פורום הריון ולידה (עמוד 2534)

קראתי את הכותרת ורציתי לתייג אותך, ואז ראיתי שאת השואלת....

בהצלחה!

פני אלי בפרטי

זה עד 12 שעות היעילות לא נפגעת
רשום בעלון בדיוק כמה

הגיוני ביותר...

אני גם עשיתי הכל כמו שצריך ורק אחרי עשרה ימים נהיה שיפור במצב...

צריך סבלנות.

ובטח יהיו פה חכמות עם עצות

באמת לקראת שבועיים מהלידה מתחיל להיות שיפור משמעותי.

ועד אז נראה שבחיים אבל בחיים זה לא יגמר.

חיבוק ומזל טוב

יש לך תפרים?

תפרים?


אני גם לא מהמעודדות. בילדה אחת שלי היה לי קשה לשבת גם שלושה חודשים אחרי (זה לא תקין, כן?)

וגם כתבתי פה..

סיוט שלא נגמר, ככה זה מרגיש.
אבל זה נגמר!
פתאום תגלי יום אחד שלא כואב (אמן!)

ועד אז...
אלופירס זה מעולה
המליצו לי על עזרקאין שמאלחש את המקום,
אני שמתי את הג'ל שנותנים בביתחולים וזה הקל מעט.
הבנתי שיש בבית מרקחת גם משחה ממש ושזה יותר יעיל.

ותפילות ... תפילות תפילות
הבנתי שעד שבועיים זה עוד נחשב נורמאלי, סליחה על הביאוס אבל לפחות תדעי שאת נורמאלית!

אם כן יש ספריי של חברת פוראבר שממש עוזר לזה.

זה ישתפר!!!

כן שמעתי על מקרים ששיחררו קצת תפר וזה עזר, או מישי שסבלה ברמות ממש והיה לה דלקת
אז אם זה יכול להרגיע אותך אפשר ללכת לרופא לבדוק

אצלי אני די בטוחה זה נבע מבעיית קשב וריכוז שיש לי...
דווקא בעלי הוא המסודר וזה שהשתגע מהבלאגן...
שהתחתנו הוא ממש ממש סבל ורב איתי בלי סוף על הערימות בגדים ומטפחות שיש לי על המיטה.
על זה שלא אכפת לי שבוע שהבית מלוכלך וכו.. מבחינתי זה היה נראה ביזבוז זמן להשקיע אנרגיות בלסדר ולנקות אותו. וגם לא היו לי כאלה כוחות.. הגעתי מבית שלא עשיתי כלום.. היתה עוזרת.. והחדר שלי קבוע היה מבולגן ולא סידרתי אותו...
הסברתי לו שאני לא שמה לב. שאני ממש בקושי עם זה ואעבוד על זה.
עם השנים עבדתי על זה. הוא גם הבין שאני משתדלת ועושה את המירב... והוא הפסיק ללחוץ עלי.
מכל הלב זאת היתה עבודה ממש קשה. ממש סבלתי . כי אני ממש מבולגנת. ככה הייתי רגילה...
אז אני יכולה מאוד להבין את הקושי של בעלך...
הוא בנוי אחרת. הוא לא רואה בעין שלו שהבלאגן זה משהו משמעותי. בעיניים שלך זה משמעותי ומטריף אותך.. וגם אותך אני מבינה
לדעתי את צריכה לבוא ממקום אמפתי ולהסביר לו כמה זה מפריע לך.. כמו שלו נגיד מפריע איחורים.. (סתם דוגמא. ככה זה אצלינו.. שיבין פשוט את התיסכול שלך...)
ואז משם הוא יצטרך להתחיל לעבוד על העניין הזה.
אבל זה דורש מאמץ בשבילו... אני יכולה להבין את הקושי.
ואת תצטרכי להיות סבלנית...
השאלה אם יסכים לבוא לקראתך.. לא יודעת מה טיב היחסים ביניכם. אבל יש לזה פיתרון. זה פשוט יקח זמן.
חייבת להגיד על עצמי.. שהיום אחרי יותר מעשר שנים אני לא סובלת בלאגן.. אני מסדרת מנקה מלא.. לבעלי אין טיפת תלונות עלי כבר חח. אם כבר זה הוא שהפך להיות המבולגן שאני רודפת אחריו .. מבינה? הגענו לעמק השווה..
אחרי עבודה מאוד לא פשוטה שלי וסבלנות ואמפתיה שלו
בהצלחה

גם לי לפעמים יש בעיות כאלו עם בעלי ברמה של איבוד חפצים, כל המטבח בלגן שהוא מכין סהכ טוסט וכו'..

אני חושבת שהדבר הראשון שחשוב להפנים הוא שהוא לא עושה את זה בכוונה. יש לו כוונה טובה: הוא רוצה להיטיב ולקחת חלק במטלות הבית. מבחינתו, הוא משתדל, מפנה זמן, ומבאס אוצו שמה שהוא מקבל לכאורה זה רק תלונות.

