פורום הריון ולידה (עמוד 2539)

ובטח שאם נדרשת דחיפת אצבע בשביל זה. ניסית לקחת תרופות?

מחכה כמה ימים בגלל איזה מבחן שאני צריכה לעבור...

שבדרך שורפים את הגרון, את הושת ועלולים לפגוע גם במיתרי הקול ולהרוס את השיניים.
הקאה גורמת לאיבוד מים ומינרלים חיוניים לגוף.

בקיצור, לא מומלץ.

הקאה יכולה להיטיב עם אדם שהאוכל "תקוע לו " וגורם לו לכאב/אי נוחות/צרבת.
הקאה יכולה להוציא חיידקים החוצה ולשחרר את מה שמפריע לגוף 
הקאה זו דרך כמו מפי הטבעת רק ישירות מהקיבה , ואם האפשרות הזו קיימת - היא לא תמיד רעה.לפעמים להיפך.

לא במקרה של הפותחת

אני עומדת עדיין על מה שרשמתי.
אם זה חד פעמי- זה טוב
אם זה רב פעמי- עדיף שלא.
גם לפותחת.

בתור אחת עם קשר מכבד אבל לא משהו עם חמותי (אם אפשר לקרוא לזה קשר)
אני חושבת שזו חובה של האישה לדאוג ולעודד את הבעל והילדים לשמור על קשר עד כמה שאפשר אז מה אם היא מבטיחה מתנות .. אני מבינה שהילדים שלך כבר גדולים ויכולים ללכת אליה לבד? תבחרו יום בשבוע שבוא זה יום שהולכים שעה לבקר את סבתא תקפידי שבעלך יתקשר כל יום אולי שהילדים יתקשרו בערב שבת לאחל שבת שלום.

לא אכפת לו שהקשר רופף , נראה שקרה לו איזה טראומה ממנה בילדות, הוא לא כל כך משתף אותי והוא בעצמו לא יוזם שיחות ומפגשים איתה ועם הילדים
העניין הוא שגם לסבתא זה לא מפריע, נראה שהיא כבר התרגלה , ככה זה אנשים ששקועים בעצמם ובבעיות של עצמם

היום אחרי צהריים תקפוץ אליה עם הילדים תכף חגים תחשבו אולי חול המועד שיקח אותם לשם לכמה שעות או לטייל איפשהו

לדעתי, כל אחד מבני הזוג אחראי לניהול הקשר עם הצד שלו. בן הזוג השני כמובן צריך לדאוג לשתף פעולה ולא להיות אנטי, אבל זה ממש לא התפקיד שלה לעודד את בעלה לשמור על קשר עם אמא שלו, להיפך.

אני ממש מעודדת את בעלי ליזום מפגשים עם הוריו. ולדבר איתם בסקייפ ים הילדים
זה ממש בא ממני וההורים שלו כל כך שמחים עם זה

וברור שההורים שלו שמחים עם זה. זה מאוד נכון ויפה לעשות.

 

אבל - לא אומר שזה אחריותך וחובתך, אלא דברים שאת עושה מעבר לחובתך. וכל הכבוד לך.

הייתי באמת צריכה להבהיר שהתכוונתי שזאת לא חובה של האישה ולא אחריותה, לא שזה לא יפה מצידה.

 

הגבתי ביחס למה ש@בתי 123 כתבה - "אני חושבת שזו חובה של האישה לדאוג ולעודד את הבעל והילדים לשמור על קשר עד כמה שאפשר".

 

אז לדעתי, לא. זאת ממש לא חובה של האישה. זה כן יפה מאוד מצידה כשהיא עושה את זה.

ואכן באמת זה ברור שזה לא חובה

אבל מנסיון, כשכל אחד מעודד את השני לקשר טוב עם ההורים שלו ומשבח אותם וכו, זה מעצים מאד את הזוגיות ומאד מאד מאד משתלם. אפילו שזה לכאורה לא התפקיד שלנו. כך אני מרגישה.

