים

העניין הוא שהרופאה כתבה לי שכרגע לא מסתכלים על ערכי הבטא אלא על ההתקדמות בא"ס.
אני מבינה מה את אומרת פשוט לא יודעת מה עדיף כבר. לגלות אם תקין או לא ליד הרופאה או לגלות יום לפני הא"ס😥

ואמן שיהיה המשך היריון תקין וקל

בשלב שלך נראה לי המדד הכי טוב זה הבטא תלכי מחר לבדוק האם הייתה הכפלה במקרה שכבר עשית בדיקת  דם

ואם לא עדין כדי לבדוק 

בעזרת השם הכול יהיה תקין מקווה בשבילך

בנות,
ממש צריכה עידוד.
אני לא מפסיקה לדמם.
דם טרי ואדום. מיום חמישי ועד עכשיו, יום שלישי בערב זה לא נפסק.
אתמול היה לי ממש גוש דם בגודל של תות שמצא ממני (סליחה על התיאור אבל ממש כך)
האם לעוד מישהי קרה?
בעוד יומיים א"ס.
אני לא משלה את עצמי ויודעת שיש סיכוי גדול מאוד שזה הסוף אבל ממשיכה לקרוא סיפורים של בנות ולנסות עוד להאמין שיש תקווה.
קרה לעוד מישהי ונגמר בטוב? אשמח לשמוע🙏

מתפללת עלייך

היינו היום בא"ס ואצל הרופאה. שק ההריון לא התפתח כלל והרופאה אמרה שכל הסימנים מראים שזו הפלה..
הציעה לי לקחת כדור להפלה או לחכות שיקרה טבעי. החלטתי לחכות שיקרה טבעית עוד שבוע..
אני תוהה אולי יש עוד סיכוי להריון? (על אף שאני עדיין מדממת) אולי לחכות שבועיים ולעשות שוב א"ס?

השאלה כמה אתרוצה שזה יהיה מאחורייך מבחינה נפשית... כי פיזית זה בסדר לתת לזה לצאת לבד בשלב כזה... ואני גם הייתי נותנת כל צ'אנס כל עוד זה לא סופי של הסופי....
חיבוק ענק ושתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב בע"ה

נשמע הגיוני דברי הרופאה- במיוחד אם עבר זמן והיא לא רואה שינוי בשק ההריון פלוס הדימומים...

לגבי טיפול- תעשי מה שאת מרגישה שטוב לך.

לחכות שבוע זה נשמע בסדר גמור במיוחד שאת כבר עם דימום

מקווה שמהר מאוד תהיי אחרי זה.

תרגישי טוב

ושוב חיבוק

💕💕

בע"ה שכולנו נתבשר בשורות טובות בקרוב♥️

אבל אני ממש לא בטוחה שהתאריך שקבעו לי הוא הנכון. כי לפיו ידעתי על ההריון בתחילת שבוע 3 🤷‍♀️

ביוץ מאוחר על בסיס קבוע . מחזורים די סדירים...

אז בגלל שמעצבן אותי לראות ת.ווסת ות.ווסת מתוקן, אני אומרת להם שיבדקו לפי האולטרסאונד..

כן כן. הגעתי לרופא פעם ראשונה 12 שבועות מוסת אחרונה, והורידו לי ל8...
המחזור שלי מבולגן בעליל אז לא בדקתי ברגע שהיה איחור

וידעתי שהביוץ היה ביום ה20 ולא ב14. הרופאה אמרה לי היא לא סומכת על הבדיקות האלו - אבל למעשה באולטרסאונד ראתה שצדקתי...
מה שמעניין, שהמשוער היה בדיוק 9 חודשים מהביוץ.

ידעתי בדיוק מתי היה הביוץ, אמרתי לרופאה שאני בשבוע 7 ואז היא בדקה ואמרה לי- יפה, צדקת בול!

הרופא שלי הזיז לי את המחזור האחרון שקיבלתי לכמה ימים לפני,

זאת אומרת שבמקום 8 שבועות אני ב 9 שבועות..

איך הגיוני?

לפי מה ללכת?

לפעמים העובר בגודל מעט שונה ובהתפתחות מעט שונה והרופא קובע לפי הגיל שהכי מתאים לעובר.

מחזור סדיר, החישוב של הרופא בכלל לא הסתדר לי, לפי החישוב כביכול נכנסתי להריון בזמן מחזור בכלל.
היקף הראש של העובר היה גדול ממש כמו המבנה ראש של בעלי ולכן הקדימו. כשעברתי את התאריך המשוער הייתי ממש רגועה כי ידעתי שלפי החישובים שלי יש לי עוד שבועיים....