באמת שלגברים יש בעיה ידועה שהם לעתים פשוט לא שמים לב שהפח מלא/דברים הפוכים. בעלי תמיד אומר לי שאם אני רוצה שהוא יזרוק את הפח אני צריכה לקרב את הפח לדלת כדי שיזכור 🙈


הדבר הראשון שעלייך לעשות לדעתי זה לנסות ולראות את בעלך בעין טובה. סהכ הוא אוהב אותך ואת הילד, רוצה לקחת חלק, עושה מה שהוא יכול, ולהתעצבן כמובן רק יגרום לו לא לרצות לעשות כלום (למרות שבאמת הרבה פעמים העצבים מוצדקים!)
תנסי אפילו לרשום 3-4 טובים שאת רואה בבעלך דווקא בתחום הזה. אולי זה שהוא מבולגן גורם לכך שהוא בעצמו לא מעיר לך על בלגן? יש נשים שמאוד סובלות מכך שהבעל מחפש אותן על נקיון.. סתם הצעה לחשיבה.


שנית, אולי כדאי שתחשבי פרקטית איך לייעל את העזרה שלו. אולי תתלי ליד הדלת רשימה עם דברים ספציפים וברורים שאת מבקשת ממנו לעשות. אם הפח מלא, תקרבי אותו לדלת או למקום שיהיה בולט "ויזכיר לו". שאת בעבודה וחוזרת בערב, תשלחי לו בהודעה יפה שמאוד תשמחי אם שתחזרי יהיה כך וכך..


כמובן חשוב מאוד שתחזקי אותו. תאמרי לו תודה על הרצון, תחמיאי לו שהוא מצליח לשמור על הסדר ותנסי (אני יודעת שזה קשה) "לבחור את המלחמות שלך" ולא להעיר על כל דבר אלא על כמה דברים שהם מבחינתך קו אדום ואת מחורפנת מהן..

מקווה שקצת עזר בהצלחה

אז הפסקתי להעיר לו פשוט אני לוקחת .
שלא יעשה כלום בבית . אבל שלא יבלגן גם

אבל אני חושבת שזה לא המקום להתייאש
צריך לחשוב מה יביא לו למודעות.. אני יוצאת מנק הנחה שהוא לא מתעלם בכוונה כי בא לו להרגיז

תראי מי שהוא מפוזר מאוד קשה לו להבין ולראןת את מה שאת מתארת.

וגם צריך לזכור ששינוי של חיים שלמים לוקח זמן.

בצד הפרקטי מציעה שבזמן רגוע מאוד תשבו לשיחה ותעלי את הנושא.

קודם תשמעי את תפיסתו ואם הוא מוכן לשינוי, כי באמת לא מובן לכולם נגיד ששמים כביסה מלןכלכת בתוך הסל כביסה ולא לידו...


ואז אחרי שדיברתם מציעה שכל תקופה תעלי 3 דברים שהם נורות אדומות בשבילך ושעליהם אתם מקפידים.
אבל זה אומר שעל השאר כרגע את משחררת.

וככה לאט לאט עד שהוא יצליח להיכנס לראש שלך, ואולי גם לא....

לא הכי מעודד אבל זו האמת כמו אנשים מאחרים לפעמים צריך מאוד מאוד להבין ואז לצאת לפעולה.

בהצלחה רבה

"כשאתה נכנס להחליף לקטן אל תשכח להניח את המשחה במגירה ואת הטיטולים בפינה אני אצטרך אותם אחכ"

בגד זרוק על הרצפה -

קרו לי קטע ים כאלה, ופשוט לא כיבסתי את הבגדים- לא כי רציתי "להחזיר לו", אלא כי הם לא היו בסל הכביסה והוא זרק אותם באחת הפינות בחדר

בשלב מסוים הוא חיפש את הבגדים האלה

ולא מצא

אז אמרתי לו שאם הוא רוצה שאכבס כדאי שיניח בסל כביסה

אני כן עושה סיבוב בקטנה במקלחת ובחדרים לראות אם משהו זרוק, אבל ברור שלא מגיעה לכל הפינות

אחרי כמה שנות נישואין מכובדות, יש שיפור קל

 

נכון שממש קשה לקבל את זה שהבגדים שלו זרוקים, והגרביים בתוך הנעליים ופעם בפינה הזו ופעם בפינה אחרת

אבל את צריכה לזכור שזה שלו

שלו לגמרי

נכון שאתם באותו הבית

אבל ברגע שתעבירי את האחריות אליו- כי זה שלו- לא כי את רוצה להחזיר לו..

