קראתי בכאב מה שכתבת.
כמה דברים:
א. את ממש לא היחידה ולא לבד. המצב עכשיו מאוד קשה לכולן, ומי שבמצב רגיש, פיזי או נפשי- קשה לה פי כמה!!! העומס הנפשי הוא בכלל לא ביחס לעומס הטכני, אלא ביחס לכוחות שלך.
את כל כך לא היחידה!!
גם אני עוברת...ואני מדברת עם חברות, כולן עוברות. כולן.
ב. במצב כזה, ממש אסור לך להשוות את עצמך לנשים אחרות וגם לא להקשיב לאמירות שמחלישות אותך, גם אם הן באות מהמשפחה.
את צריכה לשמוע רק מה שמחזק אותך.
ג. לגבי העובדה שאת בעלת תשובה- נשמע שאת מבולבלת בגלל עודף דעות. אבל האמת היא, שאין הבדל בין אמא דתיה לאמא חילוני בעמדה הבסיסית מול הילדים. את אמא שלהם, הדמות הכי משמעותית בשבילם, ואת, מתוך עצמך, עם האישיות שלך והכשרונות שלך, יכולה לתת להם המון.
לא קשור לשום מצווה או השקפה.
קודם כל- את מי שאת ולא כדאי לנסות להיות מישהו אחר!!
ד. לגבי עיצות...
בואי תחשבי שניה-
מה ישמח אותך?
מה יעשה לך טוב?
מה יתן לך טיפת ישוב הדעת?
לנגן? לעשות יצירה? לרקוד? לתת לעצמך כמה שעות לבד מחוץ לבית? לדבר טלפונית עם אישה שתקשיב ותתמוך? להזמין ארוחה טובה ולשבת בערב עם בעלך?
תחשבי רגע על משהו שיעשה לך טוב.
ותתחילי בו.
פעם בשבוע. תני לעצמך את זה.
אחר כך- טפלי בעצמך. תבקשי מבעלך שיעזור לך. יש לך טיפול רפואי שיכול לעזור לגב? אורתופד? כירופרקט? אוסתאופט? עיסוי? פיזיותרפיה? תבררי, תקבעי תור, תתחילי.
אחר כך- ילדים. כשטיפונת תקבלי כוח, תתחילי לעשות סדר עם הילדים. בני כמה הם? יכולים לעזור קצת עם המטלות של הבית? לטאטא, להוריד כביסה?
ממש יעזור לך ולהם שיהיה סדר יום קבוע פחות או יותר. נניח: 8:30 מתפללים, מספרים סיפור. 9:00 אוכלים ארוחת בוקר, 9:30 יוצאים לגינה (מזג האוויר מתחיל להיות נעים) 11:00 חוזרים הביתה, עושים יצירה,12:00 אוכלים פרי או משהו קל, 12:30 משחקים בחדר או בסלון בזמן שאת מארגנת ארוחת צהריים, 13:30 ארוחת צהריים, ואח''כ מנוחה. אם הם קטנים- שישנו גם הם. אם גדולים- שישמרו על הקטנים בזמן שאת נחה.
אני משתמשת במדיה כדי לאפשר לי לנוח...נותנת להם לראות סרט של שעה וככה אני ישנה נהדר וקמה עם כוח.
כשקמים- סיפור, נשנוש ולצאת החוצה.
אח''כ כבר מקלחות, ארוחת ערב ולילה טוב.
ברגע שיש לך סדר- את יודעת למה את קמה בבוקר, וזה נותן כוח, מניסיון. זה לא התחושה הזאת של הימרחות חסרת כוח כל היום.
ולילדים- זה מסדר את הראש.
ככה גם יש לך מענה. זה לא שכל ילד מודל אותך.לכיוןן אחר- אני רוצה ככה, אני רוצה ככה ואת מרגישה שאת כל הזמן צריכה להגיב למיליון בקשות. .
אתה רעב? אחרי היצירה נאכל תפוח.
רוצה סרט? אחרי ארוחת צהריים.
יש לך תשובה כבר.
עוד לגבי עצמך- שבי רגע עם עצמך ותכתבי לך פתקים עם משפטים שאת יודעת שיכולים לעזור לך. ואז כשאת מרגישה חסרת אונים וחסרת כוח, תשלפי פתק אחד ותנסי להתחזק ולהתאפס בעזרתו.
ועוד דבר- תרימי טלפון לארגון ניצ'ה. הם עוזרים לנשים במצבי דכאון. יתנו לך שם עיצות טובות ואם תרצי גם תוכלי לדבר קבוע עם מישהי משם. זה ממש יכול לחזק אותך!!!
האמת שעוקבת אחריכן בימים האחרונים וכבר מזמן רציתי לפרוק ולא העזתי
)