גם הניתוח וגם השהות במחלקה. 

הייתי מוקפת אנשים טובים. גם הצוות וגם המטופלות. 

נשארתי עם המון המון זכרונות טובים.

הניתוח הראשון שלי (ניתוח דחוף, תאומים) היה בתל השומר, עברו כבר כמה שנים אבל ממה שזוכרת חדר לידה והמחלקה היו בסדר, מה שבלט לי היה שבתל השומר ממש כמעט כל היולדות יהודיות. בסורוקה- איפה שילדתי בפעם השניה ואני גם עובדת שם, יש לפחות 50% בדואיות. יותר לכיוון ה70%. מה שפחות אהבתי בתל השומר זה את התינוקיה- היו כל מיני דברים שלא הדריכו אותנו עליהם וציפו שנדע (וזו היתה לידה ראשונה), והיו קצת חסרי סבלנות באופן כללי. 

פדים השתמשתי בעיקר באלה של ביה"ח.

הייתי עם תחתוני רשת שמצד אחת זה יתרון, כי זרקתי אותם יחד עם הפד, כל פעם שהחלפתי. מצד שני, זה הפד נדבק לי דרך הרשת לבגדים וזה היה די מעיק (יש מצב שלא השתמשתי בזה נכון, לא יודעת...)

שמן שקדים- מיותר. 

אלופירסט- קניתי, ויודעת שיש כאלה שממש אוהבות אותו, אני לא הבנתי מה הקטע.

לא הייתי קונה קרם לפטמות סדוקות, חכי לראות איך הולך עם ההנקה.

הייתי קונה איזה שתי חזיות הנקה שיהיה (כי במידה ותניקי, או אפילו רק תשאבי, זה יכול מאוד להקל), ובכל מקרה את יכולה ללבוש אותן גם אם את לא מניקה, כך שזה לא זריקת כסף באוויר. לא יודעת להגיד לך איזה, נראה לי שזה אינדיבידואלי. אולי תקני ב H&M, שזה יחסית זול, ואם תראי שהולך תוכלי להשקיע במשהו קצת יותר רציני.

תקחי כפכפים למקלחת ואסלוניות (!!!!!) 

מטען. 

לי אישית היה נוח יותר עם מכנסיים אחרי הניתוח. החלוקים של בי"ח הסתובבו סביבי כשניסיתי לעלות ולרדת מהמיטה וזה שיגע אותי. 

הביאו לי גם כרית רכה מהבית, לתמוך בבטן בזמן השינה (או השיעולים/התעטשויות).

לא שאלת, אבל אתרום לך טיפ- אל תאכלי עוגיות מתפוררות אחרי הניתוח!!!! (כמו עוגיות טחינה וכד'. זה נתקע לי בגרון והתחלתי להשתעל, שה' ישמור ויציל)

בעז"ה שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

איך אני מקנאה בך! בכיף הייתי חוזרת להתחלה (לא שרע לי עכשיו, אבל ההתחלה פשוט קסומה. וכואבת ומעייפת, אבל קסומה)

למעט כמה רגעים שהאחיות קלעו לי למשככי כאבים שעשו את העבודה. 

(למצפות לקיסרי- צפירת הרגעה- לא בכיתי שבוע שלם, אבל ככה זה הרגיש)

אבל להיות איתן בבי"ח, הימים הראשונים האלה... אחרי 9 חודשים בבטן, פתאום לפגוש אותן פנים אל פנים... ואוו... זה היה פשוט מדהים. זה ממש פלא. 

ואני מפחדת..

זה שלב מלחיץ (כל שלב הוא מלחיץ, אבל לקראת הסוף... אפשר להשתגע). 

אבל בעז"ה בקרוב, כשתלדי, אווו!!!! תקשיבי, זה מדהים. באמת. 

הראש שלי היה כמו במשחק טניס. לא ידעתי על מי להסתכל קודם. 

תחזיקי מעמד! 

או שאני מפספסת משהו? (מתחילה להירדם, אז הגיוני...)