עם הזמן- הוא יתנהל לפי זה

 

לי שזה כמו סימון טריטוריה חחחחח
הוא בא אחרי יום מעייף בעבודה ובבית זו הדרך שלו להתפרק.
מאז אני לא מציקה לו עם זה, וזה כבר לא מעצבן אותי כמו בתחילת הנישואים;)

דבר שני להבין שלא כולם תקתקנים וזה מותר

דבר שלישי, לשבת לשיח שבו אתם מעלים ערכים שחשובים לכם. תביני- יכולהיות שלך סדר זה ערך חשוב ואצלו זה בכלל בתחתית העדיפויות כי הוא רואה את העולם אחרת ממך. זה לא אומר שהוא מזלזל!!!!!!
ההבנה הזאת קריטית להמשך החיים. חבל לך להרוס את הקשר על שטויות כאלו. ובנינו, זה *שטויות*. לדעתי היחס המכבד ביניכם יותר משמעותי לאווירה בבית.
במשך הזמן אפשר להגיע להסכמות ואפילו לפעול לשינוי

החכמה היא לא לצפות מראש.



תעשי דחוף רשימה של הדברים הטובים שבגללם התחתנת איתו. ותשנני.


ועדיף שלא תהיי סטיגמטית עליו כי זה יפריע לך בתת מודע לקבל ולאפשר את השינוי מצידו (בלי לחץ שלך! זה יגיע לבד. תשחררי ותסמכי עליו ...)



ותקראי את "לדעת להיכנע".
מאיר עיניים!

למתי הרופא קבע לך את הבטא?

אם מתאים לך לשתף

א. המון הצלחה בע"ה!
ב. הייתי חוזר לרופא לשאול מתי לעשות בטא ולא מסתמכת בכלל על בדיקת הריון...
בשורות טובות!!

ממש מוזר לי שהרופא פוריות לא שלח אותך ואמר לך יום ספציפי לבדיקה. באיזה תאריך היה הביוץ לפי מעקב הזקיקים?

הזרקתי את האוביטרל לפי 11 ימים
מעקב זקיקים היה ביום ה 12 למחזור

שאת בביוץ?

שוחחתי עם הרופא אחרי הבדיקה והוא אמרה לי מתי להזריק אוביטרל.
ושאין צורך בבדיקת דם.
עשיתי פרופיל הורמונלי לפני הסבב שהיה תקין.

נכון שאחרי עשר ימים לא אמור... אבל זה תלוי בשעה שלקחת, 11 ימים זה גבולי. לא הייתי סומכת על זה , בשורות טובות!!!

לא לסמוך
11 יום זה גבולי
לכי מחר ותעשה בדיקת בטא כל רופא משפחה נותן הפניה
המון בהצלחה

זה סבב שלישי שאני עושה.
בפעם הקודמת עשיתי בדיקת הריון בייתי ביום 10 אחרי אוביטרל ויצא שלילי.
אני כבר לא עומדת בזה אני ממש לחוצה
אני מפחדת לעשות בדיקת דם וממש להתאכזב

כדאי לחכות יום יומיים ולעשות שום בדיקת שתן

מבינה אותך אני מגיעה מעולם 

IVF+PGD

באמת לפעמים דחיתי ביום יומיים כי כבר לא  היה לי כוח לעוד תשובה שלילת 

 

ממליצה לך ללכת לבדוק בימים הקרובים המון בהצלחה וחיבוק ענק 

ותחזרי בשר בשורות טובות

בבדיקת ביוץ חיובי זה שהם באותו צבע או כמעט ממש. כהה. בנוסף זה לא אמין להריון. לפעמים לבנות זה הראה כי הבדיקה ''התבלבלה'' בין ההורמונים הדומים. אבל זה לא ממש נכון תמיד וגם התמונה ששלחת זו לא בדיקה חיובית. בקיצור. לחכות. מאוד קשה אבל אין ברירה. לבדוק הריון לפחות ביום איחור. הכי מוקדם ביום המחזור. אחרת זה פשוט לא אמין.

למרות ששמעתי על נשים שזה באמת היה נכון..

רק לנערה. החזרה כתוב באתר צריך לשלוח אימייל נראה לי ואז את החבילה לא זוכרת בדיוק.
יש להם מענה טלפוני נחמד אפשר להתייעץ
על האורך

אם זה אפשרי מבחינת הלכלוך לקלח לפני ארוחת הערב לסגור תריסים לעמעם את האור זה כבר מכניס לעבירה של שינה
ארוחת ערב בסביבות שש צחצוח שיניים ופעילות שקטה במיטה ספר הקלטה של סיפור או שמיעת שירים מה שהולך אצלכם.
זה סדר יום לגדולים אני לא יודעת אם התכוונת גם לתינוק בעניין הזה אף פעם לא עשיתי סדר בשלב מסויים הם מתחילים להסתדר עם סדר היום של כולם

לפעמים אני רוצה ללכת לישון והוא עדיין ער בשעה 12 בלילה. לפני זה הוא ישן אבל פתאום בשעות האלו הוא מתעורר ואז אני לא יכולה לישון בשעות נורמליות..