לק"י

אלא אם כן, יש איזשהו קשר בין גודל העובר להתפתחותו וזה יותר חשוב מהגיל האמיתי.

בעצם, היקף ראש מודדים בסקירות, לא?
יש שלב שעד פער של שבועיים זה תקין. מוזר שהזיזו את התאריך.

הלכתי לבדיקת דופק (שבוע 8)
וכשהגעתי עשו לי שקיפות עורפית, וגם ראו את מין העובר! (שבוע 12 ++)
(מסתבר שהיה מחזור אחד בתוך ההריון)

שמעתי על מישהי שקיבלה מחזור בכל ההריונות עם כמה ילדים....

מראש לא אמרתי תאריך וסת כי לא היה, וגם לא הייתי בטוחה מתי היה ביוץ. בם קבעו לי תאריך וסת 'מדומה'

בכל מקרה- אולטראסאונד בשבועות ראשונים הוא הכי מדויק. בשלבים ראשונים העוברים מתפתח בקצב אחיד וככה האולטראסאונד קובע את גיל ההריון.

לק"י

הריון ראשון- נראה לי שאיפושהו באמצע או לקראת הסוף שינו ביום. לא נחשב...
הריון שני- הזיזו קדימה בחמישה ימים. הריון אחרי כמה מחזורים מסודרים כל חודש אחרי גלולות הנקה.
הריון שלישי- הזיזו בארבעה ימים קדימה. אחרי כמה מחזורים תוך כדי ההנקה, שהגיעו כל 6-7 שבועות (לפני ההריון היה כנראה הריון כימי, ואז אולי זה היה 5 שבועות).

עוד הייתי תחת השפעה של כדורים לדחיית מחזור

וסת סדיר מאוד 😅
אבל פעם אחת נכנסתי להריון בהנקה בלי לקבל בכלל ואז זה היה ממש מסקרן לשמוע איזה שבוע אני בכלל

התחילו כבר משבוע 5.4
תור לרופאה היה לי רק שלושה שבועות אחכ...
ככ קיוויתי שאולי גיליתי בשבוע מתקדם ואעבור בשלום את השליש הראשון... אז לא 😐

אחרי הנקה...

משבוע 8 לשבוע 12...(בדיוק פרטתי על זה היום בשרשור אחר)

אבל בגלל שידעתי את התאריך המדויק המשכתי עם התאריך שלי

למרות שהיה לי מחזורים מסודרים ממש של 30 יום הזיזו לי את התאריך לעוד שבועיים אחרי..
בסוף ילדתי בול בתאריך לידה משוער לפי מה שאני אמרתי😜
רציתי לבדוק אם זה עובד גם בהריונות הבאים אבל ההריון הבא היה חודשיים אחרי שהפסקתי גלולות ובלי שקיבלתי מחזור באמצע..
אולי ננסה בהמשך

הזיזו לי שבועיים אחורה וידעתי שזה לא נכון ובאמת ילדתי ב38.
הריון אחר הביוץ היה מאוחר והעובר קטן בהתאם אבל לא הזיזו את התאריך המשוער

זה משהו נפוץ?

היה הביוץ. אבל הם לא אוהבים להגיד שצדקתי 😡

שזה ששינו לי את התאריך זה יוצא דופן
(שינו בשבועיים בגלל ביוץ מאוחר, הריון ראשון, הרבה מה ללמוד מסתבר;))

זו הרדמה קלה. טשטוש.
מתעוררים ממנה זמן קצר אחרי סיום הטיפול.

במהלך פעולת הטשטוש המטופל עדיין מסוגל להגיב לגירוי ואינו מחוסר הכרה כפי שקורה בהרדמה כללית, אם כי רמת ההכרה שלו יורדת. סדציה מבוצעת באמצעות שימוש במינון נמוך של תרופות הרדמה.

אני מקווה שישתף פעולה.
היינו היום בביקור בקושי הסכים לשבת.
צריכים עקירה של 2 שיניים😓

@קרן-הפוך
תפני אליה במסר.
בהצלחה🙂

ילד ללידה.

בעיקר תוהים מתי לספר לה. כמה זמן מראש.
וממ..איך לא לרחם עליה? אני קצת בחששות איך היא תקבל את הסיפור... כמה צומי היא קיבלה ופתאום הכל משתנה..