השתמשתי בהם בעקבות המלצות, אני הייתי מרוצה. ממש בהתחלה שמתי בזה פדים של הבית חולים ככה לא הייתי צריכה להשתמש בכמה כאלה ביום אלא אם התלכלך מעבר לפד. האמת השתמשתי עוד לפני הלידה, כשירדו המים. 

איפה שאני הייתי להפך הם ממש דוחפים את זה כדי שתהיה כבר יציאה ותוכלי להשתחרר הביתה.

אבל אקמול ואופטלגין עושים עבודה טובה ומותרים בהנקה. אפשר להביא מהבית ואז לא צריך לבקש מהאחיות, לפעמים לא נעים לבקש. אבל להיזהר לא לחרוג מהכמות המותרת. 

לגבי הצלקת- בעיקרון צריך לשטוף הרבה עם מים וסבון, בבית חולים יש סבון אדום כזה שגם מחטא- כדאי להשתמש כל עוד את שם. ובין השטיפות להקפיד שיהיה יבש ומאוורר. את החבישה מורידים אחרי 24 שעות מהניתוח.

נתקלתי בגישות סותרות אצל האחיות לגבי התחתון- חלק אמרו לא לשים על הצלקת אלא לקפל מתחת, חלק אמרו דוקא כן לשים... נראה לי נוח יותר שהתחתון גבוה וכן מכסה.

רק אם זה מכנס שכל הגומי שלו למעלה (ולא גומי מתחת לבטן, ואז בד על הבטן). 

אחרת הגומי יושב על התפרים וזה לא כיף בכלל. 

אל תרשי לאף אחד לצלם אותך לפני הניתוח (כשאת כבר עם הכובע המהמם הזה של חדר ניתוח) ובטח לא אחרי, כשאת בהתאוששות.

אלו לא תמונות מחמיאות.

אני חוזרת- אלו לא תמונות מחמיאות!!!

מניסיון כואב... 

קורעת

טוב אצלי זה לא קרה.. יתרון של ניתוח דחוף

זה לא מנע מהצלם (אבא שלי) לפתח את התמונות ואף לשים אותן באלבום 

לדעתי אם את לא בטוחה שתניקי חבל להשקיע בציוד להנקה כמו משחה, חזיות.. להניק זה לא קל בכל מקרה וקל וחומר בתאומים ולידה ראשונה... מקסימום בימים הראשונים תהיי עם חזייה רגילה, עדיין אפשר להניק. אם כן תקני משחה- המשחה שלרוב משתמשים בה היא משחה על בסיס לנולין, יש של לנסינו- אפשר לקנות בשילב וחנויות בסגנון. גם סופר פארם וכד'.

בכלל בתל השומר זכור לי שהיו כל מיני דוגמיות- של משחות החתלה, מגבונים. 

אפשר גם לעשות הדרכה לפני הלידה אצל יועצת הנקה כדי לקבל ידע בסיסי. 

סתם לפי דעתי מבאס במידה ולא ילך להיתקע עם חפצים מיותרים, וגם יש סוגים שונים וקשה לדעת מה בדיוק תרצי לפני שמתנסים.. אבל כל אחת ומה שמתאים לה.

ממליצה בחום.

ובהצלחה. שיהיה בשעה טובה.

ללכת ללכת ללכת!!! כמה שיותר הולכים ככה מחלימים יותר מהר. עברתי 4 ניתוחים קיסריים, 2 חרום, 2 מתוכנן. ממש חשוב לקום כמה שיותר מהר ופשוט ללכת במסדרון. אם יש לך אפשרות לבקש תפרים נמסים במקום סיכות, זה ממש עולם אחר. ואם כבר מבקשים אז אצלי הרופא שלי (בחו״ל) תפר לי חלק מהשרירים בבטן התחתונה וזה עזר לי מאוד מאוד להחלמה וכמעט לא היו לי כאבים בלידה האחרונה. הבדל שמיים וארץ. 

איזה ניסיון!

לדעתי זה לא ילדותי בכלל שהיא תדבר איתו. היא אשת מקצוע שתתן לו את חוות דעתה. זה ממש יכול לשנות את התמונה.

