פורום הריון ולידה (עמוד 2569)

לא זוכרת באיזה שבוע, רק דוכרת שזה היה עם בטן די גדולה.

 

זו בדיקה חיצונית פשוטה.

עשיתי בקופ"ח

אלקטרודות באיזור החזה

מה זאת אומרת את מורידה מעלה ואין מקום בשבילך??
שבי עם עצמך ותעשי רשימה של הדברים שישמחו אותך ואין דבר כזה שאת משרתת ומקום אחרון בסדר עדיפויות...
את טרחת לפני החג. את יושבת כמו מלכה בזמן שבעלך והילדים עולים יורדים, מגישים ומפנים.
תאמיני לי בשביל ילדים זה כיף ושמחה ולא מטלה.
לגבי השינה אפשר חלק מהימים ככה חלק אחרת. אולי יש אוהל שאפשר לפתוח בשבילם ליד הסוכה
או כל רעיון לכיוון אחר שהוא לא את לבד בבית...
להיות מקום אחרון בשם הדת ובשם צורכי הילדים זה מתכון לדיכאון.
וחוץ משני הדברים שציינת תחשבי מה ישמח אותך בלי קשר.
מתנה, פעילות, בגד, קישוט, הרצאה...

ותלחצי על שלוש הקוים שמופיעים בצד, יופיע לך שיחה עם המחברת

תודה

במיקום השילייה ועוד.

כי יש בה משהו שקשור להורמון גברי ולא טוב לא בהריון ולא בהנקה.אבל תבדקי בקו ייעוץ שלהם

אשמח לעוד תגובות אם יש...
אם מישהי זוכרת כי כעת בחוה"מ אין מענה

גיל שנתיים וקצת.
אוהבת שהכל סגור.

אני מגיל 2 לא מזמינה בגדי גוף

וגם את אם מתכננת רק לגמול בקיץ תמיד יכולה להיות לך הפתעה שפתאום אחת מהן תרצה להתחיל מיוזמתה ואת תתקעי...

לגבי הלילה- אני משכיבה לישון עם דובון, ולא פיג׳מה. אז זה מכסה את כל הגוף ופותר את הבעיה

(ושרותים בלילה בכל מקרה אם קמים צריך עזרה מאמא...)

קור לדעתי... במיוחד אם אין מכנסיין...

הייתי מגיעה באמצע הלילה פתחו לעצמם את כל התיקתקים שוכבים חצי ערומים. בר.....

במיוחד בחורף.

ולפעמים בחורף אחרי עוד המשכתי אם היה לי.
לא נוח לי הבגדי גוף, וגם יש להם סגולה למרוח קקי על הבגדים...

אני מה שעבד זה שאחרי שהוא עשה בסיר ושטפתי אותו בפעם הבאה שאתה לעשות בסיר אמרתי לו שהסיר רטוב ולא נעים ככה אז חייבים בשירותים של הגדולים..
משם זה עבר.. אגב.. ראיתי שהרבה יותר קל לו לעמוד על משהו שמגביה ולעשות כמו גדולים . בלי לשבת על האסלה...

אולי לעבור לאחד כזה.
ואז לעבור עם הסיר לעשות באסלה.
ובסוף להוריד את החלק של הסיר.

אבל בכמה דברים, כולל גמילה מטיטול, אמרתי מראש משהו כמו:
אתה יודע שכל הגדולים מתפנים בשירותים ולא בסיר. פעם היית תינוק ועשית צרכים בטיטול, אח"כ נגמלת מהטיטול ואתה עושה בסיר, עוד מעט תהיה גדול יותר ותעשה רק בשירותים. בעז"ה אחרי סוכות נשים את הסיר במחסן ותעשה בשירותים. וככה לדקלם ולחפור בכל פעם שעושה.
הבת שלי הגיבה, לגבי הטיטול: לא לא אני לא גדולה, אני קטנה רוצה טיטול. הגבתי לה - לא עכשיו, אחרי פסח תהיי כבר גדולה ולא תצטרכי טיטול. וזה הרגיע אותה, ונתן לה זמן לעכל.