כמו שהגבתי פה: זה מאוד יפה מצידך וכל הכבוד לך, באמת! - הריון ולידה

יש ילדים שעצם הבכי מכניס אותם למקום היסטרי לא טוב.
מלא פעמים שילד מקבל מכה ומסיחים את דעתו אז הוא פתאום צוחק והכל בסדר,
אז מה, פתאום לא כואב לו? גם לפני כן כנראה שלא כאב אלא בכה כי מכה אמור להיות כואב ואם אמור להיות כואב אז בוכים.
הרבה פעמים כשילד לא בוכה יותר קל לו להנות ולשחק עם חברים.
כמה שיחפרו לילד שהיום הוא גיבור ולא בוכה, לדעתי זה לא יחזיק יותר מדי ואם קשה לו הוא יבכה, אבל עם החיבוק והניחום הוא יוכל לצאת מזה כי הוא יודע מה מצפים ממנו
לעומת ילד שמתפרק מבכי לא בגלל שבאמת כ"כ קשה לו, בגלל שהוא לא יודע לצאת מהבכי ולעשות דברים אחרים.

קיצר כמו שלא מי שצורח הכי חזק אז הכי כואב לו, ככה גם לא מי שבוכה בכי תמרורים הכי קשה לו.
ויש עניין לדעתי ללמד ילד לא לבכות בכי תמרורים.

קיצר זה ממש תלוי מקרה ולא יודעת מי אמר ובאיזה הקשר (כלומר מה היה לפני כן ומה מסוגלות הילד)
אבל זה לא משפט כזה נוראי כמו שזה נשמע מהצד.
ממש תלוי.

יותר מתחברת לגישה של חולת שוקולד. אגב, יש לי זיכרון מאוד חזק של עצמי בגיל ארבע נכנסת לגן לראשונה (אחרי שהייתי בבית עם אמא עד אז), וממררת בבכי בכניסה לגן. אני זוכרת את הגננת ליד, שהרגשתי שהיא טובה. אבל היה לי קשה וזה ללא ספק היה ממש צורך - לבכות-לבכות-לבכות-לבכות.

וזה בכלל לא היה בגן והוא לא בכה, הם היו ליד הבית

בגדול גם לילד טוב מאוד ללמד אותו לא לבכות ולהחליף את זה בדרכי הבעה מפותחות יותר (כמובן לא מדובר על בכי מתפרץ, כמו ברגע הראשון שמשהו קורה אלא בבכי יותר מודע כמו שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה)
אולי לימדו אותו דרכים אחרות להביע את הקושי שלו. בכי ממושך כמו של ילדים זה דרך פורקן שמזינה את עצמה, קשה לעצור, זה מעורר אנטגוניזם.

מסכימה שלא נכון פשוט להגיד לילד לא לבכות.
כן מאוד טוב לדעתי לנתב אותו לדרכים אחרות במקום

ואני בהחלט מלמדת אותו לדבר במקום לבכות
אבל הייתי שם ושמעתי איך זה נאמר וזה ממש לא היה נשמע מתוך הבנה של הקושי ולימוד דרכים אחרות
והיא יכלה *גם* להביע אמפתיה

אמא שלי נתנה שלושת רבעי שעה לכל ילד.

ואנחנו חשבנו שאנחנו מתוחכמים. ניצלנו את זה כל פעם למשחקים שיתופיים.
ככה יצא שכל אחד היה יותר..

בסביבות השעה. אבל הם עוד קטנים יחסית (הגדול בב')

הוא רק בן שנה אבל לדעתנו זה מתחיל מהגילאים האלו.

אבל מדי פעם כן.
בטח בשגרת קורונה.
ושיחות זום לא נספרות זמן מסך. זה אמצעי תקשורת.
כמה?
משתנה בד"כ לגדול סרט פעם בשבוע+ התנסות בגוגל/ פאוור פוינט/ משימות ביה"ס.
לגילאי 3,6 סרטונים בהתאם לצורך. נגיד בת ה3 היתה ישנה במעון ואנחנו קורסים לפניה אז הייתי תוקעת אותה מול יוטיוב והולכת לישון. זה יכל להגיע לחצי שעה פעמיים בשבוע.
סרטונים במהלך היום בד"כ כ-10 דקות פעם בשבוע.

בשגרה שהיא לא של קורונה הרבה הרבה פחות.
כמעט ואין בכלל, פשוט סדר היום לא מצריך.