תגובות

לא יודעת מתי את מתחילה וגם לא ציינת את גיל הגדולים אבל סדר שנראה לי הגיוני הוא סביב רבע ל18 להתחיל ארוחות, 18:30 מקלחת ו19 להכניס למיטות את הגדולים.את התינוק בנתיים שימי עליך במנשא..
לתינוקות יש סדר יום קצת פחות ברור בגילאים האלו ולפעמים דווקא בערב הם יונקים הנקת צבר. אבל לפחות אם הגדולים ישנו יותר מוקדם זה כבר ישדרג ויתן קצת יותר שלווה בבית..

לק"י

אצלי הם בני 5.5 ו2.8, ואני ממש משתדלת לתת ארוחת ערב בסביבות שש.
השאיפה היא מקלחות אח"כ, ואז משחקים וכו' עד שמונה-שמונה וחצי, לכבות אורות בחדר.

אז למה שלא תשתמש בך?
וברצינות, מה הכוונה שמשתמשת בך כמוצץ? את מרגישה שהיא נשארת למצוץ גם אחרי שסיימה לאכול?את בטוחה שהיא לא עדיין רעבה?
יכול להיות שזה פשוט זמני הנקה ארוכים. שלי ינקה בשלב הזה חצי שעה-ארבעים דקות. זה פשוט אורך הארוחה שלה..
ואם נראה לך שזה מעבר לרעב והיא מתפנקת עליך ברמה שאת רוצה קצת שחרור אולי תנסי עוד סוגי מוצצים? יש מוצץ של חברת bibs שהרבה סרבנים לוקחים. אולי תנסי? זה קצת יקר אבל שווה לבדוק.
לגבי כאבי בטן. וואי זה פשוט סיוט.... כמה הבת שלי סבלה מזה בחודש הראשון.
אין הרבה מה לעשות חוץ מהרגעה מקומית. להחזיק בכל מיני תנוחות שמקלות על הכאב ועוזרות לאוויר לצאת. נמר על עץ אם את מכירה או להניח אותה על הבטן על גבי הברכיים שלך ולעסות את הגב. חוץ מזה יש טיפות בשם 'ביביזם' שאפשר לתת לפני ואחרי ארוחה. היו תקופות שנתתי וראיתי איזשהו שיפור.

הגיוני שהיא רוצה מעבר.. להשאר להתפנק עליך גם לא מתוך רעב. אולי יעזור לך לא להרגיש "מחורפנת שהיא מחוברת אליך סתם" אם תביני שזה לא סתם. זה צורך שלה בדיוק כמו חום ומזון.

ואם לך זה כבר יותר מידי (ותמיד מגיע השלב שזה כבר יותר מידי..)- אז שתקבל את זה מבעלך או משמיכת עיטוף מחבקת..

אדמומיות וכאב מסמן על זה. כנראה שיש לך שם באזור סתימה. לבשת חזיה חדשה/שינית דפוסי הנקה/ישנת אולי בתנוחה שלוחצת על השד?
הטיפול הוא לתת לזה מסאז רציני, אפשר תחת זרם מים חמים. אפשר להניח כרוב נקודתית על האזור או צמר גפן ספוג אלכוהול. לקחת אדויל/אדקס/נורופן להקלה על הכאב. אם מתחיל לעלות חום אז לפנות לרופא לקבל אנטיביוטיקה.

או לפני דלקת
תבדקי אם יש צינורית סתומה צריך לשחרר.
עיסוי במקלחת עד שהאיזור רך ונעים משוחרר.
אם עולה החום צריך אנטיביוטיקה

ורק בצד הזה, כל השד מרגיש מרוקן כזה

כמו כבר כתבו לך, תכנסי עכשיו למקלחת חמימה.
תעסי את הצד הכואב טוב טוב תוך כדי שאת סוחטת מעט להקלה ולנסות לשחרר צינורית סתומה אם יש.

אח"כ לקחת את החומר ולתת לו לינוק את הצד הזה כמה שיותר, למרות הכאב. אם לא מתאפשר אפשר גם לשאוב.
כל הרעיון זה להקל את הצד ולשחרר אותו

תעקבי ואם עולה היום או לא משתחרר עד מחר תפני לרופא
רפואה שלמה!

בטוח שזה דלקת? לא מרגישה גוש.
עשיתי מקלחת חמימה, לא עזר.
עיסוי כואב לי נורא לעשות, ניסיתי..
בעקרון הכאב קצת פחת מאז הצהריים נראה לי.

ללחוץ בעדינות בעדינות כל פעם עוד קצת תוך כדי תנועה סיבובית.
אצלי זה מרגיש כמו וריד בולט ולפעמים זה עמוק יותר ופשוט איפה שכואב שם לשחרר.
להתחיל מסביב ולאט לאט להגיע למרכז. אין ברירה חייבים לשחרר
אחרת זה רק יחמיר. כל התמלאות חלב לעשות שם עיסוי ממש לאט וממש עדין ועם הזמן יותר עמוק שלא תסבלי.
אפשר גם לשנות תנוחת הנקה, זה אמור לעזור.