שצריך לרחם עליה
אני חושבת שהכי חשוב להדגיש לה כל הזמן יהיה לך אח/ אחות זה האח התינוק שלך שתבין שזה גם שלה ושהיא שותפה מלאה להזכיר לה את המעלות את תהיה אחות גדולה עכשיו. אולי תתני לה לעזור לך לחפש מתנה לתינוק שיבוא ןלספר לה שכשאח חדש נולד גם האחות הגדולה מקבלת מתנות (לדעתי כבר עכשיו כדאי להזמין כמה מתנות באנטרנט)
להזכיר לה על שכנות דודות שילדו ולהגיד שגם לנו יהיה עוד מעט.
מתי לספר? לדעתי בסוף שמיני תחילת תשיעי.

שהשינוי קשה בהתחלה אבל אז היא מרוויחה את האהבה אליו וממנו.. בהתחלה זה קשה כי כל שינוי קשה לנו... אז מרככים את המציאות קצת בהתחלה, עזרה של המשפחה... אבל אז כשמתרגלים היא לא מסכנה... היא זכתה באח!

אין על אחים!!
היא תמשיך לקבל צומי והיא תשמח מאד בקטן שמצטרף.
אפשר לספר לה בהכי פשוט שיש לך תינוק וכשהוא יולד יהיה לה אח קטן ומתוק שהוא ממש מחכה לפגוש אותה
לגבי מתי לשתף.. לא יודעת. הבת שלי כשהיתה בת 4 שמה לב שאני בהריון כשהייתי בחודש רביעי. היתה לי בטנונת פיצית.. אבל היא כ"כ חיכתה שאהיה בהריון ושאלה על זה בלי סוף, אז עלתה על זה לבד..

היא היתה קטנה יותר ולא היה חשש שתספר הלאה כי הדיבור שלה עוד לא היה ברור (היתה בת שנה ו-7 בתחילת ההריון). ורציתי שנוכל לדבר בבית חופשי על ההריון, אז סיפרתי לי שיש לי בבטן עובר קטן קטן, ולאט לאט הוא גדל. בהתחלה בכלל לא דיברתי על תינוק שיוצא, התמקדנו בעובר שעדיין בתוך הבטן. בשלב מסויים כן דיברנו על זה שכשהוא יהיה מספיק גדול אז הוא יוולד ואז יהיה לנו תינוק קטן.
אחותי ילדה כ-4 חודשים לפני אז ניצלנו את הלידה שלה כדי להמחיש קצת את העניין (כמו שאתה היה תינוק בבטן והוא כבר נולד, אז גם אצלנו כשהוא יהיה מספיק גדול אז הוא גם יוולד).
לי היה טוב שזה היה ככה. לא הרגשתי שהיה קושי לחכות, כי לא דיברנו על 'עוד מעט יוולד תינוק' שזה משהו שמחכים לו, אלא על תינוק שעכשיו נמצא בבטן.
לקראת סוף ההריון התחלתי לספר לה סיפורים על כל מיני ילדים שאמא שלהם היתה בהריון ואז היתה צריכה ללדת. כל סיפור היה עם תסריט אחר, כדי להכין אותה לאפשרויות שונות של לידה (באמצע הלילה, ביום כשהיא בגן ומישהו אחר לוקח אותה מהגן, אחה"צ וכו'). ואז גם לפעמים דיברתי איתה כאילו בקול של העובר והיא היתה מספרת לו שהיא מחכה לו, והוא היה אומר לה שהוא מחכה להכיר אותה, ושואל אותה שאלות וכו'. (אחר כך אחרי שהיא נולדה המשכנו עם זה לפעמים כשהוא עוד היה פצפון, ולדעתי זה עזר לה מאוד).


לגבי השאלה שלך של מתי לספר- אני לא יודעת לענות, כי כמו שכתבתי אני כבר סיפרתי הרבה לפני השלב שלך.
אבל לדעתי אין פה תשובה מוחלטת. זה צריך להיות לפי מה שמתאים לך.
(בשלישי סיפרתי גם מוקדם, אבל לא עד כדי כך, כי לא רציתי שכל העולם ידע מהם. אז סיפרתי ברגע שלא היה אכפת לי שידעו).
בכל מקרה, אני חושבת שהעיקר זה לספר בהתחלה על העובר שבפנים, ורק קרוב יותר ללידה לספר שעוד מעט הוא כבר יהיה מוכן לצאת.