לפעמים אני שמה שירים לריקודים אז הם כן מעיפים מבט ואלופים בלדלג על פרסומות ולבחור שירים אבל זה לא שהם צופים בוידאו

הילדים שלי בני ארבע ושש ואנחנו לא חושפים אותם למסך בכלל למעט פעמים נדירות שאנחנו מראים להם הסרטות שהיו קטנים, או סרטי מסיבות שלהם וכדומה (אפילו בקורונה הצלחנו).

מוכרחה להודות שכשהחלטנו את זה לפני שהבכור נולד לא חשבתי שנצליח להחזיק מעמד כ״כ הרבה זמן

אין לנו אג'נדה ברורה לגבי החשיפה למסך, פשוט להמנע כמה שיותר

אני בעד החלטות כאלו שמחליטים שעכשיו לא, כי אנחנו עמודים בזה,
ובהמשך נחליט בהתאם למציאות.

אותו דבר אצלנו עם ממתקים
תמיד אמרו לנו אה, זה הבכור שלכם, חכו כשהוא ילך לגן, חכו כשהוא יגדל, חכו כשיהיה ילדים נוספים...
ואני כזה, מה הקשר???
בגלל שבגיל 5 בגן ידחפו לו ממתקים אז כבר בגיל שנתיים אני צריכה לקנות לו בעצמי מעדן?
בגלל שלאחים שלו יהיו חורים בשיניים אני צריכה שגם לו יהיה??

אמרו לנו אותו דבר כשלא הסכמנו להלעיט אותם במתוקים כשהיו קטנים וענינו אותו דבר! זה פשוט כ״כ נכון

לפעמים פחות, לעיתים נדירות (ימי שישי וכד') יותר. בת 4 בקרוב

אבל המתבגרות כמובן מתעסקות בתוכנות למינהם. לא סרטים ולא אינטרנט, אבל אחת מעצבת אלבום דיגיטלי כתחביב והשניה עושה מצגות כתחביב ואת זה אני מאפשרת באופן יומי.

בני 3 וחצי וכמעט שנתיים
באופן כללי הרצון שלי הוא לא להראות בכלל, חוץ מסרטונים קצרים של המשפחה ששולחים בוואטסאפ וכו'. בשגרה זה החזיק מעמד יפה מאוד ולא הרגשתי צורך לזמן מסך.
מאז שנמצאים בשגרת קורונה + הריון התחילו לראות יותר ויותר, לאחרונה ברמה של חצי שעה עד שעה כל יום-יומיים, שזה ממש נוגד את איך שהייתי רוצה שהבית יתנהל, אבל מבינה שכרגע במצב של החוסר תפקוד שלי אין לי הרבה ברירות

אף פעם לא הגבלתי זמן מסך, אבל הילדים שלי נמצאים רוב היום מחוץ לבית במוסדות חינוך ללא מסכים כלל, ויש להם הרבה עיסוקים נוספים מחוץ למסך, האנטרנט מסונן, לא מתעסקים בכלל ברשתות חברתיות, ולקטן יותר אני בודקת את התוכן שצורך שיהיהמותאם לגילו

בקורונה שבאה בשילוב של חופשת לידה ואחר כך חופש גדול שבא עם חזרה שלי לעבודה מהבית נתנו יותר, משהו כמו שעה ביום. רק סרטים וסדרות שאנחנו בוחרים, לילדים עצמם אין שום גישה לשום מסך

מה עושים אם אתם עקרונית נגד מסכים והסבא/סבתא דוחפים אותם לזה?

ואם לא הולך אז מבינים שאם רוצים שסבא וסבתא יהין בייביסיטר אי אפשר להכתיב להם מה לעשות בזמן הזה, רק לבקש יפה.

הם מראים לה סרטונים של שירי ילדים בפלאפון..
כשזה כבר יותר מידי אני יודעת לומר זהו עכשיו הולכים לשחק.. אבל מבחינתם זה היה יכול להמשך

תגידי שאת מרגישה שבמקום ליצור איתם קשר, להנות מסבא וסבתא, לדבר איתם, אז הילדה מסתכלת בסרטים שאת יכולה להראות לה לבד, וחבל לך כי היא כל כך מחכה להיות איתם, מחכה שהם יבואו, ואולי הם מוכנים לספר לה סיפור שקנית במיוחד לזמן שהם באים?
דברים כאלו.

מתי זה קורה? תפרטי קצת. הם באים אליך או את לשם? בזמן בייביסיטר או סתם בביקור?