מהניסיון שלי יש כמה תפיסות בפסיקה לגבי הצורך בבדיקת טהרה. שווה אולי לנסות רב אחר. זה באמת לא נראה לי הגיוני לחיות ככה

התנהלות לא תקינה מול הרב

לא יתכן שאחרי כל מה שאת מתארת זה מה שיש לו להגיד לך.

לדעתי יש 2 אופציות

או שהרב לא מקבל את כל המידע במלואו

או

שכדאי לברר על רב אחר מהזרם שלכם.

לי על הרבה פחות הסכימו כמה רבנים להוריד בדיקות

ואם יש פציעות חוזרות והאישה מעידה על עצמה גם יש ממקום להתיר.

נראה לי החמרה חריגה ולא נפוצה בכלל.

שזה נקרא פסיקה יחסית מחמירה

אבל נניח כשהיה לי התקן

באופן גורף הרב אמר לא לבדוק כל הבדיקות

לי בלי לדעת אם יש פצעים כרגע, רק מזה שפעם היה לי ועדיין כואב לי לעשות את כל הבדיקות ואני חוששת שייפסלו, רב התיר להמעיט

חבל להגיע למקום כזה עם המצווה הבסיסית הזאת

אמרת לא להמליץ לך על רבנים אחרים, אבל גם שאלת אם אין התחשבות בהלכה, אז כן! כן יש התחשבות בהלכה, ואני ועוד הרבה נשים ההוכחה.. ולדעתי לא תקין להתעקש על בודקת כל חודש מחדש, אחרי שגם היא בעצמה אמרה שהמקום רגיש והייתי מחפשת דחוף רב אחר

רב שמוצא דרך להקל לרוב הוא רב גדול יותר ולא להיפך.

לרוב הוא מכיר יותר לעומק את ההלכה והתנסה ביותר מקרים.

רב ששולח שוב ושוב לבודקת

לפעמים פשוט לא בקיא מספיק ולכן רוצה להסתמך על חוות דעת נוספת.

היה לי רב כזה בעבר, על כל שאלה קטנה הוא היה מפנה לבודקת, עד שהצבתי אולטימטום שלא הולכת, והוא הפנה לרב מתמחה יותר מאותו מגזר ודרך שבאמת מצא מקום להקל.

אנחנו הלכנו בשביל מראות לרב צעיר יחסית והוא אסר הרבה פעמים, ידעתי שבד"כ אם אני שולחת מראה אז זה כנראה אסור.... (למרות שמלא אמרו לי שזה לא אמור להיות ככה אבל זה הרב שהיכרנו וזה היה ספציפית למראות כי הרב שלנו לא גר בעיר וחשבתי שאולי אחרות שולחות כל בדיקה לכן הכל מתירים להן...)

היום אנחנו גרים במקום אחר, ואף פעם עוד לא אסרו לי בדיקה ששלחתי לרב.... מרוב שמתירים לי הכל אני מרגישה נרוויסטית שאני בכלל שולחת.... וזה רב מאותו זרם, ולא פחות מחמיר. הוא פשוט עם יותר ניסיון וראה הרבה צבעים אז העיניים שלו הרבה יותר רגישות לצבע. 

ותחתון צבעוני ובלי מוך וכל מה שניתן  כמעט במצבים של כתמים

ואפילו לא כמו שתיארת..

והרב שלנו ידוע כרב גדול ואפילו מחמיר בעקרון(לדעתי לא מחמיר בכלל)

אני לא אומרת משהו נגד הרב חלילה

אבל כן מרגישה שיש מצב רגיל

ויש מצב של כלמים חוזרים- ואגב רפואית צריך לברר למה ואם אפשר לטפל...אם לא ניתן רפואית לטפל אפשר גם לנסות רפואה טבעית.

ולגבי הרב- כדאי לבדוק מולו האם עקרונית הוא מבדיל בין מצב סטנדרטי למצב של כתמים חוזרים שלדעתי אז ההנחיה היא שונה לרוב ויש התייחסות למצב ונסיון להקל

שיכול להתיר לא רק על סמך בודקת.

אם אתם מתכננים למנוע לתקופה ארוכה אפשר לשקול התקן הורמונלי.

