ישלי שתי ילדים מתוקים וכבר שנה וחצי מאז הלידה בעצם אני מנסה להכנס להריון אבל הפעם הכי קשה לי אף פעם לא הייתי עצובה ככה..ואני אפילו לא מבינה למה
אני יודעת שזה יקרה מתישהו אבל אני פשוט מדוכדכת וחושבת על זה כל הזמן כמעט..לא מצליחה להוציא את זה מהראש
במקום שאני יגיד תודה על האוצרות שיש לי אני מרגישה שנכנסתי לאיזה בור שקשה לי לצאת ממנו בור שכולו עצבות ומרמור אני מרגישה שרק אם ההריון יגיע אליי אני יהיה אישה שמחה ובנתיים אני מפספסת את כל השאר ועכשיו.. בכלל זו תקופה שאנחנו כל היום בבית ואין מה שיעסיק אותי מרגישה שאין לי טעם לכלום אני מפחדת מזה אם לומר את האמת דברים שהיו משמחים אותי פעם כבר לא עושים לי כלום נהייתי אישה עצובה. ממורמרת. בודדה.
)
)