ולא התוכן או העיקרון?
כי זאת התייחסות שונה לגמרי.

אנחנו גרים קרוב להורים וקופצים אליהם מידי פעם, כשהיא שם לבייביסיטר אין לי תלונות ודרישות. זאת בעיה שלי.
בבית אנחנו נמנעים מלהראות לה כל סרט שהוא חוץ ממקרים מיוחדים (להסיח את הדעת מאינהלציה וכאלה)
אולי אני סתם מתלוננת וזה לא מה שישפיע עליה, 10 דק בשבוע...

אם את קופצת כל יום אז כן הייתי מנסה לדבר עלזה

תעזבי את הנושא

לק"י

אלא אם כן, אתם מתנגדים לגמרי לצפיה, ואז הייתי אוסרת את זה.
אבל אם אתם בעצמיכם מראים פעם ב.... אז לא נורא.

אנחנו גרים ליד ההורים כמוכם

כשהבכור שלי היה ממש קטן הסברנו להרים שלי יפה ובטוב טעם שאנחנו מתנגדים למסך. אי לכך-נשמח מאד לבוא לשם הרבה אבל ברגע שהמסך יהיה נגיש לו נאלץ ללכת, לא בתור ענישה, כי בשבת נבוא חופשי. כך לגבי שמירה עליהם, אם הם מסוגלים למנוע מהם לראות מסך-נשמח לעזרה, במידה ולא-נסתדר בדרך אחרת, ואנחנו באמת מוכנים לוותר על עזרתם אם זה מה שצריך כדי להמנע. 

ב״ה הם ממש מכבדים ומקפידים על כך, אחותי הקטנה יודעת שברגע שהם באים או שהיא סוגרת את הדלת של החדר עם המחשב כדי שלא יכנסו (הם בד״כ לא שמים לב, כי הם מסתובבים בעיקר בסלון/בחצר) או שמכבה אותו. זה כ״כ חמוד שהיא קלטה שאסור להם שפעם היא היתה איתם במשחקיה והראו שם איזה סרט לכל הילדים והיא רצה לאחראית בבהלה להסביר לה שאסור לאחיינים שלה לראות (ברור שבמקומות כאלה זה מקובל עליי, אבל היא לא הבינה את זה כך)

נראה לי יותר טוב לעיניים..

ואין לנו כוחות להתמודד.
למרות שזה לא חינוכי...

אני מוצאת שיש תוכניות שמאוד מלמדות ומעשירות ידע.
ואישית גדלתי על טלוויזיה בהגזמה וסה"כ יצאתי משכילה ובלי הפרעות קשב וריכוז וקשיים חברתיים ועוד כל מיני דברים שמייחסים למסכים... וכך גם הרבה מאוד חברות שלי.

אני גדלתי על ספרים, הילדים שלי מעשירים את הידע שלהם בעיקר מהמסך בצורה לא פחות טובה. בעיני מה שחשוב זה תוכן הצפיה ולא הזמן המוקדש לזה

סורי, לא הבנתי..

לק"י

בזמן הלימודים זה שעה-שעתיים ליום לבן 5.5.
בת 2.5 צופה איתו מידי פעם, לא משהו קבוע. לפעמים אני מראה לה סרטונים ביוטיוב של הריתמיקאית שלהם במעון (זה נראה לי גג חצי שעה, ולא כל יום).

אולי בזמנים מיוחדים כמו סרט על חג מסוים או סביב מאורע. 

לא נותנת באופן קבוע, בד"כ בשישי.
בזמן הסגר היו ימים שנתתי 2 סרטים ביום כי היה לי קשה.. (רק הגדול, את הקטן זה לא מעניין)
אבל מבחינתי מה שחשוב זה התוכן, מפריע לי שהוא רואה עם בני דודים סרטים ללא תוכן..
בבית אני מראה רק בגן של דודו ושלום לך אורחת, כשיגדלו נעשה ערוץ מאיר לילדים, יש שם תוכן איכותי.. האמת שאפשר כבר עכשיו, סתם חבל לי על הכסף ואין לי קליטה בבית, אבל אצל ההורים שלי הוא ראה סרטים שמתאים לגיל..

בזמן שגוזרים לה ציפורניים או מודדים חום
שזה דברים שהיא שונאת ממש ממש ומתנגדת. וזה עוזר לעבור את זה בשלום.
אז יוצא פעם ב.. לגג עשר דקות. בת שנה ו8

כן שמים לה הרבה מוזיקה ומראים סרטונים שלה ושל המשפחה..