הגיוני שהוא ממש לא רגוע כשהוא יונק מהשד הזה? וואי זה ממש מכאיב.
מנסה עיסוי.
כל עוד אין חום, חוץ מעיסוי מה עוד אני צריכה לעשות?

בדרכ החלב לא יוצא כרגיל..
זה מאוד מכאיב. אבל מציל. הכי טוב לנסות אבל כשאת עם קומפרס חם נניח.

את החוסר רוגע שלו.
להמשיך לתת לו מהצד הזה ראשון כל פעם?
כמה עיסויים אני צריכה לעשות?
בינתיים אין לי חום.

תנסי עיסוי עם קומפרס חם או באמבטיה, ואז לשים קומפרס קר להקלה על הכאב.
אין נוסחה מדויקת, אצלי בזמנו היועצת הנה באה אלי ועשתה לי בעצמה (מביך🙄) במשך כמה דק כדי להמחיש לי מה אני צריכה לעשות. צריך לעשותא ת העיסוי בתנועה של הוצאה כלפי הפטמה..

טיפ שאחות נתנה לי ועזר לי בכמה מצבים דלקתיים כאלה.
קחי ניר סופג, תספיגי במים, תסחטי קצת ותניחי במקפיא. אחרי שזה קופא- שימי על האזור המודלק להרבה זמן. אפשר לחבוש איכשהו.
אם זה אזור גדול, אפשר להשתמש במטלית קטנה.
כדאי לך לנסות...
תחבושת שבנויה על העקרון הזה טיפלה לי נהדר בדלקת בשד, ומנעה שימוש באנטיביוטיקה.
וניר ספוג וקפוא עזר לנו בהרבה מקרים של דלקתיות סביב קוץ ברגל וכד'. על הדרך גם הקוץ יצא בקלות..
רפואה שלימה!!

נראה לי @תפוחים ותמרים פעם הסבירה באריכות.
אם את רגילה להניק רגיל לנסות לעבור לתנוחת פיינטבול או בשכיבה ואפילו כל מיני תנוחות מוזרות שהיונק יפעיל את הלחץ במקומות התקועים.

ואפשר גם לנסות לשאוב במשאבה. גם יכול לעזור (להיזהר לא להגזים שלא תגיעי לגודש)

וסיכום בו הוא כותב למה את צריכה שמירה.

 

וכן, צריך שהמעסיק יחתום.

המוסד לביטוח לאומי רוצה לראות מתי היתה הפעם הראשונה שהרופא בדק אותך, כי יש איזשהו סעיף בחוק שמאפשר לאשר שמירה רק ביחס לתאריך הבדיקה הראשון. זו הסיבה שהם מבקשים כרטיס מעקב.
את יכולה גם לשלוח מסמך אחר.
אני צרפתי התכתבות עם הרופא באפליקציה (שיתפתי אותם שלא היו תורים זמינים והייתי צריכה מענה דחוף), ואשרו לי. (כמובן צרפתי תיעוד רפואי שהעלה זכאות לשמירה).
בהצלחה רבה.

אבל אם זה מרגיע אותך, שלי בן 3.5 חודשים ושוקל כבר 7 פלוס.. וזה לגמרי תקין ושימח את האחות בטיפת חלב. אז שלך נשמע תקין לגמרי

אבל אל תשכחי שיש ספר ויש חיים. וזה לא אותו דבר.

מה גם: תינוקות שנולדו עם משקל נמוך עולים מהר, ואלה שנולדו עם משקל גבוה - לאט.

זה בגיל 5 חודשים.
ככה שבגיל 5 חודשים היה אמור לשקול 7,
נשמע תינוק קצת גדול, אבל ממש לא חריג או לא תקין.
בעיקר חשוב זה רצף הגדילה האישי שלו (או במילים אחרות- המקומות)
נשמע שהוא אחלה תינוק!

זה לשים לב שהמשקל שלו לא מפריע להתפתחות וזה הכל שהוא נראה סבבה
ובנתיים ב״ה הוא מאוד מאוד מפותח לגילו

אם במעקב טיפת חלב לא דברו על עליה חדה מדי במשקל

ואת ב"ה רואה שהוא פעיל ומתפתח יפה

רק תודי לה'

שיהיה בריא תמיד ומלא נחת!!!!

 

(הקנאה זולגת ממני כרגע.... שלי בנות שנה ו9 וב"ה הצלחנו להגיע עכשיו ל9 קילו)

משני הצדדים במשפחה יש אצלנו תינוקות שמנים, אפילו מאוד(אחוזון גבוה במשקל ונמוך בגובה)שגדלים עם הזמן להיות ילדים נוער ומבוגרים רזרוזים ממש.

אם זה רק מהנקה אז הכל בסדר.
כנראה שילוב של פוטנציאל שלו יחד עם חלב עשיר שלך.
ב''ה!!