מצד שני,
יש לי מחשבה אחרת,
יש ילדים שיש להם בעיות רגשיות או אחרות סביב הגמילה. ישנם כאלו שגמולים לחלוטין אבל מפחדים דווקא מ"מספר 2" בשירותים.
יכול להיות שאם הכל זורם ונינוח, להמשיך כך בנינוחות איתו. אולי להציע מדי פעם להתפנות בשירותים.

נתתן לי כל מיני כיוונים למחשבה.
בעז"ה אנסה אותם ונראה מה יעבוד...

נשיקה מותק...

מראה על בעיית פוריות או משו?

ובכלל, מנין לך שמחר לא ימשיך במרץ?

לא בניגוב והכל נקי כבר מעל 7 שעות.. אין כלום

פשוט הפעם זה היה חצי יום

אני נגיד עוד לא התחלתי את הדוקטורט . 

נראה לי שזה יכול להיות תשובה פשוטה וחבל שתבהלי או תהיי טרודה ממנה. 

 

בכל מקרה, גם אנחנו פה, עם ידיעותינו הדלות

איפשהו בזיכרון זכור לי שהיה לי משהו כזה, בלי קשר להריון..
ממש קשה שלא מבינים מה עובר על הגוף, ועוד שהבעל רחוק...

בעיות חמורות שהיא צריכה לפתור עם עצמה...
ויכול להיות גם מקנאה ומנסה למצוא חן!

את יודעת מה את שווה וכמה שווה הזוגיות שלך ושל בעלך
אז שזה לא יניד לכם אפעף. היא הבעייתית פה
וכמובן להתרחק ממנה ואם זה יקרה שוב את יותר מיכולה לשים לה ברקס.

ראיתי איך היא הסתכלה ודיברה אליו ופשוט רתחתי. שה' יעזור לה וימצא לה את האיש שלה..

ב"ה זכיתי בבעל שנראה טוב ומאוד חברותי ולצערנו יש רווקות שנואשות ולכן לא שמות לב לכך שהן מפלרטטות עם גבר נשוי.
מציעה לך לעשות מה שטוב לך: אם קשה לך, אל תזמיני אותה, ואם היא באה בלי הזמנה, תקבעי עם בעלך שיכנס לחדר

היה נראה שהיא שמה לב ממש. היא בת 30 או קצת מעל לא נראה לי שהיא לא מבינה סיטואציות.. בעלי ואני קבענו שאם הוא נתקל בה או שנפגשים במקריות בסוכה הוא יהיה קר אליה מאוד וזה יעמיד אותה במקום. שה' יעזור לי רק לרחם עליה כרגע אני פקעת עצבים ושונאת שהסיטואציות האלה משפיעות עליי ככה

חבל, באמת שהעצבים מיותרים וסתם מעציבים וגוזלים ממך כוחות.. אם היא לא מודעת אז היא מסכנה ואם היא כן מודעת אז על כל פנים היא עוד יותר מסכנה.. חבל לשקוע סתם לתחושות רעות של כעס ומרמור. בעלך אוהב אותך!

זו התנהגות נואשת בכל קנה מידה.. נראה לך שזה מדגדג לבעלך בכלל? הכל טוב❤ את בהריון *שלכם* עם הילד שהוא *שלכם*. למה שתחשבי עליה בכלל? תתפללי עליה, נשמע שהיא ממש מסכנה. באמת.

לבעלך אם הוא בעצמו הבין שזה לא היה לעניין
אני חושבת שאם זה יקרה שוב תכיני מראש איזשהו תירוץ מנומס כדי שהיא תלך

הריון מחוץ לרחם זה כנראה לא. בהריון מחוץ לרחם שלא מטופל זה כאבים הרבה יותר חזקים שלא באים והולכים, ולמיטב הבנתי לא מגיע לשבוע 7..
בכל מקרה תנוחי ותשתי הרבה,
התרחבות של הרחם זה כואב, זה דוקר, וזה עובר.
עבר לי בשבוע 13 בערך...