יש אפילו סרטון קבוע שמיועד למטרה נעלה זו והם מחכים לזה 😅

יום שישי, בערך בשעה לפני שבת
הוא צופה בקליפי אנימציה מתוקים של שירי ילדים קלאסיים באנגלית(דברים שגדלתי עליהם!) ויש לזה גם קצת ערך מוסף- הוא לומד מהם המון המון אוצר מילים באנגלית. אז זה אולי לא אידיאלי אבל בסך הכולל של עלות-תועלת, זה שווה.

בן שנתיים.

בתקופת הקורונה ה"קשה" המינון כן גדל, וב"ה כשהתחלנו לחזור לשיגרה הצלחנו לשנות את זה.

לפעמים בימי שישי לחוצים נותנים להם מסך בזמן השטיפה, למי שהתרחץ ולבוש לשבת. זה יוצא לפעמים פעם בשבועיים ולפעמים פעם בחודשיים. במקרה כזה מדובר על בין שעה לשעתיים מסך.
גילאים: 4-8
יש גם בת שנה ו8 שלשמחתי בינתיים לא מתעניינת בזה, ומסתפקת בהאזנה מרחוק (וזה מעניין לה!).

במחזור אבל זה בסביבות 2 קילו לא יותר וזה אמור לחלוף אחרי הסתגלטת
אם השמנת בשומן בעקבות השינויים ההורמונליים כנראה שהם ירדו לאט בשינוי תזונתי

השמנתי נטו מהגלולות. והרבה יותר מ2 קילו.. יותר קרוב ל5++ ואני שומרת על תזונה נכונה..

של נוזלים כמו שיש לפעמים לפני מחזור

בלי שינוי תזונתי

להפנות אותך

מישהיא יכולה להרגיע? או לא להרגיע חלילה..

היא הרי צריכה להיות במקום קריר ויבש. בחום והלחות של הימים האחרונים זה לא כזה פשוט...

ניסיתם לפתוח קופסת מטרנה חדשה ולתת לה?

והיא חיונית ולא זרוקה מאוד או אפטית (לא מגיבה) אז אין מה לדאוג.

גם לנו היה את זה עם אחד הילדים
פתאום התחיל להקיא אחרי מטרנה
בעקרון היה שותה רק בלילה לפני השינה
ואז פתאום התחיל להקיא
הלכנו לרופאה ואמרה שאולי זה כבר נוזלי לו
ולא עושה לו טוב אז או להוסיף דייסה
או לעבור לארוחה

כמובן כדאי שתלכי לבדוק
אבל יכול להיות גם שזה כלום

ישלנו תור בבוקר, אבל בעלי מאוד מפחד לקחת אוצה בגלל הקורונה:/

האיחור היה שלילי וכשבדקתי יום למחרת היה חיובי .

רק רוצה לומר שרשמת לא עוזר בכלום ולהכין ארוחת ערב לתת לאכול לדאוג שיתקלחו ולהכניס למיטות זה המון. לגמרי זכותך להרגיש שזה לא מספיק ולדרוש יותא עזרה.
לגבי איך הוא עושה את זה אולי תנסי בדרך יפה להגיד לו לא בדרך של ביקורת משהו כמו אני ממש מעריכה שאתה עוזר לי איזה אבא נפלא אתה לא הייתה רוצה שהם יכנסו בנחת למיטות ולא בצעקות.. משהו בסגנון את מכירה אותו הכי טוב אבל גם לא לצפות שיהיה שינוי מיידי בזה

לצרוח כשעושה כל ״מטלה״ זה מבאס וכבר מוריד את החשק לפרגן!

שממש כדאי לדבר על זה בערב כשהילדים כבר ישנים
תסכמו בינכם חלוקת מטלות, מי עושה מה..
אני כ"כ מבינה אותך אינטרנט/ ואטסאפ זה בהחלט מכה!
תעירי את תשומת ליבו שבמהלך היום זה לא מתאים
וחבל על הדוגמה שהוא נותן לילדים שרואים אבא שקוע בטלפון☹

אולי לבקש בזמן של נחת ששעה בערב יהיה עם הילדים בלי הטלפון? וכל שאר הזמן לבלוע ולא להעיר. שיתרגל לפחות שיה אחת להיות איתם בלי טלפון

לי זה גם קורה במחזור,
במיוחד אם אני שמה את הפדים של אולוויז עם הריח

ואין מצב שאשתמש בסוג אחר.... הם היחידות שסופגות לי כמו שצריך...