בהרבה דברים שתופתעי אפילו לשמוע שיש כאלו שמחמירים בהם, ועדיין מאז החתונה!! (שזה מעל שלוש שנים) אני עושה בדיקות רק בראשון רביעי ושביעי (ואם יש פצע ידוע אז רק ראשון ושביעי) בהתחלה בגלל הבתולים הוא אמר שבשנה הראשונה עדיין יכול לדמם, אח"כ ילדתי והיו קרעים ומאז האזור רגיש מאוד ונפצע מהר אז אני עדיין ממעיטה. 

גם אם רבנים אחרים לא ברמה הזאת שיגידו להמעיט שנה בגלל בתולים, רוב מוחץ ממש של הרבנים יגיד להמעיט כשהאזור רגיש.

אם את לא רוצה ללכת לרב אחר - מתחננת שתני לבודקת לדבר עם הרב, לי התירו שבעה נקיים רטרואקטיבית בזכות שנתתי... זה לא בושה! זה יעזור לך להמשך יהיה לך שקט.

ואגב בסוגריים זה גם אולי כדאי לכם לשאול וזה גם הרבה רבנים מתירים - למי שהאזור רגיש להרטיב קצת את העד, לחכות שיתייבש קצת אבל שיישאר לח ואז לבדוק איתו, לי זה חסך המון כאב ראש....

בהצלחה אלופה! 

(אגב, דעתי האישית, שפעם לא היו בודקות טהרה... זה משהו של השנים האחרונות. מה שמחזק את זה בעיני שזה אכן לא טבעי ושיש דרכים רבות, גם על פי ההלכה, טובות ואחרות לפסוק ולסמוך על האישה, מקווה שתמצאי את הדמות שמתאימה לך ואל תתייאשי מלחפש אותה! גם בתוך הזרם שלכם... חיבוק גדול על כל העוגמת נפש והתחושות הקשות. הייתי שם...)

אני יודעת שמי שיש לה פצעים בקלות מתירים לה להוריד בדיקות! ללכת לבודקת בכל פעם?!?! מה? אחרי כמה פעמים שיש פצע כבר הרבה פעמים מזהים בכתם שזה דם של פצע ולא מהרחם .

כל כך כואב לי על החוויה שאת עוברת, זה לא נשמע לי תקין בכלל, מציעה מאוד להחליף לרב אחר שמסוגל להתיר אתכם בלי לשלוח בכל פעם לבודקת  , רב שמקל זה לא אומר שהוא פחות חזק במצוות, זה אומר שהוא מספיק מבין הלכות לעומק ולרוחב שיודע איך להתיר.

עכשיו אנקדוטה קטנה - מסופר על רב עצום, סליחה שלא זוכרת מי, שהיה מאוד מחמיר בכל נושא של מצוות. רק בענייני טהרת המשפחה היה מקל מאוד, שאלו אותו איך יתכן שהוא לא מחמיר גם בזה? והוא ענה - אני דווקא מאוד מחמיר במצוות שלום בית. אל תזלזלי במשקל הכבד של מצוות שלום בית.

שום דבר לא ילדותי, ברור שהבודקת תתקשר! ובעניין שתמליץ לך על רב אחר. וואי זה מקומם אותי לחשוב שזה מה שאת עוברת! חיבוק גדול ❤️

וגם היום שיש הוא נועד לדעתי למקרים מאד קיצוניים שבאמת חייבים.

אז שאלו שאלות, וסמכו על האשה ומה שהיא מרגישה

וגם היום לא חושבת שכל רב שולח ככה כל דקה לבודקת.

במיוחד שאת כבר מכירה את ההרגשה של פצע וכו'

ואם אני מרגישה מתישהו שיש לי פצע ורגישות

אז אני יודעת שניתן להפחית

ולא חושבת שצריך כל פעם לשאול שוב ושוב כשזה בדיוק אותו המצב

כמו שבהתחלה כשהתחתנתי לקחתי לרב בדיקות מסויימות

ואז אשתו אמרה לי שאם זה יהיה שוב צבע כזה אז אין צורך לשאול עליו

א.אישה נאמנת להעיד על עצמה שיש לה פצע הלכה מפורשת לא צריך רב שיעיד על מה שהוא לא מרגיש.