ולגבי איך לא לרחם עליה -
קודם כל להאמין בעצמך שבאמת את נותנת לה מתנה גדולה ושווה, ומתוך כך לספר לה בשמחה על האח שיהיה לה. אפשר להוסיף גם מתנות לכבוד הלידה, כמו שאחרות כתבו, כדי לקשר את הלידה לחוויה טובה.
ובמקביל ולא בסתירה - להיות מוכנה לזה שיכול להיות שכן יהיה לה קשה. לא בהכרח בגלל קנאה, אלא בגלל זה שאמא חסרה כמה ימים (בלידה עצמה- לפחות לילה מחוץ לבית), ולא תמיד פנויה אליה, ובכלל כל השינוי והמציאות החדשה יכולה להיות מבלבלת. אז צריך להבין שזה יכול להיות קצת מטלטל בשבילה, ושיהיה לזה תגובות בהתנהגות שלה. ולהיות אמפתיים לקושי, ולחשוב איך לספק לה את תשומת הלב שהיא זקוקה לה עכשיו. אבל כל זה לא אומר שצריך לרחם. רק להבין שהיא עוברת פה משהו, וצריך לקבל את זה ולתת לזה את המקום הראוי. ועדיין זה לא גורע בכלום מזה שאח חדש זו מתנה עצומה בשבילה ובשביל כל המשפחה.

שיהיה בשעה טובה!

סיפרתי לילדה מתוקה מתוקה שאני מכירה (בת שנתיים וקצת, אבל ממש ורבלית ובוגרת) שגדל לי תינוק/ת בבטן.. קיצור שעה אני מסבירה לה שהוא בפנים אז לא יעזור לנסות להרים לי את השמלה כדי לראות אותו.. בסוף היא דופקת לי מבט ארוך כזה ושואלת ... "אבל איך הוא נכנס לשם??"

בכיתי מצחוק. כשתגדלי תביני

גם הילדות שלי שאלו אותה כשהייתי בהריון השלישי.
נראה לי שדווקא חשוב לענות.
אני עניתי להן שהוא היה בהתחלה ממש ממש קטן, וגדל עם הזמן, זה לא שהוא נכנס לשם גדול .
וזה ממש סיפק אותן לגמרי.
ככל שהם גדלים הן שואלים עוד ועוד שאלות, כל שאלה על בסיס המידע הקודם שיש להם וככה נבנית להם תמונה מלאה, נכונה, והדרגתית.

יכולה לשתף מהתנסות האישית עם ילד בגיל דומה סיפרנו בתחילת חודש תשיעי שאם יתפלל לה' אז יביא לנו תינוק , אצלו הוא לא הפסיק לשאול מתי יהיה לנו תינוק כי ראה אצל השכנים והדודים תינוקות חדשים הם לא מבחינים בשינוי של הבטן במהלך החודש התשיעי הכנתי אותו שכשה' יחליט להביא לנו תינוק אמא תלך להביא אותו ולא תהיה כמה ימים וככה במהלך החודש הכנתי אותו שהתינוק הוא קטן ולא מדבר רק ישן אוכל חלב מאמא וכו' בפועל כל החודש הוא היה צמוד לכל ספר קיים בבית ומצאתי אותו אומר תפילות בלי סוף שה' יביא לנו תינוק, כשיצאתי ללדת הוא ידע למה לצפות ושמח לראות את התמונה והסרטות בבית

מחודש חמישי-שישי דיברנו חופשי על זה שיש לאמא תינוק בבטן, אבל כמו שכתבה @בארץ אהבתי לא הזכרתי בכלל שהתינוק הזה אמור לצאת. יותר בקטע של אי אפשר לשבת/לקפוץ על אמא כי יש לה תינוק בבטן, אפשר לשים ראש על הבטן... וכו'
בחודש תשיעי התחלתי לטפטף לו שעוד המוווון זמן התינוק יגיע לבית שלנו וישן בחדר של אבא ואמא. הראיתי לו את המיטת תינוק והמוצץ של התינוק. שאלתי אותו מה הוא רוצה להגיד לתינוק והוא אמר שהוא אוהב אותו ורוצה שהוא יבוא לבית שלנו. וככה מדי פעם היינו מדברים על התינוק שהולך להגיע אלינו ומדברים עם התינוק. הקראתי לו שני ספרי ילדים על תינוק חדש והשינויים בבית והוא ממש קלט (בספר אחד יש ציור שהאח נותן לתינוק את המכונית שלו, וכשחזרנו הביתה עם התינוק הוא מיד רץ להביא לו מכונית)
בשבוע 38 (כי אני יולדת לפני התאריך) אמרתי לו שאולי יום אחד אבא ואמא ילכו לרופא להביא את התינוק ואז הוא ואח שלו ישנו אצל סבתא/דודה. מאז כשהוא היה שואל מתי נלך להביא את התינוק (הוא ממש ציפה לזה בהתרגשות) הייתי שואלת: אתה ממש רוצה שהתינוק יבוא כבר? היום אי אפשר, אבל אולי מחר, או ביום אחר.
כשכיבסתי את הבגדים והשמיכות לפני הלידה הוא ראה ושאל של מי זה וסיפרתי לו שזה בשביל התינוק החדש שלנו, נראה לי שזה מאוד המחיש לו את העניין.
ראיתי שההכנה הזו וכל הדיבורים מאוד עזרו לו. היו לי צירים בערב ושאלתי אותו אם הוא רוצה שהתינוק יבוא מחר והוא התרגש. אמרתי לו שאולי מחר אבא ואמא ילכו לרופא והוא ישאר עם בייביסיטר. הלידה היתה באמצע הלילה וגיסתי שהגיעה להיות איתם אמרה שמיד כשהוא ראה אותה בבוקר במקום להיבהל נהיה לו חיוך ענק על הפנים והוא שאל אם הלכנו להביא את התינוק
עד כאן מגילותיי... אם יש לך עוד שאלות בשמחה, פשוט הנושא עוד טרי בביתנו אמנם זה שונה כי יש לו כבר אח מתחתיו אז זה לא המעבר הקיצוני מלהיות בן יחיד, אבל הגיל אותו גיל אז מהנסיון שלי כמה שיותר לדבר, לספר, לתאר ולהמחיש, והכל מתוך שמחה, בלי לרחם עליה