אין עליהם..

מדהימים, מהפדים, האזור לא נקי ולא מאוורר. שימי משחה. נשמע סיוט. אוף

לא צריך מרשם

הדימום נוראי...

ותכניסי אותם לפני השינה
מאמינה שזה יכול לעזור גם עם הדימום
עושים את זה 3 ימים
עכשיו בעיקרון יש גם טבליה אחת שאפשר להכניס ללילה אחד עם מרשם רופא,שזה מינון יותר גבוה, אז מחר את יכולה לנסות לבקש מהרופא ואז לשים עוד לילה אחד וזהו
וואי תרגישי טוב!! זה סיוט

תמרחי אחרי המקלחת. בינתיים תבקשי באפליקציה מרשם לטבע קוטן

עוד לא ניסיתי... אולי זו באמת הזדמנות

תודה לך

זה בהחלט תורם למערכת ההורמונלית.

יש לכן המלצה למשהו שנדבק טוב?

פעם ניסיתי לחבר את הכנפיים למטה בסלוטייפ


וגיליתי שזה סבבה גם ככה. כשאני מקפידה להניח אותה בצורה טובה אין סיבה שהיא תזוז.

אולי זה גם פונקציה של תחתון. הגיזרה הגבוהה לרוב מונעת תזוזה.

עוד 3 ימים

הריון ע"י בדיקת ביוץ.

אני לא ממליצה לסמוך על זה.. אבל אם ממש חשוב לך לדעת ואת לא רוצה סתם לצפות ואז להתאכזב, ממליצה לעשות בדיקת הריון רגישה שמזהה מס' ימים לפני האיחור, או ללכת למרפאה לבדיקת בטא. ככה תהיי הכי בטוחה. 

בשורות טובות!!

ביוץ כזו הייתה באמת הריון.. אבל זה לא תמיד ודאי

והפרשות חומות, כתיים חומים מעטים?

כתמים חומים לא היו

לפני מחזור יש לי תמיד אבל קצת יותר
מקווה שזה השרשה ולא כתמים לפני מחזור..
היו לך גם כתמים חומים?

ואילו הריון.... צחור מצחור
לא הייתי מפתחת ציפיות
אצלי גם כתמון זעיר למעשה בישר על בואה של המכשפה

הלימוד הכי חזק הוא מטעויות..

מעצבן מעצבן מעצבן!! תאיימי עליו שתקחי עו"ד

בעקרון זו אחריות שלו לתת לך את כל הפרטים וסטח שאפשר לאיים
השאלה אם זה שווה את זה יש אנשים שעדיף לא להתעסק איתם לכי תדעי אולי איזה עבריין

אולי פתאום יתהפך

באמת יכול להיות שיש מצלמות ואת יכולה לבקש...

בטמת אנשים מגעילים. ניצול של תמימות..

וגם בעלך יכול להתקשר מפלאפון אחר ולהישמע קשוח.. או להציג עצמו כעורך דין..
יש דרכים..

השאלה באמת גם אם זה נזק רציני ואם יש לך סבלנות וכוח להתעסק עם זה..


בהצלחה רבה!!!
פעם נכנסתי בטעות במישהו בחניה מתחתיי. זה היה ירידה ומסתבר שלא התנעתי רק סובבתי סוויצ. ווואייי איך פחדתי חחח.. בסוף הם לא עשו כלום( יש ביטוח והכל אבל עדין הרגשה של לוזריות)

לפעמים מכתב מנוסח מפחיד כזה מעו"ד יכול לעזור

 

ממש מכעיס
מבינה אותך כל כך

והם כבר יטפלו בזה. ..
הוא יקבל תביעה מהביטוח וכבר לא יוכל להתחמק

הם יודעים מי הבעלים.

השתמשתי בזה כשרכב חסם אותי בחניה ולא יכולתי לצאת, הם התקשרו לנהג, וכשלא ענה להם שלחו לי ניידת.