ב.רב למד כדי להתיר לא כדי לשלוח לבודקת,אם הוא שולח הרבה לבןדקת וגם הבודקת אומרת שזה מיותר,כנראה שאין לו מספיק ידע ונסיון לפסוק בזה ולכן כדאי למצוא רב אחר שאתם סומכים עליו.

ג.תלמדי טוב את ההלכות הללו,לא כל דבר חייבים לפנות לרב יש לך אפשרות להתיר לעצמך לפעמים.

ד. בהנחה שאת נורמלית וגם הגוף שלך נשמע שנקלעת לסיטואציה ממש לא נורמלית והמקום שלך לשים לזה סטופ.

לא נגד הפסיקה שלכם,זה יותר כמו לבקש חוות דעת של מומחה יותר גדול,תפנו לרב שמומחה לזה מהפסיקה שלכם תחפשו המלצות,זה לא רק איכות חיים זה גובל בפיקוח נפש לא פחות מזה.

לגבי הרב, האם זה הרב שלך שאת פוסקת לפיו?

נשמע שהוא מחמיר מדי או דואג מדי, יש מצב לרב צעיר ולכן כל כך מקפיד?

אם את לא חייבת את הרב הזה ספציפית, תפני לרב אחר. יש גם נשים שיכולות לפסוק לך.

אני מרגישה יותר נוח ללכת לאישה ויש לי אחת יחסית קרוב אלי.

מבחינת הבדיקות, לא יודעת מה הפסיקה אצלך וכמה את מקפידה על כל הבדיקות.

נכון שצריך פעמיים ביום, אבל למשל אני למשל הקפדתי רק על הבדיקות המעכבות. סתם ככה, בלי פסיקה מיוחדת....

פשוט שאם ההלכה מראש אומרת לך שכחת, לא נורא. משמע- להבנתי שאין צורך. לפחות זה מה שאני מבינה ומבחינתי זה מספיק לי.
אני לא פוסקת הלכה ותעשי מה שנכון לך. אולי תשאלי גם על דרך לעשות את הבדיקות שתמנע גירוי ותאפשר לאזור להחלים.
אולי לתת חודש להחלמה, יעזור... בתקווה שחודש הבא לא תהי רגישה כל כך

ממש חבל ככה להרגיש

זה ממש לא תקין

הקלות לחצי שנה קדימה )יש פסיקה כזו)  מאשר שתמאסי במצווה כמו עכשיו

למעשה, את גם יכולה שיפסקו לך הקלות על הפצע גם בלי גישה אחרת, הקושי שלך הוא שליחה לבודקת כל פעם שתאשש את מה שאת יודעת

מציעה לשאול את הרב אם יש מי שיפסוק לך בלי הבודקת

זה לא קשור לרב מקל או מחמיר. (וכמו שאמרו לפני, נידה זו מצווה שלהחמיר בה זה להקל בשלום בית, שזה שיקול הלכתי רציני לא פחות)

יש כללים ידועים מתי אפשר להוריד בבדיקות. והבדיקות המרובות שאנחנו עושות היום הן גם ככה לא מעיקר הדין. הן לא מדאורייתא אלא מדרבנן, וחכמים שקבעו את הבדיקות האלו יכולים לקבוע מתי לעשות אותן ומתי לוותר. 

במיוחד שאת יודעת לזהות בדיוק איפה הנקודה הכואבת וכבר הלכת לבודקת שמצאה פצעים הרבה פעמים בעבר. ברצינות כדאי לך לחפש רב אחר, מאותו המגזר. או לשאול את הרב הזה למה הוא מחמיר ככה אם יש לך את כל הקריטריונים הידועים האלו. את ממש יכולה למצוא אותם בספרי הלכה.

שלך..

הם ממש יכולים לעזור.

בהצלחה!!

ושיהיה רק בנחת!

ביקשת שלא להמליץ לך על רבנים

אבל אני כן הייתי ממליצה לך ללמוד

ידע הוא כח!