הרחם מתרחב.. ולקראת שבוע 12 מתחיל לצאת מהרחם לחלל הבטן.. גם את זה אמורים להרגיש.. כל עוד זה כאב סביל מדי פעם זה תקין

כל מי ששאלתי אמר שזה רגיל וחיובי (הרחם מתרחב)

עכשיו יש לי בעיקר בימין
יש מצב שגם שם העובר התמקם ...

בדיוק בשבוע 19. הרגשתי כל כך ענקית ומלאה באוויר שאפשר לפנצ'ר. זה ירד קצת בשבוע שאחרי ועכשיו אני סתם מרגישה ענקית

העובר גדל. המקום במערכת העיכול קטן כי הדברים קצת מצטופפים בפנים. אז ארוחה גדולה לוקחת מקום ואז יש קצת יותר לחץ על הריאות. לא מסוכן. פשוט לא נעים. תנסי לאכול ארוחות יותר קטנות.

כל הזמן היו שואלים אם רצתי למרות שהייתי במנוחה גם הרופאה אמרה לי לבדוק את זה וזה עבר אחרי הלידה. ולגבי העומס גם אני הייתי מרגישה עומס ממש אחרי אוכל, נראה לי הגיוני כי העובר גשל ומתחיל לתפוס יותר מקום

כשאת בלחץ לחלב יותר קשה לצאת...

בהתחלה יש טיפות קולסטרום ולוקח יומיים שלושה לחלב להגיע...

אז תיהי במחת, ותניקי כמה שיותר גם אם לא יוצא ככ חלב🙂
מלאמלאמלא מזל טובב❤️

מתי ילדת?
אם עדיין בבית חולים יש אחיות תומכות הנקה בעז"ה יכול להיות שזה יספיק.
זה נשמע כאילו הנקה זה הכי טבעי אבל כן צריך ללמוד קצת ולקבל הנחיות, אפילו מאמא או אחות. ואם לא נגיש מישהי כזו אז יועצת הנקה.

בכל מקרה כן כדאי להזדרז עם זה כדי למנוע גודש/ חוסר חלב ח"ו.

מזל טוב! בהצלחה

זו מיומנות חדשה שצריך ללמוד אותה

זה לא בא לבד... ויועצת ממש יכול לעזור.

לגבי הכאב- אולי יש לך גודש? אן שזה כאב הפטמה?

אם זה גודשי כדאי קצת לשאוב, להתקלח במים חמים ולעסות בעדינות את השד.

אם זה כאב בפרמיה אולי נפצעת שם מתפיסה לא טובה של התינוק.

ממליצה למרוח לנסינו אחרי כל הנקה, ואולי לשקול שימוש בפטמת סיליקון- בכפוף להמלצה של יועצת הנקה.

תרגישי טוב

לא מנסיון אישי אבל הרבה כתבו כאן שזה עזר להן

וזה מסריח לגמרי!

וירטואלית- את בהחלט אחת הניקיות שאני נהנית מאוד מאוד מאוד לקרוא!
למרות שאני לא מגיבה פה המון לאחרונה, אני ממש צוחקת הרבה בזכות הפורום

ממש מסקרן. רוצה לפרט לנו איך זה קרה? בלי לציין מקום או פרטים מסגירים

ממש שמחה בשבילכם 🥰

כיף גדול!

הילדים היו רגועים ושמחים השבת (למרות שאנחנו בלי סוכה ועם אפס הרגשת חג)

שיחקו שעות עם עצמם במשחקי דמיון

אספו אחר כך את כל הבלגן

ואני ישנתי 4 וחצי שעות

(לילה לבן לפניי)

למה ערה בלילות וישנה בימים?