הוא אוכל תמ״ל סימילאק
דורש הרבה יותר אוכל מהממוצע שרשום על הקופסא
למשל אם כל 3 שעות צריך לאכול 180
הןא בכייף מגיע ל240 ואפילו יותר ואם מפחיתה לו הוא בוכה
מוצקים עדיין מסרב בתוקף

להאכיל בדרך של האכלה פיזיולוגית (או מה שנקרא האכלה תומכת הנקה, אבל זה לא רק מתאים ליונקים, זה באופן כללי יותר פזיולוגי).
יכול להיות שהוא גדול מידי בשביל להתרגל לשינוי, אבל יכול להיות שזה כן יהיה לו טוב ואולי יפחית מעט את הכמויות.

אם הוא רק על תמ''ל.

שלי בת 8 חודשים שוקלת 7.790 נולדה 2.500 והיא אם אני לא טועה עדיין מתחת לאחוזון 50...

איך המשקל ביחס לגובה? יש לך את עקומות הגדילה?

נשמע לי כמו סתם דאגה מיותרת אבל תסתכלי על המשקל ביחס לגובה, זה יותר משמעותי מאשר לגיל

ואם סה"כ הוא נראה לך בסדר אז הכל בסדר

 

 

אבל פעם אחרונה שהיתי היה בן 4 חודש..
אמרו אחוזון 82..
מעניין מה יגידו בביקור הבא.. מאז גדל..ב״ה

שלי לרוב היו אחוזון 95 ומעלה.

אלא התאבון הגדול שלו
הוא אוכל למשל 240 לארוחה ובעקרון אמור לחכות 3 שעות..
הוא לפעמים גם אחרי שעה וחצי שעתיים בוכה מרעב
מוצקין מסרב לגמריי

של לפני המוצקים, מנגנון הרעב - שובע, עוד לא הספיק להיהרס אצל הקטנטנים.
הייתי נותנת לו כשהוא רוצה, בלי דחיות ולא פחות ממה שהוא דורש.
אם תנסי לדחות אותו/לתת לו פחות - זה דווקא עלול לבלבל את המנגנון הטבעי שלו.

בדיוק כמו שלא כל המבוגרים צורכים מידה שווה.
כל תינוק הוא אדם בפני עצמו, עם הצרכים המיוחדים לו.

אם את לא מהאיזור אז אפשר להזמין מהאתר שלהם

הקודם שלי כבר לא עובד הכי טוב

לרופאת משפחה או נשים בינתיים

מתעסקים עם זה ומפנים לכירורג עוד לפני שמסתכלים

בהצלחה ובשורות טובות

 

סתם חבל על החשיפה הלא נעימה

לזהות מה זה ולתת טיפול זה לא תחליף לכירוגית אבל אם התור ארוך בהחלט שווה ללכת חוץ מזה שאם לרופאה זה יראה דחוף היא יכולה לתת הפניה למיון

הם לא מבינים בזה לרוב, ועוד יותר גרוע, אין להרבה מהם את הניסיון של עבודה עם "אזורים רגישים" אז זה מביך אותם והופך אותם ללא מקצועיים.
אם כבר הייתי מנסה רופאת נשים באמת. אפילו באופן פרטי.

כל מני דברים ויודעות אם זה דחוף ולאן לשלוח
ואם זה משהו כמו פטרייה בהחלט יכולות לתת גם טיפול.
בהחלט לא הייתי ממליצה ללכת לרופא גבר ממש מבינה אותך

בנתיים את יכולה לנסות למרוח שמן קוקוס להקל..ולא להתעסק עם זה בכלל

שדלקת בשד יכול להיות גם למי שלא הניקה בחיים 

יכול לקרות גם לרווקות

היה לי יובש פעם ולקחתי משחה מסויימת והסתדר. אני רק צריכה שתתארי יותר את הצבע של היובש או שתאשרי את התיאור הזה:
מה שהיה לי זה מין יובש שגדל מעל הקצה של הפטמה, הוא היה בולט יותר מהעור ששם ובצבעים צהוב/ירוק/שחור, יכול להיות שאפשר לקלף את זה, אני לא רציתי ליגוע באיזור ואחרי כמה זמן התקלף אבל גדל ליד/ באותו מקום יובשים חדשים, היובשים היו קטנים/ גדולים יותר, ושוב רק בקצה.
גם לך זה ככה? סורי על התיאור

זה בצבע לבן, וכשאני מקלפת יש דם קרוש

כן.. זה מעצבן ועדיין- זה רק גורם לעוד טראומה למקום

רופאי נשים לדעתי לא יעזרו לך בזה כי פעם רציתי שיבדק ואמר שלא מתעסקים בזה... הוא רק שמע מה הבעיה ונתן לי את המשחה "בפנטן" זה לתינוקות לישבנים, וכתוב שם שזה גם לפטמות סדוקות. לי זה עזר, אולי תנסי ובמקביל תקבעי תור

ועד אז נמנעת

אז חשבנו אולי להמנע רק ספציפית מזה

הייתי נמנעת בינתיים מיחסים ומתייעצת עם רופא

אמרה שהיא רואה שהכל שם תקין ב״ה

ואחת מהם - זיהום.

