כל דבר אני צריכה לבקש שוב ושוב ושוב
עד שלבסוף אני צריכה לאיים עליה
ורק אז אולי היא מקשיבה.
היא הביאה אותי לקצה היום. לקצה.
צרחתי עליה בווליום שאני לא מכירה.
ברמה שהיא בכתה אימים וגם אני.
וחשבתי שזהו.
ועכשיו עוד פעם היא לא מוכנה להקשיב לכלום.
ונמאס לי
פשוט ברחתי לחדר. היא בוכה בסלון עם אבא שלה.
מה עושים עם דבר כזה?
גם אני וגם בעלי נהיינו חסרי סבלנות אליה
כל היום היא נוגעת, מציקה, מעצבנת את כולם
כשאומרים לה משהו היא כאילו לא שומעת.
לא מעניין אותה.
אוף
פשוט אוף
קשה ממש ככה
)