 

 

וציפור לילה

ואוהבת להיות ערה בלילה

וכל חופש השעות שלי מתהפכות....

וממש מצטערת שאין לכם סוכה...

ומה עם הקורונה? מסתדרת?

כל עוד הילדים שפויים- גם לנו יותר קל

אף פעם לא האמנתי שאני יגיע למצב כזה לא יודעת מה קרה לי

 

שימי לב שכולנו עוברות תקופה של סטרס עצום,

ראשית יקרה, קבלי חיבוק גדול, על התקופה הלא נורמלית שיש לנו. 

 

שנית יקרה, הכל טוב, אנשים עוברים הרבה דברים בחיים לתקופות ואז זה עובר (לא תמיד נשכח) אבל עוברים הלאה

ואת לגמרי נורמלית הרבה מרגישות כמוך, מטפלות בזה בדרך מתאימה ועוברות הלאה. 

 

את עכשיו עם 2 פיצקוליות כשהקטנה בת שנה וחצי נכון?

זה ממש מתאגר. ולא תמיד מרגיש כיף וחלומי. 

 

יש מצב גם לדכדוך, כמה זמן את כבר מרגישה ככה? 

 

ועוד נקודה, אני לא ממש משוכנעת שזה קשור רק לציפיה להריון, לפעמים יש הרגשה שהריון ותינוק יתנו מענה להכל. 

וזה גם בריחה מהבעיות הקיימות. (בריחה שהיא מקסימה וטובה, אבל לא תמיד פותרת בעיות קיימות)

 

האמת שעברתי באופן כללי תקופה לא פשוטה הרבה קשיים..  ואת צודקת זה סוג של בריחה מהתמודדות..כאילו אני צריכה משהו שימלא אותי ותמיד זכורה לי תקופת ההריון כמשהו חוויתי ומשמח אין ספק

תקשיבי, גם לי יש עכשיו משהו שגורם לי לדאגה גדולה, 

ועוזר לי להזכר מזה שקצת ממרחק של תקופה בדר"כ הדברים מסתדרים. 

 

אבל... ויש אבל... זה לא במקום לטפל. זה רק נקודה שעוזרת לראות דברים קשים באופטימיות. 

 

חוץ מזה, יש קושי מיוחד כשעצובים בגלל שהקושי של עצב ודכדוך יותר קשה לצאת ממנו, כי אין את הכלים של האופטימיות. 

 

תגידי מתוקה, זה תקופה שאת מרגישה ככה רצוף או בא והולך?

וכבר כמה זמן את ככה?

 

רק אם בא לך לענות כמובן...

תקופה של כמה חודשים אפשר לומר..בחודשיים האחרונים זה התגבר .. .. עברנו גם לעיר אחרת אז אולי זה גם קשה לי ואז תקופה לא קלה עם הילד.. אחרי הלידה הייתי דווקא מאוד שמחה והייתי יוצאת ומבלה איתם הרבה זה בטח גם קשור לסגר והכל

אני בעצמי לא יודעת עם זה משהו שמצריך בדיקה אצל רופאה

זה בדרך כלל לפני שאני מקבלת ווסת אני נכנסת לעצבות שאני יקבל שוב מחזור ואז אני לא יוכל לשמח את המשפחה

המשפחה מצפים גם ושואלים אם אני בהריון שזה גם לא מוסיף לי להרגשה

לא ברור למה המשפחה מתערבת ושואלת.. סך הכל יש לך ב"ה כבר שני ילדים והקטנה בת שנה וחצי.. אז את בהחלט יכולה לומר למשפחה לא להתערב בנושא.
שנית, במצבנו באמת קשה: רבות מאיתנו כמוך תקועות בבית עקב הסגר/ חל"ת, אז מפנטזות על איזה מוצא מפתיע, מציעה לך לחפש משהו משמח אותך: תזמיני במשלוח ארוחה טובה/ שמלה חדשה/ בושם.. כל דבר שישמח אותך
תתחילי לצפות קבוע במשהו מעניין באינטרנט: סרט ופופקורן? שיעור תורה ? קורס? מה שאת מתחברת
תצלצלי לחברות/ בני ובנות משפחה שכיף לך לשוחח

אני יעשה את זה

נראה לי יות להתמקד עכשיו בדברים נחמדים ולנסות לבד לגרש את העצב ;) אפילו די בכוח. 