לכן הייתי ממליצה לפנות לרופא נשים לבדיקה. אם זה אכן זיהום, כמו כל זיהום, כמה שמהר יותר מטפלים בו, ככה זה טוב יותר.

לטיפול קודם כל ממליצה על נרות פרוביוטיות. לא תמיד זה מספיק, אבל תמיד זה טוב.

לא חזר. הרגשתי תנועות אז לא נבדקתי.
אם זה היה חוזר כמובן שהייתי נבדקת.

בכל הריון זה מקדים יותר ויותר.....

חשבתי שזה עניין הורמונלי, וגם הייתה לי ציסטה בהתחלה אז מניחה שזה קשור

בכל מקרה אם הכאב הולך ופוחת לבד לא הייתי רצה לרופאה

איך עוברים את זה?

להבין שאישתך במצב פיזי ורגשי מאוד קשה.

ופשוט להכיל אותה...

להבין שזו תקופה קשה ובעז"ה הכל יעבור.

יהיה טוב, ותחבקו בקרוב ובעז"ה תינוק מתוק

השאלה איך היתה לפני ההיריון?
אם זה משהו שהתחיל אחרי אז זה מאוד הגיוני.
אני בחורה פלפלית מלאת עשייה בבית ועם הילדים.
בכלל לא פדלאה.
אבל ברגע שאני נכנסת להיריון.. יש לי שבועיים חסד ואז אני קורסת. לא מפסיקה להקיא ולעשות משהו. וזה לא משתפר אצלי.. אני עם בחילות צרבות וכאבים בכל מקום כל ההיריון.. וממש קשה לי.
כן פעם בעלי חשב שאני סוג של מפונקת.. אבל יום אחד הוא תפס את עצמו והבין שזה לא האישה שהוא מכיר בדרך כלל.. ומההיריון הנוכחי הוא רק דואג שאני לא אעשה כלום.. ושאני ארגיש טוב.
גם אני המון בוכה ובמצבי רוח פסיכים.. מאמינה שזה קשור גם למצב הפיזיולוגי. וגם פה בעלי למד שזה ההורמונים וזה יעבור ובדרך כלל אני לא כזאת.
תן לזמן לעשות את שלו. תתמוך בה כמה שיותר ככה תראה מצידה יותר פתאם רצון לתת ולעזור..
זו תקופה מאוד קשה עבורה.לא לשפוט ורק להיות שם בשבילה.
מי כמוני יודעת?!
ומה אתה צריך לעשות כדי להישאר שפוי?
אני דואגת להביא עוזרת. לקחת בייביסיטר שצריך... לתת לו גם להתאוור..
תדאג לאלה עבורך.. ולאט לאט דברים יהיו יותר קלים גם לך.
בהצלחה

רק שהוא הגיע כחודש וחצי לאחר הנישואים.

נורמלי ביותר!

שינויים הורמונליים, רגשיים ופיזיים בלתי מוכרים - לא לך ובוודאי ובוודאי גם לא לה.

מצבי רוח מתחלפים

בכי

רגישות לכל שטות

עייפות בלתי נגמרת

כל אלו תסמינים של תחילת הריון וזה בד״כ נורמלי מאוד.

כן צריך לעקוב שלא חסר לה ברזל (עלול לגרום לעייפות), ואם יש לה בחילות חמורות או מקיאה הרבה מומלץ ליטול כדור בשם דיקלקטין שמקל מאוד על התופעות הללו.

תפקידך- להיות תומך ומבין,

לא לשפוט! היא לא שוכבת כמו פדלאה, היא מגדלת מדי שנייה עוד ועוד תאים בדבר מופלא שעומד להיות תינוק. מאפס כלום זה הופך לבנ״א. תחשוב כמה כוחות זה דורש ובאיזה תפוקה פנימית הגוף שלה עובד. היא לא סתם שוכבת!

תהיה בשבילה. זה דורש ממך לצאת מאזור הנוחות שלך, אבל זו בנייה אמיתית של זוגיות דרך התמודדות...

 

יש נשים שלא מסוגלות לתפקד כל ההריון..
ואז באמת מה שצריך זה להיעזר חיצונית במי שרק אפשר, לקנות אוכל ומה שצריך כדי לאפשר את תפקוד הבית והמנוחה שלה.
איזה מזל שזה קורה כשאין ילדים ועבודה

אבל במקרה שתיארת גם לפני ההריון נשמע שההתנהלות לא היתה הכי בריאה. רב האנשים צריכים מסגרת, צריכים תעסוקה ומשמעות.
כשיש הרבה ילדים זה די הגיוני להישאר בבית כי הם מספקים די והותר אבל לבד בבית עם תעסוקה של זוג צעיר נשמע לי לא מאוד בריא.
כמובן שיש חריגות שטוב להן ככה אבל זה נדיר.
ויכול להיות שזה חלק מהבעיה ותופעות ההריון רק מעצימות אותה...

