היי לכולן.
אודה לסיפורים מעודדים לאחר הנס שאירע לנו השבוע.
אני עם שני צמודים קטנים בבית,יומיים אחרי השקיפות- היתה תקינה למדי. בדיוק שרצינו לספר למשפחות תוכננה שיחת וידאו(ימי קורונה מלחיצים), וגם כי ממש רואים (והצד של בעלי רואה אותי) אני ביום של בישולים ילדים וכו, אחה"צ מרגישה כאב חד במפשעה ודקירה ממש,
תחושה של ציר חזק. היתי עם שואב אבק ביד ורצתי אחרי הילד שלי- מיד נעצרתי והתיישבתי. שתיתי כוס מים. התיישבתי שוב.
לפתע שקמתי- מרגישה זרם בתחתונים, רצה לשירותים ומגלה שמתחיל לצאת לי דם, טרי ממש. כאבי מחזור אגן (הרגשה של צירים)
התקשרתי להתייעץ עם אחות וכבר שעת ערב, אחרי מספר שאלות אמרה ללכת לבדוק את העניין במיון- שם ככל שעבר הזמן, הדימום גבר, הכאב גבר, הלחץ עלה ולא הפסקתי לבכות.
מסתבר שזה ענין שכיח שיש דימום בתחילת הריון כי לא מיהרו לקבל אותי.
בכל מקרה- מצאו שיש לי המטומה לא קטנה בכלל , 6 ס"מ , הדימום בבדיקה היה קטסטרופלי, הכאבים נוראיים, פחדתי שהכל נגמר..
עודכנתי שיש לעובר דופק, אבל מה שקורה זה בהחלט לא תקין ועוד בשבוע כזה עם קצב הדימום הזה- החתימו אותי מראש על גרידה. שללו קרישת דם ובדקו שההמגלובין לא צונח (היתי כבר ממש חלשה, מצד שני היתי אחרי יום ארוך). נזהרו מאד לאשפז אותי בגלל מחלת רקע בתקופה שכזו אבל זה היה בלתי נמנע. מנהל המחלקה אף הצהיר - הלילה כנראה תפילי יותר מ50 אחוזים. לא יכולתי להירגע על אף שאמרו לי לשכב רגע במיטה ולנוח (כמובן לבד- ימי קורונה ואין ליווי במיון)
התחננתי לנס.
אחרי לילה של אשפוז להשגחה צמודה . בדקו לי את הדימום כל כמה שעות.
אכן פסק הדם הטרי ויצא רק דם ישן וחום.
שוחררתי להמשך מנוחה בבית. ללא פעילות פיזית מאומצת וכמובן קיום יחסים.
עוד הומלץ על בדיקה כעבור שבוע בקהילה.
כאבי האגן ומחזור לא פסקו.
העבודה בבית תמיד ישנה.
והילדים לא ניתנים להזנחה.
מחפשת תקווה כי אכן קרה לנו נס ברוך השם אבל לערוך סעודת הודיה לגמרי מיותר לעשות לאור העובדה שצריך לוודא שזה נעלם/נספג/לא יחזור בשני. ומי יכול להבטיח לי זאת? האם ככה ימשך שאר ההריון השלישי שלי? ממילא הוא בתקופה קשה מידי עבורי.
שתי ההריונות הקודמים היו כל כך תקינים (לידות אחרי שבוע 41)
מחפשת אור.
תודה תודה
אודה לסיפורים מעודדים לאחר הנס שאירע לנו השבוע.
אני עם שני צמודים קטנים בבית,יומיים אחרי השקיפות- היתה תקינה למדי. בדיוק שרצינו לספר למשפחות תוכננה שיחת וידאו(ימי קורונה מלחיצים), וגם כי ממש רואים (והצד של בעלי רואה אותי) אני ביום של בישולים ילדים וכו, אחה"צ מרגישה כאב חד במפשעה ודקירה ממש,
תחושה של ציר חזק. היתי עם שואב אבק ביד ורצתי אחרי הילד שלי- מיד נעצרתי והתיישבתי. שתיתי כוס מים. התיישבתי שוב.
לפתע שקמתי- מרגישה זרם בתחתונים, רצה לשירותים ומגלה שמתחיל לצאת לי דם, טרי ממש. כאבי מחזור אגן (הרגשה של צירים)
התקשרתי להתייעץ עם אחות וכבר שעת ערב, אחרי מספר שאלות אמרה ללכת לבדוק את העניין במיון- שם ככל שעבר הזמן, הדימום גבר, הכאב גבר, הלחץ עלה ולא הפסקתי לבכות.
מסתבר שזה ענין שכיח שיש דימום בתחילת הריון כי לא מיהרו לקבל אותי.
בכל מקרה- מצאו שיש לי המטומה לא קטנה בכלל , 6 ס"מ , הדימום בבדיקה היה קטסטרופלי, הכאבים נוראיים, פחדתי שהכל נגמר..
עודכנתי שיש לעובר דופק, אבל מה שקורה זה בהחלט לא תקין ועוד בשבוע כזה עם קצב הדימום הזה- החתימו אותי מראש על גרידה. שללו קרישת דם ובדקו שההמגלובין לא צונח (היתי כבר ממש חלשה, מצד שני היתי אחרי יום ארוך). נזהרו מאד לאשפז אותי בגלל מחלת רקע בתקופה שכזו אבל זה היה בלתי נמנע. מנהל המחלקה אף הצהיר - הלילה כנראה תפילי יותר מ50 אחוזים. לא יכולתי להירגע על אף שאמרו לי לשכב רגע במיטה ולנוח (כמובן לבד- ימי קורונה ואין ליווי במיון)
התחננתי לנס.
אחרי לילה של אשפוז להשגחה צמודה . בדקו לי את הדימום כל כמה שעות.
אכן פסק הדם הטרי ויצא רק דם ישן וחום.
שוחררתי להמשך מנוחה בבית. ללא פעילות פיזית מאומצת וכמובן קיום יחסים.
עוד הומלץ על בדיקה כעבור שבוע בקהילה.
כאבי האגן ומחזור לא פסקו.
העבודה בבית תמיד ישנה.
והילדים לא ניתנים להזנחה.
מחפשת תקווה כי אכן קרה לנו נס ברוך השם אבל לערוך סעודת הודיה לגמרי מיותר לעשות לאור העובדה שצריך לוודא שזה נעלם/נספג/לא יחזור בשני. ומי יכול להבטיח לי זאת? האם ככה ימשך שאר ההריון השלישי שלי? ממילא הוא בתקופה קשה מידי עבורי.
שתי ההריונות הקודמים היו כל כך תקינים (לידות אחרי שבוע 41)
מחפשת אור.
תודה תודה
מקווה בשבילך שיהיה בסדר...