קודם כל לראות אם את יכולה לעשות את זה בכוחות עצמך, כמובן עדיין אפשר לפרוק פה. 

אבל.. גם לנסות לקום. 

אם בא לך תכתבי פה דברים קטנים שעושים לך מצב רוח, 

כמובן לא רק קייאקים ושינה על הים. אלא דווקא דברים סבירים. 

ונעזור לך...

 

חוץ מזה, אני יודעת שפעילות גופנית אינטנסיבית כמה דקות מזרימה המון אנדרנלין ועוד כמה חומרים חשובים למצב הרוח. 

אז יאללה לקום 5 דקות ולהזיז את עצמך. 

 

ודבר שלישי, אל תבהלי זה יעבור...

ואת צודקת כנראה אני צריכה לעשות משהו עם עצמי ודברים שאני אוהבת זה הכי חשוב

ובכלל להיות קלה עם עצמך. 

אגב, לא ידעתי שאת מאוד מחכה להריון למרות שיכולתי להבין מהשם שלך....

אז הדברים באמת מלחיצים, בעזרת ה' הרוב מסתדר ממש תשנני את זה לעצמך.

 

חיבוק גדול

עזרת לי מאוד

יקרו לך עוד הרבה! השם אוהב אותך
מתפללת שבקרוב בקרוב תבשרי לנו בשורות טובות,חיבוק!

התקופה הזאת לא קלה לכולם

טוב שיש אתכן

ממש כל מילה כשקראתי אותך הרגישה לי שהוצאת אותה מהלב שלי..
גם אני בכיתי כל יום מהימים האחרונים לפחות פעם אחת רצינית ממש. וזה כל היום במחשבות.
רק מחזקת אותך ומעודדת אותך, שתיהי חזקה וזה יגיע בקרוב ממש בע"ה!! הלוואי על כולנו בקרוב!!!
נשיקות ממש😘😘😘 יודעת שזה לא פשוט.

נשיקות בחזרה תהי חזקה גם את

רק רוצה להגיד שבאופן טבעי, הגוף שלנו צריך זמן התאוששות אחרי לידה. אני אף פעם לא נכנסתי להריון עם קטן בן שנה וחצי (ב"ה הריונות טבעיים, וגם לא בגלל מניעה. פשוט מניעה טבעית של הנקה שהקב"ה נתן לי בין הלידות).
אני יודעת שלהרבה נשים זה לא ככה, וגם לי יש המון חברות עם מרווחים קטנים מאצלי (וגם אני חשבתי תמיד שיהיו לי יותר צפופים). אבל בעצם זה המצב היותר טבעי.

מבינה מאוד שקשה לחכות למשהו שמצפים לו. אם את לא מניקה אז מן הסתם יש גם חשש שאולי משהו לא בסדר ולמה זה ככה (אם את מניקה אז יכול להיות שזו הסיבה, גם אם יש ווסת עדיין לפעמים ההנקה ממשיכה למנוע באיזושהי רמה).
אני מכירה מאוד את הקושי של הציפיה (אחרי החתונה לקח לנו יותר משנה עד ההריון הראשון). אבל אם את מדוכדכת וחושבת על זה כל הזמן, נראה לי שיש פה קושי מעבר ואולי באמת צריך לברר יותר לעומק מה השורש של הקושי.

בהצלחה יקרה... בעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בקרוב!