אני יכולה לפנות אליהם עם המספר טלפון שלו והפרטים בווטסאפ אבל הוא יכחיש ולי אין הוכחות

אולי יש איזה חנות או משרדים באזור עם מצלמות למקום שזה היה?
ובכל מקרה נבי ךהרים טלפון למשטרה ולשאול איך הם יכולים לעזור בסיפור הזה. מקס' לא יעזרו, לפחות נסית.

אם לא הסתדרת כמובן.
דברי איתי בפרטי

אבל יש סיכוי שבכלל לא נתן לך את המספר טלפון שלו האמיתי

הייתי מנסה להפחיד אותו קצת עם איזה מכתב מעו"ד ובכל מקרה מנסה לאתר את המספר רכב דרך המשטרה בגדול לפי טלפון אפשר לאתר רכב ..
ואם זה לא נזק גדול לא הייתי משקיעה בזה אנרגיה .הכעס והעצבים עולים לפעמים יותר.. בהצלחה יקירה

דימום אדום בוהק על גבול הכתום
חד פעמי
נראה כמו דם טרי מפצע
עם כאבי גב

עד ראשון הבא שזה יהיההממש איחור רשמי אז קניתי מארז של 5 בדיקות מניחה שאעשה מתישהו באמצע וככה גם אם יהיה עדין שלילי כי מוקדם יהיו לי בדיקות גם לאיחור הרשמי ..והאמת שמבחינתי כבר משמח שלא קיבלתי מוקדם ואם יהיה הריון זה יהיה בונוס משמח...

אז המחזור הגיע לצערי אבל הי אני שמחה שלפחות טיפה חזר להיות במרחק נורמאלי של 27 .. מקווההשחודש הבא יהיו בשורות טובות יותר אבל באמת שמבחינתי גם ככה זה טוב ובמיוחד אני שמחה שיש לגוף שלי עוד חודש להתחזק..

אהבתי את ההסתכלות החיובית
חיבוק ובהצלחה בפעם הבאה 💕💕
ואפשר שאלה?
כמה זמן אורך הווסת שלך?

7-8 ימים אבל בואי נקווה שיתקצר עוד קצת.. האמת שניסיתי הרבה דברים לקיצור שום דבר לא היה יעיל ובכל זאת נכנסתי ככה להריונות אז משתדלת לבטוח ב-ה' ולקוות לטוב..ועוד משהו שממש מעודד שיש סיכוי שבארוע משפחתי שיש לנו בקרוב סיכוי טוב שאהיה טהורה שזה ממש משמח כי איכשהו יוצא מלא שבארועים וחגים אני בנידה וזה מבאס ממש..

פשוט לפי זה הגיוני שפספסת פשוט ביוץ לא? יש לי המלצה למישהי שנותנת המלצות טובות לקיצור המחזור.
והכי חשוב - עובדות.
בתשלום.. לא גבוה מידי.
אם תרצי אתן לך בפרטי

וניסית את ציון פארם? בי-ם?

שאר הדברים באמת לא עבדו וסתם גזלו ממני אנרגיה מיותרת ותקוות שווא.לוקחת טיהורית היא כן קצת עזרה אבל לא משהו משמעותי ומבחינתי זה בגדר השתדלות והשאר בידי בורא עולם..

תני לגוף להתאושש, שיהיו בשורות טובות בזמן המתאים בע"ה

(ולא להאמין יותר למדקרים נבואייים... )

לא באמת התאכזבתי ואפילו הצלחתי לשמוח מזההשכאיחו איחר לזמן קצת יותר שפוי.. שבועיים שבועיים זה בהחלט שפוי יותר משבוע