אתם נשואים טריים ממש, הגיוני שאתה עוד לא מספיק מכיר אותה, קחו לכם זמן נחת ותשמע ממנה מה בדיוק היא מרגישה, מה היא היתה רוצה שיהיה ותשתף איתה גם מה הציפיות שלך. מאמינה שתגיעו להבנות טובות יותר. ואל תפחדו לשתף גם מישהו חיצוני אם לא

בהצלחה ובשעה טובה!

מסכימה עם מי שכתבו מעליי
מה שאתה כותב מאד נפוץ, בטח בשליש ראשון של ההיריון. אצל הרוב יש שיפור בתחושה הכללית כשעוברים לשליש השני.
השאלה לגבי שהיא נמצאת בבית ולא עושה כלום - אם זה היה מלפני ההיריון זה לא קשור אליו, אבל לא בטוח שעכשיו זה הזמן לטפל בזה.

אני אומרת לך על עצמי למרות שכל אישה זה שונה..
משערת שלגבר שנפגש כנראה פעם ראשונה עם הורמונים בעוצמה זה יכול להישמע מוזר או מוגזם, אבל אני 5ומרת לך תיאור מדוייק.

ביומיום רגיל אני לא נרדמת צהריים הולכת לישון בשעות מאוחרות בלילה כל לילה.
שליש הראשון אני נרדמת על הספה בכל שעה במהלך היום, הולכת לישון ב9 בערב בכיף.
חוץ מזה יש לי מצב רוח מאד מדוכדך. מאד. אני עצובה המון ולא דווקא עם סיבה. אני קמה בבוקר ומרגישה בודדה ועצובה. כן. קמה בבוקר מרגישה ככה ולא קרה שום דבר. וזה לא פחות אמיתי או פחות כואב.
אני נפגעת בקלות מאד, בוכה המון. אני מפחדת מההיריון ומהלידה ומהשינוי בגוף שלי ובחיים שלי. אני מפחדת שלבעלי יימאס כבר ממני כזאת בוכייה ועצובה וממש לא קורנת או שמחה או דברים שאמורים להיות בהיריון - ומילא אם היתה לי סיבה !!

רוצה להגיד לך שכמה שזה יכול להיות לא מוסבר יש דווקא דבר אחד מאד ברור וזה כמה אתה יכול לעזור.
על אישה עם התופעות שלה בשליש הראשון, אבל אני בטוחה שמה שאשתך צריכה ממך עכשיו ומה שאשתך הכי תעריך עכשיו זה התמיכה שלך. לחבק אותה תהיה איתה.
תדברו ביניכם על הפחדים הם בטח קיימים, חצי שנה אחרי חתונה וכבר היריון והכל משתנה אתם צריכים אחד את השני יחד זה יחזק את שניכם מאד זה ישמח את אשתך מהמקום הכי פנימי.

לרוב המצב ממש משתפר בשליש השני. אם יש בחילות הם הרבה פעמים עוברות. המצב רוח חוזר. החשק חוזר.

מזל טוב לכ
תהיו יחד, תהיו חזקים, יש לכם משימה משותפת שהיא המתנה הכי גדולה בעולם.

הריון זה קשה.
והריון ראשון זה מורכב יותר.

הכי חשוב קודם כל מודעות וטוב ששאלתה פה בפורום ולזכור שזה עובר לרוב זה מתחיל להתאזן אחרי השליש הראשון אבל לפעמים לא.
אז מה אתה צריך לעשות.. לתמוך לעזור ואם אתה לא מתחבר לעבודות הבית להביא מנקה או אם ההורים יכולים לעזור. לקנות אוכל מוכן. לפנק אותה במה שהיא רוצה. להיות קשוב . לא להבהל אם היא מתרחקת.
הריון יכול להיות מאוד מאוד קשה אבל המתרה נעלה מכל הקשיים בסוף זה לגמרי שווה את זה תחשוב שהיא נותנת לך את המתנה הכי שווה שרק היא יכולה לתת, חיים חדשים והיא סובלת ומסתכנת בשבילך.
שיהיו בשורות טובות המשך הריון קל
(אני מקפידה לא להתכתב עם גברים אבל הנושא הזה בוער וחשוב לענות לגבר ששואל על זה)

לק"י

חבל שלא מרזים מזה לפחות.

ומכניסים אותם חזרה יבשים

אני תליתי כביסה, אחרי שהתייבשה הורדתי והרגשתי כאילו הרגע הכביסה הייתה בהרתחה...

לק"י

רק 40-42 מעלות

זה לא מסתדר לי שאין אצלכם לחות כי כל הזמן יש לי בראש שאת מאשקלון (בגלל איזה חברה שהייתה גרה שם וקראו לה יעל, לפני שנים..חחח)

את תראי,
כמו עוף צלוי
אני נשרף
אבל בוחר בכל יום להמשיך לבעור
אני אלוף העולם....''