בהמשך היום אקרא הכל בנחת. תודה!

מוזמנת לחפש בהודעות שלי.

בגדול הגישה שלי, שב"ה עבדה אצלנו תמיד (5 ילדים במרווחים שבין שמה וחודש ל3 שנים) היא:

אח קטן זה מתנה. זה כיף, זה משהו משמח.
זה לא עול לילד, זה לא לוקח ממנו צומי, זה לא בא במקומו.

אם זה מתנה, אז מתייחסים אלי התינוק בהתאם: מותר להתקרב אליו, מותר להסתכל ולהתרגש, מותר לגעת לפי חוקי השימוש (לא בפנים, לא בראש), מותר להביא לו דברים גם אם הוא לא צריך אותם (מוצץ כשהוא לא בןכה, משחק כשהוא לא יודע לשחק, אפילו פעם בת השנתיים נעלה את הסנדלים שלה לבת השבועיים...) הכללים:. א. לא מסוכן. ב.התינוק לא בוכה מזה.

מותר גם להחזיק אותו ( ברשות של ההורים, על הספה, בידיים של ההורה).

אפשר לעזור לקלח אותו, אפשר לבחור לו בגדיפ, ואפשר בכללי לשדר לילד הגדול שאתה תעזור לי לטפול בתינוק כי אתה כבר ממש גדול או איזה כיף ךתינוק שיש לו אח גדול כמוך.

לתת להם להיות ביחד, לשכב ביחד על השטיח/מיטה, לעמוד ליד העריסה וללטף ולדבר.

יכולה להגיד שלמשל עכשיו בילדה החמישית, בהחלט היו מצבים (לא מעט) שאמרתי (אפילו בלי סבלנות...) לגדולים שאני עכשיו לא פנויה אליהם כי אני מניקה או עם הקטנה ןכו' ובכל זאת הם משוגעים עליה. הם יודעים שהיא הורסת להם משחקים ולוקחת להם דברים, ובכל זאת הם מאוהבים בה ושמחים מאוד שיש לנו אותה (כרגע בת שנה ורבע. הם בני 9 ומטה)

עוד משהו שלא רק שלא ראיתי אף פעם קנאה בין האחים, להפך,תמיד דווקא הילד ההכי קטן, הכי התלהב מהתינוק החדש, הסתובב סביב העריסה, שמר עליו וכו. אפשר גם לתת לו נניח לשמור שלא יתגלגל מהספה כשאת הולכת רגע להביא בגדים.

בקיצור,זה הראש שלי. ממליצה ממש.

אה,ועוד משהו, ברור שהתקופה אחרי הלידה היא מורכבת יותר מבחינת בניה מחדש של הלו"ז וההתאוששות שלך, בנחת. לאט לאט.

לק"י

אולי אני אתן את זה לבן החמש+, ואזהיר אותו שלא יזוז ממנה בכלל.

ואהבתי את מה שכתבת.

יש בנות שבגיל 3 אפשר להעמיד אותן ליד הספה לדקה. לא מדברת על שהות ממושכת, כי אז סביר שיקרה משהו שיסיח דעתם.