הלכות טהרה (בכללי עולם ההלכה)

מורכב מרבדים שונים

רובד 1: יש את עיקר הדין שהוא הבסיס (וגם הוא מורכב מדין תורה ודין רבנן)

כמעט ואין בו משחק... (ובכל זאת כתבתי כמעט...)

רובד 2: עליו יש עוד רובד של מנהגים (לפי עדות/שיוך מגזרי)

וואו- כמה אפשר ללמוד!

גם במנהגים יש מנעד רחב ורבדים

יש את כל הנושא של לכתחילה עושים

אבל במקרה ו..  יש מקום להקל

(אני אתן דוג מפסיקה אישית שקיבלתי...

אני אשכנזיה, מלכתחילה נוהגת לספור 5 ימים לפני הפסק

אבל בגלל שאני מביצת מוקדם קיבלתי הנחיה שבימי מניעה לנהוג 5 ימים... בימים דאני מנסה להיכנס להריון לעבור למנהג הספרדי...)

הייתי בעיקר מתמקדת בנושא של פצעים... תתפלאי כמה דיונים הלכתיים יש על זה

רובד 3: חומרות לפנים משורת הדין

כמות בדיקות...

דיני כתמים..

הרחקות...

תגלי עולם שלם של דברים שהם 'רק חומרות'

לנשים שהכל זורם- זה אולי מתאים

אבל לנשים שלא הכל זורם זה יכול להיות הרסני

רובד רביעי: קבלות ועולם החסידות

נגיד לדוג מספר הטבילות...

כשמלמדים כלות הכל כמו שכבה אחידה

מעבר לזה שחוטאים לאמת

זה עושה עוול גדול לנשים

אהל בעיני בעיקר עושה עוול גדול לקבה

לא לכך הוא התכוון

תמצאי לך את המקור ההלכתי שאת סומכת עליו

תחלבי את הידע

ואם הידע הזה תאמתי עם הרב שלך

בשאלות ישירות

כי צורת השאלה לפעמים מכתיבה את התשובה

ויש רבנים שצריכים דחיפה קלה...

בהצלחה

לא שואלת רב. אני עמוסה בחיים ועושה ממש בדיקות הכרחיות + 2-3 כשאני בדיוק נזכרת. 

תדעי שאת צדיקה שאת בכלל שואלת.

ואנחנו שואלים רב הכי מחמיר שאני מכירה, ואני יודעת שכל אישה שנפצעה יותר מפעם אחת הוא אומר לה לעשות הפסק ראשון ושביעי.

מאוד מוזר מה שהרב אומר. 

לגבי הבודקת מציעה ללכת למשהי שיש לה גם הבנה בבריאות הנפש. שתהיה עדינה איתך ותעזור לך להרגיש נוח.

זה לא הגיוני להיות בסרט כזה כל כך הרבה זמן

פעם אחת בחיים שלי הלכתי לבודקת והבטחתי לעצמי שאני לא עושה את זה יותר

מצטרפת לכל מה שכולן כתבו

ואפילו הבודקת אומרת לך שזה לא הגיוני

לפני כמה שני היתי אצל בודקת פעם אחת, ו אז אמרו לי להפחית בדיקות. ואני כבר שנים בודקת מינימום, הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה בשביעי.משתדלת לעשות עוד אחת באמצע. רק שתדעי שהלכתית המינימום הוא- הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה ביום השביעי, זהו . עשית את זה וקיימת את המצוה. הדרכתי כלות חילוניות / מסורתיןת בעבר, ולהן אומרים במפורש שזה המינימום . ויש מקסומום. לפי מה שלמדתי ברגע שיש קושי כלשהו עם המקסימום אפשר לרדת למינימום. אפילו קושי רגשי. אצלך זה לא הגיוני שאת לא מורידה בדיקות. עכשיו קראתי ששאלת עמה רבנים, לא יודעת אולי באמת שהבודקת תתקשר, את מתארת מצב לא הגיןני שאני לא מכירה, ואם זה גורם לך לשנא מצוה, אולי עדיף לחפש רב אחר לשאול אותו אפילו מזרם אחר...