את צודקת אין ספק שצריך התאוששות מהלידה.. בנוגע להנקה הנקתי רק שלושה חודשים זאת אומרת שאני שנה ורבע ללא אמצעים!! נקלטתי להריון בפעם השניה שהראשון היה בן שנה וחודשיים זה מרווח ממש מעולה לדעתי אבל גם עד שנתיים זה בסדר גמור..הלוואי שזה יקרה בקרוב כלכך עשה לי טוב לפרוק כאן שאני מרגישה מאין הקלה מסווימת תודה לכוללן

 

לגבי הכניסה להריון הראשון.
האם היתה איזושהי בעיה שנפתרה פתאום או פשוט לקח זמן?
מותר לשאול כמה זמן לקח בסוף?רוצה לקבל תקווה מהסיפור שלך♥️

הכניסה להריון ראשון  לקחה שנה ושמונה ואז נקלטתי טבעי (אם כדורים לדחיית ביוץ מסתבר שהביוץ אצלי יצא ב7 נקיים)

 

אוף חח זה לא מרגיע ככ כי יתכן שפשוט זה מה שהפריע ואצלנו מממש לא הבעיה כי מחזורים ארוכים

לא היתה בעיה רפואית, הריון טבעי ב"ה.

ולא נלחצת באיזשהו שלב?

קיבה ריקה מגבירה את הבחילה אז לדחוף לפה מה שאת מצליחה
קרקר פרי גלידה ..

באמת לרוב הנשים הבחילות עוברות אחרי שליש ראשון?

הראשון יותר קרוב לקראת סוף חודש רביעי

אצלי שבוע 7-8 הם גיהנום
וזה מייאש כי את בטח אומרת לעצמך אני עוד ככ בהתחלה מה יהיה...
לרוב הנשים זה חולף אחרי השליש הראשון!!
בינתיים אל תשאירי את הקיבה ריקה
דברים קטנים כל שעה שעתיים...
קרקר ביסקוויט...
וכלללל מה שאת אוהבת קביל עכשיו
לא משנה כמה עולה
שווה כל שקל

בשתי ההריונות שלי שכבתי במיטה כמעט גוססת לא אוכלת לא שותה לא מסוגלת להריח שום דבר 

לא הייתי מזסוגלת לחשוב וראות את בעלי ממרחק מטר הרגשתי הכי גרוע שיכול להיות

עם בחילות ו10-12 הקאות ביום על קיבה ריקה - הקאתי את נשמתי...

לקחתי דיקלקטין והתחלתי לחיות 2 כדורים ביום ו2 בלילה

ואם קרה שבלילה שכחתי לקחת והלכתי בבוקר לעבודה - תוך שעה היתי מקופלת מבחילות וטסה הביתה לקחת את הכדור שניתן לומר שהציל לי את ה9 חודשים

החסרון היחיד שלו מבחינתי זה המחיר היקר

העיקר תרגישי טוב!!!

בהריון הראשון בעלי קנה לי ב700 שקל.
למרות שהיינו אברכים תפרנים (במחילה מכבוד האברכים...) ולמרות שאמרתי לו לא לקנות לי...

הצלת נפשות.

דיקלקטין.....

 

מה אפידורל ללידה זה דיקלקטין לבחילות. 

 

עופי על זה. 

שווה כל גרוש

 

 

 

גינגר ובי 6 של חברת תפוח הצילו אותי ממש

הצלת נפשות של ממש גם אם את לא מקיאה...

היום הזה שינה לי את החודש!!!!!!

דחוף דיקלקטין

קחי דיקלקטין הלוואי שיכולתי.. לא מאמינה שאסור לקחת בהנקה ולא מתפקדתת

נשמה שאת... טוב נישאר איתך!!!!!!

אני אחרי לטרזול כדורים כמו האיקקלומין
ואני רק 7 ימים אחריהם... קשה לי להמתין עוד שהוע לבדיקת הריון
ןאין לי שום תחושה של הריון או סימן או משהו....
אני כל כך מפחדת מהאכזבה שוב 😪

התקווה, הניסוי, הציפיה, הבדיקה, האכזבה, 

גלגל שלא מפסיק. עד שבעזרת ה' יפסיק....

