פורום הריון ולידה (עמוד 2538)

אין לי מושג מה הרקע, אז אנסה לענות לפי מה שהבנתי ממך. 

קשה לך עם חמותך כי היא מתערבת, ברמה כזו שגם הרב אמר שזה בסדר בשבילך לנתק את הקשר. זה מצב מאוד מאוד קשה ומורכב, מאחר וזה לא מעלים אותה, וגם לא את הבעיה.

אולי זה נכון להתנתק לזמן מסויים, אבל אני חושבת שבטווח הארוך זה בטח לא פותר כלום. כי בעלך, הבן שלה בודאי רוצה בקשר איתה וכמו שכתבת הם אפילו חושבים מתישהו לבקר. אז כן, את יכולה לא ללכת ושרק הוא יהיה בקשר עם ההורים שלו. התנהלות כזו תביא בהכרח לקונפליקטים הלאה, ולא תפתור את הבעיה. 

אני הייתי מציעה פגישת גישור או יעוץ משפחתי, במקום מוגן שאת יכולה לפתוח מולה את הדברים בצורה מכובדת, להראות ולהגיד מה שאת מרגישה. ולתת לה לעבור תהליך שבו היא תלמד לא להתערב, ואת אולי גם תראי דברים שלא חשבת עליהם קודם. אם זה נעשה בצורה מקצועית ומכבדת זה יכול לפתור לך הרבה בעיות ומלחמות שיהיו בזוגיות בגלל נתק שלך עם ההורים שלו. כמובן זכותך פשוט להתנתק וזהו.

לדיבור שלנו יש כח ממשי חלילה...וזה לא אני המצאתי.

עכשיו הכי מומלץ שתעני פחות לטלפון, וכשהיא באה תזרמי

חבל להעכיר את האווירה,וכמובן שמומלץ לא לדבר ממנה ולא

עליה, תחיי את החיים שלך בשמחה ובלי לחשוב ממנה, שוב

הכי חשוב שבעלך מבין אותך ובא לקראתך.

תמיד עוד אפשר לבנות, חבל להרוס בית בגלל החמה,

תתייעצו שוב עם רב שישמע את שניכם, תתחלו לבנות 

את הבית, אל תתני ליצר הרע לחגוג בבית שלך,חבל את

צעירה.

(כמובן שאני מבינה אותך מאד מאד),תתייעצי עם משהיא מומחית חבל לעזוב הכל,

זה משפחה זה דורות, עם כל הקושי והסבל שאת מתארת ואני ממש כמעט בוכה

לשמוע מה שעובר עליך,תנסי עוד השתדלות אני מכירה משהיא מומחית לנושה

תתקשרי אליה ועם סבלנות ועקביות את תשני הכל הכל. שלחתי לך בפרטי

ומה שמופיע באתר שלה זה רק רחובות

כתוב שהיא מקבלת בירושלים

תודה

וכל עוד זה זורם להמשיך

את הילדים שלי גם הנקתי בגיל הזה פעמיים- שלוש ביום

הנקה בפנאן

זה כבר לא תזונה מלאה אבל הנשנוש הזה כן משמעותי מבחינה חיסונית ורגשית, כמו שכתבת

אם את מרגישה חנוקה מזה- אז לא

אבל כל עוד בא יחסית בטוב- למה להפסיק?

במיטת תינוק אם מישהי מתעוררת ובוכה, אני יכולה לגשת מיד ולתת מענה.

במיטת מעבר אפשר (ואף נחמד מאוד) לעבור למיטה של האחות ולקפוץ עליה. 

אני לגמרי רואה את זה קורה (וגם יכולה לספר לך מי תקפוץ על מי )

לא רוצה להשאיר בעגלות כי הן גדלו והעגלות כבר קצת קטנות עליהן, וזה נוח להן להירדמות, אבל פחות לשינה. 

יומיים שלושה ובדרך כלל הם מתרגלים.

אולי תתחילו בשישי- שבת?

אני באמת בבלבלות רציניות עם הנושא הזה.

שמחה לשמוע מגוון של דעות. 

אני חושבת שהנושא מוצף אצלי שוב כי הבנות עושות צעדים ראשונים בגיל ההתבגרות הראשון שלהן, ויש דברים שחוזרים אחורה (סתם דוגמא- שינה...).