תלכי לרב דוב ליאור

הוא לא שולח לבודקות אפעם

הוא גדול דור ברמה אחרת (הוא והרב עובדיה יוסף היחידים שעברו את המבחנים ב100 נקודות)

תפני אליו ובע''ה שיעשה לך סדר 

לנו יש רב מחמיר מאוד

וכשאמרתי ששרף לי בבדיקה אמר שאפשר לסמוך על זה

קצת הזוי מה שאת מתארת

לדעתי לא מוזר בכלל שהבודקת תדבר איתו

ממש מיותר ללכת שוב ושוב אם הבודקת אמרה בפירוש שזה איזור רגיש

מוזר לי שהרב יודע את זה ובכל זאת שולח אליה שוב ושוב

קראתי את כל התגובות ומעריכה מאוד את זה שהגבתן.

הרבנים יחסית צעירים, זה מה שיש כאן.

אמרתי ואומרת כל פעם מחדש שיש רקע ידוע של פצעים ושכל ביקור אצל בודקת נגמר בפצע, ושכל ניסיון להיטהר נגמר אצל הבודקת.

הבודקת טוענת (ואני מסכימה איתה) שבגלל שהיום יש בודקת אז לרבנים הכי קל לשלוח אליהן במקום לקחת אחריות.

אני לומדת, בספר כתוב שכדי להוריד בדיקות יש לשאול רב מורה הוראה אז זה מה שאני עושה.

מוך דחוק כתוב שאם קשה אפשר לא לעשות אז לא שאלתי ופשוט לא עושה.

הניסיונות שלי להיטהר רחוקים אחד מהשני ולא חודש אחרי חודש אז אולי זה מה שגורם לרב לא להתיר לי למעט בבדיקות כי לפני שנה היה כתמים ולא לפני חודש.

ואני לא מחפשת שמות של רבנים פשוט כי אם אחליט ללכת לאחרים אחפש בעיר אחרת קרובה רבנים שסומכת עליהם ואסע לשם להביא את העד אבל בינתיים עוד מנסה את מזלי עם הרבנים כאן כדי לא לטרוח כל כך.

אמרתי לבעלי שאם לא תהיה ברירה נפסיק למנוע ונסיים עם הסיפור הזה לעוד שנה של שקט (בצחוק כמובן, זה לא שיקול להיריון מבחינתנו גם אם נהיה אסורים זמן ארוך בגלל זה)

להגיד להם איפה את גרה

את כל הסיפור

והם ימליצו לך על רבנים אולי

ויש דברים שרב יכול להגיד בלי לנסוע אליו כמו להוריד בדיקות

ובכללי מציאות של שנים של פצע זה משהו שכדאי להתייעץ עליו מהקצת ששמעתי. בדקת את זה רפואית? 

למשל אם יש כאב יש רבנים שיוכלו להתיר בלי לראות, פשוט כי כאב זה משהו שאפשר לתלות בו.

ואם זו הסיטואציה אז בהחלט שווה לתת לבודקת לדבר עם הרב. זה בכלל לא ילדותי.

וכך להוריד מעצמו את האחריות

חמור בעיניי. חסר ידע בסיסי ברגישות של אישה 

אבל בכללל

איך הגיוני שכמה רבנים אומרים לך את אותו הדבר כשידועה לך רגישות??

אני מבינה אותך לגמרי, ללכת לבודקת זה ממש מעל ומעבר בעיניי, אז כמעט כל פעם?? וכשידועה רגישות???

את יודעת שאני בודקת רק ראשון ושביעי???? כבר שנים.

אני לא יודעת מאיזה זרם את. אנחנו ספרדים, ואני מתייעצת עם רב מוסמך וצדיק פה לכל הדיעות, ואני ממש מרגישה שהוא מיקל איפה שהוא רק יכול, ומתשאל אותי שאולי מהתשובות יהיה משו שאפשר להקל, כולל ללכת עם עד שלי לאחד מהראשל"צ כי הוא היה ממש ספק.

זה קשה מידיי מה שאת מתארת 

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.