בשורות טובות

אם לא מאמינים אצלכם בעין רעה וכד' אז אני אישית מעדיפה להיות מוכנה מראש כי אחרי הלידה כל נסיעה החוצה הרבה יותר מסובכת, וקניות שקונים בלחץ זמן גם תמיד יוצאות יקרות יותר. מחודש שביעי בערך התחלתי לקנות דברים.
רשימת קניות לתינוק - רשימת הציוד המלאה לקראת התינוק - תינוק ישראלי
כתבה מצוינת שמפרטת על דברים.
בגדול הכי חשוב-
סלקל(חייבים לשחרור מבית החולים), עגלה, עריסה כלשהי (אפשר להשאיל מיד שרה, אני ממליצה לקנות/להשכיר מיטחברת), ביגוד ראשוני לתינוק, שמיכה חמה וחיתולי טטרה.
טיטולים כדאי לקנות אחרי הלידה כדי לראות באיזה משקל הוא נולד, יש כאלה שישר מתחילים עם מידה 1 ולא עם טיטולי nb. מוצצים, בקבוק אחד ליתר בטחון.
בשבילך-
אם מתכננים להניק אז: חזית הנקה, רפידות, משחת לנסינו (מומלץ להתחיל למרוח כבר מחודש תשיעי על הפטמות). פדים או תחתונים תחבושת של קוטקס, ממליצה להצטייד מראש עם קרם עזרקאין מבית מרקחת.

חייבת שיהיה לי מאורגן.
מה שעולה לי להתחלה- עריסה, או מיטונת ודומיה (תגגלי), ושידה (יש שמסתדרים בלי ושוברים את הגב)- אלה דברים שממש אפשר להשכיר או לקנות יד שניה.
עגלה- תעשי חיפוש יש פה הרבה שרשורי המלצות
סלקל או כסא מגיל לידה- ממליצה על הבלוג של שגיא שילר נוסעים בטוח וגם לבוא אליו לחנות שימליץ וילמד להתקין נכון. זה הפריט הכי חשוב לחיי התינוק.
אלה הדברים הגדולים מבחינת תקציב (ובהמשך מיטת תינוק).
חוץ מזה- כמה סטים של בגדים, גופיות, רגליות, כמה חבילות טיטולים, מגבונים, משחת החתלה, משטחים חד פעמיים, משטח לשידה, כובע טריקו דק (אני שמתי להם בבי''ח, היה להם קר), שמיכה אחת (כי תמיד מקבלים מתנה, אולי אפילו להשאיל ואם לא תקבלי לקנות), שתי מגבות, בקבוק אחד, שני סוגי מוצצים (להרתיח ולתיק בי''ח), חיתולי בד מכותנה או במבוק, סינר או שכמיית הנקה (השתמשתי כבר בבי''ח כשבאו), מדחום, נובימול, פדי אלכוהול (היום לא כולם אומרים לחטא את הטבור אבל לפעמים כן יש מצב שצריך ואז טוב שיש והם טובים גם לחיטוי מדחום וכאלה), מי מלח לאף של תינוק, דרמקול לעור יבש, מספריים לציפורניים לתינוקות, מברשת שיער רכה, אמבטיה, סבון ושמפו לתינוקות, סדינים לעריסה ולעגלה- שלושה מכל אחד, מעמד לייבוש בקבוקים או חלקי משאבה. ג'ל כביסה לתינוקות (אני קונה אחד).
ממליצה ללכת מאורגנת עם רשימה לחנות לא יקרה כמו מוצצים, בייביסטאר (לא לשילב). בשביל הדברים הקטנים.
בגדים אני קונה לבערך חצי שנה בזמן ההריון מתי שיש סוף עונה וכאלה. לפי זמן הלידה הצפוי והעונות.
כמה שפחות התעסקות אח''כ יותר טוב מבחינתי. מספיק קשה.
תחפשי גם באתרים, תשווי מחירים.
בעיני לא צריך לקנות משחקים או בגדים חגיגיים (אם כי עשיתי את זה למען האמת) כי זה באמת מקבלים. ולא לקנות דברים מוזרים כמו מחממי מגבונים או קומקום מיוחד. רק אם תראי צורך.
כן ממליצה לקנות ציוד הנקה בסיסי. לא דברים יקרים שצריך ניסיון כמו משאבה. מקסימום לוקחים מיד שרה אם צריך דחוף עד שבוחרים. אבל כן רפידות הנקה (אני נגיד לא הייתי צריכה אבל זה לא כזה יקר והרוב כן משתמשות), משחת לנסינו - להתחיל למרוח התשיעי, חזיית הנקה- לקנות לקראת הסוף כי הגודל משתנה. אצלי גם גדל עוד אחרי אבל לא אצל כולן. ותחתונים קוטקס ופדים ללידה.
לקראת הלידה אני מכבסת ומארגנת הכל.

מהסיבה שאני מפחדת להתחרט אחר כך כי בהירונות ישלי טעם שונה חח
יום אחרי הלידה קונה.