ניסיתי היום להעביר אותן למיטות מעבר בזמן השנ"צ. 

התוצאה היתה שעה אחת פחות של שינה (לאחת מהן). זה לא בהכרח רע, רק שזה שעה אחת פחות למנוחה (ואני כל כך כל כך עיייייייפפפפפפפההההההההההה. ורעבה. וצמאה). 

מהיכרותי עם אוכלוסיית השותפים בבית נראה לי שכן כדאי לעשות מעבר הדרגתי (הן יסתדרו גם בלי, אבל זה יכול קצת לעזור). לא חושבת שזה יזיק. מקווה שאני לא טועה. 

אשתף שבמקרה ראיתי בדיון בנושא בפייסבוק המלצה להעביר בגיל כמה שיותר צעיר. 

בדיעבד אני חושבת שזה מה שהיה נכון להן- להעביר אותן כשהן לומדות ללכת.

בעז"ה שנזכה לילדים נוספים ונוכל לנסות את זה 

חפרתי, אבל בעצם רק רציתי להגיד לכן תודה שהגבתן. העייפות והעומס מקשים עלי לחשוב נקי, והתגובות שלכן עוזרות לי להתמקד ולהבין מה נכון לנו כמשפחה. 

אז תודה 

תבורכו 

זה פעם ככה פעם ככה. 

שום תרופה לא בריאה כשמקבלים אותה יותר מדי פעמים.

הרופא שלנו ממליץ לקחת אקמול , אחרי כמה שעות עם צריך נורופן, ואח"כ עוד פעם אקמול וכו'

ככה שנמצאים רחוק מאוד מהטווח המסוכן. 

זה לא נורא

ופחות נראה לי שהכדור שרט את מיתרי הקול ברמה של צרידות.

אל תדאגי זה לא מסוכן ובעז״ה יעבור

בפועל הרבה יותר קשה להתחבר לאנשים שמסתירים רגשות. 

למה אתם עושים את זה? זאת שאלה שתמיד אני רוצה לשאול אותם

אני חשבתי שאת מדברת על כאילו שקוברות את הרגשות

וטוב לך ככה?

זאת אומרת חוץ מהרווח הגדול שאין לך קמטים

🤣🤣🤣🤣🤣

לכן היא כל כך עייפה

ואל תגידי בקול שלא יהיה עין הרע

(לי סרזט בפעמיים האחרונות לא עשה הכתמות, בפעם הראשונה דווקא כן)

ע-צ-ב-י-ם וחוסר סבלנות אוף, זו אני או שאני סתם מאשימה את הכדורים

זוכרת שחברה שלי סיפרה שהיא עברה לטבעת נובהרינג (במחיר של ויתור על הנקה) רק בגלל שהיא הפכה להיות פשוט מפלצת...

אם זה לא עובר אחרי שינה טובה ואוכל נורמלי אז תשקלי...

כי עצבים יכולים להיות גם סתם מהורמונים אחרי לידה🤦‍♀️

התקן שמתי פעמיים ולא התאים לי האזור שם דיי רגיש,

כנ"ל לגבי נובהרינג.

גלולות גם די בעייתי לי עקב מצב רפואי,

והרופאה הביאה לי פימיניק.

בקיצור הסתבכתי

כמו לתקפות הסתגלות לדימומים כך יכולה להיות תקופת הסתגלות להשפעות על מצב הרוח

פשוט תהיי עם יד על הדופק שאת נשארת שפויה

זה יכול להשתפר

מעניין שאני בלי שום גלולות צורחת ברמות שכבר מתחילה לחשוש על הבושות מהשכנים

מרגישה כזאת כפויית טובה שמתלוננת

ועל העבודה, באמת ממש ברוך ה'

רוממת את מצב רוחי

לב

חחחח הצחקת אותי..

תודה נשמה

שהתמיכה שלכן באמת נותנת מקום של נחת ורוגע

שאני בסדר

רק בהזדמנות כשאת רגועה להסביר לו, שהיה כדאי שהיינו מחכים

עד סוף הבדיקות, וגם תחשבי הוא רק רצה לשמח את ההורים שלו,

ולכן תבליגי, והכי חשוב שיהיה לכם בשורות טובות בקרוב אמן. 

הם ידעו עכשיו יותר על מה להתפלל