 

מחבקת אותך, למרות שלא בטוחה שעוזר....

תדעי, שהצלחת לגעת לי בלב, ובטח בטח שה' גם רואה את הקשיים האילו. 

 

אותי מנחם שכתוב בתהילים, "עימו אנוכי בצרה"

 

זוכרת את עצמי חוזרת מאולטרסאונד שבו הטכנאית אומרת לי שאין דופק שבוע 15. 

ואני עם צמרמורת כולי, 

 

עד הרגע לא ברור לי איך לא עשיתי תאונה...

 

ואז פשוט התנגן לי בראש, שכשאני בוכה, ה' בוכה איתי, הוא פשוט יושב איתי ובוכה, 

הוא נמצא איתי בצרה שלי. 

 

לא יודעת אם אחרים זה עוזר להם. 

לי, ברגעים מסויימים זה עוזר, לדעת שהוא ממש עצוב וכואב איתי.

 

חמודה, כל כך כל כך בא לי שילך לך

אם בא לך (אפילו שאני לא בוואצפ) תספרי קצת מה את עוברת, לפעמים טוב קצת להוריד ולספר לאחרים.

כמובן רק אם בא לך. 

 

נשיקות  אהובה

ממש תודה אני נשואה 8 חודשים בסך הכל
אבל בעקרון עד שהכרתי את בעלי עברתי הרבה טלאות אני מאמינה בה' כל כךךך הולכת למקווה מנסה להתפלל כמה שיותר בעלי גם חוזר בתשובה אני צועקת לאבא שבשמיים שלא יעמיד אותי בנסיון ויתן לי את הזכות לשמח את בעלי בקרוב . זה כל כך קשה 😢
ואני הולכלת לחמותי יש שם מלא תינוקות והלב נצבט.

תקשיבי חמודה, ה' לא שוכח שום תלאה שעוברת עליך. 

 

ותחזיקי בו והוא יחזיק בך...

(אני אומרת לעצמי אותם דברים, כשגם לי עכשיו תקופה ממש מאתגרת ולא פשוטה)

 

וכן, תינוקות בשלב הזה, זה קשה. מי כמוני יודע :::

 

בהצלחה חמודה, ושוב חיבוקים

 

מחכה לשמוע ממך בשורות טובות

חרדות ולחצים כי לצערי זה כבר חוזר על עצמו שבוע 15 עד 20. פתאום אין דופק

😥😥

לקחתי איזה 6 פעמים לטרוזול במינונים שונים.. עכשו אחרי הזריקות מחכה להעשרת הריון.. אין לי הרבה מה להגיד חוץ מחיבוק והזדהות.. ולהגיד שלטרוזול זה טיפול פשוט ויכול לעבוד!

הגדיל לך את הזקיקים והביוץ ?

ביוץ וכנראה לא נקלטתי ..
ופעם האחרונה ניהיה לי מהזקיק ציסטה בגודל של 34-39 ממ והרופא אמרה להפסיק כרגע
הציסטה היא התפוררה במחזור ..
אני כמוך כל פעם היה תקווה וסוג של התנפץ בפנים
מתפללת בשבילך שלא היה אכזבה בה הריון תקין

אבל גם לי כשהיה היא אמרה במחזור.. והיא לא הפריע לי לטיפולים, אולי כי היא הייתה קטנה

והבנו שאין ביוץ לכן לוקח עוד מעט יש לי תור לרופא פריון ונרטה מה מתפתח וכנראה הכיוון של טיפולם ממש מפחדת 😏

בעז"ה שהכל יהיה בסדר, לרוב, אם אין דברים ממש חריגים הטיפול ממש פשוט, לא צריך להלחץ ️ שיהיה בקלות טבעית!